לעלות כשליח ציבור, לעלות לתורה, לקרוא מפטיר, לעילוי נשמת הוריו. ושלא לעשות מריבה על כך.
בכלל[1] כיבוד הוריו לאחר מיתתם שישתדל בנם[2] להיות שליח[3] ציבור בכל[4] יב' חודש שלאחר פטירתם[5], וכן[6] בכל שנה ביום פטירתם. וכן[7] נוהגים לעלות[8] למפטיר[9] בשבת בתוך יב' חודש על אביו ואמו, ובכל שנה בשבת שלפני יום היארצייט, וכן{C}[10] ביום היאר צייט עצמו יעלה לתורה[11], ויאמר עליהם השכבה. ובכל[12] הדברים[13] הללו (קדיש, ש"ץ עליה למפטיר וכדו') חלילה לעשות מריבה בשביל כך{C}[14]{C}.
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] רמ"א יו"ד סוס"י שעו'. ובשו"ת דברי מלכיאל ח"ד סי' צו' שאם יש לו הפסד ממון בשביל כך פטור.
[2] ובהליכות שלמה תפלה פי"ח סעי' ח' בשם הגרש"ז אוייערבעך זצ"ל שיש כמה אחים אבלים יכולים להתפלל באותו ביהכ"נ ואין צריכים לסדר מנין נפרד לכל אחד. ובילק"י כבוד הורים עמ' תריא' שיעשו האחים תורנות.
[3] ופשוט דהיינו דוקא כשהוא ראוי להיות שליח ציבור בכל התנאים המוזכרים בפוסקים. וע' בפמ"ג או"ח סי' קלב' א"א סק"ב שאם האבל אינו חותך האותיות כראוי לא יעלה.
[4] ולהיות ש"ץ לאבל על אביו ואמו בתוך שבעה יש בזה מנהגים שונים ע' בשו"ת כנסת יחזקאל יו"ד סי' מד' אות לד' ובהגהות ב"ה על השו"ע יו"ד סי' שפד' ובקיצשו"ע סי' רי' סעי' ה' ובהליכות שלמה תפלה פי"ח סעי' ח' ובשו"ת יבי"א ח"ד יו"ד סי' לב' בשם הרבה פוסקים שמותר ואף ראוי לעשות כן, אולם מהחכמ"א כלל קסה' סקי"א ובשו"ת חת"ס יו"ד סי' שנב', ולמעשה הוא תלוי במנהגים.
[5] ע' בב"י יו"ד סוס"י שעו' וברמ"א שם סעי' ו' בשם הכלבו שבפרט בערבית של מוצאי שבת שיש בזה תועלת לנפטר. ובחיי"א כלל קעא' סעי' יב' שהא הדין בכל תפילת ערבית שאז התגברות הדינים.
[6] וע' בביה"ל סי' קלב' שמי שיש לו יארצייט על אביו או אמו הוא קודם לאבל בתוך יב' חודש לעלות ש"ץ.
[7] רמ"א יו"ד סי' שעו' סעי' ו'. ברכ"י סי' רפד'. שו"ת ויען אברהם סי' לו'. הליכו"ע פר' שופטים אות יא'.
[8] אם אינו יכול לעלות למפטיר יעלה לעליה אחרת.
[9] ואם אינו יודע לקרוא ההפטרה כראוי, לא יעלה או שיקרא אחר במקומו והוא יברך הברכות. ע' חסד לאלפים סי' קלבה סקכ"ה.
[10] ע' ביה"ל סי' קלו'.
[11] ואם חל היארצייט בשבת יעלה למפטיר.
[12] ע' בד"מ או"ח סי' נג' סקי"א ובכה"ח שם סקצ"ו. ואדרבא עושה נחת רוח גדול להוריו במה שמוותר.
[13] וע' בשו"ת שאילת יעב"ץ סי' עד' ובמ"ב סי' רא סק"א משמו שיש מקומות הנוהגים ליתן לאבל תוך יב' חודש לזמן ולברך ברכת המזון.
[14] ועוד דברים נוספים טוב לנהוג בהם ביב' חודש על אביו ואמו, ע' בס' יוסף אומץ דיני שלושים ויב' חודש עמ' שלא' ובשו"ת שבו"י ח"א סי' קב' ובפ"ת יו"ד סי' שעה' סק"ג שיברך הוא ברכת הזימון. וע' בפי' רבינו בחיי סו"פ שופטים ובס' מעבר יבוק מאמר שפת אמת פכ"א שיאמר דברי תורה ברבים.
