שיטת השידוכיםחצי של מישהו

קודם כל-שלום לכם ונעים להכיר,אני אמנם מכירה את הפורום הזה זמן רב אבל פעם ראשונה שאני מגיבה בו.

תגידו את האמת:לא נראה לכם קצת הזוי להכיר את בן הזוג ע"י שידוך?

נכון, יש לשיטה הזו יתרונות רבים. אבל תחשבו על כאלו שאין להם הרבה הצעות ועד שיש משהו באופק, ועד שמבררים ואולי מגיעים לידי פגישה ,בהרבה מהמקרים מיד ב10 דקות הראשונות קולטים שזה לא זה...

-עד מתי??????????ולא, אני ממש לא רווקה זקנה אבל אני גם לא רוצה להגיע לזה...

אז נכון שצריך כאן הרבה אמונה, ונכון שאלפי זוגות מתחתנים ככה בסוף...

אבל עד שזה קורה ההרגשה כל כך קשה!

בעיניים הגיוניות-זה לא נראה כ"כ מציאותי.

מה אתם אומרים?

מסכיםdoni

הזוי לגמרי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נו,אז מה אתם אומרים על הנושא שהעלתי?חצי של מישהו

מה,רק דוני ערני ב1:30 בצהריים?

זה נושא שלדעתי צריך לפתוח אותו!!!

אז תתעוררו. טוב?...

לא חייב להכיר עפ"י שידוך....שדות האמונה
באמת הזוי, אבל...סובל בשקט

אם תחשבי על זה לעומק, תראי שאין כיום, במציאות שבה אנו חיים, אפשרות להכיר מישהי בדרך אחרת.

אם בעבר יכלתי להכיר את אשתי בשכונה, או במסגרת תנועת 'בנ"ע', כיום מצב הדור מצריך תנועות נפרדות, וחינוך נפרד.

להכיר בשידעך זה לא אידאלי (ובנינו, גם אחרי חודשיים ושלושה לא מכירים...), אבל זו המציאות הנצרכת..

יכול להיות שהשיטה לא מתאימה לך. אם באמת את מרגישה כך, אל תהיי מחוייבת לה... תמצאי דרך אחרת (שמתאימה לך) להכיר את החצי החסר..

בהצלחה! 

מצב הדור??doni

אולי תסביר.

אני מתחיל להיעלב אישית

שלא תהיינה אי הבנות..ד.

גם אנשים שהיו במסגרת בנ"ע וכאילו הכירו - ראו לא פעם אחרי החתונה שאינם מכירים כ"כ בעצם.. כי זה משהו שונה.

והנזק שנגרם מכל מיני "הכרויות" בוסריות במסגרת כזו, גם לנישואין שאח"כ, גדול לאין ערוך מה"תועלת" שאולי מישהו ימצא שם את זיווגו.  לא פעם גם חיפשו  דווקא במקומות אחרים כי "אין נביא בעירו".

וגם עד גיל הנישואין, לרוב היו רחוקים מהגיל של ה"תנועה", ומשיכת קשרים למשך שנים אינה טובה.

 

על כן, אין להצטער שאין מסגרת כזו. צריך להביא בחשבון שמתחתנים מתוך היכרות בסיסית, כמה שאפשר לפני כן, ובירור עניינו של האדם - ואח"כ בונים ביחד.

על מה אתה מדבר?לביא

הכירות ספונטנית - בני עקיבא\ התנדבות\ עבודה זאת הדרך האולטימטיבית, והנורמלית ביותר,

ככה יגידו ואומרים רוב מי שיצא לכמה דייטים כושלים.
דבריך אינם מבוססים כלל מציאותית


בוודאי שיש להצטער שאין מסגרות כאלה, ויעידו כל הרווקים שאין להם מספיק דרכים להכיר.

כבר דיברו על זה מספיק וכל כמה ימים מישהו אחר פותח שרשור שנמאס לו לצאת לדייטים על פי גחמה של שדכן כזה או אחר.
צריך ליזום מסגרות כאלה! יש רבנים ששולחים את תלמידיהם למקומות התנדבות וכדומה כדי להכיר בנות!


מדבריך עולה החשש שאינך מכיר כל כך את המציאות.

דברי מבוססים מציאותית מאד..ד.

הכרתי את זה ממש מקרוב..

 

לגבי עבודה - אכן אמרתי (זה כמו לגבי שכנים) שאם מישהו מכיר מישהי מקרוב ונראית לו מתאימה, אין סיבה שלא ליזום, ישירות או ב"תיווך".

 

ולהיות במסגרת של "להכיר הרבה בנות", כדי שאולי ימצאו שם מישהי - לדעתי הנזק רב על התועלת.

 

ואכן נכון, שלפעמים זה מאד מתסכל כל מיני "דייטים כושלים", אך דברים כושלים שיותר "ארוכים" מדייטים, בגלל חברה מעורבת בגיל צעיר - זה מתסכל הרבה יותר, וגם מזיק הרבה יותר. לצערנו, גם על כך יש עדויות מכל מיני "בעלי כוויות" מזה..

 

ולאידך, אי אפשר להכחיש שיש הרבה מאד שבסופו של דבר יצאו ל"דייטים לא כושלים" והתחתנו (דומני, חלק גדול מאד מהזוגות הצעירים בציבור שמסביבנו היום) - והם מאד מרוצים...

 

זה דבר טבעי שבמקום שכותבים אנשים שעדיין מחפשים, יובע גם תסכול - כואב - על פגישות כושלות. זה עוד לא אומר שבשיטה אחרת יותר טוב.

המציאות מראה שמכירים יותרלביא

בנות בדייטים מאשר בחברה מעורבת


ודבריך (גם השניים) עדיין נטולים קשר מציאותי ( ולכן אני לא אוהב שאתה מראה "ידענות" בנושא ע"ג הפורום)

דברי חכמיםד.

בנחת...

 

אפשר לחלוק ולהתווכח - בשביל זה קיים הפורום.

 

ראוי לדבר לגופם של דברים ולא לנסות למצוא למה השני לא יודע/מכיר את המציאות כשכלל לא מכירים אותו..  בפרט שזה לא נכון.  אין מה לעשות, גם בין אנשים שמכירים את המציאות, יכול להיות ויכוח.

 

מה שאתה "לא אוהב" זה ענין של טעם אישי. כנראה שיש לא מעט כאן שטעמם שונה. ולהגיד שוב "נטולי הקשר מציאותי" - עדיין לא עושה אותם לכאלה. זו דעתך על המציאות. כמו שאמרתי - יכולים לחשוב אחרת. אבל האמת היא, שזו לא "ידענות" במרכאות.. כמו שכתבתי לעיל - ואין טעם לחזור שוב ושוב - כל מה שכתבתי הוא מתוך הכרה מציאותית מקרוב ממש.

ומה עם עניין של צניעות ?שואף לאור


הדור לא מצריך הפרדהילדת ירח

אלא יש אנשים שמעוניינים בהפרדה (וזו זכותם, כמובן) ויש שמתנגדים להפרדה. אך יש כפייה בנושא ההפרדה, וגם אנשים שאינם מעוניינים בה צריכים להתיישר לפיה, ברור שהפרדה היא חיסרון ענק כאשר מגיע עת מציאת בן זוג. 

כפייה של ההפרדה - את מדברת ברצינות?משכנות הרועים
עבר עריכה על ידי משכנות הרועים בתאריך ג' ניסן תשע"ב 07:31
באותה מידה אפשר לטעון שבני עקיבא כופה חברה מעורבת על הבאים בשעריה. היום אפשר לטעון הכל, מבלי שהטענה והאמת יהיו קשורים במידה כלשהיא. 
זה עניין של בירור הלכתישואף לאור

כאשר רוב הרבנים סבורים שצריכה להיות חברה שאינה "מעורבת" (צריך להבין גם במה מדובר ואיפה לא מעורב ואיפה כן,וכו') אבל זה לא עניין של טעם או בחירה אישית,אלא עניין הלכתי כמו כל עניין הלכתי אחר..

זה הרע במיעטו..נוצה ברוח

נכון שזאת שיטה מלאכותית ומעט מאולצת..

אבל היא עדיפה מהתיסבוכים שנובעים מחברה מעורבת..

במיוחד בגיל ההתבגרות..

 

את צודקתנפשי תערוג

השיטה חיצונית ומרוחקת מהטבעיות.

 

היא הומצאה ומוסדה בעיקר כדי לאכוף את הבעיות של חוסר ההכרות ואי נעימות.

הרבה פעמים היא עוזרת לברוח מאחריות ולהקטין ראש!

 

אבל לא חייבים לקדש אותה.

מותר ואף מומלץ להשתמש בכל האמצעים שהקב"ה מעמיד לרשותינו כדי להכיר את החצי השני

 

 

בהצלחה

בשביל להתחתן צריך להתאמץshimi11

ולבלוע כמה צפרדעים, זה אחד מהם, אין מה לעשות.

תיהי חזקה.

חייבים להכיר רק בשידוך??w.w.m.n

למה לא גם וגם?


מה זה משנה מאיפה ההצעה מגיעה?


העיקר לברר טוב-טוב!!!!!!!!!!!! (גם אם ההצעה היא מאדם שמכיר טוב...)

שיטה דיי מעוכה.ארמי

ולרוב מעצבנת לחלוטין.

וברור שצריך לחשוב על עוד אפשריות,

וכן,

אולי גם על מסגרות מעורבות נורמליות בגיל נורמלי,

שיאפשרו היכריות מסוג קצת אחר.

 

בנתיים, זה מה שיש.

גם לי קשה עם השיטה המקובלת משהו הזו,כתמר יפרח

ואני טורחת להשמיע באוזני מי שמוכן את קיטוריי על חוסר ההיגיון בעובדה שיגיע ההוא משם ואני מכאן ויצא מזה משהו. אבל, באותה נשימה, לא מקובלת עליי דרך אחרת דוגמת ה"התחלות" או הסופים למינהם..

 

כך שנשארנו בעצם עם השיטה ה'רגילה', שהרבה ניסו והצליחה להם מעבר לכל הציפיות

כתמר, מסכים.ארמי

גם אני מתנגד להתחלות למניהם,

אבל צריך לחשוב על משהו.

חייבים לבעוט במה שמוכר וטוב?כתמר יפרח

למה הדרך המקובלת כבר לא מתאימה?

 

שואלת באמת..

איתך לגמרי...לביא

לצערנו אין ברירה אלא להשתמש בה, חבל ממש שאין מספיק מסגרות אחרות שאפשר להכיר בהם.

בעיני- זוג שהכיר ספונטנית, שלא בשידוך, יכולים להכיר אחד את השני הרבה יותר טוב, כי כל הגישה היא אחרת, ואתה מביא את עצמך באמת.
לגבי חברה מעורבת- בנאדם שמכיר בשידוכים, יכול לפעמים להכיר יותר בנות מאשר מי שחי בחברה מעורבת והתחתן עם מישהי מהסניף.

גם בחברה שאיננה מעורבת נמצאים יחד בהמון מקומות.משכנות הרועים
זה יכול להיות בעבודה, לימודים, ישוב, מפגשי נוער ןמפגשי פורום ו..לא חסר. חוץ מזה שהיום יש המון דרכים נוספות להכיר; אתרי הכרויות באינטרנט, חברים, מפגשים של ארגונים שונים כמו ׳ישפה׳ ודומיהם, ׳חברים למען חברים׳ למי שמכיר ועוד המון דברים. אף אחד לא קבע שצריך ׳להנעל׳ על דרך מסויימת אחת. בתקווה שכולם ימצאו את ׳החצי השני׳.
^^ מה? בטח שחסרלביא

המסגרות שתיארת כמעט ולא קיימות, וכשהם קיימות אז לעיתים רחוקות

הרבה אנשים לא יוצאים תקופוץ כי פשוט אין הצעות, ואין דרכים

יש היום הרבה יותר דרכים מפעם, וזה אני מניח מוסכם.משכנות הרועים
הפוך לגמרי! היום יש פחות...לביא

פעם בני עקיבא היה הרבה יותר פופולארי... מלא זוגות יצאו משם, גם סבא שלי הכיר את סבתא, והוא רב שכונה...

היום הפרידו את תנועות הנוער, ויש הרבה פחות מגע


היום יש יותר דרך האינטרנט בלבד

היום, האינטרנט מהווה מקור שידוכים גדוליעלי_א

אבל עדיין יש הרבה שמכירים דרך בנ"ע, ארגוני התנדבות, עמותות וכדו'..

הבעיה היא שאין הרבה אנשים שבאמת מוכנים להקדיש זמן גדול לשידוכים.

זה לא פשוט..

מפה אפשר להבין את הוראת חלק מהרבנים לתת 5000 ש"ח מכל צד לשדכן שמצליח.

זה מדרבן אנשים לנסות..

ולמרות זאת, באשר לבני עקיבא:משכנות הרועים
(לא רציתי לפתוח כאן את הנושא אך הייתי מוכרח להזכיר זאת): תנועה מעורבת של בנים ובנות היא דבר המנוגד להלכה, גם אם בודדים ביותר מבין אלו שראויים באמת להקרא רבנים הכשירו אותה, בדיעבד או לכתחילה. בעם ישראל נישאו איש לאישה הרבה לפני ׳בני עקיבא׳ וימשיכו בכך גם ללא תנועה מעורבת. אין עושים מצוה ע״י עבירה, ואם המציאות היא אכן כפי שאתה מתאר (ובלשון עדינה: מסופקני) הרי שמדובר בעלייה ויש רק לשמוח בכך.
אתה פותח תיבת פנדורה. תזהר.דג זהב

אבל אני נוטה להסכים איתך לגבי העניין שאין צורך בחברה מעורבת ע"מ להכיר,

 

אל לא דרך הרמיזה בזלזול כבודם של הרבנים האלו. תזהר בלשונך.

שלום לפוסק הדור מר משכנות הרועים.לביא
מנסיון זה לא כךשואף לאוראחרונה

מי שחי בחברה מעורבת מכיר כמותית הרבה יותר בנות מאשר מי שהולך לשידוכים,ולמעלה מזה הוא מכיר אותן בדר"כ בצורה לא צנועה,לפעמים אף לא ראויה,ההיכרות היא לא ברמה הצנועה של הנסיון לבדוק התאמה לנישואין ומדובר בעולם אחר לחלוטין..



מה פירוש?..ד.

בוודאי שאם לאדם מזדמן להכיר מישהי בדרך מהוגנת אחרת - הוא לא חייב לעשות את זה דרך "שידוך".

 

אלא שבחברה שחיה בצורה "נורמלית" ולא מבזבזת את ההיכרויות בין איש לאשה על כל מיני "תחנות שווא" בדרך - זה לא תמיד מצוי.

 

וכמו כן, בשידוך יש יתרונות של בירור מוקדם ואיזשהו "מקדם התאמה", יודעים נתונים וכד'.

 

מה האופציה האחרת? שאדם יראה מישהי ויגש אליה? לא תמיד זה הולך; לפעמים "מחשיד", וגם אז - יכול להיות שאחרי 10 דקות יראה שמראה העיניים אינו תואם למה שקיים...

 

לכן, לדעתי, לא צריך לאחוז ב"פלומבות"..  צריך להגדיר מטרה: המטרה היא להכיר בדרך כמה שפחות מסובכת אדם שיש את מיטב הסיכוי ש"יצא מזה משהו" מבחינת נישואין.

 

אם יש חברים קרובים שמכירים מישהו מתאים. משפחה. או שדכן/ית "מקצועי/ת", טוב מאד.

 

אם מכירים מישהו/י מהשכונה וכד', ויודעים שזה קרוב למה שרוצים - גם טוב. או ישירות או ב"תיווך".

 

וגם דרך אתרי היכרויות מהוגנים באינטרנט אפשר. גם זה "שדכן". רק כיוון ששם האדם מעיד על עצמו - כדאי יותר להיזהר. לברר נתונים, לפעמים לברר עם אנשים שמכירים.

 

יש גם אתרים ("כולנו שדכנים", "שושבינים") ששם פונים אל מי ש"משדך" - מישהו מהשמפחה/חבר וכו' שמציעים להכיר מישהו.

 

קצרו של דבר - כל שיטה שיש בה צניעות, כבוד, ואפשרות לברר על מי מדובר בצורה סבירה, מה טוב..

האמת שלי נראהילדת ירח

שהשיטה הזאת עקומה, למה?

כי היא עובדת בצורה שנראית כהכי לא הגיונית שיש.

את פוגשת בחור פעם ראשונה בחייך וזה למטרת ח ת ו נ ה ???


כאילו, חברים שלי שאני מכירה אותם שנים, יש מצב שהייתי מאוד נרתעת אם הייתי יודעת שהקשר שלנו אמור להגיע לחתונה. אז לפגוש בן אדם שאיני מכירה, שהוא הכי זר לי, במטרה שהוא יהיה האדם הכי חשוב בחיי, שאיתו אתחתן. זה נשמע לי די בעייתי.


האמת היא שדווקא הרצון הבלתי הגיוני והמלאכותי הזה להגיע מ-0 ל-100 גורם להרבה קשרים להתפרק. כי כבר בפגישה ראשונה עושים החלטה - מתאים לי להתחתן עם כזה או לא מתאים לי, ואם לא מתאים, זה נגמר. אם היו יותר מרככים את התהליך, נפגשים כחברים ורק אחר כך חושבים על הקומה הבאה שזה נישואים, אולי זה היה אחרת. אני מודעת לזה שזה לא מתאים כל כך לדרך התורנית, ולכן זה לא ממש יתפוס, אבל פגישות למטרות חתונה יש להן יעילות מאוד נמוכה וסיכויי הצלחה לא גבוהים בכלל.

מכירה את החוקים הסטטיסטיים?ילדת ירח

ככל שיש לך יותר השוואות כך הסיכוי שתמצאי קשרים עולה? לכן בסטטיסטיקה (אני מושפעת קשות מהתזה שלי...) מקובל לעשות את החיים יותר קשים ולהוריד עוד ועוד את הערכים הנדרשים להוכחת קשרים ככל שיש יותר השוואות.


ומה זה אומר לגבי שיטת הדייטים? אמרת נכון. יש אלפי זוגות וברור שלפעמים זה מצליח, כי יש כל כך הרבה ניסיונות, אז השיטה צריכה להיות דפוקה לגמרי כדי לא להצליח באף ניסיון (מה הסיכוי לא לדעת במבחן אף שאלה ולקבל 0 מאופס? ככה הסיכוי שהשיטה לא תצליח אפילו לא עם זוגות בודדים). עצם העובדה שהשיטה הצליחה עם זוגות מסוימים לא אומרת שהיא שיטה יעילה. אם נבדוק את מספר הכישלונות, אני בטוחה שנגלה הפתעות.

את מכירה שיטה אחרת,מטבחון

עם פחות כשלונות?

לא הזוישואף לאור

למה שזה יהיה הזוי ?

כך מכירים בצורה צנועה,וגם לא מתוקף של הסחפות אחר מראה חיצוני בלבד.

אם כ"כ הרבה נישאים בדרך הזו אז זה עובד.

אמהות חד הוריות שבחרו ללדת לבד יש כאן?ראומה1

כדאי לך לשאול בפורום אימהות או בפורום הריון ולידהאריק מהדרום

תודה, אבל הפוסט חשוב שיפורסם גם כאןראומה1

היות ויש נשים רווקות דתיות שבוחרות ללדת היות ולא מצאו זיווג.

אבל אופי הפורום הזה הוא פורום חברתי סביב כל מהזמירות

שמטריד ומעניין ונחוץ לציבור הדת"ל והדת"ל חרדי לפני נישואין.

מחשבות, פריקות, שיתופים, התייעצויות סביב הריון ולידה לאישה רווקה דת"ל - תכנים כאלו לא נמצאים בפורום הזה.

מניח שכן תוכלי למצוא אוזן קשבת ואולי, אני מקווה בשבילך, שיתופים בפורומים הנשיים המובהקים, ובפרט בפורומים הסגורים בפני גברים, אלו שהם רק לנשים.

תגובהראומה1

קודם כל אתה גבר נשוי ולא מובן לי מדוע אתה בכלל נמצא בפורום הזה.

דבר שני, ישנם גברים מעוכבי זיווג שבוחרים להביא ילדים בהורות משותפת כדי להגשים את חלומם להיות אבא לכן הפוסט מאוד רלוונטי כאן.

יש פה מקום גם לנשואים.גם לנו לפעמים יש עיצות טובותיעל מהדרום

אם תעברי על הניקים הפעילים בפורום הזה, תיווכחי שישזמירות

כאן נוכחות של נשואים בתגובות לשאלות שעולות ואפשר להגיב מתוך ניסיון אישי

אם היא נכנסה להיריון סימן שמצאה זיווגשנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ד באב תשפ"ו 18:35

אני שמעתי כמה סיפורים -

שאנשים הגיעו לצדיק אמיתי ושאלו אם זה זיווג טוב,

והצדיק אמר שלא יהיה להם ילד ושלא יתחתנו.

ובאמת כל אחד בחר זיווג אחר והולידו.

הזיווג היא הולדה.

גם ה"תענוג" סופו הולדה.

לא טוב היות לבדו - משפחה זה ביחד.

היא לא רווקה בכלל,

יש אבא לתינוק וקוראים לזה משפחה.

ומה אחר כך?

תוליד שוב מגבר אחר?

לא עדיף שתוליד מאותו האבא? אם הוא עדיין חי...

יש מיילדת ללידה ביתית,

גם בית חולים זה בסדר.

וכל מי שחושב אחרת יכול לעשות כרצונו.

אני לא יודע מי זה האבא של התינוק,

אם הוא אדם רגיל ונורמלי - אז אין סיבה לחיות לבד.

לפעמים סתם בגלל כעס או אי הבנה מפרקים בית ומשאירים ילדים לגדול בלי אבא.

לא מכירה אבל יודעת על בחורה לא נשואהנחלת

שילדה מהפרייה. דתית חזקה, אינטליגנטית, נחמדה....חברה של בת של חברה....

היה טוב לדבר א יתה, אם את חושבת על זה, אבל ברור שצריך לשאול אותה

אם היא מסכימה לשתף.

כתבה בערוץ 13שנונימי

שתי בנות שגדלו ביחד בגן וגילו שהן אחיות,

לאחר מכן הן גילו שיש להן 16 אחים מ16 אימהות שונות. כולם מאותו תורם.

הכוונה אולי ללידה כתוצאה מהפרייה. אין גבר ממשי.נחלת

בוודאיי שיש גבר ממשישנונימי

פשוט בוחרים לא להכיר אותו

נכון. אבל ילדים זו לא סיבה להתחתן עם כל אחדיעל מהדרום

לק"י

(בלי קשר לשרשור הספציפי).

תלוי...שנונימי

יהודי המאמין וירא ה' -

ירצה לקיים את דבר ה'.

מי שלא מאמין -

גם אין לו סיבה לחיות או סיבה להתרבות.

ומקיים את זה כמו בעלי חיים.

בכל מקרה - הטבע שה' נתן בחי זה להתרבות. וזה קורה.

טוב, אני לא ממליצה להתחתן רק בשביל ילדיםיעל מהדרום

לק"י

אנחנו בני אדם, לא בעלי חיים.

וזוגיות בלי אהבה וקשר בין בני הזוג היא לא מתכון לחיים מוצלחים.

הבחירה לאהובשנונימי

והאהבה לבחור

ואני חושב שיש מי שלמעלה שברא אותנו ומשחק בנו

טוב. אני רואה שאתה בגישה אחרת לגמרייעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ו באב תשפ"ו 18:11

לק"י

כך שלא רואה סיבה לדון סתם.

לא בוחרים. לא מכירים. זה חסוי. תרומת זרע.נחלת

די באלי לבכות מהשאלה הזוהפיאחרונה

מה אמורים לעשות?אשר ברא

לפני תקופה יצאתי עם בחור שהרגשתי שיש התאמה ממש טובה, אני ממש רציתי להמשיך. הוא לא.

סיים את זה בבחירת מילים גרועה שפגעה בי מאוד ומאז זה יושב עליי.. יצאתי מאז עם כמה בחורים, שעל הנייר לא הכי התאימו אבל הרגשתי הרבה יותר משוחררת איתם ולא "לחוצה" כמו שהייתי איתו.

יכול להיות שאותו ניסיתי יותר להרשים ואותם לא, אבל בעומק ובדיעבד הרגשתי שהוא מאוד בוחן אותי.

בכל מקרה, מרגישה שהלב שלי נחסם קצת ועדיין חושבת עליו (לא ממקום של רצון לחזור אליו) אלא בכללי על הדמות.. הוא ממש ענה על כל הקריטריונים שחיפשתי (שזה דיי נדיר בסגנון שלי) ועכשיו שוב חזרתי לצאת עם כאלה שהם חצי עונים, שזה מבאס כי מרגישה שעדיין מורידה על אותם דברים עד לרמה שעכשיו לא מוכנה לשמוע אפילו אם יש שוב את 2 הנקודות שזה תמיד נופל עליהם. [נראה לי לגיטימי].

וזה לא שהבחורים האלה לא טובים, להפך הרבה יותר אמפתים ורגישים והיה לי כיף איתם- אבל הם פשוט לא התאימו.

ובא לי להרגיש.. אבל מצד שני מפחיד להרגיש. [יכול להיות שכל זה בכלל קשור לתקופה עמוסה ומושלך על השידוכים].

והתעייפתי מהחיפוש הזה שזה יתאים וגם יזרום, מה הבעיה שזה יגיע ביחד?!

גם מרגישה שהסביבה לא הכי מצליחה להבין מה יש לי, למרות שאני מסבירה. וזה עוד יותר מקשה!

ונסיים בנקודה טובה,

שבאמת התחדדו לי הנקודות שאני מתעקשת עליהן כמה הן קריטיות לי.. וכמה מגיע לי טוב. בעזרת ה'!

וואו. חיבוק.שבורת,לב
עבר עריכה על ידי שבורת,לב בתאריך כ"ב באב תשפ"ו 9:24

חוץ מהקריטריונים היבשים, אחד הקריטריונים החשובים זה איך הוא גורם לי להרגיש.

אם הוא גורם לי להרגיש במבחן, ולחוצה, שצריכה להוכיח שאני טובה ושווה, אז זה נשמע מישהו שלא טוב לי איתו וכזה אני לא רוצה.

לחשוב על חיים שלמים עם אדם שגורם לי להרגיש ככה נשמע סיוט.

ולעומת זאת, כדאי לחפש מישהו שנותן לי הרגשה שאני נינוחה ומרגישה בבית ותחושת בטחון ושלווה ורצויה.

ורק תחשבי מה ירגישו ילדים של אבא ביקורתי וגאוותן.

לפעמים משפט אחד של מישהו מצליח לערער מקומות מאוד עדינים בתוכנו וצריך זמן כדי שהלב יפסיק לרעוד.

יש גם תחושות של אבל, לא עליו באמת אבל על התקווה שהרגשת.

בע"ה ממש עוד מעט הלב יפסיק לרעוד ממה שהיה, ירגיש בטוח ויפתח.

נכון!אשר ברא

באמת בדיעבד זה הובן לי ככה, למרות שעדיין כן יש רגש כזה של פספוס שלא הצלחתי להביא את עצמי.

אבל לא הצלחתי להביא את עצמי כי הוא בחן אותי. אז כנראה שלא באמת הייתי מצליחה להביא את עצמי מתישהו כמו שצריך..

ואת ממש צודקת, זאת תקווה של "הנה מצאתי" ואז מסתבר שלא. ה' כל יכול. באמת מחזקת את עצמי שאני את המיטב שלי עושה.

זה לא מוריד מזה שנפגעתי, או שרציתי אותו.. אבל צריך לזכור את זה שאני באמת טובה.

ועצם זה שהמשכתי לצאת מרגישה שדווקא כן נפתח לי הלב, כי הייתי הרבה יותר חופשיה וזורמת בפגישות עם הבחורים האחרים..

ואולי הלב שלי רועד כי הרגשתי דחייה מהצד השני ויש את החשש שזה יקרה שוב..

כמה דבריםטבע, אמת
  1. חיבוק ענק, זה נסיון קשוח

  2. תביני מה הייתה הנקודה שהרגשת שהיא זו שמושכת אותך בו

  3. תני לעצמך רגע מקום, רשמת שאת בעומס, פלוס האקסטרה הרגשית, קחי לך את הזמן ואת המקום שלך

  4. תגידי לא להצעות שאת יודעת שזה לא מה שאת מחפשת, את ייודעת מה מתאים לך

המון בהצלחה בדרך הזו, ובאמת חיבוק ענקקק

תודה על החידוד של הנקודה השנייהאשר ברא

את צודקת.

נשמע שאת במקום טובadvfb

מותר לחשוב עליו מדי

פעם, לא קרה שום דבר

השאלה מה עושים לטווח ארוך ביחס למחשבות על דייטים.

חשוב מאוד לבנות דפוסי מחשבה טובים שעוזרים להתהליך

אני באמת מרגישה שאני במקום טובאשר ברא

יחסית כן יש לי דפוסי מחשבה טובים סביב זה, לא מרגישה שאני מגיעה עייפה לפגישות או בחוסר רצון.

להפך מרגישה שאני הרבה יותר מגיעה עם רצון להכיר ולהנות ולהביא את עצמי.. יכול להיות שזה באמת עומס כללי שאני משליכה על זה.

ולגבי הבחור ההוא, נכון. אולי אם אתן לעצמי להרגיש באמת את הנקודה הזאת שנפגעתי ממנו אצליח לשחרר יותר.

נכון מגיע לך לגמרי את מדהימה תקראי והלוואי ופגעתיהפי

קשה לך לשחרר אותו בין היתר כי הוא לא סיים את הקשר בצורה ראויה. כשפרידה מסתיימת בצורה שפוגעת, הרבה פעמים הדמיון ממשיך להיאחז במה שהיה יכול להיות, ולא במה שהיה באמת. אבל דווקא כאן חשוב לזכור את המציאות הוא בחר לסיים את הקשר, והוא בחר לעשות את זה בדרך שפגעה בך

אני חושבת שחשוב שתזכרי עוד משהו. מעבר לאמונה שהכול מושגח, ושמה ששלך יגיע אלייך בזמן הנכון ואף אחד לא יכול לקחת את הבן זוג העתידי שלך ממך גם הדרך שבה אדם בוחר להיפרד אומרת משהו עליו.

אם הוא סיים את הקשר במילים שפגעו בך כל כך, זה לא פרט שולי. זה מלמד משהו על היכולת שלו להיות רגיש ברגע משמעותי.

זה לא מבטל את כל המעלות שהיו בו, אבל זה כן מזכיר שלא מספיק לסמן וי על רשימת קריטריונים. מגיע לך גם מישהו שידע לשמור על הלב שלך, גם כשהוא בוחר אחרת.

לכן אל תתבלבלי מהמחשבה ש"אולי זה היה הכי טוב שהיה". יכול להיות שהוא התאים לך בהרבה דברים, אבל מגיע לך יותר מזה.

מגיע לך גבר שגם יהיה מתאים, גם יבחר בך, וגם יתייחס אלייך בכבוד, ברגישות ובעדינות. אלה לא דרישות מוגזמות אלה יסודות של בית

ואת יותר מהסיפור הזה. גם אם יום אחד הוא יתחתן וימשיך בחייו, זה לא אומר שה' שכח אותך. זה רק אומר שלכל אחד יש את הדרך המדויקת שלו ( הוא יקבל בחורה בהתאם לבחירת ההתנהגות שלו) גם אם שלך עדיין נכתבת.

את יכולה להצטער על קשר שלא הצליח ועל בחור שפגע בך כי זה לגיטימי וכמובן, אבל אל תישארי בתוך הפגיעה. אל תתני לה לשכנע אותך שזה הכי טוב שמגיע לך.. ( וגם היא לא כי היא נקטעה) מגיע לך מישהו שלא רק מתאים לך אלא גם יודע לבטא את הלב שלו וגם לשמור על הלב שלך, ולא מוותר עלייך אף פעם.

אל תצטערי על בחור שהולך שילך

תודה הפי!אשר ברא

מדוייק ממש.

באמת חשבתי על הנקודה של הרגישות.. זה ממש ככה.

חיזקת אותי

שיהיה לך רק טוב בעז"ה(:הפי

אם לא מרגישים שניתן להיות "משוחררת" בקשרארץ השוקולד

סימן שזה לא מתאים, כך שטוב שנפרדתם.

ביחס להרגשה, זה כואב ולא קל, אבל לעיתים פרידות ייגמרו בצורה פוגעת, לא כדאי לקחת ללב יותר מדי, זה קשה לשני הצדדים לרוב וכשכואב לנו לרוב קשה לנו לבחור מילים נכונות.

לא מסכימהאשר ברא

יש דרך גם להגיד שלא רוצים להמשיך..

מקווה שיש דרך, אבל זה סיטואציה קשהארץ השוקולד

וייתכן שיטעו בדרך

וואו מבין אותך לגמרימה כבר ביקשתי

חוויתי את זה גם (רק הפוך, אני רציתי להמשיך והבחורה חתכה) בדיוק כמו שתיארת...הציפיה, המחשבות, הפרפרים וה...לחץ. לא לחץ בריא ומעודן של התרגשות לקראת משהו גדול, אלא לחץ של תחושת מבחן, של "האם יצאתי בסדר", פחד לפני כל פגישה, והקלה בסוף הפגישה אחרי שלכאורה כלום לא השתבש...והייתי בטוח שזה זה, היא פשוט היתה סימון וי על *כל* ה"רשימת מכולת" שלי, אבל בסוף העיקר היה חסר. התחושה של השוויון וההדדיות בקשר, התחושה שיש לי מה לתת גם עם השריטות שלי, שאני מוערך בכל מקרה, זה פשוט לא היה קיים. וגם בסוף, היא חתכה בצורה כזו שגרמה לי להרגיש קטן ולא גבר. בקיצור, את לא לבד, וזה מאוד קשה להיזרק שוב לחוסר וודאות אחרי שכאילו כבר ראית את הסוף, אבל צריך להתחזק המון באמונה שהטוב שלך עוד יגיע, ושהקב"ה לא שלח לך את הבחור ההוא בשביל שזה יצליח אלא בשביל ללמוד על עצמך. וזה מאוד קשה לנתק את הקשר ההוא כשאין משהו אחר שמתקרב לזה, וההשוואות חוגגות בראש, אבל צריך פשוט לא להילחם ברגשות שצפים, לקבל אותם, ולהבין שיש להם מקום אבל הם לא יקבעו מה יהיה לך הלאה. היחידה שתקבע זו את, ולרגשות המבאסים האלה יש מקום חשוב בבנין האישיות שלך. פשוט להשתדל להתחזק באמונה, לברר עם עצמך מה את לוקחת מכאן הלאה, להבין מה באמת חשוב ועיקרי בשבילך ומה טפל, לא לשקוע רק בבאסה על מה שנגמר ולעוף קדימה. (יש גם שיר נחמד של מוטי וייס על כל הנושא הזה, קוראים לו נראה לי "אני לא יודע", שיר חביב סה"כ). בהצלחה גדולה!!

בחור שעושה רושם של ביקורתינחלת

כדאי לעשות מהר אחורה פנה;

ואולי (למרות שכנראה לא), יש לך נטייה לבחורים שבוחנים אותך, שאת צריכה להוכיח להם (ובעיקר לעצמך) שאת שווה,

על ידי כך?

לשמוח לצחוק להנותשנונימי

להמשיך את החיים כרגיל...

והתחלתי איתך בפרטי

מה נסגר? לא נראה לי שהיא בקשה שיתחילו איתהיעל מהדרום

לק"י

ותזהרו בשיחות אישות.

הגזמת!שנונימי

אני אומר ההפך -

בנות אם ראיתן מישהו שמוצא חן בעיניכן,

תתחילו.

זה מחמיא מאוד.

רציתי לפרגן לה,

שתדע שיש הרבה בנים שעוד יתחילו איתה.

ולא צריך רבנים מדריכים ויועצים הם מאכזבים מאוד.

וברסלב זה האמת!

לא הגזמתי. גם אנחנו הכרנו פה דרך הערוץיעל מהדרום

לק"י

ועדיין צריך זהירות.

(ואגב, כתוב לך בכרטיס שאתה "בקשר")

..שפלות רוח

כמה אומץ צריך כדי לחשוף ולהיחשף ככה. אין לי עצה חכמה לתת, בתור אחד שמישהי ישבה לו בראש קרוב ל3 שנים לא ידעתי להתמודד כמוך או בכלל לדבר על זה. נשמע שאת יודעת לעשות עבודה פנימית מדהימה, עם כל הקושי שבדבר.

קראתי ועלה בי סוג של הערצה אולי קנאה קצת גם על הכנות הזאת, בטוח שהשם שמח בדרך שלך מלט בהצלחה

אני חושב שיש לך פה חידוד שאת לא מבינה אותו לגמרימשה

אני מצטט אותך מתוך הפוסט שלך: "על הבחורים שלא התאימו הייתי יותר משוחררת".

כלומר בעצם בסיפור שלו היית "לחוצה" או במילה אחרת - בחרדה. "הוא מאוד בוחן אותי". בחרדה מה יהיה. בחרדה שהוא ירצה או לא ירצה אותי. בחרדה שהוא ירצה להמשיך. בחרדה מהמילים הלא מדוייקות לך שהוא בחר בסוף הקשר.

אם אני מבין נכון. בעצם היית שם בקשר שבו את בלבלת בין רצון בקרבה או משהו כזה ("פרפרים בבטן") לחרדה.

במובן הזה הייתי מנסה להבין קודם למה את נמשכת למקום שעושה לך רע בגוף. ולמה את הרבה יותר חופשיה עם מי שאת לא רוצה בעצם (שוב, הכל במילים שלך מהפוסט, אני לא מכיר אותך!).

לפני שאת יוצאת עם עוד בחור שאת רוצה או שאת מרגישה שמתאים לך ונכנסת לפחד. יש לך שיעורי בית לעשות. והם שלך.

ייתכן מאוד שהצדק עימך.נחלת

תפילות מעומק לב עוזרות בצירוף כמה עבודות זקה כל יוNachman Wilhelm

לאה אמנו מתי אמורה להיות אשתו של עשיו הרשע הדמעות ששפכה עזרו לה בהצלחה

יפה מאוד ונכון. קרוב השם לכל אשר יקראוהו באמת...נחלתאחרונה

הבחור הרגישהרגיש האגדי

בנות אני מניח שאתם מחפשות מישהו שהוא גם רגיש מצד אחד ומצד שני גברי, אבל מישהו שיותר נוטה לרגיש המכיל המקשיב הנעים, מה אתן חושבות עליו ?

זה די תלויטבע, אמת

אם יש לך ביטחון עצמי זה בסדר גמור אפילו מדהים.

אם זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון וזה לא מתכתב יחד עם גבריות זה או זה זה די מוריד.

לגבי גבר מכיל ונעים ומקשיב זה מעולה

זה אחלה בנאדם להיות איתו...

ובסוף בסוף בסוף

אתה צריך רק משהי אחת שתרצה אותך כמו שאתה....

אני חושב שזה גם תהליךהרגיש האגדי

תודה רבה !

אני גם חושב שלפעמים זה סוג של תהליך, להביא את עצמך בצורה המלאה לוקח קצת זמן וזה אני חושב לפעמים יכול להתפרש לא נכון ..

זה באמת תהליךטבע, אמת

לדעתי תביא את המקומות שאתה אוהב בעצמך וקל לך להביא אותם לדייטים, ולאט לאט תחשוף עוד ועוד נקודות

חחח לא כל-כך הבנתיהרגיש האגדי

מה הכוונה המקומות שאתה אוהב בעצמך ?

לכל אחד מאיתנו יש כמה צדדיםטבע, אמת

תביא את הצדדים (מקומות)/אופי וכו, שיותר קל לך להביא, ואתה אוהב אותם (בעיקר בדייטים ראשונים)

הבנתי תודה רבה !הרגיש האגדי

אח שלי אתה תותחadvfb

תמצא בעזרת ה' את אשתך ותהיה לכם זוגיות מעולה

זה הכי גברי בעולםהפי

אבל השאלה היא לא אם אתה רגיש. השאלה היא מה אתה עושה כשהאישה שמולך מביאה את הרגש שלה..

יש גברים שרגישים מאוד אבל ברגע שהבחורה משתפת שקשה לה או שהיה לה יום פחות טוב, הם נלחצים מתגוננים או מנסים להשתיק את התחושה בלי לשים לב שהם עושים את זה .

נניח אם היא תכתוב או תגיד היה לי יום לא נעים .. הוא יכתוב באסה , או פשוט ישתוק במקום להסתכל לה בעיניים ולהגיד מה יש מה את מרגישה שתפי אותי? בעדינות ברגישות

יש גברים שיש להם רגישות ביחד עם חוסן רגשי. הם יודעים להקשיב, להכיל, לא להיבהל ולא לקחת כל רגש באופן אישי.. ולתווך את הרגש שלהם החוצה שזה מדהים ..

לא מרגישים אשמה מסוימת ברגש של הבת זוג שלהם .. לא נלחצים רגישים לסיטואציה נממצאים בנוכחות בכאן ועכשיו יודעים מה לעשות..

בעיניי, זה הרבה יותר גברי מרק להיות רגיש לעצמך

וואלה חידוד חזקהרגיש האגדי

זה ממש ממש מעניין. לא יצא לי לחשוב על זה.חתול זמני

יש פה פורום שלם בנושא הזהמשה

תקרא קצת. זה הרבה מעבר ל'איך היא תגיב'. יותר חשוב שאתה תחיה בטוב עם עצמך.

בעיניי זה משהו שהוא מאוד טובאשר בראאחרונה

ופשוט צריך איזון, כמו כל דבר בחיים.

שדכנים.. :)

אשמח להמלצות לשדכנים מומלצים,

עדיף שלוקחים כסף על פגישת היכרות איתם או על הצעות רלוונטיות

כאלו שנעים לתקשר איתם ולא צריך לרדוף אחריהם ולהזכיר את עצמך כל כמה זמן, ושרוצים לשמוע מה אני באמת מחפשת ולא רק סתם לשלוף הצעות רנדומליות..

תודה!!

אני מכיר אחת או שתיים שעושות פגישת היכרותאביעד מילוא

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

מרים לנדסברגאשר בראאחרונה

050-631-6853

האםנחלת
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך כ"ב באב תשפ"ו 11:11

אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?

הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....

אינטואיציה היא כלי מדהיםאביעד מילוא

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

יש לה משקלארץ השוקולד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

מאודהפי

זו פרסומת סמויה?ברוקולי

נראלי גלויה חחהפי

#שיווק ופרסוםאביעד מילוא

לא. אין לי שום נגיעות. פשוט רוצה לעזור.נחלתאחרונה

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

תתקדם בקשרזיויק

ובהמשך אם יהיה רלוונטי תדבר על זה

יועץ/מאמןאיזו

מישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..

אני מכיר כמהאביעד מילוא

יש את אסף זולדן הוא תותח

ממליצה לך להבין למה אתה הולךברוקולי

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

ברור לי למה אני הולךאיזו

אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..

דווקא מי שמכוון לחתונה?advfb

רצוי. בסוף זו המטרה העיקריתאיזואחרונה

לרצות - זה דבר נפלאadvfb

למה, מה רע בלרצות?

לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.

זה דבר טוב, לא?

תאמת, שכן.

זה טוב, השאלה מה המניע לכך.

אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.

כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,

מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?

הבעיה בריצויoo

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

כמה השקעת?שנונימי

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

מזדהה מאודadvfb

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

כשמדברים על המונח 'ריצוי' לא מדברים על נתינה.מדרשיסטית20

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיףadvfb

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

לא, לרצות זה לא לגרום שהשני יהיה מרוצהנעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

מי אמר?advfb

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

אפשר לשאול את עצמך כמה שאלותנעמי28

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

את לוקחת את זה למקום אחרadvfb

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

בריצוי באמת יש אלמנט של שליטהנעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך י"ט באב תשפ"ו 6:45

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

ככה נוהגים העולם להגדירadvfb

אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.

זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.

מה דעתך על המילה "סיפוק"?חתול זמני

לגרוםoo

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

יפהadvfb

העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.

זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.

אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.

בדיוק זה. קרבן של "משא ומתן" שהצד השני לא הסכים לואנוני.מית

אבל הוא כולו בראש שלי.

ואם ממשיכים לעסוק ברצוןadvfb

רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).

אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.

לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.

ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.

רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.

ככלooאחרונה

שאדם מפתח יכולות

(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת

ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)

הסטנדרטים שלו עולים

(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)

במערכת יחסים זוגית

זה חייב לבוא משני הצדדים

פיתוח יכולת דומה

ואז הסטנדרטים דומים

אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף

אולי יעניין אותך