עוד יחסמו אותי אם אני אביא לכאן אלימות 

יש פעמים שהמשפט נכון בשתי הצורות, אך המשמעות משתנה.

לדוגמה:

"בפרט שאמרתי" לעומת: "בפרט כשאמרתי".

אז זה חשוב! 

בציפייה לגאולה ולשיפור (במיוחד כאן, שכותבים כ"כ הרבה...) 

בכל אופן תודה רבה

כל יום, כשאני קורא את הפינה שלך, אני מחכים, (איזה משפט מפגר)

כיוון כוונה וכ...

כרוב כבוש כובש

כיח כלב כחוס 

(הארי פוטר כרך ו' הלכה י"ז)

כל הכבוד!

ובעברית תקנית: "שכוייייייייייייייייח"

אינני זוכר, יתכן והזכרת את הכלל "מש"ה מוציא וכל"ב מכניס",

אולי נזכיר אותו שוב בהקשר של שי"ן השימוש...

הכלל הוא שבשם א-לקים שבא אחרי אותיות מש"ה - כמו "מא-לקים" -

מבטאים אל"ף עיצורית, ואחרי אותיות וכל"ב - לא מבטאים, כמו מֵלוֹקים.

אחרי אותיות מש"ה גם בא (בדרך כלל) דגש חזק בתחילת המילה שלאחריה.

בין השאר - בה"א הידיעה - חוץ מה"א חטופה, של תמיהה.

יש הסברים שהדגש הזה בא בעקבות מילה שנבלעה -

מ' זה מִן, ש' זה אשר, וה' זה "הל" המוכרת כ"אל" הידיעה הערבית (לא תבלין הקפה ).

(יש בתנ"ך מקומות שה"הל" לא נבלעה, כמו "וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה" (יחזקאל שם שם))

הכלל "מש"ה מוציא וכל"ב מכניס" הוא חמוד, כי הוא מבוסס על זה שמשה רבינו

הוציא את ישראל ממצרים, וכלב בן יפונה היה בכניסת ישראל לארץ.

אשמח אם תוכלי להרחיב באחד משיעורייך לגבי מה שהזכרתי.

תודה על ההתמדה והכתיבה הברורה

לא מכירה את הכלל "מש"ה מוציא וכל"ב מכניס". 

לא הבנתי מה הוא אומר.

הלזו - כינוי רומז.

לאחר אותיות השימוש מש"ה אכן יש דגש. הקיצורים הם כמו שאמרת, אם כי יש הטוענים שהתיאוריה של הדגש אחרי האות ה"א היא אל - לא נכונה.

על האל"ף במילה אלוקים - לא מדויק. (אם אכן הבנתי אותך נכון.) בעז"ה, ארחיב על כך.

אשמח לתגובותיך, גם באישי.

תודה

הבעיה שהוצגה בהחלט מציקה וצורמת לי בכתיבה של אחרים פה.  ישר כח !

מה לגבי המילה "של"?

היא נראית לי יותר מאוחרת..

בכתבי היד המקוריים של הרמב"ם יש תופעה מעניינת..

הוא מחבר את המילה "של" עם המילה שאליה היא נסמכת:

במקום לכתוב "של הכהן" הוא כותב "שלכהן"..

חשבתי אולי שיש מאחורי זה היגיון, שהרי המילה "של" היא צירוף של ש' המסמלת "אשר" ול' אשר מסמלת שייכות..

כל אחת מהנ"ל בדר"כ מחוברת למילה שלאחריה..

אז מן הראוי שכאשר שתיהן באות יחדיו הן יהיו מחוברות...

וחוץ מזה שעדיין אומרים שלי, שלך, שלנו..

(ואין לי כוח להרחיב כעת... מחילה.)

על התופעה אצל רמב"ם לא שמעתי אבל יש תופעה דומה אצל חכמים ואולי זה קשור.

תזכיר לי, ואדבר על זה בעז"ה ובלי נדר.

ד.א.

לא התכוונת לומר שבכוונה כתבת "אז שקמתי דבורה", נכון?

(כי אם כן זה ממש מעניין..)

ויש גם במודים "מודים אנחנו לך שָאתה" עם הקמץ...

אבל זה משהו אחר קצת... לאיודע.

ואם לא, תזכיר לי באישי בעז"ה.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus