נו אז מי נסע כבר למירון?....ומי בדרך תקוע בפקקים?בנדא מצוי!!

נו ספרו חוויות......

 

השנה לא הייתי בכל החסידויות ולא הרגשתי שום פיספוס

 

הייתי בישיבה התיכונית במירון

שם היה התוועדות בייני"שים ל"ג בעומר עם:
הרב שמואל אליהו, הרב אליקים לבנון, הרב דודי דודקביץ והרב איגרא

 

היה שמח מאד פשוט אורות!!

תמונות בסוף מהתוועות - http://www.inn.co.il/News/News.aspx/255055

וידאו מהתוועדות - שנה שעברה(בטח עוד לא העלו את של השנה) - http://www.yelm.co.il/show.asp?id=51678

 

והספיקותי ותיקין בציון ואח"כ זכיתי להתקרב עד לציון ולבקש בקשות כמה דקות

הספיקותי גם קצת להגיד תיקוני זוהר - מהסדר של ל"ג בעומר

 

ואפילו להציל חיים בלי שתיכננתי בכך!

 

 

 

היה קצת סרט לחזור....אבל ב"ה הצלחתי ממש בניסי ניסים לעלות על אטובוס לחניון לפני שנעלו את ההר - לא היה אפשר לצאת או להכנס!!

 

 

היה שמח מאד ומרומם!

 

מבין למה אני בחיים לא אגיע למירון בל"ג בעומר?דינה ל.
היה מדהים!עם כל הקשיים לא הייתי מוותרת עלאייכה!
החוויה המרוממת והקדושה!!



ומסקנה שלי האזרחים מסתדרים טוב יותר בלי שהשוטרים מתערבים!!!חוץ מבלאגן הם לא עזרו בכלום...כשירדנו המשטרה כבר קרסה וגם האוטובוסים ואנשים הסתדרו טוב יותר על הכביש!
כן אנחנו מצאנו את האוטובוס שלנו ופשוט פרצנו אליובנדא מצוי!!

פנימה בכוח ולא הייתה ברירה לנהג אלא לפתוח ולהעלות את כולם

בכ"מ הצלחנו לרדת לחניון לפני שהמשטרה סגרה את הכל

היה כיף...לאהוב את הרבי

פשוט אוירה מדהימה....

 

והריקודים היו מהממים.....

 

איזה כיך שיש לעם ישראל כ"כ הרבה חגים מיוחדים ומאחדים

הייתי שבת ומוצ"שיוסלה קמצן (קדוש?)

היה כיף, במיוחד המניין קרליבך צמוד לקבר , איזה אחדות!

היה *קצת* סרט לחזור? הלליש


וידאו מהתוועדות בני הישיבות הציוניות במירון השנה!!בנדא מצוי!!
לא רוצה להרוס את המסיבהפריסביאחרונה
אבל הבנתי מרב מסויים שכל ההכנות והאבטחה למוצ"ש ע"י כוחות הביטחון וההצלה נעשו בצהריי יום השבת. הוא אמר שהיה שם שוטר דתי שהוצא מביתו בשבת כדי להתכונן לעלייה למירון. חבל שזה קרה ככה... ‎

נשמע שאני מצטדק אבל היה לי חשוב לכתוב זאת עקב הדברים ששמעתי היום.
בעיה שבנות הולכות עם חצאיות שסע. זה מכשיל את הבניםנ א

באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

ראיתי פעם פשקוויל:קעלעברימבאר
שקץ הוא לכם. שק"ץ - ראשי תיבות שסע, קצר, צר😂
בעיה שאנשים מתערבים בדברים שלא שלהםמשה

את החשבון שלהן  שיעשו הן. לי אין שליטה עליהן (וגם לא אמורה). אני בוחר את הבחירות שלי.

בעיה שאתה מסתכל על רגליים של בנותפשוט אני..
זה מכשיל אותך באיסור ''ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם''
בחירה של גבר שהיא מצווה- להתגבר ולא לתור אחר עיניונפש חיה.
אז תעצום עינייםקפיץ
בעיה שבנים מסתכלים על חצאיות שסע ..הודיה לה':)

ולא, אני לא הולכת עם כאלה

אבל באמת, לא לעניין להאשים אותן

מזמן לא היו הטרלות בפורום הזהמבולבלת מאדדדד
ואם התכוונת ברצינות, אני מעדיפה שלא להגיב, בשביל לא לפגוע יותר מדי. 
כן. אבל זה מרחב ציבורי בארץ הקודש!!נ א
באופן כללי כל הגישה של צניעות בקטע של "לא להכשיל"קעלעברימבאר

חוטאת למטרת התורה.


עיקר הצניעות בלבוש הוא כדי לעדן את מראה גוף האדם , לגרום לחיים אציליים ועדינים יותר, ולהסתיר את הגוף מעיני רוב האנשים למעט בן הזוג.


ואין העיקר הוא: לא להכשיל. זה גישה בעייתית שרואה בראש ובראשונה את הגוף כגורם בעייתי, ולא כגורם קדוש שצריך לעדנו ולגלותו רק למי ששייך לראות את גילויו.


זה נראה לי ההבדל בין צניעות מוסלמית ליהודית. הצניעות המוסלמית אין עניינה לעדן את הגוף אלא שלא יפתה את הגברים.

הצניעות היהודית עניינה לעדן את הגוף ואת החיים הגשמיים

אל תפיל עלינו את הבעיות הרוחניות שלךמבולבלת מאדדדד

לא טוב לך? תתמודד. אתה לא יכול להאשים את המין השני על הבעיות שלך. וזה לא רק כאן. זה נראה שיש לך ראייה שגויה על החיים.


אם הן עושות משהו לא בסדר זו בעיה שלהן. מה הקשר אליך?

ומה עם שמירת עיניים…? לא היית אמור לא להסתכל בכלל? כתוב בגמרא שגבר לא יכול להסתכל אפילו על בגד של אישה. לא רק עם אישה ברחוב. מה קרה לזה?


וכמו שאמרו פה עוד, הצניעות היא בשבילנו, הבנות. לא בשבילכם, הבנים. 

מותר לראות בגד שלקעלעברימבאראחרונה

אשה. אסור לנעוץ בו מבטים בשביל יופיו או להנות מיופיו.

(למעט אשתו, אימו אחותו או ביתו).


אבל סתם להסתכל, או להביט בבגד בעת כשמשוחחים עם אשה מותר. אין עניין להסב מבט כשמדברים עם אשה

מגמת התורה במצוות בין אדם לחברו וכו'הכלכלן המשני

שלום!

אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה. 

עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.

מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.

באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.

לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.

זו היתה אז המציאות החברתית בעולםפ.א.

הנושאים הסוציאליים בתורה משקפים את המציאות החברתית שהיתה נהוגה בעולם העתיק.  

מציאות של עבדים ושפחות, מציאות של שבטים, חמולות, מציאות של חיים חקלאיים - משק חי, שדות וגידולים חקלאיים, תלות במעיינות ובגשמים.  שפע המצוות של הבאת קורבנות לפולחן הדתי, ביכורים, מצוות התלויות בארץ, מסכתות שלמות במשנה סביב העולם החקלאי.  

שנת שמיטה ויובל: מנגנון כלכלי שנועד למנוע ריכוז רכוש קיצוני על ידי מחיקת חובות אחת לשבע שנים והחזרת קרקעות לבעליהן המקוריים אחת לחמישים שנה.


המונח "תנאים סוציאליים" כפי שאנו מכירים אותו כיום הוא מוצר של המהפכה התעשייתית.

בעולם העתיק, רשת הביטחון הגיעה משילוב של חוקי מדינה, מסורות דתיות - ובעיקר ומבנים משפחתיים. החמולה המשפחתית עוטפת את הנזקקים.  


והשבת - בטח שהיא באה לתת מנוחה לעובדים, לפועלים, ואף לבעלי החיים.  

המונח תנאים סוציאלים היה בעם ישראל עודקעלעברימבאראחרונה

הרבה לפני העת המודרנית.


הכלל "כופים על הצדקה" בשמו הקהילות גבו מס מהקהילה בכפיה כדי לתת את הכסף לעניים.


הגמרא מתארת: נכנסו אצל דוד ואמרו לו- עמך ישראל זקוקים לפרנסה. אמר להם צאו והתפרנסו איש מרעהו.

(כלומר עשה חוק שהעשירים חייבים לפרנס את העניים).


יהושע בן גמלא תיקן שיהיו מושיבים מלמד תינוקות  בכל עיר ועיר. כלומר חוק חינוך חינם מכספי הציבור.


ככלל נראה שאתה צודק לגמריצדיק יסוד עלום

ונסיונות חילוניים לטעון שהתורה היא ספר שעוסק בתיקון החברה עוקרים את התורה מהמקוריות שלה לשיח חילוני מערבי.

יחד עם זאת, צריך לשים לב לכך שהאמירה "...טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן *ולא לדאוג לעני*" עלולה להתפרש בטעות כאילו באמת לא אכפת לנו מהעני. וזה ודאי וודאי לא נכון. הרמב"ם נותן טעם גם ליתומים ולאלמנות שצריך להיזהר בכבודם כי הם נפגעי החברה,

וגם באיגרת לגר הוא מוחה בתוקף נגד הרב של הגר ומזכיר: 36 פעמים הזהירה התורה בכבודו של הגר.

גם בהלכות פורים אצל הרמב"ם הוא אומר שעדיף להמעיט בסעודה ומשתה ולהרבות במתנות לאביונים:

    "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.

מהלשון של הרמב"ם נראה שאכפת לך *מהם* ולא מהתיקון הרוחני שלך.


כלומר לו יצוייר והחמלה, האמפתיה, הכבוד והרצון הטוב כלפי העני הם לא חלק אינטגרלי מהמצווה - אלא רק תיקון שמיימי - זה אסון! השכר מגיע כתוצאה מהחמחה הדאגה הכבוד והאמפתיה

או כמו שהמהר"ל אומר יפה בהקדמה לנתיבות עולם

   "שלמה ע"ה רצה לומר כאשר עושה האדם צדקה יש לו חיים, מפני כי עיקר הצדקה שנותן חיים לעני וכמו שהוא מחיה העני בשביל זה ראוי אל חיים גם כן."

לכן חלק בלתי נפרד ממצוות הצדקה היא ההטבה, הרצון הריאלי להיטיב, לעזור, לשקם...

עיקר מטרת התורה היאקעלעברימבאר

לעדן את נפש הקולקטיב על ידי התנהלות מוסרית קולקטיבית-כלכלית, וכתופעת לוואי יש גם כלכלה תקינה גשמית-סוציאלית.

 

הנצרות טוענת שאין אפשרות לתקן את העולם מוסרית וסוציאלית-כלכלית כי הוא חוטא מיסודו. רק סך הכל להמתיק את החברה המושחתת עם טיפונת מוסר נוצרי נחמד. הדת אצלה מתפקדת כאופיום להמונים שמסית את הדעת מלתקן את החברה מוסרית.


 

בעם ישראל ובתורה יש מגמה לחתירה לתקן את החברה מוסרית כלכלית חברתית וסוציאלית.


 

 

או כמו שכותב הרב קוק באורות ישראל ותחיתו ג ג:


 

 


 

מרכז החיים של נשמת ישראל במקור הקדש היא. דרך אמת ואמונה נולדנו ובה אנחנו מתגדלים. אין בנו ערכים פרודים, האחדות שוכנת בנו ואור ד' אחד חי בקרבנו. *הדינים, דיני תורת אלהים חיים מציינים אותנו מכל עם ולשון*. הקדש הוא פועל בקרבנו פנימה, שאיפות חיינו הכלליות אליו הן הולכות. יש נטיפות של קדש בכל עם ולשון, אבל ערכי החיים כולם אינם צומחים מזה. לא כן בישראל. (משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו", שהיא פרשה קטנה שכוללת כל גופי תורה, שיוצאת אל הפועל ביחידי סגולה, נחלת הכלל היא באמת. כל שאיפת החיים וכל חפץ החיים, הקנין ותשוקותיו, העשר והכבוד, הממשלה וההתרחבות בישראל, ממקור הקדש הם נובעים. *על כן המשפטים הם קדש קדשים בישראל, ועל כן הסמיכה, שהיא נושאת שם אלהים עליה, היא כל כך נחוצה לנו, היא כל כך אופית לתכן לאומנו*. והרשעה היונית הסורית הרגישה בחוש העור שלה את ערך הסגולה הגדולה הזאת וגזרה על הסמיכה, ור' יהודה בן בבא מסר את נפשו עליה. ופעולת מסירת הנפש הזאת נשארה, כי העמיקה את תכן החיים האופיים המיוחדים של קדש ישראל לד'. משה רבנו ע"ה, בתפסו אתו את כח המשפט, בתחלת יסודו באומה, העלה את כל ערכי המשפט עד סוף כל הדורות לאותו התכן האלהי שמשפטי ישראל באים אליו, ודרישת אלהים באה יחדו עם המשפט הישראלי. (שמות יח): "כי יבא אלי העם לדרש אלהים, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו. והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו". ודרישת אלהים של המשפט נשארה סגולה ישראלית, שהיא מתגלה באופי האלהי הכולל עולמי עד וזורח בארץ ישראל, בארץ חבל נחלתו, מקום האורה של סגולת הקדש.            *המינות (הנצרות) הפקירה את המשפט, תקעה עצמה במדת הרחמים והחסד המדומה הנוטלת את יסוד העולם והורסתו*. ומתוך עקירת יסוד המשפט מתכנו האלהי תופסת אותה הרשעה היותר מגושמת, ובאה בזוהמא לחדור במשפט הפרטי של האישיות היחידית וחודרת היא בהתפשטות גדולה לנפשות העמים, ובזה מתיסד יסוד שנאת לאומים ועמק רעה של טומאת שפיכת דמים, מבלי להמיש את העול מעל צואר האדם. אמנם עיני כל מוכרחות להיות נשואות לאור עולם אור ד', אשר יגלה על ידי משיח אלהי יעקב (תהלים ט ט): "והוא ישפט תבל בצדק, ידין לאומים במישרים".

 

כלומר עיקר המגמה היא לתיקון חברה סוציאלי-כלכלי. אבל המטרה הראשית היא קידוש ועידון הנפש הקולקטיבית של האומה, ורק כמטרה משנית הייתרונות הגשמיים שיוצאים מחברה תקינה סוציאלית-כלכלית


 

 

שבת בוודאי קשורהנקדימון

לשבת יש בהחלט גם את הטעם החברתי של "למען ינוח עבדך ואמתך *כמוך*".

 

שמיטת קרקעות אמנם היא דבר אמוני של מי הארץ (של ה'), אבל שמיטת כספים למשל היא דווקא מאוד חברתית ברעיון שלה. למיטב זכרוני.
 

מצוות הענקה היא דבר מאוד חברתי, שאני לא רואה בכלל איך אפשר להעמיד אותו על תיקון האדם. זה משהו מאוד חברתי, לא?

 

אלה דוגמאות שעלו לי בשליפה מהירה.

הטעם גם וגם.קעלעברימבאר

יש עניין לתקן את העולם ולהחיל "משפט וצדקה בארץ".

"מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה".


 

אני לא רואה שבתורה אין מטרה לרווחה עצמית לעניים.

הנה ראיות:

"למען ינוח עבדך ואמתך כמוך" ובנוסף "וזכרת כי עבד היית במצרים".


 

"ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר" כטעם יחיד בפרשת משפטים.


 

"כי פתוח תפתח את ידך לו די מחסורו אשר יחסר לו".


 

"גדול המלווה את העני יותר מאשר המפרנסו"


 

"ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו"

"ניגשו אל דוד ואמרו לו עמך ישראל זקוקים לפרנסה. אמר להם צאו והתפרנסו איש מרעהו"


 

"בית דוד דינו לבוקר משפט"


 

"לשלמה, אלוקים צדקתך למלך תן ולבן מלך... ידין הרים בצדק וגבעות במשפט... וידכא עושק. מתוך ומחמס יגאל נפשם. כי יראה עני ואין עוזר לו..."

 

וכמובן הכלל ההלכתי של "כופים על הצדקה" בשמו הקהילות היהודיות גבו בכפיה מיסים מהקהילה כדי לתת את הכסף לעניים. אם הצדקה היא רק לזיכוך הנפש,היא היתה צריכה להיות רק התנדבותית ולא בכפיה.


 

הנצרות טוענת שאין אפשרות לתקן את העולם מוסרית וסוציאלית-כלכלית כי הוא חוטא מיסודו. רק סך הכל להמתיק את החברה המושחתת עם טיפונת מוסר נוצרי נחמד. הדת אצלה מתפקדת כאופיום להמונים שמסית את הדעת מלתקן את החברה מוסרית.


 

בעם ישראל ובתורה יש מגמה לחתירה לתקן את החברה מוסרית כלכלית חברתית וסוציאלית.


 

או כמו שכותב הרב קוק באורות ישראל ותחייתו ג ג:


 

מרכז החיים של נשמת ישראל במקור הקדש היא. דרך אמת ואמונה נולדנו ובה אנחנו מתגדלים. אין בנו ערכים פרודים, האחדות שוכנת בנו ואור ד' אחד חי בקרבנו. *הדינים, דיני תורת אלהים חיים מציינים אותנו מכל עם ולשון*. הקדש הוא פועל בקרבנו פנימה, שאיפות חיינו הכלליות אליו הן הולכות. יש נטיפות של קדש בכל עם ולשון, אבל ערכי החיים כולם אינם צומחים מזה. לא כן בישראל. (משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו", שהיא פרשה קטנה שכוללת כל גופי תורה, שיוצאת אל הפועל ביחידי סגולה, נחלת הכלל היא באמת. כל שאיפת החיים וכל חפץ החיים, הקנין ותשוקותיו, העשר והכבוד, הממשלה וההתרחבות בישראל, ממקור הקדש הם נובעים. *על כן המשפטים הם קדש קדשים בישראל, ועל כן הסמיכה, שהיא נושאת שם אלהים עליה, היא כל כך נחוצה לנו, היא כל כך אופית לתכן לאומנו*. והרשעה היונית הסורית הרגישה בחוש העור שלה את ערך הסגולה הגדולה הזאת וגזרה על הסמיכה, ור' יהודה בן בבא מסר את נפשו עליה. ופעולת מסירת הנפש הזאת נשארה, כי העמיקה את תכן החיים האופיים המיוחדים של קדש ישראל לד'. משה רבנו ע"ה, בתפסו אתו את כח המשפט, בתחלת יסודו באומה, העלה את כל ערכי המשפט עד סוף כל הדורות לאותו התכן האלהי שמשפטי ישראל באים אליו, ודרישת אלהים באה יחדו עם המשפט הישראלי. (שמות יח): "כי יבא אלי העם לדרש אלהים, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו. והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו". ודרישת אלהים של המשפט נשארה סגולה ישראלית, שהיא מתגלה באופי האלהי הכולל עולמי עד וזורח בארץ ישראל, בארץ חבל נחלתו, מקום האורה של סגולת הקדש.            *המינות (הנצרות) הפקירה את המשפט, תקעה עצמה במדת הרחמים והחסד המדומה הנוטלת את יסוד העולם והורסתו*. ומתוך עקירת יסוד המשפט מתכנו האלהי תופסת אותה הרשעה היותר מגושמת, ובאה בזוהמא לחדור במשפט הפרטי של האישיות היחידית וחודרת היא בהתפשטות גדולה לנפשות העמים, ובזה מתיסד יסוד שנאת לאומים ועמק רעה של טומאת שפיכת דמים, מבלי להמיש את העול מעל צואר האדם. אמנם עיני כל מוכרחות להיות נשואות לאור עולם אור ד', אשר יגלה על ידי משיח אלהי יעקב (תהלים ט ט): "והוא ישפט תבל בצדק, ידין לאומים במישרים".


 

 

עובדים ערבים- מה אתם הייתם עושים🫵יפה ותמה

רקע:

סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.

 

אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה. 

פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?' 

באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!

העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת. 

אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.

הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר. 

 

אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.

פעלת בצורה פרובוקטיבית ולא חכמהפשוט אני..

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?


 

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.


 

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.


 

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.


 

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.


 

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

 

הכי מצחיק / עצוב:

 

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

אז יהודי יכול להתנהג מגעיל בחנות אם המוכרת ערביה?מרגול

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?


נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.


אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?


הזיה. 

עונה פה לשניכםיפה ותמה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 22:41

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

 

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

הסיפור מובןנעמי28

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?


איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

אני נמנעת מלהיכנסרקאניאחרונה

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

 

בחירת מתנה להוריםffffff
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 6:26

להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...

ארוחת בוקר זוגיתנפשי תערוג
שובר כלשהורקאני

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

סע לשוק רמלה ביום רביעישלג דאשתקד
אתה יכול לקנות שם חצי שוק ב86 ₪, וב4 שח הנותרים תקנה לך שם מיץ טבעי (יש שם בשוק הסגור, חבלז!).
הייתי שם בשבוע שעברנפשי תערוג

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

 

 

היית בשוק של יום רביעי?שלג דאשתקד

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

האמת הייתי בחמישינפשי תערוג

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

 

ברורררשלג דאשתקד
כי אשתי היה ברביעי, אז לא נשאר לך כלום
ועכשיו ברצינותשלג דאשתקד

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

אני כנראה לא אגיע לשם בזמן הקרובנפשי תערוג

הייתי במקרה שם

 

בית מזוזה יפהארץ השוקולדאחרונה

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

שאלות אחרונות על תחב"צצע

אם אני משלם פעם בעזרת מוביט ופעם בעזרת אפליקציה אחרת אני עלול להיות מופסד מכך?

ואני מתחיל לנסוע כל יום ממקום למקום,(למשל מת"א לירושלים) איך זה יוצא לי הכי זול? עדיין יש צורך לשלם מראש על הסדר חופשי חודשי?


 

 

לשאלה השניההודיה לה':)
אני חושבת שמוביט מחשב אוטומטית את ההסדר נסיעה הכי זול
כן, אתה תפסיד בגדול אם תשתמש באמצעי תשלום שוניםפ.א.

כל האפליקציות לתשלום בתחבורה ציבורית - Moovit, הופ-און, Egg, מחשבות את התשלום באותו אופן.

אבל אין קשר בינהם, ואף אפליקציה לא יודעת על חיובים שבוצעו באפליקציה מקבילה.  


 

סדר היררכי:

- חישוב חיוב נסיעה בודדת ראשונה ביום.

- חישוב חיוב נסיעה נוספת באותו יום. עד לתקרת חודשי יומי.

- חישוב נסיעה נוספת באותו חודש, עד לתקרת חופשי חודשי של כלל הנסיעות באותה קבוצת מרחק נסיעה.

אם יש נסיעה שחורגת בטווח נסיעה משאר הנסיעות, היא (ושאר הנסיעות באותו יום) לא נכנס לחישוב החופשי חודשי.  


 

 

לכן כל עוד נוסעים נסיעות מרובות באותה קטגוריה של מרחק, חשוב להשתמש באותו אמצעי חיוב.  


 

אם יש נסיעה בודדת (והדגש על בודדת, לא צבר נסיעות שמגיעות לחופשי יומי) ביום מסויים שחורגת במרחק משאר הנסיעות בחודש - כאן דווקא יותר משתלם לחייב באמצעי תשלום נפרד.

זה המינוס והמגרעה בחוקי החיוב של משרד התחבורה.  אם חורגים אפילו רק פעם אחת במרחק, כל היום הזה מוחרג מהחופשי חודשי ולא רק נסיעה בודדת.    


 

 

משהאחרונה
לנוסעים בתחבצ, עדיף לעבור ממוביט לegg?צע
שני צדדיםפצל"פ

למוביט יש ממשק יותר נוח לתכנון נסיעות

אבל לegg באמת אין פרסומות

אז אם אין לך חוסם פרסומות אולי עדיף

עברתי מ Moovit ל egg לפני כחודש וחצי. אנחת רווחהזמירות

מהפרסומת המעצבנות (אני עם אייפון) והממשק המעצבן.  


ב egg ממשק מאוד נקי ומאוד נוח.  

גם התצוגה יותר מרוכזת ויעילה, בהצגת אלטרנטיבות- כי לא נדחפות פרסומות באמצע האלטרנטיבות.  


שווה לנסות להשוות בין האפליקציות בביצוע חיפוש נסיעות מזדמנות לפי הצורך. 

כןןןןמשה
פחות ..ביינישנון

אני עברתי לegg,הוא הרבה פחות מדוייק, ומציג מסלולים יותר מסורבלים

פעם אחת הוא גם כתב על אוטובוס שמגיע, בשעה מאוחרת שאיןכבר את האוטובוס הזה

קיצר חזרתי למוביט

אנחת רווחה

בשביל אוטובוסים וזמניםמשה
איפה בוס.


הוא לא מתכנן מסלולים אבל עוזר למי שכבר יודע לאן ואיך.

אני מרוצה ממוביט ממשנקדימון
לפני שנה בערך הצטרפתי ל"ללא פרסומות" שהיה במבצע שהם עשו, ועכשיו אני ממש מרוצה מהאפליקציה. הוא מדוייק ככל שזה תלוי בשידור gps של האוטובוסים, והוא מציע מסלולים מעולים.
כמו להביע שביעות רצון מהסוויטה הנשיאותית בבית מלוןזמירות
שקיבלת בחינם ולא נדרשת לשלם …


אי אפשר להשוות את השימוש ב Moovit כאשר אתה לא מופצץ בפרסומות - הרי זו כל ההצדקה לעבור ל egg, בעיית הפרסומות 

לא זוכר כמה אני משלםנקדימון

אבל תפסתי את זה כשהם הציעו את זה ממש בגרושים. המחיר הוא כמעט חינם.


והאפליקציה טובה, מה לעשות.

נוחה, מאורגנת טוב, מדויקת.

הורדתי עכשיו כדי לבדוקטיפות של אור

זה נראה כמעט לגמרי כמו הופאון

(בהופאון יש אפשרות לתכנן מסלולי נסיעה, רק שאנשים לא יודעים..)

הופאון עובד לנו מעולה. בהתחלה אשתי הייתה גם משווה למוביט, כי היא השתמשה במוביט שנים, אבל עכשיו אנחנו לגמרי משתמשים רק בהופאון

זה לא רק נראה😅פצל"פאחרונה
אגד שילמו להופאון כדי לשכפל את האפליקציה שלהם ואז הוסיפו על זה כמה דברים קטנים
גבריםםמגובלת-

משתמשים במוצרי טיפוח?

סבון פנים?

קרם פנים?

קרם לחות?


יש המלצות?

טנקס

את רוצה לקנות מתנה לאבא שלך?פשוט אני..
יש מוצרי טיפוח (אני לא מתמצא), אבל טבעי שצריךפ.א.

להתאים לסוג העור, האם מתגלח או זיפים או זקן

(כמו אצל נשים.   התאמה אישית והעדפה אישית של מוצרי טיפוח) 

99.99% מהגברים שאני מכיר לא משתמשיםנפשי תערוג

הכי הרבה זה קרם לידיים בגלל יובש

 

ולכן, אם את רוצה לקנות את זה למישהו

תוודאי טוב טוב אם הוא משתמש בזה

 

בעלי משתמשרקאני

בדיאודורנט

ושמפו 

🤭

אם כבר אז בושםנקדימון
אבל גם זה אני לא יודע כמה פופולרי
בושם - אני אוהב להשתמשפ.א.
The One (dolce & gabbana)
שמפו 2 ב 1 נחשב מוצר אחד או שניים?פתית שלג

ברצינות- אם המטרה היא לקנות מתנה למישהו, נדמה לי שגבר קלאסי לא מתפנק ממוצרי טיפוח. בדרך כלל משתמשים רק במוצרים הבסיסיים. שמפו-דאודורנט.

אם זה גבר שמשתמש בבשמים אז זאת אחלה אופציה. אבל בבשמים לא תמיד קל לקלוע לטעם שלו..

בדרך כלל לא מעבר לשמפו ודאודורנטחושבת בקופסאאחרונה
עזרה מחוכמת הדוסיםפצל"פ

אני כרגע עם בלנדסטון מידה 11

איפה אפשר למצוא רדבק במידות האלה בפחות מ400 שקל?

כמה זמן בערך רדבק באמת מחזיק?

ויש הבדל כלשהו במידות בין רדבק לבלנדסטון? לקנות גם ברדבק מידה 11?

אולי יעניין אותך