אין לי כח לשתף..אבל קשהההה לי
ה' ירחם
תתחזקי..
סוף - התחלה של משהו חדש
דבר - האיש שמביא את הדואר (דוור)
הכל - The Voice
נשמע - מצויין נשמע ג'
את - כלי חפירה
האלוקים - הקב"ה
ירא - יראה בלי ה'
ואת - ו כלי חפירה
מצוותיו - מעשים שנצטווינו לקיים ע"י הקב"ה
שמור - לאח"מים
כי - בנו בחרת מכל העמים
זה - ו זה ולא אחרת
כל - Voive
האדם - יצור תבוני החי במסגרת חברתית ומחפש תמיד את הצלע שנלקחה ממנו
ולסיכום -
סוף זה התחלה של משהו חדש, אולי הדוור יביא איזה סמס ששלחת למישהו מThe Voice השיר הזוכה ישמע ברשת ג', עד כאן הכל את - חפירה.
האלוקים - אבינו שבשמים מכוון הכל מלמעלה ואנו צריכים לירא ממנו ואת המצוות שלו לשמור..כי זה כל התכלית שלנו בעולם, והאדם מטבעו הוא חצוי והוא משתוקק לצלע החסרה שלו..בעז"ה תמצאי את הצלע שלך במהרה בקרוב
מי יתן ומתוך כך נזכה לגאולה שלימה..!
לא ממליצה.
אם בא לך לדבר באישי...
אני פה לבינתיים
בנוי בצורה כזאת בדייטים?
למשל, יש לכם רגש מסויים שגורם לכם לחתוך, ואתם שואלים את עצמכם למה יש לי את הרגש הזה.
תהיות תמיד יש, לכולם.
אם זה לא על קיומם של חייזרים אי שם, ונוגע ישירות לחיים ולאיכותם,
השאלה מה עושים עם זה. האם זה נשאר ככה,
או מיתרגם ל"איך אני יכול להפוך את זה (עצמי) ליותר טוב"
דפוסים מחשבתיים מעסיקים אותי בכלל בחיים ובפרט בדייטים.
בעיני, הרגש הוא לא מי שמחליט.
השכל קולט את הרגש והוא מחליט.
השאלה עד כמה הרגש מגיע מאוזן ואז השכל מגיע ממקום ששולט על הסיטואציה ולא ממקום שנגרר אחרי הרגש.
כי זה רגש של הלקאה
כאילו של יכולתי לעשות אחרת
שבפועל מרגיש לי שאני ממש עובדת על עצמי
אז יש גבול גם לזה
ואם בגדול ממש מרגיש לי שאני עדינה עם הצד השני ומכבדת אותו אז לא צריך להיכנס כבר למעגל ..
הוא: היי, חדשה כאן?
היא: כן. השבוע הגעתי. ואתה?
הוא: אני מבקר כאן כל שבוע בערך, כבר הרבה שנים. את נראית לי מוכרת.
היא: גם אתה נראה לי מוכר. (מקמטת את מצחה וחושבת) אה! אני יודעת מאיפה אני מכירה אותך - 40 יום לפני הכריזו את השם שלי בשבילך. איפה היית?
הוא: לקחתי את הזמן שלי, שיחקתי משחקים, הייתי בטוח שהכל יעבוד בקצב שלי והחיים יחכו לי. כשסוף סוף התעוררתי והתחלתי לחפש כבר לא מצאתי אותך.
היא: חיכיתי הרבה שנים, התפללתי וקיוויתי ובסוף התייאשתי. התחתנתי עם מישהו אחר. היה קצת קשה בהתחלה ולא זרם כמו לזוגות אחרים אבל עבדנו קשה וב"ה הקמנו בית מאושר לתפארת. אני צופה מכאן על כל הנכדים והנינים המתוקים שלי. ואתה?
הוא: חיפשתי וחיפשתי עד שהתייאשתי. אין לי על מי לצפות.
הוא: טוב, היה נחמד לפגוש אותך אחרי כל השנים האלו אבל אני כבר צריך ללכת, אני שומע מרחוק את החזן מסלסל "והוא רחום". נפגש בשבת הבאה. אולי.
מאד...
תיקון קל-
כמו שהיא בסוף התחתנה עם מישהו אחר -"זיווג שני"- לא משורש נשמתה אבל כן לפי מעשיה,
גם הבחור שחלם והתעורר יכול למצוא מישהי שתואמת למעשיו וזיווגם יעלה יפה.

של גברים לגעת בקליפס
גם שוברים את זה תמיד
מה עובר לכם בראש בוא ננסה ללחוץ עליו
אופס נשבר
ברור שזה ישבר בכוח ?!
נראה לי שפעם באמת שברתי קליפס בטעות 😅
אבל ממש מזמן... כילד
אבל צריך לדעת לא לשבור
כי אז הן רוצות שאקנה להן חדש
אני מאבד את זה שבנות מדברות על כל העניינים שלהן, זר (בן) לא יבין זאת
תופסן כזה מפלסטיק
אני פעם שיחקתי עם לק של אישתי (עוד הרבה לפני החתונה ) מפה לשם שפכתי אותו על הנעל שלה והרסתי לה את הנעל.
וזאת היתה נעל שהיא מאוד אהבה
יש לה במועדפים את הכ"א אישי שלי
כי כבר עברו את השלב של המביך לזכרוני
אבל כן היה לי מאוד לא נעים
אני זוכר שנסיתי לנקות את זה וזה עשה רק יותר גרוע 🫣
לכן לא נוגעים בלק
טיפ לחיים(:
לא מבין אם זה ציני
רק אתה שוכח שלא אני בחרתי את השם של השרשור
שום אגרסיביות לא היתה פה
וקשה לכבד את זה.
אני אפילו לא מדבר עכשיו על התוכן של ההודעה הפותחת בשרשור, זה בצד, גם אם יש מה להגיד, משתדלים לדון לכף זכות, ומאמין לך לא התכוונת לשום אגרסיביות. מקבל, אולי לא המילה הכי מדויקת.
אבל לא עשיתי שום דבר שמצדיק המשך עקיצה סרקסטית כשאת מגיבה ב"לא מותק". - בדיוק כמו שאת היית מצפה מאף אחד כאן לקרוא לך בכינוי כזה, או דומה לו, כמפגין זלזול במעטה נאיבי גס (תחשבי בינך לבין עצמך מה הייתה התגובה שלך למישהו שהיה מתייחס אלייך בכינוי כזה בביטול ציני).
זה לא מכבד אותי, זה לא מכבד אותך. ברור שלא חשבת לפני שכתבת. ובין אם זאת הייתה המטרה שלך או לא, אני מסיים את הדיון הזה פה, תחשבי מה שאת רוצה על החומר שהנחתי פה (רוצה להאמין שזה ביכולתך, לפני שהמגננות שלך יקפצו ויעוורו היגיון, הגינות וד"א).
ולבנות מגדלים באוויר
להיות אופטימי, אבל לאו דווקא בגלל הסיכויים שתמצא את אשתך
מה שכן בטוח -
בטוח תפגש עם בנאדם,
בנאדם - זה לב ועיניים וטובו
לפעמים האדם שמולך גם כמוך חושש לפעמים עם בטחון לפעמים פחות
אבל המשותף לכל מי שפוגשים - כולם בחיפוש, בכולם יש צמאון.
להאמין בטוב של בני אדם
לא תמיד זה כזה ורוד,
לפעמים זה משעמם, לפעמים זה פוגע, לפעמים זה מתיש
אבל בסוף, אתה נפגש עם בנאדם.
ככל שמסתכלים על תהליך החיפוש בצורה אנושית יותר
מצמצמים שחיקה,
באים בראש פתוח
באים בוויב נעים וכיפי
וככה יש יותר סיכוי לממש הפוטניאל הזוגי כשמגיעים לדייט
הרב מרדכי שטרנברג כתב שלפניי פגישה צריך להיכנס לראש של: "אני הולך לפגוש את אשתי בעזרת ה' (אולי)"
מצד אחד לבוא עם אמונה שזה זה ומצד שני להיות בראש פתוח
אני עוד לא נפגש, אבל גם בלי להיפגש אפשר לחוות חוויות של דייטים, למשל בראיונות עבודה..
*לעת עתה מקום אחרי מקום אומר לך לא.. כשבחלק מהמקרים לך הייתה חוייה נחמדה ורצית להמשיך.
*אתה ממש רוצה לשאול למה, לשאול מה אפשר לשפר אבל יודע שהם לא חייבים לך דין וחשבון.
*לפעמים הצד השני בין אם זה המקום עצמו, המנהל או המראיינת מקסימים ואתה מתלבט אם לומר להם את זה בתום הראיון או אפילו לומר להם את זה שאתה מקבל מהם מייל שפחות מתאים .. ומצד שני אתה אומר לעצמך, בעצם, עדיף לשתוק שלא להתחנף או לצאת (במידת מה) נואש/סמרטוט..
בעה בהצלחה לכולם.. שנראה ישועות בחודש של ניסים..
כל אחד בהתמודדות/התמודדויות שלו 🙏🙏
אחת השאלות הבעייתיות.
לא, כמובן זה לא בעיה כאשר מיד אחר כך מגיע "הנה הפרטים של חדוה, שני מספרים של ממליצים, ושתי תמונות ברורות. אני מכירה אותה היטב ובטוחה שהיא מתאימה לך. תעדכן אם מתאים, אני כאן לכל שאלה".
הכוונה כאשר אחר כך מגיע "בבקשה תשלח לי כרטיס מעודכן. תמונה עדכנית". למחרת: "תודה על הכרטיס והתמונה. אעביר" כעבור יומיים: "העברתי, מחכה לתשובה ממנה, השדכנית שלה עסוקה אבל בימי שישי היא בדרך כלל חוזרת אלי".
יצא לי כבר בעבר שקיבלתי פרטים של מישהי ואישרתי, עד שחזרו אלי הספקתי לאשר מישהי, לחכות לה, לפגוש מישהי שלישית, לחזור לפגוש את השניה שנזכרה בקיומי (היא לא היתה תפוסה. פשוט "בירורים"), ואז הראשונה הסכימה לפגוש אותי.
למה כל כך מסובך לשדכן להבין שאין משמעות לאמירה "חשבתי על שידוך בשבילך" אם אין הסבר מה אתה רוצה להציע? האם היית בא למישהו "יש לי דירה למכור לך" ומצפה שהוא יחכה שבוע לפרטים?
וואי מזכיר לי יותר מדי את השאלה של "מה אתה מחפש?" מצד אנשים שכל כך רחוקים משידוכים וכו, ומצפים שעכשיו תפתח את הלב(כי לרוב הם דווקא הכי מתעניינים בפרטי פרטים) ותגיד הכל כשתכלס אין להם שום דבר להציע, מבחינתם זה סתם עוד פיסת מידע שתשב להם בראש בלי תכלית. אז פחות אבל תודה.
זה מעצבן ומעיק, אבל כל עוד לא הולכים בדרך של תקשורת ישירה, לא רואה איך נמנעים מזה..
יש אנשים שמאוד מתחברים, ויש אנשים שמאוד לא.
לי באופן אישי יש חבר שהתחתן בשידוך של חיים קורץ, וב"ה הם חיים באושר ועושר עם 3 ילדים.
יש לו מאגר גדול של כרטיסים מכל גווני הציונות הדתית
והוא גם אחד מהשדכנים של "הבאר"
יש שיגידו שלפעמים השידוכים שלו אינטואטיבים. כל פעם שיצרתי איתו קשר היה לו שידוך בשבילי על המקום..
מצד שני יש לו המוון הצלחות, ואני מכיר כמה זוגות שהוא שידך.
ועוד כמה שאני מכירה.
ממה שאני שמעתי, יש לו אינטואיציה טובה ואם מתאים לך לדייק אותו אחרי הצעות לא מתאימות אז הוא ממש מדייק אותן.