שלום לך ילדי הקט
כבר 10 שבועות שאתה מתפתח בתוכי
שנינו יודעים שלקח לי זמן לעכל שאתה בתוכי
יש לך עוד אי אילו אחים ואחיות
פעם ראשונה שבכיתי כשגיליתי שאני בהריון
פעם ראשונה שלא באמת רציתי ילד
פעם ראשונה שממש מבחירה ניסיתי למנוע
אבל
משמים החליטו אחרת
ואיחר המחזור
והחלו חששות
והמתנו שבוע
והבדיקה הביתית יצאה שלילית
ובכיתי
כי כל כך לא התאים לי עכשיו
כשאני עדיין מרגישה חולשה
בדיוק כשהגיע שינוי מיוחל בעבודה
בדיוק כשחשבתי לעשות שינוי וללכת ללמוד משהו שמתחשק
אבל משמים החליטו אחרת
ובכיתי
ואפילו כעסתי מאד על הקב"ה הטוב
והחלו הבחילות המציקות כל כך , והעייפות הנוראית והטורדנית עד אין קץ
ואני ?
מתקשה לשמוח בך
חוזרת ומשננת לעצמי שהכל לטובה
ואם השם החליט- אז הוא יודע
ולאט לאט התחלתי להגות בך, עדיין לא עם לב שלם
ופתאום היום
שקיפות עורפית
ועל המסך אני רואה אותך, ילד שלם
ראש בטן , ידיים ורגליים !!!
ממש נראה כמו תינוק אמיתי
ודמעות עולות בעיניי
ורק הכרת תודה למי שזיכה אותי
שמחה בך , פעם ראשונה מאז תחילת ההריון ,
פשוט שמחה בך
מתחילה להרגיש את הרצון להתחבר אליך
מתמלאת רחמים כשהרופא מכה ברחם כדי שתגיע לזווית הנכונה
רואה אותך מטלטל בעדינות
ורוצה לזעוק - תעזוב אותו
את הלא רואה שהוא מושלם???
מתנה שקיבלתי???
מבלי שרציתי אפילו ???
ילד שלי
מהיום אתה פשוט אהוב
וסליחה על 10 שבועות שבהם לא היית
לא ידעתי אם גם במסגרת פרטית זו בעיה

