את השאלה הזאת...

וברצינות, טאטעעע לא יודעת..

וכמו יעל, לא רוצה לחשוב על זה..

אני רואה סרטונים ולא מאמין איך הלכו כצאן לטווח

לק"י

חוץ מזה, שאז לי לפחות זה לא נתפס כמשהו שיכול לקרות בכלל, ועד עכשיו זה לא נראה לי הגיוני שזה אכן קרה בסוף

ואני אומר שאם לא נחשוב לא נדע מה לעשות בעת פקודה (היה לא תיהיה)

לק"י

ברור לי שלמנוע מראש הכי טוב, אבל אם חס וחלילה מגיעים לזה- נראה לי שהתנגדות אקטיבית (למרות שלא ברור שאני בכלל אצליח..).

ואני יודעת שאני מתנהגת כמו בת יענה..

יכול להיות שמאבק תקיף היה מעצים את התמיכה בתוכנית בקרב העם והפוליטיקאים

חלילה היינו מפסידים והיו מחריבים את הגוש?

לק"י

נראה לי שהגירוש היה קורה בכל מצב, אלא אם כן היו מצליחים למנוע מראש את כל הכניסה של החיילים וכו'.

כלומר החרבת הגוש היתה מייצרת תיאבון לעוד, ליצר הנקמנות

ולא זוועה של אחים שמבינים שהמיטו חורבן על אחיהם...

או שמא ההתכנסות הייתה צריכה להיות אחרי ההצלחה המסחררת בהתנתקות ועמונה עצרה אותה?

עמונה הוא יום אחד נקודתי.

והרבה ממה שעשה את ההבדל זה שבאו לרוצץ גולגולות מלכתחילה,

מה שלא היה בהתנתקות באותה רמה.

אני לא באה לתת פה מוסר, אבל... תשעה באב.

ואפילו שלום אסור לברך.

שמרו על תרבות דיון אבלה, בבקשה... שיהא יותר ריאלי להיכנס לראות אם העלו שיעורים, מבלי להיתקל בדיונים לא כל כך אקטואליים להיום.

להאבל על תלישת פיסה מארץ ישראל, זה מתאים מאוד, ורלוונטי...

אבל להתחיל דיון מה היינו עושים אם כך וכך...

אני לא יודעת אם אפשר לאמר שזה אסור ממש, כי עובדה שאתם לא שמתם לב לזה, 

כדאי בכולופן לדחות את זה לאחרי, למפגש פורום על כביש ירושלים תל אביב, בדרך לבית המקדש.

אין משמעות ליום הזה

זה לא העניין

אפשר וצריך ללמוד את הלקחים.

מה אני מדברת בכלל? 

יש כאן תגובות על פוליטיקה נטו. טוב לא משנה, לא רוצים לא צריך. אני לא אכפה עליכם שום דבר, אני יכולה פשוט לא להכנס.

ואם כן, זה מוכיח שפוליטיקה זה מישור קריטי בשאלת החורבן.

על זה

ונסיגה במצוות ישוב ארץ ישראל?

חס וחלילה. אסביר. לא עכשיו.

בעזהי"ת.

אבל הסרט הזה בהחלט נותן כמה נקודות למחשבה [אם כבר מדברים על ללמוד מהעבר וזה..]:

דמעות של כאב וזעם באו לי בחלק של חורבן ירושלים כשהדבר היחיד שהצלחתי לסנן זה "ימח שמו וזכרו של טיטוס" 

מבדיקה ברשת מסתבר שזה חלק מסדרה שנעשתה בBBC על עלייתה ונפילתה של האמפריה הרומית, לכן מאוד חשוב לזכור שהסרט נעשה על פי מקורות לא יהודיים (לא יודעת אם אפשר להחשיב את יוסיפוס - יוסף בן מתיתיהו כמקור יהודי) והוא בעצם תעודה היסטורית חברתית-גאופוליטית ולא הסטוריה יהודית לפי מדרשי חז"ל.

מה שכן, יוספוס פלביוס לא אמין בצורה שבה הוא מתאר את הרומאים מכיוון שאחרי הבגידה שלו הוא נעשה חבר שלהם והוא מתאר אותם בהרבה התחנפות ו"ראיית הטוב".

בסה"כ לפי מה שהבנתי מבחינת אירועים היסטוריים הסרט די מדויק

את כל הפרטים הגרפיים, הסיפורים שחסרים לנו וכו'- זה כבר מדרשים...

הם סיפור של הצד המנצח, מול סיקריקים וכוחות אחרים המתוארים היטב בסרט.

לעולם לא נדע איך אותם מורדים הרגישו ומי היה לצידם בעת המצור.

והוא יהודי- על אף שחטא.

כל מה שאנחנו יודעים על הזמן הזה-מבחינה היסטורית- יודעים ע"פ ספריו, בעיקר מלחמות היהודים.

יש מדרשי חז"ל- אך הם לא מקיפים את התקופה אלא נקודתיים.

לק"י

הם מתוכנתים!

להכנס לתודעה של העם זה טוב ויפה, אבל בשעת מעשה (חו"ח) זה לא עוזר בכלל.

אז אולי כמה יחליטו שהם לא משתתפים בגירוש, אבל זה לא ימנע.

בגירוש המגורשים הגיבו בדיוק כמו שהצבא ציפה והוא היה מאומן לכך.

הפתרון הוא להשתמש באמצעים פסיכלוגים על מנת לשבור את התודעה.

מסיורי משקפת ועד איך שמדברים עם המגרשים (לא לצעוק וכדו')

עכשיו יש לו הרבה פחות אמון בממלכתיות ובממשלה,

אם כי יותר כוח פוליטי.

אני מאמין שאם חלילה יהיה פינוי באותו סדר גודל, יהיו כאן מהומות.

תזכיר יותר את הפינוי מעמונה מאשר את הגירוש מהגוש.

מדובר באנשים שאיבדו אמון ומוכנים לשבור את הכלים

ומדובר בזמן שעבר וביגר אותנו כציבור תקיף בדעותיו

ומדובר בדעת קהל שרואה שאפילו הפיצוי המובטח עוד לא הושלם

ומדובר ברבים מהפוליטיקאים ואנשי הבטחון שמתנצלים ומכים כיום על חטא

ומדובר בשוטרים שחוששים הרבה יותר, אחרי שלקו בתביעות רבות על העבר.

חוץ מזה שגם בעמונה, ככל הידוע לי, לא הגיעו למצב שהמתנגדים לפינוי תקפו ברוטאלית את המפנים, אלא להיפך... כלומר, לדעתי, אסור שיגיעו למצב שבו מישהו כמפונה, יתקוף מפנה ויגרום לו לפציעה או חלילה מוות, כי זה דבר ראשון לא תורם בכלום לעצירת הפינוי, דבר שני מנוגד להלכה, דבר שלישי הופך אותנו לגרועים כמוהם.

אז לא יעזור לנו שפינוי כזה או אחר יזכיר את הפינוי בעמונה - כי בפועל הפינוי התבצע.

והוא גם יתבצע במקרים אחרים. 

לכן צריך להגיע למצב שבו מראש מ-ו-נ-ע-י-ם את הפינוי. בדרכים דיפלומטיות, בדרכים פוליטיות, דרך העם שיצביע או יתנגד לנבחריו...

הנה, רק עצם זה שהליכוד היום נראה כמו שהוא נראה, כשציבור הבוחרים החליט להכניס נבחרת שמורכבת מרשימה יותר ימנית מאשר בעבר, כבר מוכיח שהעם קצת יותר קיבל שכל, ולפחות מתפקדי הליכוד.

כיום נראה מצב שבו אם ביבי נתניהו ירצה לבצע את תוכנית 2 מדינות ל2 עמים, אזי יתרחש מהלך דומה למה שאריאל שרון ביצע לאחר הגירוש, רק שכעת הוא יתרחש ל-פ-נ-י הגירוש, כלומר - הליכוד יתפצל, ביבי יצא מתוך הליכוד המקורי ויקים מפלגה חדשה או להיפך, וכך יש סיכוי גדול שהממשלה תיפול, כי בלי חלק גדול מהליכוד, ובלי הבית היהודי, יהיה יחסית קל להפיל את הממשלה ולהגיע לבחירות חדשות.

הלוואי.

הציבור שישנו- עבר התבגרות, עבר את שבר התמימות

ההנהגה שישנה- היא שונה

מי שחושב שעשיה אפקטיבית תתחיל מול כוחות שיבואו לגרש- טועה!

התעורר הרבה יותר מידי מאוחר!!

ירמיהו הנביא הלך וזעק ברחובות ירושלים-

לכם נראה שהכל סבבה, שהאנשים צדיקים ועובדים את השם-

אבל תדעו שיש צביעות!! שאנשים לא באמת צדיקים גם בפנים! שיש רשע ורוע חברתי בין אנשים גם אם עובדים במקדש!

ועל זה- עוד יבוא חורבן... והוא בא

כדי למנוע את ההתנתקות הבאה צריך להתחיל לעבוד היום!

כדי למנוע אותה- כבר התחילו לעבוד אתמול

מבחינה פנימית -הגותית -הלכתית

יש עיסוק רחב יותר בבתי המדרש במשמעות של ישיבה על אדמתנו,

במשמעות של השלטון היהודי פה בארץ- מה תוקפו?  מה הגבולות שלנו לציות אליו?

הסוגיה מתבררת, השאלות מקבלות מענה- נוצרת שידרה הגותית משמעותית -

שיום פקודה לא יכול להפתיע באמירות שונות וסותרות ומבולבלות- שלא התגבשו מספיק

התודעה כבר אינה- זה בינינו לבין אלוקים- הבה נתפלל ונשיר ונבכה

התודעה היא- זה בינינו לבין העם- זה בינינו לבין הממשלה- בידינו לעשות! לפעול בכלים של המדינה! עשיה בעולם הזה היא שתשנה

מבחינת התודעה של העם

יש בכל שדרות העם התעוררות רוחנית- אנשים מאסו ביציבות הכלכלית, בחיים הנוחים- הם מחפשים משמעות, מחפשים קשר למסורת ישראל

אנשים כבר לא יקבלו סלוגנים של "לחיות בשקט תמורת לעזוב את הארץ מאחורינו"

את התודעה הזו- אפשר וצריך להעמיק - להביא לידיעת כלל הציבור את הקשר שלנו לארץ הזו, את המורשת ההיסטורית והרוחנית- והפיזית- שלנו בכל מרחביה.

מבחינה פוליטית

הבולדוזר הגדול שם רשעים יירקב- הלך הביתה....

אין היום גורם שיש לו ריכוז כוח כזה אדיר בידיו,דיקטטור

אם נסתכל על מי היושבים בבית המחוקקים - יש שוני עצום בינם לבין מי שישבו בו בתק' ההתנתקות

מבחינת הפוליטיקה של הציבור המתיישב- כבר אין בכנסת את הדובים השמנים שישבו שם פעם וחיממו את הכיסאות... עד שהיה מאוחר מידי, שלא קמו והפילו את הממשלה ושברו את כל הכלים- כי דיבורים על התנתקות לא יעברו אצלם בשתיקה.

אני לא אציין שמות של פוליטיקאים שיושבים היום הכנסת- אבל הם מראשי ההתיישבות באמת, האנשים שקמו וניערו, שלא נכנעו למערכת וצעקו "המלך עירום"

אבל!!!

יש עוד גורמים בשלטון הישראלי שועמדים לשטן לנו, שעומדים נגד טובת עם ישראל, שלא טובת מדינת ישראל היא המנחה אותם

הפרקליטות -שצריך בדחיפות לדרוש מהממשלה להעביר מתפקידיהם את כל היושבים בה

בג"צ -ושופטי בית המשפט העליון- מקום המשפט שמה הרשע

מבחינת הציבוריות התוך-מגזרית שלנו

כבר לא שבויים של עסקני מועצת ישע- יש לנו עסקנים של וועדי מתיישבים- ללכת אחריהם

כבר לא מחפשים את העסקנים שיובילו את הציבור שלנו, ונישא אליהם עיניים- הרבה יותר תודעה של "אנשים קטנים- קומו פעלו! אתם הכוח הגדול"

האנשים כבר לא מחפשים את הפיתרון במאבקים ציבורי- אין אמון בהפגנות ומחאות- זה לא מועיל חבל על הכוח

קמו כמה וכמה אירגונים של עשיה אזרחית לפי כללי המשחק- ארגוני זכויות אדם של מתנחלים,

הציבור שלנו הבין שדברים לא נחתכים בכנסת, ולא ברחוב- אלא בפרקליטות ובבג"צ- ולשם צריך להפנות מאמצים וכוח

ואת הכוח הזה צריך להפנות מוקדם מאוד במהלך העניינים- עוד לפני שיש מי שמעלה הצעת חוק פינוי-

להעלות כשיש מי שעושה שהקפאה בפועל

כשיש מי שמערער על זכותנו על חלקת אדמה זו או אחרת

מבחינה אישית

אם התקדמות מהלך העניינים של היישובים לידי- עמונה- למשל שנמצאת בדיבורים על אישרור או פינוי -

מה אני אעשה?

אני לא יודעת

אני יודעת שאני היום זקנה יותר, כבדה יותר, עם אחריות לעוד אנשים בבית, פאסימית הרבה יותר, רואה את העבודה של המנגנונים והממסדים- ולא ביום אחד משנים דברים בהם.

תמצא לי מתוך הציבור שלנו 10 רבנים שהם מהגדולים, החשובים והמשפיעים - כאלה שהם באמת רבנים גדולים ולא סתם איזה רב זוטר שלפני שנתיים קיבל הסמכה וכעת כותב בפייסבוק לכל העולם ואשתו מה הוא חושב - שלא מקבלים תקציב/משכורת מהמדינה בכל דרך שהיא, דהיינו:

1. אינם רבני ערים/מועצות/יישוב

2. אינם ראשי ישיבות הסדר

3. אינם ראשי ישיבות גבוהות.

4. אינם ראשי מכינות

5. אינם מלמדים בישיבת הסדר/גבוהה/מכינה

כמה כאלה יש?

אם נלך למה שנקרא היום שבעת זקני הציונות הדתית - כולם נכנסים באחד מהסעיפים הנ"ל (הרב דרורי - רב עיר וראש ישיבה, הרב זלמן - רב יישוב וראש ישיבה, הרב דרוקמן - ראש ישיבה, הרב רבינוביץ - ראש ישיבה, הרב אריאל - רב עיר, הרב דב ליאור - רב עיר וראש ישיבה, הליכטנשטיין - ראש ישיבה).

אין מה לעשות, רוב רובם המוחלט של רבני הציונות הדתית המובילים, נכנס לאחד מהקטגוריות הנ"ל. אין זה אומר שלא צריך להקשיב להם.

אם אתה רוצה, לך הקשב לרב שלא מכהן בשום משרה רבנית (כי כאמור, כמעט כל משרה רבנית כיום מתוקצבת בדרך זו או אחרת על ידי המדינה) - וייערב לך

ונקודת ההנחה הזאת היא שאם המדינה החליטה שיהיה פינוי, והפינוי כבר מתחיל בפועל (כלומר מגיעים לפנות - לא משנה אם חיילים או לא וכו'...) - הפינוי יתרחש בשלב זה או אחר. גם ההתנגדות הכי אקטיבית ומלחמתית שיש לא תצלח מול מדינה שקובעת דברים ליישום.

צריך להפנים את זה טוב טוב - נניח לרגע מצב כמו בגוש קטיף, כעת במקום אחר בארץ - שומרון וכו', זה לא משנה איפה - מגיעים חיילים/מג"בניקים/יס"מניקים וכו', לפנות אותך מהבית. אתה יכול להתנגד אקטיבית מכמה סיבות - אם אתה מתנגד מתוך מחשבה שככה לא יפנו אותך ואתה תישאר לגור שם,  תמחק מהר את המחשבה הזאת מהראש, זה שטויות, והם יפנו אותך יפה מאוד גם אם זה ייקח קצת יותר זמן ומשאבים - מקום שהמדינה רוצה אותו מפונה, יפונה.

כמובן שיכול להיות סיבות נוספות לרצון להתנגד אקטיבית והוא להשאיר רושם שכואב, שהוא לזעזע את העם - וגם אז צריך לחשוב עד כמה התנגדות אקטיבית אפשר?

נלך הכי רחוק שאפשר - מגיע אלייך חייל/מג"בניק לפנות אותך מהבית ואתה רוצה להתנגד אקטיבית - האם תרצח בשביל זה את המפנה?

פחות מזה - האם תכרות לו איבר?

פחות מזה - האם תפצע אותו פיזית ברמה גבוהה?

פחות מזה - האם תפצע אותו פיזית ברמה נמוכה? 

אני מקווה מאוד שהתשובות לכל השאלות הנ"ל יהיו לא.

לכן, כל אדם ריאלי מבין שהתנגדות אקטיבית במהלך הפינוי עצמו - דבר ראשון לא יביא להפסקת הפינוי, ודבר שני אסור לו להיגמר בכל מקרה בפציעה כזאת או אחרת של הכוח המפנה, וכמובן וכמובן שלא ברמה גבוהה יותר ח"ו... (כן, זה גם קשור לדעת הקהל, כמה שיש כאלה שלא מתחשבים בזה, זה חשוב).

על כן, הדרך היחידה ל-מ-נ-ו-ע פינוי, היא בשילוב של 2 דרכי פעולה - דרך אחת שמתבצעת כל הזמן היא עיבוי וביסוס ההתיישבות היהודית בכל מקום, שוב ושוב, בנחישות, וכמובן מה שיכול לקבל את אישור הממשלה, לקבל וכו'... - כאשר יש התיישבות מוצקה ומוגמרת במקום כלשהו, יותר קשה מחשבתית לפנות אותו, גם למקבלי ההחלטות, והנה אנחנו רואים שכיום גם השמאלנים לרוב מודים שג-ם אם יהיה הקמת מדינה פלסטינית, גושי ההתיישבויות העיקריים הגם שהם יושבים לכאורה מחוץ לקו הירוק, יישארו בתחומי המדינה שלנו... כלומר, הם גם מבינים שאי אפשר לפנות גושים צפופים של עשרות אלפי יהודים מהשטח...

הדרך השנייה, שצריכה להתבצע במקביל לדרך הראשונה אבל לבצע חריש עמוק, היא באמת דרך הסברתית, לעם ולמנהיגיו גם יחד - אם והיה, נניח, שכאשר מחריזים על פינוי ביהודה ושומרון, היו יוצרים שרשרת אנושית כמו בגוש קטיף, אבל הפעם בגלל ההסברה אנשים היו מתחברים הרבה יותר, והיו מגיעים 3 מליון יהודים לשרשרת - זה היה פועל הרבה יותר מפעם, כי 3 מליון אנשים זה רוב מוחלט של מצביעים, זה כוח של מעל 70 חברי כנסת שפשוט מפילים את הממשלה והכנסת ומובילים לבחירות חדשות וכו'...

אבל זה יקרה רק אם נגיע ללבבות העם בכל דרך שהיא, שנצליח לגרום לעם לא רק להזדהות ברמה נמוכה ופסיבית, אלא גם להפגין לעמן זה, לצאת לרחוב ולהגיד את דברו - ואז נבחריו ישמעו זאת, ידעו שעתידם הפוליטי נתון בידי העם, ויבחרו נכון...

ואפשר!!!

עם קצת שכל! והרבה מוכנות לפעול ולמסור את הנפש!

כל השאר הרבה יותר קל

http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77032

דמעות..כאב

אני אישית דיי חצויה ונקרעת..ודיי בקונפליקט פנימי כבר כמה זמן..בגלל הנקודה של 2 מדינות מצד אחד..והכאב העצום ואי המוסריות בקריעת אנשים מהבתים שלהם..וכו'..(ועוד ע"י האחים שלהם. הקושי פה הרבה יותר גדול )

אבל עזבו..אני לא הנקודה-

אני רק יודעת שבמקומכם..הייתי מבעירה את הארץ

קל לדבר קשה לעשות

אני לא יודעת מה ואיך

אבל אין מצב לשתוק או רק להפגין בקטנה

זו פשוט החרבת עולם

והייתי מבעירה תמדינה 

כמובן בלי לפגוע בנפשות

אבל מאבקים בכוח..לא יודעת מה. להבעיר טכנית ומטאפורית את הכבישים וכו'..

ללכת לכלא בצורה המונית

כן..שכוולם יתפרעו וייעצרו..לא יודעת מה אבל זה מטורף שציבור כ"כ גדול נתן לדבר כזה לקרות

(למרות שאני מבינה שהכוח מאד מוגבל..במיוחד בגלל שבציבור באופן כללי היתה תמיכה לפעולה הזו.

כמו שעל הגיוס..אנחנו חושבים שאם נלך לכלא בהמונינו העולם יסער..(נראה בקשר לזה 0:0: )..אבל .. העולם לא יסער אם מתנחלים נכלאים או מפונים, והציבור במדינה..חלק יבעיר..אבל החלק השני לא יסער ולא יעשה דבר במצב כזה..)

בכל מקרה..לא יודעת

באמת לא יודעת

אבל כשאני רואה את התמונות האלה ומתחברת לכאב אני פשוט אומרת לעזאזל, הייתי שורפת את המדינה .

הורסים את העולם שלי..א"א לשתוק.

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה