טוב, אז לא באתי להשוות, כי לכל מוסיקה המיוחדות שלה.

אבל, אהבתי שבאמת התייחסת למוסיקה המזרחית האמיתית, (ולא הים תיכונית "מזרחית" של היום.)

כאחת שגדלה בבית יוצאי עדות המזרח, |פרסי|

יצא לשמוע (די הרבה) מוסיקה פרסית. לפעמים אני פשוט נדהמת מהמנגינות, הן מורכבות ועמוקות..

והסנטור, פשוט מרטיט את נימי הרגש. (קטע, בדיוק לפני כמה ימים שמעתי "קטעי סולו" של סנטור. מיוחד.)

אבל מכירה את הרגיל, את של משפחת ואך ואת של יצחק רוהטינר

https://www.nli.org.il/he/piyut/Piyut1song_010031600000005171/NLI 

אני מנגן, וגם די עושה אירועים בקטנה, אבל האמת שלא אוהב את הכלי הזה

על איזה כלי אתה שואל אם אוהבים?

אבל יותר בצורה של פסנתר,

קשה לי לפעמים עם כל האפקטים והצלילים החשמליים.

והקצב גם מכניס לאנרגיה.

אתה מנגן על עוד כלים?

אני בעיקר על גיטרה...

גיטרה - אני יודע באופן בסיסי.

בשבילי זה מלא,

אני מנגן בכללי רק איזה 4/5 שנים...

אבל זה לא ברמה של 16 שנה.

C  C  D  E  G   G  F  E  D  C

קצב של 4\4 לעשות את התוים 4 פעמים בסדר עולה של האקורד, (לדלג כל פעם צליל כדי שלא ישמע צורם בנמוכים)

ושל 3\4 לעשות 3 פעמים

כשאת קצת מתקדמת אפשר לחזור אחורה באותו אופן בהתאם לקצב ולכמה פעמים שהאקורד חוזר

אפדר קודם לנסות לנגן את האקורד הפשוט, לדוג' אם זה אקורד C אז לעשות את המצב הבסיסי, כלומר, דו מי וסול ביחד, אצבעות 1 3 ו-5. לאחר שמצליחים לשלוט באקורד בצורה חלקה, אפשר לנגן את הצלילים אחד אחרי השני בארפג', כלומר דו נפרד ולאחריו מי נפרד ולאחריו סול נפרד ואז הדו שלמעלה, כי ארפג' מורכב מ- 4 צלילים. אם זה אקורד של 7, כמו D7, G7 וכדומה, קודם לשלוט באקורד ואז לפרק אותו לצלילים אחד אחרי הני. לדוגמא ניקח את G7, נפרק אותו לסול נפרד, סי נפרד, רה נפרד ולפה נפרד, שהוא בעצם התו השביעי של האקורד. כמו כן אפשר לפרק את האקור ד C ככה: דו, סול, דו ומי, וכך נקבל מרחב גדול יותר של צלילים.

מקווה שסייעתי לך.