א) האם יש מציאות שהצבא עוזר כלכלית לזוג?
ב)יש מציאות כזאת שמסתדרים שהבעל בצבא?
ג)האם זה מומלץ בכלל?
ד)האם כדאי להתחיל לצאת לדייטים עוד לפני שאני יודע אם התקבלתי?
סליחה על החפירה................
יש גם עזרה בדיור....
ב.יש מציאות כזאת, השאלה כמה מוכנים להקריב, כי זה לא קל...
ג.אם אתה אוהב את זה ורואה בזה מקצוע לחיים, תלך על זה..
ד.לדעתי אם אתה מוכן, אז לא משנה אם תתקבל או לא, רק תיקח בחשבון שבמידה ותתקבל בעז"ה לא יצא לך להיפגש הרבה...
ד"נ-רצוי שתשאל בנשואים טריים, יעזרו לך יותר, מנסיונם..
בהצלחה!!
1. תשמ"ש זה לא לכל מי שאשתו סטודנטית, זה 7 מדורי גהינום עד שמקבלים את זה (אלא אם אשתך בהיריון...)
2. אין לחיילים נשואים ת"ש גבוה. צריך לבקש את זה...
3. בן כמה אתה? הרב אמר שכדאי לך להתחתן, ומה אתה חושב בעניין?
אם זה מה שאתה רוצה לעשות, לך על זה (בתקווה שהתקבלת), בלי קשר לחתונה.
אם לא תמצא אשה עד הגיוס תוותר על התפקיד? אני מניחה שלא, אז תלך על הצבא...
אני בטוחה שגם תוך כדי הקורס או אחריו תוכל למצוא אשה שתעריך את מה שאתה עושה בלי לחשוב על זה שלמדת פרק בחייך בגניקולוגיה...
ולא, לא ממש מומלץ להיות נשוי בצבא...
בהצלחה!!
או שאתה רוצה לצאת לקורס,
ובגלל שהרב אמר, גם להתחתן?
זה נשמע כאילו חתונה אצלך זה חלק הסידורים לפני תחילת הקורס והצבא.
קח נשימה, תעשה חושבים ותבדוק שוב את סדר העדיפויות שלך.
אח"כ כבר יהיה בסדר (:
באמת נשמע שאתה מתחתן עם מישהי סתם כדי שזה יסתדר טכנית עם הקורס שכ"כ חשוב בעיניך..
הלו?!?! חתונה?! יש לך מושג מזה אומר?!?!
אם כן ואתה מוכן לחיי נישואין ומשפחה- אז בוודאי שתתחיל להיפגש,
בין אם התקבלת ובין אם לא.
ו... תשאיר קצת מקום לה' בכל התיכנונים שלך על מועד החתונה ביחס לקורס, על המצב הכלכלי וכו'..
כי עדיין יש פה מי שמנהל את העולם הקטן שלנו.
בהצלוחיי עם הנחת והזרימה של החיים.
זו הסיבה שבגללה אתה רוצה להתחתן???
לגבי השאלות שלך:
1. כן, אבל אתה צריך לבדוק את הקריטריונים.
2. ידועים מקרים בהיסטוריה שבהן היה זוג נשוי שהבעל היה בצבא - ואפילו לוחם.
3. מומלץ? בינתיים, מכל חייל נשוי שיצא לי לפגוש, ויצא לי לפגוש לא מעט (כולל קרוב משפחה שלי) - מאוד מאוד לא מומלץ.
עוד לא יצא לי לפגוש אחד שאמר לי שזה רעיון טוב...
(ברור שיש כאלה שיגידו שכן, אבל לי, באופן אישי, לא יצא לפגוש).
4. אני אפילו לא יודע איך לענות לך על השאלה הזאת. אתה רוצה להתחתן לפני הצבא רק במידה ותתקבל לקורס מסוים - ואם לא, אז לא... נשמע לי כ"כ הזוי שאני אפילו לא יודע איך עונים על שאלה כזאת.
כמו ששורש כתב, קח לך קצת זמן לחשוב על זה.
אם המצב הוא כפי שאתה מתאר וזו הסיבה שבגללה אתה רוצה להתחתן - אז אני לא יודע מי הרב שאמר לך את זה, אבל זו נראית לי טעות איומה.
ולא סתם כתובבתורה ששנה ראשונה יהיה נקי לביתו - זו אשתו.
עדיף לעשות צבא ואז בשלב שאתה יודע איפה אתה נמצא להתחתן מאשר להכנס לשני עולמות לא ידועים וברורים - צבא וחתונה
מתחתנים כי מוכנים לזה, לא כי אתה כבר ממהר להיות פראמדיק וזה לא צנוע.
אגב, גם מסכת נידה לומדים בישיבה רק אחרי החתונה?
(הלימוד הוא כל כך טכני, לדעתי, שהמוטיב הלא צנוע שבגניקולוגיה די הולך לאיבוד)
מתחילים בגיטין, ואם אחרי זה עדיין רוצים להתחתן אז לומדים קידושין וכתובות, ורק בסוף נידה.
ואם תעוף מהקורס תיפגשו על מדרגות הרבנות??
תגיד לה שזה "מקח טעות"? שהתחתנת בשביל הקורס פרמדיקים..
בפרפרזה על מה שהזכיר כוכבי בוקר, עוד לא שמעתי על בחור שהתחתן בשביל לסיים את הש"ס כי הוא היה תקוע בנידה.. (לא משנה מה דעתי על לימוד מסכת נידה רווקים)
א) הצבא עוזר בתנאים מאוד מסויימים (הריון, לידה, לימודים משנה שניה) נכון ללפני חצי שנה, זה אמור להשתנות בקרוב שכל נשוי יקבל. אני לא ממש יודע מה קורה עכשיו.
ב)מציאות? כן.
ג)לפי דעתי לא.
ד) סורי אבל שאלה מטומטמת!!!!
בעזהי"ת.
במלא מסכתות אחרות יש נגיעות בדברים האלה...
פעם, במסגרת קטנה ואינטימית של בנות, התפדחנו ללמוד משהו בברכות... אז למה ללכת רחוק?
לדעתי פשוט משהו בחינוך המיני דפוק.
באיזשהו גיל אנשים כבר אמורים לדלג הלאה, ולא לקחת את זה כ"כ קשה כמו ילדים בני 5...
ואולי משהו בכן היה דפוק?
כי אני בוגרת של אותן מסגרות ממש, ולא מרגישה שאני "לוקחת את זה כ"כ קשה כמו ילדה בת 5"
(ומה שכן - זה ממש לא באשמת מערכת החינוך.)
בעזהי"ת.
ואני לא חושבת שהיה בנו משהו דפוק, זה טבעי שבפעם הראשונה שאתה נתקל בלימוד (במלעיל) שעוסק באישה ובגופה- אתה מובך.
[לי, למשל, היה הכי פחות מביך, כי כבר התעסקתי בנושאים האלה במסגרת הש"ל]
אני פשוט חושבת שאת ה"פעם הראשונה" הזאת, צריך לעבור בגיל צעיר יותר, ולא בגיל 20-22.
(ונכון, האשמה של מערכת החינוך מינורית לעומת האשמה של גורמים סביבתיים אחרים).
אין מה לעשות...
רק לקנא בהם כמה פתוח וטבעי וטהור הדיבור שלהם
בעיני קורס פראמדיקים זה לא סיבה לנישואין
זה סיבה לדיון יותר מעמיק עם הרב שלך
בעזהי"ת.
ולהתקדם לכיוונם..
ויש מה לעשות. אני שונאת שונאת שונאת את הגישה הדוסית שלא מדברים על נושאים מיניים, בכלל, גם לא במסגרות צנועות.
זה נצרך, חובה והכרחי.
וברגע שמתייחסים לזה כאל משהו חיצוני לנו, מתחילות להגיע שאלות מעוותות כאלה. וזה עוד המקרה הפחות גרוע...
בעזהי"ת.
ההבדל בין האמירה למעשה גדול, צריך עדינות בביצוע ויש הבדל מגדרי.
שויין.
רחלקה
רחלקה
ננשמה!איך אני איתך?
בעזהי"ת.
ומחרתיים יש לי מבחן בלשון ארמית... יהיה מעניין 
תודה על הכבוד, שומרת אותו אצלי לרגעי דיכאון חריף 
הוועד למען הכבוד האבוד 
בעזהי"ת.
ואני לומדת באקדמיה, לא בישיבה....
שלהם מהסניף המקומי אצלנו...
ננשמה!אני בכלל רוצה להיות טייס אווירון 
ננשמה!
רחלקה
©©©קיש חציליםבעזהי"ת.
קודקוד היכון לירי, אש!!!
ננשמה!בעזהי"ת.
ושמעתי שירים של משניות, האלה שכולכם מכירים,
אז הייתי בטוחה שהוא שר ככה:
"כשיהיו חרדים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים"
במקום המילים האמיתיות- "כשיהיו בעלי דין עומדים לפניך..."

סתם נזכרתי
הפרוטוקולים של זקני ציוניסטים ![]()
אבל בחינוך הדתי יש טיפול לקוי בכל עניין הגוף, מיניות וכו'. אומרים רק "זה לא צנוע זה לא צנוע" מגיל 3 ואח"כ מתפלאים שזוגות נאלצים להגיע ליועצי נישואין כי הם לא הצליחו לקיים יחסי אישות 8 חודשים מהחתונה. מ"הכל אסור, רע ולא צנוע" הכל מותר.
(זה מה שקורה בפועל, לא מה שצריך לקרות).
צריכה להיות דרך אמצע. לדבר בפתיחות על הנושאים הללו ולדעת לא לפחד מהם, אך מצד שני לא להגיע לפריצות.
ובכל זאת זה היה בשביל להראות כמה זה רעיון מטופש..
האם בגלל שלומדים נושאים 'גניקולוגיים' בקורס (שעדיין לא התקבלת אליו) אתה אמור להתחתן ?
אין לך סיבות טובות יותר להקים משפחה מאשר 'ללמוד גניקולוגיה' ?
ולמה אתה חושב שמישהוא בכלל ,והצבא בפרט אמור לעזור לך כלכלית, או בכל צורה בגלל מחשבה מעוותת (ומטומטמת) כזו ?
אולי במקום לפנות לציבור בשאלות מצחיקות - תתחיל לחשוב (בעצמך, לא דרך יועצים/רבנים וכו') ?
מוטיזאני מבין כאן בצדק שהתנפלו על השאלה ועל הרקע שמאחוריה (להתחתן כדי לפתור בעיות טכניות מהסוג שהוזכר).
כמדומני שהכותב פה לא אשם. הוא לא הבין בכלל שדרך על "חבית חומר נפץ", זאת כמובן לאור העובדה שאני לא יודע מה אמר לו הרב ומה הוא הבין או לא הבין ממנו.
לכותב - אל תיקח ללב. החבר'ה לא אוהבים את הסגנון שאתה לא מודע בכלל למשמעות שלו.
והכי חשוב - בהצלחה !
א. המציאות שהצבא עוזר כלכלית (משמעותית!) היא רק אם האישה בשירות לאומי\ בשנה ב' לימודים אקדמיים\ יש ילד!!! כל שאר המקרים לא בדיוק מעניינים את הצבא.
ב. יש מציאות כזו. מכירה וגות שעמדו בזה וטוב וזוגות שכמעט התפרקו... זה מאוד אישי לכל אחד....
עד כאן ידע... אין לי עצבים להביע את דעתי!
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.
– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.
– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.
– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.
– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.
– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.
– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)
סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).
– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.
– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).
תרומות בביט
אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.
מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.
תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.
כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:
בהצלחה!
וכדאי להביא שתייה.
בקבוקים נפרדים.
פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך
ושיהיה בהצלחה🙌
אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה
ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה
מישהו יכול לפרט?😅
תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:
וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.
להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)
לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת
לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי להיפגש.
למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.
בהצלחה!
בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר
מנסים לעבוד עם מה שיש לנו
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.