עבר עריכה על ידי אלירז בתאריך כ"א באלול תשע"ג 13:22
השאלה היתה מה נכון למידת הצניעות העדינה שבנפשה של האישה -
והאם זהו מקומה ודרכה להועיל לעם ישראל!
לא הכרחתי אף אדם לחשוב כמוני!
כתבתי את זה מפורש ובמודגש - פעמיים ושלוש!
משום מה בחרת להתנגח בכל מה שכתבתי - כאילו הנחתתי לך הוראה מלמעלה -
מסתבר שהיחידה שהתחרפנה מכל הסיפור מהתחלה - היתה את!
עד לתגובתי האחרונה - עניתי לך במתינות ובעדינות.
לא אני, ולא בעלי - מכתיבים למישהו מה לעשות בחייו הפרטיים,
אנחנו מביעים את דעותינו, באופן נחרץ וברור - מי שבוחר לשמוע ולקבל -
כנראה מצא את עצמו מזדהה עם דרך המחשבה שלנו באופן מסויים.
(או יכול להיות שגם חשב זאת קודם בעצמו, ורק הצטרף לנאמר)
לעניין "טיעוני נוחות" -
אני עשיתי את הלילות שלי במעצרים..
וכשאני הגעתי לגבעות - לא גרתי בירושלים/בנימין/שומרון..
ואפילו לא בקרית 4.
הדרך שעשיתי הייתה כפולה מאחרות,
וכללה הרבה מאוד לילות שהייתי צריכה למצוא לעצמי מיטה תחת קורת גג, שאינה המיטה שלי..
כי נתקעתי בטרמפיאדה כזו או אחרת.
ולא התלוננתי.
תאמיני לי - היה הרבה יותר קל להישאר לישון בגבעה.
היום אני ביצהר, וגם לשלוח את בעלי למאבקים ועימותים - זה לא פשוט.
והאמת?
שגם להחליט שאני לא יוצאת לעימותים בעצמי - זה לא פשוט.
קשה לקבל את המקום הנשי שלך, שתפקידך הוא להתפלל ולתת כוח לגברים לעשות את תפקידם.
אבל זה כנראה כבר נוגע לשיקולי אגו של כל אחת ואחת...
הכי קל לרצות לעשות את התפקיד שלא שייך לך.
אולי משם נובע הכעס שלך,
כי את לא מוכנה לקבל את זה שנשים אמורות לפעול מאחורי הקלעים.
[דבר שגם לא הכרחתי אותך לעשות.. אז תנשמי]
בעלי עדיין עושה לילות במעצר כשצריך.
ויוצא כשצריך.
החברים שלו יודעים שברגע שחסר משהו, בטח למאבק
הם יכולים לדפוק אצלנו בכל שעה.
בצלים, חלב - לטובת טיפול בגז פלפל - עומדים פה לרשותם.
מיטות וארוחות חמות אחרי לילה של מרדף
ויש דברים שלא אכתוב פה, בגלל האח הגדול שצופה..
נוח זה לא..
אני אגב לא קוראת לעצמי נערת גבעות.
בעלי הוחמא מאוד מלהיות גבעון בה' הידיעה..
אבל הגבעות, שהן חשובות מאוד - לא היו שוות כלום ללא הצורך שלנו בעולם לקיים את רצון ה'.
וחבל שאת מערבבת בין בעיות אישיות שלך איתי ככותבת, לבין הדיון הענייני.
לעניין הרמב"ם -
השאת האישה בגיל מאוחר יותר עד שתבגיר - לא כוללת הוצאתה מבית אביה..
ולכן אין במשפט שהבאת שום סתירה לעניין 'יוצאת מרשות אביה לבעלה'.
ואת מוזמנת גם לבדוק ברמב"ם מתי הוא חושב שאישה צריכה להינשא.
וכמה פעמים לדעתו בשנה אישה צריכה לצאת מהבית
(תבדקי את זה!! - כי הגבעות, זה המקום האחרון שהוא היה נותן לך לצאת אליהם)
נושא בית אביה ובית בעלה - הוא לא חדש.
אגב - הוא הבעיה העיקרית בגיוס בנות לצבא,
הבעיות של שירות עם בנים ומכנסיים - הן שוליות.
[כי אחרת מה הבעיה להתגייס כפקידה במשרד צבאי שבו יש רק חיילות, בחצאית, דוסיות ומדהימות...?]
ורק כדי לא להשאיר את הקצוות פתוחים -
רמב"ם, הלכות נדרים, פרק יא:
י מֵת הָאָרוּס--חָזְרָה לִרְשׁוּת אָבִיהָ, וְכָל שֶׁתִּדֹּר הָאָב מֵפֵר כְּשֶׁהָיָה קֹדֶם שֶׁתִּתְאָרַס; מֵת הָאָב אַחַר שֶׁנִּתְאָרְסָה, וְנָדְרָה אַחַר מוֹתוֹ--אֵין הַבַּעַל מֵפֵר, שְׁאֵין הַבַּעַל מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
יא נַעֲרָה אֲרוּסָה שֶׁנָּדְרָה, וְשָׁמַע אָבִיהָ וְלֹא שָׁמַע אֲרוּסָהּ, וְנִתְגָּרְשָׁה בּוֹ בַּיּוֹם, וְנִתְאָרְסָה לְאַחֵר בּוֹ בַּיּוֹם--אַפִלּוּ לְמֵאָה--אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ שֶׁנָּדְרָה בִּפְנֵי אָרוּס רִאשׁוֹן: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָצַאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת, שֶׁעֲדַיִן הִיא בִּרְשׁוּת הָאָב.
אם לא ביררת את המקורות ואת הנושא התורני עד תומו - אולי כדאי שתלמדי -
לפני שאת מאשימה אותי בהנפצות.
האפשרות שאישה יוצאת לרשות עצמה - הוא אם מתגרשת או מתאלמנת.
לא לפני זה. ושלא נדע! לא אנחנו ולא אף אחת מעם ישראל!
לעניות דעתי ומיטב הבנתי הדברים הבאים - הם שורש העניין:
מתוך מסכת עבודה זרה, דף ג ע"א:
דאמר ר' חנינא: גדול המצוּוֵה ועושה יותר משאינו מצוּוֵה ועושה".
והתוספות שם:
"מפני שהוא דואג תמיד לבטל יצרו ולקיים מצוַת בוראו."
והרא"ש כתב בתוספותיו למסכת קידושין:
"המצוּוֵה ועושה הוא עושה רצון קונו,
אבל מי שאינו מצוּוֵה ועושה,
לא שייך לומר ביה עושה רצון קונו"
וזה היה כל ענייני מלכתחילה -
עשו מה שתאמינו שהוא - רצון ה' השלם!!!
להבנתכן ולהבנת תלמידי החכמים שלאורם אתן הולכות.
]
לייייק
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל