לא מזמן הזמנתי תיקון עבור ס"ת, ובעל התיקון (הרב טשינגל) שלח לי מאמר שכתב על העניין כתיבת ס"ת ב-48 שורות ולא וב-42 כמו שנהוג היום. העניין מוזכר בספר קסת הסופר ובלשכה (בלי"נ אשלח את המאמר כשאוכל). יש לזה כמה יתרונות טכניים כמו חיסכיון בקלף ב-8 יריעות, עוד איזה עניין הלכתי שאחד הראש שיטין שלא מסתדר היום מסתדר בתיקון זה.
מה שאני הק' יכול להוסיף בנושא, ראיתי לא מעט ס"ת ישנים מתוכם כמה עשרות ס"ת אשכנזים, ולא ראיתי ס"ת 42 שורות אפילו אחד (חוץ מאלה שיחסית חדשים).
נדמה לי שגם תימנים נוהגים כך, ומעניין אותי מה המנהג בכתב המיוחס.
מה אתם אומרים?