יאיר לפיד נבחר ע"י אנשים שמושפעים מחיצוניות ומתקשורת שהלכו שבי אחרי ההגה המוצלחת שהוא עשה.

כיהודים שומרי תורה ומצוות אנו יודעים שה' מנהל את העולם וכל מה שקורה זה לטובה.

כולל זה שהם לא נכנסו לכנסת הפעם

נכנסתי למשבר מהבחירות.

אבל בע"ה נמשיך בעוצמה קדימה ליעד הבא בניין בית המקדש.

הנסיון מראה שרשימות של "עבמ"ים" נוטות להתפרק ולהסתבך. שינוי היא דוגמא, הגמלאים הם דוגמא, ואחרים...

(אעפ"י שלא הסכמתי איתך לגבי למי כדאי להצביע..)

  www.votes-19.gov.il/nationalresults

בס"ד

 

 

 

 

 

אנ"ש צריכים להיות גאים בתמיכתם בעוצמה לישראל

הם יצרו את האוירה המורעלת, הם בפעילותם הנלוזה גרמו לכשלון, ועתה הם מייבבים שאוי וויי, "נשרפו קולות" ? זה שההסתה עשתה את שלה, זה שאחים שלנו תפקדו כ'גייס חמישי', זה שהם עשו ככל שביכולתם שנבואת הזעם שלהם תגשים את עצמה - כל זה אך מחדד את התחושה שה'עקבתא דמשיחא' הגיעה רח"ל לשיאים חדשים, וזה אך דוחק בנו, להתחנן ולתבוע יותר: משיח, משיח! ? הרב דוד מאיר דרוקמן כותב בעקבות תוצאות הבחירות ? לקריאה

הרב דוד מאיר דרוקמן

יב שבט התשע"ג (23.01.2013)

השמאל בישראל יש לו טקטיקה שטנית ידועה. הוא מהלך ומוציא דיבתנו רעה בעולם הגדול, הוא מסית נגדנו קבל אומות העולם, ולאחר שמשיג את מטרותיו, הוא מגלגל עיניים מתחסדות כלפי שמיא ומתבכיין: "צריך לחלץ את ישראל מהבדידות העולמית".
 
בעצם כבר חז"ל גילו את התחמנות הזו של הסטרא אחרא. רבי שמעון בן לקיש אומר בגמרא: "הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המות. תנא: יורד ומתעה, עולה ומשטין, נוטל רשות ונוטל נשמה".
 
היצר הרע-השטן (ש' וס' הרי מתחלפות) בשלב ראשון - מסית את האדם, בשלב שני - משטין-מסטין-מקטרג כנגדו, בשלב שלישי – דואג להענשתו.
 
בעקבתא דמשיחא "אויבי איש אנשי ביתו" למדונו רבותינו; כאשר בשבועות האחרונים העריכו רוב מוחלט של הסקרים ש'עוצמה לישראל' עוברת את אחוז החסימה ומגיעה אפילו עד 3 מנדטים – הדיר הדבר את מנוחתם של כמה וכמה נשמות טובות. חלקם, לא רק מתוככי ה'בית היהודי' אלא אף מתוככי הבית שלנו. הם דאגו בצורה אובססיבית, ליצור אוירה בציבור ש"לא כדאי להצביע עבורם, כיון שלא יעברו את אחוז החסימה" (אגב, חלק מהם, בבחירות קודמות כלל לא חששו מ'אובדן קולות'. אלא שאז זה היה "לפני פטרבורג" ואילו עתה זה "לאחר פטרבורג" – אחרי הכסף. וד"ל). ובכן, הם יצרו את האוירה המורעלת, הם בפעילותם הנלוזה גרמו לכשלון (וחבר להם 'חובב החרדים והימניים' המושבע חה"כ א.א.) ועתה, הם מייבבים שאוי וויי, "נשרפו קולות".

כן, גם השטן, הוא היצה"ר, מעמיד פני מתחסד ומבקש להעניש את היהודי על עבירה שעבר, אלא שהוא רק מנסה לטשטש – מי גרם זאת ליהודי. עסקן מסויים אשר טביעות אצבעותיו ניכרות באתרים במעגל השנה כולה - גם הפעם עשה ככל שלאל ידו למלאת רצון אדונו נותן לחמו, כולל כתבות שלו, בסגנונו הידוע והמסגיר, באתר "מכובד" ידוע (אשר מוריד 'חיים שאולה' גדולים וטובים) – ואכן, כבוד גדול; הוא הצליח' במזימתו. אוי לאותה הצלחה שטנית.
 
אף אחד מאנ"ש היקרים לא מתחרט על כך שלחם כארי בשעתו את מלחמת הרבי בענין 'מיהו יהודי', זאת, למרות שהמערכה לצערנו נכשלה. איש מאיתנו לא מצטער שלחמנו נגד מזימת החרבת גוש קטיף, למרות שגם כאן הסטרא דשמאלא גברה. אנחנו לא קבלנים של הצלחות. עניינו ושליחותינו לעשות את רצון הבורא ית' כפי שציוונו רבנו נשיא דורנו. במערכה זו, בחנו את הנתונים בשטח, ואלה סימנו ושידרו שיש על מה להילחם. זה שההסתה עשתה את שלה, זה שאחים שלנו תפקדו כ'גייס חמישי', זה שהם עשו ככל שביכולתם שנבואת הזעם שלהם תגשים את עצמה – כל זה אך מחדד את התחושה שה'עקבתא דמשיחא' הגיעה רח"ל לשיאים חדשים, וזה אך דוחק בנו, להתחנן ולתבוע יותר; משיח, משיח!
 
"אזכרה אלוקים ואהמיה בראותי כל עיר בנויה על תילה, ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה"; זה למעלה מ-‏1900 שנה שכוחה ועזותה של הקליפה מתגברים ואילו 'חלקת האלוקים שלנו' – מושפלת עד שאול תחתיה. האם זה גורם לנו לתהיות? לספקות? חלילה! אנו יודעם שפוסעים אנו בדרך האמת.

כל אנ"ש שי' שהתגייסו למערכה על שלימות התורה העם והארץ – גאים צריכים להיות בצדקת דרכם, ובודאי אין להם להתפעל מאלה שתמכו באותו חוג 'דתי-לייט' אותו חוג שאישים דומיננטיים בתוכו מאד חפצים, למשל, שבמועצת הרבנות הראשית יכהנו בקודש גם... נשים (אינני מגזים).
 
מי יודע אם מה שאני מצטט לקמן, ידיעה טריה מהיום, איננה אלא סנונית ראשונה לחששותינו הכבדים. וזה לשון הידיעה:
 
"יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, הפתיע היום (רביעי) בישיבת סיעת הבית היהודי בתל אביב וקרא לפתוח את הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה שונים. לדבריו, "הגיע הזמן לפתוח את כל הסוגיות של דת ומדינה כמכלול, מכיוון שהמציאות השתנתה. הגיע הזמן שנשב יחד כל הגורמים וכל הקבוצות במדינה בהידברות ובכבוד הדדי ונדון יחד ביצירת מכלול חדש במדינת ישראל בתחום דת ומדינה. הבית היהודי הוא הגשר בין חלקי החברה". בין שאר הנושאים שבנט מתכוון לקדם לדבריו - הפיכת יום ראשון ליום חופש והאפשרות להפוך את יום השבת ליום בעל "צביון מיוחד", כהגדרתו, בקריצה למפלגתו של יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד".
 
הנה זה בא. וזה לכאורה מחזיר אותנו לימי המפד"ל העליזים, עידן "העבדים הכנעניים" כלשון רבנו.
 
אך, למרות הכל, ואעפ"כ "אנו לי-ה ועינינו לי-ה", ועל כך צריך להתקיים בנו: "ויגבה ליבו בדרכי ה'"!
 
ואסיים אך בציטוט קטע ממכתב הרבי (מיום כ"ב אלול ה'תשח"י), וכל מילה נוספת כמובן מיותרת:
 
"...הרי ברור הדבר שמה שהודיעתנו תורתנו תורת חיים, אשר עולם הזה ומילואו נקרא עולם הקליפות וסיטרא אחרא ומעשיו קשים ורעים והרשעים גוברים בו (תניא סוף פרק ו ופכ"ד) הוא לא בשביל לגרום ליאוש או להחליש המרץ....שלא יפול לב האדם עליו בהפגשו בהעלמות והסתרים, ולפעמים גם במלחמה עצומה ולא רק מצד אלו שתפקידם לנגד אלא גם מאלו שלכאורה צריכים היו לסייע ביותר. כי סוף סוף הרי תכלית בריאת האדם היא לשמש את קונו ועליו לעשות המוטל עליו וה' הטוב בעיניו יעשה (אלא שהובטחנו שסו"ס מנצחים במלחמה זו שהרי לא ידח ממנו נדח, ויגעת ומצאת תאמין)".

 

בס"ד

שבוע ניווט, תוך כדי בחירות. הניווט נמשך גם יום למחרת, אחר היוודע התוצאות הכואבות.
ואני ממשיך ללכת בשביל. מנווט. בדד. זה הכיוון וזה המסלול. אני יודע זאת משום שאילו לא זה, אזי אבדתי במורדות ההר ובחורבות נטושות. אך אינני טועה. דרכי היא ברורה אך קשה. עצרתי רגע. יצחק? הכל בסדר? אין עם מי לדבר. התפוצצתי. נשברתי. בכיתי. פרקתי הכל. האמת נסוגה אחור. אני בדרכי ובדד הלכתי בה. חומות של תקווה נופצו בזה אחר זה כשלוחי רסן לחנוק את גרוני, בדמעותיי. ואז נעמדתי על שתי רגליי השבורות. הדרך הייתה קשה מנשוא. הן, דרך אחת יש לה ליעד. קשה, סבוכה, קוצנית ותלולה. מאידך, בשביל ליד, מובטח לי מקום יפה להפליא, מקום ורוד וגדול. אך אינו מוביל לשום מקום אמיתי והחלטי. 

האם אוכל להילך בה? שכרון החושים שאחוש, יגליד את ויתורי? 

המציאות:

חבריי, ביקשתם שאגיב על תוצאות ההצבעה.
כ67 אלף איש נתנו את קולם למשהו שהוא אינו חדש כלל. ואפילו ישן. אבל אותם אלה האנשים החליטו להצביע לנו. למרות שהיה טרנדים יפים יותר, ורודים יותר, נוצצים יותר. אותם טרנדיסטים שהפכו חזון למציאות בהצלחה הגדולה שלהם לומר שוב ושוב את המנטרה "אמרנו לכם". האלה שליוו אותנו לאורך כל הדרך עם טענה משכנעת להפליא על אחוז חסימה. הם הצליחו. בהחלט. 
הם הצליחו למנוע מ9 אלף איש שמאמינים בדרך הזאת, אך חששו לממש זאת. הם הלכו לקלפי כשהד אחוז החסימה עדין הצתלצל להם באוזן אך לא יצא לצערי מהאוזן השניה.

משום שזאת הייתה הטענה היחידה של מתנגדינו. הם ידעו שהדרך שלנו נכונה ואינה מתפשרת. הם לא הצליחו למצוא סיבה למה לא להצביע לנו, מלבד אחוז החסימה. לאחר שירו לנו בנגמ"ש, מעיזים לומר "אמרנו לכם שיפגע".

אנחנו לא הפסדנו. נכון, לא נכנסנו לכנסת. אבל אצלנו זה לא התחיל בכנסת ובטח ובטח גם לא הולך להסתיים שם. 
בעוד פעילי המפלגות השונות מתרוצצים לקחת את משכורתם, אצלינו מנסים לעזור מכספינו בהחזרת החובות.
מי שהצביע לנו, הצביע מתוך אמונה בצדקת דרכינו.

לו לא היינו קיימים יש שהיו כופים עצמם להצביע לרע במיעוטו, ויש שכלל לא היו מצביעים. אך דבר אחד ברור: אנחנו נמשיך להגיד את האמת. אצלנו אין רע במיעוטו. יש טוב בכולו. ולכן נרוץ שוב ושוב. לא נבזבז קולות אל דאגה. נמנע את הקולות שהיו עלולים להגיע למפלגות שמשנות את אמירתם לפי הלך הסקרים ודעת קהל. 

נמנע את קולות הרע במיעוטו. ונמשיך לקוות ולהאמין שהדרך שלנו תמשיך הלאה, לא חדלנו לרגע. למעשה רק התחלנו עכשיו. חברי למפלגה הם בני ברית, זאת משפחה שתלחם, אני סומך עליהם שיעמדו בראש כל מאבק כדי שיעשה טוב יותר ליהודים. אף אחד מאיתנו לא שב למקומו. כי בנפשינו הדבר וזר לא יבין זאת.

בהערכה גדולה לאנשים שהלכו אחר האמת ונגד הזרם, בתנאים לא תנאים.
וסרלאוף

אני מאוד מעריך את האמונה בצדקת הדרך ואת ההקרבה למענה.

אני באמת מקווה שבבחירות הבאות יהיו איתנו גם מיכאל בן ארי ואריה אלדד.

אבל לפעמים כדאי לחשוב על מה שמעבר למדגמים הראשונים.

כשבבית היהודי יציבו תנאים על מנת להיכנס לממשלה,

לא הרבה ישימו לב לעוצמה לישראל, הם קטנים מידי, ואין שום צורך בהם בתוך הממשלה.

ואפילו לא הגעתם לזה.

אם היו טרנדים במערכת הבחירות הזאת, אחד מהם היה הקמת מפלגות נפרדות.

טרנד ישן. 

למרות שאני לא מסכים עם כל דעותיך.

ולכן אני רוצה להעיר כמה הערות.

א. אני לא חושב שפעיל עוצמה לישראל צריך להתבייש בעבודתו, זו לא מפלגה שלא היה לה סיכוי שאפשר להגיד שהלכו מראש עם הראש בקיר, היה המון סיכוי עובדה שהם המפלגה הכי גדולה בין אלו שלא עברו בפער משמעותי 66 אלף, הבאה אחריהם לשם השוואה זו הרשימה של הרב אמסלם עם 45 אלף.

ב. צריך לזכור שהמושג כפיות טובה בהקשר הפוליטי הוא בעייתי(זה לאו דווקא כלפיך אלא כלפי כל טועני הטענה הזאת) השושג כפיות טובה טוען שאני חייב לך משהו כי אתה נתת לי משהו, נכון שאני מרגיש חייב מאוד לאריה אלדד ולכן אני ארגיש כפוי טובה אם אני ידבר אליו לא יפה, יתנהג לא יפה, ולחילופין אני כן ידבר בזכותו, אם היתה לי דרך לעזור לו(בהנחה שהוא צריך עזרה) הייתי עוזר לו.

חברות בכנסת זו לו החזרת טובה זו משימה חשובה שבה אני רוצה שיעסוק רק מי שעושה אותה בדרך הכי טובה, אני לא יתן למנקה שלי בבית בשם הכפיות טובה לנהל את המשק בית שלי, אם הוא מתאים לתפקיד אני ימנה אותו בלי קשר למה שהוא עשה(אולי אם יהיו שניים מתאימים באותה רמה בדיוק אני יעדיף את מי שאני חייב לו טובה.

פוליטקה זה לא סידור עבודה לחברים!!

ג. בנימה אישית ביחס לסייפא של המאמר שלך אני לא יודע מי זוכר אתזה פה. בשנת תש"ס בבחירות בין ביבי לברק הייתי יחסית צעיר ולכן לא יכלתי לפעול באופן אקטיבי ולכן במשך כל היום הלכנו אני ואחי הקטן ואמרנו תהילים וכלכך התפללנו שביבי ינצח.. כמו שחלקכם זוכרים ברק ניצח.

אני הייתי מאופק אבל אחי הקטן לא הבין והלך לאבא שלי ושאל אותו בצורה הכי אמיתית שיש לאיפה הלכה התפילה שלנו? זה היה  קשה, אפילו מאוד(דיברו על זה שהוא יתן לסורים את הגולן ויחלק את ירושלים).

אבל דווקא בפוליטקה זה נראה לי הכי קל לראות איך בסוף הכל מסתדר לפי רצונו(מי שחשבנו שייטיב לנו בכלל תכנן לפגוע וכן להיפך) גם במקרה שלנו הרבה פעמים אחרי מספר שנים שהם לא יהיו בכנסת יש סיכוי שאנשים ירגישו את החוסר בהם ויחליטו להצביע להם בפעם הבאה..

בברכת "אמר רבי ירמיה ב"ר אלעזר: עתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומר "כל מי שפעל עם אל - יבוא ויטול שכרו""

אנחנו מצווים להשתדל ולפעול, לא מצווים לתוצאות. 

המכתב בעיקרון יועד לחברי מפלגת התקווה בראשותו של אריה אלדד.

שלום לכולם:

תמה מערכת הבחירות – ולצערנו לא עמדנו במשימה. חסרו לנו כעשרת אלפים קולות כדי לעבור את אחוז החסימה.בימים הקרובים נתחיל לנתח את התוצאות על פי אזורים ומגזרים, כדי ללמוד ולהבין ולהפיק לקחים לעתיד. לדעת מדוע והיכן לא הצלחנו, היכן נמצאים מוקדי התמיכה העיקריים שלנו ומהיכן נוכל לצמוח ולהתחזק בעתיד. כי גם אם תם הקרב – לא תמה המערכה. ואין שחרורים מהמשך המאבק.

במערכת הבחירות הזו שיתפנו פעולה בשלמות עם חברינו מ"חזית יהודית", מיכאל בן ארי, ברוך מרזל איתמר בן גביר , בנצי גופשטיין שעל מטה הארגון שאנשיו שילטו את כל הארץ, יעקב מיוחס מאי גולן המופלאה בשכונות תל אביב מנחם ולדמן מהצפון, ומושיקו וקנין מקרית גת, שאלתיאל זכריה, אליהו ניסים בשרון,ורבים רבים אחרים. מסירותם ללא גבול ראויה להערכה רבה. הוקרה מיוחדת שמורה ליו"ר ההנהלה נילי שיריון שהופיעה בהצלחה מרשימה בעשרות כנסים ופאנלים, באוניברסיטאות ובבתי ספר, כמוה עשו אריה קינג אלעד כהן, ועמנואל בנימין. ובכל אשר הופיעו – השפיעו , ואני בטוח כי כל מי ששמע אותם – ימשיך איתנו גם בעתיד. אלעד נלחם עבורנו גם בכל הזירות המשפטיות, באולמות בג"צ ( שם זכה להצלחה מרשימה) ובועדת הבחירות המרכזית, העוזרת הפרלמנטרית שלי, גילה לוין שארגנה את הכנסים בהם השתתפתי והפעילה את המתנדבים הרבים יצרה מכפלת כוח חשובה ביותר ואיפשרה לי להיפגש עם אלפים רבים ולהשמיע בפניהם את התכנית המדינית שלנו ולפרוש בפניהם את המצע. נעמה כהן יחזקאלי – שליוותה אותי בכנסת בעשר השנים האחרונות וכל החכי"ם קינאו בי בגללה -הייתה אתי בכל עת והצליחה להכניס אותנו לכל ערוצי התקשורת , שגם אם לא תמיד הייתה אוהדת – העניקה לנו למעט חריגים אחדים - סיקור נאות. מיכל מלב מרכזת מטה הסברה פעלה ללא לאות ושמורה לה תודה מיוחדת. כך גם ליוסי כהן שהיה אחראי על מטה יום הבחירות. והוקרה לאור לוי לאבירם פוליטי, לעתידי המופלא, לאדי ותנה להבי מהצפון שהביאו מאות קולות בשתי ידיים ואלפי מכתבים ומעל לכל בלב מאמין וחם. בשומרון וביהודה פעלו ר' שמעון ובועז ודוידי בניו בכל דרך אפשרית , בכל יישוב ובכל בית במסירות אין קץ. אין די מילים בפי לתאר את התגייסותם המלאה ופעולתם השלמה.

ועל כולם – הוקרה והערכה עצומים לאורי אטון, מזכ"ל התקווה, שעמד בראש מטה ההסברה שלנו, עיצב ניסח והפיק את המודעות הכרזות העלונים תשדירי הרדיו והטלויזיה, הסרטונים והמודעות באינטרנט ועלוני השבת- אך במהירה נחלץ לעסוק בכל – בארגון ובלוגיסטיקה, בפיקוח ובתאום בין המערכות השונות. במטה ובשטח, בתקציבים ובתשלומים, ביום ובלילה. באמת ובתמים אינני יודע איך הצליח לעשות את כל אלו. ותמיד היה מוכן ליטול על עצמו עוד ועוד מטלות.

ואני אסיר תודה לכל חברינו, המתפקדים, הפעילים והמצביעים. אלו שעמדו בצמתים בימות הקרה ואלו שתלו שלטים בלילות. כל אלו שבאו לבתי הספר והאוניברסיטאות, אל בתי הכנסת ואל הכיכרות, אלו שארגנו כנסים וחוגי בית ושכנעו חברים ושכנים, ואלו ששמחו עמנו עם פרסום כל סקר חיובי ואלו שהצטערו עמנו כשהתפרסמו התוצאות במוצאי הבחירות. אל תיפול רוחכם. נמשיך במאבק על עם ישראל וארץ ישראל גם מחוץ לכנסת. זה יהיה קשה יותר, מאתגר יותר, אך גם חיוני יותר – כי האמת שלנו חייבת להישמע, עד שייפתחו אליה כל הלבבות.

אריה אלדד

בס"ד

יכול להיות שלא הובנו דבריי:

לגבי כפיות טובה - אני כן חושב שיש פה איזה אמירה של "כפיות טובה" כלפיו לאחר והוא עשה למעננו כל כך הרבה, וכמעט כולם מסכימים עם זה, אבל רבים אמרו שלמרות כל הטובה שהוא עשה להם, הוא לא ראוי לקול שלהם.

לצערי באתר של וועדת הבחירות המרכזית לא ניתן לראות את הצבעתם של תושבי מגרון (מכיוון שזה יישוב קטן והם הצביעו במקום אחר) אבל אני בטוח ב- 90% (ושאשמח לדעת שאני טועה) שרוב מוחלט מתושבי מגרון הצביעו לבית היהודי ולא לעוצמה לישראל. שם שכחו כנראה מי הח"כ היחידי שהיה שם איתם בזמן שזרקו אותם מהבית. 

לגבי החברות - התכוונתי למה שהלך בתוך עוצמה לישראל. איך הם ויתרו אחד לשני. בן ארי אמר ללא הפסקה שהוא מכבד את אלדד להיות היו"ר ומספר 1 במפלגה. ואיך בן ארי לא הסכים לרכב על גבו של אלדד במקרים אחרים. ואיך אלדד נתן לבן ארי לעשות דברים אחרים. זאת בעניי חברות אמיתית וכך אני רוצה שהפוליטיקה תתנהל.

אני לא חושב שזה קשור לכפיות טובה.

 כדרכי בדברים כאלו אני יקצין, אדם בן 90 שכבר לא יוכל לפעול ולעשות את עבודתו כראוי, תצביע לו כי הוא הקים את המדינה? אני מניח שתגיד לי שזה לא דומה כי בעוצמה ברוך ה' כוחם במותנם, ולכן גם אתה מסכים איתי שאתה מצביע להם כי הם ישרתו את דרכך ולא בגלל הכרת הטוב(כמובן שהם ראויים לה אבל לא במשכן שבו יש מקום ל120 איש ולא יותר).

אכן במקום של חברות אני מסכים איתך שבין אריה למיכאל שוררים יחסי חיבה מאוד גדולים מה שעזר להם לגשר על פערי אגו ואידאלים.

כל אחד יכל להגיד את הדעה שלו ולהשמיעה אותה.

בעוצמה לישראל ראיתי את אהבה והכבוד שיש להם לכל אחד ואחת.

הם נתנו לי את הכח להבין שצריך אותם וצריך לעזור להם.

המערכת הבחירות הזאת התישה אותי אבל אני ימשיך הלאה כדי להגשים את החלום.

בהצלחה לכולנו בכל!

מי אמר שאין לו אינטרסים?

וגם אם הוא לא מרמה. האם הוא ד"ר לאלקטרו-אופטיקה? זה שהוא ד"ר להנדסה כללית לא אומר שהוא מבין בזה, וייתכן שהוא עצמו נפל להאמין לקונספירציה

ופתאום מגיח רוטמן משום מקום ומתאמץ להבהיר את דברי הבוס, בניגוד לכלל הידוע מוסיף והולך.

כוונתו ברורה לכל מי שיש לו שכל ישר, אבל בשלוש המילים הללו הוא נתן לצבועים באופוזיציה ובתשקואת, הזדמנות להפוך את הדברים עליו (תוך עיוות נוראי, אבל זה לא משנה. ככה זה עובד).

יצחק עמית גולדפריינד, מיקם את עצמו ביודעין במשבצת הפוליטית הקפלניסטית, המסוכנת ביותר, והגיע הזמן שדעת הקהל, ולמצער- הימנית, תתהפך עליו, ותסמן לו את גבולות הגזרה.

ההשתוללות שלו אינה מהיום. יריב לוין ושמחה רוטמן נבחרו כל אחד במקומו לעשות סדר במתח שבין הרשות המבצעת למחוקקת, אבל מסתבר ששניהם נתפסים יותר ויותר כאקדחי צעצוע מקולקלים שאסור שישארו בתפקידם אפילו יום אחד נוסף.

איוב ששתק נידון ליסורים.

סמוטריץ' באמצעות האמירה הבוטה שלו, אבל הנכונה והצודקת, יכול להוביל את נושא הבחירות המרכזי בעוד פחות משנים עשר חודשים.

ולהזכיר למי ששכח, שתפקידו של השופט הוא לפרש ולפרשן את חוקי הכנסת, ולא לאתגר אותה בחקיקה נגדית מתוצרת עצמית ומפרי מוחו הקודח.

כי הגיעו מים עד נפש.

אז כן, אני מברך את בצלאל.

תקשורת הוא מבין. מאחורי החיבוקים והמחמאות לנתניהו, הוא מפעיל שני יהודונים חמדנים ואוטואנטישמים. אחד מהם הוא חתנו, בעלה של "הגיורת".

ולהם הוא מקשיב.

כשהוא יתחיל לטרנספר באמת את האויב הישמעאלי מעזה, כהבטחתו המתועדת, אפרגן לו

הוא עדיין רוצה להביא לכאן את הטורקים כדי שיתגרו בחיילי צהל, ויעשו לנו מרמרה 2, אז על מה לפרגן.

"חסיד אומות העולם" הזה לא מקבל את הנוסחה המתבקשת שעל טבח 2000 ממיטב בנינו ובנותינו צריך האויב לשלם באדמה, ובאדמה בלבד. אז על מה לפרגן.

מצעד הזעזועים שלהם לא מעניין. הם יעשו רותו בכל מקרה. אם סמוטריץ לא היה משתמש במילים הספציפיות האלה, עדיין היו עושים אייטם (עם כותרת אלימה משל עצמם) על הדיקטטורה והאיומים שיש על הדמוחארטה שלנו.

פה אני חולק עליך מכל וכל.

ועל זה לא יסולח לו בקפלן

לגנותו ייאמר שהוא טיפש שלא יודע מה הוא מצטט.

דרך עמק פסגות (כביש 4578) בין היישוב בית אל ליישוב פסגות
כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, צמתים כמוקדי סיכון

מתחיל בצומת המשטרה הבריטית על כביש 60 ומסתיים בצומת גבעת כח על כביש 444 (קרוב לאלעד)
עובר ליד היישובים עטרת, נווה צוף (חלמיש), בית אריה, עופרים.
כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, עיקולים רבים, צמתים כמוקדי סיכון.

אני אסביר. אתמול בלילה הייתה לי שיחה מאוד ארוכה עם מקורב לחבר כנסת מהקואליציה. בין היתר הוא סיפר לי שיצא לו לנסוע בשבוע שעבר בצומת שדיברתי איתו עליה, שאני עובר בה מידי יום, שהיא מאוד פקוקה ועמוסה. הוא אמר לי שהוא גם נתקע בה, אבל מצד שני שהוא רואה שגם המאמצים הצליחו, והתחילו שם את הבנייה לרמזור והרחבת הצומת.

זה בדיוק הסיפור. לפני כמה חודשים שהייתי בכנס עם השרה מירי רגב, כשכולם קפצו לשרה, אני קפצתי על העוזר שלה ושאלתי אותו מתי יתחילו העבודות על הצומת הזאת. שראש המועצה פרסם פוסט על שדרוג כביש בקרבת מקום, הגבתי לו על אותה צומת ספציפית. ככה פועלים, לא נראה לי שרשור בפורום יעזור.

בסוף אנשים כאלה מחפשים את השם שלהם בגוגל עם מייל התראה כמו שאתה בטח יודע. לפעמים מספיק לאזכר את השם שלהם והם רואים או הנציגים שלהם רואים.

זה עדיין לא קרה...

למה לא מקדמים את הכפלת כביש הגישה 466 ליישוב בית אל?

"נעלמו לי ראשי הרשויות ביהודה ושומרון"

מרב מיכאלי מפקירה את תושבי יהודה ושומרון

בבית אל פנו לאבו מאזן: דבר עם מרב מיכאלי

אבל האמת היא שהוא לא עמוס, ויש כבישים יותר דחופים

דרך עמק פסגות (כביש מס' 4578) - קטע הכביש מעין תות לפסגות (מסתיים בצומת יחי"ש ציון)

אין תאורה, אין שוליים, סיבובים מסוכנים, בעיות שדה ראיה, צמתים כמוקדי סיכון

אחד מהכבישים המסוכנים לנסיעה... במיוחד שרכב יכול להפתיע אותך באחד הסיבובים

שצריך לשדרג אותם?

מי שמכיר כבישים ביהודה ושומרון שצריך לשדרג אותם - שיכתוב כאן

כביש מסוכן, גם אם הוא נידח, חייב טיפול.

לא שאני הבנתי מה מטרת השרשור, אבל טענות לעניין בבקשה...

מה שצריך לעשות זה לחבר את בית אל ישירות לכביש 60. המרחק זה 300 מטר וצריך פשוט לעשות את זה ולהעביר את הש.ג למקום קצת יותר הגיוני על המפה.

אחרת, לדעתי זה מסוכן ליצור באינטרנט רשימה כזו מפורטת של מקומות שמועדים לפורענות. לא צריך לספק מודיעין גלוי חלילה.

דרך אלון (כביש 458, כביש 508, כביש 578)

מתחיל בצומת כפר אדומים על כביש 1 ומסתיים בצומת מחולה על כביש 90

עובר ליד היישובים כפר אדומים, אלון, מעלה מכמש, רימונים, כוכב השחר, גוש שילה, מגדלים, מעלה אפרים, גיתית, מכורה, חמרה, בקעות, רועי, חמדת, משכיות, רותם, מחולה

כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, עיקולים רבים, בעיות שדה ראיה, צמתים כמוקדי סיכון.

בכמעט כל דרך אלון יש שולים, על הצמתים ובעוד נקודות מסוכנות יחסית יש תאורה. הכביש עבר ועובר שדרוגים משמעותיים בזמן האחרון כולל הסדרת צומת גדעון, ריבוד מחדש של קטעים ארוכים, הוספת תאורה, שילוט מתאים ועוד.

מעפולה ועד לבאר שבע. יחסוך הרבה בעיות עם בעיית התחב"צ ביהודה ושומרון.

עם תחנות עצירה בכמה וכמה ישובים מרכזיים בבנימין ובשומרון.

על ההזנחה הפושעת של ארץ בנימין אנחנו משלמים ביוקר. אוי לכם מיום הדין. 

התחבורה אל בית המקדש בשלושת הרגלים כי כביש 60 עובר בירושלים (כביש בגין 50)