קצת שיעורים של הרב אורי שרקי ותבין מה זה הכל שכל

לק"י

כשאני רוצה מישו עם רגש (ולא רק שכל), אני לא חושבת על חסידות..

את מתכוונת שקיום המצוות לא ייעשה רק דרך השכל הקר?

אסביר..

יש אנשים שעבודת ד' שלהם מבוססת על השכל ועל חקירה..

בחסידות משתמשים גם ברגש בעבודת ד'..

קשה להסביר במילים..

אולי קיום ההלכה של שיויתי ד' לנגדי תמיד.. התבוננות (מלשון בניה).. קשר לצדיקים..

קיצר מסובך להסביר את זה נראה לי

יש אנשים שעבודת ה' שלהם היא שכל קר.

אני כזאת. אז אני יודעת על מה את מדברת.

אבל מדובר על כל כך מעטים שבמעטים,

שממש לא צריך להיות "מחובר לחסידות" כדי להיות מחובר גם ברגש.

והרב אורי שרקי היה יכול להיות דוגמא מצויינת לזה, אלמלא הוא מעביר שיעורים בחסידות.

(זה רק מראה לך כמה המציאות מורכבת, והדרישה הזו פשטנית מדי)

לשיעור שלו ובמקביל לשיעור של הרב יהושע שפירא..

אני בטוחה שגם את תמצאי בהם הרבה שוני..

וזו לא הייתה הכללה.. אלא נקודה למחשבה שאולי תוכל לעזור להבין את הדברים..

לפחות מתוך העיניים שלי..

אבל וואו, זה לא אומר על עבודת ה' ברגש שלו!

ובטח שלא על זאת של תלמידיו...

אני פשוט ממליצה לבנות ישראל לא להכנס לדקויות האלה. 

אלה דקויות של בנים. שבנות, כהרגלן בקודש, לוקחות בקיצוניות.

הרב שפירא = רגש

הרב שרקי - שכל.

א. אין כמעט שיטות שהן רק "שכל" או רק "רגש". וגם אם יש כאלה, זה לא מעיד על התלמידים.

ב. טבעי שבנות יתחברו לצדדים הרגשיים יותר, וטבעי שהרבה בנים פחות. הפכים משלימים.

ג. תתקני אותי - אבל רוב ככל הבנות רוצות שהבעל ינהיג אותן רוחנית. אז תנו לו את המקום! זה באמת לא המקום שלכן.

ד. אם בכל זאת מאוד מאוד חשוב לך להיות מחליטה גם בתחום הזה - אז בבקשה, לפחות תעמיקי, תלמדי מסודר, תנתחי שיטות, חבל לפספס אנשים מדהימים בגלל תובנות שטחיות.

וקחי בחשבון שאת מגבילה את עצמך מאוד.

שורה תחתונה - אני באמת לא חושבת שזה שיקול בשביל 99% מהבנות.

את לא מחפשת חברה, את מחפשת איש.

מה זה אומר?

...

שזה הרבה יותר מורכב ממה שהצגת.

אנחנו לא חלוקות כלל בעניין (אפרופו פורום בנות)...

אני פשוט סתם מראה הסתכלות לפי ראות עיני ממה שאני קולטת מהסביבה..

אני עדיין לא מחשיבה את עצמי כאדם עם ראיה מצומצמת כל כך!

לא יודעת מי את ומה את.

לא מענייני.

ומחילה אבל הוא מלמד אותם כאילו הוא מרצה באוניברסיטה

אני לא מוצאת שם לב ונשמה.

ויש כאלה שזה מתאים להם

אבל לי זה פשוט הוציא את כל הטעם מתורת ברסלב.

(אני כן מוצאת שם גישה מסוימת לדברי חכמים שאני לא מתחברת אליה אבל זה כבר דיון אחר)

אפשר ללמוד גם חסידות מתוך שכל קר

ואפשר ללמוד הלכות שבת עם לב פועם וחי ושמח.

(שמח בשבילי ממש לא אומר רדוד. ממש ממש לא.)

אולי לא אצל כל הבנים אבל אצל חלק ניכר

שכשבחורה אומרת משפט כזה אז יש לה מין ציור / קיבוע כיצד בעלה יראה

כלומר הוא ילך ברחוב עם גיטרה מאחורי הגב או יפזז ויכרכר עם הטנק ל שברסלב וכד'...

ילך להופעות יכיר את כל הזמרים והשירים הכי חדשים ווסביר להניח שיהיה לו תמיד שק"ש בהישג יד

נשמע קצת מוגזם אבל האם אני בכיוון ?

בתור אחת שמחוברת לחסידות,

יש לי כל כך הרבה מה להרחיב ולפרט בנושא,

אבל אין לי כרגע את הפניות לכך, מצטערת.. 

אולי אצליח לכתוב בהמשך.

אף פעם לא חשבתי שמישהו שאומר "חסידות" יתכוין לזה...

אשמח לשמוע

"מחובר לחסידות" =

שפה רגשית, נפש רחבה, פתיחות מחשבתית, דיבור על עבודה ה', מודעות, פנימיות, עומק רגשי, הכלה ועוד....

אך רק אוסיף:

לפי דעתי, בחור שמחובר לחסידות הוא בדר"כ (לא תמיד) גם לומד חסידות,

זו התורה שמקרבת אותו למה שמפורט למעלה..

איך כל מה שכתבת קשור לחסידות? אם אני לא מחובר לחסידות אני חייב להיות בעל שפה מחוספסת, נפש צרה, סגור מחשבתית וכו'? איך לכל הרוחות זה קשור לחסידות?

ההגדרות שלך יהפכו אותי למחובר לחסידות. רק מהמחשבה על הגדרה כזאת לגבי אני מזדעזע!!

בניחושים, כה?

זה מילה חדשה למה שתמיד בנות רוצות - שמח, זורם, "צדיק".

אל תלחצו מההגדרה הזאת. 

זו סתם הגדרה מבהילה למי שלא נמצא בסביבה חסידית..

נראה לי התכוונה שיהיה שמח בעבודת ה'... ולא הולך ראש בקיר עם שלושה קילו ספרים בכל יד לכל מקום.

אולי.

הצלחה!

חסידות מתפרש כ-לא למדן. כאילו זה סתירה?

לאלא...

וחסידות לא מתפרש כלום.

אני בזמנו הלכתי וחקרתי מלא חברות, וכרגיל- כל אחד חושב משהו אחר.

לעניות דעתי, הכוונה היא גישה יותר שמחה-קלילה ופחות נוקשה...

למדנות... זה תכונה בכלל?

רמת הדבקות שלא במצוות והאי-ויתור על הדברים הקטנים ללמדנות?!

אז למה את מתכוונת כשאת אומרת פחות נוקשה ...?

מה זה הדברים הקטנים ?

שעושה את זה בצולריות..?

עזוב, אין לי מושג.. עייפה מדי...

כשבאמת מנסים להבין את רוב הבנות למה הן מתכוונות מקבלים את התשובה הנ"ל בשילוב של פיהוק

כנראה שלרוב הבנות המושג חסידות הוא מין אניגמה שחדרה לה ומתבטאת בצורה אחרת לגמרי  אצל כל אחת

ראשית אני לא מחפשת "מחובר לחסידות" אלא מדגישה שאני יותר קרובה לברסלב וכו', למרות שכמובן אם מציעים לי מישהו שיותר קרוב לבעל שם טוב (נניח...) אז אני כמובן לא פוסלת על הסף.

מחובר לחסידות בשבילי זה לא זקן ופאות, זה הרבה מעבר.

כבר יצא לי לצאת עם בנים שהיו עם זקן, פאות וכיפה ענקית

ועדיין לא למדו תורה ברצינות והתנהגו בצורה ממש לא שייכת ולא יראת שמיים בעיניי.

למרות שזה המראה האהוב עליי, זה מעבר לחיצוניות.

ראשית, תורת החסידות כפי שאני מכירה אותה גורמת לאדם להסתכל על עצמו.

להתבונן, להתפתח.

היא גורמת לאדם להיות במקום של התקדמות תמידית ועבודת המידות בלתי פוסקת

מתוך רחבות ועומק דעת

והמון מודעות עצמית.

ואלו תכונות שחשובות לי בבחור.

קשר לצדיקים, שמחה, פשטות, אהבה.

בנוסף, בחסידות מדגישים מאוד את עבודת הלב בעבודת ה'.

איפה הלב שלי אוחז, מה הוא מרגיש. מה נכון לי.

לחוות דברים מבפנים ולא מבחוץ

קשר חי ופועם עם ה'

להכניס את ה' לכל דבר באמת, מבפנים

ולא מתוך איזו חקירה ופילוסופיה (שאל המקום הזה אני פחות מתחברת...)

החסידות ממש לא שואפת ל"חוסר למדנות" או "חפיפניקיות" בהלכה.

יצא לי להתקל בבחורים שהיו מאוד "חסידיים" אבל לא הייתה להם בעיה לצאת באמצע סדר צהריים כדי להתקשר אליי.

וזה לדוגמא מפריע לי.

אם אתה עכשיו לומד תורה-אז תלמד.

אל תלך לישון או תתקשר אליי או תשחק בפלאפון

אין דבר יותר חשוב מלימוד התורה שלך כרגע.

כנ"ל תפילה במניין (שלא נדבר על מי שמגדילים לעשות וטובלים במקווה לפני), קריאת שמע בזמנה וכו'.

אלו דברים שאני לא מתפשרת עליהם, ואין שום סיבה שמי שמחובר יותר לחסידות יתפשר עליהם.

תורת החסידות בשבילי זו אמת, שמחה, אור, עומק, פנימיות, רצון

חוויה מבפנים

להיות שותף. לשמוע מה ה' מדבר אליי בכל סיטואציה שאני נתקלת בה, ולעבוד לפי זה

וזו פוזיציה נפשית שאני ממש מחפשת בגבר שלי.

(סליחה אם אני לא מובנת, מאוחר לי...)

אבל נראה לי שרוב הבנות יראו את מה שכתבת כנוקשות מסויימת תקני אותי אם אני טועה ....

לא אמרתי לא לטייל, לישון או לאכול

רק להתמיד בזמנים בישיבה.

וגם אם זו נוקשות (נניח...), לא ברור לי איך אפשר להיקרא באמת בן תורה בלי ללמוד בשעות שמיועדות לזה.

ואם רוצים בית שמבוסס על תורה, זה דייקא הבסיס.

(ואם אתה מכיר אחד כזה תאמר לו שיסור למשרדי)

המושג חסידות נתפס אצלי כתחושה חיה של אמונה הבנה שאני פרט בתוך כלל ישראל שהם לב הבריאה

עשיית מצוות מתוך שמחה לעשות רצונו ובחיות לחיות חיי אמת  ולא מתוך טורח וכבדות או מצוות אנשים מלומדה .

לימוד תורה בכל הרבדים שלה בשילוב נגיעה ברמה מסויימת בפנימיות שלה

לשאוף לתיקון אבל עם זאת לשמוח על מה שיש  מה שהושג לראות בעין טובה את האחרים את עצמך

לשמוח בהישגים שלך מתוך הודאה לקב"ה שהגיענו לכל זאת .

להגיע למימוש עצמי וסיפוק במעשיך ברוגע ושלווה לא מתוך מירוץ של חיים .

עבדות המידות נתינה חסד וכמובן לב טוב ועין טובה על האחרים .

להבין שהקב"ה נמצא בכל מקום מלוא כל הארץ כבודו .

לראות את היופי שבבריאה ובפרט בטבע  . להפנים "מה רבו מעשיך "

השראה לעשייה יצירה וכו.... ואולי פה הרב קוק זצ"ל משתלב בחסידות . וכמובן עוד כמה דברים .

האם לזה אתן מתכוונות ?

לא שואפת לענות בשם כל הבנות.

תוסיף לזה רק שיח עמוק ועולם פנימי עשיר

יחד עם דיבור רצוף עם ה', התבודדות וכו'...

לגבי הטלפון באמצע לימוד תורה- אני לא לוקחת קשה.

כמובן כל עוד זו לא תופעה יומיומית ואין לזה השלכות שליליות כמו -

"זריקה" לימודית, אי יכולת להתמיד, אי יציבות, קשיים לימודיים קיצוניים שמעידים על רמת משכל מסוימת וכו'..

אבל אולי אצליח לתת מושג לעניין

אני זוכר סיפור ששמעתי בישיבה (סיפור אמתי, רק שאני לא זוכר את השם של הרב בסיפור)

על בחור אחד, עילוי גדול ומתמיד בלתי רגיל

שלמד בישיבה חרדית ליטאית

יום אחד נחשף בצורה כלשהי לתניא

מאוד אהב והתחבר לדברים

הוא החליט לעבור לישיבת תומכי תמימים של חב"ד

כמובן שראש הישיבה ליטאית לא כל כך אהב את הרעיון

וניסה לשכנע אותו שלא כדאי

כל זה לא עזר

ובחור עבר לישיבת תומכי תמימים

לאחר תקופה פגש ראש הישיבה את אותו בחור

ראש הישיבה: "תגיד לי מה למדת שם שלא יכלת ללמוד אצלנו?"

התלמיד: "למדתי לקרוא מחשבות"

ראש הישיבה צחק ושאל: "אם כן, בוא נעשה מבחן, על מה אני חושב עכשיו?"

התלמיד: "הרב חושב על הקב"ה"

ראש הישיבה: "נכשלת!! אני לא חושב עליו עכשיו"

התלמיד: "בדיוק בגלל זה לא המשכתי ללמוד אצלכם"

לדעתי הסיפור הזה ממחיש טוב למה הן רוצות מישהו שמחובר לחסידות

ואידך זיל גמור

זוהי הכללה שמאד מחטיאה לאמת ומשני הצדדים (הרבה פעמים החסיד שמצהיר על נוכחות הקב"ה במחשבתו מזהה בטעות את הקב"ה עם האדמו"ר..).

ובכל אופן, זה באמת מטריד את לזה בנות מתכוונות כשהן מדברות על חסידות. ההגדרה של חסידות היא אורח חיים מסוים, שאת חלקו שורש ביטא למטה. עד כמה יש היום חסידים ומתנגדים על כל הויכוח ההשקפתי בין הזרמים? אני מסופק עד כמה זה קיים, בעיקר בציונות הדתית.

סתם כדוגמא, בנסיון להסביר. קראת, או ניסית לקרוא את הספר "לוחמי התמורות"?

נכון שאנחנו מחפשות בחור שידבר בשפה שלנו... אבל כל אחת והשפה שלה...!!

אבל בעיניי ח י י ב להיות קשר לספרי חסידות!! לצדיקים (או רבנים, אם הוא ספרדי)

והסתכלות חסידית על העולם

"לצדיקים (או לרבנים אם הוא ספרדי)" לספרדים אין צדיקים?

פשוט קוראים לזה רבנים....

בכלל, ספרדים שמחוברים לעצמיות שלהם הם בטבעיות ״חסידים״= חיים את התורה בפשטות

סורי, זה שטויות!!

חסיד, הכוונה עושה מעבר לשורת הדין. מעבר למה שצשצריך.

ויש מלא ספרדים כאלה!!

אבל ממש לא רק זה!! אלא חסידים כמו שקחו עמכם דברים אמרה, יש מלא ספרדים כאלה.

וזה בעיני חסידות!!

ד״א יש מלא גורניקים (או כל מיני ״חסידים״ מכל מיני חצרות) שהם ליטאים בנפש שלהם וכן להפך

לפי זה גם דת״ל לא יכול להיות חסיד... כי חסיד הוא חרדי בכלל...

מי מתיחס להגדרות השיטחיות האלה?!?!

את גם כן החלטת ש"חסיד" = לפנים משורת הדין,

וזה קיים לשיטתך רק אצל ספרדים ו"מחוברים לחסידות".

???

מסילת ישרים נועדה לכולם.

ויש כאלה שחושבים שהתבוננות פנימית לא קשורה ל״לפנים משורת הדין״

"מחובר לחסידות".

באמת ככה מדברים, לא נראה לי שיש מישהי שמחפשת בחור דת"ל ותגיד שמחפשת "חסיד".

ציטטתי מ״קחו עימכם דברים״ , ברשותך... פשוט ניסחת מהמם!!

אבל לא ציטטתי הכל...

כי יש דברים שאני לא חושבת!!

ראשית, תורת החסידות כפי שאני מכירה אותה גורמת לאדם להסתכל על עצמו.

להתבונן, להתפתח.

היא גורמת לאדם להיות במקום של התקדמות תמידית ועבודת המידות בלתי פוסקת

מתוך רחבות ועומק דעת

והמון מודעות עצמית.

ואלו תכונות שחשובות לי בבחור.

קשר לצדיקים, שמחה, פשטות, אהבה.

בנוסף, בחסידות מדגישים מאוד את עבודת הלב בעבודת ה'.

איפה הלב שלי אוחז, מה הוא מרגיש. מה נכון לי.

לחוות דברים מבפנים ולא מבחוץ

קשר חי ופועם עם ה'

להכניס את ה' לכל דבר באמת, מבפנים

ולא מתוך איזו חקירה ופילוסופיה (שאל המקום הזה אני פחות מתחברת...)--

אז זהו, דווקא אני בעד חקירה ופילוסופיה מאוד!!

אני דוגמא קלאסית של תלמידה של הרב אורי שרקי והרב גינזבורג.... למרות שהם סותרים זה את זה...

מוצאת את עצמי נעזרת בשניהם לעבודת ה׳ שלי.

לא קריטי לי תלמיד של איזה רב יהיה בעלי, אבל קריטי לי שיהיה מחובר לצדיק/ ים

וגם יצא לי לשמוע את הרב שרקי (אם כי הרבה פחות).

הרב גינזבורג לוקח את המימד המתמטי-קבלי שבתורה ופותח אותו לקהל הרחב

זה ממש שונה מחקירות ופילוסופיות.

הוא מלמד את פנימיות התורה, אי אפשר להשוות בכלל...

אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין רבא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות: (ב"ק ל' ע"א)

כל שאר הדברים הם העשרה/ פרפראות בלבד....

זה לא באמת משנה אם אתה חסיד בחיה או ביחידה,

ואם מה שעשית מקביל לעשר ספירות או רק לשמונה.

או הרב שלו, או הדרך שלו בעבודת ה',

אינם קשורים לחסידות.

אלא איך הוא מתנהג.

למילה חסידות יש פירושים שונים בהקשרים שונים.

בדרך-כלל כשבחורה אומרת שהיא מעוניינת בבחור שמחובר לחסידות, היא מתכוונת למושג של תנועת החסידות שהתחילה לפני כמה מאות שנים באירופה, ולא למשמעות המושג בשפת הגמרא\רמב"ם\ריה"ל\אחר (שאינו מה שכתבתי קודם).

אתה יכול לטעון טענה אחרת, שזו דרישה לא חכמה לדעתך, מפני שאין לה חשיבות. אבל השימוש במילה חסידות כדי להבהיר את דבריך לא קשור מהותית, אלא רק אולי כקישוט.

חסידות בעברית היא התנהגות מעבר לנדרש.

לא סתם תורת החסידות אמצה את המושג הזה,

שמופיע כבר במשנה.

ברור שלהיות 'מחובר לחסידות' זה ביטוי שלרוב אין לו כיסוי במציאות....

האם באמת מי שטובל לפני התפילה, לומד תניא או ליקוטי מוהר"ן

 מתבודד ורוקד ושר הוא יותר חסיד?

אני יודע למה בנות מתכוונות.

הטענה שלי היא לא אחרת.

היא בדיוק הטענה. והשימוש הוא מהותי לדעתי.

יש מין אמונה תפלה כזו, שהשימוש בטרמינולוגיה מסוימת 

עושה אותך יותר מחובר לה'.

או יותר שמח.

או יותר פנימי.

אני אישית לא מאמין שאלוקים הוא כזה קטן

שרק בספירות וכוונות וייחודים אפשר למצוא אותו.

לא חושבת שיש טעם להסביר למה זו לא אמונה תפלה,

נשמע שאתה כבר עמוק עמוק בתוך ה"מתנגדים"..

שה' יאיר לך ולכולנו

או שלא הבנתי אותך ?!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?