עבר עריכה על ידי המדינאי בתאריך כ"ו באלול תשע"ג 09:52
עבר עריכה על ידי המדינאי בתאריך כ"ו באלול תשע"ג 09:51
עבר עריכה על ידי המדינאי בתאריך כ"ו באלול תשע"ג 09:50
עבר עריכה על ידי המדינאי בתאריך כ"ו באלול תשע"ג 09:49
עבר עריכה על ידי המדינאי בתאריך כ"ו באלול תשע"ג 09:46
עבר עריכה על ידי המדינאי בתאריך כ"ו באלול תשע"ג 09:29
עבר עריכה על ידי המדינאי בתאריך כ"ו באלול תשע"ג 09:29
אין אנו מאחלים שיהרגו אחד את השני, הרבה עדיף שלא יהרגו כלל וישאפו לשלום ושלווה.
מה שאנו מוצאים בדברי חז"ל שאם יש מלחמות צריכים לצפות למשיח, אין הפירוש שזה לכלתחילה, רק הפוך: שגם במצב הקשה הזה יהודי מתעלה מעל הכול, ואדרבה המצב הקשה הזה מעודד אותו להאמין עוד יותר במשיח. אבל זה לא הפירוש שיהודי שואף למצב הקשה חס וחלילה, כי משיח יכול להגיע גם בזמנים טובים (ראה מאמר תצוה נב).
לדוגמה: מוצאים בדברי רז"ל שלפני משיח יהיה המון חוצפה, ויהיה יוקר מחייה, ועוד דברים דומים, זה לא הפירוש שאנו שואפים לזה חס וחלילה, אלא שגם במצב כזה יהודי אינו מאבד את תקוותו חס וחלילה, אלא אדרבה מגביר עוד יותר את הצפייה למשיח.
http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=83
אין לתת שטחים מא"י לגוים, ואדרבה: "גבוריהם יושבים בערי הספר ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים להכנס בה".
...
והשמירה ד"ברזל ונחושת מנעליך" נעשית באופן שאין צורך במלחמה כלל... ונמצא - שענין זה מביא תועלת גם לצד שכנגד, כי כאשר אין צורך במלחמה - אין הרוגים ופצועים גם אצל הצד שכנגד..
והנהגה באופן האמור היא גם "ברכה" לצד שכנגד - שאין פוגעים בו כלל כי "בשבעה דרכים ינוסו לפניך", וכאשר הצד שכנגד בא אל ארצו שנותן לו הקב"ה במרחק ממקום ישובם של בנ"י (כך שלא יוכלו לפגוע ח"ו בשלומם ובטחונם של בנ"י), הרי גם הוא מנהל את חייו באופן ד"לשבת יצרה", ע"י קיום ז' מצוות דב"נ.
(שיחת ליל י"ג תשרי תשמ"ג)
זכור לי ברור באחת השיחות גם ביטוי שהתנהגות תקיפה תביא לפחות הרוגים גם בצד שכנגד ו"פחות הרוגים גם בקרב המחבלים", אבל אין לי קישור לזה.