לקרוא לילדיו על שם אביו ואמו שנפטרו. להחזיר גזילת או חובות אביו אחר פטירתו.
מצוה[1] שיקרא שם בנו[2] או בתו על שם[3] אביו[4] או אמו (או[5] שם הורי אשתו) שנפטרו[6]. ולמנהג[7] הספרדים הורי האב קודמים להורי האשה בזה, אבל למנהג[8] האשכנזים הורי האשה קודמים. ומי[9] שאביו לא היה שומר תורה ומצוות ורוצה לקרוא לבנו על שם אביו, יכוין בשעת קריאת השם לבן גם אחר צדיק שנקרא בשם זה. אב[10] או אם שגזלו ולא השיבו הגזילה מחוייבים היורשים לשלם מכספי הירושה לנגנב את דמי הגניבה. וכן[11] אם יש להם חוב[12] יחזירו[13] יפרעו הבנים החוב מכספי הירושה[14].
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t574807#6352627
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] ס' זוכר הבית סי' כד' אות ג'. וע' בשד"ח מע' כ' כלל קד' בשו"ת בצל החכמה ח"ג סי' קח' ובס' מילי דחסידותא סי' תעז' שיש בזה משום מכבדו במותו. וע' בשו"ת אג"מ אבה"ע ח"ג סי' כו' ובשו"ת יהודה יעלה יו"ד סי' רמז' ובשערים המצויינים בהלכה ח"ד סי' קמג' סקי"ד שאם שם אביו כשם חמיו ואביו עודנו בחיים, לנוהגין שאין קוראים על שם החי, לא יקרא לבנו על שם חמיו, והוא הדין לקרוא שמותר לקרוא לבנו ע"ש אביו שנפטר אפילו שהוא כשםחמיו שבעודו בחיים, ואפילו אם אשתו מתנגדת לזה.
[2] ויש שנהגו לקרוא שם הספר שחיברו על שם אביו או אמו כדי לכבדם. ע' הקדמה לשו"ת חוו"י ולצל"ח ולברכת שמואל ולברכת פרץ.
[3] וע' בארחות רבינו ח"ג עמ' קנח' בשם החזו"א זצ"ל שאם ההורים קרואים בשמות לועזים ורוצה הבן לקרוא לבנו על שמם, יש לתרגם השמות לעברית (כגון לתרגם פיגא לצפורה גולדא לזהבה וכל כיוצ"ב). ועוד שם שאם ההורה נקרא בשם שיגרום בושה לילד אם יקרוהו כן (כגון שמות שנהגו בדורות הקודמים, וכעת לא) יוסיפו לילד שם נוסף, ויקראוהו בשם הנוסף. ובילק"י כבוד הורים עמ' תב' שאם אביו או אמו קרוים כשמות אנשים רשעים המפורסמים ברשעותם, לא יקרא לבנו בשם זה. ובשו"ת מחנה חיים אה"ז סי 'ס' ובשו"ת בצל החכמה ח"ג סי' קח' ובס' שמא גרים עמ' יט' שאין ראוי לקרוא לבנו ע"ש מי שנפטר בקיצור ימים או שנפטר במיתה משונה. ובילק"י כבוד הורים עמ' תי' שאם קוראו בשני שמות, ושם הנפטר יהיה השם השני, אין קפידא.
[4] ואפילו כששם אביו פלאי יכול לקרוא כן לבנו לאחר מיתתו. וע' בשו"ת שאילת שלום מהדו"ת סי' רמב'.
[5] ויש מנהגים שונים בין העדות לגבי הורי מי קודמים. ע' בילק"י כבוד הורים עמ' שצו'.
[6] ויש מן הספרדים שנהגו לקרוא על שם אביו או אמו אף בהיותם עדיין בחיים. ועכ"פ אם אביו חי וחמיו נפטר, יש להקדים לקרוא על שם חמיו.
[7] בא"ח פר' שופטים אות כו'. ס' עיקרי הד"ט סי' כו' אות ז' בשם שדה הארץ ח"ג סי' כב' ושאם האשה מתעקשת יקראוהו בב' שמות.
[8] ליקוטי מהרי"ל סדר המילה. שו"ת בית נפתלי סי' סג'.
[9] שו"ת משנ"ה ח"ו סי' רנג'.
[10] ע' שו"ע חו"מ סי' לז' סעי' יז'.
[11] ע' בזה בשו"ע חו"מ סי' קז' סעי' א' ובנו"כ.
[12] ומן הראוי שמי שיש לו חובות שיפרטם בצוואתו.
[13] ובס' יפ"ל סקכ"ב שהמת מצטער כשנשאר חייב לאדם ובניו אינם פורעים את חובו.
[14] אבל הורים שנפטרו והשאירו חובות (או שגזלו גזלה ולא השיבוה) ולא השאירו ההורים ירושה אין הבנים חייבים לשלם מכספם על זה, אומנם אע"פ שאין בזה חיוב, מצוה גדולה לפרוע חובות הוריו (ולהשיב גזלותיהם). ע' ס' חסידים סי' קע' ובשו"ת שב יעקב אבהע"ז סי' טז'.
