המטרה כנראה נשגבת מבינתנו. כי לדקלם "לקדש שם ה' בעולם" כבר פאסה.....

כמו שבני עקיבא כתבו בעולם קטן שלדבר על הפרדה בנים-בנות - זה כבר פאסה..

"והיה מחנך קדוש" - פאסה?!!?

[ורואים כמובן בתמונה בנים ובנות יושבים מעורב לחלוטין! חוסר צניעות מזעזע!!]

אז כל התורה פאסה וגמרנו..

הדבר היחיד שאני מכירה "פאסה"..

זה "פסו אמונים מבני אדם"....

מאוד פשוטה: ילדים

(יש עוד מטרות)

יש בעיה רפואית בנושא, כנראה לא אפגש איתו

ב. כמובן, מה שכתבתי למעלה קצת קיצוני, אבל זה מכיוון ששאר הדברים שאני אחפש הם דברים שארצה בבן-זוג גם בגלל שאר המטרות. למשל (בסוגריים ההשלכה של התכונה הזו לנושא של ילדים):

מידות טובות (=יהיה אבא טוב, סבלן, לא כעסן וכו'), אותה תפיסת עולם פחות-או-יותר כמו שלי (=נוכל יחד להעניק לילדים חינוך ראוי בעיניי), כושר השתכרות (=יוכל לפרנס משפחה עם ילדים)...

אלה שתי המטרות המרכזיות בנישואין, לדעתי: הקשר בין בני הזוג, וילדים.

אפשר לשאול מה המטרה שלך, בשירשור הזה?

את יכולה להמשיך לשאול: מה המטרה בילדים, ומה המטרה בקשר זוגי טוב... עניתי את המטרה הכי "קרובה", כי הנחתי שלזה התכוונת. אם הולכים יותר רחוק אפשר לשמוע כמה דברים, גם אישיים וגם כלליים. אישיים: צורך ורצון טבעי להיות הורה (בלי להכנס ללמה הוא ישנו, אבל הוא קיים), רצון להשאיר אחריך זכר, לא להיות בודד, שיהיה מי שיטפל בך בזקנתך. כלליים: יישוב העולם, חינוך ילדים לתורה ומצוות - לקידוש שם שמים בעולם.

לא דומה חינוך חרדי

לחינוך דת''ל

לחינוך ברסלברי

לחינוך חב''דניק..

מובן?

לא הבנתי מה רצית בהודעה האחרונה.

קל לומר "אני אחנך את הילדים שלי בדרך של תורה ומצוות"

אבל מה זה דרך של תורה ומצוות בעניך?

בעני אנשים מסוימים למשל- לחנך ילדים בדרך החרדית זה ממש לא תורה ומצוות..

 וכן להפך

יהיה מישו שברגע שהילדים ילמדו ללכת ישלח את הילדים שלו לאומן והשני טוען בתוקף שלא יוצאים מא''י בשביל זה וזה חילול ה'..

אני אשאל זאת אחרת.

מה זה בענייך "לקיים תורה ומצוות"?

סיכום דיון עד עכשיו:

שאלת לגבי מטרת הנישואין.

עניתי "ילדים, קשר זוגי".

אמרת: "זה פנים ביתי, ולא כלפי חוץ. בניסוח שלי: "אישי" (=פנים) מול "כללי" (=חוץ")

אני: עניתי מטרה "קרובה". אם הולכים יותר לעומק, למשל, שואלים מה המטרה בילדים, יש פה גם מטרות אישיות וגם מטרות כלליות.

עד כאן הדיון עד הודעתי עם הכותרת "שמעי".

עכשיו, את עוברת לנושא אחר מהודעתך "זאת אומרת", ואומרת לי שמה שכתבתי לא מספיק מפורט. את רוצה פירוט מה ז"א חינוך טוב, ובכך נראה לי שאת את סוטה כבר אפילו מהנושא הראשוני - מה מטרת הנישואין.

למיטב הבנתי את שואלת עכשיו שאלה אחרת, והיא: איך נכון לחיות.

פשוט מנסה להבין מה נושא הדיון כדי לענות בצורה הגיונית.

אני מפרטת את מה שאמרת קודם.

את אומרת "חיוך טוב לילדים"

סבבה.

מה זה אומר חינוך כזה?

ז''א.. לחדד את המטרה..

מטרת על- לחנך ילדים בצורה טובה.

פירוט-

דרך טובה לדעתי היא--

**זהירות, חפירה לפניך**

ואני לא חושבת שאיך שאת מציגה את זה נכון. פירוט מה נקרא "חינוך טוב"הוא לא חלק מהגדרת המטרה לשמה רוצים ילדים. (תאורטית מישהו יכול לומר שאין לו מטרה לילדים, ואם יהיו לו ילדים - אין לו מטרה לחנך אותם - מבחינתו שיגדלו ב"טבעיות". זה שאומרים שהמטרה היא לחנך חינוך טוב, יש בזה תוכן בפני עצמו, ותוכן מספיק לדעתי לשאלה הראשונה).

אבל לא חשוב. מהי דרך טובה לחינוך לדעתי, זה מורכב מהמון דברים - זה מבחינתי דומה מאוד ללשאול אותי מהי תפיסת העולם שלי. וזה לא משהו שאוכל (או ארצה) לכתוב כאן בהודעה קצרה.

אבל למה זה מעניין, ומאיפה מגיעה השאלה (בהקשר של נישואין)?

אני יכולה לדמיין כמה מחשבות\תחושות שמובילות לדיון כזה:

א. איזו אחריות כבדה זו, לחנך ילדים בדרך נכונה. אני - מילא, אחריות כלפי עצמי. אבל ילדים שסומכים עליי - אז אני צריכה להיות הרבה יותר משוכנעת בדרכי. איך אדע אם זו באמת הדרך?

ב. עד כמה החינוך צריך להיות מאפשר להתנסות בדרכים שונות משל ההורים. לדוגמא: אם אני דת"ל ובני הופך לחרדי - מה לעשות. או להיפך. להתיחס לזה כאסון? או כדרך לגיטימית?

מוזמנת לומר האם ניחושיי קשורים בקשר כלשהוא או מנותקים מהמציאות

שאלה סקרנית, כשפתחת את השרשור התכוונת להגיע לשאלה של: איך מחנכים ילדים? אם כן, מדוע לא התחלת איתה? אם לא, אז -- מה היית שואלת על תשובות אחרות? איפה הנקודה שאת חותרת אליה?

אמרת שאת רוצה לגדל את הילדים שלך בדרך של תורה ומצוות, לקידוש שם שמיים.. לא דיברת על הרצון בילדים כערך בפני עצמו ועל זה דיברתי..

כשפתחתי את השירשור התכוונתי למטרות, ולא דווקא לחינוך ילדים.

פשוט שאר המטרות הן ברורות לי יותר..

לאהוב. להיות נאהב..

אין כ''כ מה לפרט בזה..

לא ראיתי כאן תובות אחרות שיש מה לפרט עליהם..

למשל אם היית אומרת לי שהמטרה שלך בנישואים זה להפיץ את אהבת ה' ברבים-

הייתי שואלת איך זה מתבטא.. זה יכול להתבטא במקום מגורים. זה יכול להתבטא בסגנון חיים ורמת הדוסיות וזה יכול גם להתבטא שוב- בחינוך ילדים..

מבינה אותי?

מה שאת אומרת, ההרגשה הזו על העול שמונח על כתפיי וכו' וכו'.. זה נכון שאני מבועתת מהמחשבה שאעשה נזק כל שהוא לילדים שלי. אבל זה בכלל לא השאלה פה. אני מדברת על המטרה. עוד לפני מה עושים בכל מקרה..

גם רצון בילדים בפני עצמו.

המטרות שמניתי לכך שיולדים ילדים הן:

"אישיים: צורך ורצון טבעי להיות הורה (בלי להכנס ללמה הוא ישנו, אבל הוא קיים), רצון להשאיר אחריך זכר, לא להיות בודד, שיהיה מי שיטפל בך בזקנתך. כלליים: יישוב העולם, חינוך ילדים לתורה ומצוות - לקידוש שם שמים בעולם."

אמנם לא מנוסח כמטרה, אבל זה בגלל ניסוח לקוי. אפשר לנסח כ"מילוי צורך ורצון טבעי..."

מממ... נראה לי שאני קצת נתפסת לקטנות... כל אופן, לא בטוחה שאני יכולה לענות יותר על שאלתך ממה שאמרתי, שכיצד נכון לחנך ליר"ש, תו"מ - זו סוגיה גדולה עם פרטים רבים שאי אפשר לפרט כאן.

כתבת, "אם היית אומרת לי שהמטרה שלך בנישואים זה להפיץ את אהבת ה' ברבים-

הייתי שואלת איך זה מתבטא.." - מנסה להבין. מה הקשר בין זה לבין נישואין? אפשר לעשות את זה אדם יחיד, אפשר לעשות את זה נשוי... (אבל ילדים - זה מהותית מטרה של נישואין). אולי באופן כללי, להרבה דברים שאתה רוצה לעשות, השותפות יכולה להעצים ולחזק זאת. אבל זה לא משנה מהו הדבר. וכך המטרה היא: העצמה. לא חשוב של מה בדיוק. ה"מה בדיוק" - זו כבר לא מטרה של הנישואין, כי היית עושה זאת גם לבד אם זה חשוב בעיניך. זו כבר מטרה נפרדת, עם קיום עצמאי.

 זו המטרה העליונה שלך כמשפחה

זה מה שיעבור הכי חזק לסביבה ובכללם לילדים.

ואם זו המטרה שלך בחיים לא תוכלי להתחתן עם אדם שלא מסתדר עם המטרה הזו..

וזה בדיוק מה שזה - מטרת החיים, לא מטרת הנישואין! כנגזרת, תחפשי להתחתן עם מי שזה יתאים לו ויעצים את זה וכו'.

אבל מטרת ה*נישואין* כאן היא (למשל): שותף למטרת החיים, להוסיף "חיילים" למטרת החיים שלי... (=ילדים) (אם לנסח קצת בוטה, אבל הרעיון מובן)

מסכימה שזה יכול להיות מטרה פרטית ומטרה זוגית

אבל זה צריך להיכלל במטרותיך, בתור מטרה לנישואים,לא?

עם מי להתחתן, אם לזה את מתכוונת.

שבהודעת פתיחת השרשור שלך כבר מופיעות שתי השאלות:

א. מהי מטרתכם בחיים, ש(אם היא בעלת אופי כזה - לא כל מטרה בהכרח בעלת אופי המכליל גם את המשפחה) תהפוך באופן טבעי למטרתכם כזוג, וכמשפחה.

ב. מהי מטרת הנישואין והקמת בית.

אלו שתי שאלות שונות, ששתיהן מופיעות בהודעת הפתיחה. ומכיוון שפתיחת (הכותרת) וסיום(השורה האחרונה) הודעת הפתיחה היא דווקא שאלה ב, (האמצע הוא שאלה א), אנשים התמקדו בלענות לך על שאלה ב. (כולל אני)

להקים דור של תלמידי חכמים..לומדי תורה

דור המשך (דור ישרים כמובן)

וכמאמר השיר: 

"קח לך אישה ובנה לה בית"

או, ע"פ אבטיח: "קח לך אישה ונעלי בית" (שם, שם)

וידוע שהוא ממין זכר

יש מישי עם ניק דומה..

יש מצב?

(רוצה להיות צדיקה ולערוך?)

בס''ד

רצון לאהוב, רצון לתת מעצמי, רצון להיות שותף בדור ההמשך של עם ישראל ואלו רצונות מאוחדים. כלומר לא כל אחד לכשעצמו אלא כולם ביחד תלויים זה בזה.

סרטון שמסביר את זה ממש נפלא:

את הסרטון אני אראה אח''כ..

אבל אתה מדבר נורא בכללי...

תוכל לפרט לי את זה?

ולפשט?

בס''ד

שזה כללי (מה שכתבתי) וכדאי לך לראות את הסרטון הזה (אם הצלחתי להקשיב לו ולהבין אותו עכשיו אז כל אחד\ת יכול..Iחצי ישןI)

ויש מאמר ממש יפה של הרב שפירא - http://www.tovimha2.org.il/%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/tabid/90/articleType/ArticleView/articleId/7/---.aspx

בס''ד

כן.. להיות שותף בדור ההמשך של עם ישראל זה ילדים.

מה המטרה שלך בגידול ילדים?

(איך אתה רוצה לגדל אותם? באיזו דרך?)

בס''ד

מה זאת אומרת באיזה דרך?

שיהיו יהודים ושיידעו מה זה להיות יהודי.. אני רוצה לגדל אותם כיהודים שומרי תורה ומצוות. להחדיר בהם יראת שמים. בקיצור שיהיו יהודים שהולכים בדרך התורה!

האם העיקר זה הולדת הילדים וחינוכם זה בא כתופעה שיש להתמודד איתה בל כורחנו, או שזה העיקר, ושיש לנו אפילו דרך מסויימת שאנו רואים בה כעיקר העניין בהקמת הבית...

לא כן, כמוצי?

בס''ד

אז ככה:

כתבתי בהודעה הראשונה שלהיות שותף בדור ההמשך של עם ישראל זה חלק מהמטרה. וכוונתי בלהיות שותף בדור ההמשך זה להביא ילדים לעולם. לשאלה איך ארצה לגדלם אמרתי שיהיו יהודים שומרי תורה ומצוות. ולא אין זה תופעה שצריך להתמודד איתה בעל-כורחנו.. ההיפך, זה חלק מהמטרה של הקמת בית. 

מה זה אומר יהודים שומרי תורה ומצוות?

יש כ''כ הרבה שיטות בעניין..

בס''ד

למה שכל אחד מגדיר את עצמו.. אחד יגיד לך שהוא רוצה בית דתי לאומי כי הוא חושב שזו הדרך הנכונה. אחד יגיד לך שהוא רוצה בית חרדי כי לדעתו זו הדרך הנכונה וכן על זה הדרך.. 

כל אחד דרכו ורבניו.

אבל סבבה

בס''ד

כמוצי.. פשוט לא זאת השאלה.. את שאלת בתחילה ''מה מטרת הנישואין'' ועכשיו את כבר שואלת ''מהי הדרך לעבוד את ד' טוב יותר''

או שפשוט אני לא מבין..(אפשרות עם סבירות גבוהה)

(כמו שכתבתי למעלה - באמת לא כל-כך מובן מה השאלה)

שאלתי באיזו דרך אתם הולכים להשיג את המטרה של חינוך ילדים לתורה ומצוות..

כן. אולי זה קשור למה שאתם חשבתם שזה..

אבל אני עדיין מדברת על המטרות ועל הפירוט המעשי שלהם..

בס''ד

אם את שאלת ''באיזו דרך אתם הולכים להשיג את המטרה של חינוך ילדים לתורה ומצוות'' אז זה כבר לא שאלת ''מטרת הנישואין''..?!?.. לא כך?

את שאלת כבר על הדרך. וזה כבר נושא אחר...

גם לדעתי, כמו שכתבתי כבר. והתשובה לשאלה "באיזו דרך" - היא ארוכה ומלאת פרטים. וחוץ מזה, מה האינטרס לדעת מהי תפיסת עולמו הכוללת של כל אחד בפורום?

בעזהי"ת

זו סדרה של 37 שיעורים, סדרה מומלצת מאוד והוא בונה את המהלך הזה לאט לאט.... אולי תוכלי למצוא שם תשובה

נותן גם כלים מעשייים, עצות, טיפים, שובר סטיגמות ואמונות מוטעות, באמת מומלץ

http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3809&rabbi=3780

בהצלחה

עוד מישו רוצה להמליץ לי על שיעורים?

אני יו-דע-ת שיש שיעורים בנושא

רוצה לשמוע את דעתכם!!

אבל אני מחפש קודם בת זוג -שתוביל לילדים-שיובילו ליצירת דרך חיים-שאולי, תוביל לעשיה כללית (פעם ראשונה שאני משתמש בביטוי כזה..).

עוד משהו?

אבל זה הרעיון הכללי..

מהם הפרטים?

והרבה ממנו.

 כסף              כסף     כסף

           כסף           כסף                כסף

    כסף         כסף             כסף

כסף

רק כסף מנצח!

"בלעדייך אני חצי בן אדם, בלעדייך אני בעצם כלום?" (לשם שינוי יש שירים מזרחיים שקולעים לאמת...)

אז זה המטרה. כראש ובראשונה אדם מתחתן בגלל הגזירה האלוקית שה' גזר שאדם לא יהיה שלם עד שידבק בצלע שאבדה לו בימי בראשית, ולכן "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו". זה המטרה הבסיסית ביותר - חוסר יכולת נפשית וגם פיזית להמשיך את הקום שלך בעולם בלי בת זוג לידך. 

אחרי זה כמובן, באים הרצונות של מישהו שיקשיב לי, מישהו שתמיד יהיה איתי (אבל הכל, שימי לב, נגזרת של בסיס הראשוני שזה חוסר בתוך הנפש ללא צלע נוספת בדמות בת זוג...). וכמובן - ילדים, שזה גזרת של הצורך הקיומי להשאיר זכר בעולם. מי שלא מעוניין שיישאר ממנו זכר בעולם, לא מביא ילדים - אבל ברוך ה' שרוב העולם כצורך קיומי רואה ערך עליון בלהשאיר אחריו משהו ולהמשיך לפתח את העולם - ומביא ילדים (גם אם לא הרבה. גם בזה ניכר ההבדל בין חילונים או גויים להבדיל, לדתיים או עוד יותר - חרדים. ככל שתפיסת העולם שלך יותר דתית ומבינה יותר את הערך העליון של המשפחה ושל הלאשאיר זכר בעולם, אתה גם רוצה להביא יותר ילדים לעולם... זה ברור, נכון?)

מקווה שקלעתי נכון לשאלתך, בתשובתי...

יש את התשובה האישית שלך..

או שכיוונתי בטעות לתשובה לשאלה אחרת...

מבינה?

אולי השאלה שלך בכלל הייתה אחרת ולא הבנתי אותה נכון...)

לצערנו לא כולם זוכים.

נכון שיש מצבים שאין ילדים - אבל זה לא סותר שאחת ממטרות הנישואים, הם ילדים.

אולי מה שאני הולך להגיד קשה ואני מודע לזה שלא כולם נוהגים ככה, ואני מכיר מקרים בעצמי - אבל אפילו ההלכה נותנת למטרה הזאת גושפנקא חזקה מאוד - ההלכה קובעת שאדם שהוא ואשתו לא מצליחים להביא ילדים לעולם 10 שנים (והכוונה שם היא כנראה שאיכשהו ברור שזה בגלל שהאישה עקרה ולא האיש) - זה עילה מספקת בשבילו לגרשה ולישא אחרת (טוב, למעשה עצם הבאת הילדים לעולם, זה מצווה שמוטלת על גבר בצורה ישירה - פרו ורבו. מצוות הרבייה בעולם מוטלת על הגבר בלבד והאישה, היא מסייעת לו בזה... ואני מדבר מבחינה הלכתית נטו, ברור שמבחינה רעיונית ומציאותית המצב כיום שונה בתפיסה, אבל מבחינה הלכתית, המצווה - על הגבר).

בקיצור - אם אין ילדים, דבר ראשון, כן, אפשר להתגרש ולנסות דרך אחרת עם אחרים, ואפשר גם ויש הרבה שמנסים, לנסות שנים ולהתקדם ולסות שוב ושוב, בסוף לפעמים מצליחים ולפעמים מאמצים...

אבל בכל מקרה את הבניין הזוגי הם יוכלו לבנות גם בלי ילדים (למרות שזה שונה לחלוטין ממצב של זוג עם ילדים, אבל זה עדיין יהיה בניין זוגי...).

מקווה שעניתי לעניין.

אם תסתכל ב7 ברכות, תראה שברוב הברכות לא מוזכר כלל עניין הילדים (חוץ מב'שוש תשיש', שאולי מזכירה את זה אבל אני חושבת שגם שם הכוונה למשהו אחר).

מכיוון ש7 הברכות נאמרות בחופה, לדעתי יש יסוד סביר להניח שהן עוסקות במשמעות הנישואין, וזה לא ילדים.

ברור שגם זה חשוב, אבל לא העיקר, לפי מה שאני מבינה.

מה גם, אם היו מתחתנים רק בשביל הילדים אז ברגע שהאישה הייתה מגיעה לגיל בו היא לא יכולה כבר ללדת, היינו מצפים שהזוג יתגרש והבעל יתחתן שוב - עם אישה צעירה (ומקטין את בעיית הרווקות ).

במציאות אנו רואים שזה לא כך, ואפילו אם הגבר מתאלמן בגיל מבוגר בד"כ, במידה והוא נישא שנית,הוא יתחתן עם אשה מבוגרת גם היא.

ככה שמתחתנים בעיקר בשביל הקמת בית ובשביל הזוגיות.

מה המשמעות והתכלית של זה?

אין לי תשובה עדיין

"אם היו מתחתנים רק בשביל הילדים אז ברגע שהאישה הייתה מגיעה לגיל בו היא לא יכולה כבר ללדת, היינו מצפים שהזוג יתגרש והבעל יתחתן שוב - עם אישה צעירה" -

א. קודם כל, אאל"ט, איש לא אמר כאן שהמטרה היא רק ילדים, אלא שזו אחת המטרות המרכזיות והעיקריות, יחד עם הקשר בין בני הזוג.

ב. הקפיצה מההנחה למסקנה בעייתית. המטרה ילדים, אין משמעותה "כמה שיותר ילדים". ובמיוחד לא, כמה שיותר ללא תשומת לב לרווחתם ואופן גידולם. אפילו אם המטרה היתה רק ילדים - לגרש את אמם כאשר היא כבר אינה מסוגלת ללדת הוא הפך טובת הילדים.

זה שרואים במציאות שע"פ רוב גבר מבוגר שמתאלמן לא מתחתן עם אשה צעירה, זה פשוט מכיוון שצעירה לא תרצה אותו...

לגבי שבע ברכות - הבה נבדוק את טענתך.

1. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.
2. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.
3. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.
4. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הָאָדָם.
5. שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל עֲקָרָה,‏[1] בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.
6. שַׂמֵחַ תִּשַׁמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.
7. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה ה' אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה.

ברכות 1,2,3 - לא מאוד עוזרות לענייננו.

ברכה 4 - מה זה "הותקין לו ממנו בנין עדי עד?" האמת שלא מצאתי כל-כך הסברים, אבל הבנה פשוטה אפשרית היא היכולת להוליד ילדים, ובכך המשך הקיום האנושי. אם כתבתי שטויות ואם מישהו יודע פירוש יותר טוב - אנא מכם, שרשרו

5 - על זה את דיברת, למרות שאני דווקא לא בטוחה שזה בהכרח רומז לילדים של בני הזוג עצמם.

ברכה 6 - לא מאוד מועילה לענייננו

ברכה 7 - מדברת על  גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת, ולכן על הפן של הקשר הזוגי ככל הנראה.

סיכום: ברכה אחת מדברת כנראה על ילדים (4), ברכה אחת על קשר זוגי (7). ועוד ברכה אולי על ילדים (אך לדעתי אם כך, אז רק ברמז) (5)

ברכה 1 אכן לא עוזרת,

ברכה 2 - אולי עצם זה שיש עוד בית שמראה איך בית אמיתי, של עבודת ה', צריך להיראות, זה "לכבודו"? (חשבתי על זה עכשיו, אשמח לתגובות )

ברכה 3 - ברור שזה על הזוגיות! "ויקרא שמם אדם..."

ברכה 4 - באמת לא חשבתי על זה קודם הפירוש שלך נראה לי נכון.

ברכה 5 - לא יודעת.

ברכה 6 - שוב על הזוגיות. "רעים האהובים" - למיטב הבנתי הדלה: רעים = הזוג.

                                                                                     האהובים = הזוגיות אהובה ורצויה לפניו יתברך.

ברכה 7 - זוגיות. 

אם כך: ברכות 2,3,6,7 על הזוגיות, ברכה 4 על צאצאים, ברכה 5 - לא ברור.

מכאן שלזוגיות משקל הרבה יותר גדול.

ועכשיו צריך להבין מה העניין הכל כך גדול בזוגיות

נסיק שרוב הברכות מדברות על זוגיות, זה עדיין לא מראה לדעתי שילדים אינם עיקר חשוב ומרכזי בנישואין.

עדיין ההלכה ש"ותן טל" הביא קודם - במקומה. ומלמדת שזה כן עיקר חשוב.

לא כתבתי את זה קודם כי חשבתי שזה מראש לא יוצא שרוב הברכות על זוגיות.

אמנם, עדיין לא נראה לי שזה רוב גדול אפילו אם נקבל רוב:

לגבי ברכות 3 ו-4, אם תסתכלי כאן מוסבר שהרביעית היא על בריאת האשה והשלישית על בריאת האד לפני שנבראה אשה, ומכיוון שמברכים את הברכה הרביעית מברכים גם את השלישית. לכן אני לא כל-כך מסכימה שזה ברור ש-3 היא על הזוגיות.

ברכה 6 - נשמע שאת צודקת.

לא הבנתי למה ברכה 2 ניכסת כל-כך בקלות לזוגיות. לפי מה שכתבת: בית של עבודת ה' - זה לא קשור דווקא לקשר זוגי. אם כבר יותר מתקשר לילדים. אבל לא הייתי משייכת לאף אחד מן הקטגוריות.

יוצא שתיים זוגיות ואחת ילדים.

אם העיקר היו הילדים לא היו נותנים לזה כ"כ הרבה זמן.

אני לא מנסה לשכנע שזה העיקר. אלא שזה עקרוני.

תגידי שילדים הם העיקר, למה זה אומר בהכרח ש-10 שנים הן מדיי?

הרי, כמו שאמרתי קודם, בילדים אין הכוונה רק להוליד ילדים, ולא בהכרח כמה שיותר. זה כולל את חינוכם הראוי, שיתאפשר יותר עם אשה שאדם אוהב ומתאימה לו. ולכן אפילו אם נגיד שהמטרה רק ילדים, אולי כדאי לחכות 10 שנים כדי לגדלם בדרך הטובה ביותר שאפשר.

1- כי צריך לברך..

2- כדי שנזכור לכבוד מי הכל ושהכל ממנו ובשבילו- המטרה הסופית

3. קודם כל אנחנו מברכים על כל אחד בנפרד- שנוצר בכלל.

4- זה דווקא ממש לא נשמע לי ילדים- אלא שכל אחד מבני הזוג זכה להיות מה שנרא "מענטש" אדם הראוי להתחתן וזכה גם להתחתן (בניין עדי עד) 

5- כאן אנחנו מברכים על תהליך הגאולה (מה עקרה בחתונה? אלא שזו א"י שהיא עקרה, ועם כל בית שקם- היא מתקרבת לתהליך הגאולה- קיבוץ הבנים)

6- שמח תשמח, יש אומרים כפשוטו- חתן וכלה, ויש אומרים הקב"ה וכנסת ישראל שהם חתן-כלה עליונים.

7- עוד ישמע- כמו שאנחנו חוגגים היום חתונה של זוג גשמי, ככה עוד ישמע קול השמחה של החתונה האמיתית- הנ"ל..

בגדול- 7 ברכות זה יותר חיבור של החתונה הגשמית עם תהליך הגאולה.

לא אמרתי שרק הילדים זה חשוב, אלא זה אחד מהדברים לשמם מתחתנים...

ונעשה את זה הכי חריף שיש: אם את פוגשת מישהו והוא מצהיר בפניך בתחיל הפגישה, שהוא עקר, ואין לו סיכוי לעולם להביא ילדים - תשקלי אפילו טיפה להמשיך להיפגש? (ברור שבמקרה שבו מגלים נתונים כאלה שני בני הזוג רק אחרי החתונה, המצב יהיה שונה, אבל יש מצבים שבהם בגלל מחלה או משהו, זה כבר ידוע בגיל צעיר יותר, ואז הסיכוי שמישהו "פורה" יתחתן עם עקר, היא מועטת ביותר... אנשים כאלו, אם יתחתנו, לצערנו, זה כנראה יהיה עם אנשים במצבם/ אלמנים/אלמנות שכבר פחות מעניין אותם ילדים ויותר מעניין אותם מישהי/מישהו שיהיה לצידם...

אני זוכר שקראתי בספר של חיים ולדר סיפור על נערה כזאת...

בנגע לברכות הנישואין - זה לא אומר...כלומר, זה שהילדים פחות מוזכרים שם זה לא אומר שהם לא מטרה של נישואין... הברכה היא תקנת חכמים מאוחרת, שכוללת בעיקר פסוקים, וחכמים לאו דווקא ניסו להעביר דרכה את מטרת הנישואין...

הרי עבודת הזוגיות - זו עבודה על המידות..

במישור הכללי - 

להקים בית נאמן בישראל, עם ילדים יראי שמיים - 

שיקחו איתנו ההורים, חלק בהקמת ממלכת כהנים וגוי קדוש - 

ויפיצו את שם ה' בעולם.

[ועלתה השאלה - אם חס ושלום, אין ילדים.. 
יש ילדים ברוחניות (תלמידים או אנשים שדואגים להם)

אפשר גם לאמץ.
וכדאי גם להכיר בזה - שמעבר לגידול הילדים שזו עבודה נהדרת, נפלאה ועצומה מאין כמוה -

אנחנו גם כאנשים פרטיים (ולא רק כהורים) אחראים על הבאת הגאולה הכללית.]

אז אין פה את המישור הכללי.

יש מישור כללי כזוג..

בקירוב לבבות ובהקמת הממלכה, בחיזוק הגאווה היהודית.

הילדים - הם שותפים בתהליך הזה.

בעצם המטרה הכללית מתחלקת לשניים:

1. לקדש את שם ה' בעולם (כל אחד במישור שלו) - היא המטרה העליונה.
2. להביא ילדים שימשיכו את התפקיד ואת קיומו של עם ישראל.. - בעצם חלק מהמטרה, המשכיות.

אבל החלק השני לא פוסל את האפשרות לפעול בחלק הראשון והעיקרי.

המטרה המטרתית: לבנות בית המושתת על תורה וחינוך לחסכנות מתוך מקום של יש.

מה כל-כך חשוב בזה דווקא?

יש הרבה ערכים חשובים. למה דווקא את זה בחרת לכתוב ולא למשל: בית המושתת על תורה - וחינוך לזהירות בדרכים?

נסיון החיים...

יש גם בזבזנים שהם אנשים טובים ומקסימים.

אני מסכימה שחסכנות זה דבר חשוב,

אבל לא זה האידיאל!

מה הבעיה שזה יהיה אידיאל אצלי?

מי אמר שאנשים בזבזנים לא טובים?

לי אישית נכון לחנך בצורה מסויימת.

לא התנגדתי לשיטות אחרות.

כלומר, גם לדעתי צריך לחנך לחסכנות,

 אבל לא הייתי אומרת שבשביל זה צריך להתחתן...

ברור שלא בשביל זה.

חתונה זה עסק בזבזני..

|מזדהה|

הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה וגו'. (שבת ל"ג ע"א)

שאין לנבל את הפה, ואפילו שהכל יודעים וכו'...

"הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אלא כל המנבל פיו ואומרו- אפילו גזר דין של 70 שנה הופכים לו לרעה"

וד"ל...

לק"י

ואין לי כח לחפור מעבר..

האם אנחנו חיים רק בשביל שיהיה לנו טוב???

או שיש משהו יותר מזה?

לק"י

רק שבתכל'ס הרצון שלי להתחתן הוא כדי שיהיה לי טוב בחיים..

כלומר, אם הנישואים לא טובים יותר מהרווקות או לפחות טובים כמוה- אני נגד להתחתן.

(ואני לא מדברת על ההתמודדויות, אלא על זה שפשוט לא טוב בנישואים).

וקצת מעבר- אני רוצה בית משלי, שבו אני אקבל החלטות ואבנה אותו בדרך שאני מאמינה בה.

ואני רוצה גם ילדים משלי.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

זה אומר שזה נכון ומדוייק במאה אחוז?

סטריאוטיפ לעיתים מרגיש נכון, אבל הרבה פעמים הוא ממש לא מדוייק וגם לא נכון.

אבל בשורש הדברים אמיתיים, גבר ואישה זה לא אותו יצור...

אתה חושב שיש כזה דבר (לא מבחינה חיצונית מי נראה יותר דומיננטי אלא מבחינה פנימית מי מוביל את הבית) זוגות שהפוכים בהקשר הזה?

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

הסינון חוסם לי את הסרטון (אימוג'י תוהה)

היהודי הזה מעביר תוכן עם יראת שמיים?

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ריגשת ועודדת אותי מאוד

יש בנות עם יותר חכמת לב שיצליחו להבין שגבר רגיש זה מתנה.

אחרי מעל עשרים שנות נישואין לגבר רגיש, שידעתי כמה זה טוב, אבל זה היה נראה פחות מגניב בהתחלה, והיום החברות אפילו קצת מקנאות בי.

הקליפה של המאצ'ו נחמדה בהתחלה. אחכ קצת יותר קשה לחיות חיים של נישואים ומשפחה, על שלל קשייהם עם מישהו שקשה לדבר איתו והוא לא מבין למה את מתרגשת מזה.

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

דיברת איתה על הפחד לאכזב ספיצפית? או בכללי על הרגישות?

היא כאילו לא התייחסה לזה שאתה מפחד לאכזב אותה?

רק אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה בחור יותר חזק ויציב?

אם היית יודע שיותר מזה שחשוב לה מה או איך תעשה, חשוב לה שפשוט תעשה, זה היה משנה אצלך משהו? היית מצליח יותר ליזום ולהוביל?

כי בסוף יציבות ובטחון עצמי זה משהו משתנה מול אנשים וסביבות

אדם יכול להיות עם הרבה ביטחון עצמי בחוץ אבל בבית עם המשפחה לפחד ולחיות בלחץ, או להיפך, אדם שמרגיש שבבית ומשפחה מקבלים ואוהבים אותו אז הוא מרשה לעצמו להיפתח ולהיות עם בטחון, ובחוץ לא.

בטחון עצמי זה משהו שתלוי בסביבה...

אם אתה מרגיש בקשר/סביבה/אנשים מסוימים שיש לך מקום ומקבלים אותך ואוהבים ורוצים לשמוע אותך אז ממילא יתפתח לך ביטחון עצמי במרחב הזה

ברור שזה משהו שהוא תהליכי שנבנה לאט לאט

כי אם אדם רגיל להיות חסר ביטחון מול כולם, כי הוא רגיל שלא רוצים לשמוע אותו, אז זה באמת חתיכת שינוי בראש לעשות פתאום להפנים שיש מקום שרוצים לשמוע אותך בו ושמחים במה שאתה עושה גם אם אתה טועה ולא הכי הכי מדויק כל הזמן

אבל זה לגמרי אפשרי

אז השאלה היא קודם עליך

האם אתה מוכן להיפתח ולפתח ביטחון עצמי מול מישהי שמבינה אותך ומעריכה אותך?

להבין שיש פה מישהי שרוצה אותך ככה כמו שאתה, עם הטעויות וזה שאתה לא מושלם, אבל היא פשוט רוצה שתהיה אתה, שתרגיש בנוח להיפתח מולה מתוך הידיעה שהיא באמת רואה בך המון טוב והייתה שמחה שיפתח ותיזום יותר מתוך מי שאתה ולא לחקות איזה דמות אחרת שנראה שהיא תמיד בטוחה בעצמה אבל היא לא אתה

אם לא, אז אני חושב שאתה צריך לעבור תהליך בכל מקרה

כי בעיניי ביטחון עצמי זה לא משהו גברי דווקא, זה משהו טבעי של אדם שגדל בסביבה בריאה ומיטיבה

וזה צורך אנושי ביטחון, פשוט מתוך הפחד לטעות ושיבקרו אותנו על הטעויות שלנו אנחנו הרבה פעמים מעדיפים להיסגר ולא ליזום, כדי להרגיש מוגנים מהביקורת או הזלזול

אם ובתקווה שכן, אז אתה בסדר גמור

עכשיו השאלה זה על הצד השני (הבחורה המדוברת, ובכללי בחורות פוטנציאליות) האם הם מוכנים לעבור את התהליך הזה? או שהם רוצות לקבל מישהו שהוא כבר מושלם בהכל והוא גם וגם דוס אבל פתוח וכל החלומות הוורודים האלה

אני לא יודע כמה רלוונטי לגבי זאת שדיברת עליה לחזור ולנסות את זה, אבל גם לגבי בנות אחרות, זה משהו שצריך להיות מדובר ביניכם

אפשר גם לנסות לברר על זה מראש בבירורים, כמה זאת מישהי שמחפשת את האחד המושלם, וכמה היא מבינה שזוגיות טובה זה בעיקר עבודה ביחד

והיא מוכנה לעשות עבודה ולהשקיע ולעבור תהליך ביחד איתך כדי לקבל בן זוג טוב כמוך ולחיות בזוגיות טובה שהיא גם מאוד מכילה ורגשית וגם יש בה ביטחון ויציבות

יש בנות בוגרות ורציניות שישמחו מאוד להשקיע בתהליך כדי לקבל מישהו עם לב טוב ורגיש כמוך

ואלה שלא, אז באמת פשוט הרווחת סינון, אני לפחות לא הייתי רוצה לחיות עם מישהי שמחכה לאביר על הסוס הלבן ולא מבינה שזוגיות זו עבודה

סליחה על השיעור כללי 🙈

מקווה ממש שבכלל הבנתי נכון את המצב והסיטואציה ואני לא מבלבל סתם במוח

בדיוק כמו שה"תפקיד" של "גברים" זה להשפיע ולהוביל וליזום

ככה גם ה"תפקיד" של "נשים" זה לקבל ולהכיל ולתת מצידן את המרחב הבטוח והחומל שיש בו מקום לטעויות אבל לא ממקום של ייאוש וזלזול אלא דווקא מתוך הערכה

אם צד אחד לא מוכן לקחת את ה"תפקיד" שלו אז שלא יצפה מהצד השני

כמובן שזה נכון ל2 הצדדים, וגם גברים צריכים לדעת ליזום ולהוביל מתוך המקום המקבל מהצד הנשי

לא זוכר אם ירדתי לפרטים אבל כן אמרתי שהרבה מההתנהגות שלי נבעה מהפחד לאבד אותה (מה שגרם להפך הגמור ). היא לא כל כך התייחסה לזה רק אמרה שהיא לא מרגישה יציבות.

אני ממש שמח במה שכתבת בתגובה השניה כי זאת היתה נקודה שמאוד ניסיתי להדגיש לה. סדר האירועים היה כזה: פגישה בשלישי, שבה רק בסוף היא העלתה את נושא ההובלה וכל זה, פגישה בחמישי ששם היא הרגישה שאין שינוי מצידי, קבענו במוצש הפסקה של שבוע ומפה לשם אחרי יומיים היא הודיעה שההפסקה נצחית...

אני אמרתי כל הזמן הזה שלפי דעתי זוגיות אמיתית זו עבודה משותפת. וכמו שמצופה ממני להוביל, מצופה ממנה לתת לי את המקום הזה ולכוון אותי מדי פעם במה שמפריע לה. ולא הגיוני שבמהלך כל הפגישה בחמישי זה לא יעלה כשזה מורגש מבחינתה, והיא תשדר עסקים כרגיל, ואז בטלפון לפני שבת תנחית את זה שהיא לא יודעת אם היא בכלל רוצה להמשיך... הרגשתי שזה היה קצת לא הוגן כלפי שאחרי פגישה אחת היא החליטה שזה לא בר שינוי ועבודה. אני מאוד מאוד רוצה ומוכן להיפתח ולהיות אני באמת, ולעבוד ואם צריך גם להשתנות (בגבולות הסביר) בשביל לבנות זוגיות פורחת. פשוט בקשר הזה הרגשתי שאני כל הזמן במבחן ושמצידה היא צריכה לסמן עוד וי על איזו תכונה בשביל שתוכל להרשות לעצמה להרגיש בנוח ולתת לי להיפתח בלי להרגיש שיבקרו אותי על מי שאני.

אני קורא עכשיו את התגובה שלך וקצת מתלבט מה אני חושב

בכל מקרה אם אתה מרגיש בקשר שאתה כל הזמן במבחן אז זה ממש לא מקום נכון להיות בו ונראלי שטוב שזה נגמר

למרות שברור לי שזה קשה לך שאתה מרגיש שלא נותנים לך הזדמנות ואתה נשאר לבד

אני לא יכול לדעת אם ההרגשה הזאת שאתה תמיד במבחן זה באמת משהו שהיא משדרת לך או שזה משהו אצלך

נראלי כדאי לנסות להתייעץ עם איש מקצוע לברר טיפה את הנקודה הזאת

או אם אתה פחות מתחבר לזאנר אז אפשר מישהו מבוגר / מישהו עם נסיון וחוכמת חיים שמכיר אותך במציאות

התייעצתי עם אנשים חכמים על הנקודה הזאת, והאמת שגם היא הודתה פעם שקשה לה בכללי לתת אמון באנשים ושהיא יודעת שהיא משדרת מבחן. אז נראה לי שהיה פה איזה שילוב של שני אלמנטים בעיתיים שהתחברו- הזמן שלוקח לה לתת אמון והקושי שלי בלהביא לידי ביטוי את הביטחון והמקום הנוח. לכן (אחרי הרבה זמן של התבוננות) אני גם לא חושב שזה באמת היה מתאים מהבחינה הזאת, אבל הדברים שהיא אמרה בסוף התנחלו לי חזק בלב, ולכן אני עדיין קצת במחשבות על אישיותי באופן כללי...

שאתה ככה מודע לעצמך

אתה באמת אלוף

ואל תחליש את עצמך

אתה תמשיך להתקדם ובסוף הנסיכה תגיע

שאתה בחור מקסים ופשוט יש נקודה אחת שאתה צריך להשתפר בה, נקודה שגם ככה חשובה לך לחיים.

צא לדרך.

הכל לטובה...! מה שהיה היה תסתכל קדימה. מי ששלך תגיע אליך בזמן הנכון. 

זה מאד קשה להיות רגיש, מזדהה, אבל אפשר לעבוד על זה ולפתח חוסן רגשי.

לגבי המשפט שאמרת שהיית מצליח בתור בחורה- זה לא נכון. גם בנות צריכות חוסן רגשי. כל אדם צריך. אחרת הוא נטרף כמו ספינה בים.

לדעתי אתה צריך להשתנות קודם כל בשביל עצמך. תשמע שיעורים מחזקים באמונה ושיעורים שמלמדים איך גבר צריך להתנהג עם אשתו, ותקבל על עצמך ליישם, בלי פילטרים וסננים. זה אפשרי. האנשים הכי חזקים הם אלה שיודעים לבטל את עצמם בשביל מה שצריך. אני חושבת שברגע שתגיע לאיזון בתכונת הרגישות אשתך כל כך תרוויח. מעבר לרווח שלך בחיים יציבים ובריאים.

זה לא אני אלא זו היא שאמרה לי שאם הייתי בחורה היא היתה שמחה ממש להיות חברה שלי...

דבר שני- תודה על התגובה

ש-ה' נטע בך ברחמים נפלאים ודיוק רב.

דעה של בחורה שהכירה אותך לזמן מועט, לא צריך לשנות לך כל כך הרבה.

אתה מי שאתה, ותשמח ותעלוז בזה.

אם אתה חושב שיש בדבריה דברי טעם, ובחשבון נפש נוקב ואמתי, אתה מגיע למסקנה להשתנות בצורה מסויימת, אז תנסה להשתנות. אבל שזה ינבע מתוכך לכבוד ה'.

ה' קורא הדורות מראש בורא קצות הארץ, הכין לך מקדם זיווג אמתי משורש נשמתך. תבטח רק ב-ה'!

"כששוכחים את הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלהים, אל נשמת כל הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה... וזהו הרז של אורו של משיח, הופעת נשמת העולם, שבהאירו ישוב העולם לשורש ההויה, ואור ד' עליו יגלה. וממקור התשובה הגדולה הזאת ישאב האדם את חיי הקודש של התשובה באמתה."

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.