צריך להתחיל מדברים קטנים שקל לך לעשות אותם

אחרי זה לעבור ליותר קשים

ובסוף לעבור להכי הכי קשים שנראה שאי אפשר לעשות אותם

הקטע זה ההדרגה וכך מצליחים(מנסיון)

יותר ממוזמנת

היה לי חבר שהיה הכי בישן בעולם ויום אחד החליט שנימאס לו  אז לאט לאט ועכשיו הוא אחד האנשים עם הכי הרבה אומץ שאני מכיר רק  להאמין בעצמך.........מקוווה שעזרתי....

חשבתי שזאת אני

אשתי הייתה מתפדחת לדבר עם נהג אוטובוס...

הכל טוב.

לאט לאט.

מראה חיצוני?

בעיות דיבור?

חברות פגעו בך בעבר כשניסית להתבלט?

דימוי עצמי נמוך ביחס לחברות?

כמדומני שפעמים שהתדמית מושפעת מהעבר של האדם.

הייתי מציע שתנסי להשתחרר בחברה חדשה שלא מכירה אותך מספיק טוב. נסי ליצור תדמית של "לא ביישנית" ומשם להמשיך להתפתח באותו כיוון.

בהצלחה.

את צריכה לשיים לב האם זה רק בישנות וזה טבעי או שזה גם קצת בעיה של ביטחון עצמי

לי היה בעיה של ביטחון עצמי יחד עם המון האשמה עצמית ויסורי מצפון על כל שטות שעשיתי ומשהוא יכול היה להבחין (ובטוח שכבר הספיק לשכוח ) וכו'...

הייתי מתפדחאת לצלצל בתחנה שהייתי צריכה לרדת מהאוטובוס לשאול את הנהג שאלות וכו'... לדבר בטלפון כדי לבקש אינפורמציה וכו'...

כיום ב"ה אני כבר במקום אחר לגמרי לגמרי

אבל זה בא מהמון המון חשיבה שכלית חיזוק עצמי שמותר לכולם לדעת שאני קיימת וכו'...

ולאט לאט מצליחים לדבר להביע להיות ולעשות מה שאת צרכיה ומתי שאת צרכיה בלי מגבלות !!!!

אני מקווה שבעז"ה תצילחי למצוא את הדרך שטובה לך

מקווה שזה מעודד שיש דרך להתמודד ולהתגבר על זה !!!

כן כשמי כן  אני סבתא (צעירה)

את מבטאת מאד יפה את הבעיה.  הייתי כזאת בדברים מסויימים השתחררתי מי זה לאט לאט אבל רק בשנים האחרונות טיפלתיהבזה ממש

וכן העצה שלי.

כדאי להיזכר במקרים כאלו (שפחדת מהם שהתביישת מהם) כשהיית קטנה ולמה הרגשת ככה. ( פחד מכישלון פחד שיחשבו שאת טיפשה וכן הלאה) ועל מה שקורה לך עכשו ולעשות את זה כל יום! בילדות אנו מאמצים דרכים לא טובים להתמודד עם כל מיני מצבים בבגרות אנו מתקנים ומחפשים להתמודד אחרת.

תזכרי למה התביישת כילדה אפילו כפעוטה ולתת לבושה הזאת מקום, לגיטימיות.  הבושה כילדה הופכת מהר מאד ל"מה יגידו" כנערה ובוגרת.  אבל את רוצה להיות אמיתית ולא לפחד מכל דבר.

אם עברת את ה20 אני גם ממליצה על לימוד ימימה.(:

בהצלחה

נשמע שאת סובלת מאוד, שתי עצות שהן קצת פרדוקס יכולות ממש לעזור

1 הודיעי בקול רם ובכל הזדמנות שאת ביישנית ובקשי עזרה מהסובבים- תתפלאי לגלות כמה אנשים טובים!!

2 ראי את הטוב שבבישנות העדינות הצניעות שיש בתכונה זו- הן כגן עדן נדיר בעולם מוחצן. כשתשלימי עם הביישנות יתפנו בך כוחות לגלות את החלקים האחרים שבך... של אומץ . כמו לפנות לעזרה באינטרנט... כל טוב ושנה טובה

לא אמור ליהיות אכפת לך מה אחרים חושבים עלייך ולא להיתביש

עכשיו זה מרגיש נורא שאת מתביישת מכל דבר אבל כשתגדלי תגלי שזו תכונה יפה.
בנתיים כשאת מתבגרת זה טבעי, אבל אל תתני לזה להשתלט עלייך
בואי נגיד את זה ככה-העולם לא סובב סביבך, אז אם תלכי למכולת ותקני משהו אל תתבישי מהמוכר, מהילדים בכיתה או מכל מי שאת מתביישת ממנו כי בתכלס, אין להם מושג מי את וממש גם לא מעניין אותם(מציאות מרה)
אז תרימי את הראש ואת הביטחון העצמי, זה בא עם הגיל אבל תתחילי להשתדל כבר מעכשיו
תנשמי עמוק,תעמדי ישר
תחפשי את הדברים היפים והטובים שבך ותביני שאת בן אדם שיש לו מקום בעולם וזכות להיות.
ושימי פססססססססס על כולם!
 

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות