למרות שבנסיעה חשבתי על מזוודה שמרגע שמתחילים לסחוב אותה זה כמין לחיצה על דוושת גז, ולא קשה לסחוב אותה! (יש כזה כבר?)

שמחפשת דברים בסופר..

אני ארשום לו בהתחלה את רשימת הקניות (ככה גם לא מתפתים..) והוא פשוט יוביל אותי למדפים, בדרך המהירה והקצרה..

יגיד לי איפה כדאי לעמוד בקופה..

אפשר גם שידווח על מבצעים ששוים לי..

זה יכול ממש לעזור

אני שונאת לחפש דברים בסופררר!!

אין תור בקופה, אין פיתויים של מה שלא התכוונת לקנות, והוא מודיע על מבצעים...

זה אומר שאחרי שלוש דקות יצטרכו להשאיר הודעה אם אתם רוצים להמשיך לחכות או להשאיר הודעה ושיחזרו אליכם

כיום זה כבר קיים

אמנם רק בחלק מהשעות אבל הוא נותן מענה טוב תוך 30 שניות

אתה מטייל בסופר, סורק את הברקודים בעצמך (במקום הקופאית) בעזרת סמאטרפון.

עובר בקופה רק כדי לשלם והולך הביתה. חוסך את כל התור ואת פרוק/הרכבת העגלה.

בקרית מוצקין ובת"א- עזריאלי.

23:00 בדיוק את שירשור ה"מי ער"



ד"א מי ער?

ככה ש2.5 שורות קוד היו עושים את זה- רק שכרגע הוא לא יציב מספיק (ואני לא בטוח שאני רוצה שיהיה באוטומציה)

אם פעם תנסו לרשום פטנט על אחד הדברים שהעליתם כאן- ורשם הפטנטים בחקירותיו יראה את השרשור הזה הפטנט יפסל.

ראו הוזהרתם

זה רמז שיש לך רעיון ואתה לא משתף אותנו?

אגב את יכול עדיין לערוך אאל"ט

לק"י

אחד לבית:

כיור שצורח כשמכניסים לתוכו כלים מלוכלכים!

(הכיור שלנו כנראה יהיה צרוד..)

ואחד לעבודה:

משקופים של דלת שקולטים תלמיד שבורח בלי רשות, תופסים אותו ומחזירים אותו לכיתה..

מפתח

על כל פעם שמגיבים לך על ההודעה/תגובה/שרשור שסימנת למעקב...

שיגרום לי לא לחשוב על פטנטים באמצע סדר בוקר

אני רוצה פטנט - שימחק אוטומטית פרסומות וטרולים, ושיתריע על שרשורים רגישים.

יש כורסאות שקוראים להן "lazy boy"-נער עצלן.

זה מיועד לקשישים שמתקשים לקום מהכורסא, אז היא מרימה אותם לגובה ומצב של כמעט עמידה.

אז אין חיישנים אבל זה עוזר למידת העצלות..

שיפצור מוצצים שלא רק מחזיק את הצד השני על הילד- גם מחזיק את הצד של המוצץ- בתוף הפה שלו! גם כשהוא צורח

מתקן ייבוש בקבוקים (לבקבוקי שתיה קטנים או גדולים, וגם לבקבוקי תינוק) שלא לוקח 1000 מקום בשיש

שיהיה אפשר להעביר מאחד לשני שעות שינה

אני אשמח להתפרנס כישן מקצועי.

שעות שינה איכותיות מובטחות.

לגדל ילדים ללא מוצץ, מה יש להורים כיום שכך עושים לבניהם- אני גדלתי ללא מוצץ ואני נורמאלי לחלוטין!! (?)

{לוקחים אותו לידים, יעיל יותר ממוצץ)

(באותו הזמן).

בדיוק השבת גיסתי הזכירה את העובדה שהבן שלה לא רצה מוצץ, בהתחלה כל חברותיה שיכנעו אותה שתנסה למצוא אחד שיסכים, כיום היא לא מבינה למה אנשים בכלל משתמשים בזה. (עוד אחד שגדל בשמחה ללא מוצץ, יש עוד כמה אחיינים כאלה)

ואני יודע מה זה להרגיע ילד ב4 לפנות בוקר ללא מוצץ... יצא לי לעשות את זה.

עוד בבית החולים...

(לא ממש בהצלחה, אבל הבקבוק הוא המוצץ שלהם. והגמילה ממנו קשה לא פחות...)

הבעיה שאומרים שזה גם מזיק לשיניים.

אתה יודע איפה לחפש אותי.

מכשיר שמוציא מאיתנו את העצלות!

עצלות לשים לב איפה הנחנו, עצלוות לקום, להרגיע תינוק וכו'.

כאלו שאתה מכין בעצמך קפה (בפינות בבתי מלון באולמות ובאירועים קטנים...) 

שהסוכר יהיה עטוף עם כפית (או הקפה...) הרבה פעמים במקומות כאלו הסוכר מלוכלך ואין כפיות...

(ראיתי בחול ממתקים על כפיות... על אותו רעיון- קורעים את השקית ואז הסוכר לכוס והכפית נקיה...

אהה ואז אין כלי של סוכר מלוכלך שמנסים לערבב  כדי למצוא טיפה סוכר נקי...

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה