קרה לי. 

הייתי עם חברה במחשב של אבא שלה. בגלל שהיא ראתה את הכל ביחד איתי, לא אמרתי דבר ולא פעלתי דבר. שהיא תעשה לנכון מה שהיא מרגישה. 

לא'ידעת ממש. אולי לשאול מישהו גדול.

בעצם. למה ללכת רחוק? דברי על זה איתו. כן. (אם אתם חברים, וזורמים. בעצם.)

ואו, אין לי מילים.

כואב

כי זה יכול להגיע למצב שהשלום בית שלהם יהרס, הכי טוב שתשאלי רב, עדיף רב שמכיר אותו..

זה מצב שונה ממה שהבנתי מלכתחילה.

הדבר הנכון לטעמי במצב כזה הוא לפנות (לאו דווקא את) אל הבחור ולומר לו שהדברים ידועים ואם לא יפסיק- השלב הבא יהיה לפנות לאשתו.

אבל לא הייתי עושה דבר כזה בלי להתייעץ עם רב.

את חייבת להתפלל עליו בכל ליבך וגם עליה.

וכדאי שתתייעצי אם תלמיד חכם מאוד חכם שאולי יוכל לתת לך כיוון שלא חשבת עליו. 

אבל בסופו של דבר לכל אחד יש בחירה חופשית, ואפילו ה' לא מתערב לו בזה. 

ואני חושב שאפשר ללמוד מזה הרבה על האמון שאנחנו צריכים לתת באנשים (רצוני לומר,

גם מי שאנחנו רואים שנמצא במצב ממש נמוך, כמו שה' מאמין בו שלבסוף הוא יגיע אל הטוב, 

כך גם אנחנו צריכים להאמין בו). 

אגב, זה קשור לשירשור אחר בנושא בפורום אחר שאין להזכירו

ה' ידע לזמן לך לראות דבר כזה דווקא לפני יום כיפור.

יש סיטואציות שבהן לא נותר לנו אלא להתפלל שה' יעשה הנכון.

כי אנחנו פשוט לא יודעים מה טוב שיקרה.

שתדע,שלא תדע,להגיד,לא להגיד,לעשות,לא לעשות,??

הרבה תפילות.

הוא רואה אדם שהולך לחטוא והוא יכול לעצור אותו. 

אבל הוא לא עושה את זה, למה?

בגלל שהוא מאמין בו שהוא עוד ימצא בעצמו את דרכו אל הטוב. 

באמת כואב לשמוע!!!

כן כדאי לשאול רב ולהתייעץ איתו מה לעשות...

מן הסתם בקרוב הוא כבר לא ימצא עניין באשתו ואולי אפשר להציל להם את השלום בית....

אולי את כן יכולה לעזור להם!

וגם להתפלל עליהם.!!

קשה לי עם ההשוואה והשבירה שלה לכאורה

הוא יכול להיות אחלה בחור

והיא מקסימה

ויש להם חיים מאושרים

ועדיין יהיה קשה לו בדברים מסויימים

לדעתי זה לא עושה אותו פחות מקסים

הוא יצור אנושי 

וליצור אנושי

ב"ה יש יצר הרע

ככה ה' ברא אותו

לכולנו קשה וכולנו נופלים

חלקנו כזה 

חלקנו בזה

וחלקנו בזה

כל אחד יודע במה הוא פחות טוב

וכל אחד עושה את החשבון נפש שלו מול הקב"ה

שאני עושה את החשבון נפש שלי

אני יודע כמה יש לי לתקן

ואני עצוב ושמח

עצוב על זה שאני עדיין לא במדרגה שאני רוצה להיות בה

ושמח, שקב"ה נתן לי בינה ובחירה חופשית כדי ליפול בדברים מסויימים

מי שלא נופל, הוא דומם רוחנית

פרה

חתולה

אבן

עץ

סתם יצור שלא עולה ויורד

גם מלאך הוא לא עולה ויורד

הוא קבוע במקומו 

אבל אנחנו, בני האדם שונים

הקב"ה ברא אותנו  כיצורים שעולים ויורדים

אנחנו מטפסים מעלה מעלה המדרגות הקדושה

אבל כדי להגיע לשם, 

לפעמים יש גם ירידות ונפילות בחיים

אחרת זאת לא בחירה חופשית אם אתה כל הזמן מצליח

זוכר לי שסיפרו על ר' אברום שהעיד על עצמו שיש גם לו יצר הרע

הסיפור הזה על ר' אברום עודד אותי מאוד

למה?

כי הוא הוכיח שב"ה אני אדם נורמלי!!!

ולא צריך להתרגש יותר מדי מכל נפילה

ושכולנו נופלים

גם הרבנים הגדולים

כל אחד נופל במדרגתו

וכל אחד עולה במדרגתו

החוכמה היא לא למה נפלת

החוכמה היא איך תקום משם!

ואם את מתעקשת לעשות כבר משהו בנדון

פני לקב"ה שתתפללי עליו שיצליח לחזור בתשובה שלמה

שירגיש שהוא נמצא במקום כזה נמוך

יהרהר בתשובה

ואט ואט יחזור לבראו ולקדושה

לדעתי הוא מזמן הרהר בתשובה

רק שזה תהליך ארוך לחזור בתשובה

ובמיוחד על דברים כמו שכתבת!!

שהחברות התעבה משקיעות הון תועפות כדי להמשיך להשאיר אותך שם

פירסומאים, גרפיקאים ושאר בעלי מקצוע באלפי שקלים 

רק שתמשיך לשרוץ בזוהמה הזאת

ולצערנו, הסיטרא אחרא עוזר להם ונותן להם כוחות להמשיך בזה.

אבל שוב לזכור

כולנו נופלים

זה בסדר ליפול

זה תקין ואנושי

והחכמה היא איך תקום ותתקרב חזרה לאבא שבשמיים.

בברכת גמר חתימה טובה לחיים טובים ולשלום לכל עם ישראל.

נפשי אתה תותח

לק"י

אומנם אנחנו לא יכולים לשפוט- איזו נפילה חמורה יותר.

אבל בעיני, כל נושא הצניעות לסוגיו חשוב מאוד מאוד מאוד!

אני מסכימה עם רוח הדברים שנפשי תערוג  כתב,

אך בחיי נישואין יש לו גם אחריות לשמירת התא המשפחתי ולילדיו.

אני עדה לאחרונה למשפחות יקרות ומפוארות שמתפרקות..

אישה לא יכולה לסבול ידיעה שכזו, ולעתים קרובות מעדיפה לפרק את המשפחה 

מה שלא היה בעבר כשהאישה הייתה תלותית ( יותר קל היום לאישה לפרק את המשפחה ).

גבר שנופל למציאות כזאת צריך לקחת בחשבון לא רק את המחיר של הבושה וחוסר הערכה,

אלא גם את המחיר של פירוק  התא המשפחתי והשלכותיו על ילדיו .

אני לא חושבת שיש ללינוי מה לעשות חוץ מלהתפלל

כתבתי את דבריי לגבי היחס שאנו כחברה  צריכים להתייחס -  מצד אחד לדון לכף זכות ומצד

שני להבין את ההשלכות  הנוראיות שיש לכך... 

אחרת הוא באמת במצב רוחני נמוך

אבל זה משהו שממש קשה לצאת ממנו

זה בוץ טובעני

כי אסור לך להודות שאתה שקוע עמוק

כי אז אוטומטית אתה מקוטלג גרוע

אפילו לאשתך, האדם הכי קרוב אליך אתה לא יכול לספר את זה

ומצד שני יצר הרע חוגג וחוגג עלייך

מפיל

מכניס

וחברות התועבה באמת יודעות איך להשאיר אותך שם

זה כל הפרנסה שלהם

גרפיקאים, פסיכולוגים, פירסומאים

תעשיה משומנת בגריז' מסריח

האדם הבודד צריך להיות חזק מאוד 

סתם לשם השוואה

קשה להגמל מסגריות, נכון?

סגריות זה משהו שהוא בעיקר התמכרות גופנית ועוד קצת פסיכולגית

וסגריות זה משהו גרוע לגוף

כאן זה הפוך

זה משהו שהוא לכאורה טבעי לגוף

זה התמכרות גופנית (הורמונים מיוחדים שמופרשים)

והתמכרות נפשית גדולה

ואסור לך לדבר על זה!!

זה קשה

הרבה יותר קשה ממה שחושבים!

או שזה לא בכלל?

אולי שייך לדון לכף זכות?

על העניין הזה. לא מצאתי אותה כאן, אבל חיפשתי את זה בגוגל,

ומצאתי מספר ומייל. אולי תנסי להתייעץ איתם, כאנשי מקצוע?

help@gye.org.il • 1599-500-119

מוזר..

על כל פנים: ישנו מספר טלפון, ומייל של איזשהי פרסומת שהייתה פעם מסתובבת פה באתר..

חיפשתי לך בגוגל ומצאתי את זה:

אולי תתייעצי איתם, כאנשי מקצוע?

help@gye.org.il • 1599-500-119

או חומרת אינטרנט.

אולי ספר בנושא

http://www.gye.org.il/index.php

בשום פנים ואופן לא לאשתו/להורים שלו או שלה. זה יהרוס הכל.

לדבר איתו ישירות זה לא צנוע - לכן כדי לעזור את חייבת לדבר עם איש מקצוע מוסמך או עם הרב של האיש, והוא כבר ימשיך משם והלאה, ואת חובת הדיווח שלך את עשית.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.