כי אין אחר המלך כלום והרבי מסביר את עצמו יותר טוב מכולם.

רק דיוק אחד העניין של שינה לא בסוכה מתחיל מהאדמור האמצעי שאמר 'איך אפשר לישון באורות מקיפים כאלו גבוהים?'

מבחינתו בוודאי הי'ה את העניין של 'המצטער מהסוכה פטור מן הסוכה ואילו אנו מצטערים על חוסר ההרגשה שלנו בא-לוקות ולכן מותר לנו לנהוג כמוהו מחמת צער זה הנכנס בהגדרת המצטער מן הסוכה.

בשיחה הרבי מסביר יסוד חשוב שעיקר מצוות הסוכה היא באכילה ושתיה בסוכה ואכן חסידים מקפידים שלא לשתות ולא לאכול אפילו ארעי מחוץ לסוכה ועניין ההידור במצוות של חסידים אין כאן מקומו להאריך ופשיטא שלא באו להקל אלא דווקא להחמיר.

כידוע הגמרא שתלמידו של רב כהנא הי'ה מהדר לקחת הדסים עם שני עלים בקן אחד והשלישי מלמטה כדברי רבו שהדס כזה כשר, למרות שלכאורה הדס משולש לגמרי מהודר יותר. ההידור שלו הוא שהוא עושה כרבו דווקא.

ולא מצאנו אף סוכה כשרה. אני נשברתי, אבל בעלי לא אכל כלום ולא שתה אפילו מים עד 6 כשהגענו הבייתה.

זה אומר 16 שעות +- בלי להכניס שום דבר לפה

יש מצוה לישון בסוכה אלא אם כן מצטער - ההדגרה של מצטער היא מאוד מגוונת וצער הכי קטן קצת מבטל את המצוה הזו
יש טור מענין של הרב מלמד על דיני מצטער

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11018

ספציפית מנהג חסידים  (חב"ד בעלז ועוד)לא לישון בסוכה.

הטעם של חבד הואכך - בהקדים מכיון שתורת חבד בנויה על פנימיות התורה שהיא משפיעה באופן ישיר על דינים ומנהגים מעשיים(כמו שרויה באחרון של פסח ועוד).

סוכה היא מצוה שמקפת את האדם מכל צדדיו והיא מסמלת על האור מקיף שהוא יותר גבוה מאור פנימי, מי שמרגיש את האור מקיף הוא לא מסוגל לישון בו בגלל שהשינה יש רוח של טומאה.

חסידים קשורים לרבותיהם ומשתדלים להידבק בדרכם ולשאוף לרמה הרוחנית שלהם.

ומכיון שחסיד קשור לרבו ורבו הסביר לו את ענין האורות המקיפים וכו' הוא מצטער שהוא לא ברמה כזו רוחנית שהוא מרגיש אותם כמו רבו-יש לו על פי הלכה דין מצטער והוא פטור מהסוכה.

ובעל התניא בשו"ע כתב את המצוה של השינה בסוכה אבל לחסידיו הורה אחרת כמבואר למעלה

לפועל כמו שהובהר בקישור למעלה - רוב עם ישראל פטור משינה בסוכה על פי המבואר שם.

חסידי חבד בשכונת קראון הייטס על פי רוב ישנים בסוכות שנת ארעי (יש ריקודים והתוועדיות כל לילה כל הלילה)

גמרא מפורשת

כתוב שנמנמו אחד על הכתף של השני.

אנא דייק. וגם הם לא סברו שאין מצוות שינה בסוכה,

אלא הם פשוט לא הספיקו בשל שמחות בית השואבה.

וכל מי שלא חגג שם, או אלו שנולדו אחר חורבן הבית (תנאים אמוראים וכן הלאה) - דווקא ישנו.

בתגובה ישרה ומתומצתת אחת ענית על כל הקושיות המוכרות.

אהבתי

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t473499

זה היה דיון שאיך אומרים, הפילפול יצא חם ומבושל כדבעי מכל צדדיו.

חג שמח.

על העניין .... 

http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422

גוט יום טוב!

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.