(ההקבלה הכי קרובה שיכלתי למצוא)

ולא, לא יפריע לי

כבר יצאתי עם כאלה

לא על שטויות כאלה אני מחליט שקשר לא מתאים

טבע זה מאד יפה, סנדלים לא. 

אבל כמובן שזה עניין של טעם

באחת מהפעמים שיצאתי בכלל לא שמתי לב בערך עד אמצע הפגישה שהבחורה הגיעה עם סנדלים...פשוט היו כל כך הרבה דברים אחרים שהיו מעניינים ושהיה לדבר עליהם/להתייחס אליהם, שבמחילה מכל אלו שהאופנה והלבוש בנפשם - אני בן, ולמה לי לשים לב לזה בכלל? מצטער, אבל באמת זה כמעט לא מזיז לי, כל עוד זה בגבולות הצניעות שאני מקבל על עצמי...

מאידך, אני בהחלט מבין שלבנות זה הרבה יותר משנה, זה אופי שונה, ולכן שאלתי את ששאלתי...

בקיצור, בנים, לפני שיוצאים לדייטים חייבים לעבור קורס מזורז באופנה אצל אחות/ בת דודה גדולה, ומי שאין לו לא את זו ולא את זו, יאלץ לראשונה בחייו לבקש עזרה מדודתו הפולנית...

לק"י

הוא לא יהפוך לסגנון אחר פתאום (אולי רק בצד החיצוני).

ורק המחשבה על כך מעוררת בי חלחלה.

ההתעקשות על השורש, והגרביים- כן.

אם זה סתמי, ולא יהא אכפת לא להחליף, אז שישאר איתם...

כלומר, אם הוא מתעקש ללכת כך כי זה 'מגדיר אותו' או כי ככה הוא מרגיש 'נוח בחברה'- אז ברור שזה יפריע.

אבל אם זה סתמי, כי כל החבר'ה עשו כך, ולא מזיז לו ממש להחליך לנעלים נורמאליות, אז, או שהוא יחליף, או שישאר עם זה...

הובן?

בוא נגיד שההפך אולי קצת יפריע.. אבל ממש לא בשביל לפסול על פכים קטנים כגון אלו...

לק"י

חוץ מזה שגמני הולכת ככה לפעמים בחורף

זה ממש סגנון..

אי אפשר להגיד שאם לי זה יפריע זה אומר שזה יפריע לכל הבנות ולהפך..

אם בחור רוצה להראות ככזה,

ורוצה מישהי כזו,

זה מצויין.

במידה ולא, הייתי ממליץ לו לפחות בתחילת הקשר,

ללכת על דברים שהם יותר נורמטיביים, נעליים רגילות...

אם מישהו הולך עם סנדלים וגרביים (בלי להתייחס לכך שיש בכך צדדים חיוביים, וגם לא לכך שהכל ענין של "אופנה" כנראה) - 

אז בגלל זה לא להשתדך איתו, גם אם מעבר לכך הכל בסדר (שהרי אם לא - אז זה לא בגלל הסיבה הזאת. וגם זה לא משהו שמראש אומר שאיזה דבר "קיצוני" לאיזשהו כיוון)?..

נראה לענ"ד מוגזם בהחלט.

לדעתי האישית בלבד.. 

אדם ההולך עם שורש וגרביים זה א. לא יפה בעיניי בכלל. ב. כנראה הוא דוס מאוד והוא בעצמו לא יסכים לקבל אותי כי אני פחות. 

על כן, לכתחילה לא הייתי יוצאת עם אחד כזה אלא עם כן אולי זה היה בא ממנו אבל גם אז ממש לא בטוח..

לק"י

הוא לא יתאים לך, כי הסגנון לא ישתנה..

ולעניין ה"יופי"- אני מניחה שמי שתתחתני איתו לא ילבש/ינעל רק מה שאת תאהבי.

על "יופי" כזה לפסול, אם מצד עצמו הוא בסדר?!

תמןה בעיני לגמרי. פרופורציות.

לגבי "ב" - כבר אמרתי, אם בגלל עניינו של האדם, אז לא זה הענין - אלא זה סימפטום. ענין אחר. 

[ולגבי זה ש"הוא לא יסכים לקבל אותך כי את פחות".. נו, ב"ה שזכינו שבדורנו מישהי שחושבת "דוס מאד" לא יסכים לקבל אותה כי היא פחות - מצטטת בחתימתה את הרב קוק זצ"ל.  אם אלו ה"פחות" - מי יודע איזה מדרגה זה ה"יותר".....]

באמת, יש מספיק דברים שמפריעים, ויש מספיק פערים

שצריך לגשר עליהם,

בשביל שגרביים עם סנדלים גם יפריעו....

מי שמפריע לו צורת לבוש מסוימת- שלא ילך ככה בעצמו.

(מכוון לבנים ובנות כאחד)

בדייטים לא מחפשים מישו ש"ילך איך שאני הייתי הולכת אילו הייתי בן/ מישי שתראה איך שאני הייתי נראה אילו הייתי בת".

אנחנו לא מדברים על שורש וגרביים בגלל הצורה החיצונית של זה.

אנחנו מדברים על מה שזה מייצג (כמה פעמים היית בשיעור בתיכון שחפרו על זה שצניעות לא נמדדת בסנטימטרים, והבגד זה דגל ובלה בלה בלה?...

בכל מקרה לא רואה איך אדם שהולך עם שורש וגרביים יסכים לצאת איתי, בתור אחת שהולכת עם כפכפים ולק ירוק

למה כ-ל דבר שזז, שלא זז-

ישר הופכים בעולם הדייטים ל"מייצג" "מסמל" "מגלה עולם פנימי"

ראבק, הבחור סכ"ה הלך עם ג-רביים!!! מי שישמע...

ולא, לא תמיד זה מייצג.

ולא בטוח שלכל הביינישים בעולם, ללא יוצא מן הכלל,

שהולכים עם גרביים וסנדלים

יפריע שהאשה שלהם תלך עם כפכפים ולק ירוק.

ממש לא בטוח. כלומר, אני בטוחה שלא.

או יותר נכון התוודות.

הייתה לי תקופה קצרה בחיים שהייתי הולך בה עם שורש וגרביים.

עד עכשיו השתדלתי להדחיק את התקופה הזאת, אבל השרשור הזה העלה לי אותה בחזרה.

כיום, במבט לאחור אני מנסה להבין מה גרם לי לעשות את זה.

התשובה לדעתי היא חוסר מודעות.

כשאדם לא מודע הוא יכול לעשות דברים שנראים נורא, אבל בשבילו זה טבעי ואין לו בעיה עם זה.

סנדלים עם גרביים זה דוחה.

לדעתי זה מקביל לבחורה שלא עושה שערות ברגליים, שוב, חוסר מודעות.

גם חילונים וחרדים מבינים את זה, ולכן תוכלו לראות אך ורק ביינישים שהולכים כך

בחור שבוחר ללכת ככה פשוט מנותק לגמרי מאיך שהוא נראה ומה שהוא משדר.

אני מניח שיש גם בנות כאלה, ואז זה יכול להתאים

מה !

אין בכך שום דבר "דוחה"..

מוזר איך אנשים יכולים להפוך את מבטם-הסובייקטיבי למשהו כביכול "אובייקטיבי".

"חרדים וחילונים" לא "מבינים אחרת". הם פשוט לא רגילים כך. חרדים - כי זה "פחות מידי, ולא-דתיים, כי אינם רואים סיבה כיום. פעם, "לא דתי" עירוני-תרבותי לא היה הולך ברחוב ללא גרביים, אלא עם נעליים. ענין של זמנים, רגילות ואופנה. אצל אלו - נשאר "יותר ראיי" ללכת ברשות-הרבים כשכף הרגל מכוסה, ולאידך, נוח עם סנדלים..

אבל לעשות מזה "כשאדם לא מודע הוא יכול לעשות דברים שנראים נוראים".. "מנותק לגמרי מאיך שהוא נראה ומה שהוא משדר".. זה פשוט לא יאומן. אני חושב שדווקא מודעות כאלו, מראות אולי על "ניתוק" מסויים ממה שהן משדרות על הפרופורציות של אדם בין הפנים לחוץ, ובין תחושתו האישית ללגיטימיות של השני לחוש אחרת.

הכנה טובה לנישואין - לא להקצין יחס למבטים קצת אחרים כשהם בתחומי ה"לגיטימיות" ומעבר לכך. קל וחומר כשיש בהם גם כוונה ערכית כלשהי.

לא מדובר על אופנה.

לא מדובר על שיפוטיות ודקדקנות.

מדובר על מודעות בסיסית למראה החיצוני של עצמך

ובאמת, אם תקראי את השרשור המקביל בצמ"ע, ובמיוחד את התגובה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t541765#6072629

"ביניש לא אמור להתעסק/להבין בכללי אופנה

מה שיש ומה שנוח (ללימוד ותפילה) לובשים
בלי לחשוב איך זה נראה או מה יגידו"

זה נקרא חוסר מודעות.

זה לא נקרא לשפוט מישהו, אם הוא מכריז על עצמו שלא מעניין אותו איך הוא נראה

אין כאן איזה מסר נסתר או משמעות סמויה.

את יכולה לחשוב על איזה סיטואציה שתרצי, בסופו של דבר אם בחור מגיע כך לדייט פשוט לא מזיז לו כל החיצוניות.

ומכאן אפשר לדון אם זה טוב או לא.(יש הרבה בנות שזה מתאים להן בול)

רק צריך להבין את נקודת הפתיחה.

אם תחשבי קצת, אולי תביני שהדוגמא שהבאתי מהצד הנשי

מאד דומה לדעתי, אך לא כדאי לפתוח את הנושא הזה בפורום מפאת כבוד הבריות.

לק"י

זה מראה מכוער או מוזנח.

אבל זה פשוט לא נכון, זה ממש עניין של טעם (אני באופן אישי הולכת ככה לפעמים, ודוקא זה יפה בעיני).

זה כמו שאני מעדיפה חולצות טריקו פשוטות (אצל בנים) ואתה תבוא ותגיד לי שזה מראה על חוסר אכפתיות מהחיצוניות- זה פשוט לא נכון!

אבל נראה לי שאתה מודע לעצמך יותר מדי,

ולסביבה פחות מדי.

אם אתה לא מסוגל לקבל את זה

שיש אנשים שאוהבים את זה ובעיניהם זה יפה

גם אחרי שהם אומרים את זה בפירוש!!!!

יש לך בעיה חמורה בקבלת האחר

ולדעתי זה דבר הרבה יותר מפריע לחתונה.

ולהגיד למישהי שמה שהיא מעדיפה זה חוסר טעם

אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה.

אולי כדאי שתחזור למקומות האלה שאתה מדחיק.

מלבד הגרביים בסנדלים,

יש עוד כמה דברים שכדאי ללמוד מביני"שים....

גם אדם שהולך עם סנדלים וגרביים (שורש וגרביים, בשבילך) - גם אם הוא עושה את זה כי זה פשוט לא מעניין אותו, בסופו של דבר זה כן אומר שזה מה השהכי טוב לו, ולכן זה הטעם שלו. אדם שעושה מה שנוח לו זה לא אומר שאין לו טעם - זה אומר שיש לו טעם שאולי לפעמים שונה קצת מאחרים.

אם הוא היה בכוונה זורק על עצמו לפעמים דברים שממש לא נוחים לו, וכל יומיים היה מחליף סגנון לבוש סתם, אולי היית צודק בהנחתך שמדובר בבחור "חסר טעם" - אבל כאן זה לא המקרה. כאן מדובר בבחור נורמטיבי שמצא את הדרך שלו להתלבש בעולם, וכמו שגם במקרה שאתה תחליט שמי שלא הולך עם ג'ינס אלא רק עם דגמ"ח כל חייו, אין לו טעם - זה פשוט לא יהיה נכון כמה שלא תתאמץ להגיד את זה, ואותו בחור ימשיך לא ללכת עם ג'ינס פשוט כי זה לא מתאים לו, ומשהו אחר יותר מתאים.

מצטער, אתה לא יכול לכפות את הנחות היסוד שלך על כולם לאחד זה מתאים ולאחר לא.

ואם כל דבר אצלך נמדד רק על פי הסביבה החיצונית זה כבר בעייה גדולה מאוד, כי אחרת אתה אומר שכל הדוסיות שהולכות עם שרוול ארוך ועם חצאיות מטאטא, ועם 4 שכבות כדי לא להבליט כלום, "אין להן טעם" ו"הן לא יודעות להתלבש" ו"כולם ברחוב חושבים שזה מוזר" - אבל לא ככה, מצטער. זאת בחורה שמאוד מודעת לעצמה ויודעת בדיוק מה היא רוצה ללבוש.

וכנ"ל גם גבר שהתקבע בשלב זה או אחר על לבוש מסויים, לא משנה מה הסיבה לכך. זה הטעם שלו, תגיד מה שתגיד.

תעשה ניסוי ותשאל בייניש שהולך עם דגמ"ח וטריקו מדוע הוא מתלבש כך

(אפשר גם כאן בפורום)

התשובה לא תהיה "מצאתי את הדרך שלי להתלבש בעולם"

אלא "לא ממש מזיז לי מה אני לובש, וזה נוח מספיק וזול וגם כולם הולכים ככה אז זה בסדר"

אם תמצא כמות שאומרת אחרת, אז תגיד לי ואשקול שוב את דעתי בעניין

אך לפי מה שאני מכיר כנראה שזה לא יקרה.

לא אמרתי לקנות רק מותגים וגי'נסים ב500 ש"ח

אפשר להסתפק בהרבה פחות ועדיין לא להיות מוזנחים

(אגב, רוב הציבור המכונה ביינישים בסדר גמור מהבחינה הזאת, אני מדבר על מיעוט קטן)

בחורה צנועה לא אומר בחורה מוזנחת

ואפשר ללכת עם שרוול ארוך והכל ועדיין להראות טוב ומושקע

ובנות כמו שתיארת - נשמע שהן סתם לא מייחסות ערך למראה שלהן

אחרת הן היו קצת יותר מטפחות את עצמן

ללכת עם דגמ"ח סנדלים וגרבים

ועדיין להראות טוב.

תעשה ניסוי כאן בפורום

ןתשאל ביני"ש שהולך עם דגמ"ח וטריקו

וסנדלים עם גרבים במקביל 

(כן, כן, יש כאלה )

ותגלה שהתשובה היא

'ממש חשוב לי איך שאני נראה

ואני חושב שזה יפה'.

באמת מענין ת'סבתא שלי

אם ההוא במדרכה ממול הולך עם גרבים

ואם זה אומר שהוא לא מכבד את עצמו

או לא מספיק מודע....

ומלבד זאת, גם בלי סקר

השרשור הזה מספיק.

היו פה כמה שכתבו שזה יפה בעיניהם

והם לפעמים גם הולכים ככה.

אבל אתה בחרת להתעלם מזה,

או שבחרת להגדיר אותם כחסרי מודעות,

או אפילו שמת אותם במחלקת 'המוניים/ מכוערים/ קוטג' מקולקל'......

בבקשה - אני. ויודע מה? אני גם לא מתבייש בזה.

כשזה יותר נוח ומתאים לי, אני בהחלט הולך עם גרביים וסנדלים. בשאר הזמן אני רק עם סנדלים.

אני אומנם מקפיד שהן לא תהיינה קרועות, מלוכלכות או סתם בלויות, וכשצריך אני קונה חדשות - אבל באמת לא מזיז לי שאחרים חושבים שאני "חייב" ללכת עם נעליים.

ויותר מזה - אני גם הולך עם דגמ"ח ועם טריקו, וזה הכי מסתדר לי בעולם. אני שונא חולצות עם הדפסים, זה מזעזע בעיני, ומה שהכי יפה לי אישית בעין זה חולצה פשוטה חלקה, בלי שום צורך ליצור עניין, וכן, טריקו.

וכנ"ל לגבי מכנסיים - אני פשוט לא מסתדר עם ג'ינס ולא רואה בהם ולו חצי אידיאל או "אופנה" שאני "חייב" לצעוד אחריה.

כזה אני, וכאלה עוד אחרים. תתמודד.

ואני, ממש אבל ממש לא "זרוקה" או "הולכת שכבות סחבות" או משהו כזה...

לפעמים עם דגמ"ח וטריקו.

לפעמים ג'ינס וגולף.

לפעמים סנדלים.

לפעמים נעליים.

אצל ההורים עם סנדלים וגרביים בשבת (זה ממש חשוב לאבא...)

(ד"א, אבא שלי הוא דוגמא מצוינת לזה דוקא...

חולצה לבנה בתוך המכנסיים, עט פרקר בחור של הכפתור,

וסנדלים עם גרביים.)

כולם יפים בעיני.

היתה גם תקופה (לפני קרוב ל 10 שנים...)

שגם הלכתי ככה ביום חול.

אני לא חושב שזה כתם אפל בעברי.

אני לא חושב שלא הייתי מודע אז לאיך אני נראה.

אני לא חושב שאהבתי אז קוטג' מקולקל.

חשבתי שזה יפה.

גם היום אני חושב שיפה שחשבתי אז

ללכת כמו שאני מוצא לנכון למרות

שבעיני אנשים מסוימים זה חנוני או ביני"שי.

יותר מזה:

אני לא חושב שיש עוד מגזר שמצטיין בסממן לבוש מסוים,

שהייתי מעז לתקוף אותו ככה

תוך הבעת זלזול בפומבי ושאט נפש בלתי מוסברת.

זה שהיית ככה פעם,

לא אומר שאתה יכול לקבוע היום

שבגלל שזה לא מוצא חן בעיניך ועיני עוד

כמה אנשים שאתה מכיר ומעריך את הטעם שלהם,

שזה הזנחה וגועל נפש.

שהולך עם בגדים מסוימים

כי מאוד אכפת לו איך הוא נראה - 

ככה בדיוק הוא נראה.

לק"י

ואגב, לא רק בינשיים הולכים כך..

אני במשך כמה שנים הלכתי עם סנדלים וגרביים בחורף כי היה לי קר (ואני לא אוהבת נעליים סגורות..).

וזהו, גם לי נמאס מהויכוח העקר הזה!

רק כדאי שתשים לב שלכל אחד יש דיעה אחרת, וכל עוד הוא לא קוטל אנשים- זה לגיטימי.

ואני רואה כסטייה חמורה מההלכה וכעבירה דאורייתא.

(אני לא מדבר עכשיו על לבוש סטנדרטי, אלא על ה"נורמות" המקובלות כיום בעיקר אצל הבנות שכל הממעיט הרי זו משובחת... מצטער, נורמה או לא נורמה - וגם כמה שזה נראה "יפה" מבחינה חיצונית - זה דוחה ומגעיל).

אני לא צריך לשאול אף אדם ממוצע. לא אכפת לי איך חילוני בתל אביב או איך דתי בורגני בגבעת שמואל הולך - שהוא, יבושם לו איך שהוא הולך, ושלא יעיר לי על איך שאני הולך, אחרת יהיה לי כל כך הרבה דברים אחרים להעיר לו, על זה שהוא שומע שירת נשים (דתי בורגני בגבעת שמואל), או על זה שהוא נוסע בשבת/חי עם החברה שלו לפני נישואין (חילוני בתל אביב) - ושכל אלו הם דברים שהם בכלל לא בנורמה של הדת ושל תורת ישראל. 

אז עם כל הכבוד, יש דברים קצת יותר שחשוב להתעסק בהם, מלבוש חיצוני. לא אמרתי ללבוש סמרטוטים, אל תסלף את דבריי - אמרתי, שכל אחד מוצא את הטעם שלו, ושיקפוץ העולם. במיוחד העולם המערבי.

בעיניי אמריקאים, גם ההודים לא יודעים איך להתלבש ובכל זאת יש להודים תרבות משלהם והם יחליטו שהם רוצים שהבנים ילכו בשמלות, אז בן שירצה ילך בשמלה ולא יתבייש בזה, ובן שרוצה ילך בג'ינס ולא יתבייש בזה, ובן שרוצה ילך שם עם נעלי מעצבים שעולים 700 שקל לנעל אחת, ולא יתבייש בזה. איש הישר בעיניו יעשה.

" על זה שהוא שומע שירת נשים (דתי בורגני בגבעת שמואל)"

לא התכוונתי להכליל וזה היה רק לצורך מתן דוגמא.

אני מתנצל בריש גלי בפני כל מי שנפגע חלילה ממה שאמרתי, וחוזר בי מדבריי - זה לא נאמר לצורך פגיעה באנשים, אבל אם זה פוגע, זה כבר רע...

אז תעשו כאילו אתם מוחקים את המילה דתי בורגני מגבעת שמואל, ובמקומה תכתבו "דתי ששומע שירת נשים". 

עכשיו אני בסדר?

שוב פעם סליחה, באמת, כנראה כתבתי בלי לחשוב יותר מידי על ההשלכות...

סתם "הסתבכות" של דיון (קורה לפעמים. מה שנקרא -מטפסים על עץ גבוה..),

או מניע אחר. אבל חרג לגמרי מגבול הסבירות.

[לידיעתך, ובאמת לטובתך, חוששני שבחורה שהיתה קוראת "חריפות" כזאת בגלל "גרביים" - היתה פוסלת על זה הרבה לפני הגרביים עצמם, מחשש ויכוחים קשים על דברים של מה-בכך] 

וגם, בקשר ליופי של זה- אז, אני מכירה לא מעט בנים שאוהבים את זה,

וגם אני חושבת באופן אישי שדגמ"ח עם חולצת טריקו זה הרבה יותר יפה מאשר ג'ינס עם חולצה מעוצבת.

זה עניין של טעם, זה שאתה הלכת כך בעבר מתוך אי מודעות- לא אומר שאחרים לא הולכים כך מתוך מודעות...

ולהקשר של זה-

לי אישית יש טעם מאוד טוב, ואין לי שום בעיה לצאת עם בחור שהולך ככה- גם אם זה מחוסר מודעות.

אני לא מתחתנת עם הלבוש שלו,

ולא רואה ערך נעלה בזה שלבעלי תהיה מודעות ללבוש שלו, יש כמה דברים הרבה יותר חשובים מזה..

סלח לי. אני שונא ג'ינסים ושונא בגדי מותגים.

לא בגלל שמישהו גוי אחד שרוצה לעשות הרבה כסף ישב באיזה מפעל בחו"ל ועיצב את האופנה של היום, אני צריך להיכנע לו ולתכתיבים שלו.

אני רואה מה יש בשוק, מה מתאים לי, מה אני חושב שגם מתאים להלכה, והולך איתו.

אז כן, אם אני הולך עם דגמ"ח זה כי זה נוח לי וכי אני חושב שזה מה שאני רוצה. אני לא עושה את זה מאילוץ בכלל, וזה שאתה מחליט לקבוע שאני מוזנח - זה בעייה של איך שאתה תופס אנשים אחרים, ולא שלי.

ממש אין לי עניין להיגרר אחרי תרבות המערב, אני לוקח בגד כפונקציה וככלי בלבד, ואני זה שבוחר איך להשתמש בכלי, איפה כמה ומתי.

זה ש"כולם" קבעו שג'ינס משופשף זה הכי יפה - מעניין ת'סבתא שלי.

אם היינו הולכים אחרי מה ש"כולם" אומרים, גם לא היה לנו אינטרנט מסונן, לא היינו שומרים נגיעה, היינו שומעים שירת נשים וגם היינו מדליקים אור בשבת כי הלכה זה מיושן (וכן, הקצנתי, אני מודע לזה).

וסלח לי - אבל בת ישראל קדושה שמתלבשת בלבוש "דוסי" כמו שתיארתי - בעיניי זה הכי מקסים בעולם ואני מת שאשתי תהיה כזאת (למרות שזה לא מוכרח ואפשר גם אחרת) - הן ממש מייחסות ערך למראה שלהן. אבל הן, בשונה ממך, מייחסות גם ערך למראה הפנימי ויודעות להציב ערכים אחד מול השני ולדעת איך לאזן ביניהם.

זה לא מדובר שבכוונה הן לובשות סמרטוטים מגעילים - הן לובשות בגדים נאים מאוד, לסגנון שלהן, רק שה"אופנה" ההיא שונה מהאופנה ששולטת היום ברחוב.

אחרת, לפי דבריך, אני חייב להתחתן עם בחורה שהולכת ברחוב עם גופייה עם מחשוף עמוק אבל שהגופיה היא גופיית "מעצבים", ושהמכנסיים שלה הם כל כך אופנתיים עד שכמעט לא נשאר מקום לבד בשבילם... בעעע...

סלח לי - את האופנה שלך, תשאיר מחוץ לתפיסה של כל אחד ואחת פה, אל תכפה אותה עלינו...אתה רוצה, תתלבש איך שאתה חושב שצריך להתלבש, ותתחתן עם מי שאתה חושב שמתלבשת יפה (מרחם עליך ועליה, אבל לא משנה) - אבל בהחלט אל תגיד לנו איך אנחנו צריכים לחשוב.

לק"י

הזנחה- עזובה, אי סדר, רשלנות.

וחוץ מזה, שיכול להיות שמישו אוהב דוקא מראה מוזנח- זה הטעם שלו!

ולכן להגיד שזה חוסר טעם זה מגוחך..

ואגב, נהנתי מאוד בהתחשבות שלך בדעתי, למרות שממש לא אכפת לי מה אתה חושב על הטעם האישי שלי <צ>

שאת מסתכלת על הפנימיות של האדם ולא על המראה החיצוני שזו מידה טובה.

ולכן את מעדיפה אנשים כמוך, שלא משקיעים אנרגיה בחיצוניות

מה לעשות שרוב העולם לא זכה לכך.

[ובשולי הדברים, לאהוב טעם מוזנח זה כמו לאהוב קוטג' מקולקל, זה בסדר אבל גורם להרמת גבה]

אתה שולל לגמרי את הלגיטימיות

של דעה המנוגדת לשלך.....

לא מגלים את העבר האפל שלך. אם הסוד יחשף, ככל הנראה תישאר רווק לנצח...

לק"י

הרבה מתייחסים ל"שורש וגרביים" כאל סגנון מסויים (שמי שלא מתחברת אליו- יכולה לפסול בגלל זה).

אבל, יש מצב שזה נובע מסיבות אחרות:

1. מדובר בכהן שלא נוהג לעלות לדוכן ברגליים יחפות, ולכן הוא לובש גרביים גם עם סנדלים.

2. טיפוס שסובל מקור, אבל לא אוהב נעליים סגורות.

3. חייב ללכת עם גרביים, אבל חם לו עם נעליים סגורות (נניח מישו שסובל מסדקים ויובש בכפות הרגליים).

אפשר לחשוב על עוד כמה סיבות..אז קצת לחשוב טיפה לפני שפוסלים מישהו בגלל ה"שורש והגרביים" שלו.

התחשבות הדדית. דרך ראויה.

לא של הסנדלים, של אישיותו.

אם הוא אדם טוב, רגיש ואכפתי - לא יפריע.

לפי דעתי שורש וגרביים זה מראה חנוני,

אם כבר- עדיף שורש בלי גרביים או נעלי הרים, רדבק וכו'..

אבל כמו שכבר כתבתי- לא אפסול מישהו בגלל זה.

יש דברים "קצת" יותר מהותיים..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?