מה אתם הייתם אומרים לחברה מאורסתעכבר

שזה מה שהיא כותבת לעצמה? נכון זה ברורררר שהיא חייבת לסגור את הקשר הזה?

 

בס"ד

אני לא יודעת אם אני לא עומדת לעשות את הטעות של חיי.

ברור שהבנאדם אוהב, ומשתדל. אבל  הוא לא יודע להתנהג.

טוב, הוא פשוט עייף /רעב/ לא מבין (באמת לא מבין!)

ואז זה כואב לשנינו.

אבל נראה לי שאנחנו רק ננסה להיות יותר יחד,ננסה להסתדר,

ולא נפרד.

כי יש ללבבות את האמירה שלהם.

ולא אנחנו קבענו את האמירה הזו, את הקשר הזה,

ואנחנו רוצים להאמין בו.

אבל בעצם, אני לא יודעת. האם גם אני רוצה? האם כדאי לי להאמין שהמצב ישתנה?

אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. ויש פה הרבה יותר מדי הדורש תיקון.

- מה אני צריכה לעשות עם המידע הזה?

לדון את הקשר? לא?

עד מתי אתלבט ככה?

האם אתחתן עם הספקות האלה? עם האיש הזה?

אני חייבת להחליט. לכאן או לכאן.

אבל מהו הדבר הטוב באמת???

ידוע שהזמן הזה הוא זמן קשה ביותר...אושר תמידי
ויש גם את מה שנקרא ״ליל החרטות״...

לעניות דעתי צריך להתייעץ עם רב.
עדיין לא בעלת ניסיון, אבל נראלי תמיד יש בילבולים..מחפשתותו

שווה לך בתור חברה לשוחח איתה על זה כדי להבין-

עד כמה ההתנהגות שלו חמורה..

עד כמה היא שמחה, אם בכלל..

 

ויפה שעהאחת קודם!

 

מתוך השיח תנסי לגלות מה עומק העניין-

אם זה חששות טבעיים,

אם יש צורך לערב איש מקצוע, 

אם צריך לכוון אותה לעשות את המעשה הכואב והקשה של ביטול אירוסין, בשביל לגרום לה להיות שמחה כל חייה!

 

 

 

עדיף להתייעץ עם מישו שמביןיעל מהדרום
נשמע שהיא גילתה שהיא מתחתנת עם בן אדם!ת.
שיש הרבה מה לעבוד.. הרבה מגלות את זה רק אחרי החתונה.

ומצטרפת לאומרות- כדאי לברר אמה זה חמור

בהצלחה
עצה פרקטית>>>ענת=)

לאור המסר המעומעם במכתב.
שלא ידוע מה המצב, והוא יכול להיות כל דבר העולה על רוחנו הקוראים...

 

אבל!
מצד שני אנחנו לא אמורים לנחש וע"פ זה ליעץ.
או לנסות לחפור בקשר... (גם כחברה לא הייתי עושה זאת) או להתעלם כאילו לא היה אות אזהרה ואז להצטער על כך.

צריך לעשות משהו!

 

אם אני הייתי במקומך הייתי נותנת לכותבת מספר של רב שתתקשר ותשתף אותו ותברר את החששות שלה.
ואני מאמינה בו שהוא ידע ליעץ לה את הנכון.
גם עפ"י שאלות שהוא ישאל אותה.

 

אם את רוצה מוזמנת לפנות אלי באישי לקבל פרטים.
בכל אופן, לא לשבת בידיים ריקות!
 

הבעיה איתה זה שהיא לא מוכנה לדבר עם בעצם אפאחד כיעכבר


כי...?ענת=)
להתייעץד.

מיידית עם אדם מנוסה וחכם.

 

אין מה לפחד מהתייעצות כזאת.

 

אולי שתנסה להתקשר לרב אליקים לבנון?

 

אולי לרב שמחה כהן (מח"ס הבית היהודי)?

 

או ליועץ/ת אחר/ת מנוסה?

 

אפשר אפילו לדבר אנונימי מהטלפון.

 

גם להיפגש אפשר אנונימי.

 

זה לא יכול להזיק.

 

אדרבה - אין שמחה כהתרת הספקות.

דברים לא משתנים לאחר החתונה..עלמא1234

לא מנסיון- אלא מכל מי שמתחתן בערך אומר את זה- לא לצפות שהוא/ היא ישתנו..

אני מרגישה ממה שהיא כתבה, שהיא לא שלמה עם הסיפור, ושיש לה הרבה ספקות...

מהר להתייעץ ולהחליט.

 

בשורות טובות בעה"ית..

מסכימה ומוסיפה...נשואה וטוב לה.

גם בעייני חשוב שתתייעץ, הרב לבנון זו אחלה אפשרות. (יש לי פלא' שלו אם צריך..)

יכול להיות שזה חששות טבעיים שהדמיון פיתח, אך ייתכן גם שיש כאן בעיה עמוקה יותר. וזו הנקודה שהרב יעזור לה לברר.

בהצלחה!

זו היתה אמורה להיות תגובה לדן...נשואה וטוב לה.


אז מסתבר שאירוסין זה לא הכל דבש...טנגענס
כמו לפחות שזה נראה מבחוץ
לגמרי לא. אני מתלבטת מה הייתה התקופה הקשהאישה קטנה

בחיי- האירוסין, אחרי הלידה של בני הבכור או של בתי שאחריו. בעלי מותק אבל תקופת האירוסין מאופיינת בספקות,בהכרה יותר טובה של בן הזוג (כבר פחות הצגות) והמון ארגונים ומחלוקות. ב"ה שיש חתונה בסוף.

הכללות זה דבר מיותר ומזיק!!אהבה אחישנה
אין בעיה שאת משתפת שלך זו היתה תקופה קשה.
אבל למה להגדיר את תקופת האירוסין ככזאת?

למה להכליל?
את עברת את זה בצורה קשה ולחוצה.

ויש אחרים שעברו את זה בשמחה ובלי שום לחץ או ספקות.

אני מגיבה כי משום מה אנשים נוטים כל הזמן לנסות להזהיר וליידע את כולם מפני קשיים והתמודדויות שהם חוו באופן אישי,ומציגים זאת בתור -

'ככה זה.'
'זו תקופה מלאת בלבולים'
'שנה ראשונה זה לא פשוט'
'נשואין זו עבודה קשה'

ברור שכולנו מתמודדים עם קשיים אלו או אחרים.

אבל למה זה טוב ככה להציג את החיים?

זה סתם יוצר פחדים.

רוב ככל האנשים הבוגרים אינם תמימים ויודעים שלא הכל ורוד ואין צורך להתריע שוב ושוב מפני הקשיים שעומדים לפניהם.
לכל אחד יש את הדרך שלו ואת מה שעליו לעבור וה' יתן לו את הכלים והכח לעבור אותם ולצמוח מהם.

ואם לי היה קשה אין צורך לבשר זאת לעולם כדי שירכשו בהקדם ערכות מגן..
זה מיותר ורק מפחיד.

כשהתארסנו המטירו עלינו אמירות כאלה על הקושי שמצפה לנו בתקופה שעד החתונה..
וכמעט האמנו להם והיה קשה להאמין לטוב שהרגשנו כי כל הזמן 'חיכינו' לבלבול ולקושי שבטח יגיע...וב''ה שלא הגיע.

איני מפנה את דברי כתגובה אישית למי מהכותבים פה.

פשוט יוצא לי להתקל בזה הרבה וזה ממש מצער אותי.

לדעתי חבל שמזהירים רק על הקשיים ולא משתפים כמה להתחתן זה כל כך כיף!וממלא! ומשמח!

וברור, יש נסיון אז מתמודדים ועובדים.
ולדעתי זו עבודה מתוקה ששכרה בצידה.
נקודה חשובהקצת xחרת

תודה שהעלת את זה.

חומד, אני לא עושה הכללות אבל חשוב ליאישה קטנה

שאנשים ידעו שלא תמיד הכל ורוד וזה טבעי שיש ספקות וחששות, וזה לא תמיד אומר להיפרד, אז בואו נהיה מציאותיים ונצא מהסרטים הרומנטיים שיש לנו בראש, הלוואי שלכולם יהיו אירוסים נעימים ונישואים מאושרים, אבל יש לדעת שיש אתגרים ומורכבות, ולא להיבהל מזה אלא אם כן זה מלחיץ ומפחיד להתתן ככה, ותמיד תמיד חשוב לדבר עם אנשים, להתייעץ, לא לשמור הכל בפנים.

דבר ראשוןאהבה אחישנה
כתבתי שדברי לא נאמרו כתגובה אישית רק לך. כך שסליחה אם הבנת אחרת.

אני מבינה שחשוב לך ליידע שלא הכל ורוד כדי שלא יבהלו כשיפגשו עם מורכבות..

אבל צריך לשים לב שמרוב דאגה 'שמא יבהלו'
לא גורמים למצב של בהלה תמידית ופחד ממה אולי יכל לקרות...

צריך רק שכל אחד ישים לב שמה שהוא משדר לאחרים זה ביחס מאוזן- לשקף ולהדגיש גם את הטוב ולא רק את הקשיים.

זה כמו שגם בתור אימא את רואה כמה הילד הקטן שלך תמים..וברור שלא תנסי להרוס לו את התמימות וכבר מגיל 3 להסביר לו כמה העולם לא פשוט וכמה קשיים עוד מצפים לו..
הוא יעבור את הדרך שלו,בקצב שלו וכשהוא יגיע לגשר-הוא יחצה אותו.

אפשר לשתף בהתמודדויות שעברת ..אבל לא לומר אותם כמו מן נבואות זעם שניתן רק לדעת שהן יקרו יום אחד..

ו..האמת שאני פשוט לא מכירה אף אדם טיפה בוגר שחושב שהכל ורוד בחיים.

ולעומת זאת אני מכירה הרבה שלא מסוגלים להאמין שיש בכלל משהו ורוד בחיים מרוב שלא הפסיקו לומר להם שוב ושוב ושוב שלא הכל ורוד..

ובודאי שאם מופיע ספק או קושי צריך להקשיב,להתיעץ וברור שלא ישר לברוח.
אחותי - אני לא מסכימה איתך!חן.

בס"ד

 

זה נכון שאנשים בוגרים לא חושבים שכל העולם ורוד, ועם זאת, הם לא תמיד יודעים מהו החלק הלא ורוד.

 

אני מאמינה שאף אחד לא בא להגיד שלא שווה להתארס (כי זה בעצם לא יותר טוב מאשר להיות רווק, כי כל החיים שחורים וגם זה).

אלא מה? - שתקופת האירוסין היא תקופה מאתגרת (לרוב, למיטב ידיעתי) ולכן כדאי להכין את עצמך מראש לזה שייתכן שיהיו קשיים ובע"ה אפשר לעבור אותם וכמובן - להרגיש בחבר'ה. 

את לא עוף מוזר שפתאום כשאת כביכול אמורה להיות הכי מאושרת ביקום כי מצאת את הנסיך על הסוס הלבן את פורצת בבכי, ובכלל לא בטוחה שבאמת את עושה את הדבר הנכון. זה קורה, זה טבעי וזה עובר. ב"ה. את שפויה. ומזל טוב.

 

לענ"ד כשאתה מכין את עצמך לאתגר ויודע פחות או יותר מה צפוי לך - קל לך בהרבה להתמודד איתו.

 

אגב, באותה מידה בה את מצפה מאנשים בוגרים לא לחשוב שהכל ורוד, ניתן לצפות מאנשים בוגרים לא לקחת כל תקופה שמספרים עליה שהיא מאתגרת כ"אסון". 

 

ו by the way - הכותרת שלך לא מכלילה מעט?..קורץמוציא לשון

 

לילה טוב ובהצלחה בכל!

 

**תגובה ל"אהבה אחישנה" אם לא שירשרתי נכון...

נראה לי שקצת לא הבנת את דבריאהבה אחישנה
אם תקראי שוב את מה שכתבתי תראי שמה שכתבת לא ממש נוגע באותה נקודה.

מצטטת לך כמה שורות-

'' אני מבינה שחשוב לך ליידע שלא הכל ורוד כדי שלא יבהלו כשיפגשו עם מורכבות..

אבל צריך לשים לב שמרוב דאגה 'שמא יבהלו'
לא גורמים למצב של בהלה תמידית ופחד ממה אולי יכל לקרות...

צריך רק שכל אחד ישים לב שמה שהוא משדר לאחרים זה ביחס מאוזן- לשקף ולהדגיש גם את הטוב ולא רק את הקשיים''

-- לא אמרתי שזה רע להיות מודעים שיכל להיות שיהיו התמודדויות. זה טוב שזה יהיה במודעות.

אבל לא צריך להדגיש רק את זה. ולהגדיר ככה את התקופה הזאת.
מספיק שתדעי שעלול לצוץ קושי וזה נורמלי ופתיר.
לא צריך שבגלל הדיבורים האלה תרגישי שאת עומדת בפני 'התקופה הקשה בחייך'

כל אחת עוברת את זה אחרת.
ולכן איני אוהבת שמגדירים את התקופה הזאת בצורה גורפת.
כי זה לגמרי שונה אצל כל אחת.
יש כאלו שלחוצות ובוכות ומתבלבלות.
ויש כאלו שלא.

לא מסכימה שמרוב פחד שאחרים יבהלו כמוני למול קושי, אז אני אדאג להזהיר ולידע ולהכין את כולם לקושי שעומד בפניהם.
אפשר לידע שקים סיכוי לקושי. ושזה נורמלי.
אבל לא להציג אותו כחלק מובנה במציאות.

כך שאיני סותרת את דברייך,רק מדייקת אותם.

וכן, הכללות זה דבר מיותר ומזיק. זו ההכללה הכי נכונה שיש.
זה קצת נשמע שזאת את..._T_

 

אם זה לא נכון- סליחה.

 

אם כן- יש מצב שאת יודעת שזה לא טוב, אבל קשה לך להיפרד..? את אומרת בעצמך "נכון זה ברורררר שהיא חייבת לסגור את הקשר הזה?"

ומחפשת כאן חיזוק לדעתך. כנראה את צודקת! תעשי מה שנראה לך באמת אפילו אם זה לא קל עכשיו..

ייעוץ דחוף!הקולה טובה

כשזה בעיה בהתנהגות ובמידות- קשה מאד לשנות.

יעוץ זוגי או לבד בשבילה.

בכל מקרה- דורש התיחסות ודורש בדיקה לעומק (שזה מה שא"א לעשות פה..)

בעייתי..יטבתה

כדאי לשתף מישהו

רב או דמות שאין לה אינטרס אישי כל שהוא (מבחינת קירבה)..

מנסיון מר אומר לך- תבטלי!מקווה לטוב

כן. יש כאלה שיכולים עכשיו לקפוץ עלי. אבל אני אומר לך דבר אחד-

אתם עכשיו זה מפריע לך-- אין סיכוי שיהיה לך יותר טוב אחר כך.

מכיוון שבדרך כלל אדם מנסה להיות חביב יותר לפני החתונה. ואחרי החתונה מתגלים אצלו כל מיני צדדים שלא הכרת. 

אם מפריע לך ואת לא מרגישה שהוא באמת רוצה לעשות שינוי-- לא רק' במילים אומללות, או אז- אחרי הטיפול ואם תראי שינוי אמיתי בשטח- אז תחליטי אם את רוצה לחיות ככה להמשך חייך- או לא. 

 

 

האם כדאי לי להאמין שהמצב ישתנה?

 

לא! ואם להאמין- אז שתראי את התוצאות רק לפני החתונה, אלא אם כן אינך חוששת לשאת בעתיד תווית של אישה גרושה...

 

אל תעשי טעות גורלית כל כך!!!

 

אויש, את מזכירה לי אותי לפני יותר מעשור... אני כבר אכלתי אותה.

אם תרצי- תפני באישי.

 

שה' יתן לך כוח ויאיר את עינייך!

 

אין הסקת מסקנות ממקרה פרטי!אהבה אחישנה
אני מבינה שעברת התמודדות לא פשוטה בכלל.

אבל צריך להזהר כשדנים דיני נפשות.
אם אצלך היה ככה זה לא אומר שזה מה שיקרה לכולם.
בטוחה שיש גם סיפורים על זוגות שהיו להם ספקות באירוסין והם עשו עבודה יחד ובסוף התחתנו באושר.

תראי, גם אני באופן אישי חושבת שלהתחתן זה רק מתוך שלמות ושמחה.
אבל איני חושבת שאני יכולה לפסוק לה להפרד ממנו על סמך הודעה בפורום.
סבורני שהתשובה היחידה היא להפנות ליעוץ עם מי שמבין בכך. כמו שאכן כולם פה כתבו,ובחכמה.

בטוחה שאינך מוכנה לקחת ביטול אירוסין על אחריותך.

ואם כבר שיתפת בנסיונך-
אשתף שבמהלך הקשר שלי עם בעלי כמעט כולם יעצו לי להפרד ממנו כי ''אם הוא מתלבט כ'כ הרבה אז אין סיכוי''....
''אין סיכוי שהוא ישתנה,את רוצה תמיד לחיות עם
בעל שלא אוהב אותך..?''

וכו'...

וכשהתארסנו הרבה באו והתנצלו ואמרו שמזל שלא הקשבתי להם.

זה הסיפור שלי.
וזה הסיפור שלך.
ולאותה בחורה יש את הסיפור שלה.
ורק ה' יודע איך הסיפור של כל אחד אמור להסתיים.
כנראה לא קראת לעומק...מקווה לטוב

מה שכתבתי קודם- בדיוק על זה- וראיתי שגם את כתבת בדברייך שהשינוי היה לפני החתונה.

 

 

ציטוט מדברייך: 

"בטוחה שיש גם סיפורים על זוגות שהיו להם ספקות באירוסין והם עשו עבודה יחד ובסוף התחתנו באושר."

 

אבל במצב העכשווי- התשובה היא לא! מוחלט.

מסכימה,אבל זה ממש לא היה ברור מדבריךאהבה אחישנה
יתכן וזו היתה כונתך אבל זה ממש לא מה ששידרת.

תראי, בגדול אני מסכימה איתך שאי אפשר להתחתן ככה.
רק שראיתי לנכון שצריך להתנסח יותר בזהירות במקרים כאלו.ובמיוחד כשלא יודעים כלל במה מדובר.

לסיכום, מסכימה איתך.
והלואי ובעז'ה תראי רק שמחה בחייך!
מסכים איתך! נראה לך בחור עצלן ולא עושה כלום, תעזביישקו
גם נסיוני מר ומסכים עם העקרון שאנשים לא משתניםהסתבכתי

בדרך כלל.

חבל להתחיל את העבודה מנקודת פתיחה גרועה. זה יגרום ליותר מדי סבל ונזקים.

כמובן הכל מהתרשמות וכדאי להתיעץ
אבל זה עיקרון מוצק שאני למדתי בדרך הקשה

והצטמררתי קלות מהעייף/רעב/לא מבין
מוכר לי....


להרחבה אפשר באישי
מנסיון... בטלתי אירוסין בעבר...ב"ה מאושרת!

בס"ד

 

באמת תלוי מה המקרה,

אבל כמו שנשמע זה שזה לא שהיא גילתה בן אדם, אלא היא גילתה חוסר בן אדם

משהו מפריע לה, ואם היא לא שלימה עם עצמה עדיף לבטל.

אצלי היה משהו דומה... הייתי עמוק בקשר רגשי עם הארוס, אבל לא הפסקתי לבכות, הוא התייחס אלי זוועה (מזל שזה היה לפני החתונה אבל יש כאלה שלא מראים ממש את הפנים האמיתיות לפני אלא רק סימנים, ואם היא מרגישה משהו כדאי לבדוק יותר לעומק...)

בכל אופן היה לי נס, ה' עזר לי וגם בזכות ההורים היקרים שלי-ביטלתי.

ב"ה אני עכשיו נשואה באושר, האירוסין השניים היו פשוט חוויה מהנה...(נכון זה לא תמיד ככה, כי יש הרבה לחץ אבל כנראה הקב"ה פיצה אותי אחרי מה שעברתי.)

ונכון שמגלים דברים אחרי החתונה... מגלים שכל בן אדם יש לו חסרונות אבל היתרונות עולות על החסרונות ומבחינתי בעלי מושלם! (כן, גם עם החסרונות שלו שלפעמים יכולות לשגע אותי, ובטח הוא חושב עלי אותו דבר...)

וכמובן שעובדים הרבה אחרי החתונה, לא להתעצבן, לדבר לדבר ולדבר על הכל, גם על מה שמפריע לי, כי בכל זאת אנחנו שונים-הוא בן אני בת...

בקיצור, לדעתי, כמה שזה נשמע בנאלי... מידות זה הדבר הכי הכי הכי חשוב בעולם!!!

ועוד טיפ, אם אני מרגישה שזכיתי ושאולי אני לא ראויה לבעלי והוא חושב עלי אותו דבר... (גם לפני החתונה) אז זה סימן טוב!

 

ב"הצלחה לכולם!!!

 

 

היא צריכה לחשוב איך היא היתה רוצה שהילדים שלה יהיואדם נוף מורשתו

ובהתאם לזה לבחור את הבעל.

 

חתונה זה לא שירות לאומי, אנחנו לא באות לתקן ולשקם אנשים!

 

זה בן הזוג שלך לכל החיים, ממנו הילדים ילמדו ערכים ומידות, הוא האדם שיסייע לך בריבים עם חברות ובפטירה של אנשים קרובים חלילה,

 

הוא יהיה איתך בשמחות, וגם בעצב חלילה,

 

הוא זה שבפניו תשפכי את הלב, הוא זה שתהיי לו אם ואחות.

 

אם הוא לא יודע איך להתנהג, אל תנסי לשקם ולשנות אותו.

 

פשוט תמצאי מישהו שא ת כן אוהבת את ההתנהגות שלו.

לאלימורשרה

דברים לא משתנים אחרי החתונה

ויותר קל לצאת מקשר לפני החתונה מאשר לצאת מקשר דרך הרבנות...

 

ואל תתרצי בשבילו!

מי שמתרצת התנהגות שלילית אצל בן זוגה, זוהי התנהגות של אישה מוכה!

מצטרפת- ייעוץ דחוף!!! (ראי מנסיון אישי וקשה שלי)פנינה מרים

לאו דווקא עם איש מקצוע- מספיק עם מישהי/ו שהיא סומכת עליו (משפחה, חברה טובה וכדו').

גם אם היא לא רוצה לשתף, עצם זה שראית/היא הראתה לך מה שכתבה לעצמה, זו זעקה לעזרה ואסור להתעלם, וגם בשבילך שלא "תאכלי את עצמך" אח"כ על זה שידעת ולא עזרת לה לצאת מזה בזמן.

 

באופן אישי, נכוויתי קשות מזה שלא הקשבתי לאיתותים מוקדמים שחברות שמו לב אליהם (אני הייתי עיוורת מכדי לשים לב), היום אני גרושה + 3 ילדים מקסימים, וההתמודדות לא קלה בכלל (זה אפשרי וב"ה שנותן כוחות, ואעפ"י כן עדיף להמנע מלהכנס למצבים מורכבים שכאלה מלכתחילה) ואם יש מספיק סיבות טובות לבטל אירוסין- אז כמו שכתבו לך- עדיף ממש לפני החתונה מאשר שתמצא את עצמה גרושה + ויהיה הרבה יותר קשה להתמודד גם רגשית וגם חברתית (מה יגידו של גירושין גרוע הרבה יותר ממה יגידו על ביטול אירוסין).

 

ומה שכתבו לגבי הנסיונות לתרץ בשבילו התנהגויות שליליות, זה באמת אחד הסימנים לאשה מוכה (ואני הייתי כזו לצערי הרב), אז ממש לא כדאי להגיע למקומות האלו.

 

בהצלחה רבה, ואם יש צורך אפשר לפנות אלי אפשר לנסות באישי (לא תמיד יודעת איך להשתמש...)

הייתי אומרת לה לא להתחתן אתוחלב ודבש

ולא לעשות את טעות חייה.

יועצת זוגית (לא רב) דחוףתמרי1

אם יש נורות אדומות אם מתעלמים מהן הן הופכות לרמזור אדום כשמאוחר.

 

עדיף להתייעץ עם אדם מקצועי ואובייקטיבי .שוה את הזמן והכסף שעלולים לשלם עליו בריבית.

 

מכירה היכרות אישית אחת שנפלה קשה.

 

בהצלחה !

 

 

לפעמים רב שמבין ענין, יותר טוב.ד.

העיקר באמת מי שיכול להבין מה הממשות שבחששות, מי הבחורה, ומה משמעות ההתנהגויות שעליהן היא מדברת.

להתייעץ, ולפתור את הספקות.פאז

יש 2 אפשרויות:

 

1. היא גילתה תכונות אנושיות, שבשלב מסויים כל זוג מגלה. יש את אלה שמגלים רק אחרי הנישואין

שהתכונות שהם הרי אהבו לפעמים יש להם צדדים בלתי נסבלים עבורם.

יש כאלה שמגלים את זה כבר בשלבים מוקדמים. כל זוג וזוג מתמודד עם עבודת מידות ושוני בתכונות מסויימות.

נעים מאד: נישואים.

 

2. היא גילתה תכונות שמצביעות על פערים גדולים מדי ובעייתיים מדי, שעלולים להפוך את חיי הנישואין לבלתי נסבלים/אפשריים.

 

 

כדי לברר איזה מהאפשרויות היא הנכונה, חובה להתייעץ עם מישהו שמבין בהנ"ל: רב חכם ומבין דבר

(הרב לבנון, הרב יהשע שפירא ועוד) או עם יועצ/ת נישואין.

ממליצה לשתף גם את הצד השני בלבטים,

ובע"ה ייפתרו הספקות ותדעו מה מהאפשרויות היא הנכונה..

 

בשורות טובותQ!!

 

 

אולי תני לה לקרוא את השירשור אם היא לא מוכנה לדברחיותא
תודה אנשיםעכבר
מותר לשאול מה היה בסוף?עלמא1234
מה היה בסוף? |מסוקרן|מודים אנחנו לך
עוד אין סוף..עכבראחרונה
האםנחלת

אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?

הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....

באתר "השדכן" מובאים טיפים טובים. כדאי לעיין. (ולא חשוב חרדים דת"ל....לכולם).

אינטואיציה היא כלי מדהיםאביעד מילוא

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

יש לה משקלארץ השוקולד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

מאודהפי

זו פרסומת סמויה?ברוקולי

נראלי גלויה חחהפי

#שיווק ופרסוםאביעד מילוא

שדכנים.. :)

אשמח להמלצות לשדכנים מומלצים,

עדיף שלוקחים כסף על פגישת היכרות איתם או על הצעות רלוונטיות

כאלו שנעים לתקשר איתם ולא צריך לרדוף אחריהם ולהזכיר את עצמך כל כמה זמן, ושרוצים לשמוע מה אני באמת מחפשת ולא רק סתם לשלוף הצעות רנדומליות..

תודה!!

אני מכיר אחת או שתיים שעושות פגישת היכרותאביעד מילואאחרונה

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

יועץ/מאמןאיזו

מישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..

אני מכיר כמהאביעד מילוא

יש את אסף זולדן הוא תותח

ממליצה לך להבין למה אתה הולךברוקוליאחרונה

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

לרצות - זה דבר נפלאadvfb

למה, מה רע בלרצות?

לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.

זה דבר טוב, לא?

תאמת, שכן.

זה טוב, השאלה מה המניע לכך.

אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.

כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,

מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?

הבעיה בריצויoo

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

כמה השקעת?שנונימי

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

מזדהה מאודadvfb

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

כשמדברים על המונח 'ריצוי' לא מדברים על נתינה.מדרשיסטית20

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיףadvfb

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

לא, לרצות זה לא לגרום שהשני יהיה מרוצהנעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

מי אמר?advfb

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

אפשר לשאול את עצמך כמה שאלותנעמי28

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

את לוקחת את זה למקום אחרadvfb

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

בריצוי באמת יש אלמנט של שליטהנעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך י"ט באב תשפ"ו 6:45

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

לגרוםooאחרונה

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

אולם ממילא, המלצות/דיס המלצות? הערות?ארץ השוקולד

בעיקר מההיבט האנושי, ניקיון והאוכל.

מקפיץארץ השוקולדאחרונה

הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

ואו לגמרי אמןהפי

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

שוב, איך מה שכתבת מתקשר דווקא לתגובה שלי?חושבת בקופסא

גם מה שכתבת על כיסוי ראש בתגובה מתחת: מישהו הזכיר את הנושא הזה? זה קשור לתגובה שהגבת לה?

זה יפה מאוד מה שכתבת, אבל זה לא נוח שכמה אנשים מדברים על משהו אחד, וקופץ אדם לא קשור שמעלה נושא לא קשור.

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפת

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

נע אני סך הכל בן 20.5אביעד מילוא

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפת

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

היית קרובאביעד מילוא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לדעת עד מתי המסע שלי, היה מרגיע אותי מאודמחפשת111אחרונה

אולי יעניין אותך