Let's talk dugriשורש וגרביים

בהמשך לשרשור הסקר הזה    סקר,אשמח אם בנות יגיבו.. - לקראת נישואין וזוגיות
רציתי לכתוב כמה דברים שעלו לי בעקבותיו.

 

לא הבנתי מה גורם לבחורה דתיה צעירה, אפילו מה שקוראים דוסית, לבוא ולהגיד אני רוצה להתחתן עם בחור שלמד עשר שנים בישיבה.

 

זה לא הגיוני.


מה יוצא לה מזה? ואני מדבר על השיקולים הטכניים, מעבר לאהבה ולשיקולים הרגשיים שעוד לא נכנסו לתמונה.
אפשר להבין בחורה שמחפשת קצין, או בחור מבוסס או אפילו נראה טוב,
לכל אלו יש סיבות הגיוניות ורווחים. (כסף, מעמד חברתי וכו') ובכל העולם זה מתנהל כך.

 

איזה יתרונות יש לבחור ישיבה בשיעור י'?


אין לו עבודה קבועה, השירות הצבאי שלו דל וחסר תהילה בדרך כלל, והסיכוי למשרה תורנית נמוך היום (וגם אם כן, להיות רב זה ממש לא פיקניק), על נראה טוב לא כדאי להרחיב כי זה לא בדיוק מה שמעניין בסיפור. 

 

אז מדוע נערה בת 19 בוחרת לצאת עם מישהו כזה?

 

רגע, לפני שתקפצו ותספרו לי על האידיאל הגדול בהקמת בית של תורה, שמעתי, ועוד רגע אתייחס לזה.

 

היא בוחרת בכך כי היא מאמינה שזה הכי טוב בשבילה, וזהו סגנון החיים שהיא בחרה.
כל הכבוד זהו דבר גדול מאד.

 

יופי, בואו נלך מעט אחורה.
ראינו שלא מדובר בשיקול דעת רציונלי והגיוני אלא במשהו קצת מעבר, מה שנקרא אידיאל

 

מהיכן מגיע האידיאל הזה?

האם הוא מגיע מבירור עצמי והתבוננות פנימית מעמיקה?
מתוך שיקול דעת ובחירה מוחלטת בדרך חיים שכזאת?

יכול להיות, לא פוסל כזאת אפשרות. (בת שכזאת כל הכבוד לה. אך זה נדיר)

 

אבל סביר להניח שזו דרישה מוגזמת מבת צעירה בגיל עשרים והיא כנראה שמעה את זה במקום אחר.

 

מכיוון שאנו חיים בחברה דתית לאומית אפשר להניח סטטיסטית לגמרי שהאידאל לא מגיע מדוגמא אישית מההורים.
דור ההורים שלנו רובו המוחלט חי חיי מעשה ועבודה ולא אברכות. (ומעריך מאד לימוד תורה, זה לא סותר) 

 

אז מאיפה הוא כן מגיע? ממערכת החינוך.
הופה הגענו אל היעד

דור הרבנים והמחנכים של היום באולפנות ובמדרשות מכניס מסרים בצורה מאד חזקה אצל בנות את חשיבות המושג "בית של תורה"
ומסביר ללא הרף מדוע חשוב במציאות הרוחנית הקשה היום

דווקא להתחתן עם אברך שיושב ולומד ושכדאי להתאמץ בשביל זה

אוקיי
אז הבנו מאיפה זה הגיע, ולמה בחורה צעירה מדקלמת את הסיסמאות הללו.

 

בואו נלך עוד צעד אחורה.
מדוע הרבנים כיום מרימים את הדגל "בית של תורה" ובעבר זה מעולם לא קרה??
מה התחדש?

לכל רבנית שמלמדת במדרשה יש בעל שמלמד בישיבה, ולכל ראש אולפנה יש חבר ראש ישיבה גבוהה.

 

בואו ונחזור לתחילת הקטע, ונזכר בבחור בשעור י'

לפני עשר שנים אף אחת לא רצתה להתחתן איתו, והוא היה רווק מזדקן
והיום ב"ה ילך לו הרבה יותר בקלות.

 

ובמילים ברורות: עקב התרחבות הישיבות בכמות נוצר מחסור בבנות דוסיות שמוכנות להיות אברכיות
ולכן יש דחיפה רעיונית חזקה לכיוון "בית של תורה"

 

קחו למשל דוגמא קלאסית לכך, בתורת החיים, שם הוקמה מדרשה במוצהר כדי לספק שידוכים לתלמידי הישיבה.

 

אם תשאלו רבנים בנושא אף אחד לא יכחיש זאת, רק ידברו בשפה מכובסת.

עד כאן ניתוח של עובדות ומסקנות הגיוניות למדי.

 

לדעתי הדבר הזה לא מכבד את עולם התורה, ובעצם משתמש באיצטלה תורנית למטרות זרות.


אבל כמו שאני אוהב להגיד, שכל אחד יעשה מה שבא לו, ובטח אם יש מי ששומע בקולו

בהמשך לשרשור הסקר הזה
רציתי לכתוב כמה שאלות שעלו לי ומה עניתי לעצמי.
 
לא הבנתי מה גורם לבחורה דתיה צעירה, אפילו מה שקוראים דוסית, לבוא ולהגיד אני רוצה להתחתן עם בחור שלמד עשר שנים בישיבה.
זה לא הגיוני.
מה יוצא לה מזה? ואני מדבר על השיקולים הטכניים, מעבר לאהבה ולשיקולים הרגשיים שעוד לא נכנסו לתמונה.
אפשר להבין בחורה שמחפשת קצין, או בחור מבוסס או אפילו נראה טוב,
לכל אלו יש סיבות הגיוניות ורווחים. (כסף, מעמד חברתי וכו) ובכל העולם זה מתנהל כך.
 
איזה יתרונות יש לבחור ישיבה בשיעור י'?
אין לו עבודה קבועה, השירות הצבאי שלו דל בדרך כלל, והסיכוי למשרה תורנית נמוך היום (וגם אם כן, להיות רב זה ממש לא פיקניק), על נראה טוב לא כדאי להרחיב כי זה לא בדיוק מה שמעניין. 
 
אז מדוע נערה בת 19 בוחרת לצאת עם מישהו כזה?
 
רגע, לפני שתקפצו ותספרו לי על האידאל הגדול בהקמת בית של תורה, שמעתי, ועוד רגע אתייחס לזה.
 
היא בוחרת בכך כי היא מאמינה שזה הכי טוב בשבילה, וזהו סגנון החיים שהיא בחרה.
כל הכבוד זהו דבר גדול מאד.
 
יופי, בואו נלך מעט אחורה.
ראינו שלא מדובר בשיקול דעת רציונלי והגיוני אלא במשהו קצת מעבר, מה שנקרא אידאל
 
מהיכן מגיע האידאל הזה?
 
האם הוא מגיע מבירור עצמי והתבוננות פנימית מעמיקה?
מתוך שיקול דעת ובחירה מוחלטת בדרך חיים שכזאת?
 
יכול להיות, לא פוסל כזאת אפשרות. (בת שכזאת כל הכבוד לה. אך זה נדיר)
 
אבל סביר להניח שזו דרישה מוגזמת מבת צעירה בגיל עשרים והיא כנראה שמעה את זה במקום אחר.
 
מכיוון שאנו חיים בחברה דתית לאומית אפשר להניח סטטיסטית לגמרי שהאידאל לא מגיע מדוגמא אישית מההורים.
דור ההורים שלנו רובו המוחלט חי חיי מעשה ועבודה ולא אברכות. (ומעריך מאד לימוד תורה, זה לא סותר) 
 
אז מאיפה הוא כן מגיע? ממערכת החינוך.
הופה הגענו אל היעד
 
דור הרבנים והמחנכים של היום באולפנות ובמדרשות מכניס מסרים בצורה מאד חזקה אצל בנות את חשיבות המושג "בית של תורה"
ומסביר ללא הרף מדוע חשוב במציאות הרוחנית הקשה היום דווקא להתחתן עם אברך שיושב ולומד ושכדאי להתאמץ בשביל זה
 
אוקיי
אז הבנו מאיפה זה הגיע, ולמה בחורה צעירה מדקלמת את הסיסמאות הללו.
 
בואו נלך עוד צעד אחורה.
מדוע הרבנים כיום מרימים את הדגל "בית של תורה" ובעבר זה לא קרה??
מה התחדש?
 
לכל רבנית שמלמדת במדרשה יש בעל שמלמד בישיבה, ולכל ראש אולפנה יש חבר ראש ישיבה גבוהה
 
בואו ונחזור לתחילת הקטע, ונזכר בבחור בשעור י'
לפני עשר שנים אף אחת לא רצתה להתחתן איתו, והוא היה רווק מזדקן
והיום ב"ה ילך לו הרבה יותר בקלות
 
ובמילים ברורות: עקב התרחבות הישיבות בכמות נוצר מחסור בבנות דוסיות שמוכנות להיות אברכיות
ולכן יש דחיפה רעיונית חזקה לכיוון "בית של תורה"
 
קחו למשל דוגמא קלאסית לכך, בתורת החיים, שם הוקמה מדרשה במוצהר כדי לספק שידוכים לתלמידי הישיבה.
 
אם תשאלו רבנים בנושא אף אחד לא יכחיש זאת, רק ידברו בשפה מכובסת.
 
עד כאן ניתוח של עובדות ומסקנות הגיוניות למדי.
 
אני אישית לא חושב שזה נכון להטיף בצורה כזאת ועוד יותר זה מראה משהו על איכות הלימוד והמידות במקומות האלו.
בהמשך לשרשור הסקר הזה
רציתי לכתוב כמה שאלות שעלו לי ומה עניתי לעצמי.
 
לא הבנתי מה גורם לבחורה דתיה צעירה, אפילו מה שקוראים דוסית, לבוא ולהגיד אני רוצה להתחתן עם בחור שלמד עשר שנים בישיבה.
זה לא הגיוני.
מה יוצא לה מזה? ואני מדבר על השיקולים הטכניים, מעבר לאהבה ולשיקולים הרגשיים שעוד לא נכנסו לתמונה.
אפשר להבין בחורה שמחפשת קצין, או בחור מבוסס או אפילו נראה טוב,
לכל אלו יש סיבות הגיוניות ורווחים. (כסף, מעמד חברתי וכו) ובכל העולם זה מתנהל כך.
 
איזה יתרונות יש לבחור ישיבה בשיעור י'?
אין לו עבודה קבועה, השירות הצבאי שלו דל בדרך כלל, והסיכוי למשרה תורנית נמוך היום (וגם אם כן, להיות רב זה ממש לא פיקניק), על נראה טוב לא כדאי להרחיב כי זה לא בדיוק מה שמעניין. 
 
אז מדוע נערה בת 19 בוחרת לצאת עם מישהו כזה?
 
רגע, לפני שתקפצו ותספרו לי על האידאל הגדול בהקמת בית של תורה, שמעתי, ועוד רגע אתייחס לזה.
 
היא בוחרת בכך כי היא מאמינה שזה הכי טוב בשבילה, וזהו סגנון החיים שהיא בחרה.
כל הכבוד זהו דבר גדול מאד.
 
יופי, בואו נלך מעט אחורה.
ראינו שלא מדובר בשיקול דעת רציונלי והגיוני אלא במשהו קצת מעבר, מה שנקרא אידאל
 
מהיכן מגיע האידאל הזה?
 
האם הוא מגיע מבירור עצמי והתבוננות פנימית מעמיקה?
מתוך שיקול דעת ובחירה מוחלטת בדרך חיים שכזאת?
 
יכול להיות, לא פוסל כזאת אפשרות. (בת שכזאת כל הכבוד לה. אך זה נדיר)
 
אבל סביר להניח שזו דרישה מוגזמת מבת צעירה בגיל עשרים והיא כנראה שמעה את זה במקום אחר.
 
מכיוון שאנו חיים בחברה דתית לאומית אפשר להניח סטטיסטית לגמרי שהאידאל לא מגיע מדוגמא אישית מההורים.
דור ההורים שלנו רובו המוחלט חי חיי מעשה ועבודה ולא אברכות. (ומעריך מאד לימוד תורה, זה לא סותר) 
 
אז מאיפה הוא כן מגיע? ממערכת החינוך.
הופה הגענו אל היעד
 
דור הרבנים והמחנכים של היום באולפנות ובמדרשות מכניס מסרים בצורה מאד חזקה אצל בנות את חשיבות המושג "בית של תורה"
ומסביר ללא הרף מדוע חשוב במציאות הרוחנית הקשה היום דווקא להתחתן עם אברך שיושב ולומד ושכדאי להתאמץ בשביל זה
 
אוקיי
אז הבנו מאיפה זה הגיע, ולמה בחורה צעירה מדקלמת את הסיסמאות הללו.
 
בואו נלך עוד צעד אחורה.
מדוע הרבנים כיום מרימים את הדגל "בית של תורה" ובעבר זה לא קרה??
מה התחדש?
 
לכל רבנית שמלמדת במדרשה יש בעל שמלמד בישיבה, ולכל ראש אולפנה יש חבר ראש ישיבה גבוהה
 
בואו ונחזור לתחילת הקטע, ונזכר בבחור בשעור י'
לפני עשר שנים אף אחת לא רצתה להתחתן איתו, והוא היה רווק מזדקן
והיום ב"ה ילך לו הרבה יותר בקלות
 
ובמילים ברורות: עקב התרחבות הישיבות בכמות נוצר מחסור בבנות דוסיות שמוכנות להיות אברכיות
ולכן יש דחיפה רעיונית חזקה לכיוון "בית של תורה"
 
קחו למשל דוגמא קלאסית לכך, בתורת החיים, שם הוקמה מדרשה במוצהר כדי לספק שידוכים לתלמידי הישיבה.
 
אם תשאלו רבנים בנושא אף אחד לא יכחיש זאת, רק ידברו בשפה מכובסת.
 
עד כאן ניתוח של עובדות ומסקנות הגיוניות למדי.
 
אני אישית לא חושב שזה נכון להטיף בצורה כזאת ועוד יותר זה מראה משהו על איכות הלימוד והמידות במקומות האלו.
אבל כמו שאני אוהב להגיד: שכל אחד יעשה מה שבא לובהמשך לשרשור הסקר הזה
רציתי לכתוב כמה שאלות שעלו לי ומה עניתי לעצמי.
 
לא הבנתי מה גורם לבחורה דתיה צעירה, אפילו מה שקוראים דוסית, לבוא ולהגיד אני רוצה להתחתן עם בחור שלמד עשר שנים בישיבה.
זה לא הגיוני.
מה יוצא לה מזה? ואני מדבר על השיקולים הטכניים, מעבר לאהבה ולשיקולים הרגשיים שעוד לא נכנסו לתמונה.
אפשר להבין בחורה שמחפשת קצין, או בחור מבוסס או אפילו נראה טוב,
לכל אלו יש סיבות הגיוניות ורווחים. (כסף, מעמד חברתי וכו) ובכל העולם זה מתנהל כך.
 
איזה יתרונות יש לבחור ישיבה בשיעור י'?
אין לו עבודה קבועה, השירות הצבאי שלו דל בדרך כלל, והסיכוי למשרה תורנית נמוך היום (וגם אם כן, להיות רב זה ממש לא פיקניק), על נראה טוב לא כדאי להרחיב כי זה לא בדיוק מה שמעניין. 
 
אז מדוע נערה בת 19 בוחרת לצאת עם מישהו כזה?
 
רגע, לפני שתקפצו ותספרו לי על האידאל הגדול בהקמת בית של תורה, שמעתי, ועוד רגע אתייחס לזה.
 
היא בוחרת בכך כי היא מאמינה שזה הכי טוב בשבילה, וזהו סגנון החיים שהיא בחרה.
כל הכבוד זהו דבר גדול מאד.
 
יופי, בואו נלך מעט אחורה.
ראינו שלא מדובר בשיקול דעת רציונלי והגיוני אלא במשהו קצת מעבר, מה שנקרא אידאל
 
מהיכן מגיע האידאל הזה?
 
האם הוא מגיע מבירור עצמי והתבוננות פנימית מעמיקה?
מתוך שיקול דעת ובחירה מוחלטת בדרך חיים שכזאת?
 
יכול להיות, לא פוסל כזאת אפשרות. (בת שכזאת כל הכבוד לה. אך זה נדיר)
 
אבל סביר להניח שזו דרישה מוגזמת מבת צעירה בגיל עשרים והיא כנראה שמעה את זה במקום אחר.
 
מכיוון שאנו חיים בחברה דתית לאומית אפשר להניח סטטיסטית לגמרי שהאידאל לא מגיע מדוגמא אישית מההורים.
דור ההורים שלנו רובו המוחלט חי חיי מעשה ועבודה ולא אברכות. (ומעריך מאד לימוד תורה, זה לא סותר) 
 
אז מאיפה הוא כן מגיע? ממערכת החינוך.
הופה הגענו אל היעד
 
דור הרבנים והמחנכים של היום באולפנות ובמדרשות מכניס מסרים בצורה מאד חזקה אצל בנות את חשיבות המושג "בית של תורה"
ומסביר ללא הרף מדוע חשוב במציאות הרוחנית הקשה היום דווקא להתחתן עם אברך שיושב ולומד ושכדאי להתאמץ בשביל זה
 
אוקיי
אז הבנו מאיפה זה הגיע, ולמה בחורה צעירה מדקלמת את הסיסמאות הללו.
 
בואו נלך עוד צעד אחורה.
מדוע הרבנים כיום מרימים את הדגל "בית של תורה" ובעבר זה לא קרה??
מה התחדש?
 
לכל רבנית שמלמדת במדרשה יש בעל שמלמד בישיבה, ולכל ראש אולפנה יש חבר ראש ישיבה גבוהה
 
בואו ונחזור לתחילת הקטע, ונזכר בבחור בשעור י'
לפני עשר שנים אף אחת לא רצתה להתחתן איתו, והוא היה רווק מזדקן
והיום ב"ה ילך לו הרבה יותר בקלות
 
ובמילים ברורות: עקב התרחבות הישיבות בכמות נוצר מחסור בבנות דוסיות שמוכנות להיות אברכיות
ולכן יש דחיפה רעיונית חזקה לכיוון "בית של תורה"
 
קחו למשל דוגמא קלאסית לכך, בתורת החיים, שם הוקמה מדרשה במוצהר כדי לספק שידוכים לתלמידי הישיבה.
 
אם תשאלו רבנים בנושא אף אחד לא יכחיש זאת, רק ידברו בשפה מכובסת.
 
עד כאן ניתוח של עובדות ומסקנות הגיוניות למדי.
 
אני אישית לא חושב שזה נכון להטיף בצורה כזאת ועוד יותר זה מראה משהו על איכות הלימוד והמידות במקומות האלו.
אבל כמו שאני אוהב להגיד: שכל אחד יעשה מה שבא לובהמשך לשרשור הסקר הזה
רציתי לכתוב כמה שאלות שעלו לי ומה עניתי לעצמי.
 
לא הבנתי מה גורם לבחורה דתיה צעירה, אפילו מה שקוראים דוסית, לבוא ולהגיד אני רוצה להתחתן עם בחור שלמד עשר שנים בישיבה.
זה לא הגיוני.
מה יוצא לה מזה? ואני מדבר על השיקולים הטכניים, מעבר לאהבה ולשיקולים הרגשיים שעוד לא נכנסו לתמונה.
אפשר להבין בחורה שמחפשת קצין, או בחור מבוסס או אפילו נראה טוב,
לכל אלו יש סיבות הגיוניות ורווחים. (כסף, מעמד חברתי וכו) ובכל העולם זה מתנהל כך.
 
איזה יתרונות יש לבחור ישיבה בשיעור י'?
אין לו עבודה קבועה, השירות הצבאי שלו דל בדרך כלל, והסיכוי למשרה תורנית נמוך היום (וגם אם כן, להיות רב זה ממש לא פיקניק), על נראה טוב לא כדאי להרחיב כי זה לא בדיוק מה שמעניין. 
 
אז מדוע נערה בת 19 בוחרת לצאת עם מישהו כזה?
 
רגע, לפני שתקפצו ותספרו לי על האידאל הגדול בהקמת בית של תורה, שמעתי, ועוד רגע אתייחס לזה.
 
היא בוחרת בכך כי היא מאמינה שזה הכי טוב בשבילה, וזהו סגנון החיים שהיא בחרה.
כל הכבוד זהו דבר גדול מאד.
 
יופי, בואו נלך מעט אחורה.
ראינו שלא מדובר בשיקול דעת רציונלי והגיוני אלא במשהו קצת מעבר, מה שנקרא אידאל
 
מהיכן מגיע האידאל הזה?
 
האם הוא מגיע מבירור עצמי והתבוננות פנימית מעמיקה?
מתוך שיקול דעת ובחירה מוחלטת בדרך חיים שכזאת?
 
יכול להיות, לא פוסל כזאת אפשרות. (בת שכזאת כל הכבוד לה. אך זה נדיר)
 
אבל סביר להניח שזו דרישה מוגזמת מבת צעירה בגיל עשרים והיא כנראה שמעה את זה במקום אחר.
 
מכיוון שאנו חיים בחברה דתית לאומית אפשר להניח סטטיסטית לגמרי שהאידאל לא מגיע מדוגמא אישית מההורים.
דור ההורים שלנו רובו המוחלט חי חיי מעשה ועבודה ולא אברכות. (ומעריך מאד לימוד תורה, זה לא סותר) 
 
אז מאיפה הוא כן מגיע? ממערכת החינוך.
הופה הגענו אל היעד
 
דור הרבנים והמחנכים של היום באולפנות ובמדרשות מכניס מסרים בצורה מאד חזקה אצל בנות את חשיבות המושג "בית של תורה"
ומסביר ללא הרף מדוע חשוב במציאות הרוחנית הקשה היום דווקא להתחתן עם אברך שיושב ולומד ושכדאי להתאמץ בשביל זה
 
אוקיי
אז הבנו מאיפה זה הגיע, ולמה בחורה צעירה מדקלמת את הסיסמאות הללו.
 
בואו נלך עוד צעד אחורה.
מדוע הרבנים כיום מרימים את הדגל "בית של תורה" ובעבר זה לא קרה??
מה התחדש?
 
לכל רבנית שמלמדת במדרשה יש בעל שמלמד בישיבה, ולכל ראש אולפנה יש חבר ראש ישיבה גבוהה
 
בואו ונחזור לתחילת הקטע, ונזכר בבחור בשעור י'
לפני עשר שנים אף אחת לא רצתה להתחתן איתו, והוא היה רווק מזדקן
והיום ב"ה ילך לו הרבה יותר בקלות
 
ובמילים ברורות: עקב התרחבות הישיבות בכמות נוצר מחסור בבנות דוסיות שמוכנות להיות אברכיות
ולכן יש דחיפה רעיונית חזקה לכיוון "בית של תורה"
 
קחו למשל דוגמא קלאסית לכך, בתורת החיים, שם הוקמה מדרשה במוצהר כדי לספק שידוכים לתלמידי הישיבה.
 
אם תשאלו רבנים בנושא אף אחד לא יכחיש זאת, רק ידברו בשפה מכובסת.
 
עד כאן ניתוח של עובדות ומסקנות הגיוניות למדי.
 
אני אישית לא חושב שזה נכון להטיף בצורה כזאת ועוד יותר זה מראה משהו על איכות הלימוד והמידות במקומות האלו.
אבל כמו שאני אוהב להגיד: שכל אחד יעשה מה שבא לובהמשך לשרשור הסקר הזה
רציתי לכתוב כמה שאלות שעלו לי ומה עניתי לעצמי.
 
לא הבנתי מה גורם לבחורה דתיה צעירה, אפילו מה שקוראים דוסית, לבוא ולהגיד אני רוצה להתחתן עם בחור שלמד עשר שנים בישיבה.
זה לא הגיוני.
מה יוצא לה מזה? ואני מדבר על השיקולים הטכניים, מעבר לאהבה ולשיקולים הרגשיים שעוד לא נכנסו לתמונה.
אפשר להבין בחורה שמחפשת קצין, או בחור מבוסס או אפילו נראה טוב,
לכל אלו יש סיבות הגיוניות ורווחים. (כסף, מעמד חברתי וכו) ובכל העולם זה מתנהל כך.
 
איזה יתרונות יש לבחור ישיבה בשיעור י'?
אין לו עבודה קבועה, השירות הצבאי שלו דל בדרך כלל, והסיכוי למשרה תורנית נמוך היום (וגם אם כן, להיות רב זה ממש לא פיקניק), על נראה טוב לא כדאי להרחיב כי זה לא בדיוק מה שמעניין. 
 
אז מדוע נערה בת 19 בוחרת לצאת עם מישהו כזה?
 
רגע, לפני שתקפצו ותספרו לי על האידאל הגדול בהקמת בית של תורה, שמעתי, ועוד רגע אתייחס לזה.
 
היא בוחרת בכך כי היא מאמינה שזה הכי טוב בשבילה, וזהו סגנון החיים שהיא בחרה.
כל הכבוד זהו דבר גדול מאד.
 
יופי, בואו נלך מעט אחורה.
ראינו שלא מדובר בשיקול דעת רציונלי והגיוני אלא במשהו קצת מעבר, מה שנקרא אידאל
 
מהיכן מגיע האידאל הזה?
 
האם הוא מגיע מבירור עצמי והתבוננות פנימית מעמיקה?
מתוך שיקול דעת ובחירה מוחלטת בדרך חיים שכזאת?
 
יכול להיות, לא פוסל כזאת אפשרות. (בת שכזאת כל הכבוד לה. אך זה נדיר)
 
אבל סביר להניח שזו דרישה מוגזמת מבת צעירה בגיל עשרים והיא כנראה שמעה את זה במקום אחר.
 
מכיוון שאנו חיים בחברה דתית לאומית אפשר להניח סטטיסטית לגמרי שהאידאל לא מגיע מדוגמא אישית מההורים.
דור ההורים שלנו רובו המוחלט חי חיי מעשה ועבודה ולא אברכות. (ומעריך מאד לימוד תורה, זה לא סותר) 
 
אז מאיפה הוא כן מגיע? ממערכת החינוך.
הופה הגענו אל היעד
 
דור הרבנים והמחנכים של היום באולפנות ובמדרשות מכניס מסרים בצורה מאד חזקה אצל בנות את חשיבות המושג "בית של תורה"
ומסביר ללא הרף מדוע חשוב במציאות הרוחנית הקשה היום דווקא להתחתן עם אברך שיושב ולומד ושכדאי להתאמץ בשביל זה
 
אוקיי
אז הבנו מאיפה זה הגיע, ולמה בחורה צעירה מדקלמת את הסיסמאות הללו.
 
בואו נלך עוד צעד אחורה.
מדוע הרבנים כיום מרימים את הדגל "בית של תורה" ובעבר זה לא קרה??
מה התחדש?
 
לכל רבנית שמלמדת במדרשה יש בעל שמלמד בישיבה, ולכל ראש אולפנה יש חבר ראש ישיבה גבוהה
 
בואו ונחזור לתחילת הקטע, ונזכר בבחור בשעור י'
לפני עשר שנים אף אחת לא רצתה להתחתן איתו, והוא היה רווק מזדקן
והיום ב"ה ילך לו הרבה יותר בקלות
 
ובמילים ברורות: עקב התרחבות הישיבות בכמות נוצר מחסור בבנות דוסיות שמוכנות להיות אברכיות
ולכן יש דחיפה רעיונית חזקה לכיוון "בית של תורה"
 
קחו למשל דוגמא קלאסית לכך, בתורת החיים, שם הוקמה מדרשה במוצהר כדי לספק שידוכים לתלמידי הישיבה.
 
אם תשאלו רבנים בנושא אף אחד לא יכחיש זאת, רק ידברו בשפה מכובסת.
 
עד כאן ניתוח של עובדות ומסקנות הגיוניות למדי.
 
אני אישית לא חושב שזה נכון להטיף בצורה כזאת ועוד יותר זה מראה משהו על איכות הלימוד והמידות במקומות האלו.
אבל כמו שאני אוהב להגיד: שכל אחד יעשה מה שבא לואבל כמו שאני אוהב להגיד: שכל אחד יעשה מה שבא לו 

פרשנות מעניינת..מוטיז

וכל זה בגלל שאתה לא מבין ומזדהה עם האידיאל, נכון?

מעניינת הצורת חשיבה שלך... אני מוכרח לציין.

אותי מעניין קודם כל - מהי מטרתך בשרשור זה??נקדש את שמך..

למאי נפקא מינה??

 

אתה מניח הנחות חסרות כל בסיס ובונה עליהם בניינים... מה העניין???

מעניין..ת.
רק חבל שאתה מזלז ככה בבנות 19.
גם הן מסוגלות להבין מה נצחי, ומה דבר חולף...

ואגב, למה להיות רב זה״ממש לא פיקניק״, ולעבוד בכל מקצוע ציבורי אחר זה כן?

ואגב 2, הדבר הכי מתוק בעולם זה להתחתן עם בן תורה. אדם שנמצא תמיד בלימוד מוכן הרבה יותר לשינוי, לא מתקבע אלא מתקדם תמיד.
אתה יודע איזה כיף זה לחזור מיום מעשה ולשמוע דברים שבקדושה, בכזאת טבעיות. שזה הנושא שהכי מעסיק אותו והוא שקוע בו כל היום?
הערה נחמדהד.

של בעלת ניסיון כנראה.

ב״ה... זכינות.
^^^אני עם ת. מזדהה לגמרי! כל מילה!נשמה צפתית
אתה לא נותן למציאות לבלבל אותך...אוסנת

אני שמחה בשבילך שמצאת את מי להאשים.

הרבנים האלה.

ממש פרוטוקול זקני ציון.

בטח במקרה עברת בפינת הקפה של בית המדרש שבו הם ישבו ותכננו תכנונים איך לנהל את העולם.

כמו - אוי אוי אוי, אין מספיק הצעות לביני"שים! אף אחת לא רוצה להתחתן איתם!

צריך לעשות מעשה! להטיף לכל המדרשיסטיות להתחתן עם שיעור י'!

חה חה חה.

 

 

אני לא חושבת שיש לך זכות לזלזל במי שלא עורך בירור אמיתי.

(סתם לזרוק לך עצם? לפחות במדרשה שבה אני למדתי, והיא מאוד מרכזית, זה היה אפילו בושה להגיד שאת רוצה רק "יושב ולומד". לא מקובל ולא נעים.)

 

כמו שכתב מוטיז -

וכל זה בגלל שאתה לא מבין ומזדהה עם האידיאל, נכון?

 

 

 

 

הצגת הנחות היסוד שלך די שרירותית. ולא עובדתית!אלירז
אלו אינן עובדות!!
והציניות לחשוב שאידיאל לא יכול לצמוח מתוך רצון של בחורה
והשתוקקות לבית של קדושה ותורה
בלי שום קשר לחינוך שקיבלה
היא אפילו מעליבה.

מאיפה מגיעה המרירות הזו?
חוסר האמון הזה?

ההורים שלי ושל רבים אחרים חיו בעבר חיי אברכות.
ואח"כ נעשו לאנשים עובדים.
אבל אין ספק שהשנים האלו עיצבו את הבית שלהם בצורה אחרת.

ישנן בנות שגדלו בבתים רחוקים מדת
ולא למדו כלל באולפנה
אבל חזרו בתשובה ומעוניינות בבעל אברך.
לעומת זאת, באולפנה שלי הרגשתי דווקא ההיפך
אף אחת לא התלהבה מי יודע מה לצאת עם בייניש
שימשיך את לימודיו מעבר ל5 שנות ההסדר.
על אברך מישיבה גבוהה בכלל לא היה מה לדבר.
כולן כולן העדיפו קצינים או כאלה שיצאו לעבוד.
וגם האולפנה לא עודדה נישואין דווקא עם בחור שילמד לאורך שנים.

בתכלס-
היום, בעלי חוזר הביתה מהישיבה
ואני רואה כמה אור זה מביא לו ולי!!
איך הלימוד תורה שלו, בונה בנו, בשנינו עוד קומה..

ואני שואלת באמת -
האם רווח נמדד רק במושגים גשמיים???
גם חיים לצד איש קבע דורשים הקרבה מתמדת.
מה יוצא לבחורה מזה??
הרבה בדידות קשה, ואולי קצת ת"ש מהצבא כמשכורת.
אז הרווח הוא הכבוד שבלהציג אותו לעוברים ושבים, במדים?
(בזמנים המעטים שכבר יש להם ביחד
היא לא תציג אותו לאף אחד, הם ינצלו כל רגע בבית לבדם)
אז להגיד "בעלי קצין?"
נו שויין. לא באמת שווה ת'מאמץ.
היא מאמינה במה שהוא עושה, לעמ"י, ולטווח הרחוק.
וגם לסיפוק הקרוב שלו עצמו.

מאותה סיבה שלאשת הקצין אין רווח גדול מתפקידו של בעלה
והיא עדיין בוחרת בחיים לא פשוטים לצידו
כך גם אשת האברך
(שאתה צודק בדבר אחד, אין כבודבלהיות אברך בעיני החברה.)

אחרי שסיכמנו שהנושא הוא לא למטרת רווח עצמי
ולא פרי חינוכם של אולפנות וישיבות-

אפשר פשוט להאמין קצת בטוב האנושי ובלב היהודי שבוער לבוראו?
ולקלוט-
שאף אחד לא אמר לנו איך וכמה ולמה ולא אילף אותנו -
ובכל זאת אנחנו מאמינים בני מאמינים
שבאנו לכאן כדי לתקן את פגמי נשמתינו
ולאגור כמה שיותר פניני מצוות.

ושאני מאמינה בכל מאודי
שעל אף הצימצום הכלכלי
והקושי בלגלות למקום תורה שבו בעלי חפץ ללמוד
והקושי שבלבד לפעמים, כשהוא לומד עד 21:00 כל יום.
הם שווים לנו, מאירים לנו ומייקרים לנו
את ביתנו בעולם הזה
ואת ביתנו בעולם הבא!!
אלירז כל מילה!!!רחלקה
אלירז- יפה מאוד!! בברכת, ירבו כמותך בנות בישראל נתל'ה
כפרה עלייך! קחו עמכם דברים
...שורש וגרביים

קודם כל כתבת יפה והשקעת, אשתדל לענות לך ולאחרים בשירשור, לא יודע אם אספיק לכולם.

 

את מדברת על סיפוק רוחני והשתוקקות לקדושה, זהו דבר ערטילאי ומעורפל

בעצם כל רעיון שתקחי אותו ותשכנעי את עצמך שהוא נכון, ייתן לך סיפוק רוחני

 

גם אינדיאני שרוקד את ריקוד הגשם ביערות האמאזונאס מרגיש קדושה וסיפוק.

רגש עצמי הוא לא מדד בענייני דת.

 

ברור שמשפחה תרגיש טוב עם לימוד התורה של הבעל, זה מה שחינכו אותם!

אם היו מדברים איתם כל ריקוד הגשם זה גם היה תופס

 

חוץ מזה, אלירז את מהסוג הנדיר סטטיסיטית, אז את לא הוכחה.

 

אני מאד מאמין בלב היהודי, רק שאלתי מה דוחף אותו דווקא בכיוון הזה.

 

(בעניין הקצין התכוונתי בעיקר לאחר השירות, אבל גם תוך כדי יש רווחים לא מבוטלים. אך זה לא הנושא)

 

רק אצלך ההשתוקקות היא כמו ריקוד הגשםמוטיז

"רגש עצמי הוא לא מדד בענייני דת.." למה? כי אתה לא מרגיש?

 

זאת ממש חוצפה, להשוות את ההשתוקקות לקדושה לריקוד הגשם..

 

 

אמונה היא לא עניין רציונאלי. תרצה או לא.אלירז
כך גם רגשות.
אם הכל נמדד בכלים ריאלים
אז אינך יכול גם להסביר נבואה..
אבל זו מתנה שניתנה לעם ישראל
ובבוא היום כולנו נהיה נביאים.

וזה מחמיא לחשוב שאני נדירה,
אבל מסתבר שרבות וטובות מוכנות ומקריבות הרבה..
רוב רובן של הנשים המוגדרות "דוסיות"
מקריבות את שנות הזוגיות הראשונות שלהן לטובת לימוד התורה של הבעל.

אי אפשר למדוד את הנושא הרוחני בכלים רציונאלים.

ותודה לך על הדיון הזה, עושה לי טוב.
זה ההבדל בין אינדיאני ליהודי. ליהודי יש נשמה קדושהיהודיזההכי אחי
ולנערה יהודיה קל הרבה יותר להקשיב לנשמה היהודית הקדושה שלה מאשר לנער יהודי, כידוע. (עיינו בפירוש עולת ראיה לברכת שעשני כרצונו, והדבר ידוע ומוכר בחסידות). גם בהלכה, לפי הנגלה, ידוע שבית דין יכולים להלקות בעל שמסרב לתת גט עד שיאמר רוצה אני, והגט כשר, משום שזהו רצונו, לעשות רצון ה', אלא שייצרו תקפו...
דברים כאלה לא תמצא על אינדיאנים...
אלירז, אני חי על התגובות שלך... כל מילה מדויקת.יהודיזההכי אחי
(כן, "חי על..." זה כמו "מת על". למה מי מת?!)
לשיטתך-שאלה בעלמא

מה גורם לאישה לרצות להתחתן עם אדם איש קבע שחוזר פעם בשבועיים?

הכסף?

כרטיס חבר עם ההטבות?

הכבוד להגיד "בעלי איש קבע"?

זה שהוא נראה טוב?

 

 

 

אגב, האגדה מספרת שהייתה פגישה של הדרג המדיני בצה"לשאלה בעלמא

וגילו שכמעט אף בת לא רוצה להתחתן עם אנשי קבע,

כי מה-

זה לחיות כמעט לבד הרבה זמן,

לישון לבד,לגדל את הילדים כמעט לבד,

לבשל,לכבס..

מה נעשה מה נעשה..

בואו ננפיק כרטיס הטבות שייקרא "חבר" עם מלא הטבות והנחות,

ונעלה להם את המשכורת,

ונמתג את אנשי הקבע,

ומאז אנשי קבע מתחתנים הרבה יותר ב"ה..(מוזמן לראות כמה כאלה יש ביישוב עלי..)

ועוד שאלה יש לי, מעולם לא דחפו לחתונה עם אברכים??אלירז
נראה לי שאתה לא מסונכרן עם ההסטוריה היהודית.
"אברכים" זה המצאה חרדית מעשרות השנים האחרותמשה
עבר עריכה על ידי שדרותי בתאריך י"ג בניסן תשע"ג 15:53

חשש להוצאת שם רע
לפני כן, מיעוט שבמיעוט למדו בישיבות (סבי זצ"ל  שלמד ב"מתיבתא" של ורשה, קיבל הסמכה לרבנות בגיל 21! ויצר לעבוד).

 

כל הנושא של אברכים (ובשם כוללני יותר - "חברת הלומדים" הומצא על ידי ההנהגה החרדית אחרי השואה שהשמידה למעשה את עולם הישיבות האשכנזיות.  במזרח למשל, התופעה הייתה נדירה הרבה יותר.

 

בלי לצטט את הרמב"ם הידוע, אפשר להגיד שבשנים האחרונות התופעה הפכה לנפוצה יותר ויותר, לא מעט פעמים משיקולי כח האינרציה (יאללה נישאר עוד שנה בישיבה) ולאו דווקא מאידיאלים. הרב זלמן מלמד למשל סיפר פעם שהוא מנסה לאתר אנשים כאלה ולמנוע מהם להישאר בישיבה רק בגלל שהם היו שם שנה שעברה, בטח ובטח אם מדובר באברכים.

 

 

 

יש הרבה הבדלים בין חרדי שנשאר סתם עוד שנה בכוללעוגי פלצת

לבין בחור מהישיבות שלנו שנמצא שנה עשירית בישיבה.

ומה עם וולוז'ין? ומיר? ופונוביז'? הם לא היו פעם?הבעטליר החמישי

ובאופן כללי כדאי לדעת- 

"לשאלה כיצד אפשר לקבל תמיכה מהישיבה בכדי להמשיך ללמוד, והרי הרמב"ם בפירושו לפרקי אבות (ד,ב) דוחה תופעה זו מכל וכל- ענה [הרצי"ה]: "וכי הרמב"ם היה תינוק שכתב כך בפרקי-אבות, ואילו בסוף הלכות שמיטה ויובל (יג,יג) כותב שמצוה על כלל-ישראל לחזק את המקדישים עצמם ללימוד תורה? והרי איננו מחוגי האוניבסיטה, המחלקים ומחתכים את הרמב"ם. אלא שיש הבדל ביחס של הלומד. אם לומד על-מנת שיתמכו בו- הרי זה אסור, ועל זה מדבר הרמב"ם בפרקי אבות, ואילו בהלכות שמיטה ויובל מדבר על מי שמקדיש עצמו ללימוד, ומגמתו היא הלימוד ולא השכר, שאז מצוה על הציבור לתמוך בו. ובכלל, הרי רואים אנו כיצד הממשלה תומכת בתלמידי האוניברסיטאות שהיא מעריכה, ואילו ידעו להעריך את מה שאתם עושים בישיבה" (גדול שימושה, הרב רמר)

 

ומי שרוצה ללמוד עוד קצת על האידיאל מוזמן לעיין בשמירת הלשון שער התורה בענין הזה, וכן בחוברת של הרב משה צבי נריה -"בני הישיבות וגיוסם".

הערה קטנה..Talrats

ההוכחה מהלכות שמיטה ויובל אינה הוכחה כלל לעניין זה,

וכך כתב שם הרמב"ם: "ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם..." (אם מדובר פה בלימוד תורה אז דברי הרמב"ם תמוהים וכי לשאר האומות יש עניין בלימוד תורה? כפי שתמה הר"י קאפח בהערתו שם)

"אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו..לדעה את ה'.." מבלי לזלזל בבחורי הישיבות מדובר פה על עניינים מחשבתיים פילוסופיים הקשורים למציאות ה' שמתעסקים בהם יחידי סגולה גם מאומות העולם ולא ללימוד רגיל של בחור ישיבה.

וראה עוד בנושא במאמרו של אביעד הכהן "על חובת השיוויון בשירות הצבאי" והאמת תורה דרכה. 

 

"הא למדת,עוגי פלצת

שאפילו נכרי ועוסק בתורה -

הרי הוא ככהן גדול!" (ב"ק לח: )

לא מדויקד.

(אדמין). כמו שהכל היה פחות "מאורגן", גם זה.

 

אבל היה מקובל לגמרי שמי שלומד רציני, היה נשאר "אברך" לשנים בבית חותנו.

 

קראו לזה "קעסט" - דהיינו, המימון שהיה חותנו לוקח על עצמו כדי שימשיך ללמוד.

 

ואי אפשר להכחיש, שם ה"בעלי בתים" העובדים - שהיו שייכים לתורה - היו מקדישים שעות רבות ללימוד, והיו גדולים בתורה.

 

בוילנא ובוורשא, היו בעלי בתים שהיו ממש גדולי תורה.

 

כמו שהיו מתחילים לעבוד בגיל מוקדם יותר, מי שעבדו, כך גם הלימוד. מישהו כמו הרב קוק, שבגיל 21 כבר משמש ברבנות, זה לא בדיוק "ישיבת הסדר"..   

 

כללו של דבר: קשה להשוות ממציאות למציאות.

 

ברור, שמבחינה ערכית חשוב ללמוד מתוך אידיאליזם (וגם מי שעוסק בדברים אחרים, חושב האידיאליזם והעיתים לתורה). וגם חשוב לדעת שגדילה אמיתית בתורה, דורשת המתמסרות והתמדה רבה. וזה באמת דבר עצום

 

 

^^^ !!!עוגי פלצת

מצאתי כאן

 

במאות "שטיבלאך", שהיו פרוסים בכל פולין, השכימו קום אלפי יהודים טובים ולמדו

תורה ברציפות, בעיון ובהעמקה, החל מ- 4 לפנות בוקר, עד שעת התפילה וגם לאחריה.

 

 

אלפי יהודים חרדים  בפולין פתחו את בתי העסק שלהם בשעה 10 בבוקר, כשמאחוריהם

6 שעות לימוד רצוף ואינטנסיבי, בלי הפסקות לארוחות, בלי "שמירת סדרים" ובלי להרגיש

שהם "אברכים" [הדגשה שלי, ע"פ].

אברך כולל שלומד רק 2 "סדרים" בכולל, לומד אך ורק 7 שעות ביממה והוא מרגיש עם זה

טוב מאד.

בפולין, למדו ה"בעלי בתים" כמות שעות דומה, רק בשעות הבוקר המוקדמות, וחשו שהם

אינם לומדי תורה, אלא "רק בעלי בתים פשוטים"... 

 

 

שמעתי מראש ישיבת "נזר התורה", הגאון הבקי רבי נחום רוטשטיין שליט"א, שרבים מ"בעלי

הבתים" בפולין היו בקיאים בכל מכמני הש"ס. יכולת לשוחח איתם בברכות ובחולין, בנדה

ובבבא קמא, ב"טור שולחן ערוך יורה דעה" ובספרי הלכה ומנהג, חסידות ודרש.

 

"הלוואי שלהרבה לומדי תורה בימינו היה את הרמה הלימודית של אותם ה"בעלי בתים" שבפולין

שלפני השואה", כינה הגר"נ רוטשטיין את מצב דורנו הירוד. 

זה פשוט לא נכון היסטוריתשורש וגרביים

בערך חצי מהיהודים לפני השואה לא היו דתיים בכלל

וגם אלו שכן אני לא יודע מה הייתה רמת הידע שלהם. כנראה שלא כפי המתואר.

הוכחות בהמשך...

 

מדובר באידאליזציה חרדית מסיבות חינוכיות של פולין לפני השואה.

היום עולם התורה גדול ואיכותי הרבה יותר

אבל אם הם יגידו את זה בקול, הם כורתים את הענף עליו הם יושבים

גם היום.. הרוב לא דתיים.. ממש ראיה.מוטיז
מי דיבר על *רוב* בעלי הבתים?עוגי פלצת

מי דיבר על כמויות ועל היקף?

 

 

הנקודה היא שהיו בנמצא בעלי בתים שכאלה.

(יהדות פולין היתה ענקית מספיק, בשביל שאלפי בעלי בתים יהוו בה מתי מעט...)

בעלי בתים שגם אם לא הרוב, הם טיפוס שיכול להוות מודל לדוגמא,

ובשביל זה הם הובאו שם.

 

 

האם עולם התורה גדול יותר? אין ספק.

 

האם יותר איכותי?

(בהנחה שאנחנו מדברים על פרמטרים כשליטה בש"ס ופוסקים והבנה איכותית שלהם)

 

אני לא משוכנע.

 

חמור מכךמשה

"מקור ראשון" עשה פעם מחקר וחשף את הסיבות המקוריות להקמת פא"י בפולין: מסתבר שהממשלה הפולנית אסרה עליהם לעבוד ביום ראשון.

התוצאה הייתה שבעלי מפעלים חרדים, חייבו חרדים אחרים לעבוד בשבת.

 

זה כמובן עניין שהחברה החרדית משתיקה, ומסיבות מובנות. העיקר לשנוא את פא"י...

לא מאמין... קדחת בצלחת..מוטיז
חבל שאין לי פה את הכתבה. הסיפור היה גם היה...משה
חוששני,ד.

שמה שעולה מתגובתך הוא בערך - על משקל דבריך - "העיקר לשנוא את החרדים"...

 

המושג "דתיים" אגב, לא היה כ"כ קיים אז. הכינוי הפשוט היה "חרדים" ו"חופשים" או כד'.

 

המוני יהודים כשרים היו בפולין, ישראל קדושים, מכל מיני חוגים, רבים מאד חסידיים.

 

מניין ה"עוז" לקטרג עליהם כך?..

 

אולי כדאי לקרוא בספריו של הרב מיימון זצ"ל (ממייסדי המזרחי) על היהדות המפוארת ששם, באיזו חיבה וגעגועים הוא

 

כותב על מה שהיה שם, שהכירו מקרוב במסעותיו לעשות נפשות לציונות (כמובן, מי שירצה, יוכל גם מדברים "לשלות"

 

דווקא היכן שיש ביקורות..).

 

כדאי היה לשמוע מהרצי"ה, שהכיר מקרוב, את דבריו, "אתם לא יודעים מה זה היה ורשא לפני המלחמה"...  במקום

 

ללקט  מ"מקורות היסטוריים" כביכול, את מה שרוצים דווקא בכיוון מסוים.

7 שעות? ומה הוא עושה בשאר היום??ת.
ואיך הגעת לזה ש2 סדרים זה 7 שעות?
מקובל ש"סדר" ממוצע זה 3.5~ שעות...עוגי פלצת
טוב אצלנו זה שונה ב״ה..ת.
אשריכם עוגי פלצת

לא מדובר על כל אברך בכל מקום באשר הוא.

 

מדובר על מציאות נרחבת בכוללים כאלה ואחרים...

חייבת למחות!!!טלטלטל

הי, בד"כ אני רק קוראת ולא מגיבה, אבל לא יכולתי לשתוק.

באיזו זכות אתה מוציא שם רע על ישיבת תורת החיים?

לא מסכים איתם עניינית? סבבה, אפשר לדבר.

אבל ככה ללכלך?

לא מתאים. לא מכובד. לא יהודי.

 

מכירה משם המון אנשים טובים ויקרים.

בעלי למד שם בעבר, וכיום אנחנו פחות מתחברים לסגנון אחרי כל השינויים שהיו שם.

 

מה שאתה אומר זה פשוט הוצאת שם רע על אנשים שחושבים אחרת ממך.

תתבייש.

הוא לא לכלך,תולתול

או הוציא שם רע.

 

הוא לא אמר שאין שם יהודים טובים ויקרים. 

הוא בסכ"ה הצביע על תופעה שקיימת *גם* בתורת החיים. 

 

 

קראת עד הסוף?טלטלטל

איך זה-

 

"ולגבי תורת ה"חיים" - לא הפתעה בכלל. מתאים להם. חרדים בלבוש שקר"

 

לא נקרא ללכלך????

יש בזה לא מעט מן האמתפסימי ריאלי

עם כל הכבוד, בוודאי לאחר השינויים שחלו שם, הישיבה אימצה השקפת עולם חרדית למהדרין. עם זאת, היא לא מציגה את עצמה כישיבה חרדית. אם המילה 'שקר' הפריע לך, אז תגדירי את זה כ'חרדים בתחפושת'.

 

וזה לא גורע מערכם כבני אדם. אגב, שמעתי שגם אצל החרדים יש אנשים טובים..

דיון ענייניטלטלטל

יתקבל בברכה.

סגנון משתלח ובוטה, בעיניי לא ראוי.

וזה בדיוק מה שזה היה.

הבעיה היא לא בלוגיקה, אלא בהנחותיהודיזההכי אחי
הישיבה מעולם לא היתה עם השקפת עולם חרדית אני אומר זה מתוך ידיעה והיכרות מעמיקה, ובאחד שלמד שם לפני ואחרי השינוי (שלדעתי הוא הרבה פחות דרמטי מאיך שמציגים אותו). אם תרצה פירוט, אשמח לדבר בפרטי (זה כבר ממש לא קשור לשרשור הזה)
גם ההנחה השניה שגויה. הישיבה לא מסתירה כלום. דרכה של הישיבה בכל תחום נפרשת בפני כל שבוש, וניתנת אפשרות לשאול את כל השאלות. מי שחושב שהוא רוצה - תמיד יכול לעזוב. אני מעולם לא שמעתי על תלמיד שעזב מתוך תחושה שמישהו הציג לפניו את הישיבה באופן שקרי. בקיצור - הטענה הזו שקרית ונבזית.
ישיבת תורת החיים בעלת השקפה חרדית ברורה.אלירז
בתור אחת שגם למדה במדרשת טהר למשך חודשיים
וגם מכירה מליון אנשים מהקהילה הישיבתית
ובכלל -
לא באה בשיפוטיות כלפיה.
יש הרבה מאוד דברים בחיוביים תורת החיים.
אבל תרצו או לא תרצו יש לה גישה חרדית בכל מה שקשור לבית המדרש, מדינת ישראל ונושאים דומים.
(גם לי. תלוי במה)
את למדת חודשיים, אני כמעט עשר שניםיהודיזההכי אחי
עבר עריכה על ידי יהודיזההכי אחי בתאריך י"ג בניסן תשע"ג 10:26
עבר עריכה כולל הרחבה משמעותית על ידי יהודיזההכי אחי בתאריך י"ג בניסן תשע"ג 10:24
ובישיבה, לא במדרשה. אני עברתי יחד עם הישיבה את השינויים. הייתי בכל השיעורים המכוננים שהרב העביר בזמן חורף האחרון בגוש קטיף. אני חושב שאני יודע קצת יותר ממך מה מייחד את הישיבה הזו משאר הישיבות הציוניות ובמה היא נבדלת מהישיבות השחורות. אני גם מבין מאיפה כל זה בא.
מובן שקצרה היריעה מלפרט ומלהסביר במסגרת הזו את גישתה של הישיבה ושל העומד בראשה לתהליך הגאולה ובהשלכות המעשיות הנובעות מכך, רק אומר, על קצה המזלג, שלפי דברייך, נראה כי עיקר הציונות שלך מתבטאת בחגיגות יום העצמאות ובקידוש סמלי המדינה.
לא חסרים נושאים בהם הישיבה היא ציונית לכל דבר: היחס לחיי המעשה בארץ ישראל, החשיבות של יישוב הארץ, משך הזמן בו לומדים בכולל, חשיבות השירות בצבא (כן, כן...), וכו וכו.
אבל אני מבין מאיפה נובעת האש שהגישה של הרב טל מושכת. ציונים דתיים, גם הלא הממלכתיים שביניהם, נוטים להתייחס, מסיבות היסטוריות שונות, למדינה ולהתיישבות היהודית בארץ ישראל, (במובן הרחב יותר שלה) כאל גוף אחד (ולעתים מחברים לגוף זהה עוד כמה ישויות, כמו "כנסת ישראל"...), עד כדי ייחוס קדושה של ממש. מכאן, שמי שכופר באחד מהם בוודאי, הם מאמינים, כפור בכל. גישה דיכוטומית שכזו.
למעשה, באופן כללי, הרב טל מחלק בין מוסדות המדינה לבין היישוב היהודי בארץ ישראל. על האחרון הוא נוהג לחגוג ולהודות על הניסים שאפשרו אותו ביום ירושלים. על כל פנים, ההשלכות של הגישה הזו אינן רבות, ולמעשה רב מאוד המשותף לישיבות הציוניות מאשר ל"שחורות".
חוץ מכל זה, ודאי שאף אחד לא מנסה לשקר מישהו, בטח שלא שבו"שים. אף אחד לא "צד נפשות", כמו שאפשר להבין מההתבטאויות כאן. אני רואה (למעשה ראיתי בעבר...) מי בא ללמוד כאן, ואני יכול להבטיח לך שהם ידעו בדיוק לאן הם באים.
ושוב, כמו שכבר כתבתי, השורה התחתונה תוכיח, היכן נמצאים בוגרי הישיבה היום, וכמה הם תורמים למדינה (במובן השני דלעיל, כמובן)
אני לא בדיוק הדתיה-לאומית שאתה מצייר לעצמך.אלירז
וככלל, הציונות שלי מתבטאת הכי פחות ביום העצמאות.
והיא גם לא מתבטאת דרך הציונות החילונית.
(אפשר רק להעיף מבט בחתימה שלי ולהבין שזה לא קורה אצל דת"לים)
בקיצור, אני לא מזרוחניקית.

העברנו את הדיון הזה לאישי ונראה לי ראוי שכך.
אל דאגה, אלירז, לרגע לא חשדתי בך במיזרוחניקיות...יהודיזההכי אחי
אני מבקר כאן בפורום כבר כמה שנים, וקורא את התגובות שלך. האידאולוגיה שלך לא שונה בהרבה משלי. מה שכתבתי היה ציני...
תורת החיים בעניין הלימוד זה ממש לא כמו חרדים-ניצנית

הרב טל אומר להשאר עד שיעור י' בישיבה ואחרכך יוצאים לעבוד..

זה לא אברכות לכל החיים...

אז זה קצת מאד שונה מהחרדים..

לא מדברת כרגע על השקפת עולם (שהיא גם שונה מהחרדים, אך שונה גם מהדתיים לאומיים)

^^^^ הזדעזעתי גם! (תגובה לטלטול)ניצנית
לדבר על רבנים אסור אבל על ישיבה שלמה מותר?!!!לשם שבו ואחלמה

 

מסכימה לגמרי.טלטלטל
סליחה,יהודיזההכי אחי
עבר עריכה על ידי ג'נדס בתאריך י"ב בניסן תשע"ג 20:51
כבוגר הישיבה, שחבש את ספסליה (או כסאותיה) כמעט עשר שנים - אני אומר לך שאתה מקשקש שטויות.
מילא היית מעלה טענות קונקרטיות, הייתי יכול להתייחס, אבל אתה סתם משמיץ ברגל גסה.
פשוט צא וחפש את בוגרי הישיבה. תמצא אותם בכל רבדי החיים, מאישים עמדות בצבא, באקדמיה, בהתיישבות, בחינוך (כן, הדתי לאומי.) ובכל תחומי העשייה.
פשוט מזעזע!! גם זלזול וגם שקר גס במשפט אחד!!יעל...
רק אני לא הבנתי מה לנערה בת 19עוגי פלצת

ולבחור משיעור י' (בן 29~)?

גמני שמתי לב!ג'נדס

אבל הלוואי וז-ו היתה הבעיה בכל הפוסט

וואו, השקעת בכתיבה!פריסבי

אני לא מכיר את התופעה שכתבת בשורות האחרונות אך מה שכתבת באמצע השרשור אני מזדהה ממש (לגבי האידיאל התורני).

 

אחרי שחזרתי מהצבא לישיבה ישבתי עם אחד הרבנים לפני סדר בוקר בלימוד הלכות ת"ת לרמב"ם. אחרי כמה שיעורים קלטתי את הדרך שהישיבה מחדירה לתלמידים שהאידיאל זה להיות אברך וייתכן שיש תלמידים שלא מסוגלים להיות כאלה יושפעו מזה. אחרי השיעור ניגשתי לרב וסיפרתי לו על מה שחשבתי והוא אומר שזה טעות ואם ככה הגעתי למסקנה אז הוא מצטער (אני לא חלילה חושב שהם מעברים מסרים סמויים או משהו, פשוט לדעתי הצורה שהם עושים זאת יכולה לבלבל תלמידים ויש לי חבר מעלי בשתי שיעורים שאמר שגם הוא חשב כמוני ואמר שב"ה הישיבה השתנתה מאז שהוא עזב). לדעתי הישיבה צריכה להזהר יותר לפני נטיות הנפש של התלמידים ולא רק לומר שכל החיים זה רק תורה וזולת זה הוא אפס ולא חשוב.

אוקי...ג'נדס

אני לא מתיימרת להבין מה הולך בישיבות. כי כנראה אני לא...

 

אבל יש להחדיר את ערכה של התורה ויש להחדיר שכל היום ללמוד תורה זה הדבר הטוב ביותר...

 

 

בחור ששמע במשך 4 שנים כמה שהתורה חשובה- השלכה לכך יכולה להיות שילמד במשך כל חייו שעה ביום הדף היומי.

או אולי חברותא קבועה בימי שני וחמישי.

 

כי זה מה שספג!

 

לא בהכרח ללמוד כל היום...

 

 

 

חובה לזכור את ההבדל הזה- גם בנים וגם בנות.

מישהו כתב באחת התגובות באחד השירשורים האחרונים שהרב צבי יהודה אמר (נראה לי) שלמעלה לא סופרים לך את דפי הגמרא, אלא כמה השקעת בהם....

 

מצויין! ככה צריך לעשותפריסבי

למי שלא הולך להשאר בישיבה כמה שנים. אני גם מקווה שאוכל ללמוד גמרא באופן קבוע אחרי הישיבה.

 

שכחתי לציין עם מה שאמרתי שהרבנים שואלים את התלמידים מה עם שיעור ו' ואילך אם הם נשארים בישיבה או לא. כשאני הייתי בצבא, שני חבר'ה (ההוא שציינתי למעלה ועוד אחד, שהיום הוא אברך לומד בישיבה אחרת) סיפרו שלישיבה יש מגמה לדחוף/ללחוץ תלמידים להשאר בישיבה למרות שלדעתו זה לא נראה לו (וזה לא במסגרת לעודד). נשמע שאני לא אוהב את הישיבה שאני לומד אבל זה לא נכון, אני מאוד אוהב אותה אבל לדעתי צריך להזהר עם מה שמעבירים לתלמידים.

בתור בחורה כזאת..אני והוא
אני ממש לא מסכימה איתך!!!
לא חונכתי באולפנה נורמטיבית והיא ממש לא דחפה אותנו לזה. אפילו לא לכיוון!!
מה שכן דוחף אותנו לזה זה יותר המדרשות. שלשם מגיעות בנות כדי לבנות ולבסס את העולם הרוחני שלהן. מתאהבות בעולם התורה ורוצות להקים בתים כאלה.
אני גם חולקת על דעתך שאין בנות כאלה. יש לא מעט. רוב הבנות במדרשה שלי כאלה ודווקא הן לא מוצאות בנים כאלה כמו שתיארת..אז אולי התיאוריה שלך קצת הפוכה.
אתה חי בעולם של בנים. אז אני מנסה להראות לך שבעולם הבנות זה לא הולך איך שאתה חושב כ"כ..

ואידיאל זה המון!!!!!!!!
הייתי רוצה להצטרף לדברי אלירז...ג'נדס
עבר עריכה על ידי ג'נדס בתאריך י' בניסן תשע"ג 11:39

אבל טרם מצאתי את בעלי היושב ולומד שחוזר הביתה ב21.00..

 

 

וגם- בדיוק בימים אלה חשבתי על פירסום שירשור שמדבר על העובדה המבאסת שיש יותר בחורות המעוניינות בבחור שיושב ועומל בכל כוחו על התורה לעומת כמות הבחורים שעושים זאת דווקא.

 

יש לי בראש תאוריה על חיי הבחורים: דווקא בגלל שהם מתחילים בחיפוש אחר אבדתם בשלב שהם כבר לקראת סיום ההסדר- בשלב שהלימוד מתחיל, לצערי הרב מאוד, להיות פחות מקיף, פחות שקדני, פחות עם מרץ (בלי לשפוט לשניה!!!), או שהם בצבא- שבעצם חלק מהותי ועיקרי באישה זה להיות המשענת וה"עזר כנגדו".. ואז מה שקורה זה שיש יותר בנות שכן מעוניינות בבית תורני (בגילאים הצעירים יותר 19-23/24) לעומת שבנים [שכבר ככה יש פחות מבנות (לפי תאוריית הפירמידה*)] ששאיפתם להמשיך לעמוד מול הסטנדר דועכת.

 

אני מדגישה: מדובר באנשים שמסוגלים- נפשית ופיזית.

(ואני בפירוש אומרת: ברור לי שלא כולם מסוגלים לכך. אבל בכל מקרה עמל התורה נמדד לא בכמות אלא באיכות....)

 

ונניח שאתה, מר שורש, צודק.

ונניח ובאולפנות ובמדרשות "דוחפים לנו את רעיון הבית של תורה" (שטיפת מוח, דא..).

אז מה אתה מנסה לטעון בכך?

שזה לא רעיון שלנו ואנחנו בעצם בובות על חוט?

 

אז איך זה מצליח כ"כ הרבה זמן?

 

רעיון טיפשי מתגלה די מהר....

 

 

ועוד משהו-

זה בכלל הדבר הכי שמח בעולם!!!

בנות שמתחברות לתחושה הזו ומכירות בערך העליון של הלימוד.

הכרה באור הפנימי ולא החיצוני

 

ואל תחשוב שזה קל.

 

זה לא. 

 

אנחנו לא רק יושבות ומשננות את אותן סיסמאות. אנחנו מנסות לחיות את זה!

 

וכן- יש היום דרישה לבנות להעמיק בתורה, בענייני אמונה, הלכה.. זה סיפוק לצורך שנוצר.

האם זה עצת היצר ללמוד יותר לעומק את התורה לבנות?

 

(הרי גם בנות מחוייבות בלימוד תורה! אישה מחוייבת לדעת את ההלכה [ה-מון הלכות!] וכמובן גם לפתח את העולם הרוחני שלה ע"י לימוד אמונה.

מה גם, אם יש לבת שאלות? 

 

לכן בדיוק נוצרו המדרשות. 

ומי שמעוניינת לתקן אותי- בכבוד....)

 

 

 

אתה מוזמן להסביר לי מה בדיוק לא מכבד את עולם התורה... אם התכוונת לכך שזה לא בא מלב הבנות אלא כי כנראה בנות ישראל לא חכמות משהו ועושות הכל כמו חיילות.... אז זה הופרך. (לפחות בעיניי ובעיניי לא מעט מחברותיי ומכרותיי).

 

 

 

אגב, שכוייח על הניסוח והרצון להעביר לנו את עמדתך!

 

 

אגב 2- אלירז, כל מילה. שנזכה...

 

*תאורית הפירמדה-  מדברת על כך שבחור יוצא עם בנות שבגילו ומטה ואילו בנות יוצאות עם בנים שבגילן ומעלה. ככה שהבנות "מפסידות" את כל הבנים הצעירים מהן, ואלה שמבוגרים מהן חלקם הגדול נשואים.

וככל שהבחורה יותר מבוגרת (נשמע מפחיד!) כך יש יותר נשואים מהגיל שלה ומעלה....

המסקנה היא שיש יותר רווקות מרווקים מסיבה טכנית לחלוטין.

ג'נדס יקירתירחלקה

בעזהי"ת.

 

לא חייבים להתחתן עם בעל שלומד תורה מבוקר עד ערב.

בעלי הוא הסדרניק, משלב עכשיו גם לימודים במכללה (תוכנית הוראה מיוחדת כזאת), וממש לא לומד 3 סדרים ביום. [כמו שצריך, נשוי צריך לחזור הביתה בערב, לא? במיוחד כשהישיבה רחוקה שעה וחצי מהבית].

אז אני ממש לא נשואה ל"תלמיד חכם" שלומד בכל שניה פנויה, אבל ככה טוב לנו. כמו שלא הייתי רוצה להתחתן עם קצין שלא נמצא כמעט בבית, ככה לא רציתי להתחתן עם תלמיד חכם. פשוט גדול עלי.

 

ואני עדיין מסכימה עם כל מילה של אלירז!!! כי זה טוב, וחשוב, ונכון, ועוזר לבנות בית בצורה מצויינת.

אבל כמובן- רק למי שזה מתאים לו. ורק למי שמסוגלת לעמוד בזה, כי לא כל אחת יכולה.

 

גילוי נאות: הכותבת באה ממשפחה של מרכזניקים.

אחי לומד בכולל דיינות, וגיסי גם לומד. ושניהם בשיעור י'+...

כך שאני חווה את המציאות הזאת מקרוב יחסית.

אוקיג'נדס

אז כנראה שלא הובנתי! (שזה ממש לא מוזר..)

 

אני ממש לא חושבת שחייבים להתחתן עם אדם שלומד תורה מבוקר ועד ערב!!

 

 

אני התייחסתי לעובדה שיש יותר בנות שמעוניינות בכך (כמובן שלא כולן) מאשר בנים שעונים על כך.

מצחיק...ניסוי

אני רואה עכשיו את שני צידי המתרס ברמה מסוימת, ומתקבל אצלי הרושם שיש גם פחות בחורות מבחורים שרוצים ללמוד כל היום וגם פחות בחורים מבחורות שרוצות שבעלן ילמד כל היום.

הבנות טוענות שיש פחות מדי בנים, והבנים - אומרים שיש פחות מדי בנות... אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק.

 

איפשהו בדרך נראה שהבחורות לא מוצאות את הבחורים, הבחורים מאבדים את הבחורות וכולם מפסידים.

אפשרות שניה, ההגדרות של כל אחד מהצדדים לגבי "לומד כל היום" שונות. (מה שלא סביר...)

אפשרות שלישית, יש מציאות מסוימת ואחד מהצדדים לא מודע לזה שהוא טועה.מת

 

רעיונות? מישהו? מישהי? מישהם?

אממ..ג'נדס

זה באמת מצחיק |מעיזה|

 

 

אבל ברצינות-

לדעתי זה ענין של הגדרה... (אפשרות ב')

 

כי זה לא *באמת* מסתכם רק בזמן שהבחור רוצה ללמוד תורה.

כלומר?ניסוי
לאדתג'נדס

כנראה שזה לא הדבר היחידי שמחפשים..

 

אחרת איך יש שתי טענות סותרות?

 

כנראה שיש עוד קריטריונים (עקרוניים).

זה ברור. אבל אנחנו דנים פה רק על מדד דוסיותניסוי
אני באמת לא יודעתג'נדס

מאיפה הטענה הזאת שאין מספיק בנות....

 

 

(אני מוכנה ללכת רחוק ולהראות לך כמה בנות יש!)

מהניסיון הדל שלנו בשידוכים, קשה לנות.
למצוא בנות שמוכנות שהוא רק ילמד...
הרב רוצות גם פרנוסה..
לא יודעת.
אולי זאת החברה שלי? אני לא בטוחה כי זה מכמה מסגרות שונות.
בכ׳ז, תמיד היתי בטוחה שרב הבנות לא רוצות לצאת עם בחור ישיבה שממשיך מעבר לשנות הסדר. אבל בעקבות השרשור הקודם אני מבינה שטעיתי... 
מאוד מצחיק! גם הרב שלי בישיבה אמר שהבנות מחפשותנתל'ה

"דוסים" ולא מוצאות..

 

וזה בדיוק מה שאנו "הדוסים" אומרים..

 

 

המום

 

 

סטטיסטיתמשה

יש יותר בנות "דוסיות" מאשר בנים. כלומר - ככל שעולה הרמה הדתית ככה עולה כמות הבנות ויורדת כמות הבנים.

 

אפשר להוכיח את זה יחסית בקלות.

הנה! ^^^ רחלקה, אדמין יוכיח לך עוגי פלצת
אז איך אני לא מוצא אותן??!!נתל'ה

|כועס| |מיואש| עצבני

יש בלי סוף.... זה הבנים ששאננים!!!קחו עמכם דברים
מי אמר לך שזו עובדה? בדקת את זה מחקרית?רחלקה
זה משהו שדי מוסכם על רוב האנשים שתדברי איתםעוגי פלצת

ומכירים את הציבור הדתי בכלל, וציבור בני הישיבות ובנות המדרשות בפרט...

 

אדרבה, אם מישהו מכיר מציאות שונה - שיקום...

זה שכולם חושבים משהו,רחלקה

בעזהי"ת.

 

זה לא אומר שהוא נכון.

אני חושבת שלכל אחד\ת יש את האחת\ד שלו\ה (טוב, הרעיון הובן ), שמתאים לו באמת.

עכשיו, בקשר לזה שיש בעית שידוכים במגזר הדוסי+++ -> אני חושבת שמכיוון שמדובר בציבור שהוא באחוזון 3, ויש מעטים ממנו, אז קשה לייצר הצעות, כי ההסתברות למצוא את ההוא מהקצה השני של העולם שהוא כ"כ מיוחד- זה מורכב.

מה שאין כן אם אתה במרכז הסקאלה, "כמו כולם"- שאז יותר קל. בדרך כלל.

יש מבין?

אחוזון 3?ג'נדס

אין מבין!עוגי פלצת

זה שכולם חושבים משהו -

סימן שיש סיבה כלשהיא לכך.

 

 

גם זה שאת חושבת משהו -

לא אומר שזה נכון שטן

נכון ולכן אם רוצים לטעון טענה- צריך להוכיח אותהרחלקה

בעזהי"ת.

 

שנאמר: הוכח תוכיח וגו'

לא בעולם האמיתי;)ג'נדס
טעות! אם *הוכחת* טענה - *סיימת* את הדיון!עוגי פלצת

(אלא אם כן יפריכו לך את נסיון ההוכחה)

 

טענה היא מה שמתחיל דיון, לא מה שמסיים אותו...

 

הרב שלי רב יישוב ומבין מאוד בנושאים האלה..נתל'ה
עבר עריכה על ידי שדרותי בתאריך י"ג בניסן תשע"ג 15:40

ואני רואה את זה על עצמי.. כבר כמה זמן שאני בשידוכים והיו לי המון(!!!) הצעות לא שייכות בכלל (!!)

 

ואי אפשר לפספס עלי שאני דוסדוס

 

 

וסליחה על הבורות.. מהזה אחוזון 3??נתל'ה
ג'נדס, התיאוריה שלך ממש משלימה את מה שכתבתישורש וגרביים

בגלל שהרבה יותר קל להאמין ולחפש בעל שלומד כל היום מאשר לעשות זאת בפועל, יש יותר בנות כאלו מבנים.

 

שימי לב, לא אמרתי שזה רעיון טיפשי. 

כמו שכתבתי לאלירז, כל רעיון רוחני שנשכנע בו את עצמנו יכול להפוך לחלק מרכזי בעולם שלנו

 

לגיטימי בעיניי לחפש בעל כזה או אחר

ניסיתי רק להבין מה הגורמים שדוחפים לכיוון מסויים.

 

ומה שלא מכובד הוא השימוש בכח התורני למטרות שהוא לא בדיוק נועד אליהם

(כמובן אם את חושבת שיש דחיפה לכיוון הזה)

אבלג'נדס
עבר עריכה על ידי ג'נדס בתאריך י' בניסן תשע"ג 13:00
ממה שאני הבנתי מהתאוריה *שלך* היא שדווקא יש איזה בחור בשיעור י' שחסרה לו אישה דוסית.. ולכן הקימו מדרשות!!!

 

 

כוח תורני לשימוש שלא נועד אליהם?!

 

מה, אם לא להקמת בתים.....

לא לכן הקימו מדרשותשורש וגרביים

המדרשות קמו (נראה לי) כי היו פשוט בנות שרצו ללמוד

ואח"כ תפסו עליהם טרמפ

 

ולא יצאתי נגד המדרשות ספציפית. אין לי שום דבר נגדן, להיפך.

אלא נגד הכיוון באופן כללי

 

אותו דבר אצל הבנים, וכבר דברו על זה בשירשור. (פריסבי נראה לי)

להגדיל כמותית את עולם התורה בבנים ובבנות

 

ע"י העברת מסרים ברורים של להישאר כמה שיותר 

(ויש לכך גם שיקול כלכלי ברור, והמבין יבין)

 

אם המסרים הללו לגיטימיים בעינייך, סבבה

לדעתי אין קשר בין התורה וההלכה אליהם.

משהו שצרם לי בדברים שלך...שלום ש

כתבת שהחשק של בחורים בגילאים הבוגרים בישיבה לשבת מול הסטנדר הולך ופוחת.

 

נשמע מדברייך כאילו החבר'ה בשיעורים הגבוהים יותר,

אלה שיוצאים מהישיבה,

עושים זאת בגלל חוסר חשק לשבת וללמוד.

 

זה לא עובד ככה!

תשאלי כמעט כל מי שלמד בישיבה ויגיד לך שהסיבה שהוא עזב, היתה ההבנה שהוא מיועד למשהו אחר.

נראה מהדברים שלך שכולם לומדים בישיבה ולאט לאט מי שמאבד את החשק נושר, מחוסר ברירה ויכולת.

האמת היא שזה מתוך הבנה עמוקה יותר של מה זה לשבת וללמוד,

ומה זה למצוא את הייעוד בחיים.

 

הבעיה שבה נתקלים חבר'ה שיוצאים מהשיבה מבוססת על שיטת הפירמידה -

בנות שחיות בסרט על הבעל האברך,

בלי שהן משקיעות מספיק מחשבה רצינית בעניין,

וחבר'ה שמבינים שהמציאות מורכבת יותר ושלא רק מי שנשאר בישיבה הוא דוס.

 

היציאה מהישיבה מלווה בהרבה מחשבות:

איך ייתכן שאני עוזב את המקום הזה שאני כל כך מחזיק ממנו? הרי אני כל כך מאמין בחשיבותו!

האם התורה לא מתאימה לי? האם אני חלש יותר מאלו שכן נשארים? האם אני צדיק פחות?

 

ובסוף, כולם מבינים שאין מה להשוות בין אחד לשני, וכל אחד עושה את תפקידו.

 

כשמגיעה בחורה עם חלומות וסרטים, ולא מצליחה להבין שהבחור דוס ולא חלש,

היא מחזירה את הבחור לתוך הלבטים והספקות,

כי היא שוב גורמת לו להרגיש לא בסדר.

 

לכן צריך לדפוק על השולחן ולהגיד:

בנות, צאו מהסרט!

אל תחפשו אברך!

תחפשו מישהו שמתאים לכן באופיו, בהשקפותיו, בדעותיו, במעשיו, בשאיפותיו וכו'.

אם הוא אברך או לא, זה עניין ל התאמה שלו, לא שלכן.

ואם מישהי מספיק טיפשה כדי לפסול מראש מישהו שלא מתכוון להיות אברך,

כנראה שהיא לא ראויה למישהו כזה.

 

 

(כתבתי מבולגן, אבל ככה זה אחרי שחוויתי דבר כזה על בשרי...)

תודה על התגובהג'נדס

 

"נשמע מדברייך כאילו החבר'ה בשיעורים הגבוהים יותר,

אלה שיוצאים מהישיבה,

עושים זאת בגלל חוסר חשק לשבת וללמוד."

זה^ לא מה שאני חושבת, ולא לזה כיוונתי.

 

אני חושבת שהחבר'ה עם הזמן, מה לעשות, נשחקים.

לא בקטע רע!

אבל כן... יותר קשה להתמיד.

יותר קשה להתרכז.

 

המלחמה הקשה ביותר היא ההתמדה והשקידה.

 

לכן, לא באתי בטענה לאף אחד, רק שהמצב הזה משליך על יחסי בנות-בנים בענין השאיפה התורנית (או ניסוח אחר לכך לשאיפה להקמת בית תורני..).

 

לדבריך- הבנות מעופפות ועסוקות בלחלום חלומות והבנים רציונליים, שיודעים כמה הדברים קשים...

 

בכל-זאת, אם יורשה לי, אני עומדת על דעתי שדווקא הבנות מאוד מודעות למצב ובטח שלא פחות מהבנים!

 

 

ולגבי זה:

"היציאה מהישיבה מלווה בהרבה מחשבות:

איך ייתכן שאני עוזב את המקום הזה שאני כל כך מחזיק ממנו? הרי אני כל כך מאמין בחשיבותו!

האם התורה לא מתאימה לי? האם אני חלש יותר מאלו שכן נשארים? האם אני צדיק פחות?

 

ובסוף, כולם מבינים שאין מה להשוות בין אחד לשני, וכל אחד עושה את תפקידו.

 

כשמגיעה בחורה עם חלומות וסרטים, ולא מצליחה להבין שהבחור דוס ולא חלש,

היא מחזירה את הבחור לתוך הלבטים והספקות,

כי היא שוב גורמת לו להרגיש לא בסדר."

 

ת'כלס, תודה.

עכשיו יש לי מושג פיצפון למה שעובר על בחור שמגיע לנקודת הצומת הקריטית הזאת...

ואני מסכימה עם המסקנה שלך (שכל אחד עושה את תפקידו).

 ובע"ה, תגיע האחת שתאמין בדרך שלך ולא תראה אותו כחולשה.

 

 

לא מסכיםשלום ש

אני לא חושב שההגדרה לתהליך שעוברים חבר'ה בישיבות היא "שחיקה".

 

קשה להסביר מה זה ישיבה ואיזה תהליכים עוברים שם ("מים שאין להם סוף" מצליח לתאר במידה מסויימת).

אבל מה שקורה פחות או יותר לכולם, זה שהם מגיעים לישיבה כשהם צעירים ורחוקים מהאווירה של לימוד.

בשנה-שנתיים הראשונות לוקחים את הדברים באופן קשה -

נכנסים לאיזשהו "רבאק" בלימוד, לוקחים כל מיני חומרות חדשות, מאמינים שהרבנים יודעים הכל ורואים הכל באופן חד- צדדי (זה מגיע הרבה פעמים לחבר'ה שבקושי מדברים עם ההורים, או שחוזרים הביתה ועושים טרור לגבי כל מיני הלכות.)

המצב הזה הוא נורמלי, כי ממצב של ריחוק מעולם התורה, נכנסים בצורה קיצונית והמטוטלת נעה בצורה חדה לכיוון השני - המחמיר.

 

(בישיבות גבוהות הזה מאפיין את רוב החבר'ה שלפני צבא, גם אם הם כבר ארבע שנים בישיבה).

 
בישיבות הסדר מתגייסים אחרי בערך שנתיים. הצבא מחולל שינוי משמעותי.
השינוי המרכזי הוא העובדה שיש תחושה של נפילה -
"בישיבה קמתי כל בוקר ללמוד חצי שעה לפני התפילה, איך עכשיו אני בקושי קם?"
או "בישיבה תפילה לוקחת שלושת רבעי שעה, איך פתאום היא לוקחת לי רבע שעה?"

 

האמת היא שזו לא נפילה אמיתית, מכיוון שגם כשהבחור היה בישיבה,

הוא עצמו לא היה ברמת קדושה כל כך גבוהה,

פשוט האווירה סביבו סחפה אותו למעלה (זאת גם הסיבה שלא מפחיד להשתכר בפורים בישיבות. האווירה סוחפת לקדושה).

ברגע שהוא יצא מהעטיפה הוא נאלץ לגלות מי הוא ובאיזו רמה הוא נמצא באמת.

 

כשחוזרים לישיבה מבינים שהפיכה לבן תורה באמת, לא תלויה בדברים חיצוניים אלא בתהליך הדרגתי.

הלימוד נעשה לימוד אחר, לימוד שמבין שהחיים הם התמודדות ולכן צריך לדעת את להתמודד עם שאלות וקשיים.

זה מתבטא בלימוד אמונה, הלכה ואפילו בלימוד גמרא רגיל.

(את יכולה לשאול בייני"שים: בשנה הראשונה נתקלים במשהו מוזר ואומרים "לא נורא שאנחנו לא מבינים, זאת הגמרא ואין מה לעשות". בשנים הבאות מנסים לחפור בעניין ולקבל תשובה מספקת.)

 

בשנים האלה שאחרי הצבא, יחד עם השינוי בלימוד, מתחיל חיפוש עצמי.

האם אני רואה את עצמי ממשיך בישיבה בשנים הקרובות (בלי קשר לאברכות)? האם אני חושב שנכון יותר לצאת החוצה?

זה בירור שנמשך הרבה זמן, ובסופו נופלת הכרעה.

רוב החבר'ה לא נשארים בישיבות!

וכמו שתולתול כתבה למטה, זה מעולה! ככה צריך להיות!

 

גם בזמן ההתלבטות הזו החבר'ה ממשיכים להילחם על השקידה וההתמדה,

אבל אין ספק שההתלבטות מקרינה על הלימוד.

לשלב הזה את קוראת "שחיקה",

כי את רואה חבר'ה שמתלבטים על המשך דרכם בישיבה ועל צורת הקשר שלהם עם התורה בהמשך החיים.

זה לא מגיע משחיקה. זה מגיע ממקום הרבה יותר עמוק ואמיתי.

 

כתבת ש"זה לא בקטע רע"
אבל ברגע שאת קוראת לזה שחיקה, את מקטינה אותם והופכת אותם לחלשים.

את מחלישה חבר'ה חזקים, שמבררים את דרכם ובסך הכל רוצים לעשות את הדבר הטוב ביותר והאמיתי ביותר.

החבר'ה האלה רוצים לבנות "בית תורני" לא פחות ממך,

פשוט ההגדרה שלהם לכך היא מעט שונה.

ואולי לגבי ההגדרה של "בית תורני", זה בדיוק הסרט שבנות חיות בו.

"בית תורני" אינו רק עם בעל אברך, אלא עם כל מי שרצונו הוא למלא את תפקידו שנתן לו הקב"ה.

 

 

 

קראת אותיפריסבי

לא התבלבלתי עם האות ע׳.

 

אני לא אוהב את ההגדרה ״תורני״----> מה?? כאילו התורה הוא רק למי שנשאר בישיבה? נכון שמי שיוצא מישיבה לחיים הלימוד הוא אחר, אבל הוא לא עזב אותה. תורה לא רק נמדדת בכמה דפים לומדים (למרות שללמוד הרבה גמרא ודברים אחרים זה מעולה, כלומר שיש חשיבות לכמות), אלא גם בחיים כמו היחס לקיום מצוות. ככה אני רואה את זה לדעתי. 

ו-א-וג'נדס

ב"ה, אני כל-כך שמחה שענית לי באריכות ובניסוח שכזה.

 

תודה! 

 

 

באמת שינית משהו במחשבה שלי, ולו רק שבפעם ראשונה אני שומעת על הצד הזה, בעומק כזה.

 

ואתה צודק בהחלט שבית המושתת על ערכי התורה, ואידיאולוגיה של אהבת ה', עמ"י וא"י- חינוך ערכי שהולך בכיוון של קרבת ה'- (בכוונה לא השתמשתי בביטוי "בית תורני")- לא חייב (ובהכרח גם לא) מתקיים רק בבתים שהבעל אברך.

 

מסכימה לגמרי, בפעם המליון בשירשור הזה ובכלל, שהביטוי וההוצאה אל הפועל של מה שהזכרתי לעיל^, יכול וצריך להתקיים גם ללא חיי אברכות, ולו רק מהסיבה שהתורה של כולם, ולכל אחד יש נטיות משלו לפיתוח אישיותו והוצאה אל הפועל את הפוטנציאל הטמון בו, שדרכו הוא מקדש שם שמים בעולם הזה.

 

 

נכון, המילה שחיקה לא מתאימה.

 

אני חוזרת בי לגמרי, ואפילו מתנצלת שגרמתי למישהו, ולו לאחד בלבד, לתחושת החלשה....

 

 

שכויח לגמרי.

נראה לי מאוד הזוי...הבעטליר החמישי

א. מה זאת אומרת 'עקב התרחבות הישיבות'? אולי יש יותר ישיבות, אבל ידוע שמספר הבחורים שלומדים בישיבות נהיה יותר קטן. לא נראה לי שיש קשר.
ב. הסיפור ב'תורת החיים' יכול מאוד להיות נכון אבל אני לא מבין מה הקשר שלו לקונספירציה הזו. רוצים לשדך לבנים מסגנון מסוים בנות מאותו סגנון. מה רע?

ג. מה שכן- אני כן חושב שזה מגיע מחינוך. כתבת ש"הרבנים כיום מרימים את הדגל "בית של תורה" ובעבר זה מעולם לא קרה"

למה אתה חושב כך? אני חושב שזה היה כך מאז ומעולם. אולי זה קצת גדל עכשיו בדיוק מאותה סיבה של 'תופעת סניפים נפרדים בבני-עקיבא'- גדילתו של הציבור המכונה 'חרדי-לאומי' שדוגל בלימוד תורה עד שיעור י' אידיאולוגית (אני מכיר את החבר'ה האלה). לא יותר מכך.

ד. אני די מסכים עם החבר'ה למעלה- שזה כי אתה לא מסכים עם האידיאל, אבל מכאן ועד 'פרוטוקול זקני ציון' הדרך ארוכה. אני אשמח עם תפסיקו עם האשמות האלה.
ה. אני אבל כן מסכים שלא נראה לי כדאי שיהיה פער גילאים כ"כ גדול.. אבל לא זה הנושא.

 

מדהים איך הפכת את הנושאים הטכניים לעיקרפסימי ריאלי

ואת האידיאל לטפל:

 

"אפשר להבין בחורה שמחפשת קצין, או בחור מבוסס או אפילו נראה טוב,
לכל אלו יש סיבות הגיוניות ורווחים. (כסף, מעמד חברתי וכו') ובכל העולם זה מתנהל כך... ראינו שלא מדובר בשיקול דעת רציונלי והגיוני אלא במשהו קצת מעבר, מה שנקרא אידיאל"

 

לקחת את הרדידות של העולם המערבי בכללותו ושגם פושה לצערי לתוך הציבור הדתי והפכת אותו לעיקר! האם באמת הדברים הטכניים הם החשובים? האם אשה שנשואה ל'בחור מבוסס' מאושרת יותר מנשואה לאברך בישיבה? תעשה סקר, תבדוק. ראיתי בתים מבוססים שהתפרקו, ואברכיות דלות אמצעים שאין מאושרות מהן. מי שמאמינה שזהו האידיאל מבחינתה - ואני לא אומר שום דבר לגופו של עניין - עושה את הדבר הנכון כאשר היא מחפשת את מי שמגשים את האידאלים שלה.

 

ולא אופתע לגלות שמאחורי הניק 'שורש וגרביים' מסתתר אדם בשם ברי חמיש.. אחי, הגזמת לגמרי עם הקונספירציות שלך! זה שדור המחנכים של היום שייך לאסכולה יותר חרד"לית, זה בהחלט נכון. אני גם מסכים שזהו ההסבר הנכון לעלייה בביקוש לבחורי ישיבות. שזה קרה כדי למצוא שידוכים לבחורים משיעור י'? ואללה, לא ידעתי שכל מי שמספר לי שהוא הולך לחינוך כדי להנחיל את התורה וערכיה לדור הבא באמת שותף למזימה סודית למציאת שידוכים לתלמידי ישיבה במצבי רווקות מתקדמת..שטן

"שורש וגרביים" אשריך!!!נקדש את שמך..

תראה איך הצלחת להחדיר יותר עמוק רצון זה בקרב בנות ישראל! פשוט מדהים!

 

(אז זו היתה מטרתך, נכון?..)

כתבת יפה אבל המסקנה שלך שגויה ונבזיתלשם שבו ואחלמה

כתבת שרשרת טענות שיתכן והם נכונות.

אבל בסוף הגעת למסקנה שעקב התרחבות הישיבות היה צריך "לספק" להם בנות

אז החליטו לעסוק במסע שיכנוע לבנות שכדאי להם להקים בית של אברכים.

בו נדבר דוגרי:

מהטענה שלך עולה שאלו שמחנכים את הבנות לבית של תורה לא מאמינים  בזה,

אלא רק רוצים למצוא לתלמידים של החבר שלהם, שידוך. זה ניבזי ואמוצונלי.

בו ננסה לחשוב על סיבה אחרת.

הרי לא שאלת שאלה מאוד בסיסית, למה הישיבות מתרחבות?

אם זה ריבוי טבעי, אז אתה טוען שזה החינוך הקלאסי, ולכן גם באותו בית שהאח הלך לישיבה, האחות תתחתן עם בחור ישיבה

ואם זה רוח של התחזקות/התחרדות שגדלה בציבור, אז הרוח תפשה גם את הבנות

למה להציג את זה כמזימה למצוא לבנים חתן?

 

זה נכון שבתורת החיים הקימו בשביל זה את המדרשה,

והרבנים לא מכבסים את זה, הם אומרים את זה בגלוי (אני שמעתי את זה במו אוזני באמירה פומבית של רה"י)

אבל שוב, הם מאמינים שזה טוב שבנות הולכות למדרשה,

אז הם אמרו, בו נקים להם מדרשה קרובה לישיבה,

וככה יהיה נוח לשדך,.

לפי צורת הניתוח שלך היינו אומרים שזה הראש של הקמת המדרשה:

"למי אכפת ממדרשה, החבר'ה צריכים אשה, אז צריך למשוך לכאן בנות,

איך נעשה את זה? חנות בגדים?! לאאא, זמן קצר מידי, חוג תפירה? לא ילך,

מדרשה!! רעיון מצויין, לך תודיע לחבר'ה שהם מסודרים".

 

לסיכום, כתבת הנחות ופרשנויות, שעם הרבה מהם אני מסכים,

אבל סבוף משום מה קפצת לפרשנות שלילית מאוד וחסרת כל הגיון.

מצטער, אתה טועה...מחפש את האור..

משפט אחד באמצע השרשור הכניס אותך לקטגוריית ה"לא מבינים", מבחינתי, ועקב כך את כל הפוסט הזה, להאשמה חסרת בסיס שנשענת על כרעי תרנגולת ואפילו פחות מכך.

אני אצטט אותך: "בואו נלך מעט אחורה. ראינו שלא מדובר השיקול דעת רציונלי והגיוני אלא במשהו קצת מעבר, מה שנקרא אידיאל"   

 

אז ככה, אני בהחלט מסכים איתך שמדובר באידיאל, אבל יותר מזה אני חולק עליך שהאידיאל הזה לא נתפס אצלך כ"שיקול דעת רציונלי והגיוני".

 

תגיד לי מה יותר הגיוני - לרצות בית שיהיה מבוסס טוב מבחינה כלכלית, מבחינה מקצועית - או לרצות בית שיהיה מבוסס טוב מבחינה תורנית אמונית?

 

וכדי להמחיש את השאלה נקפוץ לטווח זמן של 17 שנה לאחר מכן, כשהבן הבכור של הזוג שהיה פעם צעיר מתחיל להקשות עליהם חזק, נכנס לסללום הזה שנקרא גיל ההתבגרות במלוא הכוח והשאלות באמונה כמו תמיד עולות - מה היה עוזר לו יותר לפני 17 שנה, שההורים שלו הגיעו לחתונה עם מטען של תורה, שאבא שלו עד שהוא היה בן 5, ישב עדיין בישיבה והרביץ סברות, ספרי הרב קוק והלכה, וגם אחרי זה אולי המשיך לקריירה תורנית, או שעדיף לבחור בן ה16 הזה, אבא מבוסס היטב במשרד עורכי דין, שבדיוק בסוף שיעור ה' עם סיום הישיבת הסדר, ואולי אף קודם לכן אם למד במכינה או לא למד בכלל, התחיל את לימודי המקצוע, והיום הוא יושב היטב מבחינה כלכלית, אבל, אעפס, הרמה התורנית שלו לא מספיק חזקה היום, הוא לא בדיוק זוכר מה הוא למד בישיבה, אם בכלל למד (ויש כאלו הרבה, לצערנו, שבאים בעיקר כדי "לדפוק כרטיס", וכיום הבית שלו כמובן כולל טלוויזיה - כי אנחנו לא מנותקים מהעולם, וכולל אינטרנט ללא חסימה - כי ברור שלצורך העבודה זה חשוב והבן שלנו מספיק בוגר, ובכלל, בית תרבותי במלוא מובן המילה - של החילונים כמובן - בית "מבוסס".

 

אותו בחור בן 16 - באיזה בית שגדל בו מלידה, יש לו סיכוי טוב יותר להישאר במסגרת הדתית מתוך ביסוס חזק ונכון של האמונה והתורה?

 

ואם אתה לא יודע, אני מוכן לתת לך רמז - זה לא מהבית שבו האבא לא זוכר היום איך לומדים דף גמרא...

 

אז כן, בקטע הזה החרדים יותר מצודקים - חוץ מאשר להצעיד את העולם קדימה, המשימה שלנו כבני תורה קודם כל, הוא לדאוג להמשכיות השושלת ולכך שהנכדים שלנו כולם, יהיו דתיים...

 

ז-ה, לא נקרא שיקול דעת רציונלי והגיוני?

 

אם בשבילך לא, אתה כאן הבעייה, לא אותה נערה שרוצה בעל אברך...

^^^^^^^^^^^^^^^ג'נדס
מצטער, אתה לא בגבולות הדיון שלישורש וגרביים

אחרי משפט אחד בסוף דבריך - "החרדים יותר מצודקים"..

אני לא נוהג להתווכח עם אנשים שמושגי היסוד שלהם שונים מהותית משלי, זהו בד"כ דו שיח של חרשים.

 

בכל זאת אנסה הפעם:

האם אתה רואה את המטרה המרכזית של חייך בלהעמיד דור המשך במסגרת הדתית?

אם כן, אז יאללה לחופה עם הראשונה שתסכים ומייד אח"כ עשרה ילדים קדושים וצדיקים בלי לחם לאכול...

 

ובכל זאת נלך לשיטתך, ונמשיך עם הסיפור על המתבגר,

 

על תסמונת "בת הרב" שמעת? דווקא דור ההמשך של בעלי המשרות התורניות בוחר לבעוט ולהתרחק.

מדוע? כי חנקו אותו מהעולם.

ומתבגר מחפש תמיד לבדוק את הגבולות גם בדת. 

כך שאם הגבולות מספיק רחבים, הוא לא ירגיש צורך לפרוץ אותם.

 

אך אם כן...

 

כך שאני במקומך לא הייתי ממהר למצוא קשר ישיר בין שנות הלימוד של האב לסיכויים של בנו להיות דתי

אז כנראהג'נדס

שאם ישנה תופעה של "חנק" של ילדי הרב,

 

אולי נוותר על הרבנות וזהו?

 

 

כי ככה בעצם, לפי המשוואה שלך, אנחנו מגדילים את מורידי הכיפה, לא?

שמעתי פעםשורש וגרביים

שאין סיכוי שהדתיים יהיו רוב במדינה

כי הם מייצרים יותר חילונים מהחילונים

 

וברצינות: זה לא חייב לקרות, הכל שאלה של איזונים

אם נער גדל באווירה חונקת

למשל אם אומרים לו שאסור להתנדנד בנדנדה בדייט, אז יש סיכוי שהוא יזרוק <צ>

 

זה דבר מאד אישי לכל משפחה ואדם. וקורה לא רק אצל רבנים

וצריך חכמת חיים כדי לדעת איך לעשות את זה טוב

 

מה שבטוח שהאיזון הזה לא קשור לשנות לימוד בישיבה

בדיחה לא מצחיקה!!!ג'נדס

איפה נכנס הסעיתא דשמייא?

 

 

*****

 

אוף שורש!

 

מה הקטע?

למה אתה מרגיש שהכל קיצוני ומעוות?

למה לרצות יותר קרבת ה' ועשיית מצוות נראת בעיניך כאידיאולוגיה לא ריאלית ומוזרה?

 

כי הוא התייאשאלעד

הוא כבר לא מאמין בעצמו

 

 

 

לא צריך לכעוס עליו.

תודה אלעדשורש וגרביים
גם אני אוהב אותך
אפ אפ אפ...מחפש את האור..

אם אתה רוצה שזה יהיה דו שיח של חרשים, זה יהיה, אם לא, לא...הכל תלוי ברצון שלך.

 

ולגוף העניין: אני לא מבין, כן, יש לנו גם דברים טובים שאנחנו יכולים לקחת מהחרדים, ואתה לא יכול להתווכח עם עובדות, זה דבר טוב, הרצון של להעמיד דור המשך...

 

ולגבי ההצעה המגוחכת שלך - רואים שלא הבנת למה התכוונתי. כדי להעמיד דור המשך של יהודים שומרי תורה ומצוות, צריך אומנם גם לחם לאכול - אבל זה לא מה שהתייחסתי אליו בכלל - התייחסתי לנקודה ששוללת אברך בשיעור י' כדבר רציני והגיוני להתחשב בו בעת רצון להתחתן. את הלחם לאכול הם ימצאו, והוא גם יצא לעבוד ברמה כזאת או אחרת, או שילמדו לחיות ברמת החיים שלהם - אבל את חיי התורה הם ירוויחו ויש הרבה כאלה שזה הרבה יותר חשוב להם מזה שתהיה להם מכונית כבר שנה אחרי שהתחתנו, ומזה שתהיה להם ווילה צמודת קרקע בשרון...

 

כן, יש ערכים יותר נעלים מכסף, את זה אני אומר בגאון ובלי להתבייש - והרדידות שתרבות המערב הגיעה אליה, היא זאת שגורמת לנו להסתנוור, לא הפוך.

 

ולגבי תסמונת בת הרב - לא אמרתי בהכרח שהוא יהפוך לרב, ואפילו לא הצהרתי שהוא יישאר אברך לתמיד - אבל עצם זה שהוא בונה את אישיותו זמן רב יותר, ואת הקומה האמונית שלו, זמן רב יותר - תיתן לו יותר עוז וכוח להוביל את משפחתו בדרך הנכונה ולדעת לענות לבנים שלו את התשובות הנכונות. ברור שבשביל זה צריך גם הרבה ביטחון בה', סיעתא דשמייא, והרבה הרבה ידיעת אמונה על בורייה, ולא רק דפי גמרא - אבל זה לא סותר את מה שאמרתי.

 

כשהבן גדל מראש לתוך עולם שהוא לא תורני חזק, אומנם יש אפשרות שהוא יימשך לזה בעתיד, אבל זה בהחלט יהיה קשה יותר מאותו אחד שגדל בבית שבו הספרייה התורנית של אביו היא מרכז הבית ולא הטלוויזיה שאין להם... בית שבו האבא ניצל את זמן האיכות שלו עם ילדיו ללימוד תורה והחדרת ערכי אמת, ולא לבילוי משותף ברביצה מול הטלוויזיה/ בהחדרת ערכים כמו "הכסף חשוב מאוד בחיים", "מאוד הייתי רוצה שתלמד עריכת דין" וכדומה...

 

וכן, הקצנתי, אבל זה מה שעושים כשרוצים לחדד נקודות כאלו...

מחפש, יכול להיות שאתה חוזר בתשובה?שורש וגרביים

שום דבר אישי.

פשוט ככה עולה מדבריך. אתה לא ממש מאוזן.

 

"בית שבו האבא ניצל את זמן האיכות שלו עם ילדיו ללימוד תורה והחדרת ערכי אמת"

 

הזכרת לי משפחה שאני מכיר, שהאבא (שהוא חוזר בתשובה) היה מנצל את זמן האיכות שלו בדרך לבית הכנסת עם בנו הקטן ללימוד תורה ושינון אינטנסיבי

מיותר לציין מה מצבו הדתי של הילד היום

 

סליחה שאני לא מגיבה ענייניתדניאל55

זה גם יבוא, לבינתיים אני משתדלת לצעוד בערכי אבותי ואימותי ולנקות לפסח צוחק

 

אבל אבל, מה עובר שורש?? מה נסגר??

תוריד תשורש והגרביים כאן ועכשיו...!!!

אדם שמבלה עם ילדיו בהחדרת אידאלים ואמת ישר מצטיירים אצלך לרודנות, צייתנות וכפיה?!?

 

מה הולך? איך זה יתכן... משהו פה לא הגיוני.

 

התפיסה שלך מוזרה בעיני ומסקרן אותי מאוד כיצד הגעת אליה...

לא, אני לא חוזר בתשובה...אולי בצורה אחרת...מחפש את האור..

כל יום ויום אדם חייב לחזור בתשובה אז נראה לי שאני כן משתדל בצורה מסויימת להיות חוזר בתשובה...

 

ומצטער, חשבתי שאפשר לדבר איתך עניינית, אבל כנראה שאין סיכוי, אתה לא באמת מעוניין לשמוע אלא להטיח את כל התיסכולים שלך ממערכת החינוך הדתית.

 

קבל את ברכתי לאי הצלחתך...

 

דומני שרוב תושבי הפורום יסיכמו איתי ועם עמדתי, ולא איתך.

 

 

העניין הואג'נדס

ששורש מודע מאוד למשפט האחרון שלך.

 

הוא לא מחפש שנסכים איתו, הוא יודע מראש שכנראה שלא. (לפחות עם הרוב)

 

השאלה שלי היא, אז למה הוא *כן* ממשיך לטעון טענות שכאלה ואחרות.

חייבת להיות תשובה...

 

 

 

שורש- מוזמן לענות!

הטענות בכלל לא היו חלק מרכזי בהודעת פתיחה שלומוטיז
בכנותשורש וגרביים
אני מוטרד מאד מהתפשטות ההשפעה של גורמים קיצונים אצלנו בגינה

ומנסה להשמיע קול הגיוני ושפוי, לדעתי כמובן.

אם מישהו יקרא וייקח משהו איתו לחיים האמיתיים זה יהיה שווה 
הושא הוא "קיצוניות דתית" או מחשבות על כסף?מוטיז
לפי מה שראיתי עד היום בתגובותיך, בשבילך כל מי שקצת-משה ר-

מקפיד על ההלכה הוא קיצוני..

מה האידיאל שלנו? להיות חפיפניקים? דתיי מחמד?

לא צריך להיות חוזר בתשובה כדי לנצל את הזמן בדרךשאלה בעלמא

לבית הכנסת, צריך להכיר את הפס' "ושננתם לבניך ודברתם בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"

הכוונה הייתה בצורה כפייתיתשורש וגרביים
זה היה המקרה שם, והיה ברור לכל מי שמעורב שהילד יבעט ברגע שהוא יוכל.

וכמו כל דבר בחיים התנהגות מוגזמת גוררת תגובה מוגזמת
אז בבקשה פעם הבאה תדייק בדבריך,כי מהפשט שלהם משמעשאלה בעלמא

שזה קרה רק מעצם הלימוד בדרך..

 

 

אוקיישורש וגרביים
לא תיארתי את המקרה במדויק 
השינון היה רק סימפטום
חוששני שמי שלא מאוזן כאן הוא אתהיהודיזההכי אחי
לנצל את זמן האיכות עם הילד כדי להאהיב עליו את התורה זהה אחלה. כשזה נעשה בצורה נכונה ומאוזנת, כמובן, כמו כל דבר אחר...
האמת היא שיש הכלמשה

אני מכיר ה רבה מאוד אנשים שהתלבטו אם להכניס אינטרנט הביתה .

החשש היה כמובן מכל ההפחדות, מחוסר צניעות, וגם משחיקת הרמה הדתית.

במציאות - הפוך. חלק מהילדים נחשפו דרך המקלדת לגורמים "דוסים" ואף התחזקו באופן יחסי.

 

 

זה שהכל קורה אומר שצריך להשאיר את כל האופציותג'נדס

פתוחות?!

 

 

אני למדתי בתיכון מעורב, והיום אני שונה מאוד מהתקופה ההיא.

 

זה אומר שכדאי לשלוח תיכוניסטים לתיכון מעורב?!

 

 

...

מעניין מה היחס בין הגורמים ה"דוסים" אליהם הם נחשפועוגי פלצת

דרך המקלדת, לאלה שלא...

 

(ובאינטרנט מסונן היחס הזה היה עולה לטובה כמובן,

אם בגורמים "דוסים" עסקינן)

אני מדבר על לפני יותר מעשור.....משה
עם כל הכבוד...טל 123

אני חושבת ש'תסמונת בת הרב' כבר נפוץ הרבה פחות.

אולי כי המודעות לנושא עלתה, ואיתה ירדה כמות הנפגעים...

 

מכל בנות הרבנים שעולות לי בראש כרגע-

(ואלו הרבה בנות חיוך)

כולן חזקות מבחינה דתית. אף אחת מהן לא 'פרקה עול'.

מי קבע שאדם בשיעור ה' בהסדרפריסבי

דופק כרטיס והולך??? אני מכיר אנשים טובים באקדמיה שלומדים תורה גם אחר ההסדר (ואחד חומד במקום לא טוב מבחינה רוחנית ממש והוא בשלו). נכון שיש תופעה כזאת אבל לא צריך לצאת על תוכנית ההסדר, זוהי תוכנית טובה שמצילה בתים לטווח הארוך וכל זה בטווח קצר של 5 שנים. יש לי חברים בשיעורים מתחתיי שבלי ההסדר הם לא היו פותחים ספר בכלל!

נכון!ג'נדס

פריסבי, שיהיה ברור, אנחנו משדרים על אותו גל (להבנתי)

 

ואף אחד לא יצא נגד תוכנית ההסדר (מאיפה הבנת את זה?)

 

מסכימה ש"מחפש את האור.." אולי הזכיר זאת שזה לא מה שהכי נפוץ.. אבל כן קיים.

 

(מחפש- אתה חושב שזה נפוץ?)

 

 

חוצמזה- אני רואה לנכון להדגיש שמאוד מוערך העיניי כל פתיחת ספר. אפילו אם נסגר אחרי חמש דקות.

זה מלחמה, אני יודעת....

 

 

 

וגם כדאי להבהיר, שהשרשור הזה מדבר על ערכו של לימודאלירז
התורה.
אבל אין בו (לפחות לדעתי)
פסילת אנשים שלימוד ממושך לאורך כל היום
לא מתאים לכוחות החיים שלהם.
אני מכירה צורפים, חקלאים וגם מנכ"לים
שקמים ב5 למקווה, ולומדים תורה לפני תחילת יום עבודה
אנשים שהתורה מלווה אותם בחיי המעשה.
שלא תהיה פה פחיתות כבוד
לבחור שמחובר לתורה, ועובד.
^^^נכון לגמרי!!!^^^מחפש את האור..
^^^שחס וחלילה לא יישמע ממני שאני מזלזל בזה!!!מחפש את האור..

 

אני ממש לא אומר שבחור שמסיים שיעור ה' וגומר, הוא בהכרח בחור ש"דפק כרטיס" וכו' וכו' - אני מכיר רבים וטובים שעשו את מסלול ההסדר הקלאסי, סיימו אותו בזמן הרגיל ולא האריכו יותר, וכיום יש להם בתים תורניים לתפארת.ץ

 

אכן, הקצנתי, והבאתי לו מקרי קיצון, שלא כל אחד כזה אבל בהחלט יש מקרים כאלו, כדי להמחיש לו את הטוב שיש באברך בשיעור י'...

 

אז סליחה מכל הבחורים שסיימו שיעור ה' והלכו לחיים ונפגעו ממני עכשיו... אני בהחלט חושב שאם הם למדו כראוי ומקפידים לקבוע עיתים לתורה, הבית שלהם יכול להיות תורני לעילא ולעילא...

 

במקביל, אני עדיין חושב שבחור שימשיך עוד כמה שנים בישיבה, ויתחיל את חיי הנישואים שלו מתוך תורה (בין אם בתור תלמיד ובין אם בתור אחד שמתמקצע בהוראה תורנית...) - הבית שלו יהיה מאוד יציב יחסית בתורה, ואת זה אני יכול להעיד ממקרים רבים מאוד שראיתי - בית שמתחיל מתוך תורה, נגיד את זה ככה, הסיכויים שלו "לשרוד" בעולם המשוגע שלנו כיום, גבוהים יותר...

אני מסכימה אך מסתייגתג'נדס

מהפסקה האחרונה-

 

לא לכל אחד זה מתאים...

 

ההמלצה הכללית לנסות ולהמשיך בישיבה כדי לבנות בית תורני אידיאלי יותר- לא נכונה!

 

המחוייבות הבסיסית זה, נניח, מסלול ההסדר... (יענו היא דרך האמצע).

 

מעבר לזה- זה אך ורק אם הבחור מרגיש צורך, רצון ושאיפה לכך!

 

לא אמרתי שלכל אחד זה מתאים...מחפש את האור..

אני יודע שיש סוגים שונים של אנשים.

 

אגב - צריך גם לזכור את ההקשר הכללי כשאומרים "לא לכל אחד זה מתאים" - הרי זה ככה בדיוק בגלל החברה בה אנחנו חיים. אולי, אם כל אחד מאלו ש"זה לא כל כך מתאים להם", היה שוקע יותר ברצינות בתורה, אולי, רק אולי, הוא היה מגלה שזה יותר קל לו, ושזה בעצם כן מתאים לו, לפחות לעוד כמה שנים... הבעיה מתחילה בכך שהבחור מכניס את הסמארטפון לבית המדרש (הבאתי זאת בתור המחשה לעולם בו אנחנו חיים, אני בטוח שהבנת למה הכוונה...).

 

וגם מי שלא ממשיך מעבר לשיעור ה' - הכרחי שיקבע לעצמו עיתים לתורה... הרי זה אחד מהשאלות שיישאלו אותנו בעזרת ה' כשנגיע ל120...

 

גם זה ייחשב בית של תורה, בית שבו האב מכלכל את צעדיו במקביל לשיקול הכלכלי גם דרך השיקול הערכי/התורני...

אוקי.ג'נדס

לגבי הפסקה השלישית- אכן, לקבוע עיתים זה לו רק כי מצוות לימוד תורה תקפה עד 120...

 

אבל לגבי לדחוף את עצמך ולנסות בכל זאת-

אני לא יודעת עד הסוף, שוב, כי אני בת.

אבל נראה לי שאדם שמגיע לקראת סוף ההסדר שלו-

יודע כבר עמוק בלב את התשובה למה שמסוגל.

 

הוא נצרך בכנות פנימית כדי לומר אותה בקול. לא כדאי להיות במקום שאני לא שייך לו.

ויש שבגלל הגבוהה לא יפתחו ספר |לוחש|עוגי פלצת
פריסבי לצערינו זה אמת, נכון שלא חסר כאלה שלומדים-משה ר-

לאחר שיעור ה', אבל רבים בישיבות ההסדר מחכים לסיום השל"ת ועוזבים את הישיבה, מה שנראה כאילו למדו כדי לצאת ידי חובה..

יישר כוח! כתבת ברור ביותר!yifat_s
וואו שורש, הסתבכת...תולתול

נכנסת עם סטייק נוטף דם ממש לגוב האריות, אה?

 

מסכימה חלקית.

אני  מניחה שבנות רבות גדלות במערכת החינוך ומקבלות את האידאלים שמנחילים להם.

אבל מי שמעביר את האידאלים מאד מאמין בהם. הוא רואה בהם ערך, ולא רק כפתרון לשידוך...

בנוסף, רבות מהבנות גדלות בבית שבו ההורים עובדים ויש קסם מושך מאד בחיים "נעלים", "אידאליים" ופחות "בורגניים". כי זה אחר, כי זה שונה, כי על פי החינוך שהן קיבלו באולפנא ובמדרשה, זה טוב יותר מההורים שעובדים. (וזה למשל גם קשור לדעתי לאידאלים על בנות שישמחו להתחתן עם פועל בניין שדיברו בו בשרשור אחר.)

שלא יובן לא נכון, אני לא מזלזלת באידאלים האלו, כל אחד חי איך שהוא רוצה וע"פ האידאלים האישיים שלו, וסבבה עם זה.

 

בשרשור ההוא גם כתבו שעם ישראל לא נבנה מאנשים שנשארים "שנה שנתיים מקסימום אחרי ההסדר". אז צר לי לומר, רוב עמישראל לא ישב ולמד תורה יומם ולילה. עמישראל נבנה גם מרופאים, מהנדסים, אנשי צבא ושאר מקצועות. 

לדעתי יש ערך גדול מאד בעבודה לצד לימוד תורה.  

בוודאי שצריך רבנים ואנשי חינוך וכו', אבל ההכוונה הכללית לתחומים האלה במערכת החינוך, היא שגויה לענ"ד.

 

אני לא מסכימה שבית של תורה יכול לקום רק כשחיים חיי אברכות. בית של תורה מקימים גם יהודים טובים שהאבא מתכנת והאמא עו"ד. זה תלוי בשאיפות, בפעילות הפנאי, בערכים. יש אפילו זלזול מסוים באנשים שלא חיים חיי אברכות, וזה עיוות גדול לדעתי.

 

"נשאת ונתת באמונה?"משה

הרבה יותר חשוב לפעמים לא להיות עוד אברך או עוד רב (יש יותר מדי כאלה), אלא להיות אדם ישר.

 

משום מה זה דבר שנדיר מדי בכל מיני מקצועות.

"נשאת"?עוגי פלצת

בל

 

 

^^^^ הכי חשוב להיות אדם ישראדם ישר


חוצנףפריסבי

משהו פה עף על עצמו?-משה ר-
??ג'נדס

איך אדם ישר יכול לעוף על עצמו?

 

 

מוחה על פגיעה בכבוד התורה ולומדיהלשם שבו ואחלמה
עבר עריכה על ידי יהונתן בר בתאריך י' בניסן תשע"ג 18:35

אבל ביננו, מה אכפת לך?

הרי אף אחד לא יחסום אותך....

איפה הייתה בתגובה פגיעה בכבוד התורה?-משה ר-
חשוב גם זה וגם זה..ד.

וגם השילוב של שניהם כאחד. וכמובן, חלק מהישרות - זה לעסוק בתורת ה' שנתן לעמנו מתוך שבחר בנו מכל העמים, באהבה.

 

ו"אין יותר מידי כאלה". חלילה. אף פעם - ובוודאי לא היום. חסרים (הכוונה - לומדי תורה ושוקדיה באמת).

 

ובימי חזקיהו בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו תינוק ותינוקת שלא בקיאים בדיני טהרות.

 

עוד יש לנו לאן להתקדם...  וכמובן - גם בנושא של שאר "ישובו של עולם" בארצנו. ביושר ולשם שמיים.

יש יותר מדי "דוסים" שאינם נושאים ונותנים באמונהמשה

לא מיותר להציג את זה שבלא מעט מקצועות קודש או מקומות עבודה דוסים, נורמות "בין אדם לחברו" וכמה מצוות אחרות משום מה לוקות בחסר.

 

למשל, "ביומו תיתן שכרו"... תשאלו אנשים שעבדו עם ארגונים דוסים ומגיע להם מאות בודדות של שקלים כמה זמן צריך לחכות עד שהם ישלמו סוף סוף את הכסף.

יצא לי להיפגש פעם עם מנהל כספים של גוף דתי-תורני גדול (שמעודד פעילות נפרדת, אם שאלתם), שהודה במפורש שהוא מעכב משכורות ותשלום לספקים. הוא כמובן האשים את הממשלה, אבל האמת היא שהוא האחראי והחותם על התשלומים ולא הם.

 

על הנורמות של תשלום מיסים לכלי קודש מיותר לדבר (נסו לחפש עור לספר תורה ולקבל קבלה על התשלום)....
 

 

 

(שיטת ה"שוטף +" היא רעה חולה בכל המגזר העסקי, לא רק אצל הדוסים, אם כי אצלם יש "הידור" מיוחד.)

ולמה אתה מופתע? האם האמנת שאדם שמתיימר למשהועוגי פלצת

בהכרח גם עומד בו?

לא מופתע, רק מתגונן מפני "פגיעה בכבוד התורה"משה

ודברים לא בדוקים מעין אלו....

הבעיה היא, כשרומזים שזה אופייני ל"דוסים" בפרט,עוגי פלצת
עבר עריכה על ידי עוגי פפושדו בתאריך י' בניסן תשע"ג 20:08
ולא כנובע מאופיו של המין האנושי בכללו...

 

 

 

אין ספק שזו חרפה שיהודי שנתפס כמקפיד - לא עומד בנורמות מוסריות.

זו בעיה לא פשוטה שאסור לטאטא מתחת לשטיח...

(וגם טאטוא מתחת לשטיח היא נורמה קלוקלת שנוטים להיתקל בה מדי פעם...)

 

אבל בין זה - לבין איפיון כוללני של "דוסים" באשר הם -

עדיין יש פער משמעותי...

לא יפה...ד.

אלו אינן תופעות אופייניות דווקא לשם.

 

אם מחפשים במקום מסוים - מוצאים שם.

 

לצערנו, יש כמה "נורמות" בעייתיות של מקומות עבודה, שמאפיינים מקומות דווקא "לא דוסים". אין טעם לחפש חסרונות.

 

כמובן, זה לא סותר שצריך להשתדל להקפיד במצוות אלו ככל מצוה.

 

ונשוא התגובה שמקודם, הרי היתה האמירה שבסוגריים, כאילו יש "יותר מדאי רבנים ואברכים".. - לא "יותר מדאי מעכבי משכורות" וכד' - ועל כך היתה התשובה, שזה אף פעם לא "יותר מדאי". אז לא שייך להשיב בהתקפה על "דוסים שאינם וכו' "..  אינו ממין הטענה.

לדעתיטל 123

צדקו אלה שאמרו שיושר זה עניין בעייתי אצל הדתיים...

 

למשל, העתקות בבחינות.

ידוע שבישיבות תיכוניות, לדוגמה, אחוז המעתיקים ממש גבוה.

זה עוד נעשה מסיבות 'חיוביות'- עזרה לזולת המום.

וזה ממשיך גם למוסדות להשכלה גבוהה.

אפילו במבחני רבנות יש העתקות!!!!!!!!!!!!

 

גם תשלומים.

רק אצל הדתיים יכולים לעכב משכורות בטענה: אין תקציב.

אין תקציב? 

אל תעסיקו עובדים!

 

ועוד ...

 

 

מה זה"ידוע"?...ד.

עשית סטטיסטיקה של העתקות?..

 

ובמוסדות להשכלה גבוהה?..

 

היית פעם במבחני רבנות (אלפי נבחנים.  אחוז?)?

 

"רק הדתיים יכולים לעכב משכורות"?....  אני מניח שאת חיה במדינה וקוראת חדשות. כולל מהרשויות המקומות. כולל משכורות לשירותי דת שאמורים להיות ממונים ע"י הרשות המקומית.  רק הדתיים?...

 

אני לא אגיד ש"רק דתיים" כותבים הודעות עם הוצאת שם רע כוללנית, כי זה לא כך.

 

אבל חוששני שמההודעה הזו, רואים שזה יכול לקרות (גם אם מכוונה טובה וחוסר הכרה), גם אצל מישהו דתי...

 

לגבי "ביומו תתן שכרו"אבא שמואל

ה"חרדים בתחפושת" שבסביבתי מקפידים מאד על ביומו תתן שכרו, ב"ה!

 

ודאי אתה מתכוון: "דרך ארץ קדמה לתורה".

אדמין זה ממש לא נכון!!!!!רחלקה

בעזהי"ת.

 

אתה פשוט נמצא בסביבה שאצלה ענייני הכסף הם נגועים מאוד. ולא ארחיב.

אבל אני, מניסיוני האישי: הסתובבתי הרבה במקומות דוסים (גם כאלה שאין להם יותר מדי כסף), ועבדתי אצלם, וקיבלתי כל מה שמגיע לי ובזמן. וגם הדוסים שאני מכירה נותנים את מלוא התשלום בזמן.

וכאילו שהחילונים יותר טובים. שם בכלל אי אפשר להאמין לאף אחד, אם הוא דובר אמת או סתם מנסה לעקוץ אותך.

רציתי לשים "^^^",עוגי פלצת

ואז באה השורה האחרונה

גם אני נכוויתי ככהדינה ל.

כאשר עבדתי בחברות דתיות- שכרי הולן, ונאצתי לכתוב מכתבי איומים ותלונות כדי לקבל את הגרושים העלובים שהגיעו לי

[וחברות דתיות הכוונה- וחורתות את התורה וערכיה על דגלן!]

 

כנ"ל  לאמי- עובדת במקום דתי (מאוד) והשכר שם.....  לן כמו דב בחורף.

 

וכעת מזה כמה חודשים אני עובדת במקום חילוני- המשכורת אצלי בול בזמן.

וכשאין להם כסף- הם מודיעים, ולא עובדים.

נהדר ממש.

סליחה, הייתי צריכה לשרשר למשה [השעה]דינה ל.
בערוץ 7 מעולם לא קרה שהכסף התעכבמשה

היו תקופות שפיטרו ושקיצצו משכורות, אבל את שני הגרושים שהבטיחו - מעולם לא קרה שאיחרו אפילו לא ביום אחד.

 

 

^^^-משה ר-

אחותי עובדת קרוב ל-12 שנה במוסדות של ש"ס, וההלנת שכר שם, זה תופעה כואבת וידועה..(לא מוסד אחד)

זה מגיע למצב שאנשים צריכים להתחנן בסוף חודש לקבל שכר שהם עבדו עליו קשה..

ויש מקרים שמעסיקים לא משלמים במשך 4-5 חודשים..

כמו למשל אדם שבגאווה רבה דורך על ישיבות שלמות?יעל...
וזה לא סותר, רצוי גם וגם, בסש"ד התורה תורמת-משה ר-

תרומה עצומה, לעיצוב האישיות של האדם..

ואדם ללא תורה לרוב לא יהיה גם בן אדם..

בסה"כ שאלתי שאלה בעלמא..שאלה בעלמא

תודה רבה לכל מי שהגיב,ענה,דן וכו'!

שבע"ה כל אחד מאיתנו יזכה להקים את ביתו

מתוך תורה קדושה וטהרהדוס

שאלה בעלמא ושורש בגרביים, אותו אחד?אלירז
נראה לך?מוטיז
let's talk dugriעבד לה'

אחי היקר! (שורש וגרביים..)

מצינו בפסחים (מט,א): "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם".

 

אני לא בטוח מה ההגדרה המלאה של "תלמיד חכם" אך מה שבטוח זה אחד שעובד על עצמו כל החיים מבחינת לימוד התורה.

 

המציאות בימינו השתנתה מאוד פעם רבנים כמו החפץ חיים ואור החיים היו פותחים את החנות שלהם עד שקיבלו סכום שיכול לעזור להם להתקיים לאותו יום...ואז סגרו וחזרו לבית המדרש ללמוד תורה!

 

הגענו לעולם כדי לתקן את עצמנו ואת העולם...

 

ולכן כל אדם שמקריב מעצמו  ללמוד תורה למרות שעם הפוטנציאל שלו היה יכול להגיע רחוק בעולם הגשמי....

זה אדם שראוי להערכה ואני מכבד אותו ומתפלל שירבו כמותו!.

 

לגבי המושג "בית של תורה"...בעידן המודרני שבו הפריצות, והנגישות למידע (לא תמיד חיובי..) גדולים..אנו צריכים להיאחז חזק בתורה שלנו...הכל כל כך מבלבל ומושך...חייבים לשמור על בית של תורה.

 

בית שיהיה מבוסס על ערכים, על גבולות, על חינוך אמיתי....וכדי לעשות זאת צריך לבסס את עצמנו חזק

וכמה שנשקיע בזה יותר ונלמד ונזכור מה הם הדברים החשובים באמת פה בעולם...ככה יהיה יותר טוב...

 

"אל יאמין בעצמו עד יום מותו"-לימוד התורה הוא דבר תמידי צריך תמיד ללמוד כדי לשמור על רמה רוחנית טובה ועל הקשר שלנו עם בורא עולם.

 

 

(אני לא תלמיד ישיבה וכנראה לא אהיה אברך...אבל מה שחשוב לזכור זה שכל "עבודה" זה רק "צורך"... חיים רוחניים בדרך התורה זה המטרה!!!)

 

 

אוקי, אז אחרי קריאת רוב השירשורדניאל55

וסליחה לאלה שלא קראתי את דבריהם ו/ חוזרת על דברים שנכתבו. אז ככה:

 

אקדים ואומר, אני לא למדתי באולפנא וגם לא במדרשה.

 

אני רוצה בחור שעושה מה שמרגיש לו הכי ממצה והכי נכון והכי תאים לו לעבודת ה׳ . נקודה.

אם זה יהיה ללמוד כל היום אשמח להיות אישה של אדם כזה! ואסכים בעזרת ה׳ בלי נדר להסתפק במועט אם נצטרך.

אם זה מה שבן זוגי יחליט לעשות כי זה מה שמתאים לו והוא אכן מסוגל, אשמח לתמוך בו בכך. למרות שיכול להיות שזה לא יהיה פשוט בכלל.

 

חשוב לי לציין שאם יעשה משהו אחר ( מקצוע אחר) שבגללו אצטרך ״למסור את הנפש״ כמו כשהוא בן תורה, לא בטוח שאסכים.

בשביל התורה אהיה מוכנה בעז״ה בל״נ. לא בשביל כל דבר.

 

עכשיו לתגובה כללית:

אני למדתי בתיכון דוס חבל״ז! תיכון שהמנהלת היא אשת רב ושהרב הזה כמעט ו לא הוציא תחת ידו אברכים ( למיטב ידיעתי)

לימדו אותנו בתיכון על חשיבות התורה וחשיבות לומדיה ומקיימיה. אמרו לנו שלהיות אברכים זו מעלה שלא כל אחת יכולה לעמוד בה וזה לא קל, אך מי שיכולה כל הכבוד לה.

שטיפת מוח זה לא היה כי יש לנו בוגרות מ כ ל הסוגים והמינים !!

ולי עצמי יש חברות שרצו רק לומד, ואכן קיבלו. יש חברות שרצו והתחתנו עם חצי חצי ומאושרות ( עדין מחכות לחצי יום השני שילמד)

ויש חברות שרצו חצי חצי וקיבלו לומד מלא או חצי חצי ויש חברות שרצו רק לומד וקיבלו ב״ה

אין שטיפת מוח!! יש העברה של מסרים כ״ א בוחרת במה להאמין ומה לאמץ לעצמה.

בכל מוסד אידיאולוגי מלמדים אותך מסרים וחוזרים עליהם כמה פעמים כדי להדגיש אותם, סומכים עליך שאתה מספיק חכם כדי שתדע איך תכלס לקיים את זה בחיי המעשה ולא תהיה ראש בקיר...

גם במכללה שלמדתי בה שהיא המכללה הכי דוסית שיש כרגע לציבור הדת״ל. הרב של המכללה הדגיש לנו כמה וכמה פעמים שמקימים בית של תורה ולא משנה אם הבעל רק לומד או גם עובד, לא חייבת להיות קורלציה בין השתיים. בית של תורה, זו עבודה שחייבים לעשות בכל מיקרה. דווקא הרב הזה יש לו 2 דוקטורטים במקצועות חול ( מתימטיקה ואו מוזיקה או פילוסופיה) בכ״מ אדם עם רקע כללי. הוא כמה פעמים הדגיש לנו את הקטע שבחור זה לא רק הישיבה בכך שהיה מספר לנו שבת הייתה מבשרת לו שהיא מתארסת אז הוא היה שואל מי הבחור והיא ישר הייתה עונה ״הוא לומד בישיבה זו וזו״ והוא היה אומר, הבחור זה לא הישיבה , הבחור זה המידות זה איך שהוא מתנהג ובזה מתבטאת התורניות שלו.

אז זו השטיפת מוח שעשו לי ואלו ה״ סרטים״ שאתם מדברים עליהם...

(יאאאלה בנים!!! כאילו עשיתם אותנו מזה תמימות עמות דפוקות ומפגרות שכל מה שאיזה עבם עם זקן יגיד אנחנו נאמין, נו באמת?!?!? כאילו, אני מבינה שזה קל לכם לשים אותנו שם, אבל זה ככ ככ לא נכון!!! ו׳ אח״כ אתם מתפלאים שבאה לכם לדייט פתאום מישהי עם חשיבה עצמאית, בלי ה״סרטים״ שדיברתם עליהם, ובונא היא חושבת הגיוני ואמרת מה שבא לה ו- אוי ואבוי שומו שמיים- יודעת הלכה יותר מימני, אני מת מפחד, בייייי אני בורח!!! איפה הבנות התמימות עם ה״סרטים״ אני כבר אחנך אותן...)

 

וגם מה שדיברת על איך שזה נראה בעיני אחרים, אז לא זה לא זוהר להיות אברכים ובכלל בכלל לא קל. אבל ברוך ה׳ יש ה׳ בשמיים והעולם שלנו זה אפסית לעומת מה שמחכה לנו למעלה... וגם למה צריך ללכת רחוק לעולם הבא?!? גם בעולם הזה, אשת אברך מקבלת רב אישי, איזה כיף, איזה אושר לקבל ככה הכל ישירות!! לגדל ילדים באווירת קודש ( לאו דווקא חוסמת) .

 

בברכת שכל הלומדים ימצאו את המחפשת לומד וכל העובדים ימצאו אחת שמחפשת עובד ובא לציון גואל!!

ציטוט ל-פרופיל:עוגי פלצת

"יאאאלה בנים!!!

אילו עשיתם אותנו מזה תמימות עמות דפוקות ומפגרות ,

שכל מה שאיזה עבם עם זקן יגיד אנחנו נאמין,

נו באמת?!?!?"

 

מי הבטיח עבודה קבועהעין הקורא

למי שלא לומד תורה?

 

החסרים דלפונים בעולמנו שלא יודעים לפתוח ספר?

פרנסה לא נקבעת לפי המקצוע

שאין עניות מן האומנות,

ואין עשירות מן האומנות,

אלא הכל לפי זכותו.

 

 

 

רבי נהוראי אומר, מניח אני כל אמניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קימת לעולם הבא.

ושאר כל אמניות אינן כן.

כשאדם בא לידי חלי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו, הרי הוא מת ברעב.

אבל התורה אינה כן , אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו.

בנערותו מהו אומר, (ישעיה מ) וקוי ה' יחליפו כח.

בזקנותו מהו אומר, (תהלים צב) עוד ינובון בשיבה .

(קידושין ד, יד)

 

מקור מפורש שעדיף להיות אברך מלעבוד בכל עבודה אחרת.

הרי לך דחיפה חזקה בשנים האחרונות.......

זה כל כך ענין של דתיים לאומיים.shimi11

לקחת אידיאלי ושחק איתם כאילו זה צימעס..

תפיסקו להיות כאלה מגזריים.

החוכמה היא לא ללמוד תורה. קל מאוד לראות בחור בשיער ג' מצהיר קבל עם ועדה שהוא רוצה ללמוד תורה 15 שנה בישיבה. נראה אותו עושה את זה בשיעור ז' אחרי שירות צבאי..

אסור לנו להיתפס להצהרות והכרזות, אנחנו צריכים להיתפס למעשים ולתכונות ולמידות.

מי שמתחתננת עם מישהו בשיעור ג' שמצהיר בפניה על חיים מלאים בתורה היא פתיה, הבחור עוד לא יודע מימינו ומשמאלו ויש לי מספיק חברים שאחרי שירות צבאי ועוד כמה שנים נראים אחרת לגמרי מאז. אנשים משתנים עם החיים ואלו שנים משמעותית ותחנות שמאוד משפיעות על האדם.

שאנחנו באים להתחתן עם בן אדם אנחנו צריכים לדעת שהוא יכול להשתנות. היום הוא מאמין ומחר יכול להיות שלא. היום הוא לומד תורה ויכול להיות שאחרי שישתחרר מהצבא הוא יבין שזה לא בשבילו וזה קורה המון!.

אנחנו צריכים להתסכל על המידות. האם הב"א רציני עם עצמו, לוקח את החיים ואת האחריות על החיים ברצינות.

יודע לפרנס, יודע להסתדר עם אנשים ועם אשתו. אלו דברים הרבה הרבה יותר רציניים וחשובים לחיים מאשר שנות לימוד בישיבה.

בגיל 19 זה נראה כ"כ זוהר. היא מדרשיסטית מתלהבת והוא בחור מוקסם בשיעור ג' לפני צבא שמצהירים על חיי קדושה ללא גבול.

זה יפה וזה נכון. אבל ההצהרות האלה יכולות לחזור למקום שהם באו כי הם לא מראות על כלום. תתחילו לתחים בנקודה יותר בוגרת ואז תתחילו לדבר.

אני יגלה לך סוד. לא כולם עושים "שירות צבאי"אלירז
וטוב שכך.
כי באמת מאוד קשה לחזור ללימוד בהתלהבות אחרי הצבא.

ומה תגיד על אלפי זוגות שחיים כך?

חוצמיזה שזה בלתי נסבל שהופכים את גיל 19
לגיל טיפש ולא אחראי.
עד מתי תמשכו את תופעת השישיזם?
בחור בגיל 19 הוא גבר לכל דבר ועניין.
עיין ערך בעלי. נשוי כבר שנה וקצת.
סליחה על המשפט..shimi11
עבר עריכה על ידי shimi11 בתאריך י"ד בניסן תשע"ג 08:22

אבל.. כשיגדל - תביני.

ב"א לא נמדד איך הוא בישיבה אלא איך הא אחרי ישיבה וליתר דיוק מה התוצאות שלה עליו.

וזה לא רק שירות צבאי. זה בעיקר שלב ההתפכחות מהבועה הדוסית אל החיים מאשר הם.

וכל אחד לוקח את זה בצורה אחרת.

זה בעיה ידועה בישיבות במיוחד בהסדר שיש הרבה בוגרים ש ' לא נודע שבאה אל קירבו'.

דברי כאלה נבחנים בפרספקטיבה של שנים. אני בטוח שבעלך הוא אחלה גבר שבעולם. אבל תשאלי כל בחור ישיבה שלומד לפחות 5 שנים בישיבה בצורה רצינית מתי נפל לו האסימון מה זה ישיבה ומה באמת עושים בה. זה קורה בדרך כלל בשיעור ב'.. וכן השישזם ממשי במיוחד בישיבות הסדר, לפעמים גם עד שיעור ה'. ככה זה שהאדם נמצא במסגרת מפנקת שלא דורשת ממנו לבל החלטות יתר מידי מכריעות.

ישבה לא נמדדת בקבלת שבת אלא בסדר ערב של יום חמישי...

 

השירשור מוצה...ג'נדסאחרונה
למעוניינים להמשיך לדון, מוזמנים לפתוח שירשור חדש!
עישון בזוגיותחגית 222

שלום 

אני בחורה דתיה תורנית בת 22, נפגשתי עם בחור מקסים דתי בן 24  והתפתחה בינינו אהבה וחברות מדהימה . כולל מחשבות כעל חתונה . 

אחרי כחודש הבנתי שהבחור מעשן גראס אחת לשבוע .

 

מה דעתכם ? כדאי להמשיך את הקשר הזה ? 

אני לא בונה על כך שהוא מסוגל להפסיק עם העישון .

תודה לעונים .

תלוי אם זה בפיקוח רפואי או לאintuscrepidam

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.


ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

שאלה מורכבתפתית שלגאחרונה

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

"מספר של חברה" - המנהג הכי טיפשי שהמצאנואנונימית·

מספר של חברה אומר לי יותר עליך - שכנראה יצאת עם מלא בחורות ואתה כבר מיואש ותשאל שאלות ותשפוט אותי יתר על המידה ע"פ ניסיון קודם.


אולי אולי במקרים נורא ספציפיים זה יעזור , אבל החברה לא תגיד לך משהו שבאמת ישנה או יעזור לך להחליט בדרך כלל.

ובדרך כלל - את/ה משאיר רושם רע על החברה(לא יודעת איך זה אצל גברים, אבל השאלות שלך בדרך כלל יגיעו אלי חחח) .

בתור מי שהייתה החברה שהתקשרו אליה לברר , וגם זו שביררו עליה - אף פעם לא שאלו אותי או עלי שאלה באמת קריטית, שאלו אם אני אוהבת טיולים או לצייר, או איך הקשר שלי עם המשפחה (ב"ה מצויין, אבל מה נראלך שחברה שלי תגיד? גרוע? ) ,שאלו אותי אם חברה שלי פמיניסטית (תגדיר פמיניסטית…, שאלו את זה גם עלי פעם וחברה שלי , כפרה עליה, אמרה שאני כן עושה תואר ריאלי חחחח) , שאלו אם אני מפונקת, אם אני פלפלית, מה נראה לך שחברה תענה לשאלות האלה? אמיתי .

אני עוד איכשהו מבינה אם אתם שואלים על אופי , אם היא שקטה או צעקנית, אבל בדרך כלל אפשר פשוט לשאול את מי שהעביר לך. (גם אני בדרך כלל מעדיפה חברותיות ופתיחות, אבל בכל זאת) למרות שזה גם קצת חבל,  ברור שאם חסר פרטים בכרטיס זה מבאס, אבל לא משנה כמה פרטים, בסופו של דבר לא תדעו כלום עד שתיפגשו, אם הפגישה רחוקה לכם - אז מילא, אבל עוד לא שמעתי על שיחת בירורים שהועילה למשהו.


תם טקס העצבים, אני בטוחה שיש דעות שונות, אבל בעיני אתם לא מרוויחים כלום,

בדור של היוםשפלות רוח

שיש כל כך הרבה מעוכבים ועיכובים בזיווגים, עד שיש הצעה שנשמעת מתאימה, ושני הצדדים רוצים ומוכנים להיפגש ולהכיר נראה לי מיותר טלפון שבור כזה.

ואם הם בלי השיחה של החבר/ה לא מוכנים להיפגש וזה מה שנותן להם שקט נפשי, ומה שנותן להם את האסמכתא זה אותו טלפון שבור, נראה לי שהם צריכים לעשות בדק בית.

 

עצה שידוכיםתודהלכם

שבוע טוב לכולם.

אני בוחר להתייעץ כאן, בתקווה למצוא תשובה ועזרה.

אני בחור בן 23 (צעיר יחסית אני יודע) ובאמת דיי מתקשה בעולם השידוכים, לא חסר לי משהו, אני נראה טוב יחסית, וגם בשאר הקריטריונים אני בסך הכל עונה על הדרישות.

הבעיה היא למצוא מישהי שמתאימה.

אני בעל תשובה כבר שלוש וחצי שנים, בא ממשפחה דתית, ההשקפה שלי קרובה להשקפה חרדית אבל אני לא ממש מוגדר, אני לומד ימים ולילות, היתה עכשיו תקופה שגם עבדתי במשך ארבע שעות כל יום, אני נותן שיעורי תורה פעם בשבוע לחברה בגילי, וגם כותב חידושי תורה ובדרך להוציא ספר בעזרת ה', עם באמת חידושים מתוקים.

משפחה נפלאה, ובאמת בסך הכל לא חסר כלום, הבעיה היא ההסתכלות של בחורות ואני מבין אותם.

אני מצד אחד לא נמצא בישיבה( זה באמת לא מתאים למי שאני) יש לי רב, ומה שקשור לתורה באמת שאני לא נופל מהמון בחורי ישיבה, אבל ברגע שאני ניגש לשידוכים אך אחת לא רוצה להסתכל עלי, גם בעל תשובה, וגם בלי עבר של ישיבה, לא נראה מזמין...

אני רוצה להקים בית של תורה,בית של קירוב לבבות, ומצד שני הרבה מהבחורות שכן נמצאות בעולם השידוכים לא בראש שלי בכלל.

אני לא רוצה לשנות את מי שאני בשביל למצוא זיווג, זה לא אני, וגם בסופו של דבר הקב"ה מזווג זיווגים אנחנו פשוט צריכים לעשות את השתדלות.

אבל אני באמת שואל מה לעשות? איך לנסות? ניסיתי דרך שדכנים, או שאין הצעות או שהם לא בראש שלי, אני שלוש שנים בעולם השידוכים היו מעט פגישות, ומתוכם היו אולי שתים שזה באמת היה בכיוון של מה שאני מחפש, אבל בסוף לא התאים, או להן, או לי... נסיתי שבע ברכות לא ממש מצליח שם, שליש גן עדן ממה שראיתי לא מתאים גם כן. ואני נשאר באוויר ובאמת שואל מה לעשות? איפה לנסות?

אני לא מחפש שלמות, מחפש בעלת תשובה או מישהי מבית חרדי, שרוצה להקים בית מתוך רצון אמיתי לעשות נחת רוח להקב"ה, מישהי שרואה קודם כל את הקב"ה.

חשבתי לפנות לרבנית ממדרשה עם הפרטים שלי, אבל לא נראה לי מתאים, ובדרך כלל במדרשות יש שדכנית שהקשר עם איזה ישיבה במקביל...

אני לא מחפש הגדרות בדיוק כמו שאני לא הכי מוגדר, פשוט מחפש מישהי עובדת ה' באמת, שמכוונת לבית בסגנון חרדי. מאוד אשמח לעצות בנושא, ותודה רבה לעוזרים.

אתה מודע לעובדהפצל"פ

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

לא מודע... לא מכיר את הערוץ הזה יותר מדיתודהלכם
לירות לכל הכיווניםadvfb

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

כן צודק, זה מה שאני מנסה עד עכשיו חחחתודהלכם
היה חשוב לי להגידadvfb

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אנסה תודהתודהלכם
סע לחו"ל תמצא מלא.בנות רבות עלי
הנה משהו:דרייב

עוד קבוצות של סגנון תורנידרייב

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

 

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜


 

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.


 

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

תודה רבה אח, מחמם את הלב לראות אנשים שאכפתתודהלכם
להם ואוהבים לעזור
בשמחה😃דרייב
ישSeven

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

שלחתי בפרטי תודה 🙏תודהלכם
..שפלות רוחאחרונה
אני לא יודע אם זה תמיד היה ככה או שרק ממש בתקופה האחרונה יש התעוררות לזה, של אני לא שם ולא שם אבל מחפש אמת, מכיר המון כאלו, וזאת אחת הסיבות שאני לא בעד שדכנים כי להם יש תבנית הם רוצים הגדרה-מה אתה? ואין לי הגדרה(ואגב לא רק לי ולך, מכיר הרבה בלי הגדרה וגם לא מחפשים כזו) יש לי פשוט רצון למשהו אמיתי שיעשה נחת רוח להשם, וזה נראה לי משהו שמתעורר בזמן האחרון אצל הרבה חברה, ואולי זה גם חלק מתהליך הגאולה אין לדעת.
מה שאני צריך VS מה שאני רוצהארץ חדשה

שלום חברים

אשמח להתייעצות

האם אדם צריך לחפש בחורה לפי מה שהוא רוצה, או מה שהוא צריך?

למשל, אם אני בהייטק, האם נכון לי לחפש דווקא מורה או אישה שתעבוד במקצוע פחות תובעני?

מציאת חן, חיבור רגשי ונפשי, השקפה ואמונה דומיםנייקיי

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

 

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

 

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

אני לא בטוח שהנחת היסוד נכונהנוגע, לא נוגע

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

 

צריך לרצות את מה שצריךintuscrepidam
בקושי יודע מה אני רוצה אז אתה שואל מה אני צריך??😅דרייבאחרונה
כדור בדולח, העץ העייף וספסל הקסמים....מוקי_2020

כדור בדולח. נניח שהוא אמיתי כמו בסרטים.


מציג לכם 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

אם לא תתפשרו בצורה רצינית, כואבת - אתם במסלול של 10 שנים חיפושים *ורק אז* אתם מוצאים בני זוג בלי להתפשר יותר מדי.


אפשרות 2 :

אם כן תתפשרו, בצורה רצינית, כואבת - אז כן, ההתחלה תהיה טיפה חמוצה אבל לאט..לאט..זה ישתפר כל שנה,

מערכת היחסים תתחזק משנה לשנה ותוך 10 שנים של זוגיות,

תגידו *לאותה נקודה* של אושר וסיפוק מבני הזוג, כמו אנשים שבגדול לא התפשרו.


מה אתם בוחרים ?

1 או 2.

כמובן רצוי לנמק אבל לא חייב.


שבת שלום.

ברור לי ש2ספסלים

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

2 חד משמעיתאביעד מילוא

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

איזה מזל שלא צריך לבחור ואלוקים יסדר לי אותו מושלםבחורה יפה
הוא מסדר לנו את השותפים הנכונים לנואביעד מילוא

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

בעזרת השם בקרובבחורה יפה
לכל מי שאומר לי את זהאביעד מילואאחרונה

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב

מיזם חדשלגיטימי?

נתקלתי השבוע בפרסום למיזם שידוכים חדש.

לא מכירה באופן אישי, לא יודעת מי היוזם והמארגן.

ממה שאני קוראת בין השורות באתר שלהם (שנראה שהם עוד עובדים עליו, נניח נראה שהוא מתאים יותר לקריאה במחשב מאשר בטלפון) - זה נראה שהם מנסים לקחת את הרעיון של שגרירים ולקחת אותו למקום בוגר ומקצועי יותר. זה לא חבר מייצג חבר, אלא שדכני קהילות\ישיבות\אולפנות\מדרשות.

מוזמנים להתרשם בעצמכם:

מפה לחופה - מיזם שידוכים למגזר הדתי לאומי

[לפי הפרסום שראיתי, 500 הנרשמים הראשונים יכולים להירשם בחינם, ולכן משתמע שאח"כ יהיה תשלום.]

 

זה מה שכתבו על עצמם באתר:
מפה לחופה - מחברים עולמות, ברגישות ובמקצועיות

"מפה לחופה" הוא מיזם חברתי-ערכי שנועד ללוות צעירים וצעירות מהציבור הדתי-לאומי במסע האישי והעדין אל הקמת בית נאמן בישראל. אנחנו לא עוד שירות שידוכים קלאסי, אלא מערכת מקצועית שמובילה תהליך היכרות מדויק, אישי – שאתה או את שולטים בו.

המיזם נולד מתוך ההבנה שרווקים ורווקות רבים מחפשים זוגיות, אך מעוניינים להימנע ממסגרות לוחצות או פורמליות מדי. המטרה שלנו היא לאפשר לכל אחד ואחת למצוא את החצי השני בקצב שלו, בלי לחץ ובלי מחויבות, תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה וכבוד לעולם הרגשי שלכם.

 

איך זה עובד? השיטה הייחודית שלנו

במקום להסתמך על תחושות בטן או "הצעות על הדרך", פיתחנו מודל עבודה המשלב כלים מקצועיים עם ליווי אנושי חם:

מקצועיות ועומק: אנו משתמשים בשאלוני עומק ובניתוח נתוני אישיות שפותחו על ידי אנשי מקצוע מובילים כדי להבין אתכם באמת. כל התאמה נבחנת לפי שכבות רבות של נתונים: התאמה ערכית, סגנון תקשורת, צרכים רגשיים ושלבי מוכנות. בלי השאלון זה כמו ללכת בלי מפה - איתו, הדרך ברורה הרבה יותר.

ליווי אישי וצמוד: אתם לא לבד בתהליך. לכל משתתף מוצמד שדכן או שדכנית שעברו אצלנו קורס במשך מספר חודשים שמלווים אותו מהרגע הראשון ומייעצים לאורך הדרך.

בלי לחץ: "מפה לחופה" לא עובד עם דד-ליינים. אתם מנהלים את הקצב, יכולים לקחת הפסקה מתי שצריך, ובוחרים מתי ואיך להתקדם.

 

האני מאמין שלנו

אנו מאמינים ששידוך טוב לא מתחיל במזל - אלא בהבנה עמוקה. השאלון והתהליך שלנו הם הלב המקצועי שמאפשר לנו לראות מעבר לנתונים היבשים ולחבר בין אנשים על בסיס ערכים, אישיות וחיבור רגשי אמיתי.

עם הלב הנכון, הכלים המקצועיים והכוונה המדויקת - אפשר להגיע הביתה.

 

המיזם הוקם לעילוי נשמת הלל דחבש ז"ל, בן אהוב ואח יקר, שחייו הקצרים היו מלאים באור, עומק, אמת וצניעות. הלל נשא בליבו חלום גדול - להקים בית של אהבה וקדושה מתוך חיבור של אמת ולב פתוח. "מפה לחופה" ממשיך את דרכו ומורשתו, מתוך תחושת שליחות להעניק ליווי אמפתי שמכבד את הקצב והעומק של כל אדם.

די כברבחור עצוב

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

האם האלטנרנטיבה עדיפה בעיניך?לגיטימי?
לדעתי - א. אי הקמה ותחזוק מיזמיםלגיטימי?

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

כאמור - לא רואה תועלת בעוד מיזםבחור עצוב

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

הפסימיות שלך היא לא רציונליתadvfb

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

הפוךבחור עצוב

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

אז תתייחס בצורה ענייניתadvfb

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

 

אני לא עובד אצלךבחור עצוב
את דעתי כבר כתבתי. הבנות אותן בנות והבנים אותם בנים. עוד מיזם מאותו הדבר לא ישנה יותר מדי. גם אם הכותרות מפוצצות. 
חבל שאתה מכניס אגו לשיחהadvfb
למה אתה הורס את הדרמה צדיקבנות רבות עליאחרונה
מתוך סקרנות- את מרגישה שזה עניין של דיוק?מרגול

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.


לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…


הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.


(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)


^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

נשמע מעניין. תודה.advfb

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

להוריד על נראות זה רדוד?יהלום12

אומרים לי שאני יותר מידי בררנית בשידוכים כי אני מורידה הרבה על נראות...

זה לגיטימי שאני מורידה על נראות ורק אם הבן אדם מוצא חן בעיני בחיצוניות אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים (פנימיים יותר..)

זה ממש שטחי מצידי?

כן ולא (בעיני)יעל מהדרום

לק"י


לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

בדיוקברוקולי
לגיטימי ממשזיויק
כל עוד זה במידה
כןהפי

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.


עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לא קשור לרדודoo

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון


הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

חיצוניות (בעיניי) זה לא רק מראה חיצונימשה

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

לכל תכונה יש גם אנרגיהoo

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

נכוןמשה

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

ברמת ההצעה לדעתי זה חבלריבוזום

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

כןצדיק יסוד עלום

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.


כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

...אילת השחר

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.


השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.


אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.


אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  


במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.


מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).


עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.


שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.


..שפלות רוח

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.


רק מעירה שאם יש חיבור פנימי זה לאו דווקא מפצה אלאאורין

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

..שפלות רוח
לא דייקתי צודקת אבל לזה התכוונתי, שהחיצוני נראה אחרת-פתאום היא כן מושכת וכו' אני לא חושב שאז חבל להפסיד אגב, הקשר הכי טוב שהיה לי בפער זה עם מישהי שלא מצאה חן בעיניי היא פשוט הבינה אותי ממש ואני אותה והיה לנו תקשורת באמת וואו, ובכל זאת היה לי קשה להמשיך.
זכותך המלאהנפשי תערוג

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

בסוף בחיי נישואין יש הרבה פעריםאמאגיבורה
ועבודה.. ועליות ומורדות... לדעתי זה דבר ממש בסיסי ומחזיק את כל הקשר שבעלך מושך בעינייך ואת עפה על איך שהוא נראה. בתנאי שזה רק עניין התחלתי של פרטים.. כבר ראיתי בעייני איך בחורים חתיכים ברמות נראים נורא אחרי שהם פותחים את הפה.
לא. אבל.מוקי_2020

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)


 

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.


 

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.


 

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.


 

בהצלחה.

רוצה להוסיף - איך הנראות נמדדת?לגיטימי?

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

 

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

זה לא שטחי מותקבחורה יפה
אחד הדברים החשובים שאגב גם הרבי מלובביץ' עם כמה שהוא צדיק אמר- שחייבת להיות משיכת הלב , יעני שהמראה החיצוני ימשוך ולא תהייה רתיעה .. בסוף את צריכה להתחתן עם הבנאדם הזה .. אל תתפשרי על זה 
צריך את הרבי לזה?זיויק
זה דבר פשוט
ברור , מוסיפה שזה לא שטחי בכללבחורה יפה
פשוט ושטחי זה ממש לא אותו דברזיויקאחרונה
צריך להבין מה זה משיכת הלבאני:)))))
אבל יש הפרש בין רתיעה לבין משיכה...צדיק יסוד עלום

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.


משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...


לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...


אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

חייבת להגיב שהתגובה שלך הזויה בעייניבחורה יפה

אם הגבר שלי יצבוט לו הלב ליד נשים יפות לא רוצה אותו כגבר שלי

כשאתה מאוהב במישהי מאוהב באופי שלה והיא נראית טוב בעיניך , היא תהייה הכי יפה לא יעניין אותך ולא יצבוט לך הלב משום בחורה יפה שאתה לא מכיר בכלל 

אם זה ה-דבר הכי חשוב לך בנישואין,האופטימי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

 

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

 

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

 

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

הבעיה היא פמיניזם שמשתיק גבריםנ א
לא מבין למה הטוטליות הזו?שפלות רוח

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.


 

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

 

אתה כתבת בטוטאליותהאופטימי

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

 

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

 

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

 

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

תראה ידידי,שפלות רוח

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

לא ממש שטחי מצידךנפש חיה.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.


שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-


האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?


מקווה שזה היה ברור... 

ספירה לאחור לחברהאשר ברא

חסד ה' העליון החברה הכי טובה שלי התארסה.. ומחפשת רעיונות לספירה לאחור.

איך עושים? מי האנשים שסופרים וכו'?

כל מי משפטים שכותבים.. 😃

הספירה רק בשבילה? או גם בשביל הארוס שלה?חושבת בקופסא

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

תודה!אשר ברא

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלו ממעגל מסויםארץ השוקולד

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

לדעתי רק שלה. בהתחלה יותר רחוקיםאוריןאחרונה

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אולי יעניין אותך