מקווה שלא נמאס לכם 
בעברית יש שישה עיצורים שיש להם שתי הגיות אפשריות - עם דגש ובלי דגש:
בג"ד כפ"ת 
את שתי צורות ההגייה של האותיות בכ"פ אנו מכירים, אך את צורת ההגייה השנייה של גד"ת אנו לא מכירים.
איך זה היה נשמע?
ג בלי דגש נשמעת כמו ר' אחורית (בעבר היה כאן קטע שמיעה שלה).
ד בלי דגש נשמעת רפה, הלשון בין השיניים.
ת בלי דגש נשמעת רפה, הלשון בין השיניים.
האוויר זורם ולא נעצר.
אותיות אלו נשמרו בערבית.
[את הד' הרפה אתם יכולים לשמוע אם תכתבו בגוגל תרגם לערבית את המילה "זכר" - זו האות הראשונה.]
מדוע אני מספרת לכם את זה???
כידוע, בפסוק "שמע ישראל" עלינו להאריך ב"אחד".
בעיקרון צריך להאריך באות ד', אך מכיוון שהאוויר נעצר בלתי אפשרי לעשות זאת (מוזמנים לנסות), ולכן יוצא שמאריכים באות ח'.
אך אם נהגה את ה-ד' שב"אחד" כ-ד' רפה, לא תהיה לנו בעיה להאריך באות זו.
ועוד על אותיות אלו, בלי נדר בפעם הבאה 
