תנו טיפים איך אפשר לממש את כל הזכאויות שהמדינה חייבת לתת כאזרחים
הבטחת הכנסה
עמידר
הנחות בארונונה
וכו' וכו'
כל ההטבות האלו מגיעים למי שעובד על פי רוב..
תנו טיפים איך אפשר לממש את כל הזכאויות שהמדינה חייבת לתת כאזרחים
הבטחת הכנסה
עמידר
הנחות בארונונה
וכו' וכו'
כל ההטבות האלו מגיעים למי שעובד על פי רוב..
הוא הטוב ביותר במידע על מימוש זכאויות
לקחת כל שקל ממשפחה ברוכת ילדים זו רשעות..
ומי שסובל מזה ביותר הם אנשים שומרי תורה ומצוות ללא הבדל של כיפה
כעת מי שהלך נגד הנחיית חז"ל וגדולי ומאורי הדורות בקשר לפרנסה,
והעדיף לחזר על הפתחים וליפול כעול על כתפי הציבור, יתחיל לעבוד ככה בקטנה לפרנסת בני ביתו, כפי שנהגו בישראל משך כל הדורות.
כל התלות הזאת בקצבאות ומלגות פסולה בעיניי,
ביחוד כאשר יש המנצלים אותה על חשבון האנשים העמלים.
למדתי תורה 9 שנים בישיבות גבוהות,
ואני עדיין לומד בזמני הפנוי,
ולא חושב שעיסוק בתורה על חשבון הציבור ע"י מגזר שלם היא דרכה של תורה. את חושבת שזה חידוש שלי? תשאלי את חז"ל, שו"ע, רמב"ם, ריה"ל, איבן עזרא, רמב"ן, וכל הפוסקים האחרונים, ליטאים, חסידים ורבני הספרים והתימנים.
והדברים ידועים וברורים ופשוטים.
ורק בכדי לסבר את העין ולישר סברות עקומות, הלכה מפורשת מהרמב"ם, בהלכות מתנות עניים פרק י:
טז [יח] לְעוֹלָם יִדְחֹק אָדָם עַצְמוֹ, וְיִתְגַּלְגַּל בְּצַעַר, וְאַל יִצְטָרַךְ לַבְּרִיּוֹת, וְאַל יַשְׁלִיךְ אָדָם עַצְמוֹ עַל הַצִּבּוּר; וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ, עֲשֵׂה שַׁבָּתְךָ כַּחֹל, וְאַל תִּצְטָרַךְ לַבְּרִיּוֹת. וְאַפִלּוּ הָיָה חָכָם וּמְכֻבָּד, וְהִעְנִי--יַעְסֹק בְּאֻמָּנוּת, וְאַפִלּוּ בְּאֻמָּנוּת מְנֻוֶּלֶת; וְלֹא יִצְטָרַךְ לַבְּרִיּוֹת: מוּטָב לְפַשַּׁט עוֹרוֹת הַנְּבֵלוֹת בַּשּׁוּק, וְלֹא יֹאמַר לָעָם, חָכָם אֲנִי וְגָדוֹל אֲנִי וְכוֹהֵן אֲנִי, פַּרְנְסוּנִי; וּבְכָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים.
אני יכולה גם להוסיף ציטוטים שונים..
אין ספק שלעבוד זה חשוב, והכרח וצורך. אך מי שבחר מרצונו החופשי ללמוד כל היום ולא לעבוד - תאמין לי שימשיך בזה גם עכשיו, למרות שזה כרוך בצמצום כלכלי נוסף.
לדעתי, התמיכה בלומדי תורה - היא זכות ולא חובה.
ובכלל בגלל כל העליהום הגדול שנוצר על התורה ולומדיה (24 שעות, ואגב יש עוד ציטוט ששכחת "והגית בו יומם ולילה") - מפריע לקרוא את זה גם פה.
אבל זו דעתי.
ולכן אם אמצא מי שלמרות כל הדחק והקושי מוסר נפשו על לימוד תורה ורואה בזה ברכה גדולה-
הוא יהיה הראשון שאעביר אליו מעשר כספים ואעודד גם אחרים לעשות כך.
אם תהיי כנה...
ב. אני התייחסתי יותר לקיצוץ החד במלגות לאברכים ופחות בקיצוץ בקצבאות הילדים, אבל אני עדיין עומד מאחורי דבריי.
אני לתומי ידעתי עד היום שגם אנשים העובדים כחמורים לפרנסתם מקבלים קיצבאות ילדים.
וכשאתה מגדל משפחה גדולה- 500 שקלים בחודש זה לא סכום זניח כל כך.
גם כשעובדים בשלוש עבודות.
בעלי אברך ואני גאה בזה!
אני רוצה לעבוד, אבל מה לעשות ששנה שעברה מצאתי רק מילוי מקום, אח"כ הבת שלי עברה ניתוחים ולא יכולתי לחפש עוד עבודה.
כרגע אני ב"ה בהריון בחודש שמיני- זאת אומרת, אין סיכוי למצוא עבודה!
ושלא תחשבו, ב"ה אנחנו חיים, לא מקבצים נדבות, לא חיים רק על לחם ומים וגם לא חיים מהקצבאות!!
את הקצבה של הבת אני חוסכת לה!!
נכון, אנחנו עושים השתדלות, בעלי מנסה לכתוב סת"ם מתי שהוא יכול, אני עובדת בבייביסיטר, אם יש עוד עבודות שמתאפשרות אז אנחנו לא מתפנקים.
מה אני מנסה להגיד-
אנחנו צריכים להחזיק את לומדי התורה! חושבים שאנשים חיים מקצבאות? במקום לקצץ, שיחסכו את זה בשביל הילדים כדי שבגיל 18 יוכלו ללכת וללמוד מקצוע. שימצאו לאנשים מקומות עבודה (ולא בשכר מינימום כי אז כבר עדיף להישאר בבית עם הילדים).
עובדה שיש אנשים שעובדים ועדיין זה לא מספיק להם!!
ועוד דבר- הרבה פעמים זה עניין של סדר עדיפויות
ואמונה ובטחון בקב"ה-הכי חשוב
כי פרנסה משמים גם אם אחרים חושבים שהם מחליטים מה יהיה!!
מחילה.
אם יש עניין שמציק בנוגע למגזר זה או אחר- אל נא תתלו אותו בקצבאות הילדים.
מסכימה שחובה לעבוד, אבל לא קצבאות הילדים הם אלו שגרמו לאנשים לשבת בביתם ולהמנע מעבודה.
יאיר לפיד יגרום להרס התא המשפחתי. הוא גורם לכך שגם אישה שהיא עקרת בית תהא חייבת לצאת לעבוד, וגם האבא כמובן יוצא לעבוד,
קצבאות הילדים יקוצצו, כך שאנשים יחיו מעתה והלאה עם ילד וכלב.
יוצא שהוא מערער את כל קיומנו כעם.
להורים עובדים, גשו לדואר ובדקו זכאות. זה יכול להגיע לסכום נאה.
פשוט אני מרגישה שכולם חושבים שהכל מגיע להם. יכולנו לחיות גם במדינה שלא מקבלים קצבאות ילדים ותקציבים לישיבות, אז מה? היינו נמנעים מללדת ונמנעים מללמוד תורה?? אז עד עכשיו קיבלו סיוע בגובה מסויים, ומחליטים לקצץ, מכאן להשוות לפרעה הרוצח??? השתגעתם לגמרי?? נכון, זה קשה ויקר, אבל לא צריך להתלונן אלא למצוא מקורות הכנסה, סה"כ ההורים אחראים על פרנסת ילדיהם, ולא אף אחד אחר.
על פרעה הרשע מסופר שהיה רוחץ בדמם של ילדי ישראל, וכמובן משליך את זכרי ישראל לים.
אינני חושב, עם כל הקושי הכספי, שנכון לנסות ולהשוות קיצוץ של 120 ש"ח שהוא בערך רבע מסכום הקצבה הקודם, לרצח תינוקות.
וזה חוץ ממה שכתבה "מה אני ומה חיי". קצבת ילדים או גמלה לאברכים לא צריכות להיות תנאי לריבוי טבעי או ללימוד תורה, ואני תוהה האם הקיצוץ יפגע בהם, ואם כן- כיצד יסבירו זאת האברכים לילדיהם.
אז הוא משחרר רוצחים - והם אלה שירחצו בדם ילדינו (או גם אלו שקצת יותר מבוגרים בינינו)
ולא - הכסף שהוא חושב שהוא נותן או לא נותן - (כי הרי ה' מוריש ומעשיר!)
לא באמת מה שגורם לי לראות אותו כרשע כ"כ.
זה פשוט שהוא משרת אינטרסים של הטובים באויבינו - זה למה הוא גרוע כמו פרעה ואולי יותר.
אז אנא, אל תגזימו.
מדוע נגד קביעה זו אינך יוצא?
בתור אדם שדעתו נשמעת ודבריו כנים ונחרצים- הייתי מצפה לאיזשהו איזון
1. אני לא הבנתי את ההודעה הפותחת כהשוואה בין ביבי לפרעה, אלא כהשוואה בין יאיר לפיד לפרעה. עם השוואה זו אני בהחלט מסכים. תאמר: יאיר לפיד לא מצווה להטביע תינוקות? אענה בלשונו של הרב אבהרם וסרמן: זה פשוט לא הסגנון היום. אבל המגמות דומות.
2. אני לא תחנת רדיו או תוכנית טלויזיה, אלא אדם פרטי. אני לא חושב שנדרש ממני איזון בתגובות. אני מגיב על מה שנראה לי נכון להגיב (כמו כל אדם אחר כאן).
3. יש המון עיוותים בעולם. אנשים גם כותבים בשגיאות כתיב. אי אפשר להילחם בכל החזיתות. אני מגיב בנושאים שיותר נוגעים לליבי. עיוותים בשם התורה, למשל, זה אחד מהם.
הקיצוץ בקצבאות הילדים פוגע בכולם, עובדים כלא עובדים. הוא פוגע בעיקר בציבורים הדתי והחרדי כי להם יש הרבה ילדים.
בכל מקרה, כשכתבתי "מגמות דומות" לא התכוונתי לפגיעה בילדים דווקא, אלא לפגיעה ביהודים וביהדות. קצבאות הילדים זה פיצ'יפקעס לעומת הפגיעה בתקציבי הישיבות ובלומדיהם בשלל דרכים.
ולפיד לא מצווה להטביע תינוקות לא רק כי "זה לא הסיגנון"...
אצל השכנים שלנו מצפון - זה לגמרי הסיגנון.
כבר אמרתי - עם כל הצער שיש לנו מדברים לא-ראויים שנעשים - אנשים שכחו מה עברו יהודים רק לפני 70 שנה, עוצמים עיניים ממה שסביבם, ולא מסוגלים להבחין שזה לא "שחור-לבן".
ב"ה שאין להם הניסיון שהיה מאזן אותם. מוטב ימשיכו ב"השוואות" הללו - מאשר שחלילה יצטרכו לטעום מה זה ה"פרעה"ים באמת..
(חוץ מזה שכדאי שסתביר) בכל מקרה הם לא בשם התורה. מה שכתבתי זה קריאת מציאות וסברה ישרה.
אני לא עוצם עיניים. השואה היא השואה והגזירות של לפיד הן הגזירות של לפיד. האחד לא מפחית מחומרתו של השני. אכן, השואה נונת לנו פרספקטיבה, אבל אדרבה, היא לא גורמת לנו לעצום את העיניים ולחשוב שכל מה שהוא לא שואה - הוא בהכרח לבן או אפור.
על "עיוותים בשם התורה" (ולא הסברת...), כתבת על מי שדיברה בשבחם הסגולי של ישראל "זה לא נכון עפ"י מקורות היהדות".. (ולא הסברת..) -
ועל כך הגבתי שגם דבריך אלה ("עפ"י היהדות") הם עיוות בשם התורה - וגם לא הסברתי (וזו באמת אריכות דברים שאינה לכאן)..
ולא התכוונתי בכך למה שכתבת מקריאת המציאות לפי דעתך, ומהסברה שלך, שלדעתי בנושא זה אינה ישרה כלל בהגזמתה.
ולגבי ההמשך - "האחד לא מפחית מחומרתו של השני", זו עצמה "השוואה" איומה. כאילו שנאמר, "השואה זה שואה ודלת אוזניים זה דלקת אוזניים.. האחד לא מפחית מחומרת השני".. בוודאי שעצם שימת הדברים על אותו מישור - היא השוואה חמורה ובלתי ראויה כלל.
אתה כמובן צודק, שלא בגלל שעברנו דברים נוראים בעם ישראל, נעצום עיניים מכל רע שאינו באותה דרגה. נכון, זה בדיוק מה שגם אני אמרתי. אבל הפרופורציה היא יסודית מאד. אחרת זה ממש "שחור-לבן".
יש דברים רעים, אבל אינם כלל מגיעים ונובעים מדברים איומים שעברנו. לכן, בצד הכאב והצער, צריך להתייחס בהתאם, להבין שאיננו עוסקים באותו מקור-רשעה, לא להתייחס אותו דבר לאנשים, וממילא גם למצוא דרכים אפקטיביות לתיקון המצב.
א. הצגת את דבריי בצורה מעוותת. שבחם הסגולי של ישראל הוא אכן יסוד חשוב מאוד ביהדות. אני יצאתי נגד האמירה "היהודי הכי רשע יותר קדוש מהגוי הכי צדיק", שהיא פשוט לא נכונה, ומופרכת מאלפי מקורות. אכן לא הסברתי. קיימתי חובת מחאה בסיסית, מתוך כוונה להשיב אם יתפתח דיון.
ב. אני בכלל לא חושב שזו השוואה איומה. אכן, שני הדברים נמצאים על אותו מישור של כוחות הרשע בעולם. אחד נמצא בקצה האחד של הסקאלה, והאחר נמצא הרחק ממנו. הוצאת השואה מכל סקאלה ומכל נקודת ייחוס היא בעצם סוג של הכחשת שואה. לא השואה עצמה, אלא מסריה. לאמר: הקב"ה, אמנם נתת לנו סטירת לחי איומה, אבל אנחנו מנתקים אותה מהמציאות שלנו ומסרבים ללמוד ממנה משהו.
ג. לכן צריך להתייחס בהתאם ולהבין שאנחנו אכן עוסקים באותו מקור רשעה, אלא שכאן הוא בא לידי ביטוי במציאות בצורה הרבה פחות קיצונית, מעט בגלל אופי האנשים והאידיאולוגיות שלהם, והרבה בזכות הקב"ה שמנהל את המציאות.
ושוב אפנה לקטע המאלף הידוע בכינויו "משך חכמה על השואה".
חובת המחאה צריכה להיות על ה"השוואות" דווקא. והאמירה שהיא אמרה - יש בה הרבה מאד אמת, מצד הנשמה הפנימית שיש לכל אדם מישראל. בוודאי בזמננו שהרוב המכריע של ה"רשעים" לא זכו לחינוך יהודי כראוי. ואין לי כוונה "לפתח דיון" על זה כאן. זה לא המקום.
ובוודאי שזה הרבה יותר אמיתי מלומר שההבדל, חלילה, בין יהודים כאלה לגרמנים, הוא רק "מעט בגלל אופי האנשים והאידיאולוגיות שלהם".. ב"ה שגדל כאן נוער אשר לא ידע את הגרמנים... (ושלא יתפלא ויבוא בטענות מי שמתייחס כך ליהודים כך, על היחס שהם מחזירים לו..)
ב. ההשוואה היא אכן איומה. לפי ה"סברה" שלך, ניתן לומר שגם מי שהורג נמלה "סתם" ממידות לא טובות - הוא על אותו מישור של "רוע", רק"הרחק".. בעיני זו צורת התבטאות מופרכת לחלוטין. זה סוג של דמגוגיה שאפשר לומר איתה "הכל". "לעייל פילא בקופא דמחטא".. כך גם השימוש בסופרלטיב "הכחשת שואה"...
ואין שום קשר לנכונות "ללמוד" משהו מהשואה. ההיפך, "השוואה" כלשהי של השואה לדברים כאלה - רק מבזה את זכר קרבנותיה
[ואגב, אנחנו לא צריכים "להתייהר", אנחנו אכן "לא יודעים" למה היתה השואה, כמובן. יש דברים שאיננו מכילים. אנחנו יכולים לראות תהליכים, לאן זה הוביל וכו'. תמיד להוסיף תשובה ומעשים טובים. יש להניח שאם ה"משך חוכמה" היה שומע שמביאים את דבריו ואומרים :הנה, זה "מסביר" את השואה.." היה מתקומם מאד. נכון שהוא אומר "והישראלי יחשוב שברלין היא ירושלים.. אז יבוא רוח סערה וכו' ".. אבל להגיד: "הנה, "הבנו" את השואה על כל נוראותיה ואכזריותה"... כאילו "הכל מסודר".. זו ציניות, שמסבירה גם את היכולת הקלה "להשוות" את לפיד לזה (כמובן, במרחק..). הדיבורים הללו אכן באים מאותו שורש, לדעתי.
וגם על "מסרֶיהָ" אף אחד לא בעל הבית.. אולי "מסָרֶיהָ" זה שצריך להרבות אהבת ישראל בשובנו לארץ, ולא דיבורים נוראיים כשלך? הקב"ה הודיע פה למישהו את סודו?]
ומה הקשר "הוצאת השואה.. מכל השוואה ונקודת יחוס".. לשיעבוד מצרים ופרעה - אולי יש מקום לבדוק "השוואה". לנידון כאן - לא.
"ללמוד משהו", צריך מכל דבר. זה עדיין לא מתיר (ובוודאי שלא "מצריך"..) להשוות כהו-זה בין כל הדברים ש"צריך ללמוד מהם משהו".. גם לא בין דברים "רעים", להבדיל אין-סוף הבדלות... אדרבה, השימוש בנימוק זה מטשטש לחלוטין את אמות המוסר.
ובהיות שכתבת ש"אתה בכלל לא חושב שזו השוואה איומה".. - דברים איומים לגמרי בעיני - אז אנחנו אכן "על אותו מישור", בלשונך, במובן של השייכות לעם ישראל.. אבל דברינו הרחק-הרחק זה מזה בסקאלה... כ"כ הרחק - שאינני מעונין כלל להמשיך בדיון על אמירת דברים כאלה. אתה כמובן יכול להמשיך להגיב כרצונך, אבל אני לא אקרא (כדי לא להתרגז מדברים כאלו), ולא אגיב (גם כי לא אדע על מה, וגם כדי לא להכשיל ולהעכיר כאן את האוירה, בהמשך של דיבורים שאני רואה אותם כיוצאים מכל פרופורציה שהדעת יכולה לסבול).
עם זה - חשוב שכתבת, לפחות מבחינתי. היה חשוב שאדע עד היכן מגיעים הלכי-מחשבה מסויימים. זה גם מסביר אולי כמה דברים.
שנה טובה.
גם בעניין הרשעים וגם בעניין השואה.
א. גם אני מסכים שרוב החילונים בימינו הם תינוקות שנשבו. ברור שאני מסכים שרוב רובם של היהודים קדושים ונעלים יותר מכל גוי באשר הוא. בכלל לא חלקתי על כך. אני התייחסתי לאמירה הקיצונית "היהודי הכי רשע יותר קדוש מהגוי הכי צדיק". לה ורק לה. עליה אמרתי שהיא אינה נכונה. אמנם הם מיעוט קטן, אבל לצערנו יש יהודים שם גרועים מהגויים. בשפה המדרשית והקבלית קוראים להם "ערב רב", בשפה ההלכתית הם נקראים "מינים ואפיקורסים" וכן "כגויים לכל דבריהם", ועונשים הוא היכרתות הנפש, וכן "מורידין ואין מעלין". זאת לעומת חסידי אומות העולם שומרי 7 מצוות בני נח, הזוכים לגן עדן תחתון.
אני מדבר לוגיקה פשוטה. אם יש לך השגות על מה שאמרתי, אתה מוזמן להגיד, אבל אל תרחיב את דברי מעבר למה שאמרתי.
ב. סדנא דארעא חד הוא. לכל הרע בעולם אכן יש יסוד משותף. לשואה, לאכזריות לבע"ח, וגם לפורנוגרפיה. זה לא אומר שהכל שווה ושאין סדרי גודל, אבל זאת הנחת יסוד חשובה לאדם המאמין. אחר כל זאת, יש גם קשרים יותר מורכבים. השואה, למשל, היא בעצם חלק מעונש הגלות, וכפי שתיאר המשך חכמה, ובעז"ה נקווה שהיא הייתה גם השיא שלו. כמו כן אי אפשר לנתק בין התהליכים בעם ישראל שקדמו לשואה. אי אפשר לבוא ולהגיד שאין שום קשר בין תהליך החילון וההשכלה לבין השואה. זה פשוט התעלמות מהסימנים שהקב"ה מראה לנו, ו"הזמנת" שואה נוספת, ח"ו. אנחנו לא בעלי הבית על המסרים, אבל להתעלם ממסרים שהקב"ה שולח לנו באופן ישיר, בהתאם מופלא לנבואות התורה והנביאים - אי אפשר לעצום עיניים.
אחר כל זאת, אחזור על דברי ואומר שאין כל מקום להשוואה בין סדרי הגודל והנזקים של השואה ושל גזירות לפיד. ועם כל זאת, יש יסודות משותפים ברצונות ובמגמות, וכמובן היסוד המשותף הבסיסי, שהוא כוחות הרוע בעולם, ג' הקליפות הטמאות.
אחדד עוד קצת את הדברים: כשאני מתייחס לשואה כנקודת השוואה ויחוס, אני מתכוון לכך שאני לא חושש להגיד שאם השואה הייתה X, אז גזירות לפיד הן X/1000000. מדובר במשהו סופי ומוגדר, שאני יכול להתייחס אליו וללמוד ממנו, גם אם במרחק גדול ובבידול ברור. לא מדובר בתופעה שמנותקת מכל מציאות אחרת בעולם.
בכל מקרה, אם אתה מחליט כמעט להוציא אותי מעם ישראל, נראה לי שתיאלץ לעשות זאת גם לרב אברהם וסרמן, שקישרתי למאמרו למעלה.
שבוע טוב!
"השואה" ו"גזירות לפיד" מוריד מחומרת השואה...
זה התחיל כהערה בחיוך..
על מחאה נחרצת על השוואה.. [שהיתה מגוחכת בעיני]
ומכאן לשם - הבאתם את זה למימדים של דיון עמוק וכבד..
תעשו טובה..
פעם אחת בחיים שלכם - תחליקו.
לקחת את דברייך ב"רצינות תהומית"...
אבל תמיד טוב לראות שגם בתוך מצבים לחוצים, אנשים שומרים על הומור (כמובן, הטעם לגבי מה נקרא "בדיחה" כנראה משתנה ממקום למקום, או מגבעה לגבעה..)
ועל הקשר הדברים וצורת הכתיבה - שיעידו שלא היה פה דיון מעמיק וחשוב.
את יכולה לראות שאני כתבתי בהומור - ולקחת ברצינות...
כנראה זה קורה גם לאחרים...
לא קשור בכלל לביקורת שיש למי שיהיה עליו.
רואים כמה טוב לאנשים פה, עד שהם יכולים "להתענג" על כתיבת דברים כאלו.. [ואפשר לחשוב שהוא "בכוונה" מעונין "לשרת" את אויבינו. מזיד להנאתו.. "פרעה" כזה...]
מי שרוצה "טעימה" מפרעה, שיסתכל על סוריה היום..
ומי שרוצה להשוות את נתניהו אליהם, לדעתי זה כבר ענין של מדע הפסיכולוגיה.
מפלצתקטנהעברתי ניתוח מסיבות רפואיות לפני יומיים . אתמול חזרתי הביתה. ניתוח יחסית מורכב ויש לי כאבים ממש.
בעלי מצונן.
חברים התתקשרו להזמין אותנו לא.ערב היום . אז אמרתי להם שאני חולה ושלא נוכל להגיע.
אז בעלי שואל אותי אם עניתי להם ואם כתבתי שהוא חולה ולכן לא נוכל להגיע.
אז אמרתי לו "לא, כתבתי להם שאני חולה ולא נוכל להגיע". הוא התפלא
אגב הוא חולה מת לטענתו (יש לו קצת נזלת כן?)
גבר עם נזלת סובל לא פחות מאשה אחרי ניתוח 🤭
וברצינות,
רפואה שלמה לשניכם!
קצת אפצ'י וגברים מרוחים על הספה כמו סמרטוט.
המין החזק זה אשכרה נשים!💪
משה(בסוגריים, נזלות זה קטע וצריך להתייחס אליהן ברצינות, לרוב הן יושבות על משהו רגשי).
אשכרה אני חבושה במקומות שונים בגוף, על אנטיביוטיקה, גמורה. והוא אומר לי בבוקר "אני לא יכול לקום אני חולה כ"כ, את יכולה לטפל בהם?"
פשוט המשכתי לישון בלי להגיד כלום.
שוחררתי לגמרי.
וברוך ה' הילדים והלכו למסגרות.
הילדים ניקו את הבית ובישלו יחד עם בעלי.
שבת שלום!
אבל, אחרי כל העקיצות על הגברים וכו', כנראה גם בעלך מותש. כנראה שכל הימים האחרונים הוא תיזז בין הבית והילדים אלייך לבית חולים. ליווה, ביקר, ווידא שהכל בסדר וכו'.
באיזשהו מקום אתם כרגע כמו הזוגות שהבעל חוזר מלחימה. הוא רק מחכה להגיע לבית מסודר, שקט עם אוכל חם, ילדים רגועים ואשה שרק מחכה לו. במקביל האשה שהחזיקה לבד את הכל מחכה שבעלה יגיע וסוף סוף יסדר את הבית, ישכיב לישון במקומה, יתן לה לעשות מקלחת רגוע ברצף ולישון לילה בלי לקום.
אז תמשיכי לנוח, תתאוששי, בעז"ה תחלימי - אבל תראי את בעלך, תשדרי לו שאת מבינה שעמוס לו, שאת מעריכה את ההשקעה שלו ואל תזלזלי בזה שהוא לא מרגיש טוב.
בדיחה נשית ידועה.
אם זה עושה לך טוב בחולייך (או שאת בכלל לא חולה...), תהני מהרגע 
וכמובן רפואה שלמה!
זה ידוע שרק אישה שחוותה צירי לחץ בלידה יודעת מה הסבל והכאב שגבר מרגיש עם חום 37 מעלות
תרגישי טוב
החלמה קלה ומהירה
מקווה שתצברי כח בשבת
אנחנו זוג צעיר, נשואים בקושי שנה וחצי. שנינו סטודנטים, בעלי בתואר טובעני, אני הרבה פחות.
שנה שעברה גרנו באברכיה בעיר של ההורים שלי, ואמא כל הזמן רמזה שאנחנו צריכים להזמין אותם, בסוף נכנעתי והזמנו. חשבנו שכדי להיות הוגנים כדאי גם להזמין את ההורים של בעלי, שנראה לי שלא ממש הבינו את הקונצפט והסכימו לבוא ביום שישי, אחרי שנצלו את הזדמנות לנסוע לרמי לוי באזור, כדי לשבת אצלינו רבע שעה ולאסוף אותנו לשבת אצלם. אין אצלם את כל הנימוסים האלו.
בתחילת שנה הזאת עברנו לדירה חדשה, ואמא שלי כל זמן אומרת ש"מסקרן אותה לראות איפה אנחנו גרים". אני כל הזמן צריכה להדוף אותה כדי שבעלי לא יצטרך לבזבז ערב לימודים יקר על זה. (כמובן שאני מנסחת את זה יותר יפה, אבל עדיין.) מבחינת סדרי עדיפויות ברור שאני מעדיפה לתת לבעלי שקט ללמוד ולעשות מטלות (וגם לי!) ובאמת שאני לא מרגישה צורך לספק את הסקרנות שלה.
באופן כללי, אני ובעלי הראשונים בבית שהתחתנו. שמתי לב שהמודל שאמא שלי מכירה זה מודל של אורחים מנומסים, כל פעם שאנחנו באים לשבת מצופה שנביא עוגה, (וכמובן שאני עובדת במטבח בצורה מלאה כי איך אפשר להסתדר בלי הבת הבכורה) והכל סביב התארחויות, מצופה להביא מתנה לימי הולדת של כל סבא סבתא, אח, הורה. והכל תמיד "מצופה", "מנומס", "ראוי" ו"לא יפה".
במשפחה של בעלי יש הרבה ילדים בוגרים שכבר לא גרים לא בבית, מאוד רוצים שנגיע, בפעמים הראשונות כשניסיתי להביא עוגה, חמותי מיד אמרה שלא צריך, שאני כמו משפחה. הכל הרבה יותר חם. גם לא מובן מאליו שנגיע לכל אירוע. כמובן שמאוד רוצים, אבל יקבלו בהבנה ולא ילחצו עם "ציפיות מנומסות" כאלו.
עכשיו אמא שלי התקשרה והייתי ממש שנייה מלריב איתה על זה. היא שאלה מה נשמע ואמרתי בדיוק הלכנו למסעדה לחגוג לי יום הולדת, והיא ישר התחילה. "היום הולדת שלך בלועזי זה שבוע הבא וכל החיים חגגנו לך בלועזי, אז הוא בשבוע הבא." (שזה בכלל מרגיש כמו "לא אכפת לי איך את מגדירה את זה, או מה התאריכים שחשובים לך) "יפה מאוד שחגגתם אתם, אבל מה את מתכננת לעשות עם המשפחה?" היא אמרה שזאת כבר ממש חוצפה שאנחנו לא מזמינים כי היא "סקרנית לראות". אמרתי לה שהזמנו אותה לדירה הקודמת, והיא אמרה שזה "רק פעם אחת בשנה שלמה". מה היא מצפה להתנחל אצלינו כל שבוע?
עוד שנייה מתחילה תקופת מבחנים ואין לנו זמן, זאת הייתה יציאה חד פעמית. אנחנו כל הזמן באים לשבתות, לא ברור לי למה אנחנו גם צריכים לבוא באמצע שבוע לכל יום הולדת וביקור, ועוד לארח אותה. לא הייתי עד כדי מתנגדת אם לא הייתה דוחפת את זה את זה כל הזמן. אבל למה שבכלל אנחנו נארח אותה? אנחנו זוג צעיר, אנחנו אמורים להתארח אצל אצל ההורים, לא להפך!
אוף, חלק ממה שכל כך שמחתי בהתחתן זה להתרחק מהשפחה שלי. אם זה היה תלוי בי הייתי רואה אותם פעם בחודשיים אולי.
נראה לי שאני בעיקר פורקת. אם יש עצות מועילות אני אשמח. אני בעיקר עצבנית ולא רוצה להכנע לשטויות האלו. אני גם מפחדת שאם אני אזמין אותה פעם אחת היא תצפה לעוד.
כל חורף חוזר לו אותו סיפור,
תעלומה עקשנית, ממש סיוט חמור:
הבכור מתקלח ושר לו שירים,
ואחריו נשארים רק מים קרים.
הדוד דלק שעות, עבד כמו חייל,
ובכל זאת אין לי מים, ממש חבל.
חשבנו: יש תקלה, הדוד חלוד
לא ידענו מה עושה שם הילד החמוד.
פותח את המים החמים בלי בושה,
ומשם מתחילה הדרמה הקשה.
הוא מחכה שהמים יתקררו ויהיו נעימים,
הדוד מתרוקן, הילד שמח בעננים.
רק כשהטמפרטורה “מושלמת”, לא פחות,
הוא מתחיל להתקלח אחרי שהדוד פרש לאנחות.
וכל זה, כן כן, אני לא מדבר שטויות,
במקום לפתוח מראש על טמפרטורות ראויות.
הוא כמובן חמוד ובכלל לא סדיסט,
אך יש מלא הפתעות בגידול ילד אוטיסט.
ננחם את עצמנו שהסיפור עוד לא אבוד,
הרי יש קצבת נכות שמשלמת על הדוד.
(כמובן, לא מהמקרה המתואר...)
בתור אמא לשני אוטיסטים חמודים (השנייה עוד קטנה מכדי להתקלח בעצמה) אני יכולה להזדהות... (גם אם זה לא קורה אצלנו כך בדיוק - ולו רק כי החימום של המים אצלנו עובד על גז, אז אי אפשר לגמור את המים החמים...)
הילדים המתוקים שלנו (עם קשיים שלהם אבל ממש לא אוטיסטים), מתנהלים בדיוק באותה צורה.
אבל כל עוד הם רבים ביניהם על מי בסדר ומי לא בסדר, שיהנו 😅
את הברז - הם יקבלו מים נעימים?
כי לפי מה שאני מבינה, זה מה שעבר בראש של הילד של פותח השרשור: הוא פשוט לא הבין שאם הוא מכוון את הברז על המים הכי חמים - הם יישארו חמים כל עוד יש בדוד מים חמים... (לא מדובר פה על מתבגר שנהנה להיות במקלחת שעות סתם ככה...)
כמו שאמר מי שאמר:
להיות אבא לנער אוטיסט בן 14, זה לדבר איתו על הבדלים בשיטת המשטר בין מדינות שונות בקרן אפריקה, או על שיטות מתקדמות לייצור מים כבדים בכור גרעיני, ואז לרדת על הריצפה בשביל לקשור לו את השרוכים...
היה שלב ששקלנו לשים ברז חשמלי כדי להגביל את המים במקלחות.
איני מכיר אותך ואת תשתיות המים בביתך.
אבל שווה (ברצינות) להזמין בעל מקצוע לבדוק את העניין.
1.גם תוכל מראש לכוון לאיזה טמפרטורה נעימה לו והיא תשאר ככה לאורך כל המקלחת ותמיד. חורף קיץ סתיו אביב.
2. אין בזבוז של מים חמים
3. דקה אחריו הבא בתור יכול להכנס בלי צורך לחכות שהדוד יתחמם.
כספית לחמם ליטר מים בגז קצת יותר יקר מאשר בדוד
אבל במקרה שלך זה יצא זול יותר
מכבים לפני שבת.
ואם שוכחים אז צריך להקפיד ממש, לפתוח את הברז על מים קרים בלבד.
זה מה שהבנתי, לנו אין חימום מים בגז.

מכבים לפני השבת או חג ואם חורף אז אין מים חמים (כי יש בעיה עם מים של דוד ) ואם קיץ זה מהדוד שמש.... בכל מקרה 24 שעות בלי מים חמים להתקלח אפשר לחיות מתקלחים לפני שבת ובצאת השבת....
מכבים את המכשיר לפני שבת.
פעם בשנה בממוצע אני שוכח לכבות לפני שבת, אז אני סוגר את הברז הראשי של כל המים החמים בבית כדי שלא נגיע לידי חילול שבת בשוגג.
אם כן, יש לי פיתרון אוטומטי בשבילך.
האמת חשבתי על כך.
על בקר חשמלי.
השאלה אם יש משהו שיודע להיות מסונכרן לפי שבתות וחגים
כניסה ויציאת שבת וכו'
אם אני לא טועה עלה סביב 3-4 אלף לפני 7 שנים
אבל זה שדרוג למקלחת!
זה קצת יותר יקר מדוד פר ליטר.
וגם גורם למקלחות ארוכות יותר (בזבוז גז ומים)
אבל זה מונע את הצורך בהחלפת פלאנץ
מונע מריבות על מי גמר את המים
ומשפר את חווית המקלחת
מי שמתקין את זה זה לא מטעמי חסכון בכסף
בדיוק כמו שמייבש כביסה משפר חיים אבל מגדיל הוצאות
ואנחנו משלמים סביב 1.5 שקל לשעת עבודה של דוד.
וזה היה לפני הרפורמה שעברנו לבזק אנרג'י.
לפני כמה שנים הייתי במקום של ייאוש.
התחתנתי צעירה ותמימה עם אדם שפגע בי ורמס אותי יום־יום, מהרגע שנכנסנו לנישואים.
אחרי שנים של פחד והשפלה, הגיע רגע אחד מכריע – תקרית שבה הוא הרים עליי יד.
באותו יום קיבלתי החלטה: אני הולכת, ולא חוזרת.
ועשיתי את זה.
עזבתי עם הילדים שלי ויצאתי לדרך חדשה.
המשפחה תמכה בי, החברות והחברים עטפו אותי, וכולם היו גאים בי – אפילו בני משפחה שלו.
והכי חשוב: אני גאה בעצמי.
עברתי מהחושך אל האור.
הצלתי את עצמי – בזמן.
והצלתי את הילדים שלי.
היום אני במקום אחר לגמרי.
יש לי עסק פרטי, יש לי רישיון, ובעזרת השם יהיה לי גם בית משלי.
ועדיין, כמו לכל מי שעבר טראומה, יש תקופות של נפילות באנרגיה.
אולי זיכרונות, אולי פצעים שהודחקו.
לא מזמן, כשמצאתי את עצמי שוב במצב ירוד, עלו בי תמונות מהעבר:
איך אחרי מכות או יריקות לפנים הוא היה יוצא מהבית,
ואני נשארת לבד בחדר, בוכה,
עם הילדים הקטנים סביבי.
בלי למי לספר, בלי כתף להישען עליה.
ואז נזכרתי איך הייתי מגיעה לכאן, כותבת שרשור,
ואנשים זרים – טובים – היו מגיבים, מחזקים, מרימים אותי מהרצפה.
כי אז באמת לא היה לי עם מי לשתף.
כשקיבלתי את ההחלטה להתגרש, אנשים לא האמינו שאעשה את זה.
זה היה צעד אמיץ, כמעט בלתי נתפס.
והיום אני רוצה לומר תודה.
עברו כמה שנים, אבל תודה על האנושיות, על הטוב, על היד המושטת.
רק לומר: בסוף יש סוף טוב, גם אם הדרך קשה וכואבת.
יש אור גדול בדרך.
תהיי חזקה.
תאמיני בעצמך
בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.
היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?
חחחח תודה
אשתי מאוד יפה בעייני, ברמה שכשאני לומד מדרש או רש"י שמזכיר אשה יפה, עולה לי בראש הדמיון של אשתי,
למרות, שבשכל אין לי ספק שבוודאי לא היום אחרי כמה וכמה הריונות ולידות ועניינים רפואיים וגם לא לפני כן - היא לא היתה זוכה בשום תחרות חיצונית, בפרמטרים של אלו שמסתכלים על החיצוניות.
אני מכיר לא מעט גברים, שכשנוצר קשר רגשי כבר לא הטרידו אותם ענייני יופי שלפני כן היו להם משמעותיים.
מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️
לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.
תודה!!
מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.
כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות
עיצוב שוקולד לפרלינים
ציור בקפה
יש לי המלצות..
תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז
לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..
אפשר להזמין דברים ספציפיים.
עטרה
054-946-6341
יש לה סדנאות מגוונות
לדעתי היא תוכל לתת לך מענה מדיוק
בעבר היתה גם ניק מאוד מוכר כאן
מישהו מכיר מניסיון ויודע להמליץ בין טיוטה היילנדר לבנם קיה סורנטו
שניהם חצי היברידיים, 7 מקומות
לשימוש עירוני
תודה 🙏