כשמזכיר שמועה בשם הוריו. ללמוד תורה לעילוי נשמתם.
חייב[1] לכבד את אביו[2] ואמו אף לאחר מיתתם[3], כיצד, היה אומר (או[4] כותב) דבר[5] הלכה או שמועה[6] באגדה מפי אביו (או[7] מנהגיה ושמועתיה של אמו בעניני הלכה ואגדה) אם הוא תוך[8] יב' חודש מפטירתו אומר 'כך אמר אבא מורי הריני כפרת משכבו'[9], ואם הוא לאחר יב' חודש, אומר 'זכרונו לברכה' או{C}[10] 'עליו השלום', אבל[11] לא יאמר 'הריני כפרת משכבו'. ואין[12] חילוק בין אב לאם בכל זה. ועיקר[13] הכבוד שיכול לעשות הבן להוריו אחר מיתתם הוא במה שירבה בלימוד התורה[14] כפי יכולתו[15]וכן[16] ידקדק במצוות וירבה בצדקה[17] ומעשים טובים[18], ויתפלל[19] בעד נשמת אביו ואמו, ובזה מועיל לנשמתם[20] יותר מכל דבר אחר. וכל[21] שכן שיש לבנים לילך בדרכים הטובים שצוו אותם הורים לילך, ולהמנע[22] מלעשות דבר שהוריהם היו מצטערים ממנו בחייהם.
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t573283#633988
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] שו"ע סעי' ט'. בצוואת בעל יסוד ושורש העבודה אות כח' שכשעושה מעשים לעילוי נשמת אביו יכוון למצוות עשה של כיבוד הורים. וע' בש"ך יו"ד סי' שמד' סק"ט ובס' נשמת חיים מאמר ב' פכ"ה שמקיים דיני אבילות כהלכתן מקיים מצות כיבוד הורים במותם. ובס' מעבר יב' שפ"א פי"ט שעשיית השכבה ובקשת רחמים על המת ובפרט בל' ימים ראשונים הוא נחת רוח למת. וע' ברמב"ן עה"ת בראשית כג' יט' שצריך לכבד מקום קבורת הוריו ויש בזה משום כיבוד הורים במותם.
[2] ובכל המנהגים המוזכרים להלן (קדיש, לעלות ש"ץ ועוד) יש לנהוג אפילו אם היה אביו צדיק וגדול בתורה. שו"ת חיים ביד סי' קטז'.
[3] ובזמנינו אין חשש להודיע גם לבנים וגם לבנות על הוריהם שנפטרו. ע' בשו"ת חוו"י סי' רכא' ובס' לשון חכמים פכ"ח ובשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' כו' ובחכמת אדם כלל קעא' סעי' י' ובקיצוש"ע סי' רו' סעי' יא' ובשו"ת אבן יקרה ח"ג סי' קכב' ובשו"ת מגן שאול סי' סט'. ובשו"ת משכנות יעקב ח"ג סי' תב' שכן מותר להודיע לבנים והבנות בשעה שאביהם עדיין בחיים שיבואו אליו קודם פטירתו.
[4] לקט יושר עמ' פט'. הרמ"א שם. שו"ת חוו"י סי' עא'. ס' יוסף אומץ עמ' קלא'. ומנהג העולם לכתוב 'הכ"מ' בראשי תיבות, ודלא כס' ליקוטי שושנים מע' כ' אות ח' שלא יכתוב בר"ת.
[5] אבל אם מזכיר דבר שהוא ממיל דעלמא אין צריך לומר הריני כפרת משכבו. שו"ת דברי משה ח"א יו"ד סי' נז' - נח'. שו"ת תשוה"נ ח"ב סי' תמז'. הליכו"ע ח"ח עמ' קז'. אומנם מלשון הקיצוש"ע סי' קמג' סעי' ח' והבא"ח פר' שופטים אות יד' משמע שבכל אופן שמזכירם צריך לומר כן.
[6] וע' בשו"ת הר"י מיגש סי' מז' שכבוד גדול למת שאומרים ד"ת ששמעו מפיו.
[7] הרמ"א שם וע"פ ביאור דבריו בשו"ת תשוה"נ שם. בא"ח פר' שופטים אות יד'. הליכו"ע שם.
[8] וע' בט"ז סקי"ב ובשו"ת זכר שמחה סי' קלא' בשם התשב"ץ ח"א סי' קכב' שגם בחודש היב' יאמר. אומנם בס' יוסף אומץ דיני יב' חודש ובס' לשון חכמים עמ' לד' ובס' דרך פקדויך מ"ע לג' שלא יאמר הריני כפרת משכבו אלא יא' חודש.
[9] ורשאי להוסיף גם לומר 'זכרונו לברכה' ש"ך סקי"ג. יפ"ל סקכ"ג. ערוה"ש סעי' לא' ודלא כט"ז סקי"א.
[10] בא"ח פר' שופטים אות יח'. הגר"מ אליהו זצ"ל בהע' לקיצו"ע סי' קמג'.
[11] ב"י סי' רמ'. ש"ך סקי"ג. ודלא כשו"ת ישכיל עבדי ח"ח יו"ד סי' לא' שמצדד לומר גם לאחר מכן.
[12] רמ"א שם.
[13] שו"ת הרדב"ז סוה"ס צווה א'. יסוד ושורש העבודה בסוה"ס. פלא יועץ ערך 'כיבוד אב ואם'. שע"ת סי' רצ' סק"ב.
[14] ובסוכת שלום כלל א' שבפרט אם מלמד שיעור לרבים וכדו'. ובס' יוסף אומץ עמ' שלא' ובשו"ת דברי מלכיאל ח"ד סי' צו' ובס' סוכת שלום שם שלימוד תורה לע"נ מועיל יותר מכל התפילות והקדישים. ובמדרש תלפיות ענף איפוד ובערוה"ש יו"ד סי' שעו' סעי' יג' שלימוד משניות הוא תיקון גדול לנפטר. ובס' שערי אהרון ויקרא יט' ג' בשם האר"י ז"ל שמעלה גדולה לע"נ הוריו כשלומד בשבת. ובליקוטי תורה להאר"י ז"ל ובס' פלא יועץ ערך 'חידוש' שאם מחדש חידושי תורה בשבת גורם לנשמת הוריו עליה גדולה בעולם הנשמות. ובשיו"ב יו"ד סי' שעו' סקי"א שגם אמירת תהילים בשביל הנפטר מועילה לו מאוד.
[15] ובפרט בכל יב' חודש שלאחר פטירתם וביום הפטירה בכל שנה.
[16] שו"ת דברי מלכיאל ח"ד סי' צו' ולא כהמון העם שמרבים בקדישים ועושים מה שליבם חפץ. וע' בקיצשו"ע סי' קמג' סעי' כא'.
[17] פלא יועץ ערך 'כיבוד אב ואם'. ובס' נאוה קודש עמ' קיג' שהרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע בכל יום ויום היה נותן צדקה לפני התפלה לע"נ אביו ואמו. ויש לידע שיותר טוב שיקנה ספרים לזיכוי הרבים או שיתן צדקה לנזקקים מאשר יתרום ס"ת לע"נ הוריו שיהיה מונח בביהכ"נ בלא שיקראו בו. ובס' אהבת חסד ח"ב פט"ו בהג"ה שראוי לבנים לקנות ש"ס ולתורמו לביהמ"ד ולכתוב שהוא לע"נ אביהם או אימם, או לעשות גמ"ח קבוע לזכרם.
[18] ובודאי שמריבת הבנים על הירושה מסיבה צער גדול להוריהם הנפטרים.
[19] פלא יועץ ערך כיבוד אב ואם.
[20] ובס' חסידים סי' רמא' - רמב' ובשו"ת שלמת חיים סי' שכא' שטוב לומר בכל מצוה שעושה שתהא לע"נ הוריו, ובפרט כשנותן צדקה. ויאמר שעושה כן לע"נ קודם הלימוד השיעור או קיום המצוה. וע' בס' נשמת ישראל ח"ב סי' לג' תיקונים שונים שיעשה הבן המועילים לעילוי נשמת הוריו אחר פטירתם.
[21] שו"ת הגרעק"א סי' סח'. וע' בשו"ת שבו,י ח"א סי' קסח'.
[22] ס' חסידים סי' תקעא'.
