בס"ד
הרבה פעמים ניתן לשמוע מהרבה אנשים: "הקב"ה לא אוהב אותי" "למה הגעתי לעולם הזה" וכל מיני דברים בסגנון הזה.
אז נכון. הקב"ה מקשה עלינו בשביל לראות האם אנחנו באמת מתאמצים ללכת בדרכיו ואם אנחנו באמת מאמינים בו
נקח את המשל הבא:
לפעמים אבא שלך מטיל עלייך משימות שהוא יודע שיהיה לך קשה לעמוד בהם והוא נותן לך אתגר לבדוק אם את באמת מסוגלתץ ואם הוא היה יודע מראש שאת לא מסוגלת הוא לא היה נותן לך אותו. ואם את עומדת במשימה בד"כ אבא שלך יצ'פר אותך, יתן לך משהו טוב על כך שעמדת בזה.
כך גם הקב"ה -
הוא אבא שלך והוא מנסה אותך כי הוא יודע שאת יכולה לעמוד בזה!!! ובסופו של דבר הוא יביא לך מי זה טוב הוא יצ'פר אותך על זה שעמדת בניסוי שלו.
וכן, זה ממש לא באוויר. במהלך חיי הקצרים הקב"ה ניסה אותי בהרבה דברים, ואני מושה שזה היה קשה, לפעמים זה היה מאוד קשה. אבל לאט לאט ככל שהדברים מתגלגלים אתה פתאום מגלה שלטובתך הקב"ה עושה את כל הקושי הזה.
אז נכון -
הקב"ה יכל להביא לנו את הטובה גם בלי המאמץ. אבל זה לא הדרך שלו. הדרך שלו היא שתראה לו שמגיע לך את הפרס הזה. אתה צריך להראות לו שזה באמת מגיע לך.
קחו לדוגמה אצן
כל פעם הוא מתאמץ ועוד מתאמץ עד שהוא מגיע ליום המרתון. ביום הזה הוא נותן את כולו למרות הקושי הכרוך בדבר. יש לו מטרה - לעשות את המקסימום שלו.
כך גם אנחנו -
אנחנו צריכים לעשות את המקסימום גם אם זה קשה. וזה קשה! אבל אנחנו צריכים לעשות את זה למרות הקושי הכרוך בדבר! ואז כמו אותו האצן אנחנו גם נעשה את התפקיד שהקב"ה הטי אלינו ובסופו של דבר אנחנו נקבל על זה את הפרס ואת הצ'ופר המגיע לנו. ותאמינו לי - זה שווה את המאמץ!
תזכרו תמיד: שגם אם לא הכל טוב, הכל לטובה!!!!
בעז"ה שנזכה לראות בטוב ה'!
אני תמיד באישי לכל מי שצריך. בשמחה 
ושיר לסיום:
(שמוליק נדל - לב של ילד)
*חלק מהדברים נכתבו בלשון זכר, אך הם מתאימים לנשים וגברים כאחד
