יש גם בנות דוסיות מאוד שהלכו לצבא.

[אווווווווווווו]

לק"י

בשלב מסויים- השירות כבר נהיה רחוק, ופחות מעניין את הצד השני..

וגם אם תתחילי לצאת תוך כדי השירות או מיד אחריו, כשכל הנושא עוד טרי- אני לא בטוחה שהרבה יפסלו בגלל זה.

הרבה הצלחה בשירות וגם אח"כ!

בס"ד

אני גם לא יודעת כמה אני צודקת..

אבל זאת בהחלט ההרגשה, והיא לא רק שלי...

כאילו מותווה לנו נתיב מסוים שבו כל בת דוסית חייבת לעבור...

ואם היא איפושהו בדרך סוטה קצת אז היא כבר לא דוסית ולא רלונטית להרבה סוגים של בחורים.

|בני״ש לשעבר |

אם נניח בן היה עושה שירות צבאי עורפי כי דג טונה בשטח לא זורם לו כלכך והוא מתגעגע לבית. התפקיד שלו לא מזהיר אבל הוא עושה אותה כמו שצריך ולא עשה בעיות משמעת והיה ילד טוב של הרס״ר. הייתן פוסלות בחור כזה?

(זה לא אני, הייתי בקרבי שנה וארבע).

בס"ד

תלוי מאיזו סיבה..

אם זה כי הוא מתגעגע הביתה אז זה לא רק עניין של קרבי או לא, זה עניין של אופי שרוב הסיכויים שלא כל כך יתאים לי אבל לא אפסול על זה.

ועל ג'וב בכללי בטוח לא אפסול.

אא"כ זה מעצלנות...

(גם על חסר שירות לא אפסול...)

בנים היו פוסלים אותך כי בחרת לעשות שירות ״לא מועיל״ כי ״התעצלת״ בשירות (לא שזה באמת לא מועיל. הקצנתי). מחילה שככה אני תוקף אבל קצת צרם לי שהגדרת אדם שאוהב בית בתור עצלן. מה לעשות? לא מעניין אותו הצבא כלכך והוא רוצה לסיים כמה שיותר מהר ולחזור לישיבה.

בס"ד

לא הבנת אותי

לא הגדרתי אדם שאוהב בית כעצלן...

אמרתי שעם עצלן לא אשמח לצאת..

מישהו שמנסה לעשות לעצמו חיים קלים כי לא בא לו להתאמץ בשביל כלום זה לא טיפוס שמתאים לי ולא בטוחה שהוא היה מתאים למישהי (בכל זאת על דברים בחיים צריך לעבוד...).

בחור שאוהב בית ורק רוצה לחזור לישיבה (אגב, אני הבנתי מהאוהב בית שהוא ממש קשור לסינר של אימא ולכן אמרתי שלא בטוח שיתאים לי אבל שלא אפסול...) אני בשמחה אפגוש אותו.

האם את שלמה עם זה שאדם יפסול אותך כי לא בא לך להתאמץ בשירות? הוא יאמר לעצמו למה הבחורה לא עשתה משהו מועיל חוץ מלשבת במשרד ולתייק תיקיות ולהכין קפה לבוס? היא כנראה לא כזו אידיאלוגית.... ואת היית מתעצבנת ואומרת שזה חארטה כי זה מה שאת מתחברת ובזה את טובה. כנ״ל לאותו בחור שלא מעניין אותו לקפוץ מעל הקיר ולנקות מא״גים אלא לעשות שבוע-שבוע במטבח (ועוד בשבוע בבית הוא הולך לעבוד לי אישור כי המשכורת לא משהו) כי בזה הוא סבבה ומאושר עם זה.

מה היית אומרת? הוא לא מתאים לאף אחד???

בס"ד

הייתי מבינה אדם שהיה פוסל על זה...

והייתי מעדיפה לצאת עם אדם שמוכן להתאמץ קצת..

(אגב, בצבא ממה ששמעתי עבודה במטבח זה לא כזה פשוט )

שוב, השאלה היא בעיקר למה הוא לא מתאמץ?

אם זה כי אין לו עניין בקרבי והוא רק רוצה להעביר את השירות ולחזור לישיבה אז בשמחה אצא איתו.

אבל אם זה כי פשוט אין לו כוח להשקיע בחיים אז איך הוא בכלל יוכל לפתח משהו עם מישהי?

גם זוגיות זה דבר שצריך להתאמץ בשבילו.

אם זה אדם שמסיבות הגיוניות הלך לג'וב ממש לא הייתי פוסלת.

אם זה כי הוא אוהב שאחרים עושים את העבודה והוא יושב ו"מסתלבט" אז לא.

(כל דבריי נאמרים א. לא מניסיון. ב. לא בשלב הבירורים המקדימים... זאת אומרת שאם יציעו לי ג'ובניק כנראה שלא אתחיל לחקור אותם למה הוא ג'ובניק...)

אבל כן, זה די מאתגר כי קמים מאוד מוקדם וצריך לבשל אוכל למאות או אפילו לאלפים.

אני כן מסכים איתך. אדם שלא משקיע זה דבר בעייתי וצריך לעבוד על זה אבל צבא זה טיפה אחרת... גם החיילים הכי ממושמעים הם לפעמים ״ראש קטן״ ולא ממש אכפת להם מהסביבה. בסה״כ הם רוצים לחזור הביתה ולנוח כי השגרה מעצבנת והמפקדים עוד יותר מעצבנים (בצבא הייתי גם טיפה ככה וזה עלה לי ביוקר). יש חיילים שהם בוחרים בשגרה נוחה יותר כי הם לא מסוגלים להיות בשגרה של חייל קרבי (ויש לי חבר עם קשיי הסתגלות בישיבה שלמדתי והוא למדן-על) למרות שפיזית הוא היה מסוגל ללכת לקרבי. יש גם חיילים קרבים שכל ההכשרה אצלם הולכת בקלות והם עושים מלא שטויות למרות שקיבלו שכויעח מהמפקדים.

לדעתי אדם שעשה ג׳וב לא משהו לא מראה על דבר בעייתי גם אם זה מסיבה של עצלות נטו, אבל כנראה יחלקו עליי.

בס"ד

והייתי יוצאת עם ג'ובניק.

כנ"ל עם אחד שלא עשה צבא.

על זה לא אפסול

ואני לא מכירה צבא...

אולי אתה צודק...

בכל אופן לא אפסול ואני מאמינה שיש עוד הרבה בנות כמוני

כמו שאתה בעצמך אמרת- יש מצבים בחיים שדומים לצבא, שנדרשים בהם כישורים דומים למה שנדרש בצבא.

כן, אני מצפה מבעל שיהיה גברי ויתפוס פיקוד במצבים שמחייבים את זה- כמו למשל כשאשתו תצטרך ללדת, זה המון עבודה להיות מלווה של יולדת!!! מניסיון..

וכן אני יודעת שיש גברים שהם לא "גבריים", אבל אני גם יודעת שיש בנות שמסוגלות להכיל את זה.

וכמו שהקולה אומרת- כשיוצאים לדייטים מחפשים את החסרונות של האדם, ובודקים אם אני מסוגל להתמודד עם זה..

אז מי שיכולה- בכבוד.

שגירז טנקים להנאתו-עשה תורנות מטבח-לא ניקר בשמירת לילה (לקח אחריות!)-נבחן בגבורה רבה בבוחן מסלול-ירה בנשק פעם ב.... באיזה מטווח...-וכמובן חיזק את עוצמתו הנפשית בתרבות יום אלף

לא יצליח להיות מלווה של יולדת.

אז איך את הצלחת? אפילו קומונרית לא היית...

הכל דמיונות - אין איך לייפות את זה

אני לא יודעת מה בעלך עשה בצבא,

אבל אחי בקרבי, והוא יכול בכיף להעביר 3 שנים בסטלה,

ולפי השרשור הזה היא גם תוציא אותו גבר.

לעומת זאת, הסרטים ההוליוודיים כנראה יעשו פחות טוב לבן שירות פה שיודע איך לגעת ולהתחבר לילדים (כי אם מדברים על הקמת בית, זה פשוט לא רלוונטי).

אגב, בעקבות דיון אחר בפורום אחר איתך,

בחג שאלתי פה מישהו שמתעסק עם הגיוסים כבר המון שנים, 

בלי שהספקתי להוציא כמעט מילה - הוא אמר שהוא לא ראה דבר כזה, כמות פטורים רפואיים כמו בשנים האחרונות.

על כל נזלת.

אז עוד יותר...

[שוב, לא כותבת לך, כי את כבר בחרת את בחירתך. מחזקת את מה שכבר אמרו לפני פריסבי ועוגת גבינה]

אני אחזור שוב ואומר- אני לא מדברת פה על ההתאמה לכלל הבנות, אני מדברת על סוג מסויים של בנות, שאני בתוכן.

מי שחושבת שהיא מסוגלת להכיל את זה שיהיה לה בהנאה.

יש הרבה בנות שלא בעניין, וזה גם לגיטימי.

[ואני אומרת את זה בתור אחת ששבעה דייטים עם ג'ובניקים איכותיים לחלוטין, אבל לא בשבילי..]

אני חושבת שמרוב "לקבל את השונה" כבר הנורמלים נהיו חריגים פה..

ואוסנת, הערה אישית שאני מרגישה צורך לכתוב לך אותה כאן:

לא יזיק לך אם תלמדי להתבטא בצורה נעימה ולא מעליבנית. אני לא נפגעתי מהסגנון כתיבה שלך כי אני לא טיפוס שנעלב בטח ובטח מאנשים וירטואלים, אבל בהחלט סלדתי מזה.

במיוחד כשאת כותבת גם הודעות "מחבקות" ו"נחמדות", אני תוהה לעצמי לאן הלכה אותה נחמדות, ומנסה לאמוד את אחוזי הכנות שלה..

אם לך היה מאוד משמעותי שבעלך יהיה קרבי,

זה יפה וזה טוב.

זה לא אומר שמישהי צריכה לחפש את זה

או לחשוב שזה אומר משהו.

זה לא באמת כזה מעיד על החיים האמיתיים.

על היכולת האישית או הזוגית של הבן אדם.

זה אומר שהיה לו כושר לא נמוך מדי,

פרופיל מתאים, ורצון להיות קרבי.

אני בספק אם היה שם יותר רצון לתרום,

או יותר מימוש עצמי.

זה ממש לא מעיד על אופי.

נגיד, אם הוא היה ממש חכם, לדוגמה,

הוא היה מגיע למודיעין או אנעארף.

אם כבר, זה יכול באותה מידה להעיד גם על ההפך:

שוביניזם, אגואיזם ומאצ'ואיזם.

ומכיון שאני בטוח שכאן תתקוממי,

לפחות תסכימי איתי

שכמו שזה לא מעיד על זה,

זה לא מעיד גם על שום דבר אחר.

בס"ד

(מוזמנת לדבר איתי שוב... על זה ובכללי )

ואני לא מפחדת שלא ארגיש שאני תורמת...

אם לא אני אעשה את זה יצטרכו מישהי אחרת שתעשה את זה אז כנראה שזה כן יעיל במובן מסוים...

אבל מבחינת העולם...

לא יודעת.

סביר שאלך על זה למרות הכל אבל זאת הרגשה כזאת ששמעתי מעוד חברה שלי, שבשידוכים למשל זה יישמע פחות ממישהי שעשתה עם נוער בסיכון או קומונריות כי הן כאילו נחשבות ליותר טובות, דוסות ותורמות.

ולאו דווקא בשידוכים, בכללי לאנשים... פשוט בשידוכים זה נראה כאילו זה גם משפיע..

מה, רק לי זה נראה ככה?

זה כמו שפעם הרגשתי ככה לגבי הדרכה...

שמי שמדריכה נחשבת יותר..

מה אני באמת המוזרה היחידה?

ותקראי שוב את השרשרת שלך עם פריסבי.

זה לא אומר שהם טובים יותר.

זה לא ואמר שהם נכונים יותר.

זה לא אומר שהם מתאימים יותר, או דוסיים יותר,

או תורמים יותר.

זה הרבה יותר בולט לעין להיות קומונרית,

ומטבע הדברים מה שיותר בולט

יותר מושך תשומת לב.

אבל זה לא אומר כלום.

ואת לא מוזרה.

רוב העולם מורכב מאנשים שהם לא קומונרים.

כמות העובדים המשרדיים היא די מפתיעה

ומההודעות שלך דוקא עולה תמונה

של אישיות לא אפורה ולא שגרתית

ככה שנראה לי שאין לך מה להתבייש במה שאת עושה..

אגב, כמו שחבר שלי אמר לי פעם,

לא מתחתנים עם הצעות.

אחרי שמציעים לך קומונר,

את גם נפגשת איתו, ואז

את יכולה גם לגלות

מיהו באמת מאחורי הכותרת המרשימה.

אה, וגם הוא יגלה מי את

נתפסתי פה לקומונרים דוקא,

אבל זה נכון על כל דבר

ומופנה לשני המינים ולכל המקצועות כאחד

ללא הפרה של חוק שוויון ההזדמנויות

אפילו הציעו לי להמשיך לעבוד שם כי יהיה להם קשה בלי העזרה , ובחיים לא חשבתי לפני כן שזה עוזר - עד כדי כך עוזר לאחראית שלי שצילמתי לה מסמכים,סרקתי,הקלדתי , העברתי חומר מאגף אחד למשנהו ? אז מסתבר שזו עזרה , לא כמו נוער בסיכון ואחרים אבל מסתבר שזה תורם.

אף פעם לא שמעתי שכך מקטלגים בנות - אם היא עשתה כך אז הוא לא ירצה אותה כי היא לא נחשבת בעיניו . כל אחד ודרכו היא . אני התחברתי יותר למשרדי וזה מה שעשיתי (וד"א אם את רוצה להרגיש יותר סיפוק מהשירות המשרדי תתנדבי אחה"צ אני עשיתי את זה וזה מדהים וממצה וכיף !!)

כולי תקווה שלא באמת כך הבחורים מסתכלים ובוחנים את הבחורות שאתם הם אמורים לחלוק את שארית חייהם.

בהצלחה בהחלטות ושנשמע רק בשורות טובות

לק"י

תצאי עם בחורים יחסית מבוגרים, שכבר עברו את השלב הקטנוני של החיים, והם מבינים ששירות לאומי זה לא הכל בחיים..

ואני לא מציעה לך לצאת עם בני 30, אבל 22-23 וכדו'.

(כן, סיימתי עכשיו שנתיים קומונה בסניף לא פשוט.. א-ב-ל זה רק בגלל שזה מה שהתאים ל-י) 

כל סוגיית השירות הלאומי היא שאלה גדולה במדינה ולדעתי לא מקבלת ערך נכון.

צריך שכל איש ידע ויבין ( =) ) שבמקום שיש תקן שירות- זה כי השירות חשוב למדינת ישראל! כ-ל מ-ק-ו-ם!! 

גם בתקן הכי "זותר" שיש- מדינת ישראל צריכה אותו ולכן היא משקיעה בדירה, דמי כיס וכו'.. 

ברגע שתביני שהשירות הוא משמעותי בכל מקום, ותרגישי שאת עושה את הדבר הכי משמעותי בו יכולת לתרום (ויכול להיות שזה משרדי, או בעלי חיים, או זקנים.. ממש ממש לא חייב להיות חינוך) - אני בטוחה שגם הבחורים ישימו לב למה שתרמת וכו'

אני לא אומרת להתמלאות גאווה על פועלייך.. אבל להכיר בכך שאת נמצאת עכשיו בשנה של נטו נתינה למדינה ולעם, בדרך שהכי מתאימה לך (ויכוליות שהרבה "שפיציות" לא היו מצליחות לעשות את מה שאת עושה כי הן פשוט בנויות אחרת וכל אחת נותנת ממה שהיא יכולה) ועם השאיפה לתת כמה שיותר.. 

אז אני משערת שזה לא משנה אם תעשי חינוך או משרדי.. 

מה שכן- אני לא בן ולכן אני לא יודעת עד כמה זה משפיע עליהם (אם בכלל) 

וגם- כן, תתפלאי כמה קומונריות (פשוט מהתחום הזה אני באה) יש שעדיין לא נשואות.. ככה שאני לא חושבת שזה תלוי בזה כל כך.. בנוסף גם יש בנים שמחפשים את הריאליסטיות יותר, השקטות יותר לעיתים וכו'.. 

המון בהצלחה =) ומקווה שחתן לא יהיה השיקול שלך בבחירת השירות.. 

[היה עינוי מתמשך, אבל אם לך זה זורם- לבריאות]

אני מאוד מבינה את הלך המחשבה שלך,

ומנגד אני עונה:

שזה טיפשי ביותר לצפות מכולן לעשות עבודה "אידיאליסטית" והופכת עולמות.

מהסיבה הפשוטה שכולנו שונות זו מזו.

יש טבע בולט לאוריינטציה טובה עם אנשים,

ויש אנשים שמסתדרים יותר עם שקט ויצורים דוממים כמו מחשבים.

ומי שיפחית בערך בחורה כזאת... בואי נגיד שמבחינתי הוא "לא הכי אינטילגנט" במילים מאוד עדינות וסוף פסוק.

בהצלחה רבה, בעתיו ובזמנו

גם עבודה משרדית- יש ויש.

למשל-

תקן בבית משפט, שידוע כבעייתי מבחינת צניעות

לעומת תקן באגודת אפרת...

ואל תדאגי, שרות לאומי זה ממש לא המדד המשמעותי להכרויות...

ואם למישהו באמת יהיה אכפת אם עשית שירות "שווה" ואת לא אחת כזאת וזה לא מתאים לך,

אז כנראה שגם הוא לא מתאים לך. 

מי שיפגש איתך ואת תמצאי חן בעיניו לא יפסול אותך על זה. 

ואם כן, שוב, הוא לא בשבילך.

שירות לאומי ומיקומו לא תופס מקום משמעותי בבירורים (בשונה מסוג הישיבה של הבחור-הסדר,מכינה או גבוהה, שכן מהווה שיקול יותר רציני).

העיקר שתלכי למקום שבו תוכלי לתרום למדינה מכשרונותייך ולא להתבזבז בתפקיד שלא מתאים לך.

(אחת שעשתה שירות לאומי שנה אחת עם זקנים, ושנה שנייה במוזיאון, ולא הייתה קומונרית, ולא הייתה במרכז להעמקת יהדות, ולא הייתה בתפקיד חינוך.)

בהצלחה!

למה רגשות הנחיתות האלה? נראה לי שזאת הבעיה שלך

נ.ב.

השירות הלאומי נועד להיות התנדבות, תרומה לקהילה 

אם התרומה שלך היא כפקידה אז זה גם תרומה

וממה שאני יודעת, בתקופתי לפחות, היו לא מעט שלא עשו שום דבר חשוב ולא בדיוק תרמו ואיך שהוא העבירו את הזמן שם בגלל שצריך לעשות שירות לאומי

ואם כל כך חשוב לך לתרום תמיד אפשר להתנדב לכל מיני דברים שחשובים בעיניך

גם בצבא יש את הלוחמים הקרביים

ויש את המחסנאים, טבחים, מיחשוב, משגיחי כשרות וכו

לא אומר הרבה על מידת הדוסיות. ולמרות שיש לי נטייה להעדיף קרביים זה לא בדיוק המדד שלי

ולא חושבת שיש מדד כזה בשירות לאומי, שאני בכלל בספק לגבי התרומה שלו באמת

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה