לערבים יש פולגימיה 

כמה נשים כמה חמורים וגמל..

רק תימנים מסוגלים לחיות עם כמה נשים יחד אז להם מותר

היום גברים מסוגלים להתחתן עם 2 נשים, רכב, מקום עבודה, ואייפון.

מה תגידי?

לק"י

<צ>

כמה מאמץ משקיעים כדי למצוא אחת..

תחשבו מה זה לחפש עוד!

אבל זה טוב מקרה שמתלבטים בין כמה הצעות

וחוץ מזה זה אסור אז מה השאלה בכלל?

וגם עד שמוצאים אחד ק"ו למצוא כמה,

ועד שמסתדרים עם אחת ק"ו עם כמה... 

מתוקף הסמכות של הרבנות הראשית..

על פי סעיף 176 לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם - מאסר חמש שנים.

או, ליתר דיוק - מה זה חוק העונשין? (כי זה נשמע כמו דבר לא הגיוני במיוחד)

וזה נשמע לי מוזר, אבל אולי בעצם מוטב שאעצור כאן ולא אכנס לנושאים בהם אני בורה.

ולא אני אמרתי כל האמור לעיל לא נבדק בחוק ממש והוא מסתמך על דברים שנאמרו לי  

נישואי חו"ל מכשירים רק פגמים בצורת הנישואין (למשל, נישואין אזרחיים) ולא פגמים בכושר הצדדים להינשא (למשל, נישואי תערובת).

גבר הנושא נשים מרובות - הנישואין תקפים, מכיוון שלפי ההלכה הם יכולים להינשא, וממילא אין פגם בכושר הצדדים להינשא.

אישה הנישאת לכמה גברים - יש פגם בכושר להינשא, והנישואין אינם תקפים.

תמסרי למקורות שלך שהם ממש חייבים לעשות שיעורי בית..

שזה יגיע אליו באופן בו ניתן להניח שהמסר יתקבל אצל האדם הסביר (מבחן אובייקטיבי).

הבעיה אם הוא נחשב האדם הסביר 

תבררי אצל החברים שלו.

או שתסיקי ממכלול נסיבות העניין...

אני עם עו"ד לא מתעסקת

היא מקרה פרטי של פוליגמיה? זה קל וחומר מזן חזק מאוד

התייחסו למקרה של נישואי אשה לשני גברים.

"פוליגמיה" = שם כולל לריבוי בני זוג.

"ביגמיה" = 2 בני זוג.

שניהם יכולים להיות מכוונים לשני המינים.

עזבי, תחזרי למספרים שלך

אבל כדאי שאני אחזור ל- מה שכדאי שאחזור אליו

הקל וחומר בכלל בכיוון ההפוך |חובט בראשו|

מאשר שבעלה ייקח עוד אחת.

אני עדיין מתקשה להבין איך היהדות הרשתה את את זה פעם, אבל טוב, פעם מעמד האישה היה מאוד שונה, והיהדות באמת לא ידועה בפמיניסטיות יתר...

אבל אפילו אז, תראו כמה מריבות יש בתנ"ך על זה- שרה והגר, רחל ולאה, חנה ופנינה. לא חסר.

אני אפילו מקווה ששאלת את זה לחלוטין בצחוק.

כמובן שאל את זה בהומורו הידוע..

אבל התגובה שלך "בעייתית", גם אם הרגשתך הסובייקטיבית בנושא מובנת: זה לא "היהדות" הרשתה "פעם", אלא כתוב בתורה שהיא נצחית וניתנה מיוצר האדם ולא בגלל "מעמד האשה" פעם.. (וחלק מהתורה - זה גם התושבע"פ, כולל חרם דרבנו גרשום, שתיקן לא לעשות זאת, עם הזמן. יש דבר כזה - שהתורה נותנת כיוון עפ"י עומק המציאות ושורשה, ואח"כ יש רשות לחכמים לתקן עפ"י איך שדרכה של תורה צריכה להתגלות בפועל בזמן ההוא). וה"יהדות" אינה משועבדת למושגים כמו פמיניזם, לשום כיוון..

ולדבר על הדוגמאות שהבאת כאילו הן "חברות מהכיתה", זה כלל לא שייך (ואגב, גם לא מדויק כלל. לכל אחת מהדוגמאות שהבאת, יש סיבה שמוזכרת במקורות והיא לא מה שכתבת..).

פוליגמיה זה לא דבר טוב , או רע . זה מצב , ותלוי מאיזה מקום זה מגיע . אצל ערבים מסויימים , זה בא כמובן מתאוות נשים ושררה . ואז פוליגמיה זה דבר רע מאד .

בעולם העתיק , אישה בלי בעל או משפחה היתה יכולה להדרדר למקומות לא טובים , אז גברים נישאו לנשים , כדי להציל אותן מהרחוב . היום אנשים לא מבינים מה זה כשאין לחם - לא בסופר , לא במאפיה , לא מחר , לא מחרתיים . 

גם לא מאד מזמן , גברים נשאו אישה שניה , כמו למשל סבא רבא שלי . אישתו התעוורה ולא יכלה לטפל בילדים ובעצמה  . אז נכון ,הוא יכול היה להעסיק מטפלת , ובתור גבר יכול היה להיות רומן חשאי , כפי שקורה לעיתים קרובות מדי . במקום זה הוא נשא אישה שניה , היא טפלה בילדים שלו, באישתו , וגם בילדים שלה , והוא עזר , והכל היה על השולחן . 

נדמה לי שבתרבות של היום זה לא אפשרי , כי אנחנו מקולקלים , וחבל .  יש המון המון רווקות מאושרות וחזקות , אבל יש גם כאלו , שהיה עדיף להן להנשא כאישה שניה למישהו יציב וטוב - מאשר להשאר לבד.

זה בכלל לא משפיל . תחשבי על גבר כמו יעקב אבינו , שנשא 4 נשים . או אפילו על דוד המלך  . אם האדם הוא הגון , וזה בא ממקום של כבוד - זה יכול לעבוד. בכל אופן לא הייתי פוסלת את זה על הסף . 

לק"י

אלא שהיום פשוט משקיעים בקשר בצד הרגשי.

עושה רושם שפעם זה היה צד פחות חשוב..

והבאת כדוגמא את יעקב אבינו: איך לדעתך הרגישה לאה?! היה לה טוב עם המצב הזה??

היא סבלה מן הסתם.

ובאופן אישי- כמה מאמץ משקיעים בשביל למצוא בן זוג אחד.

מי צריך לעבור את זה כמה פעמים

שהיא נתנה לבניה...

ראה ה' בעניי, *הפעם* אודה את ה', וכו'...

רחל היתה האישה האהובה וככזו, היה ללאה לא פשוט..

בכלל, אי אפשר להשוות את המציאות של היום לעבר, אני לא חושבת שיש מישהו או מישהי שחיים בעידן הזה שזה יתאים להם...

זו דעתי!

אם אשה רוצה שני בעלים - למה לא ?

זהו בדיוק!

סגרי את הפה

בס''ד

הרי ללכת על הרצפה המנוגבת זה לא הכי מומלץ...

"יהרג ואל יעבור"

מי אנחנו שנאמר להם לא??...

אבל רגע, אני מניח שהשאלה היא כאשר בני הזוג מסכימים למהלך.

אחרת, לעשות מהלך חד צדדי - זה כמובן לא מוסרי!

אז... אם הם מעוניינים בזה והתייעצו עם כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים,

מי אנחנו שנגיד להם לא?...

שיעיז להעלות את הנושא הזה בפני אשתו? 

אחרי יומיים הכל עבר ב"ה ולא ראו עלי כלום

אחד הטובים...

א. האם הרמבם שאתה מציין כותב שזה מוסרי לעשות את זה ללא רשות אישתו או רק שהלכתית זה מותר?

ב. למיטב ידיעתי לפחות בחלק מהכתובות היום מזכירות תנאי שלא ישא אישה אחרת בצורה כלשהי, ואם לא מזכירים אותו בפירוש אז לפחות החתונה מתקיימת על דעת זה, כך שגם אם אז זה היה תקין היום זה לא.

לא עושה כל מה שהוחלט שהיא צריכה.

בהצלחה...0:

איך הדיון הזה הגיע לדף הראשי?  

אך לא ברור איזו אשה ראשונה תסכים

לק"י

זה יהיה דוחה מצידו

תולה ב"אנטרופולוגיה" הרבה מעבר למה שיש בה (מלבד מה שגם לגבי "ערכה המדעי" יש מסתפקים).

לא הכל זה "מוסכמות". 

יש בחירה, ויש תהליכים עמוקים ואמיתיים בהרבה מאשר "שינויים אנטרופולוגיים".

לא צריך לקחת דבר שולי ולעשות ממנו כאילו הוא מעל הכל וגורם הכל..

מראש אני אומר אין לי עניין לפגוע בך אישית, אבל הרבה מאוד ממה שכתבת כאן הוא טעות אחת גדולה.

(וסליחה מראש על האורך. לא חייב לקרוא אני רק פרקתי כאן, בדיוק כמוך...)

בראש ובראשונה - אין דרך כלל וכלל ואין מה להשוות בשום אופן בין ילד לאישה ללצורך העניין.

זה 2 סוגי אהבה , קבלה וחיבור שונים לגמרי אחד מהשני.

ילד הוא יציר כפיך, משהו שיצא ממך ואין לך אפשרות לבחור או לא לבחור האם להרגיש רגש כלפיו - זה מוטבע בך ובו גנטית, יש בו דם שלך תרצה או לא תרצה - ולכן אהבה אליו תהיה ממקור עצמי נטו, שלמעשה הוא יצא מתוכי.

לעומת אהבת אישה, שהיא עצם חיצוני לך, ואתה צריך למשוך את האהבה ממקור אחר ממה שהיא מגיעה כאשר מדובר על הבן שלך. אהבה לאישה יכולה גם להיגמר יום אחד ואז החבילה מפרקת, והיא כבר לא קשורה אליך בשום דרך, שום גנים שלה לא נמצאים בתוכך וגם להיפך. אתם שני גופים נפרדים שהחיבור ביניכם הוא נטו רגשי ורוחני. לא חיבור גופני כמו שיש לך עם הילד שלך. (שיצא מתוכך...).

לכן הגיוני מאוד מאוד להבין למה ילד, אין בעייה

שיהיו כמה וכמה, ואפילו הרבה - כי זה מגיע מתוכך וכל עוד אתה מרגיש מסוגל ויכול להעניק, נובעת מתוכך עוד אהבה.

אמא נורמאלית, לא תגיד שהיא אוהבת בן אחד יותר מאחר.

היא תשתדל להעניק לכולם תשומת לב כמו שצריך, ולהעניק אהבה לכולם. אהבה של אמא זה לא דבר שתלוי זמן או מקום, זה מעבר - זה דבר רוחני שנובע מעצם היותה קשורה אליהם מבחינה גופנית שיצאו מתוכה - ועל כן אני מתנגד מאוד ל"הגדרה החילונית" שאי אפשר להעניק אהבה להרבה ילדים. זה לא נכון. הכל תלוי ברצון. עובדה שיש משפחות חרדיות עם 12 ילדים שהילדים בהם מאושרים ומשפחתיים ואוהבים אחד את השני הרבה יותר ממשפחות בציבור החילוני עם 3 ילדים שאף אחד מהם לא מדבר עם השני, וההורים בקושי רואים אותם כי הם כל היום בעבודה וכו'...

בקיצור - אהבה זה ממש לא עניין של כמה ילדים יש לך, אלא של כמה אתה מוכן להשקיע ולעבוד בשביל זה, אבל לילדים - תמיד יהיה מקום לאהבה, כי הם תוצאה ישירה שלך.

לעומת אישה, ששם כאמור הקשר הוא חיצוני, נפשי רוחני - ושם המצב מסובך יותר, כי למרות שעקרונית אדם מסוגל לבנות קשר נפשי רוחני עם יותר מאישה אחת - ולכן בדיוק התורה מלכתחילה התירה את זה, הרי שבמציאות זה יכול לפגוע בכל קשר עם אישה נפרדת וזאת הסיבה שהביאה את רבינו גרשום לתקן את התקנה, וזה נכון גם עד היום...

 ומה שמחזק את זה היה שלמעשה הגם שרבינו גרשום פסק לאשכנזים, החרם התקבל בקהילות נרחבות ולמעשה גם רוב רובה של יהדות ספרד קיבלה עליה את החרם מתוך הבנה שהוא מתאים ונכון. התימנים הם יצואי הדופן.

גם בימי התלמוד - לא מוזכרים במפורש חכמים שהיו להם 2 נשים ומעלה.

אישה שנייה, זה יכול לגרום למתחים, ולמעשה גבר פחות יבין את זה ולאישה יותר קל לקלוט - אבל כאשר לאישה יש בעל, היא מצפה שהוא יהיה כל כולו שלה. זה קשר רוחני מבחינתה שהוא יחיד במינו. ממש לא כמו ילדים.

ברגע שאתה נושא עוד אישה, פיצלת את הקשר, הכנסת גורם חיצוני לתוכו וכעת כן, בשונה מילדים, האישה האחת תצטרך להתחרות על ליבו של הגבר עם האישה השנייה. מה שיגרום מתחים, מריבות וכעסים.

לא לחינם למרות שמותר לאדם להתחתן עם 2 נשים ומעלה לפי התורה - בכל זאת הן מוגדרות בתורה ובהלכה כ"צרות" זו לזו ומחוזקות באופן הלכתי כבנות משפחה המועדות לשנוא אחת את השנייה...

בקיצור, ברור שאין שום קשר בין המקרים:

ללדת הרבה ילדים - מעשה טוב, ראוי ונכון, ולא פוגע בכלל באהבה.

לשאת יותר מאישה אחת - מלבד זה שבאופן עקרוני זה אסור במדינה מצד החוק ואסור גם מצד חרם דרבנו גרשום, לפחות על אשכנזים - מלבד זה, זה גם לא בריא באופן כללי ויכול לגרום להרס הנישואין כפשוטו.

ואל לנו חס וחלילה להביא אפילו בקצה המחשבה דוגמאות מתרבויות אחרות - לדוגמא המוסלמים - ששם זה נהוג, דווקא בגלל שהרי ברור שגם שם זה מסואב ודפוק. יש שם אישה אחת שהיא המלכה והיא אשתו האמיתית של הגבר, וכל שאר הנשים הן למעשה ממלאות תאוותו של הגבר ורצונותיו המיניים. לרוב הן נהפכות גם לשפחות...

וקצת מעבר - בואו נחשוב באמת, מה יכולות להיות היום הסיבות לרצות פוליגמיה אצל כל אחד מכם, אם הוא חושב על זה? הרי כולנו יודעים שאפילו נישואים עם אישה אחת הם מורכבים ועבודה לכל החיים, לתחזק את הזוגיות וכו' - אז ברור על אחת כמה וכמה שכאשר זה מעורבב עם עוד נשים גם מצד עצמן וגם מצד האישה הנוספת, הקושי יוכפל במספרים מדהימים...

אז אולי כל המחשבות האלו נובעות ממקום לא טהור בנפש? צריך לחשוב על זה...

הרי אישה אחת יכולה בהחלט לספק אותך עד סוף החיים (רוחנית, נפשית הכוונה...) - אז מאיפה הגיע הצורך לשאת עוד אישה?

צריך לזכור שהיום המצב שונה מפעם.

פעם נישואין במקרים רבים מאוד היו גם לנוחות כלכלית - למעשה לא הבעל הוא זה שהחליט, לפוחת לא בהתחלה, אלא ההורים של הבעל וההורים של האישה - מטעמים שונים ולאו דווקא אהבה. 

ואז גם היו נכנסים שיקולים כמו הצורך לשמור על בנות ישראל נשואות ו"עם ממישהו" שיפרנס אותם, והגבר מצידו עוד יד שעבדה בבית עזרה לו כדי ללכת ולהביא אוכל הבייתה, לכן היה יותר היגיון בלשאת עוד אישה - אבל היום הטבעים השתנו והסיבות הנ"ל כבר לא נכונות מה גם שלא מתחשבים בהם כמו פעם...

בקיצור - כל מי שמעלה דיון אמיתי על פוליגמיה כיום, שיחשוב בכלל בשביל מה צריך את זה. למה זה טוב...

יום טוב

זה פשוט השוואה הזויה וחסרת בסיס.

ילד ואשה זה דברים שונים לגמרי, וילד יכול בהחלט להרגיש מעולה עם עוד ילדים..ואשה..בד"כ ההיסטוריה הוכיחה שלא.

כיון שותן טל ענה תשובה מפורטת ומעולה- אני אסיים פה.

רמב"ם, נשים - הלכות אישות, פרק רביעי, א':
"אין האשה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אשה בעל כרחה אינה מקודשת... ויש לאיש לקדש נשים רבות כאחת." 
רמב"ם, נשים - הלכות אישות, פרק ארבעה עשר, ג'-ד':
"נושא אדם כמה נשים אפילו מאה בין בבת אחת בין בזו אחר זו ואין אשתו יכולה לעכב. והוא שיהיה יכול ליתן שאר כסות ועונה כראוי לכל אחת ואחת. ואינו יכול לכוף אותן לשכון בחצר אחת. אלא כל אחת ואחת לעצמה..... לפיכך ציוו חכמים שלא ישא אדם יותר על ארבע נשים אף על פי שיש לו ממון הרבה כדי שתגיע להן עונה פעם אחת בחודש"

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t307532#3866339

נראה שבשרשור זה מתאים יותר להדגיש:

"והוא שיהיה יכול ליתן שאר כסות ועונה כראוי לכל אחת ואחת" 

והתגובה המתבקשת: אפילו לאחת אי אפשר לתת 'כראוי לה'...

אבל אם אתה מאלה שלא כפופים לחוק בישראל, ולא בכלל חדר"ג, ואתה מיחיד/י סגולה שיכול/ים גם לספק לנשים של היום כראוי להן - קדימה!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?