אז המצב  

ושיקנה שלוש חולצות של בל"ד.

לימדתי את הישמעלי לשיר יום שמחה לישראל (כולל כל הבתים) והוא התלהב מאוד מהמקצב של השיר בלי שהוא הבין בכלל מה הוא שר

היתי משיגה חולצה מהפגנה אחרת...

לא יודעת מה בעל הבית היה חושב על לעשות לו בלגאנים במפעל

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t507947#5764615

ללמד בכיתה בעיר מעורבת (מיהודים וערבים ל"ע).

בלי לחשוב, הוא הגיע עם החולצה "אין ערבים אין פיגועים".

מעניין אתכם מה היה בסוף?

הוא התבקש להפוך אותה, זה הכול.

מקסימום יהיה עוד נושא לדיון.

כל מי שעבד עם ערבים מבין שזה לא בדיוק מעניין אותם (במיוחד אם בגלל זה הם יפסידו עבודה/כסף)

שעבדתי כמשגיח על עובדים ערבים אמרתי להם משפטים הרבה יותר חריפים והם הבינו את זה.

למה לא ליצור עוד מתיחות ושנאה אם אפשר, אה?

(תחשבו שניה על ההשלכות של המעשים שלכם! הרי הוא לא יעזוב את הארץ בגלל השנאה שלך כלפיו..אתה רק מטפח את השנאה שלו כלפיך..ואת התוצאות אנחנו סובלים! )

שנאה תהיה להם אלייך גם אם תהיי הכי נחמדה בעולם.

שגם לנו יהיה עוד יותר לא נוח?

שוב..הוא לא יעזוב פה בגלל זה..אבל אנחנו כן נחטוף עוד.

(עזוב את זה שאני נגד כל הקטע של לגרום לכל ערבי באשר הוא להרגיש לא נוח וכו'..אבל גם באידיאולוגיה שלך..איפה התועלת מהמהלך הזה? מאז שנות קיום המדינה..המהלכים האלה מעולם לא גרמו להם לעזוב..אלא רק הגבירו את המתח, שנאה ומלחמות..אנחנו סובלים מזה. (חוץ ממי שמרוויח ממלחמה ושנאה)  )

לא רק שהם ימשיכו לשנוא אותך באותה המידה אם לא יותר- 

אלא שהם עם שמעריך ומבין כח, ככה שמי שמראה להם כח- הם יותר מעריכים אותו ומכח זה-

פחות פוגעים בו.

אז אם את נהנית מהמלחמות איתם, תמשיכי להיות בעד להתייחס אליהם בסובלנות ושות'

אם את רוצה שלום- זה אומר התחלה של כח. אחרי זמן, יגיע שלב בתהלי שיהיה לך שקט מהם. אבל רק אם  תראי להם כח.

זהו

אנחנו נלחמים בהם כבר עשרות שנים..והם בנו.

אהמ..איך זה עזר?

ועזבי..בתור עם או ישות או מדינה, וודאי שיש עניין של הרתעה, אני לא מזלזלת בזה,

(אבל הרתעה..ולא למתוח את החבל יותר מדי..הרתעה שתמנע מלחמה..ולא התגרות שתיצור מלחמה. שימי לב שיש הבדל..והחשש שלי הוא מאופציה 2...)

(אגב, גם הם חושבים שאנחנו מבינים רק כוח..ויש לנו פה "יופי" של מעגל דמים..)

אבל לא זה הנושא-

אני אחדד שאני מדברת על יחידים..חבר'ה שעובדים איתך, אם אתה יכול להיות אליהם נימוסי וישר..איך להיות זבל וליצור שנאה עוזר?? אני באמת לא מבינה את זה.

לא דיברתי עכשיו על מלחמות..שלום וכו'-מדברת על יחידים..ערבים שעובדים/ לומדים / חיים איתנו. לייצר כעס ותסכול לא מקדם לשום מקום חיובי.

אנחנו נלחמים בערבים שנמצאים בא"י,  הם סכנה קיומית לעם ישראל, אין אמונה בערבים!

הרי היחיד או היחיד מהעם ..שאתה מתעמר אליו..הוא לא יעזוב בגלל זה! הוא רק יילחם בך יותר!..איך זה מקדם משהו?

אנחנו מספקים להם חשמל!!! על מה בדיוק את מדברת...

יש חיסולים, יש פעולות, לא באמת נלחמים באויב.

אילולא השמאל היה פה שקט מזמן, כי היה כבוד ופחד.

לא עוזר?

במצרים וירדן זה לא עזר??

ע"י דיבור?

(זה ערבוב של אר"ם..)

אני מדברת על חברה שעובדים איתך.

זו הנקודה פה.

וכן, ברור שאנחנו חיים איתם במלחמות.

ממלחמה למלחמה..לא?

מה זה משנה החשמל??איך זה קשור?

כולנו יודעים שתמיד תמיד השקט פה הוא זמני!

ממש לא כמו מצרים וירדן. לא כל עוד אין הסכם!

ואז הם היו מוכנים ל"שלום"..

יש לך צד שאם תהיה ח"ו הזדמנות שבה יראה להם שאפשר יחד עם כל צבאות ערב להשמיד את ישראל הם לא יעשו את זה? ברגע שתהיה הזדמנות כזאת - הם יצטרפו בששון. רק הפחד והידיעה שהם לא משיגים כלום ושהם מפסידים מונעת מהם להילחם.

לא חיים איתם ממלחמה למלחמה..

קשור מאד, אדם שאתה מספק לו חשמל, אתה לא באמת נלחם איתו.

אמרתי שאני לא מזלזלת בכוח ובהרתעה.

ועדיין אחרי הכוח...המטרה היא שקט ושלום. לא כוח לשם כוח..אלא כוח לשם שלום.

ובשביל שלום צריכים גם נרמול יחסים..ושקט..ודיאלוג.

לא חיים ממלחמה למלחמה? כנראה אני גרה במדינה אחרת..כי אצלנו יודעים שאחרי כל מלחמה הספירה לאחור מתחילה.

דיאלוג עם אויב הוא אסון. (אולי כששני צדדים במלחמה על חבל ארץ מגיעים ביחד למסקנא שכדאי להרגיע ולחפש הסדר יש מצב, אבל זה רק אולי כשיש את ההבנה הזאת בשני הצדדים. אני תוהה אם זה אי פעם קרה בכלל בהיסטוריה...)

ברגע שהרצון לדיאלוג הוא רק מהצד שלנו, (והרי זאת האג'נדה שלך, דיברת על זה שיש לנו אינטרס לגרום להם לרצות, אבל שכעת הם לא רוצים) הוא רק מביע חולשה.

את מדברת על הפלסטינים או בכלל?

שלום עם מי? פלסטינים? אמרתי לך, מי שמקבל ממך חשמל הוא לא אויב שלך, לא הכרת בו כאויב אז בטח לא הכרת בזה שאתה נלחם בו, אז אתה לא נלחם בו. 

או שהגיעו להסכם בלי דיאלוג?

או שאתה נגד ההסכם והשקט..אבל בכ"ז בחרת להביא אותו כדוגמא מוצלחת לכוח שהביא לשקט..?

תילחם בטרור כאילו אין שיחות שלום..ותקיים שיחות שלום כאילו אין טרור.

זו האג'נדה שלי.

תילחם..תעמוד על שלך, אבל כן, כוח לשם שלום ולא כוח לשם כוח. תשאיר את האופצייה להסדר על השולחן..תנסה לקדם אותה.

(אבל איך זה בכלל קשור לפה?? ערבי שעובד איתך..איך הוא קשור עכשיו לכל הסלט הזה?? )

לא הכרת בו כאויב..כן הכרת..לא משנה ההגדרה, אני אומרת שאנחנו נלחמים..עובדה.. תספור את המלחמות..ותדבר עם כל אדם שני במדינה הזו..האם הוא לא יודע שהספירה לאחור מתחילה עם שוך קול הרעמים..

(החשמל פשוט לא קשור..זה טמטום מוחלט של ישראל..למרות שמבחינתה זה כוח, שליטה..אז היא רוצה את זה כנראה..0: )

כולו מבוסס על הרתעה וניצחון. זה מה שאני אומר.

בקיצור, האג'נדה שלך היא - חיה בניתוק מהמציאות, חיה בשתי מציאויות נפרדות שאחת מהן לא אמיתית. (חיה, אני לא יודע לנקד, אבך התכוונתי לחיה שהח' בשווא והי' בסגול או צירה. חיה כהוראה, לשון עתיד.)

איך הוא קשור? הוא חלק מהאויב.

לא נלחמים, הורגים ונהרגים, לא באמת נלחמים.

מלחמה זה ניסיון לנצח, לא נסיון לשרוד.

(החשמל קשור, כי הוא מעיד על כך שרוצים לשרוד, לא באמת נלחמים כדי לנצח.)

שישראל ביססה את ההרעתה שלה באיזור, לאחר ששת הימים ויום כיפור, ישראל כבשה מהמצרים את חצי האי סיני שהוא שטח עצום, והחזירה אותו, ובמורה נחתם הסכם השלום(שהיום רואים כמה הוא שביר)

כנ"ל לגבי ירדן שהיא מדינה חלשה מאד, ולא מבוססת, והיא תלויה רבות בישראל, גם בפן הביטחוני.

פה לעומת זה אנחנו נלחמים בארגוני טרור, ארגונים שרוצים לראות אותנו בים בכל מחיר, ככה שלבוא ולומר להתחיל לדבר איתם, זה הזייה אחת גדולה, אלה ארגונים שטובחים בנשים וילדים בשם הדת, הם לא רואים בעיניים, לא מעניין אותם מחוות, ולא הסכמים, ההפיך בכל פעם שישראל דיברה על מחוות, חלה עלייה ברף הטרור, בכל פעם שישראל הראתה יד קשה(מדיניות החיסולים שהונהגה באינטיפאדה) הם נרגעו, והפיגועים פחתו.

הכלל הוא שבטרור נלחמים בטרור, לא מדברים עם רוצחים!!

ואם את שואלת על האזרח הפשוט, אז רק שתדעי, שברצועת עזה, חמאס לקח ברוב גדול, ביו"ש למי שמכיר מה קורה, התמיכה בחמאס גדולה מאד, וגם אלה שתומכים באבו מאזן ימ"ש (ארכי טרוריסט) תומכים בג'יהאד, כרגע יש אבו מאזן אינטרס גדול לא לשלוח מפגעים לשטח ישראל, כמו כן פעילות רציפה של צה"ל שמונעים את זה אבל תתני להם את ההזדמנות, הם יטבחו בנו, כמו שעשו בתרפ"ט.

אני צריכה ללכת לישון.

אני רק אדגיש 2 דברים- אני כן בעד הרתעה וכוח..אבל כמובן המטרה שלי היא שקט..ובשביל זה צריכים בסוף דיאלוג, ושלום עם אויבים. כן.

וכשאני מדברת במקרה הנוכחי על יחידים..מדובר על ערבי שעובד איתך..ולא תיאורטית על תושב עזה הממוצע.

לקרוא שם משהו? אני בטוח שאם תקראי הגישה שלך תשתנה...

אלא על עמידה על עקרונות בל להתבייש.

כמו שערבי שאל אותי פעם, אנחנו עם אבנים ואתם עם רובים למה אתם בורחים הסברתי לו שאני יורה

או ששאלו אותי למה הם לא יכולים לעלות על הר הבית  חופשי - שאלתי אותם למה אני לא יכול לעלות למכה?

כל אחד והמקום שלו..

הדיאלוג והשלום האמיתי הוא שאתה שולט על הערבי לא שהוא שולט עליך שאתה והוא שווים - אין ה לעשות זה ערבים..

להתייפייף ולהסתיר את הדעות..

שיהיה ברור מי פה בעל הבית..

ומי פה אורח,, לא רצוי.. גם אם הוא פה בעל כורחו..

הם לא מתביישים לומר ולהראות את דעתם..

ו.. הגיע הזמן שנלמד מהם..

לעניין החולצה- בטח ללבוש!אם זה לא בתור התרסה, אלא בתור נוחות...

דבר ראשון- אנחנו כבר מזמן לא נלחמים בהם, וזאת הבעיה. אחרת כבר היה פה שקט מזמן,

לפחות שקט יחסית למה שקורה פה.

ו-לא, הם לא יחידים.

הם רואים אותנו כעם ולא כיחידים, כי בזמן של מלחמה ככה זה.

ועם נבנה מיחידים, אגב.

כל ערבי שאת רואה..שעובד איתך..את חייבת להראות לו שאת בעלת הבית ולנסות להביא אותו למלחמה איתך..שרק אחד מכם יישאר..?

אני מחויבת להראות שאני בעלת הבית פה.

זה לא אומר שאני אפצח במריבות כל יום,

אבל זה בהחלט אומר שאני לא אגלה כלפי דיעותיו שום סובלנות והקשבה ובלה בלה..

וזה ברור שאני אתן תחושה שאני בעלת הבית- והוא לא. ברור.

שוב- זה לא אומר שאציק לו/ אריב איתו וכו'.

כאשר זה אדם שעובד איתי- אני יכולה לכבד אותו,

אבל מתוך מקום של כח, לא של התרפסות.

"

שוב- זה לא אומר שאציק לו/ אריב איתו וכו'.

כאשר זה אדם שעובד איתי- אני יכולה לכבד אותו,

אבל מתוך מקום של כח, לא של התרפסות."

אז על מה הויכוח?

ז"א..את פערי הדעות והאמונות ביננו אני יודעת..אבל בויכוח הזה ספציפית..יש את הצד שאומר לא להתעמר בכוונה בערבים שעובדים איתך וכו'..-לעומת צד אחר  שמעודד יחס קשה מכוון..(אף אחד לא דיבר על דעות ו/ התרפסות..דיברנו על יחס רגיל..כמו לכל עובד..או יחס קשה במיוחד..כי הם ערבים..) 

אם את חושבת ככה..כמו שצוטט ב3 השורות הנ"ל, על מה הויכוח בנושא הספציפי הזה?

אני בעד שיהודים פשוט ימשיכו להישחט..

כל פעם על ידי מישהו אחר..

פעם על ידי הפריץ. פעם על ידי הצאר, פעם על ידי הפירר

ופעם על ידי 'צעירים'...

נוחו בשלום על משכבכם.

ובכלל לא דיברתי על החולצה. אלא על הרוח הנושבת...

נ.ב. - ה"להישחט" שאני דיברתי עליו - הוא לא סובייקטיבי, הוא בפועל ממש - להישחט!

מגזינים שמיועדים לנשים אבל לא רק. יש בהם הרבה השקפה חרדית וזה משעשע לפעמים או מכעיס, אבל חוץ מזה יש כתבות מעניינות, סיפורים ודברי תורה

כגון:

עיתון דיגיטלי | גיליון 1206

זה אמנם מגזין חרדי אבל התוכן הוא סיפורי תחקיר בכל מיני נושאים, סוג של השכלה כללית לחרדים.

קראתי שם על ההיסטוריה של טראמפ, על הבריחות הגדולות מבתי כלא, על בתי הכלא הכי שמורים בעולם, כל מיני.

אין לי ממש מושג איפה משיגים את זה. אני חושב במכולות בריכוזים חרדים שונים. אני קראתי אצל קרוב משפחה. זה בעלות נמוכה ומקבלים חוברת ירחון די עבה.

אם זה יעניין אותך. נסה.

כךך נקרא מגזין מעניין; לחרדים עובדים. נוטה ללאומי, אני סבורה.

יש להם חוברת הנקראת אחוותא; לענ"ד - מצויין ותורני ומגוון.

המייל של "המקום" - Sub@hamakom.social

אולי התכוונת אליו?

יש עלוני שבת עם יותר חומר תורני כמובן

אבל אני נתקל בו ביוטיוב וכן קראתי את הספר שלו לפני הרבה שנים.

הוא דווקא עושה עבודה מצויינת.

אני לא חושב שהוא זקוק לרחמים.

הוא עושה עבודה מצויינת והוא מצויין במה שהוא עושה.

אם הוא בחר ללכת לאוקספורד הוא נראה ידע מראש מה מחכה לו שם.

זה היה משהו נורא ממש. הם לא קיבלו ממנו כלום. נדמה לי שבסוף גם צעקו בוז עם שריקות בוז. מ ג ע י ל י ם!

עוברת לעניין אחר:

כדאי להקשיב לראיון עם עודד ניר (הרב לוינשטיין מראיין). ככה אני רוצה לחשוב כיהודיה. לא מדברת

עכשיו על לשמור על כבוד עצמי, אלא הקשר החי הזורם שלו עם הקב"ה.

בקריאות בוז וכאלה. שונאי ישראל. מה עוד יש לאמר.

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

אני הנחיתי אותו תכין לי שיר כזה וכזה על נושא כזה וכזה. רק שיניתי 2 שורות של מילות השיר.

20260802034022.mp3

אצרף את השיר המלא - כאן כתבתי חלק גדול מהבית השני

כשאמרת ששמעת המון ובסוף גילית שהוא AI? אני רוצה גם לשמוע

אני עדיין קשורה קצת למוסיקה של פעם פעם, לא משלנו, אבל בחור דתי...לא הייתי ממליצה.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

שאפשר לוותר על השימוש בהן ולא לאשר אותן. השאלה - האם זה יעשה לי באלאגן במחשב, שכל פעם אאלץ

להגדיר מחדש וכו'? מה דעתך?

אפשר לאשר בכל מקרה.

עם פגיעה שעלולה להיות בפרטיות איך שהוא?

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם