אני בעד שיהיה הפרדה בפאבים.

בנים אוהבים מדי פעם לשתות בירה עם חברים. (כמובן שלא בגיל צעיר, אבל כשמתבגרים...)

אם תהיה הפרדה זה לדעתי יהיה ממש טוב.

אבל אם זה מעורב, לדעתי ממש לא לעניין.

זה אסור!!!

והוא דיבר על מצב שזה לא מעורב...

אני חושב שאדם שהוא בן תורה לא ראוי שילך למקומות כאלה...

קראתי זאת ביום חמישי,אני נגד,הן מבחינת הבעיות ההלכתיות הפרקטיות ביותר שקיימות שם כיום,שירת נשים,אולי קלות ראש וחוסר צניעות בבילוי כזה כיום.

כאשר חברים רוצים להפגש אני מאמין שצריך לעשות זאת בצנעה איש בבית חברו.זה בגדר דעתי.. וכאמור את ההכרעה צריכים לעשות רבנים ביחס לפלטפורמה שהמקום מציג.

זו הכרעה שדורשת ידע רב בהלכה,ועל גבולות דקים בהלכה,אך כיום כפי שעולה מהכתבה ברור שישנם בעיות הלכתיות ברמה הכי פשוטה.

לגבי הגבולות של בזבוז זמן,קלות ראש וכו',פה דרושה הכרעה עדינה (וחשובה !) שצריכים לעשות אותה לדעתי רבנים.

אני לא הייתי הולך לשם הוא בפירוש אמר:

"המלצריות כאן יתלבשו איך שהן רוצות,ואם בת רוצה לרקוד-שתרקוד."

זה לא מקום של בני תורה לענ"ד..

בעזהי"ת

נו ב'מת. 

'אלטרנטיבה לציבור הדתי לאומי'.. 

הנוער שלנו לא אמור להצטרך  לתרבות הזאת.

ואם הנוער שלנו צריך 'מקומות בילוי בסגנון הזה', הבעיה פה היא הרבה הרבה יותר עמוקה מ'לספק מקומות כאלה לציבור שלנו עם גבולות משלנו', אלא עצם הצורך הזה הוא בעייתי.

'רגע, ואף פעם לא חשת צורך סתם ככה להתפרק עם חברות?' כן. ויש התפרקויות הרבה הרבה יותר טובות, הרבה הרבה יותר בריאות, אלכוהול- בכל רמה שהיא- זה נזק וזה מכה. ויותר מזה- גם 'מקומות בילוי ללא אלכוהול' זה נזק ומכה; כי ה'מקומות בילוי' האלה הם מקום של הוללות- ולא משנה אם זה הוללות טבעית או מעושה ע"י אלכוהול; זה מקום של בטלה, של ליצנות, ושומר נפשו ירחק. 

רוצים לשתות? אפשר לעשות את זה מתוך מחשבה ושכל בבית, במינון נורמלי...

אני נגד.

לא כל צורך צריך לספק.

להתאגד סביב הדבר הזה שנקרא אלכוהול נראה

לי רעיון רע. (בלי קשר ל'דתי' או 'לא דתי').

ולבנות מקום לזה, למסד את ההתאגדויות האלה,

זה רעיון רע עוד יותר.

אני גם לא רואה איפה הגבולות פה. אם יש שם כיפות,

זה לא הופך את המקום לדתי. התואר ''דתי'' שייך לדבר

שיש לו ערך רוחני, תורני.

אין פה ערך רוחני.

אין פה אידיאל.

אין פה שאיפה.

פה המונח "דתי" משמש כגימיק.

וזהו.

חיקויי של הפאבים החילונים.

אורי אורבך דפוק,

אין לי בעיה שילך לפאב שיענה..., אבל תגיד מראש שזה לא מיעוד לדתיים...

זה מה שנקרא עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס..

רוצה לחטוא?תהנה.. כולם מידי פעם חוטאים לא עלינו, אבל בתור נציג ציבור מחטיא את הרבים..

בכס"ד

חיקוי התרבות החילונית וקידוש הלייט! 

אני עדיין לא מבין בשביל מה צריך אותם..

אתה רוצה פאב-לך לפאב...

אז מה פאב פה?

כל הקטע של פאבים שזה הרגל הראשונה לפני המועדון זה כשעיפים, 

מתחילים 'קצת' בשתייה ואז רוקדים ואז מתחילים אם איזה מישהי ואז גומרים במיטה..

בכבוד מר אורבך המטומטם, תהנה לך שאתה מושך את הציבור למקומות כאלה, אשריך!(באמת כך נגיע לגאולה כבר אומנם מיסורים אבל נגיע..<צ>)

חייבים דברים כאלה לציבור הדתי לאומי
תעודת עניות לציבור הדתי לאומי/ יהודי אמיתי
שמעתם על דבר שנקרא בירה ונשירה?
אם לא אז אני אסביר לכם. בקיצור שנה שעברה בסוף שנה שתי שמיניסטים "דתים" ממרכז הארץ החליטו לעשות מסיבת סיום 12 שנות לימוד, ובכן דרך הפייסבוק הם פרסמו מודעה בזו הלשון: לכל השמיניסטים בארץ הנכם מוזמן לאירוע בירה ונשירה שבו נחגוג מסיבת סיום 12 שנות לימוד. מה כלול? בירה מהחבית, אלכוהול חופשי וכמובן ריקודים ובנות. בסופו של דבר הגיעו 600 שמינסטים!!! (מתוך כמה אלפים בודדים) ואתם בטח יכולים לתאר לעצמכם איך נראתה המסיבה הזאת: ריקודים מעורבים, חוסר צניעות מוחלט, נשיקות וחיבוקים עם הבנות.
עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם למה לעדזאל הוא מספר לנו את זה???
אז ככה אני שמעתי על הסיפור הזה לא מזמן ואיך ששמעתי אותו ישר הזדעזתי. אבל אז חשבתי קצת והבנתי שזה בסך הכל עוד חלק מהתופעות השליליות שנמצאות בציבור שלנו ,אמנם בקנה מידה גדול יותר אבל העיקרון זה אותו עיקרון. ואם אתם לא מבינים אז אביא לכם כמה מקרים בשביל שתבינו לאיזה רמה הגיע הציבור "שלנו".

[עריכה: התיאורים שצוינו אינם לרוח הפורום]

מה היו אומרים הרב קוק והרב נריה זצ"ל לו היו רואים מה יצא מן הציבור ומן הנוער שהם כה טיפחו וגידלו באהבה...
אנחנו ניסינו ללכת על 2 העולמות לשלב בין העולם החרדי והחילוני וליצור שילוב בין 2 הצדדים ומה שיצא בפועל זה שלקחנו 90% מהעולם החילוני ו10% מהעולם החרדי ואת התוצאות אני רואים יום יום בנוער "שלנו" כן אותו נער נפלא שמידי יום ביומו עוד ועוד ילדים מורידים כיפה.
ואני שואל אתכם מה אני אמור לעשות לפנות לעולם החילוני החומרי והברברי או לפנות לעולם הגטו החרדי שבו חוץ מהגמרא אין חיים אחרים או שמא לפנות בכלל לכיון של ליצור ציבור חדש שהוא דרך אמצע בין הציבור הדתי לאומי לחרדי???
אני יודע שכתבתי הרבה אבל הייתי חייב לפרוק את כל שמכביד לי על הלב כבר זמן רב.

כפי שאתה רואה כמעט כולנו אם לא כולנו מתנגדים לכך ובטח ובטח לדברים שאתה מעלה,צריך להתייחס למיעוט בתור מיעוט ולא לצייר אותם כרוב,אולם גם מי שלא הולך בדרך התורה בלבב שלם לא זורקים,אלה מקרבים ומחזקים,ועוזרים לו להתקן(אני מדבר בתור חברה ולא כיחיד חלילה,אינני חושב שאת עצמי לגדול).

הבעיה שהוא גדל לאט לאט ויש לו מתן לגיטימציה מארגונים שתומכים במהלכים כאלה(נאמני זימה ועבודה, קולך, הקרן החדשה לישו,וכו'..) 

אם מלכתחילה היו באים ואומרים מנסים לייצר דבר חדש מקום בילוי לדתיים חוץ מבתי קפה - תפאדל! מעולה!צריך! הבעיה שבאים ועושים "השאלה" מהציבור שסוגדים לו בעיוורון.. אז זה ניהיה לטהר את השיקוץ, 

חבל, 

באמת חבל, 

היה אפשרי בקלות להכניס את זה למסלול טוב יותר, להביא רבנים שיתמכו, הבעיה שמנסים להידבק לחילונים..)

דרכי היא דרך תורה, דרכי היא דרך אשר בראש מעייניה נמצאת השאיפה לתורה בגדלות ולקיומה בהקפדה יתירה. דרכי איננה אמצע בין דרך אחת לשנייה. הדרך שלי היא דרך חופשית, היא לא איזו דרך אמצעית שנועדה לספק שני צרכים שונים.

הנוער עלי ואתה מדבר איננו הנוער עליו הרבנים קוק ונריה זצ"ל דיברו. הרב נריה דיבר על 300 דפי גפ"ת בשנתיים... 

הרב קוק כותב:

"לפעמים הדור מתייאש מאורו העליון, שקע בביצת החומריות המשכחת כל טוב. אבל לא פה יישאר הדור, חיי הטבע ישיבוהו אל מאור הנשמה, "ושב ורפא לו"."

אין לי דעה מגובשת. אבל,

הייתי הולך לכאלה פאבים? אולי, יש סיכוי טוב. אני אוהב לחגוג.

אבל לא הייתי מציג את זה כאלטרנטיבה, לא הייתי טוען שזה כשר וטוב.

מי שלא מתאים לו, שלא ילך. אבל שלא יהפכו את זה למתאים לכולם.

הם לא כאלה "דתיים" לאנשים שבאו מבית דתי ובגדר גיל ההתבגרות בא להם "להתפרפר" קצת. אז אי אפשר להחליט אם זה ראוי לציבור הדתי או לא. מי שמחליט ללכת לשם- תפדאל. אבל אם מכריזים שזה "פאבים דתיים" זה יכול למשוך גם כאלה שלא מנסים להתפרפר...

מקווה שוהבנתי

חסר מקומות לבלות?? אי אפשר לשתות בירה בבית קפה? ואם אי אפשר, הנה פיתרון נחמד וזול:
שימו לב, ההמצאה הגדולה של השנה:
תקנו בקבוק בירה בסופר הקרוב, כנסו לבית קפה, תזמינו משהו, תשבו ותשתו בירה.
אם זה לא מספיק טוב, תוכלו לשבת באיזשהו ארומה או משהו שזה לא ממש בית קפה סגור ומחניק, אלא יושבים בחוץ בלי בעיה.
וכן, אפשר גם לשתות בירה בבית.
אם זה באמת היה הפרדה מוחלטת, בנות דתיות באמת (יענו חצאית שעוברת את הברך ולא "בערך") ובלי שירת אישה וריקודים, סבבה. אבל זה לא ככה. זה מקום להתפרק לגמרי, מקום שמועד לחטאים, ובכלל - לא לרוח היהדות. אם בירה זה טעים-שבו באיזשהו מתחם ג'אנק פוד בקניון (כמו למשל בתחנה מרכזית בירושלים).
ובכלל-בירה זה מגעיל ומר. מי שותה את זה???  

יש הבדל ענק בין דתיים לחילונים.

חילונים רגילים לשתות כל ערב ולפעמים להשתכר (לפחות רובם הגדול).

דתיים אומנם לא שותים כל ערב אבל בגיל מסויים זה סוג של רוגע לשתות בירה.

אני לא אומר על עצמי שאני שותה, אבל אני רואה על גדולים ממני ואפי' נשואים שמדי פעם צריך את זה.

לעומת בנות שלא "צריכות" את זה, אולי יש כאלו שכן מדי פעם, אבל רובם לא נוגעות בזה.

לדעתי אם זה פאב רק לבנים ללא הוללות ודברים לא טובים אין שום דבר רע בזה.

נכון אתם שומעים את המילה "פאב" וכבר מקשרים את זה לדברים גרועים.

אבל תמיד אפשר לשנות שם כמו "רגע של נחת" חחחח .

בכל מקרה, מקווה שיותר הבהרתי את כוונתי.

אני מתחבר למה שדאץ אמר.

לא לכולם.

הבעיה היא שמה שמצטייר מהכתבה לפחות מהפלטפורמה שקיימת היום היא שיש למקום מאפיינים רבים מדי הדומים לפאב חילוני,כמובן שמאפיינים רבים שונים אך היחס נמדד ביחס לשולחן ערוך.

ב.יש פה גם עניינים בעייתיים יותר גם אם יפתרו את עניין שירת הנשים,חוסר צניעות שאולי יש והאלכוהול הזמין וחלק מהם זה בזבוז זמן וקלות ראש כללית ,את ההכרעה והבדיקה צריכים לעשות רבנים,אולם כרגע ישנם בעיות הלכתיות ברמה הפשוטה ביותר,כפי שעולה מהכתבה.

ג.אני לא מסכים עם המינוח "צורך" ,יש שאוהבים זאת (ויש שאינם אוהבים) אולם זה אינו קשור לצורך של האדם,אלא למשקה שיש אוהבים לשתות.

הגיוני שיילכו לפאבים של חילונים.

כי הצורך קיים,ואי אפשר להתעלם ממנו.זה נאיבי.

כמובן שזה לא מקום שמתאים לכולם.

מאשר לפתוח את האפשרות לכולם.

אלק פאבים...

טוב אין פה אפחד מהסגנון הדתי שהולך לשם אז אין על מה לעשות דיון...

יללאה שיהנו להם שם

רוב הנוער כאן הוא לא בגיל הזה.

אבל אני מקווה שהוא יגיע אליו.

בס"ד

שמעתי מאנשים שהיו שם מה הולך.

אני באמת רוצה, פעם אחת ולתמיד, להבין מה כל כך מרגש ב-לשבת במועדון. עזבו ריקודים, עזבו אלכוהול, עזבו בחורות לא צנועות. הרעש. איך אפשר לסבול את זה? אני לא מסוגלת לעמוד ליד רמקול הכי פשוט שיכול להיות, זה יישר עושה לי כאבי ראש, ישר קצב דפיקות הלב שלי משתנה ואני מוצאת את עצמי במצב של כמעט עילפון. מה כל כך נחמד בזה שמוזיקה רועשת מפוצצת לך את עור התוף, קורעת לך את הלב, ומשבשת לך את המח- מה כיף בזה? ויבאו אנשים ויגידו "הגזמת...זה כיף."

אני באמת רוצה להבין, מה כל כך כיף ב"לשבור ת'ראש", להשתכר. איכס. זה מגעיל אותי כל כך שבא לי להקיא שאני רואה אנשים שיכורים, גם בפורים. פעם זה היה עוד כיף לצחוק עליכם, בנים (במחילה), היום, זה כבר באמת הפך לדבר מגעיל מאין כמותו.

אני באמת רוצה להבין מה נחמד ב-לרקוד בנים ובנות ביחד. עזבו את ההורה, של סבא-וסבתא. אני מדברת על ריקודים, פשוטים אומנם, אבל עדיין ריקודים. אתם לא מתפדחים? אין לכם איזה הרגשת אי נעימות, הקלה שבקלות?

כמו שהבנתם, לא ניראה לי שתמצאו אותי בפאב כזה. זה לא המקום בשבילי, ואם כבר תמצאו, זה יהיה באיזה פינה נידחת, רק כדי לנסות ולהבין מה כל כך כיף במקום ההזוי הזה, ולא יותר מזה. לא תראו אותי "שוברת ראש" ו"מתפרקת", לא תמצאו אותי רוקדת, ולא מנענעת את הראש לצללי מוזיקה רועשת מדי. אבל כמו שאני לא מבינה את המנהגים המוזרים הללו, יש אנשים שלא מבינים אותי, ואת המנהגים "המוזרים" שלי. ולדעתי, אולי עדיף שאותם חברה, כן ילכו לפאבים דתיים, מאשר שיגיעו לפאבים לא דתיים. נכון, זה חוקות הגויים, והצניעות שם לא משהו, וכל העסק הזה לא לעניין, אבל אולי עדיף שליכו לשם, מאשר למקומות הרבה יותר גרועים.

בנאדם שבאמת צריך את זה- אם לא יהיה לו את זה הוא ילך לפאבים- אבל לא דתיים...

אבל מה שכן- זה יכול להתבסס ולהשתקע בחברה שזה גם לא מתאים להם באמת...

קיצר..

כמו כל דבר בחיים- מתוסבך....!

בפאבים האלה העיקר הוא לא ממש לבוא ולרקוד בנים בנות.

לפחות ממה שאני הבנתי בכתבה,מדובר שם בעיקר על מרצים,ומקום להיפגש עם חברים.

זה דבר דוחה (לפי דעתי-לחקות את החילונים)

אבל עדיף מאשר שאנשים ילכו ל"פאבים אמיתיים"

אבל עצוב מאוד לשמוע על זה...

(צריך קצת לרדת..)

http://olam-katan.co.il.dolphin.nethost.co.il/317/336m.pdf

אפשר על כל דבר להגיד שעדיף את זה במקום.. ואז לאן נגיע?

לדעתי זה ממש טוב ! מקום מסודר למיפגשים..! מאשר שבני נוער ישבו ברחובות חסרי מעש..! רעיון יפה לפתוח להם מועדון... מקום מסודר ומאורגן למפגשים של צחוקים ואוירה טובה..! עם חברים דתיים...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...