ניראה לי שהתואר האחרון שניתן לומר על רוצח ההמונים הזה זה מוסרי.

אולי תגיד שהקריב עצמו למען המטרה שלו,נו, באמת הוא הקריב עצמו,ולא רק עצמו אלא גם עמו! ולא רק עמו,אלא עשרות מליונים נהרגו במלחמה והוא אחראי למותם.ובדיוק בגלל זה הוא אינו אדם מוסרי!!!

אדם שגורם למלחמת עולם,שהביא לחורבן.רצח עם חף מפשע,ועוד שבמלחמה ע"פ ויקיפדיה מתו 60 מליון סה"כ כולל נפילות הנאצים.והצד שלהם.

ימ''ש.. מוכנה לעשות הכול בשביל מה שהיא מאמינה בו

אני חושבת שהוא מצדד ברלטיביזם מוסרי.

מה שבעיני היטלר היה מוסרי, הוא פשע נגד האנושות עבורינו,

אבל היטלר היה מוכן להקריב את עצמו למען המוסר שלו.

מוסר נתפש אצלנו כפעולה מדהימה ואנושית..אבל לפי ההגדרה זה חוקים ונורמות שהאדם יוצר או מקבל על עצמו, והוא מחוייב אליהם, הולך לאורם.

"המוסר הוא סוג של מודעות אנושית כלפי הדברים שראוי נכון לעשותם ומהם הדברים הרעים שיש להימנע מהם‏^[1]. שמטרתו לתת כללים מנחים להתנהגות האדם בכל תחומי החיים החברתיים, אשר לא בהכרח עולים עם רצונותיו האינסטיקטיביים. ובכלל זה בבית עם המשפחה, בהתנהגות עם אנשים, בעבודה, בפוליטיקה, במדע ובמקומות ציבוריים. גם הדת קבעה יסודות לארגון חיי האדם, קשריו עם האנשים ויחסיו כלפי עצמו. סך כל יחסים אלו מהווים את המוסר והערכים, על פי החוק הכללי שממנו שאב האדם השראה במהלך ההיסטוריה של המורשת האנושית והחברתית. מבין החוקים הכלליים שמניעים את האדם קיים גורם המוסר. משחר ההיסטוריה חותרת כל אומה שיהיו לה ערכים ועקרונות שבהם היא מתפארת ופועלת להמשיכם ולשנותם בהתאם להתחדשויות. הם משוננים, נלמדים ונרכשים ומן הראוי לא לחרוג מהם או להפר אותם מבחינת הנוהג והחוק."

אני מניחה שההתבטאות הזו לא ממש מובנת..

אני גם לא כ"כ מצליחה להסביר אותה..

אבל כן מבינה שלייבוביץ' בז לערכים של היטלר, גם אם ראה באור יפה את הנכונות להתמסר למען האמת והעקרונות שלו.

הוא הרי שנא פשיסטים לאומנים וכו'..הוא היה אנטיתזה של היטלר..

הוא מדגיש את יחסיות המוסר, כפי שמציין עוגי,

ומציין שהיטלר הסכים לעשות הכל למען האידאלים שלו- 

אם הוא מעריך את זה, הוא מעריך גם מחבלים, גם סרבני גיוס, גם חרדים, וגם מתנחלים.

וזה לגיטימי.

הוא אף פעם לא ידע להתבטא בצורה שתאפשר לאנשים לשמוע ולקבל..נראה שהוא בכוונה דיבר בקיצוניות- לזעזע ולהעביר את המסר.

אבל הוא כן אדם שהלך עם האמת שלו, 

כך שגם אם חולקים על האמת שלו ועל הדרך בה הוא ביטא אותה- (ואכן יש מחלוקת רצינית),

יש מה להעריך- בלחימה בעד האמת, בהליכה נגד הזרם, בנכונות להקריב ולסבול בעד המוסר והערכים.

זה

ס-ו-פ-ר-ל-ט-י-ב-י-ם-

מהכותרת עצמה, ממה שזעק מהכתבה- ישנו הרס וחורבן, זעזוע עמוק מהיחס המשפיל לכל הקדוש והיקר לעם ישראל.

נכון, אפשר להתפלסף בזה עד עולם, אפשר גם לומר שהס צודקת, הרי היסוד שלה הוא שאנחנו כובשים, אז מה רוצים ממנה?

...(פייגלין, בערך, (שם, שם.) ;) רק שההבדל הוא שכאן הוא הסביר את עצמו, והמסר לא היה "מה רוצים מהס, היא טהורה וכשירה", אלא "מהי ההתלמות וההתלהבות אחר הגנתה על הפושעים ימ"ש? הרי לפי אבן יסודה, אנחנו הפושעים והכובשים, לפי אבן יסודם של השמאל והתקשורת. אז מה רוצים ממנה? "...

בצלם, את תוכלי לעולם למצוא משהו "כשר" באמירה הזאת של ליבוביץ',(ז"ל?) כי תמיד אפשר לשייך כל מיני פסיכולוגיות ולחפור עוד ועוד אבל תכלס, "היטלר היה מוסרי, הוא היה מוכן להקריב הכל למען המוסר שלו..." או משפט דומה, לא משנה, זה... זה משפט הרסני. שוב. זה משאיר זעזוע עמוק מהיחס המשפיל והארור שהוא מעניק לכל הקדוש והיקר לעם ישראל.

מקווה שהבנת. 

נ.ב. להיטלר ימ"ש, לא היה "מוסר". סורי, זה לא מוסר. 

כדי להבין את זה (בינינו... מי רוצה בכלל? )

צריך להעמיק במושג של יחסיות המוסר,

ושל שרירותיות הרצון במשנתו של ליבוביץ'.

הזוי הזוי הזוי.

נושא שהרהרתי עליו רבות לאחרונה... תודה.

נורא פשוט, בנאדם שפעם אחר פעם בוחר בצדדים הרעים של האנושות, בן אדם רע במיוחד, פשוט מאד.

חולה נפש אמיתי. אני הייתי מחטיף לו סטירה אם הייתי רואה אותו, גם כשהוא היה בן שמונים.

אבל צריך להיזהר שלא להיכנס לתו הקלחת של המאמרים האינסופיים חסרי המשמעות... שלא ברור אם הם אומרים משהו בכלל...

אולי עדיף להשאיר דברים פשוטים בחלק הפשוט של המוח שלנו.

פונה ללייבוביץ'...

כאן, לפחות, הטענה של לייבוביץ' מאוד פשוטה להבנתי,

כפי שהסבירה בצלםאלוקים.

אבל זה בדיוק מה שהאשמאי הזה ניסה להשיג, הוא ידע שהוא ירתיח ויעשה כותרות.

אפשר להתפלסף על מהי מוסריות ובלה בלה בלה.. תכל'ס, האשמאי ליבוביץ' פעל כל חייו לטשטש את הגבול בין הרע והטוב בעולם, הוא רוע צרוף. וזה - גילוי נאות אם כי חסר משמעות - בלי להכיר אותו טוב. פשוט כי הוא מגעיל.

בפילוסופיה של המוסר במאות ה-18 וה-19 הייתה גרמניה...

הוא דווקא שרטט גבול בין טוב לרע, גבול שהוא חולני בעינינו.

ובכל זאת - לאדם "מחפש" שנבוך בשאלות של מוסר - מה תגיד?

תדחה אותו בקנה, ובכך תשלח אותו ללייבוביץ' ודומיו?...

של ההבנה...

מה שאמרתי זה שצריך להיזהר מליצור "מחפשים" כאלה, שמחפשים מלל ולא את העיקר.

לא התכוונתי לומר שמטרתו הרשמית מצדו היתה לטשטש.. 

תכל'ס, (כל הטענות שלי מבוססות על תכל'ס) הוא שוב ושוב מציב עצמו בצד של הרעים, לא מעניין אותי מה הוא חשב, תכל'ס הוא מטשטש רע וטוב.

אפשר להסביר כל הזמן מה עומד מאחורי האמירות שלו ולומר שזה לא כמו שזה נראה, אבל אחרי הכל, לא במקרה הוא מצליח שוב ושוב לעשות כותרות בכך שהוא נוקט לצד הרע, אז אפשר פשוט לטפח את הרגש הבריא.

קיצור, אין טעם להיכנס ולהשתלב בתסבוכים של בצלםאלוקים.. לנו יש רגש בריא וטוב.

היא היא הסיבה שלעולם לא אהיה תלמיד שלו ושל משנתו.

בכל הנוגע לדיון כשלעצמו -

בצלםאלוקים הסבירה לדעתי נהדר את הדעה שהביע לייבוביץ' לעיל.

והעמדה הכללית של לייבוביץ' די מכוונת אותי למסקנה,

שצריך בתחילת החיים להשתקע יותר בקודש ובלימוד תורה -

כי מתן אמון בלימוד חכמות לפני שהבנו מהי תורה ומהי יהדות עשוי

לייצר בלבול וספקנות.

ובצלםאלוקים אולי הסבירה נפלא את מה שברור לכל אחד, שהוא לא הצדיק את דרכו של היטלר, גם אם במילים פשוטות יותר, היא סתם עשתה עסק, זה פשוט.

זאת בכלל לא הנקודה כאן, אין כאן איזו שאלה מסובכת על ליבוביץ' שדורשת תשובה מלומדת, מלכתחילה ברור הוא לא התכוון להצדיק את היטלר.

ובכ"ז מה שהוא אומר כאן בעייתי, כי זאת תסמונת, שבה הוא נהנה לנקוט לצד הרעים.

מסכים, אין חוש ריח ואין חיבור אמיתי לדברים, והחכמות באות במקומם והופכים את האדם מנותק לחלוטין ואת ה"דתיות" שלו לחסרת משמעות כמעט.

בצלםאלוקים הבהירה בצורה טובה לדעתי לאיזה מושג של מוסר לייבוביץ' מתכוון.

זה כבר לא "ברור לכל אחד".

אם תשאל אותי, בעיקר לייבוביץ' האדם בעייתי...

הקביעה שלו כאן בעייתית מצד עצמה,

משום שהיא באה להקשות על היכולת שלנו לקבוע הגדרות אוניברסליות של רשעה

וממילא להתמודד איתן בשם המוסר.

דרך ההתמודדות היא לא סגירת האוזניים,

אלא משחק באותו מגרש, והפרכה מיניה וביה...

(כמובן - אם יש לנו בסיס ערכי תורני עמוק, וגם יכולת אמיתית להתמודד ולא רק

יומרות באוויר...)

מלומדות גם בנושאים של שכל ישר, משום שאין לה ראש ולב בריא כמו לכולנו.

אני חושב, שזה אותו עניין, ז"א...  אמנם כאן הוא לא מחפש את הטוב של היטלר, לא בדיוק, אבל זה קשור לזה שאין לאדם ברירות במה רע ומה טוב, שאין לו שנאה מספקת לרע, שתגרום לו לא לרצות לתת לו איזשהי לגיטימציה או בכלל... כל צד "חיובי".

אני מניח, שאם לא היתה מן תסמונת הפוכה של בושה של הגרמנים שאולי גורמת להם להקצין נגד היטלר והנאציזם - הם היו מוצאים כל מיני צדדים כאלה, שמבחינות מסויימות רואות את הטוב... כי הרי מדובר באבותיהם...

אם לייבוביץ' לא היה מזוהה עם הרע בעולם, הוא היה כמו כל אחד אחר, נמנע מלהצהיר הצהרות כאלה, פשוט כי הרוע כל כך גדול - שיורקים. אבל הוא מזוהה עם הרע שבעולם.. שגורם לו למצוא מוסר בהיטלר ונאציזם בחיילים ששומרים על חייו.

אין בזה שום סגירת אוזניים, היכן שיש ראש בריא ולב בריא לא צריכים להתפלסף, ויותר מזה, בדרך כלל היכן שיש ראש בריא ולב בריא ומתפלספים בכל זאת - מדובר בסתם מלל.

הרבה מאוד חבר'ה שהכרתי בצורה מסויימת מדבריהם בפורום, 

הייתי בקלות יכול לומר על כתיבתם הרבה, ומאז שפגשתי את האישיות

אני בהחלט לא מסוגל להסכים עם מחשבתי הראשונה.

יש עניין ביהדות ובאנושיות בעין טובה,

בלנטות לקרוא דברים בצורה חיובית (כל עוד אפשר).

(ואני הקטן קיבלתי, מאותם דברים ממש שאתה קראת -

רושם אחר לחלוטין ממך...)

** 

לגבי לייבוביץ' - אני שמח לקבל על לייבוביץ' האיש - כל לימוד חובה,

מקובלני מרבותיי שהיה אפיקורס.

(לא תמצא אותי קובע את עיוני במשנתו, לא בטוח שהדבר מותר הלכתית.)

מצד השיטה וההגדרה הספיציפית כאן,

שהוא מציג כהוגה וכפילוסוף כללי חשוב -

היא מסקרנת על רקע הדיון הכללי בהגדרת המושג "מוסר"...

כמובן שתפיסת לייבוביץ' האיש מרחיקה אותי מהזדהות עם מסקנותיו.

אבל הן רלוונטיות לדיון, אין ספק.

**

הלוואי שנזכה לראש ולב בריא.

והלוואי, שנזכה גם לא להפנות גב למי שכן מוטרד מהדיון הזה -

כמוני למשל, ולדעת מתוך תורה גדולה ובכלל גדלות מוחין -

לתת מענה...

אני לא צריך לחשוב יותר מידי על מה יקרה אם אפגוש, אבל אתה אמרת את זה בתור סימן, לא סיבה, אז אומר  לך שיש כל מיני רמות של אויב. יש שהורגים, יש שאוסרים, ויש שמזלזלים ולא נותנים שום כבוד.

כשאני קורא ומבין את המפלצתיות של ליבוביץ' , ואז מופיעה בצלםאלוקים, שגם אם לא הצליחה להגיע למצבו האומלל - עדיין משתייכת לאותה האסכולה, שליבוביץ' הוא האידיאל שלה, בעצם, גם אם היא תגיד שלא. כשאני מזהה את זה הזלזול הבוטה שלי הוא לגמרי לגיטימי ואפילו אידיאלי. כך נראה לי.

וזה באמת בלי קשר דוקא לדברים שלה כאן, שספציפית אולי אין בהם רוע גדול במיוחד...

**

הדיון על הגדרת המוזג "מוסר" הוא אולי חשוב לפעמים ואולי לא, אבל הוא בכל מקרה לא נושא השרשור. הוא קשור לכאן רק כי הסבירו קצת את דבריו של ליבוביץ', מה שלדעתי היה ברור מלכתחילה.

**

לא מפנה גב, פשוט היה נראה לי שאתה עצמך לא נזקק להגדרות והמושגים... ושפשוט זרמת עם הסגנון של בצלםאלוקים. אם הנושא עצמו מסקרן אותך - אין בזה שום בעיה.

אם כי, כמו שכתבתי קודם, הדברים פשוטים יותר, ונוגעים יותר לבריאות מאשר להגדרות ומושגים, וצריך להיזהר שלא להכריח אחרים להיכנס למגרש הזה, שאין בו צורך אמיתי בעצם.

אהבתי את העניין עם הכוכביות, כמו ששמת לב

שהם מוקד הידיעה שמובאת לעיל.

**

לגבי הזהרה של אחרים להיכנס?

לכתחילה לא אמשוך אחרים שלא בעניין להיכנס אליו...

אבל אני עוסק כבר שנים בעניין הזה.

מהרהר ודן עליו רבות עם כל מי שמוכן...

** 

בהחלט

אבל לא בשרשור.

לא התכוונתי להזהיר. לא חשוב...

…. ותחבר את זה להשקפותיו הפוליטיות אולי תבין. התממות וגלגול עיניים באמת גורמים לחוסר הבנה.

ראה אברנבנאל ור"ע ספורנו ור' אליעזר מבלגנצי והמצודת דוד על הפסוק.

המאה ה13, המאה ה14, המאה ה12 והמאה ה15 בהתאמה.

אי לכך לא הבנתי את ההוכחה שלך. מה ההוכחה?

פסוק ניתן לשנות משמעןת מקורית.

כמו חדש אסור מן התורה

את העם והארץ.

....יש להבחין בין הפשט המקראי והפרשנות הקלאסית (לפיה מדובר באויבי ישראל מבחוץ, כמו הבבלים, שילכו ויעזבו את הארץ בעת הגאולה) לבין הדרש המוכר בימינו בשיח הציבורי. בלשון הדיבור המודרנית, לעיתים קרובות משתמשים בפסוק זה שלא כפשט המקורי, אלא כתיאור לכך שהרס וחורבן פנימיים או שונאים צומחים מתוך העם עצמו ("ממך יצאו"). אולם, אצל רש"י וברוב מפרשי הפשט הראשונים (כמו אבן עזרא ורד"ק), הכוונה היא שהמחריבים החיצוניים יתפנו מן הארץ ויעזבו אותה לטובת שבי ציון.

מי שיש בו אהבת ישראל יאמץ את הפשט כי זה נבואת נחמה וזה רוב המפרשים.

מי שיש בו שנאת ישראל כמובן שיאמץ את הדרש .

....רק מי שמאמץ את הדרש שונא בפרוש אנשים מעם ישראל, מכנה אותם בשמות כמו:

"היהודי החילוני השמאלני הכופר - החולם על התבוללות? שמבחינתו היהדות היא לא שונה מדת אחרת", בוגדים, קפלניסקים ועוד

טעיתי,

הם יהודים כמוני,

אבל הם טועים לגמרי...

ויש גם בין הדתיים שטועים לגמרי.

ואין מונופול על היהדות לאף אחד.

אבל - אל תהיה בטוח שכולם יחזרו בתשובה.

עַל כֵּן נְקַוֶּה-לָּךְ ה' אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל-בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: (וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל-כָּל-הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

במקורות קדומים רבים, וכן בסידורים של יהודי תימן מופיע הניסוח "לתכן עולם במלכות שדי", במקום "לתקן עולם במלכות שדי". קו זה משתלב יותר טוב מול נוסחו של החלק השני של התפילה "ועל כן נקוה", המוקדש רובו ככולו לבקשה להשראת מלכות ה' בעולם, ואינו עוסק בסוגיות תיקון העולם[4].

הטלויזיה הייתה דולקת בשעות הצהריים לפני כניסת השבת,

והייתה תכנית על 2 אטאיסטים, אחד חרדי לאומי לשעבר,

והוא אמר שחבר שלו הסביר שצריך לעקור את אלוהים מתוכו.

אני הזדעזתי וכיביתי מיד את הטלויזיה.

ואני לא אומר שחרדי שפוסל יהודי "חילוני" טוב יותר. כולנו יהודים לא גויים.

כלומר הם שונאי ישראל בעיניך

גם חת"ס עוות את חדש אסור מן התורה?

וריהל עוות את ושם ינוחו יגיעי כוח.

והמשורר בראש השנה את טהור עיניים. וכדוצה. אז מה?

מה תאמר על "מהרו את המנה לעשות את דבר אסתר וחשבו עם הקונה"?

הערבים יצאו מהארץ ויחזרו לערב כמו הפשט.

אלו שאתה מאוד דואג להם...

מה הסיפור הזה על סיורים בתוך כפרים ערבים???? - אקטואליה וחדשות

מה השרשור הזה, אם לא עלילות על יהודים והאשמת הקורבן קלאסית?!

יש סיורים בארץ ישראל, בכפרים שהמהרסים והמחריבים שפלשו לארץ עדיין נמצאים בהם. בקרוב הערבים יהיו בערב והיהודים, חוץ מאלו שבחרו להוציא את עצמם מהכלל, יהיו בכל ארץ ישראל.

...מכוון שפיקוח נפש דוחה שבת אז ארץ ישראל דוחה שבת.

למיישבי ארץ ישראל בשרשור אחד, ופושט טלפיך ואומר ראו טהור אני - כשאתה פותח שרשור שני נגד שנאה?!

נ.ב.

בכל זאת לגופה של שאלה, נצטוונו להלחם על כיבוש ארץ ישראל והחזקתה - המלחמה מצדיקה כניסה יזומה לסכנת נפשות (בשונה משלוש עבירות, שוודאי אם אפשר לברוח - זה מה שצריך לעשות). לעומת זאת, כשמדובר על ישוב ארץ ישראל כפרט, ההלכה מתירה רק חילול שבת ע"י גוי.

הסיורים האלה מתקיימים מאז הרצח של דוד רובין הי"ד ואחיקם עמיחי הי"ד שנרצחו כשטיילו בנחל תלם. עשרות רבות של שנים, ואפילו לא שמעת עליהם עד עכשיו. טיולים בטבע הארץ ישראלי, בנחלים ובוואדיות, בהרים ובגבעות.

אבל גם אם היה, אז מה הטענה פה בדיוק? ערבי שנכנס ליישוב יהודי לא רוצחים אותו, ויהודי שנכנס לכפר ערבי אמור לצאת בדיוק באותו אופן - בחיים.

• הערבי - החולם על נפילת מדינת ישראל ומצביע הרשימה המשותפת בבחירות?

• היהודי החילוני השמאלני הכופר - החולם על התבוללות? שמבחינתו היהדות היא לא שונה מדת אחרת?

• או אולי אתה חושב שהיהודי הדתי המאמין בה' -

  הוא הבעיה מבחינתך?

דבר אחד בטוח - גם הרשע הגדול,

ברצונו שלו או נגד רצונו שלו - עושה רצונו של מקום ונכנע תחתיו והכל בהסתרה מדוייקת.

והבחירה בידינו.

הערבי "ממך יצאו".

היהודי ישוב בתשובה.

והיהודי הדתי המסוים יבין שאין לו מונופול על אהבת עם ישראל וארץ ישראל.

בעוד לציונות הדתית יש רק 24,000 מתפקדים,

אכן, המפלגה צריכה לפתוח את שעריה.

לציבור הדתי לאומי בסה"כ יש כחצי מיליון מצביעים שהם 14 מנדטים ואפילו פחות. זה לא מספיק.

על מנת להגיע ל30 מנדטים ויותר המפלגה צריכה לקרוא לתוכה גם מסורתיים, רוב העם הם מסורתיים ונוטים ימינה, ולהתפשר על ענייני הדת.

הרבה חילונים בוחרים ברמטכ"לים לשעבר כמו אייזנקוט,

רק בגלל שהוא היה רמטכ"ל (כאילו ימני) ומסורתי (לא דתי).

כמובן שזה רק אפשרות אם רוצים לנסות להשפיע ולהביא לשינוי.

אפשר גם להישאר יותר דתיים עם פחות השפעה.

ברוב מוחץ - אפילו אנשי השמאל והאופוזיציה לא מסכימים להקמת מדינה פלסטינית.

נסיגה מיהודה ושומרון זוהי סופה של מדינת ישראל!!!

התאבדות!!! סוף החזון הציוני והשמדת היהודים בארצם!!!

יאיר גולן וכל החולי נפש האלה הם מיעוט נידח.

ואם הם יעלו לשילטון - עדיף מלחמת אזרחים!!!

אלא שאסור לזלזל ביכולות וברצונות של האויב.

להגיד ''לא ניתן לעצור'' זה פשוט לא נכון,

פשוט זנחו לחלוטין את השמירה על הגדרות מתוך מחשבה שהצד השני רוצה שקט ושהגדרות לא יאפשרו חדירה.

הרי אם ''לא ניתן לעצור'' אז אין שום כשל, לא מודיעיני ולא מבצעי, כי פשוט אי אפשר. אבל בוודאי שהיו כשלים, ובוודאי שאם לא היו כשלים אז לא הייתה חדירה.

השכול לא רלוונטי. אם אייזנקוט היה מסתגר בביתו וכאבו - היה מקום לומר שעל ההחלטות המופקרות שלו ובראשן הקטנת הצבא - הוא כבר שילם את המחיר.

מי שרוצה להיות במדמנה הפוליטית, לא יכול לצפות שהשכול יתן לו פריוילגיות כל שהן.

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

דוקא סביב מקום קבורתו. כשהמצבה נמצאת ממש במרכז הטקס.

גם פיזית היא לא המרכז, כמדומני.

אבל הר הרצל הוא המקום בו קבורים כל חללי צהל ומערכות ישראל. הוא גם המקום שבו יש את חלקת מנהיגי ישראל (יש אומרים שזה נקרא גדולי האומה).

זה המוקד והעניין בקיום חגיגות שיבת ציון, הידועות יותר בשם יום עצמאות ישראל, דווקא במקום הזה.

הרצל הניע את החזון שקרם עור וגידים בעזרת מסירות הנפש של העם שקבור על ההר הקדוש הזה. אלפי צדיקים שמעשיהם הם זכרונם. הסיבה לקיום החגיגות שם היא עמוקה מאוד. זה לא האדם הרצל אלא החזון שלו, זה לא המוות אלא דווקא החיים.

זה נשמע בערך ככה: "הרעיון הקודם שלי להטביל את כל היהודים לנצרות לא הצליח, אז קחו רעיון חדש: מדינה משלנו בסגנון אירופאי. תחילה נשלח לשם יהודים עניים ממזרח אירופה כדי שיבנו תשתיות עבור המהגרים העשירים. כמובן, את הרבנים נגביל לבתי כנסת בלבד, וגם לא יהיה לנו צבא, אלא משטרה בלבד, לצרכים פנימיים".

כדי לקדם את שיבת ציון.

מה עוד שלמיטב ידיעתי יש הטוענים שהדברים שלו סולפו בכוונת מכוון לצרכי תעמולה שונים. ציטוטים חלקיים שעושים עוול למקור.

ההמלצה היא לקרוא בפנים. לא עשיתי את זה כי לא מספיק חשוב לי. אני כן יודע שיש הסוברים שטפלו על הרצל דברים שאינם אמת צחה.

אגב, הסגנון האירופאי היה מאוד מצליח באותה עת. למה לא לרצות סגנון כזה? וכי היום אנחנו מעדיפים להיראות כמו אריתראה או כמו ארה"ב?

הוא חיפש פיתרון לעם היהודי,

ומכאן הוא הפך סמל לציונות ולעלייה לציון.

• באותם ימים הטורקים שלטו בארץ ישראל,

לא עלה בדעתם להילחם נגד העותמניים.

• אז רוב היהודים חיו בגולה והדבר היה נראה מובן מאליו.

• שפת היהודים הייתה אידיש וערבית ורק דתיים בתורה תפילה דיברו בלשון הקודש.

• רבים מן היהודים נרצחו כי לא הסכימו להתנצר או להתאסלם.

אז הרצל כיהודי חילוני אטיאיסט ממערב אירופה מעמד גבוהה יחסית אפילו לאזרח גרמני, נורמלי לאחד כזה לחשוב ככה.

היהודים הדתיים ראו בו ובכל תנועת ההשכלה כאבודים, ככה שברור שאין לאדם כמו הרצל שום כבוד או חשיבות אצל הדתיים.

אבל אנחנו רואים שגם החרדים והדתיים היראים טעו שלא עלו לארץ ישראל קודם ולא הקימו מדינה עוד קודם ואבדו בשואה של היטלר ימח שמו וזיכרו.

לכן בזה שהרצל פעל למען עליית היהודים לארץ ישראל הוא זכה להתעלות על החרדים.

והציל אלפי יהודים.

להרצל היה חזון. לא חזון במובן הנבואי, אלא במובן של רעיון מנחה ומשאת נפש.

חזון שהוא התחיל לממש בקונגרס הציוני הראשון, ושהצליח להתנחל בלבבות ולכונן תנועה שהלכה למעשה הביאה לשיבת ציון.

ההמצאה החרדית כאילו כל היהדות האורתודוקסית היתה אנטי-ציונית היא ניצול של מצב המוות של היהודים בשואה. המתים לא יכולים להכחיש. רק מי שיתאמץ לחפש ולחקור ימצא חילופי מכתבים, כתבים מוצלים מאש, ואזכורים במכתבים של אישים שונים, כמו גם אגרות, של רבים משלומי אמוני ישראל שראו במהלך דבר נאה.

וכשאני אומר דבר נאה אין הכוונה להסכמה בכל דבר.

הרצל לא מקבל כבוד מיוחד, אך גם אין לזלזל באדם. מגלגלין זכות על ידי זכאי.

לכן נורא מוזר לי שהטקס נראה ככה

רואים איך שמקום קבורתו של הרצל נמצא בשיא האירוע. לא באופן צדדי בכלל.

לי זה מרגיש מוגזם מידי.

בסוף מדובר על חזון של עם, ולא יוזמה פרטית. הוא פעל דברים משמעותיים מאוד, אבל היו הרבה לפניו ויהיו הרבה אחריו.

הבלעדיות הזאת נראית לי לא הוגנת, ומשרתת נרטיב מסוים.

זה בתפאורה, ודווקא לא בולט.

את הרציונל כבר הסברתי. בסיפור של מדינת ישראל הנוכחית, קרי השלישית, הרצל הוא האיש שמכוחו קמה המדינה. הקונגרס הראשון לא קרה מעצמו אלא הרצל פעל כדי שזה יקרה. התנועה שקמה שם היא זו שבפועל הביאה להקמת המדינה.

הוא מייצג שם חזון. זה לא האיש, זה הרעיון.

באופן כללי זה ברור שהטקס הממלכתי יהיה במקול בעל חשיבות ממלכתית. איזה מקום היית מציע? הכותל? לא נראה לי. הכנסת? מסוכן קצת בטחונית וגם לא ממש סמל האחדות הרעיונית. עיר דוד? יש שם קצת ערבים וקשה לאבטח. תל אביב? סמל הניתוק.

הר הרצל, המקום שבו קבורים כל אלה שנפלו אל השמיים למעננו, נשמע לי די הולם.