זו פשוט נפש של אומן. מוזיקה זו גם אומנות,ולכן הרבה ציירים גם נמשכים למוזיקה

1) או שכן. קיים שאמנות עוברת בתורשה.
ואו שלא.
אצלי, למשל (ואצל המונים נוספים) זה לא.
[בעצם אני לא בטוחה. סבתא רבא שלי היתה ציירת...]

2) אני לא מנגנת באופן מושלם על אף כלי (בסיס על מפוחית וחליל צד), אבל יש לי כשרון לכלי נגינה, ואני מעריכה מאוד מוזיקה טובה.

ציור ומוזיקה אלו שני דברים שקשורים לנפש ולביטוי רחשיה, חיותה וקיומה. כך אנחנו מבטאים את עצמנו, באופן שביומיום קשה לומר במילים, או להחוות בהתנהגות.
ציור ומוזיקה אלו אוצרות שהבורא השאיר כאן בעולם, מתנה שלא תסולא בפז,
חבל הצלה לשפיות האדם על הכדור המטורף הזה...

נראה לי שיש קשר בין כל האומנויות, כמו שכבר אמרו כאן.

אני אישית גם אוהבת לצייר, גם אוהבת לנגן (קצת) וגם אוהבת לכתוב.

ובאמת, כולן דרכים לביטוי רחשי הלב, כמו שדינה אמרה.

לא בהכרח שציור עובר בתורשה.

יכול להיות מישהו שהרבה במשפחה שלו מציירים והוא ממש לא..

ולהפך, יכול להיות גם אדם שאוהב לצייר שבא ממשפחה שבה אף אחד לא מצייר.

אבל מן הסתם יש יותר סיכוי לאהבת ציור אצל אדם ממשפחה שבה מציירים.

אצלי באופן אישי זה מגיע מ2 הצדדים.

(אבא שלי אוהב לכתוב בכל מיני כתבים מיוחדים..ואבא שלו היה אדריכל, זה גם סוגשל ציור, ומצד האמא יש את סבא שלי שהוא גם אדריכל, וסבא רבא שהיה אומן וגם צייר בין השאר.. וגם אמא שלי בעצמה יודעת קצת לצייר)

לגבי השאלה השניה..ברור שיש קשר. מסכימה עם #יויו#.. זו פשוט נפש של אומן.

אני מתה על מוזיקה וממש רוצה לנגן על פסנתר, אבל אף פעם לא יצא לי ללמוד..אולי יום אחד יצא לי..

כיף לי להקשיב לשירים ולבחון כל מיני ביצועים וקולות שניים וכאלה..

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!