לערבים יש פולגימיה 

כמה נשים כמה חמורים וגמל..

רק תימנים מסוגלים לחיות עם כמה נשים יחד אז להם מותר

היום גברים מסוגלים להתחתן עם 2 נשים, רכב, מקום עבודה, ואייפון.

מה תגידי?

לק"י

<צ>

כמה מאמץ משקיעים כדי למצוא אחת..

תחשבו מה זה לחפש עוד!

אבל זה טוב מקרה שמתלבטים בין כמה הצעות

וחוץ מזה זה אסור אז מה השאלה בכלל?

וגם עד שמוצאים אחד ק"ו למצוא כמה,

ועד שמסתדרים עם אחת ק"ו עם כמה... 

מתוקף הסמכות של הרבנות הראשית..

על פי סעיף 176 לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם - מאסר חמש שנים.

או, ליתר דיוק - מה זה חוק העונשין? (כי זה נשמע כמו דבר לא הגיוני במיוחד)

וזה נשמע לי מוזר, אבל אולי בעצם מוטב שאעצור כאן ולא אכנס לנושאים בהם אני בורה.

ולא אני אמרתי כל האמור לעיל לא נבדק בחוק ממש והוא מסתמך על דברים שנאמרו לי  

נישואי חו"ל מכשירים רק פגמים בצורת הנישואין (למשל, נישואין אזרחיים) ולא פגמים בכושר הצדדים להינשא (למשל, נישואי תערובת).

גבר הנושא נשים מרובות - הנישואין תקפים, מכיוון שלפי ההלכה הם יכולים להינשא, וממילא אין פגם בכושר הצדדים להינשא.

אישה הנישאת לכמה גברים - יש פגם בכושר להינשא, והנישואין אינם תקפים.

תמסרי למקורות שלך שהם ממש חייבים לעשות שיעורי בית..

שזה יגיע אליו באופן בו ניתן להניח שהמסר יתקבל אצל האדם הסביר (מבחן אובייקטיבי).

הבעיה אם הוא נחשב האדם הסביר 

תבררי אצל החברים שלו.

או שתסיקי ממכלול נסיבות העניין...

אני עם עו"ד לא מתעסקת

היא מקרה פרטי של פוליגמיה? זה קל וחומר מזן חזק מאוד

התייחסו למקרה של נישואי אשה לשני גברים.

"פוליגמיה" = שם כולל לריבוי בני זוג.

"ביגמיה" = 2 בני זוג.

שניהם יכולים להיות מכוונים לשני המינים.

עזבי, תחזרי למספרים שלך

אבל כדאי שאני אחזור ל- מה שכדאי שאחזור אליו

הקל וחומר בכלל בכיוון ההפוך |חובט בראשו|

מאשר שבעלה ייקח עוד אחת.

אני עדיין מתקשה להבין איך היהדות הרשתה את את זה פעם, אבל טוב, פעם מעמד האישה היה מאוד שונה, והיהדות באמת לא ידועה בפמיניסטיות יתר...

אבל אפילו אז, תראו כמה מריבות יש בתנ"ך על זה- שרה והגר, רחל ולאה, חנה ופנינה. לא חסר.

אני אפילו מקווה ששאלת את זה לחלוטין בצחוק.

כמובן שאל את זה בהומורו הידוע..

אבל התגובה שלך "בעייתית", גם אם הרגשתך הסובייקטיבית בנושא מובנת: זה לא "היהדות" הרשתה "פעם", אלא כתוב בתורה שהיא נצחית וניתנה מיוצר האדם ולא בגלל "מעמד האשה" פעם.. (וחלק מהתורה - זה גם התושבע"פ, כולל חרם דרבנו גרשום, שתיקן לא לעשות זאת, עם הזמן. יש דבר כזה - שהתורה נותנת כיוון עפ"י עומק המציאות ושורשה, ואח"כ יש רשות לחכמים לתקן עפ"י איך שדרכה של תורה צריכה להתגלות בפועל בזמן ההוא). וה"יהדות" אינה משועבדת למושגים כמו פמיניזם, לשום כיוון..

ולדבר על הדוגמאות שהבאת כאילו הן "חברות מהכיתה", זה כלל לא שייך (ואגב, גם לא מדויק כלל. לכל אחת מהדוגמאות שהבאת, יש סיבה שמוזכרת במקורות והיא לא מה שכתבת..).

פוליגמיה זה לא דבר טוב , או רע . זה מצב , ותלוי מאיזה מקום זה מגיע . אצל ערבים מסויימים , זה בא כמובן מתאוות נשים ושררה . ואז פוליגמיה זה דבר רע מאד .

בעולם העתיק , אישה בלי בעל או משפחה היתה יכולה להדרדר למקומות לא טובים , אז גברים נישאו לנשים , כדי להציל אותן מהרחוב . היום אנשים לא מבינים מה זה כשאין לחם - לא בסופר , לא במאפיה , לא מחר , לא מחרתיים . 

גם לא מאד מזמן , גברים נשאו אישה שניה , כמו למשל סבא רבא שלי . אישתו התעוורה ולא יכלה לטפל בילדים ובעצמה  . אז נכון ,הוא יכול היה להעסיק מטפלת , ובתור גבר יכול היה להיות רומן חשאי , כפי שקורה לעיתים קרובות מדי . במקום זה הוא נשא אישה שניה , היא טפלה בילדים שלו, באישתו , וגם בילדים שלה , והוא עזר , והכל היה על השולחן . 

נדמה לי שבתרבות של היום זה לא אפשרי , כי אנחנו מקולקלים , וחבל .  יש המון המון רווקות מאושרות וחזקות , אבל יש גם כאלו , שהיה עדיף להן להנשא כאישה שניה למישהו יציב וטוב - מאשר להשאר לבד.

זה בכלל לא משפיל . תחשבי על גבר כמו יעקב אבינו , שנשא 4 נשים . או אפילו על דוד המלך  . אם האדם הוא הגון , וזה בא ממקום של כבוד - זה יכול לעבוד. בכל אופן לא הייתי פוסלת את זה על הסף . 

לק"י

אלא שהיום פשוט משקיעים בקשר בצד הרגשי.

עושה רושם שפעם זה היה צד פחות חשוב..

והבאת כדוגמא את יעקב אבינו: איך לדעתך הרגישה לאה?! היה לה טוב עם המצב הזה??

היא סבלה מן הסתם.

ובאופן אישי- כמה מאמץ משקיעים בשביל למצוא בן זוג אחד.

מי צריך לעבור את זה כמה פעמים

שהיא נתנה לבניה...

ראה ה' בעניי, *הפעם* אודה את ה', וכו'...

רחל היתה האישה האהובה וככזו, היה ללאה לא פשוט..

בכלל, אי אפשר להשוות את המציאות של היום לעבר, אני לא חושבת שיש מישהו או מישהי שחיים בעידן הזה שזה יתאים להם...

זו דעתי!

אם אשה רוצה שני בעלים - למה לא ?

זהו בדיוק!

סגרי את הפה

בס''ד

הרי ללכת על הרצפה המנוגבת זה לא הכי מומלץ...

"יהרג ואל יעבור"

מי אנחנו שנאמר להם לא??...

אבל רגע, אני מניח שהשאלה היא כאשר בני הזוג מסכימים למהלך.

אחרת, לעשות מהלך חד צדדי - זה כמובן לא מוסרי!

אז... אם הם מעוניינים בזה והתייעצו עם כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים,

מי אנחנו שנגיד להם לא?...

שיעיז להעלות את הנושא הזה בפני אשתו? 

אחרי יומיים הכל עבר ב"ה ולא ראו עלי כלום

אחד הטובים...

א. האם הרמבם שאתה מציין כותב שזה מוסרי לעשות את זה ללא רשות אישתו או רק שהלכתית זה מותר?

ב. למיטב ידיעתי לפחות בחלק מהכתובות היום מזכירות תנאי שלא ישא אישה אחרת בצורה כלשהי, ואם לא מזכירים אותו בפירוש אז לפחות החתונה מתקיימת על דעת זה, כך שגם אם אז זה היה תקין היום זה לא.

לא עושה כל מה שהוחלט שהיא צריכה.

בהצלחה...0:

איך הדיון הזה הגיע לדף הראשי?  

אך לא ברור איזו אשה ראשונה תסכים

לק"י

זה יהיה דוחה מצידו

תולה ב"אנטרופולוגיה" הרבה מעבר למה שיש בה (מלבד מה שגם לגבי "ערכה המדעי" יש מסתפקים).

לא הכל זה "מוסכמות". 

יש בחירה, ויש תהליכים עמוקים ואמיתיים בהרבה מאשר "שינויים אנטרופולוגיים".

לא צריך לקחת דבר שולי ולעשות ממנו כאילו הוא מעל הכל וגורם הכל..

מראש אני אומר אין לי עניין לפגוע בך אישית, אבל הרבה מאוד ממה שכתבת כאן הוא טעות אחת גדולה.

(וסליחה מראש על האורך. לא חייב לקרוא אני רק פרקתי כאן, בדיוק כמוך...)

בראש ובראשונה - אין דרך כלל וכלל ואין מה להשוות בשום אופן בין ילד לאישה ללצורך העניין.

זה 2 סוגי אהבה , קבלה וחיבור שונים לגמרי אחד מהשני.

ילד הוא יציר כפיך, משהו שיצא ממך ואין לך אפשרות לבחור או לא לבחור האם להרגיש רגש כלפיו - זה מוטבע בך ובו גנטית, יש בו דם שלך תרצה או לא תרצה - ולכן אהבה אליו תהיה ממקור עצמי נטו, שלמעשה הוא יצא מתוכי.

לעומת אהבת אישה, שהיא עצם חיצוני לך, ואתה צריך למשוך את האהבה ממקור אחר ממה שהיא מגיעה כאשר מדובר על הבן שלך. אהבה לאישה יכולה גם להיגמר יום אחד ואז החבילה מפרקת, והיא כבר לא קשורה אליך בשום דרך, שום גנים שלה לא נמצאים בתוכך וגם להיפך. אתם שני גופים נפרדים שהחיבור ביניכם הוא נטו רגשי ורוחני. לא חיבור גופני כמו שיש לך עם הילד שלך. (שיצא מתוכך...).

לכן הגיוני מאוד מאוד להבין למה ילד, אין בעייה

שיהיו כמה וכמה, ואפילו הרבה - כי זה מגיע מתוכך וכל עוד אתה מרגיש מסוגל ויכול להעניק, נובעת מתוכך עוד אהבה.

אמא נורמאלית, לא תגיד שהיא אוהבת בן אחד יותר מאחר.

היא תשתדל להעניק לכולם תשומת לב כמו שצריך, ולהעניק אהבה לכולם. אהבה של אמא זה לא דבר שתלוי זמן או מקום, זה מעבר - זה דבר רוחני שנובע מעצם היותה קשורה אליהם מבחינה גופנית שיצאו מתוכה - ועל כן אני מתנגד מאוד ל"הגדרה החילונית" שאי אפשר להעניק אהבה להרבה ילדים. זה לא נכון. הכל תלוי ברצון. עובדה שיש משפחות חרדיות עם 12 ילדים שהילדים בהם מאושרים ומשפחתיים ואוהבים אחד את השני הרבה יותר ממשפחות בציבור החילוני עם 3 ילדים שאף אחד מהם לא מדבר עם השני, וההורים בקושי רואים אותם כי הם כל היום בעבודה וכו'...

בקיצור - אהבה זה ממש לא עניין של כמה ילדים יש לך, אלא של כמה אתה מוכן להשקיע ולעבוד בשביל זה, אבל לילדים - תמיד יהיה מקום לאהבה, כי הם תוצאה ישירה שלך.

לעומת אישה, ששם כאמור הקשר הוא חיצוני, נפשי רוחני - ושם המצב מסובך יותר, כי למרות שעקרונית אדם מסוגל לבנות קשר נפשי רוחני עם יותר מאישה אחת - ולכן בדיוק התורה מלכתחילה התירה את זה, הרי שבמציאות זה יכול לפגוע בכל קשר עם אישה נפרדת וזאת הסיבה שהביאה את רבינו גרשום לתקן את התקנה, וזה נכון גם עד היום...

 ומה שמחזק את זה היה שלמעשה הגם שרבינו גרשום פסק לאשכנזים, החרם התקבל בקהילות נרחבות ולמעשה גם רוב רובה של יהדות ספרד קיבלה עליה את החרם מתוך הבנה שהוא מתאים ונכון. התימנים הם יצואי הדופן.

גם בימי התלמוד - לא מוזכרים במפורש חכמים שהיו להם 2 נשים ומעלה.

אישה שנייה, זה יכול לגרום למתחים, ולמעשה גבר פחות יבין את זה ולאישה יותר קל לקלוט - אבל כאשר לאישה יש בעל, היא מצפה שהוא יהיה כל כולו שלה. זה קשר רוחני מבחינתה שהוא יחיד במינו. ממש לא כמו ילדים.

ברגע שאתה נושא עוד אישה, פיצלת את הקשר, הכנסת גורם חיצוני לתוכו וכעת כן, בשונה מילדים, האישה האחת תצטרך להתחרות על ליבו של הגבר עם האישה השנייה. מה שיגרום מתחים, מריבות וכעסים.

לא לחינם למרות שמותר לאדם להתחתן עם 2 נשים ומעלה לפי התורה - בכל זאת הן מוגדרות בתורה ובהלכה כ"צרות" זו לזו ומחוזקות באופן הלכתי כבנות משפחה המועדות לשנוא אחת את השנייה...

בקיצור, ברור שאין שום קשר בין המקרים:

ללדת הרבה ילדים - מעשה טוב, ראוי ונכון, ולא פוגע בכלל באהבה.

לשאת יותר מאישה אחת - מלבד זה שבאופן עקרוני זה אסור במדינה מצד החוק ואסור גם מצד חרם דרבנו גרשום, לפחות על אשכנזים - מלבד זה, זה גם לא בריא באופן כללי ויכול לגרום להרס הנישואין כפשוטו.

ואל לנו חס וחלילה להביא אפילו בקצה המחשבה דוגמאות מתרבויות אחרות - לדוגמא המוסלמים - ששם זה נהוג, דווקא בגלל שהרי ברור שגם שם זה מסואב ודפוק. יש שם אישה אחת שהיא המלכה והיא אשתו האמיתית של הגבר, וכל שאר הנשים הן למעשה ממלאות תאוותו של הגבר ורצונותיו המיניים. לרוב הן נהפכות גם לשפחות...

וקצת מעבר - בואו נחשוב באמת, מה יכולות להיות היום הסיבות לרצות פוליגמיה אצל כל אחד מכם, אם הוא חושב על זה? הרי כולנו יודעים שאפילו נישואים עם אישה אחת הם מורכבים ועבודה לכל החיים, לתחזק את הזוגיות וכו' - אז ברור על אחת כמה וכמה שכאשר זה מעורבב עם עוד נשים גם מצד עצמן וגם מצד האישה הנוספת, הקושי יוכפל במספרים מדהימים...

אז אולי כל המחשבות האלו נובעות ממקום לא טהור בנפש? צריך לחשוב על זה...

הרי אישה אחת יכולה בהחלט לספק אותך עד סוף החיים (רוחנית, נפשית הכוונה...) - אז מאיפה הגיע הצורך לשאת עוד אישה?

צריך לזכור שהיום המצב שונה מפעם.

פעם נישואין במקרים רבים מאוד היו גם לנוחות כלכלית - למעשה לא הבעל הוא זה שהחליט, לפוחת לא בהתחלה, אלא ההורים של הבעל וההורים של האישה - מטעמים שונים ולאו דווקא אהבה. 

ואז גם היו נכנסים שיקולים כמו הצורך לשמור על בנות ישראל נשואות ו"עם ממישהו" שיפרנס אותם, והגבר מצידו עוד יד שעבדה בבית עזרה לו כדי ללכת ולהביא אוכל הבייתה, לכן היה יותר היגיון בלשאת עוד אישה - אבל היום הטבעים השתנו והסיבות הנ"ל כבר לא נכונות מה גם שלא מתחשבים בהם כמו פעם...

בקיצור - כל מי שמעלה דיון אמיתי על פוליגמיה כיום, שיחשוב בכלל בשביל מה צריך את זה. למה זה טוב...

יום טוב

זה פשוט השוואה הזויה וחסרת בסיס.

ילד ואשה זה דברים שונים לגמרי, וילד יכול בהחלט להרגיש מעולה עם עוד ילדים..ואשה..בד"כ ההיסטוריה הוכיחה שלא.

כיון שותן טל ענה תשובה מפורטת ומעולה- אני אסיים פה.

רמב"ם, נשים - הלכות אישות, פרק רביעי, א':
"אין האשה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אשה בעל כרחה אינה מקודשת... ויש לאיש לקדש נשים רבות כאחת." 
רמב"ם, נשים - הלכות אישות, פרק ארבעה עשר, ג'-ד':
"נושא אדם כמה נשים אפילו מאה בין בבת אחת בין בזו אחר זו ואין אשתו יכולה לעכב. והוא שיהיה יכול ליתן שאר כסות ועונה כראוי לכל אחת ואחת. ואינו יכול לכוף אותן לשכון בחצר אחת. אלא כל אחת ואחת לעצמה..... לפיכך ציוו חכמים שלא ישא אדם יותר על ארבע נשים אף על פי שיש לו ממון הרבה כדי שתגיע להן עונה פעם אחת בחודש"

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t307532#3866339

נראה שבשרשור זה מתאים יותר להדגיש:

"והוא שיהיה יכול ליתן שאר כסות ועונה כראוי לכל אחת ואחת" 

והתגובה המתבקשת: אפילו לאחת אי אפשר לתת 'כראוי לה'...

אבל אם אתה מאלה שלא כפופים לחוק בישראל, ולא בכלל חדר"ג, ואתה מיחיד/י סגולה שיכול/ים גם לספק לנשים של היום כראוי להן - קדימה!

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון… 

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…

זה דברים שאתה פרקטית עושה.

ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)

להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?

או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?

וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…

אני למשל ידעתי שבעלי הייטקיסט אבל רק אחרי שהתארסנו גיליתי במקרה כמה בדיוק הוא מרוויח. ורק שבוע שעבר גיליתי כמה יש לו בחסכונות...

אבל זה ממש תלוי אם זה בהסתרה או פשוט כי זה לא חשוב.

לא היה לי משנה הכסף, אס לא טרחתי לשאול, אבל אם הייתי שואלת הוא היה עונה בלי בעיה וזה מה שחשוב. זה בהחלט עוזר לביטחון של הקשר לדעת שהכסף הוא בכלל לא חלק מהשיקולים - הרי התארסתי איתו בלי לדעת מה המשכורת, אבל להסתיר בכוונה תחילה זה בעייתי

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

לק"י

פעם הוא היה באמת פעיל...

(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).

פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.

היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..

היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

בונים באהבה 19-29 ❤️ 5

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜