בס"ד
אין הרגשה יותר גרועה מהרגשה של אחרי נפילה.
אותה התחושה של שוב ירדתי למטה ושוב נפלתי.
אבל כאן נשאלת השאלה מה עושים מכאן?
נפתח במשל-
מי לא מכיר את הטרמפולינה? אותו מתקן מקפיץ (תרתי משמע) שעליו קופצים.
ואיך המתקן עובד? ככל שאתה יורד יותר למטה זה מקפיץ אותך יותר למעלה.
כך גם בחיים -
כל נפילה מקפיצה אותנו יותר למעלה וככל שהנפילה הייתה יותר עמוקה, אנחנו יכולים לעלות יותר גבוה ויותר גבוה.
דוגמא נוספת אפשר לקחת מהניגונים של חסידות חב"ד -
הניגון מורכב מאבעה בתים. יש את הבית הראשון אחריו את הבית השני שהוא יותר גבוהה ואחריו יש את הבית השלישי שהוא עוד יותר גבוה ואחריו יש את הבית הרביעי שהוא בגובה של הבית השני.
נשאלת השאלה למה הבית הרביעי באותו הגובה של הבית השני ולא ממשיך את הסדר והוא יותר גבוה מהשלישי?
כאן באה חסידות חב"ד להגיד לנו שכל הזמן אנחנו מתקדמים בחיים וגם שאנחנו חוזרים, אנחנו לא חוזרים להתחלה אלא אנחנו התקדמנו לנקודה השניה.
מכאן אנחנו רואים שגם אם ח"ו נפלנו, אנחנו יכולים לקום ואף להגיע למקומות יותר גבוהים ממה שהיינו ממקודם. השאלה היא אצלנו, אם אנחנו באמת רוצים את זה.
שנזכה בעז"ה לעלות מעלה מעלה בעבודת ה' ובאהבת ה'
---
דברים נוספים שכתבתי כגון אלו ניתן למצוא באל הנשמה
