הפרש גילאים - 11 שנים?עלמה24

שלום לכולם!

אני חדשה כאן.. קוראת מדי פעם ומתרשמת מאיכות האנשים בפורום.

 

אני בת 24 ויוצאת לשידוכים.

לפני כמה חודשים נפגשתי עם בחור בן 35.

חברה ממש התעקשה שאפגוש אותו כי הוא בדיוק בסגנון שלי,

ולמרות פער הגילאים הגדול- נפגשנו.

 

וכמובן שמרפי הגיע,

ומכל הדייטים הכושלים והזוועתיים שחוויתי עד היום,

הפגישה עם אותו בן 35 היתה מושלמת.

היתה בנינו שפה משותפת.

היה קסם באויר.

הבנה הדדית.

אותה השקפה, אותו סגנון, אותן שאיפות.

מבחינת מראה.. הוא בדיוק בדיוק מה שאני מחפשת.

הרגשתי שזה בעלי. פשוט כך.

 

אבל פער הגילאים היה לי קשה..

פחדתי מה יגידו כולם. ואם באמת אפשר לגשר על זה..

 

ניתקנו קשר..

ומאז אני לא מפסיקה לחשוב עליו.

וכבר עברו חודשים ודייטים רבים וכוזבים עם אנשים אחרים.

 

מה עושים?

ניתן לגשר על כזה פער משמעותי?

בהחלט!!!המעשה-העיקר
זה לא הגיל זה התרגיל תני לזה צאנס!
מחראושר תמידי
את שומעת שהוא התארס.

עושה לך משו?

מתוקה... פשוט חבל שבגלל סטיגמות תפסידי משו טוב.
אז אנשים אולי יפתחו קצת עיניים בהתחלה...
ואז יתרגלו. כמו לכל דבר בחיים.

מה שחשוב באמת זה מה שקורה ביניכם!

בהצלחה רבה
את מרגישה שיש בינכם פער גדול?אהבת חינם
המ"ה

שהוא הספיק ועבר כבר דברים בחיים שאת עדיין לא ורוצה לעבור?
תחשבי שזה יותר מעשור..

אבל אולי בגילאים האלו 24 ו35 זה באמת לא הכי קריטי.

אם את רוצה בואי לאישי אני מכירה את זה מקרוב.
אני מאוד מבינה את הקושי, ובכל זאת הייתי הולכת עלזהכוכבי בוקר

כשהייתי צעירה ויפה וחסרת כל ניסיון בדייטים יצאתי עם מישהו.

זה היה הבחור השני שיצאתי איתו אי פעם.

היתה פגישה מדהימה, מרתקת, קולחת, ארבע שעות שחלפו כמו רגע.

 

אבל הוא היה רחוק מלהיות לטעמי. גם מבחינת מראה, גם סגנון לבוש, גם מוצא (אמריקאי עם ספיחי מבטא)- לא הייתי מסוגלת וחתכתי.

ולקח לי כמה שנות דייטים שבהן לא חזרה על עצמה החוויה הזאת של דייט ראשון כל כך מוצלח.

ואז הבנתי כמה מיהרתי לחתוך, בלי לבדוק ברצינות, בלי לחשוב לעומק אם הסממניים החיצוניים האלו כל כך משמעותיים לי בסופו של דבר.

 

 

יכול להיות שהייתי חותכת אחרי חודש, אבל היום ברור לי שאם יש מישהו שכל כך נעימה לי השיחה איתו, זה הפרמטר הראשון.

אני לפחות אנסה, אבדוק כמה שאני יכולה אם הפער ניתן לגישור או לא.

 

שיהיה בהצלחה והחלטות נכונות!

בלי להיכנס לענין הספציפי..ד.

"פחדתי מה יגידו כולם"..

 

זה לא שיקול לדעתי.

אז ככהצירוף מקרים

א. אני סבור שהבהלה היא מבפנים. מה מפחיד אותך? שאת ילדונת והוא סבא זקן?

ב. מקרה קלאסי שקרה לנו במשפחה  - פער של 14 שנים! ישר פסלה. ולא הפסיקו לחשוב זה אודות זה.ואז הוא פנה אליה והיה בטוח שתסרב והיא אמרה שאם לא היה מתקשר - היא היתה מתקשרת. והיה להם על מה לחשוב טוב טוב. בסוף סגרו צ'יק צ'ק והם נשואים באושר ועושר...וכשרואים אותם - רואים לבבות עפים וציפורים שרות מעליהם...

והילדים מתוקים כמו מילקי עם קצפת.

ומה כולם אמרו?- שהם זכו! הוא בילדונת מתוקה , טובה בעלת מידות וחכמה והיא באיש בשל וצעיר לגמרי ברוחו. גם בגופו-שומר על כושר ולא נראה סנילי עם תותבות.ואיפה הם היו כל השנים? ואיזה מזל נפל בחלקם  ואיזה זוג יפה.

ג. הייתי בחגיגת 57 שנות נישאוין של זוג בפער של 12- אז תארי לך. מה אומרים עליהם_ שהיא שומרת עליו צעיר ובריא והוא מדהים ומושלם וצעיר וחתיך - חבל על הזמן.

למה מה יגידו? - השתגעת? - סבבה. תשתגעי.עופי על זה! שאחרים ימשיכו לחפש ואת את שלך מצאת ב"ה. אם זה זה.

 

יאללה. צרוף מקרים. אני לא טוקבקיסט ולא פורומים . הצצתי ונפגעתי.

תתחתני עם אבא'לה ותגלי שאת האמא'לה של הג'נגו הזה בעטיפה  והוא כמו כולנו סה"כ ילד קטן.

ביי.

מזל טוב

אצל יצחק ורבקה ע"ה זה היה מוצלח...מוריה.ר =)

 

ב"הצלחה!

תודה רבה לכל המגיבים והמגיבות היקרים והצדיקיםעלמה24
אני מאוד מעריכה את התגובות המפורטות שלכם.. ובהחלט שיניתם את קו המחשבה שלי. בשורות טובות לכל עם ישראל בע"ה!!!
מימה שאת מתארת לא נראה שיש פער ככ משמעותי.. ומה יגמייכ

ומה יגידו כולם?

 

עלמה יקרה,,,, מה יגידו כולם.. כן זה מוזר וקשה לחשוב מה תהיינה התגובות.. אבל תזכרי שבחיים, ה"כולם" האלה לא נמצאים.. בבית זה את והוא.. ומה שחשוב זה מה הוא.. לא מה יגידו הכולם..

 

בעיתות שמחה, או קושי,, הכולם לא איתך לגמריי.. החיים הם שלך!!!!

 

ולכן חשוב בעיקר מה את אומרת.. לא מה ה"כולם" אומרים..

 

אה.. ושההורים שלך יקבלו את זה.. כי הורים  הם בתוכינו..

 

עד כאן דעתי הדלה..

 

ב"הצלחה אחות!!!
 

ואגב,, מכירה מישהי מהממת בת 22 שכבר יש לה ילד וחצי.. ובעלה בן 34!!!!

 

 

 

אשמח שתקראיחלום חלומי

בס"ד

נשמה,

פתחתי שם משתמש במיוחד לכבודך.. (אני לא נוהגת להגיב בפורומים..)

ב"ה אני נשואה חצי שנה! אני בת 20, וההפרש ביני לבין בעלי 8 שנים.

אז נכון שנדרש ממני אומץ לצאת איתו, ובהתחלה חשבתי מה יגידו, ו.. איזה הזוי!

אבל באמת שה' הוא המזווג זיווגים, ואני מאושרת שהבנתי שזה כזה פרט חיצוני וחסר כל חשיבות!!

העיקר שטוב לכם ביחד ושאתם שמחים!

ה' ישלח לך ברכתו!!

תודה שפתחת ניק במיוחדעלמה24
אני מעריכה את זה.. ואני שמחה לשמוע על הדוגמא האישית שלך...
אני עדיין חושבת איך להתקדם אבל אין ספק שהתגובות כיוונו אותי לכיוון מחודש
כל טוב ושבת שלום!!!
ושוב תודה!
לדעתי,~א.ל
עבר עריכה על ידי לעולם חסדו בתאריך א' בסיון תשע"ג 11:00

מבלי התייחסות למשתנים אחרים:

עניין ההסתכלות של הסביבה הוא משנה, כי למען האמת כן חשוב לנו מה אחרים חושבים עלינו

 

מדוע מדריכים אותנו שאם לא מרגישים בנח להיות בחברת אנשים עם הצד השני, כנראה שמשהו לא בסדר בקשר?

אם את חוששת שאחרים לא יסתכלו בעין יפה על ההפרש, ככל הנראה הדברים נובעים ממקום אישי שלך שלא שלם ביחס לזה

אדם שמרגיש בטוח במקומו, לא יעניין אותו מה יאמרו אחרים..

לטעמי, יש משהו בדעת הסביבה, כפי שאנו רואים אותה, שמייצג את התוך האישי שלנו.

 

כך שאם את חושבת לחזור, משהו בך צריך לעבור שינוי. ה"אחרים" לא ישתנו, ולדעתי- גם לא הם המשפיעים..

 

בהצלחה!

 

 

שיהודית פוגל (היועצת) הייתה מנהלת הפורום פה..a-a-a

(כן, היו ימים...)

 

אני זוכר שהיא תמיד אמרה שאחד הפרמטרים לבדוק קשר הוא 

האם תתבייש להציג אותו בפני הסביבה הקרובה שלי/האם תהיה גאה להציג אותו.

אבל יש הבדל משמעותיכוכבי בוקר

בין להיות מובכת מלהציג אותו (ברמת המראה/התנהגות)

לבין להיות מובכת מהרכילות בגלל פער הגילאים.

אם אני מבין נכון את כוונתה של יהודית פוגלאחד מהכפר

אם מתביישים להציג את בן או בת הזוג אז כנראה שלא שלמים עם העניין או שיש איזה סוג של חוסר ביטחון ביחס לקשר.

והיה ותחליטי שזה האדם אתו את רוצה להקים משפחה, ותהיי בטוחה, את תקריני על הסביבה את הביטחון שיהיה לך, הסובבים אותך יושפעו ממך.

 

בכל מקרה, אני מניח שידעת על הפער הגילאים לפני שנפגשתם, ולא פסלת זאת מראש.

 

מעבר לזה, גם אם אין פער גילאים, ההחלטה עם מי להקים משפחה היא החלטה מאוד חשובה בחיים. וצריך לשקול אותה לעומק.  ובודאי גם במקרה זה.

 

בין אם יש פער גילאים או לא, קשה מאוד יהיה לצפות איך תהיה מערכת היחסים בעוד 10 ו 20 שנה..

 

דבר אחד שכן נראה לי שצריך לשים אליו לב. ככל שאדם מבוגר יותר, ההרגלים וההתנהגויות שלו יותר מגובשים. נישאין זה מקום שצריך שיהיו בו פשרות, אחרת זה לא יחזיק מעמד, ואיך תתמודדו עם זה.

שלא יהיה מצב שהוא המבוגר שיודע הכל, אלא שגם לך יהיה את המקום. בסופו של דבר מדובר בבעל ואשה ולא ובאבא ובת.

 

 

 

לפי דעתי - לא.ארמי

גם זה יהיה טוב לכמה שנים,

אחריהן הפערים יהיו עוד יותר מורגשים.

תחשבי לעצמך באיזה גילאים הפער משמעותי- וכך תחליט..אמא לכמה...


מכירה זוגות עם פער של 9+ שניםיעל מהדרום

לק"י

 

אז כנראה שזה אפשרי.

מכירה זוג עם הפרש 12 שנים!התנערי מעפר

זוג מהמם!!!

 

ולא רואים את זה בכלל בחיים הרגילים.

חיים טוב, ב"ה!

 

והם התחתנו כשהיא היתה בת 19 והוא בן 31...

כיום היא בת 32 והוא 44.

 

זוג מדהים!!

פער הגילאים מורגש כשמבוגרים.db81

את פער הגילאים תרגישי בגילאי הששים, לא היום.   ואז הפער יהיה גדול.

תזכרי שנשים חיות יותר מגברים.

מכירה כמה זוגות כאלה שכרגע טוב להם.  

אבל זוג מבוגר יותר, האישה הציע בצורה ברורה שלא לעשות כמוה.

מי שמרגיש צעיר - צעיר, ומי שמרגיש זקן - זקןפיגא

לא תלוי בגיל ביולוגי!

 

נראה לי שכל אחד מכיר זוג או שניים שהפער גדול וגם זוג בו היא נולדה לפניו.

אחד הזוגות שאני מכירה, עם הפרש של 11 שנים, הגיעו לשלב ה"נחת מהנכדים" וקרה שהיא נפטרה לפניו, למרות שהיא הצעירה ונשים חיות יותר.  סטטיסטיקה לחוד ומציאות לחוד.  

זוג אחר, שנפגשו בהתנדבות, היא 24, הוא 36.  היא אמנם נפגשה עם מי שהיא נפגשה, ואפילו התיעצה איתו לגבי הפגישות בתור "ידיד טוב, בוגר, עם עיצות מועילות".  בסופו של דבר החליטה שהוא שווה יותר מכולם, התיעצה עם ההורים (הגיל, הגיל) והם אמרו לה שאם הוא בחיר ליבה, הם ישמחו לרקוד בחתונתם.  ב"ה הם מאושרים ביניהם ועם ילדיהם.

 

אגכ, מרבית הזוגות המתגרשים, הם עם פערי גיל "מקובלים".  גם זו סטטיסטיקה!

 

אחרי שתעשי בירור עם השכל, תני לרגש להוביל אותך לחופה.  

בעז"ה, עד 120, תחגגו לפחות 70 שנות נישואין מאושרים ביחד, עם הילדים, הנכדים, הנינים, החימשים והשישאים.

 

db81‏ אני לא מסכימה איתך.‏מירימי
זה שסטיסטית נשים חיות יותר מגברים אינו שיקול. רק ה' מחליט מי ימות מתי ואיך. תמיד יש את אלה שלא בסטיסטיקה. ואני לא עונה ספציפית למקרה מה להחליט אלה שזה לא השיקול.
מה ההורים שלך אומרים על זה?tx,rxukyi

בפורום זה חכמה גדולה לומר שהגיל לא משנה. ההורים שלך מכירים אותך ויכולים לומר האם את באמת בוגרת ומתאים לך להסתדר גם עם בחור מבוגר או שאולי את תמיד מחפשת מישהו גדול להשען עליו? ואולי גם זה בסדר? אני מאוד מאמינה שההורים יודעים מה טוב לך באמת, ובכזו החלטה זה פשוט פספוס לא לשאול אותם.

בהצלחה

מסכימה עם פיגא, מי שמרגיש צעיר- צעיר...חלום חלומי

 

יש כאלה בני 22 שהם כבדים ומרגישים בני 40. ויש בני 40 שמרגישים בני 22..

זה בכלל לא משנה!! וזה תלוי בן אדם..

 

ולגבי מי שכתבה מעלי, זה לא אומר שהיא צריכה להיות בוגרת יותר. הוא יכול להיות צעיר ברוחו.

מצחיק אותי שכשהתחתנו מי ששמע על ההפרש בינינו (8 שנים), יכל להגיד "טוב, אז בטח את מאד בוגרת".. 

 

ממש לא קשור!! שנינו ילדים, שמחים, עושים צחוקים וגם עמוקים.

הגיל זה פרט חיצוני.

 

וחשוב לי להוסיף שאם הייתם שואלים אותי בעבר אם הייתי מסכימה ומאמינה שאתחתן עם בחור שההפרש ביננו כזה, ממש לא הייתי מסכימה והייתי בעמדת חלק מכם. זה היה נשמע לי הזוי.. 

 

אבל כנראה שלוקח זמן להבין.. שהכל אפשרי והכל מצויין!! וזה תלוי זוג.

(וזה לא שעכשיו אני מנסה לשדך זוגות בהפרש גילאים גדול או משו כזה.. מבינה את המורכבות ושזה לא רגיל, אבל אחרי שמכירים?! זה שונה לגמרי!!  האומץ לדעתי, זה להתחיל לצאת.. ועל כך גם אני מעריצה את עצמי, ומאושרת היום! ב"ה!! ...חיוך)

 

שנזכה לרוב שמחות!! אמן.

בהחלטחיוכים12

ביני לבין בעלי יש שמונה שנים ודווקא הפער הוא כ"כ מדויק ויוצר חיבור בריא ונכון  עבורינו

אולי זה בגלל שהרבה פעמים נשים מחפשות את דמות הגבר הגדול שישמש לפעמים מעין "אבא"

אם הרגש שאת מרגישה כלפיו אכן הדדי (וכדאי לברר קודם את הנק' הזאת כדי לא להתאכזב) אז בוודאי ששוה להיפגש שוב ולשקול ברצינות. השיקול של "מה יגידו" הוא אף פעם לא רלוונטי בתחום השידוכים, ובכלל. חשבי מה נכון ביותר עבורך, בסופו של דבר הוא  יהיה בעלך, ולא בעלה של השכנה/הדודה/ האחות.

שמעתי פעם משפט: "לנשמות אין גיל" אני מתחברת לזה מאוד, לדעתי ברגע שהפנימיות מתאימה- הקריטריונים החיצוניים הופכים להיות שוליים

מאחלת לך שתמצאי את האחד שלך במהירות ובקלות, אין דבר יפה ומתוק מזה בעולם

לא רואה שום בעיהאלי6

בתור נשוי בן 35, לא רואה שום בעיה.

כמבון שיכול להיות פער בבשלות ועולם התכנים וכדומה, אבל את מתארת תחושות הפוכות לגמרי.

יש בנות בגיל 24 שבוגרות יותר מבני 35 ולהפך, לכן אם יש התאמה - אז למה לא ?

דודתי נשואה לדודי שגדול ממנה ב-11 שנים, והם זוג מצויין בהחלט כבר 40 שנה ..

בהצלחה.

מתעלמים מסטיגמות של גילאים,the truck man

לנשמה שלנו אין גיל, כולנו משורש אדם הראשון ולכולנו יש חלק אלוקא ממעלה,

יכול להיות שהוא החצי שלך, ופשוט הוא נולד 11 שנה לפנייך, אם לא תנסי לא תדעי,

עזבי אותך מה יאמרו ומה יגידו, לכי עם הלב שלך

 

כיוון קצת אחר...דביר אסולין

אני לא רוצה לבלבל אבל הפער חייב להישקל.

הכותרת "מה יגידו כולם" כוללת הרבה שיקולים שרוב הציבור, כנראה, לוקח בחשבון ושואל את עצמו אם וכש-  הוא מזדמן לסיטואציה שכזו.

איך שאני רואה את זה, צריך לשבת ולחשוב, לא מה יגידו כולם, אלא למה אומרים כולם. יש הרבה סיבות טובות לשבת ולחשוב על פערי הגיל.

הגיל הוא לא צבע השיער, אלא מה שעברנו עד עכשיו, כל אחד לחוד כדי להיות החצי המושלם ביותר לחיי נישואים שלמים.

בד"כ התקופה הארוכה של הרווקות בונה את האדם, מעצבת אותו והופכת אותו להרבה יותר מבוסס מבחינה אישית.

יכול להיות שלבגרות והבשלות הזאת את נמשכת וזה מה שעה לך את זה. כדאי לחשוב על אותם דברים שאת עדיין לא עברת, שקלת, והגעת להבנה. אם את מוכנה לחשוב שיהיו דברים בחייך שתלכי אחריו כי הוא כבר- היה, חשב, הבין והחליט? או לחילופין- האם שניכם מוכנים להיכנס לתוך מערכת יחסים שיש בה ענווה שלו- כשהוא יצטרך לחזור אחורה על דברים שכבר עבר ולפעמים שלך לקפוץ קדימה?

החיים מלאים הפתעות והזדמנויות, קל בפורום שכזה לצדד בצד של "יאללה חתונה" אבל אם אנחנו רוצים את השלווה, שווה לברר עד הסוף ולהגיע או לא להגיע להחלטה של חתונה מתוך בירור.

בהצלחה....

מעבר דומה...

 

כולם אומרים כי "כולם" הוא הכי טיפש שישציפי32

אנשים קובעים סטיגמות ואחרי זה בונים עליהן תיאוריות.

 

בן הזוג האהוב שלי (17.5 שנה יחד!) מבוגר ממני ב-9 שנים. כשהכרנו הייתי כל כך צעירה שהיינו צריכים לחכות כמה שנים עד שנוכל להנשא, דבר לא פשוט בכלל לאנשים שומרי מצוות. אבל הקליק בינינו היה כל כך מיידי ומושלם! הייתי מאד צעירה ולא ידעתי להעריך את ההתאמה המיידית הזו, רק ממרחק של שנים אני מבינה כמה זה היה מיוחד.

בשנים הראשונות הרגשנו את הפער, עדיין היייתי ה"ילדה" והוא ה"מבוגר", וגם אז היה לי המון מה לתת לו - כי האישיות שלנו מאד דומה ואנחנו מאד הרמונים ומשתלבים. אבל עם השנים הגיל הפך למום עובר, וכיום יש לנו קשר שרוב הזוגות יכולים רק לחלום עליו.

 

אז כן, היו כמה אנשים שהרימו גבה, היה מי שניסה לשים רגל, שמעתי התלחשויות מאחורי הגב, אבל היה לי טוב איתו והתעלמתי. בואי נגיד שרבים מהמתלחשים יכולים רק ללמוד מהנישואין שלי.

 

אם את מרגישה שזה זורם, תדמייני שהגיל שלו בתעודת הזהות הוא 8 שנים פחות, ורוצי על זה!

לגמרי שווה את הנסיון החוזראורחיה

בין ההורים שלי יש 10 שנים.

הם התחתנו כשאמא שלי היתה בת 20 ואבא בן 30

אמא שלי אומרת שכשהיא נפגשה איתו היא פשוט התעלמה מהנתון של הגיל!! פשוט לא חשבה על זה בכלל!!!

והיה להם טוב, וזה לא הפריע בכלל!!

חוצמזה, ש"מה יגידו" מורגש לפני החתונה, אבל אח"כ מה שמשנה זה רק מה שביניכם!! אחרי שסוגרים את הדלת נמצאים רק שניכם!!בלי כל העולם!

ויש עוד הרבה מקרים הפוכים.ארמי

גיל מעיד על משהו,

אנשים עוברים ומשתנים ועוברים שלבים מסויימים,

 

כמעט תמיד אפשר להצליח,

 

אבל זה לא לכתחילה!

בע"האדם771אחרונה

באופן כללי , מהמציאות נראה שלכל אחד ואחת יש הסתכלות אחרת על פער גילאים [ סביבה משפחה וכו'...]
יש כאלו שיעדיפו הפרש ויש כאלו שיעדיפו בן גילם יש ויש ....

עם זאת אני חושב שראוי היה לפסול על גיל , למי שפוסל/ת , לפני שנפגשים , עוד כאשר ההצעה הגיעה לאוזנייך .

 

כאשר ידוע מראש לבחור/ה פרט בלתי ניתן לשינוי , שבעיניו/ה הוא מפריע ובעל חשיבות לקיום קשר

ולמרות זאת נפגשים ואף נוצר קשר פנימי משמעותי

ולאחר מכן נפרדים בגלל אותו פרט שכבר היה ידוע מראש יש כאן חשש של הונאת דברים .

 

לגבי המקרה שלך אני באמת מאחל לך שהקב"ה יתן לך עצה טובה

וינחה אותך בדרך שלך הטובה והנכונה .לטובתך ולטובת העלם .

 

 

בע"ה ברכה והצלחה !

 

 

הבחור הרגישהרגיש האגדי

בנות אני מניח שאתם מחפשות מישהו שהוא גם רגיש מצד אחד ומצד שני גברי, אבל מישהו שיותר נוטה לרגיש המכיל המקשיב הנעים, מה אתן חושבות עליו ?

זה די תלויטבע, אמת

אם יש לך ביטחון עצמי זה בסדר גמור אפילו מדהים.

אם זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון וזה לא מתכתב יחד עם גבריות זה או זה זה די מוריד.

לגבי גבר מכיל ונעים ומקשיב זה מעולה

זה אחלה בנאדם להיות איתו...

ובסוף בסוף בסוף

אתה צריך רק משהי אחת שתרצה אותך כמו שאתה....

אני חושב שזה גם תהליךהרגיש האגדי

תודה רבה !

אני גם חושב שלפעמים זה סוג של תהליך, להביא את עצמך בצורה המלאה לוקח קצת זמן וזה אני חושב לפעמים יכול להתפרש לא נכון ..

זה באמת תהליךטבע, אמת

לדעתי תביא את המקומות שאתה אוהב בעצמך וקל לך להביא אותם לדייטים, ולאט לאט תחשוף עוד ועוד נקודות

חחח לא כל-כך הבנתיהרגיש האגדי

מה הכוונה המקומות שאתה אוהב בעצמך ?

לכל אחד מאיתנו יש כמה צדדיםטבע, אמת

תביא את הצדדים (מקומות)/אופי וכו, שיותר קל לך להביא, ואתה אוהב אותם (בעיקר בדייטים ראשונים)

הבנתי תודה רבה !הרגיש האגדי

אח שלי אתה תותחadvfb

תמצא בעזרת ה' את אשתך ותהיה לכם זוגיות מעולה

זה הכי גברי בעולםהפי

אבל השאלה היא לא אם אתה רגיש. השאלה היא מה אתה עושה כשהאישה שמולך מביאה את הרגש שלה..

יש גברים שרגישים מאוד אבל ברגע שהבחורה משתפת שקשה לה או שהיה לה יום פחות טוב, הם נלחצים מתגוננים או מנסים להשתיק את התחושה בלי לשים לב שהם עושים את זה .

נניח אם היא תכתוב או תגיד היה לי יום לא נעים .. הוא יכתוב באסה , או פשוט ישתוק במקום להסתכל לה בעיניים ולהגיד מה יש מה את מרגישה שתפי אותי? בעדינות ברגישות

יש גברים שיש להם רגישות ביחד עם חוסן רגשי. הם יודעים להקשיב, להכיל, לא להיבהל ולא לקחת כל רגש באופן אישי.. ולתווך את הרגש שלהם החוצה שזה מדהים ..

לא מרגישים אשמה מסוימת ברגש של הבת זוג שלהם .. לא נלחצים רגישים לסיטואציה נממצאים בנוכחות בכאן ועכשיו יודעים מה לעשות..

בעיניי, זה הרבה יותר גברי מרק להיות רגיש לעצמך

וואלה חידוד חזקהרגיש האגדי

זה ממש ממש מעניין. לא יצא לי לחשוב על זה.חתול זמני

יש פה פורום שלם בנושא הזהמשה

תקרא קצת. זה הרבה מעבר ל'איך היא תגיב'. יותר חשוב שאתה תחיה בטוב עם עצמך.

בעיניי זה משהו שהוא מאוד טובאשר בראאחרונה

ופשוט צריך איזון, כמו כל דבר בחיים.

מה אמורים לעשות?אשר ברא

לפני תקופה יצאתי עם בחור שהרגשתי שיש התאמה ממש טובה, אני ממש רציתי להמשיך. הוא לא.

סיים את זה בבחירת מילים גרועה שפגעה בי מאוד ומאז זה יושב עליי.. יצאתי מאז עם כמה בחורים, שעל הנייר לא הכי התאימו אבל הרגשתי הרבה יותר משוחררת איתם ולא "לחוצה" כמו שהייתי איתו.

יכול להיות שאותו ניסיתי יותר להרשים ואותם לא, אבל בעומק ובדיעבד הרגשתי שהוא מאוד בוחן אותי.

בכל מקרה, מרגישה שהלב שלי נחסם קצת ועדיין חושבת עליו (לא ממקום של רצון לחזור אליו) אלא בכללי על הדמות.. הוא ממש ענה על כל הקריטריונים שחיפשתי (שזה דיי נדיר בסגנון שלי) ועכשיו שוב חזרתי לצאת עם כאלה שהם חצי עונים, שזה מבאס כי מרגישה שעדיין מורידה על אותם דברים עד לרמה שעכשיו לא מוכנה לשמוע אפילו אם יש שוב את 2 הנקודות שזה תמיד נופל עליהם. [נראה לי לגיטימי].

וזה לא שהבחורים האלה לא טובים, להפך הרבה יותר אמפתים ורגישים והיה לי כיף איתם- אבל הם פשוט לא התאימו.

ובא לי להרגיש.. אבל מצד שני מפחיד להרגיש. [יכול להיות שכל זה בכלל קשור לתקופה עמוסה ומושלך על השידוכים].

והתעייפתי מהחיפוש הזה שזה יתאים וגם יזרום, מה הבעיה שזה יגיע ביחד?!

גם מרגישה שהסביבה לא הכי מצליחה להבין מה יש לי, למרות שאני מסבירה. וזה עוד יותר מקשה!

ונסיים בנקודה טובה,

שבאמת התחדדו לי הנקודות שאני מתעקשת עליהן כמה הן קריטיות לי.. וכמה מגיע לי טוב. בעזרת ה'!

וואו. חיבוק.שבורת,לב
עבר עריכה על ידי שבורת,לב בתאריך כ"ב באב תשפ"ו 9:24

חוץ מהקריטריונים היבשים, אחד הקריטריונים החשובים זה איך הוא גורם לי להרגיש.

אם הוא גורם לי להרגיש במבחן, ולחוצה, שצריכה להוכיח שאני טובה ושווה, אז זה נשמע מישהו שלא טוב לי איתו וכזה אני לא רוצה.

לחשוב על חיים שלמים עם אדם שגורם לי להרגיש ככה נשמע סיוט.

ולעומת זאת, כדאי לחפש מישהו שנותן לי הרגשה שאני נינוחה ומרגישה בבית ותחושת בטחון ושלווה ורצויה.

ורק תחשבי מה ירגישו ילדים של אבא ביקורתי וגאוותן.

לפעמים משפט אחד של מישהו מצליח לערער מקומות מאוד עדינים בתוכנו וצריך זמן כדי שהלב יפסיק לרעוד.

יש גם תחושות של אבל, לא עליו באמת אבל על התקווה שהרגשת.

בע"ה ממש עוד מעט הלב יפסיק לרעוד ממה שהיה, ירגיש בטוח ויפתח.

נכון!אשר ברא

באמת בדיעבד זה הובן לי ככה, למרות שעדיין כן יש רגש כזה של פספוס שלא הצלחתי להביא את עצמי.

אבל לא הצלחתי להביא את עצמי כי הוא בחן אותי. אז כנראה שלא באמת הייתי מצליחה להביא את עצמי מתישהו כמו שצריך..

ואת ממש צודקת, זאת תקווה של "הנה מצאתי" ואז מסתבר שלא. ה' כל יכול. באמת מחזקת את עצמי שאני את המיטב שלי עושה.

זה לא מוריד מזה שנפגעתי, או שרציתי אותו.. אבל צריך לזכור את זה שאני באמת טובה.

ועצם זה שהמשכתי לצאת מרגישה שדווקא כן נפתח לי הלב, כי הייתי הרבה יותר חופשיה וזורמת בפגישות עם הבחורים האחרים..

ואולי הלב שלי רועד כי הרגשתי דחייה מהצד השני ויש את החשש שזה יקרה שוב..

כמה דבריםטבע, אמת
  1. חיבוק ענק, זה נסיון קשוח

  2. תביני מה הייתה הנקודה שהרגשת שהיא זו שמושכת אותך בו

  3. תני לעצמך רגע מקום, רשמת שאת בעומס, פלוס האקסטרה הרגשית, קחי לך את הזמן ואת המקום שלך

  4. תגידי לא להצעות שאת יודעת שזה לא מה שאת מחפשת, את ייודעת מה מתאים לך

המון בהצלחה בדרך הזו, ובאמת חיבוק ענקקק

תודה על החידוד של הנקודה השנייהאשר ברא

את צודקת.

נשמע שאת במקום טובadvfb

מותר לחשוב עליו מדי

פעם, לא קרה שום דבר

השאלה מה עושים לטווח ארוך ביחס למחשבות על דייטים.

חשוב מאוד לבנות דפוסי מחשבה טובים שעוזרים להתהליך

אני באמת מרגישה שאני במקום טובאשר ברא

יחסית כן יש לי דפוסי מחשבה טובים סביב זה, לא מרגישה שאני מגיעה עייפה לפגישות או בחוסר רצון.

להפך מרגישה שאני הרבה יותר מגיעה עם רצון להכיר ולהנות ולהביא את עצמי.. יכול להיות שזה באמת עומס כללי שאני משליכה על זה.

ולגבי הבחור ההוא, נכון. אולי אם אתן לעצמי להרגיש באמת את הנקודה הזאת שנפגעתי ממנו אצליח לשחרר יותר.

נכון מגיע לך לגמרי את מדהימה תקראי והלוואי ופגעתיהפי

קשה לך לשחרר אותו בין היתר כי הוא לא סיים את הקשר בצורה ראויה. כשפרידה מסתיימת בצורה שפוגעת, הרבה פעמים הדמיון ממשיך להיאחז במה שהיה יכול להיות, ולא במה שהיה באמת. אבל דווקא כאן חשוב לזכור את המציאות הוא בחר לסיים את הקשר, והוא בחר לעשות את זה בדרך שפגעה בך

אני חושבת שחשוב שתזכרי עוד משהו. מעבר לאמונה שהכול מושגח, ושמה ששלך יגיע אלייך בזמן הנכון ואף אחד לא יכול לקחת את הבן זוג העתידי שלך ממך גם הדרך שבה אדם בוחר להיפרד אומרת משהו עליו.

אם הוא סיים את הקשר במילים שפגעו בך כל כך, זה לא פרט שולי. זה מלמד משהו על היכולת שלו להיות רגיש ברגע משמעותי.

זה לא מבטל את כל המעלות שהיו בו, אבל זה כן מזכיר שלא מספיק לסמן וי על רשימת קריטריונים. מגיע לך גם מישהו שידע לשמור על הלב שלך, גם כשהוא בוחר אחרת.

לכן אל תתבלבלי מהמחשבה ש"אולי זה היה הכי טוב שהיה". יכול להיות שהוא התאים לך בהרבה דברים, אבל מגיע לך יותר מזה.

מגיע לך גבר שגם יהיה מתאים, גם יבחר בך, וגם יתייחס אלייך בכבוד, ברגישות ובעדינות. אלה לא דרישות מוגזמות אלה יסודות של בית

ואת יותר מהסיפור הזה. גם אם יום אחד הוא יתחתן וימשיך בחייו, זה לא אומר שה' שכח אותך. זה רק אומר שלכל אחד יש את הדרך המדויקת שלו ( הוא יקבל בחורה בהתאם לבחירת ההתנהגות שלו) גם אם שלך עדיין נכתבת.

את יכולה להצטער על קשר שלא הצליח ועל בחור שפגע בך כי זה לגיטימי וכמובן, אבל אל תישארי בתוך הפגיעה. אל תתני לה לשכנע אותך שזה הכי טוב שמגיע לך.. ( וגם היא לא כי היא נקטעה) מגיע לך מישהו שלא רק מתאים לך אלא גם יודע לבטא את הלב שלו וגם לשמור על הלב שלך, ולא מוותר עלייך אף פעם.

אל תצטערי על בחור שהולך שילך

תודה הפי!אשר ברא

מדוייק ממש.

באמת חשבתי על הנקודה של הרגישות.. זה ממש ככה.

חיזקת אותי

אם לא מרגישים שניתן להיות "משוחררת" בקשרארץ השוקולד

סימן שזה לא מתאים, כך שטוב שנפרדתם.

ביחס להרגשה, זה כואב ולא קל, אבל לעיתים פרידות ייגמרו בצורה פוגעת, לא כדאי לקחת ללב יותר מדי, זה קשה לשני הצדדים לרוב וכשכואב לנו לרוב קשה לנו לבחור מילים נכונות.

לא מסכימהאשר ברא

יש דרך גם להגיד שלא רוצים להמשיך..

מקווה שיש דרך, אבל זה סיטואציה קשהארץ השוקולדאחרונה

וייתכן שיטעו בדרך

וואו מבין אותך לגמרימה כבר ביקשתי

חוויתי את זה גם (רק הפוך, אני רציתי להמשיך והבחורה חתכה) בדיוק כמו שתיארת...הציפיה, המחשבות, הפרפרים וה...לחץ. לא לחץ בריא ומעודן של התרגשות לקראת משהו גדול, אלא לחץ של תחושת מבחן, של "האם יצאתי בסדר", פחד לפני כל פגישה, והקלה בסוף הפגישה אחרי שלכאורה כלום לא השתבש...והייתי בטוח שזה זה, היא פשוט היתה סימון וי על *כל* ה"רשימת מכולת" שלי, אבל בסוף העיקר היה חסר. התחושה של השוויון וההדדיות בקשר, התחושה שיש לי מה לתת גם עם השריטות שלי, שאני מוערך בכל מקרה, זה פשוט לא היה קיים. וגם בסוף, היא חתכה בצורה כזו שגרמה לי להרגיש קטן ולא גבר. בקיצור, את לא לבד, וזה מאוד קשה להיזרק שוב לחוסר וודאות אחרי שכאילו כבר ראית את הסוף, אבל צריך להתחזק המון באמונה שהטוב שלך עוד יגיע, ושהקב"ה לא שלח לך את הבחור ההוא בשביל שזה יצליח אלא בשביל ללמוד על עצמך. וזה מאוד קשה לנתק את הקשר ההוא כשאין משהו אחר שמתקרב לזה, וההשוואות חוגגות בראש, אבל צריך פשוט לא להילחם ברגשות שצפים, לקבל אותם, ולהבין שיש להם מקום אבל הם לא יקבעו מה יהיה לך הלאה. היחידה שתקבע זו את, ולרגשות המבאסים האלה יש מקום חשוב בבנין האישיות שלך. פשוט להשתדל להתחזק באמונה, לברר עם עצמך מה את לוקחת מכאן הלאה, להבין מה באמת חשוב ועיקרי בשבילך ומה טפל, לא לשקוע רק בבאסה על מה שנגמר ולעוף קדימה. (יש גם שיר נחמד של מוטי וייס על כל הנושא הזה, קוראים לו נראה לי "אני לא יודע", שיר חביב סה"כ). בהצלחה גדולה!!

שדכנים.. :)

אשמח להמלצות לשדכנים מומלצים,

עדיף שלוקחים כסף על פגישת היכרות איתם או על הצעות רלוונטיות

כאלו שנעים לתקשר איתם ולא צריך לרדוף אחריהם ולהזכיר את עצמך כל כמה זמן, ושרוצים לשמוע מה אני באמת מחפשת ולא רק סתם לשלוף הצעות רנדומליות..

תודה!!

אני מכיר אחת או שתיים שעושות פגישת היכרותאביעד מילוא

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

מרים לנדסברגאשר בראאחרונה

050-631-6853

האםנחלת
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך כ"ב באב תשפ"ו 11:11

אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?

הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....

אינטואיציה היא כלי מדהיםאביעד מילוא

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

יש לה משקלארץ השוקולד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

מאודהפי

זו פרסומת סמויה?ברוקולי

נראלי גלויה חחהפי

#שיווק ופרסוםאביעד מילוא

לא. אין לי שום נגיעות. פשוט רוצה לעזור.נחלתאחרונה

יועץ/מאמןאיזו

מישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..

אני מכיר כמהאביעד מילוא

יש את אסף זולדן הוא תותח

ממליצה לך להבין למה אתה הולךברוקולי

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

ברור לי למה אני הולךאיזו

אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..

דווקא מי שמכוון לחתונה?advfb

רצוי. בסוף זו המטרה העיקריתאיזואחרונה

לרצות - זה דבר נפלאadvfb

למה, מה רע בלרצות?

לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.

זה דבר טוב, לא?

תאמת, שכן.

זה טוב, השאלה מה המניע לכך.

אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.

כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,

מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?

הבעיה בריצויoo

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

כמה השקעת?שנונימי

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

מזדהה מאודadvfb

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

כשמדברים על המונח 'ריצוי' לא מדברים על נתינה.מדרשיסטית20

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיףadvfb

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

לא, לרצות זה לא לגרום שהשני יהיה מרוצהנעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

מי אמר?advfb

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

אפשר לשאול את עצמך כמה שאלותנעמי28

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

את לוקחת את זה למקום אחרadvfb

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

בריצוי באמת יש אלמנט של שליטהנעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך י"ט באב תשפ"ו 6:45

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

ככה נוהגים העולם להגדירadvfb

אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.

זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.

מה דעתך על המילה "סיפוק"?חתול זמני

לגרוםoo

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

יפהadvfb

העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.

זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.

אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.

בדיוק זה. קרבן של "משא ומתן" שהצד השני לא הסכים לואנוני.מית

אבל הוא כולו בראש שלי.

ואם ממשיכים לעסוק ברצוןadvfb

רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).

אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.

לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.

ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.

רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.

ככלooאחרונה

שאדם מפתח יכולות

(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת

ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)

הסטנדרטים שלו עולים

(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)

במערכת יחסים זוגית

זה חייב לבוא משני הצדדים

פיתוח יכולת דומה

ואז הסטנדרטים דומים

אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף

אולם ממילא, המלצות/דיס המלצות? הערות?ארץ השוקולד

בעיקר מההיבט האנושי, ניקיון והאוכל.

מקפיץארץ השוקולדאחרונה

הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

ואו לגמרי אמןהפי

אולי יעניין אותך