מקטיר קטורת

יהיה לנו חוש רוחני (וריחני) מספיק מפותח- 

שגם בלי לראות- נרגיש על עצמינו- הנה עכשיו אנחנו מתכפרים... 

טופי- עייני בעולת ראיה "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" 

נראלכם שלנשים יתנו חלק בעבודות "מעשה רוקם" וכאלה?

אולי אני אתחיל להתאמן???

לרקום פרוכת לבית המקדש!!! |נרעד!!!!|

ברור שיהיו! התורה היא ניצחית!

לא תלויה בזמן או במודה. או במה יגידו.

כן, אנחנו נעמוד מול כל העולם כמו עם פגאני עתיק ונקריב קורבנות!

חוץ מזה שצריך עיון גדול.

לא למדתי עדיין את זה. וגם קשה לי לומר שהתורה מצווה אותנו בדיעבד.

כבר פירשו את זה שלכתחילה מדובר בממון, ולא עין ממש..

שנמסרה ממשה רבינו עד לאנשי כנסת הגדולה?

הגמ' אינה אלא ביאור לתורה שבע"פ, מחלוקות בין תלמידים של תנאים ואמוראים שניסו ליישב את המשנה כל אחד לפי הבנתו, אבל תושב"ע הייתה קיימת מתקופת המדבר, ולומר שקיימו את התורה כפשוטה זו בורות איומה..

למה אתה חושב שאתה יודע יותר טוב מכולם?

כשאומרים שהתורה שבע"פ הגיעה יחד עם התורה שבכתב, ועקרונותיה הם מהר סיני, נמסרו ממשה ליהושע והלאה - מתכוונים לגרום לך להבין שאתה לא מבין כל דבר. ושאין לך תמונה שלמה. 

עיין כאן:

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1645

שמיטת כספים, נעלמה לטובת פרוזבול.

בן סורר ומורה, נעלם ע"י קביעת גדרים שלא מאפשרים את קיומו.

אפילו בדורות מאוחרים יותר, האיסור הגורף של "בל יראה ובל ימצא" נחלש (לא נעלם כיוון שזו הדרכה רק למקרים של הפסד מרובה) לטובת מכירת חמץ.

"היתר המכירה" בשביעית, גם הוא מעלים את עניין השמיטה כמעט לגמרי.

ברמה הפורמאלית באמת שאסור לעשות שום שינוי בתורה, והחשיבות של העניין עצומה, אם היה אפשר לשנות חופשי, היינו מאבדים הכל..

אבל בהסתכלות יותר רחבה ישנם שינויים.. רובם של השינויים הם שינויים "מחמירים" כמו הדוגמא עם הפוליגמיה, שבהם גם ברמה הפורמלית אין שום שינוי, אבל יש שינויים בכיוון ההפוך.

אין לי מושג מה יהיה במקדש. אבל לא מן הנמנע שיהיה מעיין הדברים האלה..

פרוזבול והיתר מכירה בונים על העובדה שמהתורה אין שמיטה כיום

בן סורר ומורה שוב אע"פ האותודוקסיה הגדרים האלה היו מעולם

ומכירת חמץ גם היתה מעולם רק עברה פורמליזציה והפכו אותה למשהו שיטתי

אבל אכן יש דברים שנאסרו למרות שהיו מותרים או משום חששות או משום שגם מצד התורה הם אינם ראויים אבל מותרים וחז"ל ראו לנכון לחזקם

ברגע ששומרים על המבנה הפורמאלי, זה כבר לא משנה דאורייתא או דרבנן, הסיבה שהלל תיקן את הפרוזבול הייתה מציאות קימת ללא קשר למעמדה ההלכתי של השמיטה בדורו, לו הייתה שמיטה מדאורייתא בתקופה ההיא, סביר להניח שהיה נמצא פתרון תואם, נכון שלא הכל אפשרי כשרוצים לשמור על מסגרת פורמאלית, אבל הרבה מאוד אפשרי. (התרת עגונות, התרת ממזרים, הוצאה מרשות לרשות בשבת (השיטה שנפסקה ברמ"א לגבי רה"ר די מעלימה גם אותה) וכו'), כל זה לגבי הדברים שאחרי חתימת המשנה.

לגבי בן "סורר ומורה" ודומיו, אם אתה מוכן להתעלם מקיומה של פרשנות יוצרת במדרשי חז"ל הקדומים שיבוסם לך, אני ממש לא מסוגל להתעלם..

ובסופו של דבר, הכל עניין אחד ברמות שונות של חומרה, יש התאמה לפחות מסוימת של התורה להשתנות של המציאות.

הלל הזקן תיקן את הפרוזבול במציאות של שמיטה דרבנן, ובהתאם לה. ואם השמיטה הייתה דאורייתא? אז הוא לא היה מתקן, והיו מסתדרים עם מה שיש, כמו הרבה הלכות אחרות שאף אחד לא ההין לשנות, גם כשחלקים נרחבים מעמ"י לא הקפידו עליהם. אולי אפילו הפוך: היו מתקנים תקנה הפוכה כדי שיקיימו את דין התורה (כגון סנקציות בבתי דין נגד המסרבים להלוות או משהו כזה).

באותה שיטה אתה יכול להעלות ספקולציות להבטל את כל התורה כולה.

היא החלה להיות דבר משמעותי בתקופת הראשונים, וגם אז היא נעשתה בצורה אחרת לחלוטין מזו של היום.

היתר מכירה הוא גם קולא מאוד בעייתית, מהרבה הרבה בחינות, חלקן גם ברמת הדאורייתא (כגון: לא תחנם).

איסור הנאה מחמץ שעבר עליו הפסח הוא דרבנני

אז הם יצרו פיתרון לתקנה.

ה"ה לשמיטת כספים. שלפי איך שזכור לי א"א לעשות פרוזבול בזמן מדאורייתא

גם היתר מכירה הוא רק בגלל דרבנן. כשתהיה שמיטה מהתורה לא נצטרך כי יהיה לנו פי3 מהיבול

חוץ מזה שאין מצווה לישא שתי נשים, זו רק מציאות מותרת. שבוודאי יכולה להישתנות

ולא הבנתי למה מיתות ב"ד לא רלוונטי? ברור שבמציאות מתוקנת שכל עמ"י שומר שבת

ומישהו קורע את הכביש עם אופנוע ומוריד את כל האוירה של הקדושה, אני תופס אותו וסוקל..

דאורייתא גמור. חמץ שעבר עליו הפסח הוא אכן דרבנן, וזו הבעיה שלנו בתוך צרכנים, אבל זו בהחלט הבעיה הקטנה מבחינה הלכתית.

היתר מכירה בא להתיר איסור דרבנן, אבל כאמור הוא נצרך בדרך גם לעניינים של דאורייתא, כהיתר מכירת קרקעות לגויים בארץ ישראל (ע"פ גירסא של הצנזורה הנוצרית בב"ח, ואכמ"ל).

אבל עדיין מכירה לגוי מותרת מהתורה. ובוודאי לא תלויה בתקופות.

א"כ ברור שהאיסור לא 'מוסמס'.

דבר נוסף, לגבי כל העניין הזה, ברור שמהתורה יש עניין גדול לכל המצוות והעבירות

גם מה שאנחנו לא מבינים.

ולכן דברים שהפסיקו לקיים סביר להניח שבאיזשהו שלב יחזרו כמו שכותב הרמב"ם על יובל.

פשוט אנחנו הקטנים. ואנחנו לא מבינים דברים מסויימים.

אנחנו לא מבינים למה בכור יורש פי 2. ובת לא יורשת. ברור שבמציאות מתוקנת זה מה שיהיה.

רק עכשיו קשה לנו לקבל את זה.

מכירה על מנת לקנות אחרי הפסח היא כבר יותר בעייתית. מכירה כשהחמץ נשאר בבית שלי - היא הרבה יותר בעייתית. מכירה שבה משולמת רק מקדמה, שברור לגמרי לשני הצדדים שהחמץ לא הולך לשום מקום, שמוכרים בה גם חמץ בלוע בכלים, ושהמכירה "פוקעת" מאליה מיד בצאת החג, גם אם מדובר בליל שבת, ושאני, לצורך העניין חילוני בעל מפעל גדול - לא מעניין אותי שום דבר בכל הסיפור חוץ מהתעודה שאקבל - היא רחוקה מאוד מאוד מאוד מדינא דגמרא, מדברי התוספתא ואף מדברי הראשונים.

היתה מאז ומעולם מה שהשתנה שהתחילו לעשות את זה עם גוי שאפשר לסמוך עליו שיחזיר

ולכן כל עוד בן אדם באמת מוכר את החמץ אין בזה שום בעיה אולי יש בזה הערמה

והערמה מותרת בכל מיני מקרים (לכאורה גם מתנה ע"מ להחזיר אמורה להועיל כאן אבל אם הוא לא יחזיר אכלת אותה)  

היתר מכירה היא אכן קולא בעייתית שנוסדה בעיקרון לשעת הדחק (הרב קוק סבר שיש לנהוג 

בקדושת שביעית בפירות היתר מכירה) והיא אכן בונה על זה ששמיטה דרבנן ולחלק מהדעות מנהג

הקדמה לפירוש המשנה של הרמב״ם. כמה טוב שלמדתי את זה

ומיתות בית דין מעולם לא הפכו ללא רלוונטיות. הכל בראש שלך (ולצערנו, של הרבה אנשים).

אבל זה לא נהפך ללא רלוונטי!

בפועל, יש לדון גם בדין תינוק שנשבה. בכל מקרה, זה רק שאין סנהדרין. "משרבו המנאפים בטלו מי סוטה". אי אפשר להוציא היום להורג מחללי שבת מכל כיון שלא נסתכל על זה, אבל צריך לזכור שזה רק חלק מהמציאות המעוותת שאנו נמצאים בה, אחרי 2000 שנות גלות.

גם הם שאפילו בתקופת הסנהדרין מיתות בי"ד היו נדירות עד בלתי קיימות. 

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

אז למה שיסכים...

וחוץ מזה. אם יציע נישואין למשהו זה למדפסת

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת