שתי השורות האחרונות שלך קצת הצחיקו אותי, למה את חושבת שמה שכתבת מעצבן מישהו? ולמה את מצפה שיתקפו אותך?

בעיקר בנוגע להתנהלות של בנים,ושים לב לתגובות .המילה התקפה מתאימה להן בהחלט...התרגלתי שכשאני מביעה בפורום הזה דעה הנוגעת להתנהלות של בנים, זה מאד מעצבן אותם ואולי בצדק....בגלל שאני מסתכלת עליהם מהצד וכנראה שלא תמיד מצליחה להבין .

בייחוד אם מדובר בבחורה, שעם כל הכבוד, כנראה צריכה עוד גלגול או שניים(או לפחות להתחתן פעם אחת) כדי להבין בנים באופן מקיף ואמיתי.

אם יש כזו הגדרה "בנים"... יותר נכון לדעתי לדבר על "הטיפוס הגברי" מול "הטיפוס הנשי". אבל זה דיון לפעם אחרת. אם בכלל.

(למרות שלא קראתי את השרשורים הנ"ל, בגלל שאני לא נמצא פה הרבה - זה נשמע לי הגיוני...)

אני דווקא חושב שהתגובה שלך לא בוגרת, ומשקפת הלך מחשבה טפשי ומטומטם שמאוד רווח כיום לפיו "אסור להכליל", חרטא!!

זה שכל אדם שונה מחברו לא אומר שאי אפשר לדבר על מודל כללי של הגברים.

אבל זה לא סותר את מה שאמרתי, לגבי הגישה החולנית הנפוצה כיום לפיה "אסור להכליל".

זה מעליב ולא ראוי לדעתי
 

מה נשמע?

חזרנו לגן?

אבל אני לא מבין מה אתה רוצה ממנה, מה הקשר "חזרנו לגן"? השאלה שלה בהחלט לגיטימית.

תגובות כמו שלי, לא?

נוו, אז קיבלת!

ב"ה..

שאת מקניטה את כל הבנים.

המראה החיצוני משפיע על ההחלטות של הבחורים בפגישות הראשונות...

[הפגישות הראשונות הם רק חיצוניות, נכון?]

המראה החיצוני הוא אכן גורם מרכזי ומשפיע.. אבל לא הכי משפיע.

יש נקודות ומצבים שיגרמו לבחור לחתוך אפילו (כן! אפילו!) אם הוא יצא עם הבחורה הכי יפה בעולם.

היופי חשוב? כן!

משפיע על ההחלטה? כן!

אבל על הנקודה הזאת בלבד הזוגיות לא תעמוד...

להסביר את המצב? לא נראה לי שצריך.

את תצאי עם בחור שלא נראה לך חיצונית? את תרצי לצאת עם בחור שאת לא נראית לו חיצונית?

אני מסכים שהמראה החיצוני חשוב ומשפיע (במודע או בתת-מודע) על ההחלטה, אבל הוא לא הגורם המרכזי.

ישנם עוד שיקולים חשובים בנפח שמסייעים להחלטה אם להמשיך או לחתוך.

אגב שאלתך לא מעצבנת. היא מצערת.. 

שכל הקשר מתבסס על זה,אלא שזה אחד הדברים שהכי "תופסים"אצלכם,ומראה נאה בד"כ יגרום לבחור להמשיך את הקשר עוד קצת גם אם זה לא נראה לו מתאים. הוא לא יתארס איתה אבל יוריד אחרי בדיקות רבות מהרגיל...לא?ולא אני אמרתי את זה...הכנסו לשרשור הקודם שלי כאן ושימו לב לתגובות של רב הבחורים.ועצם זה שהשרשור ההוא הפך מהר מאד לדיון האם נעלי עקב זה יפה או לא-מחזק את טענתי.

אף אחד מאיתנו גם לא יצליח לשנות את דעתך

למה? כי באת עם דעה מקובעת מראש

ודרך אגב, מי ששאל את עצמו למה לא הגבנתי בשרשור ההוא שלה, בדיוק בגלל הנושא שרשמתי למעלה.

עוד מהשאלה שם היה ברור שאת מחפשת את התשובה "על מראה חיצוני"

רוצה לחשוב ככה? את מוזמנת 

ועכשיו אם בא לך באמת להקשיב, אם לא, חבל על מאמץ הקריאה

יש הרבה בדברייך, בנים (ואגב, בנות יותר, אבל זה נושא אחר לדיון) מסתכלים הרבה על חיצוניות

למה? כי זה פרמטר שקל לבדיקה

אתה יכול להחליט מאוד מהר אם זה מתאים לך או לא

לא דורש חפירות, תהיות, ולרוב זה די שחור או לבן

או שמתאים או שלא (נכון שיש מקרים שמאוד מתלבטים בקשר למראה, אבל הם יחסית זניחים לכלל)

דרך אגב, זאת לא תופעה חדשה, התופעה הייתה קייימת עוד בימי הגמרא

"שאמר רב יהודה בשם רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, והתורה אמרה "ואהבת לריעך כמוך" כלומר אסור לאדם לשאת אישה שאין הוא אוהב אותה" (קידושין מא ע"א)

אבל מה לעשות שהקב"ה ברא את היצורים האנושיים בצורה כזאת שרוב המשיכה קוראת בעזרת המראה

ישנן חיות שנעזרות בפורומונים (חוש הריח),

ישנן חיות שנעזרות בקול יפה ומיוחד (חוש השמיעה)

וישנן חיות שנעזרות במראה (חוש הראיה)

אבל לא, האדם בשונה משאר החיות לא מסתפק במראה החיצוני, ובודק יותר

מתקשר, מדבר, מברר וכו

ומי שבוחר את אישתו (ואישה שבוחרת שאת בעלה) אך ורק על ידי מראה חיצוני בחירתו בדרך כלל תהיה לא נכונה.

היא בדרך כלל תוביל מהר מאוד לגירושין, ואם לא, השמחה ואהבה בבית לא תהיה גדולה.

את לא רוצה שבעלך לעתיד יבחר אותך בעזרת מראה?

תבואי מנוגה לדיייט, אל תתאפרי, תבואי עם פיג'מה.

נשמע לך הגיוני? לא ממש

למה? כי גם את מבינה שהמראה הוא דבר חשוב, אפילו חשוב מאוד!

המראה הוא כרטיס הביקור שלנו, 

הדבר הראשון שאנו פוגשים במישהו אחר, הוא המראה החיצוני

גם מי שיכחיש, זה קורה בתת מודע.

מה לעשות, ככה נבראנו, 

ואם הקב"ה החליט לברוא אותנו ככה, סימן שזה כוח שטמון בנו

אפשר לקחת אותו לכיוון השלילי

ואפשר לקחת אותו לכיוון החיובי

לדוג' המקדש היה יפה בצורה מדהימה, 

מה? אנחנו חומריים?

לא, אנחנו מקדשים את החומר (יש על הנושא הנ"ל הרבה מה ללמוד, על יופי בתורה, ממולץ לעיין!)

(ואם כבר דיברנו על זה, לא סתם יש כ"כ הרבה הלכות בקשורות בראיה, כי זה כוח בעל פוטנציאל גבוה)

ורק בשביל הפרוטוקול, לא כדי להוכיח כלום,

שאני שואל את חברים שלי מה הם מחפשים במישהי כדי שאולי בס"ד אצליח לשדך להם מישהי שאני מכיר, ב75% מהמקרים לא מופיע שם שום סממן חיצוני.

לעומת זאת, שהשאלה הזאת מופנית לבנות, כמעט 100% מהבנות ששאלתי, ציינו איזה פרט חיצוני כלשהו.

לא באתי להוכיח כלום, רק לתת נק' למחשבה.

שיהיה הרבה בהצלחה

אותי.ולא באתי עם דעות מקובעות מראש! באתי לבדוק,ובגל זה פתחתי את השרשור ההוא.עכשיו בסך הכל הצגתי בפניכם את המסקנה שעולה ממנו!כנראה שלא נכנסתם אליו ולא קראתם את התגובות.אבל כמו שאמרתי-התכוננתי כבר נפשית להתקפה...אז זה בסדר.

את מה שהוא כתב.

תשתי כוס מים. תרגעי ותקראי שוב את מה שהוא כתב.

ההצעה לכוס מים.מעדיפה קולה..........

מצטרף להמלצה על קולה אבל כל הבנים קמצנים

זה כולה פורום..

כל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט

שיא הנכון, מה שהוא אמר.

ואני אסביר אותו,

זה כולה פורום, אין לאף אחד מושג עם מי נפגשת.

ועל איזה בנים את מתכוונת,

את באה פה ומפילה טענה לא הכי נחמדה על כל הבנים..

ומה היא "אתם הולכים בעיקר אחרי העיינים שלכם"

אולי זה נכון אולי לא,

אני מניח שזה משתנה בין אנשים.

אני מניח גם שיש בזה מן האמת.

אני מניח שזה טענה שאפשר לטעון מול כל הדורות שהיו מאז בריאת העולם.

בקיצור - מה הקטע?

סתם לא יפה. ויכול להעליב..

זה בדיוק כמו שיבוא מישהו ויאמר שלבנות יש רצון להראות טוב..

זה ברור שיש בזה משהו מן האמת, ברור שיש כאלה שזה חל עליהם יותר ויש כאלה שפחות.

אם זה פריקה, אז כמובן שהכל בסדר..

בברכת 

"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו,

עזוב תעזוב עימו.."

רב הפורום והמקומות הקדושים,

אבא!

הבנת הנקרא זה דבר מאוד מורכב ולא כל אחד מסוגל לו. 

לכתוב שבחורה שהולכת עם נעלי עקב פוגעת בבריאות שלה בשביל להראות קצת יותר יפה או גבוהה - ולכן זה לא מוצא חן, זה ממש לא לפסול בגלל "מראה חיצוני". 

לא דובר על המראה שלה, שהוא כזה או אחר וככה היא נולדה וככה היא נראית - אלא על בחירה שלה. משהו שהיא בוחרת לעשות ולהראות כך. 

שני דברים שונים לגמרי. 

לא התקפה, אבל אני בטוח שיש כמה שוכני פורום שישמחו להעביר שיעורים בהבנת הנקרא... 

אבל בתור אישה נשואה, זה ברור מאליו שלפעמים יפסלו בחורה בגלל מראה חיצוני.

אדם לא יתחתן עם מישהי ש'מכוערת' בעיניו. כמו כן לגבי אישה שלא תתחתן עם בחור ש'מכוער' בעינייה.

לא סתם חז"ל אסרו על אדם להתחתן עם אישה לפני שראה אותה..

אי אפשר להתגד לכך שאנו בני אדם-וכך נבראנו, וכן-זה בריא!

לא צריך לחפש מתחת לאדמה עוד פגמים ביצירה האנושית שלנו- ברוך שעשני כרצונו..

לראות בן אדם שכל כך בטוח בעצמו.

את חושבת משהו- יופי!

רוצה לשנות? לא נראה לי שככה זה ילך לך.

בהצלחה בדרך שלך.

ברור שחן ויופי ימשוך בחורים,

זה דבר טבעי ומוטבע בנו, כן, משמים, מיסוד בריאתנו.

מצד שני,

לא נראה לי שיש בחורים דתיים נורמליים,

שיתחתנו עם מישהי רק בגלל שהיא יפה,

ממש לא.

מראה חיצוני זהו הדבר הראשון שאדם שם לב אליו. הרי אין לנו עיני רנטגן החודרות את קליפות החיצוניות ומסייעות לנו לראות את התכונות, האופי, המידות וכו'. התשובה לגבי החיצונית הייתה יותר בנוגע לשאלתך: "מהו הדבר הראשון שאתם מתמקדים בו ושמים לב אצל בחורה בפגישה ראשונה?", ומי שאמר/ו שיחתוך על מראה זה או אחר, הצביע על מראה מסוים שלא נראה לו - לא בפניה של הבחורה, אלא בסגנון שלה (איפור, נעלי עקב וכו'), וזה דבר לגיטימי. מישהי שנועלת נעלי עקב או מתאפרת באופן מסוים, הדבר מורה על סגנון כלשהו. במקרה והבחור רחוק מסגנון זה וסולד ממנו וממה שהוא משדר, הגיוני שיפסול...

אנחנו בני אדם

זה טבעי להסתכל על המראה החיצוני

כאן ,לפי התגובות-לא הבין למה התכוונתי.

זה באמת מקום לרחף בו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.