חחחחחח

למצוא מישהו בררן, לא החלטי ו"חי בהוליווד"..

יש סיכוי שתתאימו.

אבל אם תתחתני - תצטרכי לוותר על התואר הנכבד הבלח"י.

בכל זאת שווה.

הצלחה רבה.

אם לא היה מובן- הייתי צינית. 

דבריי נאמרו בעקבות אותם אנשים שמעיזים לקבוע למה קיימת תופעת הרווקות וכמובן מוצאים את מי להאשים..

"עידוד" בדרך המפותלת (והאמת - חשבתי שאת באמת "מאשימה" כך את עצמך.. אז הצעתי בחיוך למצוא מישהו שגם חושב על עצמו דברים כאלה.  לא הייתי מעודכן שכך אומרים על מי שעוד לא הצליח למצוא.. נו, "כך משיבים את המעוקות"?...).

ובכל זאת - הצלחה רבה. נקוה שכגודל הציפיה תהיה גודל המציאה, בלי צורך לצפות עוד יותר מידי.

ב"ה שזכו

אני אישית לא בעד להתחתן בגילאים כאלה

אבל יש לי כמה חברים שעשו את זה

וחיים נפלא ב"ה

כך שכל אחד יחליט לעצמו מה טוב בשבילו ויעשה זאת

ובעז"ה הקב"ה יעזור להם

מזל טוב

יעידו אלו שיוצאים כבר הרבה זמן...

הן שנה ראשונה שירות.. 7 נשואות (מתוך 40) והן לא לומדות במעלה לבונה או משהו.. 

גם אצלנו סוף שיעור ב' יש 5 נשואים מהמחזור (מתוך 43) ואנחנו עוד בנים!!!

(דרך אגב במחזור מעלינו יש רק 2 ומעליהם רק 4, אז תבינו את השינוי אולי)

(אם את רוצה לעשות אנטר בפלאפון תכנסי לרשימה של הסמלים בסוף יש חץ כזה)

לכן שאלתי אם גם אתם מרגישים או שאולי זה סתם נראה לי.

(למרות ששמעתי כך ממשהו מבוגר כך שזה לא רק השערה אישית שלי)

החבר'ה בשכבה שלי בישיבה,

סוף שיעור א'.

שני מאורסים.

[למיטב זכרוני. פשוט הם מאורסים לחברות שלי ישמצב שיש עוד ]

והם גם מתוך איזה 40 ומשו..

דיברתי על זה עם חברה שלי. הגענו למסקנה ששנה הבאה בעז"ה יש לנו עוד לפחות 10 מאורסות בקצב הזה.. [הן די בונות גם עלי בתוך ה10 האלה :O נו שויין..]

יכול להיות שפשוט מבינים את ההגיון בלהתחתן צעיר, וב"ה הם מוצאים את האחד/אחת שלהם מהר..

אני לא התחתנתי כי הייתי תמימה, ולא "פשוט קפצתי למים והייתי מופתעת".

זה פשוט היה הכי נכון שיש. 

ואי אפשר להתווכח על משהו אמיתי.

מתחתנים כי זה הגיוני?

אשמח ממש להסבר..

אני חושבת שזה תמים לומר שמתחתנים מהגיון...

ולכל כלל יש יוצא מן הכלל.

(אמרו לך פעם מתי ההורים שלי התחתנו? לפנייך)

אני התכוונתי לתופעת הבל"חיות. לנישואין בגיל צעיר כנורמה, כי זה ברור, כי "זה הכי הגיוני".

את לא היית שם (אני זוכרת...).

בתור"אמא" שלכם בגיל-

א. מי מסביר לי מה זה ב"ח ולהתבל"ח??? (זה אולי :"בלי חשבון"? אולי ,להתחתן בלי חשבון"?)

ב. איכשהו תמיד כשספרנו רווקים בני 30 , 40 - מאז ומעולם הוזמנו לחתונות של בני 17-20. הכי זקנים -בני 22.

כל הזמן תיבת הדואר מוצפת בהזמנות לחתונות. אז יש תופעת רווקות מתבגרת? או שהתקשורת היום יותר מפותחת אז היא שמה זרקור? כי תמיד הצעירים מתחתנים. תמיד! אין בזה כל חידוש.

על כל שני רווקים שסופרים שערות שיבה - יש זוג או שניים שמתחתנים.

בקיץ הקודם קיבלנו לא מעט הזמנות של ילדים, בזמן שאף חברה  שלי לא מתחתנת.

מגמה?

וכן בל"חית= בת לחוצת חתונה.

ב את צודקת, זה ממש לא חדש, לא הבנתי על מה המהומה.

מה רע בלהיות בל"ח? מעולה! טוב לגדול ביחד!!!

רוחכם הצעירה והבריאה מאירה את חיי!

תמשיכו!

אבל הוא לא טוב אם הוא מניע אותך לעשות משהו שתתחרט עליו.

אבל כן, טוב לגדול ביחד. כל עוד זה לא בא על חשבון הילדים. הם צריכים הורים מאושרים.

11  כלות, כיום שנתיים אחר כך- כבר 26 כלות בלי עין הרע.

את המושג הזה...

בל"ח - מישהו שרוצה להתחתן?

מישהו שמחפש?

מישהו צעיר שמתחתן?

(בעע)

כך זה קורה בשכבות מעלי וזה היה כך נראה לי מאז ומעולם... ואנחנו אולפנא דוסית.

שאני שומעת על אולפנות אחרות שבגיל 20 כולם מתחתנות- אני חושבת לעצמי שזה נורא נחמד וטוב ויפה- אם זה באמת בא מהסיבות הנכונות.

אז בשנים האחרונות כל הזמן מדברים בציבור שלנו על תופעת הרווקות המאוחרת, והיא מפחידה מאד, מאד!!! בכל מקום מדברים על זה- בעיתונים, באינטרנט... סדרות, טלוויזיה...

שומעים על הבחורות והבחורים המוצלחים והמהממים שהגיעו לגיל X ועדין לא מצאו את האחד... ואז אנחנו, בנות העשרים ו- הצעירות, שמתחילות עכשיו לצאת, נכנסות לפאניקה- אם לומר את הדוגרי.

אבל לעניות דעתי צריך לשים לב שלא הולכים בגלל זה לקיצוניות השנייה. לא נראה לי שחסר היום צעירים וצעירות שחושבים שחתונה זה שמלת כלה לבנה ומפיות יפות, ולא שמודעים לכמה עבודה קשה זה וכמה מוכנות נפשית זה דורש.

ונכון מאד שחייבים לשים לב לא להיות בררנים מידי אבל מצד שני- באמת להתחתן עם המתאים... קצת קשה לחשוב שזה "מקרה" שרואים כמה בנות באותו סגנון שכולן מתחתנות עם הראשון/שני שהן יצאו איתו... (שוב, אם זה באמת כי הוא מתאים- אז ב"ה! זה יפה מאד! אבל מלחיץ לחשוב שאולי לא...)

בתור בלח"ית מגיל 0, - לא עזר לי  להתחתן צעירה ואני מאד בעד. ולעומת זאת - יש לי חברה שהיא סבתא, כי הכירה את בעלה בכתה ט' באיזו הזדמנות והתחתנו אחרי פחות משנת שירות והילדה שלה גם התחתנה בגיל 18-19 ועכשיו היא כבר סבתא לכמה...ואצלם זה דור שלישי -כי ההורים שלו גם התחתנו בגיל כזה. אני הייתי שיא הבלח"ית...

מה רע להתחתן צעיר מאד? נראה לי שיא היפה. גם צריך להיות לחוץ בשביל זה?! זה לא בא טבעי - שאם מכירים או שאם סתם רוצים?

נו טוב.

נושא רגיש.

אני תקוה שהילדים שלי יתחתנו מאד צעירים (זה כבר אינטרסים שלי - לזכות לזה...) (ציור לתשעה באב...)

(אמלחי"ת -אמא לחוצת חתונה...)

כותב ברביבים שבגיל צעיר אפ' שיודעים שהחיים קשים בכל זאת שמים את זה פחות מול העניים. אבל כשמתבגרים החששות הרבה יותר מעיקות. לכן הרבה יותר קל להתחתן מוקדם. וגם כתב שבגיל צעיר יש הרבה יותר התלהבות ושמחת חיים לכן יש יותר חשק להתחתן.

וגם שמעתי בשם הרב יהושוע שפירא שמי שפוסל יותר מ5 בנות, הוא בררן. א"כ להתחתן עם השידוך הראשון שני לא כל כך מוזר.

מבינים שרק טוב יכול לצאת מבלחים

אישית אני גם בעד חתונה בגיל צעיר, כך גם טוב מבחינת ההלכה.

ואני כן חושב שיש תופעה כזאת אצלנו.

למה זה קורה? יש הרבה סיבות...

אבל השאלה היא, האם הזוג עשה את השיקולים הנכונים.

כי בתיאוריה אפשר לרכוש מקצוע מפרנס ולדחות קצת את ההריונות, אבל במציאות זה לא תמיד מצליח.

ולכן זה יכול לגרום להרבה קשיים בתחילת הדרך ולהעיב ל"ע על בניין הבית.

זה שאלה מאוד פרסונלית, כי יש כאלה שמראש מתכננים חיים מאוד צנועים ומצומצמים והם מאושרים בכל דבר שהוא אקסטרה מבחינתם..

אבל יש כאלה שהם לא מעטים שכן רוצים בית משלהם, רכב, בגדים נאים, חינוך רציני וכן הלאה והם לא ירצו לסמוך על גמחי"ם כל שהם, פה השאלה, האם הזוג הצעיר שלפנינו ששניהם טרום מקצוע, מודעים למצב שהם יכולים להתאכזב ממצבם בעתיד?

זה שאלה מאוד אישית. וברגע שלפחות לבעל כבר יש פרנסה השאלה פחות חזקה, וכל אדם צריך להכיר את כוחו..

שיהיה להם מזל טוב וחיימאושרים !!

חבר שלי בן 18 וארבעה חודשים מתחתן שבוע הבא.

זה דווקא משמח

שני ילדים קטנים, מה הם מבינים מהחיים שלהם??!!

איזה דברים נוראיים יקרו לזוג צעיר?

לפני כל  דבר חייבים היום  לעשות דוקטורט. יאללה תזרמו.

קצת ביטחון  בה' לא יזיק מידי פעם.

למה רק קצה?

בעז"ה שכולם יתחתנו בזמן שנכון להם. בלי קשר למה שהאחרים אומרים.

(אישית אני חושבת שחתונה לפני 20 זה ממש לא האידאל. לא מבינה לאן אנשים רצים. יש לכם חיים שלמים להיות נשואים, תתכוננו לזה עוד שנתיים..)

אך לא צריך להיסחף עם הגיל לשני הכיוונים.

הרב לבנון לדוג' לא מרשה בישיבה שלו שיהיו אברכים לפני שיעור ד'.

הקביעה הזו לא סתם, היו מעולם מקרים של נישואין בגיל צעיר שגררו גירושין ל"ע גם בגיל צעיר.

ויה"ר שכל אחד ימצא את בח"ל בנחת ובזריזות ויזכו לבנין עדי עד אמן ואמן.

שהוא הדריך נערים חלונים לבר מצווה וילד אחד עשה בעיות.

אז אמא שלו תפסה אותו ואמרה לו: משה תתנהג יפה, ברמצווה זה פעם בחיים לא כמו חתונה!

 או שבעצם

ת בשלים ובוגרים לא משנה הגיל 

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!