בעקבות השרשור של ותן טל..הקולה טובה

מה דעתכם על זה:

 

(פורסם בפייס)

 

חתונה ישראלית
****
שירה ושחר נישאו אתמול בערב.

כמו שאתם יכולים לראות, גם השקיעה הוזמנה לחתונה. החופה הסתירה את החלק העליון של השמש, טרם שנעלם בחוף בת ים.
החופה – בד לבן על קנה סוף, והצבעים בתוכה יפים לאין ערוך.

שחר, ששירת בצבא כלוחם במגלן, גדל בנס ציונה למשפחה שעלתה מאתיופיה, ושירה, שירתה כמש"קית ת"ש וגדלה כחברה ושכנה צמודה שלנו בהושעיה מאז הולדתה.

אבל כל היופי הזה גם הוא, כאין וכאפס לעומת יופייה העמוק יותר של החתונה. בחתונה הזו היה מגוון של אוכל וסלטים, של מאכלים וסוגי סלט שלא פגשתי באף חתונה.

איך זה קרה לנו?
שירה ושחר החליטו על חתונה "חברתית".
האומץ שלהם, הציפורניים של ההורים שלהם.

המוזמנים לחתונה קיבלו הפנייה לרשימה של מאכלים וכן של שתייה לסוגיה (קלים יותר או קלים פחות). אלה שבביתם מבשלים אוכל כשר, יכלו לבחור ולהכין תבשיל או סלט מהרשימה המלאה, ואחרים יכלו לבחור מרשימת המוצרים הפנויים. זאת כתחליף למתנה.

אז מה יצא לנו מזה?
קודם כל, חתונה נהדרת. עשרות ומאות אלפי השקלים (סוג של משכון עתידי) יוכלו לשמש עכשיו לתחילת חיים מסודרת קצת יותר. הרווחנו אורחים, צעירים ומבוגרים וכל המוזמנים הגיעו (כמעט).

לא נכנסו כאן השיקולים המסמנים לעיתים את החלטתנו באשר להגעה לחתונה, שיקולים הנובעים מהטירוף של עלות המנות וההוגנות הנדרשת במתן המתנה (או ההמחאה) שתכסה לפחות את עלות המנה.

הדבר נכנס לא רק בשיקוליהם של חברי ההורים, אלא גם אצל החברים הצעירים יותר של החתן והכלה שאצלם ה-"300 ₪" אינו דבר של מה בכך. בחתונה הזו כל השיקולים האלה נחסכו.

12 שעות לאחר החתונה, הבנתי שהנאתנו הגדולה מהחתונה של אתמול הייתה בניצחונה של החברה הישראלית בחתונות מסוג אלה

החופה הייתה עם השקיעה, אך עבורנו ואני מניח שעבור כל מי שזכה להשתתף בחתונה הזו, רק התחילה הזריחה.

רעיון מעניין..יעל מהדרום

לק"י

 

לא הבנתי את הסיפור עם האוכל..

המוזמנים שילמו עליו?

לא, נכון?!

הם הביאו אותו..יעלי_א

עלי אישית, זה גדול. יותר מידי יציאה מהשגרה ויצירתיות..

מוגזם לגמרי..לא נסחףיעל מהדרום

לק"י

 

נכון שיש משו משמח בלהיות שותף פעיל בהכנות לשמחות, אבל מצד שני אין לי עניין להעביד אנשים בגלל החתונה שלי.

הייתי פעם בחתונה כזאתאני והוא

בס"ד

 

זוג חילונים בני 30 בערך מירושלים[זה יותר הסגנון שלהם..]

הם התחתנו בגינה הציבורית של השכונה שלהם והיה ממש נחמד.

היה בופה כשר והיה בופה לא כשר. הם שלחו במייל הזמנה עם קובץ של אקסל וכל אחד רשם מה הוא מביא, זה היה מחולק לסוגי אוכל [סלטים, קינוחים וכד'] וזה היה ממש מגניב!! 

הבעיה שזה מתאים ואפשרי לאוכלוסיה מאוד מאוד מסויימת. בעיקר שאנטים מבוגרים קצת..

אני ממש נהנתי מהרעיון וזה היה ממש מגניב!!!

אך לצערי אני לא רואה את עצמי מתחתנת ככה...

אני בלנ"ד מביא עוגיות שוקולד צ'יפס לחתונה שלכם!!נפשי תערוג

או שהמשפחה של עוגי כבר מביאים את זה?! מבולבל

גם אני רוצה עוגיות!! |מורעב| |נדחף|עוגת גבינה.
אתה לא מביא כלום!!אני והוא
רק את עצמך
אני יודע להכין שקשוקה.אריק מהדרום
אז אני יזמין אותך לחתונה שלי חיהלב
הלואי עליאמונלה
פשוט רעיון שטוה אני ישמח למשהו כזה.
תמשיכי לחלום...דוסית גאה!
עבר עריכה על ידי דוסית גאה!!!! בתאריך כ"ג באלול תשע"ג 20:03

קורץ

צוחק.

אהבתיכמו צמח בר

ממש!

 

אבל אין מצב..

מקסים בעיניי! פעם בתקופת העיירות אני חושבת שהציבורמה אני ומה חיי

הכין את הסעודה.זה מקסים והדדי.לא רק חסכוני, זו ממש שותפות בשמחה.

לא משתלם כלכלית.. מי שיביא אוכל לא יביא כסף מתנהת.
אצלנומרוויחים מלא מחתונה
ונדפקים בחתונות האחרות...ותן טל
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ד באלול תשע"ג 10:17

נערך לבקשת הכותב

 

את מרוויחה כמה עשרות אלפים בחתונה, רק כדי להוציא אותם בהמשך החיים (ואף יותר) על חתונות של אחרים...

 

האם הוגן שבני הזוג ירוויחו על גבם של האורחים? את הלהרוויח על חשבון ההורים אני עוד מבין - הם ההורים אחרי הכל - ולמרות זאת, אגב, אני עדיין חושב שהזוג יכול וצריך להתעקש להוזיל עלויות, גם בכדי להקל בכך על ההורים, כי אחרי הכל זה לא שהם מלייאנים או משהו, ותזכרו שלרוב גם יש להם עוד ילדים לחתן, וילדים להאכיל ולשלוח לישיבות וכו' וכו'...

 

כן, קצת הרבה מפריע לי שיש אנשים שמתייחסים לעזרה הזאת של ההורים כמובנת מאליה, וברור להם שבחתונה שלהם הכל יהיה בסטנדרט הרגיל ואולי קצת פחות, כי ברור מי ממן את זה בסופו של דבר, ולמי הולכות המתנות. 

 

תארו לעצמכם רק לרגע שההורים משני הצדדים באים ביושר לזוג ואומרים - אין לנו. מצטערים, אין לנו, ואין לנו אפשרות להכנס עכשיו להלוואות וחובות. עושים מסיבה צנועה או שאתם ממנים בעצמכם את העלויות של מסיבה סטנדרטית.

 

האם אז נראה לכם שהייתם עובדים שנה שלמה בשביל לכסות את העלויות של חתונה כזאת של ערב אחד, רק בשביל להגיד שגם לכם הייתה חתונה כזאת? 

 

אז לא, בציבור שלנו המצב הכלכלי הרבה פעמים לא פשוט, אבל רוב ההורים לא "יעשו את הבושות האלו" לילדים שלהם וגם אם ממש קשה יתאמצו ויקחו הלוואות ויצטמצמו בילדים האחרים בלימודים, באוכל וכו' - העיקר שהדודה מרים תוכל לשבת ב10 בלילה ולאכול סטייק עם חתיכת תפוח אדמה קטנה, ולשלם על כך 180 שקל למנה.

אבסורדי לחלוטין.

 

מה גם שעוד לא דיברנו על יוסי, החבר של אבא לעבודה בהיי טק שמעולם לא ראה אפילו תמונה של הבן שהתחתן כי הוא בכלל עובד במחלקה אחרת ולא ראה מעולם את שולחן העבודה של אבא של החתן - וגם הוא הוזמן לחתונה, נאלץ להגיע כדי לא לפגוע, ולהוציא מכיסו 200 שקל + בזבוז של ערב שבו הוא יכול לבלות עם אשתו ועם הילד הקטן שלו שכבר הרבה זמן רוצה שאב שלו יספר לו את כיפה אדומה אבל אי אפשר כי אבא או בעבודה, או הולך לחתונות של חברים מהעבודה כדי להוציא שם את הכסף שקיבל בעבודה.

 

חבר'ה - תתעוררו, המצב היום הגיע לבלתי נסבל. זה כבר לא עניין של סטנדרט, של להיות כמו כולם ואפילו לא של קמצנות מצידי או מצד כל אחד אחר - זה בסך הכל עניין של להיות עם עיניים אמיתיות פקוחות ולא משקרות לעצמנו, לחברה' שמסביבנו, או לבורא עולם שבוודאי לא התכוון לכך כאשר הכניס את מצוות הקידושין לתורה...

 

אז כן, אני מצהיר כאן - אני בעד לשבור את המוסכמות. גם אם זה אומר משהו מאוד לא רגיל ולא שגרתי. גם אם זה אומר שהמתנות שיביאו האורחים יהיו לו צ'קים שמנים, אלא קומקום לבית, מפה יפה לשולחן, או קישוט נחמד לבית מעשה ידי אשתו של החבר הטוב של החתן שהוזמן יחד עם אישתו, ולהכין קישוט יפה זה גם הרבה יותר זול בשבילם, וגם מבטא יצירתיות+ חיבור אמיתי לבעלי השמחה. וכמובן, ישנה אפשרות שהמתנה תהיה עצם הכנת החתונה עצמה ובזה באמת נהניתי לקרוא את מה שנכתב בראש השרשור על הזוג המיוחד הזה, ומה שעשה - זה דוגמא לזוג שמוכן לשבור מוסכמות למען אמת גדולה ומאירה. 

 

אז כן, אולי המודל הזה לא מתאים לכל מקום ולכל אחד בעיקר בגלל שהוא תלוי בהיענות מצד הקהל והמשתתפים עצמם - אבל זה לא אומר שאין מודלים אחרים שאי אפשר לאמץ. זה לא אומר שאי אפשר להתחתן במקום שהוא לא אולם אירועים שמשלמים בו טונות אלא בכל מרחב גדול מספיק אחר שלרוב מושבת בשעות האלו וישמח להשכיר את עצמו במחיר ממש זול לערב אחד, ולהביא קייטרינג במחיר שפוי, אפילו בלי מלצרים אלא בשיטת הבופה או משהו כזה, וככה להוזיל עלויות ברמה מטורפת. כן, זה לא יהיה כמו באולם.

 

וכן, גם במספר המוזמנים - מעבר למשפחה הקרובה והרחוקה, שבגדול מאוד צריכה להסתכם בכעד 300-400 איש לשני הצדדים גם יחד (וזה במשפחות גדולות... כי אני לא מדבר על להזמין את הבן דוד מדרגה חמישית שאפילו סבא שלך לא מכיר. אני מדבר עד דרגת בני דודים של הורים, הכי רחוק...) - מעבר לזה להזמין בעיקר את החברים והחברות של החתן והכלה (שהם המשמחים העיקריים בחתונה, ואם יש מישהו שלא צריך לקבל מנות משמחים ולא צריך להביא מתנה - זה הם, כי המתנה הכי גדולה שם מביאים זה "כיצד מרקדין לפני הכלה"  ו"כל המשמח חתן ביום חופתו...". וחוץ מזה, חברים ממש טובים של ההורים, בעדיפות לכך שיכירו גם את החתן/הכלה...

 

חברים רחוקים וכו' וכו' - תשמרו לשבע ברכות ודברים מהסוג הזה...

 

חתונה לא צריכה לצאת עם 700 מוזמנים. גם לא 600. 

 

אז אולי זה לא תהיה "חתונה סטנדרטית ורגילה פלוס מינוס" - אבל מבטיח לכם שהריקודים והשמחה שם יהיו לא פחות מועטים גם אם זה אומר שדודה מרים תאלץ לשלוח את אחד האחיינים שישים לה בצלחת מנת עוף יפה עם אורז וקוסקוס - ולא מנת סטייק כי סטייק לא נכנס לתפריט בשל מחירו. זה לא בושה. וגם אם זה אומר שלא תראו את יוסי החבר לעבודה של אבא בחתונה. זה לא בושה שהוא יילך להינות קצת עם אשתו בבית קפה/יסיים בפעם הראשונה זה 3 שנים את כיםה אדומה לבן הקטן שלו...

 

 

והלוואי שמי שאתחתן איתה, תסכים לחפש איתי מודל שיהיה שפוי יותר בהוצאותיו, גם למען החתן והכלה שבאמת הדבר האחרון שהם צריכים ביום השמח הזה זה אירוע כזה מפוצץ מסביבם, וגם למען הורי החתן והכלה ולמען חשבון הבנק שלהם + התקפי הלב העתידיים שפחות יגיעו... וכן, גם למען האורחים, שכעת יגיעו בלב יותר שלם לחתונה כאשר מראש מיידעים אותם על כך שזאת חתונה לא שגרתית, ועקב כך מתכננים גם את הוצאותיהם...

 

אני באמת מאמין בדרך הזאת, ולא רואה בכך סיבה לבושה או ל"צניעות מזוייפת" או לכל דבר מעין זה - אני רואה בכך מקור לגאווה, לידיעה שגם כשהאמת לא כזאת מסתדרת בתבנית המקובלת, בסופו של דבר אם המהפיכה שאני חולם עליה תקרה, היא תקרה בגלל בודדים שיתחילו אותה בהתחלה... בגלל משוגעים שהגיעו ליישב את הביצות במדינת ישראל כשכל אחיהם בגולה צחקו להם ואמרו להם שפה זה מדבר ושלא ייצא מפה כלום.

 

מסתבר שבמדבר הזה מנות אוכל עולות ממש ממש יקר...

 

[אגב, יש לי גם חלום, שאיש עסקים אמיד, דתי, או אפילו לא דתי, יפתח מיזם משותף שלו ושל עוד אנשי עסקים אמידים שירתום למיזם, של פתיחת אולמות אירועים נחמדים ומכובדים ממש, שכל מטרתם תהיה לקדש שם שמיים, והמחירים בהם יהיו לכיסוי ההוצאות בלבד ולא מעבר לזה. המיזם יתבסס גם כמובן על תרומות של אנשים כאלו ואחרים, אבל גם, בעיקר, על ההרצון לשנות וליצור תרבות אחרת, נעימה יותר].

 

 

זה לא מקובל, זה לא רגיל, זה לא השפה השולטת היום ברחוב - ואני אפילו מודה שלפי מה שאני רואה אני קיצוני בדעותיי יותר מאילו שכתבו את הדיעות הכי מקילות והכי מוזילות שכאן... ואני לא מתבייש בזה, ורק מתפלל שכאמור, גם האחת שאני אבחר בה והיא תבחר בי, תהיה כזאת שגם תהיה מוכנה לצעוד אל החלום הזה גם אם זה אומר להקריב חלק ממה שחלמה עליו מאז גיל 12. (ואגלה לכם סוד - גם אם ההורים קצת ילחצו בקטע הזה, אם תעמדו על שלכם ותסבירו בנועם שאתם לא רוצים ככה, בסוף הם ילכו איתכם בדרך שלכם ובסופו של דבר, גם אם לא יודו בזה בפרהסייה, הלב שלהם יישמח מהפחות טררם הזה).

 

סוף נאום ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה (במחיר של 70 שקל מנה גג  )

איזה בחור רציני ת.
עכשיו ראיתי שהבנת שזה קריצה אז מחקתי.

עקרונית אני מסכימה. ואני לא נותנת ממה שאין לי.. ולא מחזירה כמו שהביאו.

אבל במקומות שזה נהוג, אני יכולה להבין את זה.
אדם שמחתן ילד, ועושה בר מצווה לשני.. צריך לקחת הלוואה. אז במקום הלוואה עם ריבית שמנה מהבנק, מלווים לו עד האירוע הבא שלנו...

זה לא ככ שלילי בעיני במקומות שזה מקובל.
^^^^ חובה לקרוא!!!! חותמת על כל מילה.עוגת גבינה.
אה, ול ת. :ותן טל

שלא יצא חלילה שכל ההודעה למעלה שכתבתי כמשורשרת אלייך היא ספציפית אלייך...אני יודע שכתבת עם קריצה וזה בסדר ואני אבין, זה רק היה עילה בשבילי כדי לשפוך את כל אשר על ליבי בנושא, ואני מצהיר פה קבל עם ועדה שדבריי ממש לא היו מכוונים כלפייך, אלא בכללי כלפי כולם וגם כלפי עצמי..

מסכימה לגמרי שכל נושא החתונות והמתנות צריך שינויאוריןאחרונה

דרסטי. אחד הרבנים כתב בהזמנה לחתונה של בתו: כיבוד קל יוגש. ואכן היה פיתות וסלטים ועוגות. מה רע?

האורחים ידעו שלא צריך להביא צ'קים מנופחים והסתפקו במתנה ולא נלחצו מההוצאה. היה שמח ואף אחד לא יצא רעב.

יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

בתור בת מאה אחוז הייתי רוצה להמשיךהגבעות בלב תמיד

דבר ראשון, אני אישית הייתי רוצה להמשיך בוודאות. לא לכולן חשוב הדומיננטיות של הצד השני בדייטים!

אני ועוד הרבה חברות שלי חיפשו או מחפשות אדם רגיש, עדין, מכיל, מאוזן, שרואה את האחר ומבין ניואנסים. והשאר גם מתפתח העיני עם הזמן - לפעמים אדם צריך להרגיש מספיק בנוח ועם ביטחון בסיסי בקשר בשביל להוביל, להביע את דעתו, להיות קול ההגיון וכו'.


וגם בעיני בכל מקרה צריך לזכור שדייטים הם די 'מחוץ לחיים האמיתיים' - לא בהכרח משקפים את כל צדדי האישיות, מגיעים לחוצים, הפגישות נעות במסלול מובנה, בחיים האמיתיים מביאים הרבה יותר את כל המורכבות וכל צדדי האישיות. לדוגמא אני לא מנהיגה בדינימיקה קבוצתית, אבל כשצריך - לדוגמא יש מצב חירום בעבודה וכו' - אני לגמרי תופסת פיקוד, יש לכולנו רבדים באישיות ויש המון סיטואציות בחיים האמיתיים שאני בטוחה שאתה מוביל, הקול השפוי וכד' ויש סיטואציות שאתה צריך להיות עם עצמך ולעבד רגשות (כמו כולם בעצם..).


גם בעיני תפרגן לעצמך על הרגישות שלך, זו מתנה גדולה ואישית ממש עודד איתי לקרוא שיש כמה גברים רגישים בעולם, ועם עדינות נפש שחשבתי שאולי לא קיימת..

אני גם רוצה למשל מישהו שירצה להקים איתי חווה עם כלבי תרפיה, ולא מוצאת כי מסתבר שאין הרבה שמתחברים לרעיון (לגיטימי לגמרי). אז כמו שאומרת לעצמי, אומרת גם לך - מי שתתאים לך ויהיה לכם טוב ביחד, תגיע! מי שחתכה או הקשר לא היה שייך, כנראה שאם הייתם ממשיכים היו כל מיני קונפלקטים וקשיים שה' חסך ממך 😉


ותזכור - רגישות היא לא חסרון, היא מעלה גדולה! אל תכנס לסטריואטפים על צד נשי וגברי, או על ציפיות של אחרים.. אתה לא אמור להכנס לתבנית שהיא מאוד מוכללת ומוקצנת כמו סטריוטיפ גברי, או להיות בריצוי כלפי חלומות ושאיפות של אחרים. תהיה מי שאתה, מי שמתאימה תגיע!

מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

מה הקשר?!הסטורי
חחחחחחח הסטורי אני מדמיין אותך על פי הודעותיךצדיק יסוד עלום

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

לא אדום מזעםהסטורי
יותר סקרן, חוויה אנתרופולוגית לנסות להבין את הראש של חסדי.


(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

אני הייתי מדבר אפילו יותר בחריפות ממךצדיק יסוד עלום
אבל צריך לכבד ומי אנו בלא נימוסינו?
נכון. אבל האם מפני כך נעזוב את האמתחסדי הים

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

ממש לא לעזובהסטורי
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

 

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

"כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ"חסדי הים
עד כמה שאני יודע, תקופת הגאונים הסתיימה ממזמן…נייקיי

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

כדאי לפתוח שותי"ם של המאות השניםחסדי הים

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

ישאלו אותך בשמים למה לא הייתקעלעברימבאר
חסדי הים, לא למה לא היית גאון או אבא של גאון (כמו הסיפור על רבי זושא).


כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

אנא לא ר' זושא ידענא אלא מתניתא ידענא:חסדי הים
"לפיכך יהיו אומרים כל אחד ואחד, מתי יגיעו מעשיי למעשה אברהם יצחק ויעקב" (תנא דבי אליהו פרשה כג)
זה שכל אחד צריך לשאול, זה אומר שבהכרחadvfb

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

 

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

 

 

אני לא מבין בדרגות רוחניות. אני רקחסדי הים

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

ומי אמר,שאתה לא יכול וראויקעלעברימבאר
להיות בעל דרגה רוחנית גבוהה?
מסכים עם הרישאadvfb
מעשיך כמו אברהם זה לא חייב להיותקעלעברימבאר
כמו גדול הדור. כתוב כמו האבות, לא כמו משה
הכח הזה נטוע בנו מכח האבות להגיעחסדי הים

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

..שפלות רוח

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

"בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָהחסדי הים
וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל עַל לְחֵיהֶם וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל".
אם אתה אדם שמקשיב לאנשיםadvfb

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

..צדיק יסוד עלום
עבר עריכה על ידי צדיק יסוד עלום בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 13:48

לא חשוב

לרדת מעץ החיים?חסדי הים
"וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן". "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים. "וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה". "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים".
לא, מעץ הדעת טוב ורעadvfb
"מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דקשיר לון ביצר הטוב למהויחסדי הים
עזר בהדייהו".
..advfbאחרונה
מסכים עם הכותרתפשוט אני..
עם ההמשך פחות
הוריו של מר שושני דחפו אותו להיות גדול הדוראריק מהדרום
זה לא הפך את שושני להיות מאושר יותר, בספק אם הפך את הוריו.
לא דברתי על לדחוף. התכוונתי שאני ואשתי לעתידחסדי הים

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

רב' חסדי, אתה איש חמוד.די שרוט
ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

חחח גדולהפי
אוחזיויקאחרונה
שוב נר בלי ביתאנונימיכלשהו

כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.

בעז"ה שנה הבאה 'נר לבי בית'חסדי הים

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

היום זה עדיין "זאת חנוכה" וההשפעה עדיין קיימתנפש חיה.אחרונה

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

 

 

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפי
ומנגד משדרים נחת נעימות
אולי לבדוק בעדינות את הנקודה הזאת בבירוריםadvfb

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אם יצאת עם כמה בנות, ואף פעם לא הגעת לפגישה שנייה-לגיטימי?אחרונה

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי היםאחרונה
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
לבנים גורמים להרגיש רע על חיצוניותלאצעיר

אותה שדכנית שאמרה לי לא לפסול על מראה, לא מצמצה כשאמרה לי שפוסלות אותי כי לבחורות חשוב שהבעל יהיה יפה בעיניהן, בלי שמץ של ביקורת.


אף אחד לא אומר להפגש עם מישהו ברמת "דוחה". לשני המינים. רק אומרים לוודא שריחוק קטן-בינוני לא יהפוך אצלך בראש ל"דוחה".


ובגיל מסויים באמת שצריך להעיף את תווית ה"קשיש"( מבזה בפני עצמו) הזו. במיוחד שביולוגית אכן יש הבדלים קריטיים.

ברווקות מאוחרת - בחור שמבוגר ממישהי גם ב10 שנים מתמודד( סטטיסטית) עם פחות מורכבות מבחינה ביולוגית. טענות לקב"ה. 

הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

אולי יעניין אותך