אני לא הולך לספר לך את כל סיפורי,לא מגיב פה.רק הודעתך נגעה לליבי.והייתי חייב להגיב!

אבל קרה לנו אותו הדבר ממש!

אני יכול להגיד לך שאפילו בהתחלה לא נראה לי שהיה לנו טוב,אבל כל הזמן עבדנו על הקשר!

ושיתפנו תמיד בהרגשות-לטוב ולרע!(והיה בעיקר רע!והמון!)

החזקנו את זה ככה כמעט 5 חודשים!וכל הזמן התלבטיות מצידי ומצידה!וההרגשה שאולי זה פשוט לא זה!ודיי!

ואחרי 5 חודשים קרה משו מפתיע!ישבנו להיפרד,ודווקא שם עלינו על הבעיה של למה לא טוב בתוך הקשר!ולמה הרגש לא מתפתח!

והחלטנו לא להיפרד והיום ב"ה אני מודה לה' על כל רגע!וגם על החמישה חודשים ה"הלא טובים" שהיו לנו!או יותר נכון לי!והבנתי ועדיין מבין היום שרק נבנינו מזה!

ואצלינו ממש לא חשבתי שיבוא יום וארגיש ככה!זה היה אבוד לגמרי מבחינתי,וממש אמרתי דיי!נואש!לא יילך!אני לא גורם לה ליהיות שמחה ולא היא לי!והייתי בהתלבטיות המון זמן!(כפי ששמת לב חמישה חודשים!)

וכן ממש ב"ה זה נ"גמר" עם סוף טוב!ומקווה שלא ייגמר לעולם!

ואפשר ליהיות דוגרי?!

מצד שני הייתי פוחד לבנות על זה,כי המון פעמים אחרי התלבטיות קשות ...זה נגמר!

אבל אם תנסי לשבת איתו ולראות למה,למה המחשבות האלה!למה צריך להתלבט!(גם אם את המתלבטת!)

דברים שחשובים לו/לך,עקרונות מסוימים,דיבור,חיצוניות,קשר בין אישי,פתיחות,פחדים(הפחד להיתלות במישו.שסוגר אותך משום מה!וכן הלאה וכן הלאה..!כל פחד שהוא!)הרגשת שייכות.הכלה(מלשון להכיל!)וכן כמעט כל דבר שחשוב לבן/בת זוג!

תנסי לראות מה מפריע!ואם ניתן לשינוי!

והשאלה אם יש רצון שזה יצליח!רצון אמיתי מצד שתיכם!ואז תוכלו להיפתח ולדבר באמת על מה שמרגישים אחד כלפי השניה!

אני לא יודע באיזה שלב אתם!אבל אני הייתי הולך על כנות!פשוט שואל!כמו שבאמת שאלתי (ותאמת גם קצת נפגעתי!לא מימנה אלה מהדברים שאמרה!כי לא קל לקבל ולשמוע דברים לא טובים אצלך..!אבל מה לעשות..צריך לשמוע!והינה ב"ה עזר!)

מקווה שעזרתי.המון ב"הצלחה!

מה החזיק אתכם באותם חמישה חודשים?

למה לא חתכתם? 

מה הרים אותך כל פעם מהבית לצאת ולהפגש?

תודה

השאלה מופנית אליי?!

י(צא קצת ארוך!מצטער!)

הרגשה פנימית שמשו לא בסדר!

(בה)וכמובן בי!!

והתעסקתי בבי!מה אני לא עושה נכון שהקשר  ככה!וחיפשתי תשובות תמיד!

(הבנתי על עצמי הרבה דברים בגלל זה!)

אבל היית לי הרגשה פנימית שמשו חסר!לא סתם אחרי 4 וחצי חודשים אני לא מצליח לפתח רגש!משהו חוסם אותי!

מה הוא?!למה?!

הרי שיכלית מאוד קיבלתי אותה ושמחתי בה!וגם זה לקח קצת עבודה עם דברים מסויימם!(כמו שכתבתי מקודם עקרונות!)

אבל למה הרגש נחסם?!אז פשוט כל פעם אמרתי אולי עכשיו התפתח!אולי אני סתם חוסם את עצמי!ולכן המשכתי!

ובסוף הגענו למסקנה שזה באשמת שנינו!(היא ממש צדיקה!)ואני מאמין ויודע שהיא עברה את אותן מחשבות!

ואני ידעתי תמיד שקשה לה להיפתח אליי,כי אני הראשון שלה.וזה קשה!והבנתי את זה!

אז תמדי אמרתי לעצמי שאולי בגלל שאני ראשון שלה אז לא לשפוט ולתת לה את הזמן שלה!

וברגע שישבנו והבנו שצריך לדעת להכיל את השני!ולקבל את השני!לתת מקום לבנאדם השני אצלך!זה עבד כי זה מה שהיה חסר(בגדול!)

והיו עוד המון סיבות!שאמנה כמה מהן.

*פחד מתלותיות!

*קשר בין אישי-ז"א תפיסת עולם שונה באיך אמור ליהיות זוג!שדברנו על זה והיא הבינה והכילה את עולמי וגם   אני את שלה כמובן!

*היו דברים שגרמו לרתיעה מצידי!ורתיעה מצידה!(ולכן אמרתי-לדבר על זה!)

אני נרתעתי מזה שהרגיש לי שהיא קצת מפחדת ממני!מפחדת מהקשר!אבל  ידעתי שהלחץ הזה גורם לה להלחץ עוד יותר!ואמרתי לה אל תפחדי מהפחד!שזה מאוד חשוב!וזה שפחדה גרם לי לרתיעה בשביל שלא אפגע!(כמובן שהכל השארות שאח"כ ניסינו לעלות עליהן ביחד!)

אבל שמדברים על זה והקרח נמס!ואתה מבין שפחדת בעצם מכלום!אז אתה בעצמך עצרת את היתפתחות הרגש!

זה אח"כ ממש מצחיק ומוזר יחד!

נשמע לי קצת שאתם בדבר הזה המון זמן!ויצא לכם לדבר על זה כמה פעמים!

אני חושב שמישו צריך להגיד לו,שיפסיק לחשוב על זה כל הזמן!ויחפש מה טוב,שיקח איזה יומיים להסתכל על הדברים הטובים שבך,הדברים הטובים שבקשר,הדברים הטובים שאת מכניסה לקשר!

אם יש לך קשר עם חברים שלו/אחים שלו משו!אז תבקשי מהם אוליי לדבר איתו על זה!

כי שמתסכלים רק על הרע אז כל הרע צף ועוד מושך אותך!וזה העיקר-סתם!מושך אותך סתם!מניסיון שהיה לנו!!!

אם לא מכירה מישו שיכול לדבר איתו!תגידי לו את זה את!

בסוף הפגישה כמין כזה "בוא נקח איזה יומיים לחשוב על הדברים הטובים שבקשר שלנו..." ותנסי גם להכניס צחוקים או חוויות שהיו לכם שישאר לו לאח"כ "אתה זוכר ש...."וכ"ו שישאר לו לחשוב ולהיזכר בזה אח"כ!

אני מאוד מבין שמה שחסר לך זה אותו!זו הרגשה שגם אני הרגשתי!אבל,תיהיי חכמה!אני בטוח שאת כך,אז תשתמשי בחוכמך!וגם תיזהרי לא להיפגע!להירגע קצת עם הרגש!

וזה שאת אומרת לי שזה שהוא מתלבט לא הוריד מהרגשלך!לא משחק תפקיד!כי זה יכול ליהיות הפוך!שהוא נהפך ליהיות "הפרי האסור" כזה!ועכשיו את רוצה יותר!ותיזהרי מזה!

כי זה גם יכול להרתיע וגם לקחת אותך כמובן מאליו!

אם בעז"ה והוא יפתח אלייך תוכלי להיפתח כמו שאת רוצה..עכשיו קחי קצת מרחק!

ואיך את יכולה לעזור לו?!תני לו את הספייס שלו ובכל זאת תראי לו שאתם שם בשבילו!(במידה כמו שאמרתי מיקודם-להזיהר מזה!)

כולי תפילה שבעז"ה יעזור!

וגם את קחי לעצמך קצת חופש מלחשוב על זה!בעז"ה הכל יהיה בסדר!לטוב ולמוטב!!!

(נ.ב-הייתי מציע לך עוד עצה פרקטית(בקשר למה שתכתבי בהתחלה),אבל מפחד שזה כבר יבלבל אותך.אם לא יעזור מה שרשמתי!(ולא כדאי לסמוך עליי!)אז תגידי אני אהיה באישי או שתכתבתי פה וארשום!)

אל תדאגי בע"ה הכל יהיה לטובה מהרה ובשמחה  !

לגבי מה ששאלת אז אני יכול לומר לך מניסיון שהכל בע"ה אפשרי . בדידי הוה עובדא ...
נפגשתי עם מישהי בעבר ואחרי כחודש+ שב"ה היה קשר זורם ונראה שמתקדם היא חתכה בפתאומיות ...
לאחר כשנה וחצי היא שלחה לי הודעה שהיא מעוניינת לנסות שוב .אחרי שב"ה כבר די שכחתי ממנה ..

נעניתי לבקשתה והיינו בקשר במשך כחודשיים עד שהצעתי לה והיא השיבה  ב"כן".....
אבל לאחר זמן קצר היא שינתה את דעתה ואמרה שהיא צריכה עוד זמן ...לאחר כחודש נפרדנו ביוזמתה .
העניין שהוא שמכאן למדתי מספר דברים יסודיים בקשר שבע"ה מיועד לנישואין ברי קיימא עד 120 ועד בכלל .

כמובן שהכי חשוב זה סייעא דשמיא .אבל חשוב שיהיו מספר דברים שיבואו לידי ביטוי גם אם לא תמיד ...
חובה שיהיה רצון אמיתי לרצות בקשר , זה אומר ציפיה לקראת פגישה , מוכנות לתת לצד השני
ותוכדי להרגיש שמרויחים כשנותנים ושמחים בכך .  פתיחות וגלויי לב .
ברגע שאדם גלוי ונותן לשני להביט פנימה זה סימן שהוא בוטח בו והוא מאמין שהסיכון [אם יש] בכך שווה את זה ..

אם את רואה/ראית  מספר דברים /סימנים שמראים על רצון אמיתי , בע"ה ואי"ה ליבו יטה לרצות בשלמות ...
הכי חשוב לא להגיע להחלטה מתוך פזיזות או מתוך רצון לברוח . זה מעיד על חוסר בגרות /רגישות .

לא יודע את טיב ומהות הקשר ביניכם אבל חמישה חודשים זה בסדר כדי להגיע לכדי בשלות ברצון לקשר ..

לפי דעתי את צריכה בעיקר בשביל עצמך לא להיות מודאגת אלא פשוט לנסות להבין ולדעת מה הם הדברים
שתוקעים אותו בקשר , כמובן בלי לחץ ...
אם אתם מספיק גלויים אחד עם השני כדאי פשוט לשבת לפגישה אחת ללא הגבלת זמן ...
ופשוט לדון בכל הדברים האחלו אחד לאחד ...אולי זה קושי רגשי שלא בהכרח קשור אלייך ...
יכול להיות שהוא בתוך תוכו מעוניין בך מאוד אבל יש אי אלו דברים (שכליים או לא )שמעכבים אותו ...

מצד אחד את יכולה לתת לו להוביל את הקשר ולהחליט ...
ומצד שני את יכולה לעשות משהו בנידון , כמובן תמיד אפשר להתייעץ בין אם באופן איש בין אם באופן זוגי
גם יעוץ מקצועי (יש בישפה .נ"ל ..) לא בהכרח לפסול .

חמישה חודשים זה זמן ביחד לא מבוטל וזה אומר שיש משהו בך ש"קושר" אותו אלייך ואותך אליו

לכן חבל לפספס את זה וכדאי לעשות זאת במתינות ובע"ה בשורות טובות ומשמחות .

להתייעץ עם אדם חכם ומבין זה יכול להיות רעיון טוב ומועיל.

חבל להסתבך ולהסתבך בתוך עצמך/ם

הרבה הצלחה

צריך להרגיש משהו- צריך להרגיש באיזה שלב "שזה זה"..

לפעמים אנחנו מנסים לספר לעצמנו סיפור ואומרים אולי יהיה טוב ואולי ננסה ואולי נמשיך- אבל לפעמים זה כיסוי לדבר האמיתי.

צריך לדעת מאיפה הרצונת האלה באים..

וכן, יש מצב שיתפתח משהו גם אחרי זמן- לפעמים הזמן עושה את שלו- אבל הכי חשוב זה לראות מה המקור...

קשר שמתקדם יפה אבל לא כ"כ ברור למה הוא תקוע. שיחה עם גורם חיצוני שמבין עניין עזרה להבהיר כל מיני פרטים ולקבל החלטה נכונה.

בדרך כלל אני קוראת סמויה אך הייתי חייבת לשתף.

אני נשואה כבר חמש שנים באושר רב ותהליך הפגישות היה דומה מאד. 

לי היה קשה מההתחלה ובפעמים הראשונות המשכתי רק "כי לא נעים מהשדכנית"...

התארסנו לאחר 5 חודשים ועדין בחששות מפני הבאות...

כמובן שהקושי היה קושי שחסר הרגש, כשבעלי כבר מהרגע הראשון רצה מאד וידעתי זאת למרות שרק רמז ונזהר לא להעיק בכך...

ההחלטה באה מתוך בירור עמוק שעשינו ובעקבותיו הגעתי לנקודות הבאות:

* חובה שתהיה הערכה רבה בין בני הזוג ומוכנות לקבל אחד את השני בלי רצון שישתנו. (דברים קטנים שהפריעו לי התבררו כלא נכונים לאחר שיחה מעמיקה בנושא...)

* שיהיה כיף בפגישות עצמם (אך לפעמים לא מחכים כ"כ לפגישות- כי כמו שאמרת נמצאים כל היום בהתלבטויות אין סופיות)

* פחד לאבד אותו- הציעו לי להפרד וכך לבדוק את הענין אך פחדתי כי ידעתי שיש מישהי מצויינת שרוצים להציע לו ופחדתי שייתפס ואאבד את זה.

הרגש והאהבה- מגיעים אחרי החתונה...

מה שמאוד עזר לי (הצד המתלבט) זאת ההרגשה שאני יודעת מה הוא חושב (אך לא טורח להגיד לי כל הזמן ולעמת אותי עם הדבר), הוא נתן לי את ההרגשה שכל מה שאחליט בכל זמן נתון- סימן שזה טוב לשנינו והיה שם תמיד בשבילי אם אני רוצה להתייעץ איתו בנושא, אך לא לחץ לשתף ולדון כשלא רציתי...

נראה לי שאם זה מחסום בשכל אין מנוס מלדבר על הדברים ולברר את המניעות
אולי זה כיוון מחשבתי השקפתי , אולי הוא חשב שאשתו תהיה אחרת מבחינת אופי וכיוון בחיים ...
דברים שבשכל טיבעם להתבהר מהר יותר ולפעמים גם ע"י עזרה להתבונן בזוית הנכונה .
יכול להיות יש לו דברים שהוא חושב שבעתיד אולי יתכנו ביניכם אי הסכמות לגבם ...

אבל....אם המניעה שלו נובעת מרגש כלומר הוא לא מרגיש שהוא אוהב עד הסוף ...
ולפי מה שהבנתי כנראה פה טמונה הסוגיא ...אז אפשר לעורר את הרגש שמסתמא ישנו  .
א. אם לא היה לו רגש כלפייך הוא לא היה נמצא איתך 5 חודשים .
ב. כנראה שהרגש שלו צריך דבר/ים לעורר אותו מחדש ובשמחה ,
[טיול , חוייה מושתפת , התנדבות , דברים שתעשו ביחד שיהיו רק שלכם כמובן הכל בגדר ההלכה .. ]
ואולי אם הוא יפגש איתך כשיש עוד אנשים בסביבה ויראה אותך בסביבה הטבעית ולא כל הזמן אחד על אחד
אולי זה יגרום לו להכיר אותך יותר טוב ולהרגיש הרגשת שייכות אלייך בצורה יותר חזקה .
ג. כשמושכים קשר הרבה זמן קורה שהרגש מתכהה , ולפעמים מגיעים להרגשת מיצוי ולכן
טוב לא לגרור יותר מדי סה"כ אחרי שלב הפגישות והחוויות יחד אין כ"כ מה לעשות לזוג דתי ביחד ...אלא להתחתן
ואולי זה מה שתוקע אותו הרגשת המיצוי וההתמסמסות [כמובן אם הרגשת התקיעות לא היתה אצלו מההתחלה .]
וכפי שאמרו אחרים ומנוסים האהבה האמיתית באה רק אחרי החתונה ומתוך בנייה בע"ה של בניין עדי עד .

בע"ה בהצלחה רבה ובשמחה תמיד .  כשבע"ה תתארסו / תתחתנו תודיעי לנו ...על הסוף הטוב שלכם

שמחה שעזרתי... ולו במעט....

את באמת צודקת שלא כדאי להתעסק כל הזמן במה שקשה ולא טוב, לכן נראה שכמו שכבר אמרו פה כדאי לנסות לעשות ביחד דברים מעניינים לפי מה שמתאים לכם (טיולים, ארוחות ערב, מפגש אצל אחים/חברים ואולי גם ללכת להורים)

אבל כן חשוב להשקיע זמנים (ועוד פעם- לא כל הזמן) שמדברים באמת על הקשר בצורה כנה ואמיתית, גם על הדברים שפחות נעים לשמוע  ולהשמיע...

אולי תציעי לו שיזום הוא את השיחה מתי שמתאים לו יותר...

בהצלחה!

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים

והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.

לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.

יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..

אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן 

ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה

בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.

היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.

יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...

כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.