מקטיר קטורת

יהיה לנו חוש רוחני (וריחני) מספיק מפותח- 

שגם בלי לראות- נרגיש על עצמינו- הנה עכשיו אנחנו מתכפרים... 

טופי- עייני בעולת ראיה "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" 

נראלכם שלנשים יתנו חלק בעבודות "מעשה רוקם" וכאלה?

אולי אני אתחיל להתאמן???

לרקום פרוכת לבית המקדש!!! |נרעד!!!!|

ברור שיהיו! התורה היא ניצחית!

לא תלויה בזמן או במודה. או במה יגידו.

כן, אנחנו נעמוד מול כל העולם כמו עם פגאני עתיק ונקריב קורבנות!

חוץ מזה שצריך עיון גדול.

לא למדתי עדיין את זה. וגם קשה לי לומר שהתורה מצווה אותנו בדיעבד.

כבר פירשו את זה שלכתחילה מדובר בממון, ולא עין ממש..

שנמסרה ממשה רבינו עד לאנשי כנסת הגדולה?

הגמ' אינה אלא ביאור לתורה שבע"פ, מחלוקות בין תלמידים של תנאים ואמוראים שניסו ליישב את המשנה כל אחד לפי הבנתו, אבל תושב"ע הייתה קיימת מתקופת המדבר, ולומר שקיימו את התורה כפשוטה זו בורות איומה..

למה אתה חושב שאתה יודע יותר טוב מכולם?

כשאומרים שהתורה שבע"פ הגיעה יחד עם התורה שבכתב, ועקרונותיה הם מהר סיני, נמסרו ממשה ליהושע והלאה - מתכוונים לגרום לך להבין שאתה לא מבין כל דבר. ושאין לך תמונה שלמה. 

עיין כאן:

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1645

שמיטת כספים, נעלמה לטובת פרוזבול.

בן סורר ומורה, נעלם ע"י קביעת גדרים שלא מאפשרים את קיומו.

אפילו בדורות מאוחרים יותר, האיסור הגורף של "בל יראה ובל ימצא" נחלש (לא נעלם כיוון שזו הדרכה רק למקרים של הפסד מרובה) לטובת מכירת חמץ.

"היתר המכירה" בשביעית, גם הוא מעלים את עניין השמיטה כמעט לגמרי.

ברמה הפורמאלית באמת שאסור לעשות שום שינוי בתורה, והחשיבות של העניין עצומה, אם היה אפשר לשנות חופשי, היינו מאבדים הכל..

אבל בהסתכלות יותר רחבה ישנם שינויים.. רובם של השינויים הם שינויים "מחמירים" כמו הדוגמא עם הפוליגמיה, שבהם גם ברמה הפורמלית אין שום שינוי, אבל יש שינויים בכיוון ההפוך.

אין לי מושג מה יהיה במקדש. אבל לא מן הנמנע שיהיה מעיין הדברים האלה..

פרוזבול והיתר מכירה בונים על העובדה שמהתורה אין שמיטה כיום

בן סורר ומורה שוב אע"פ האותודוקסיה הגדרים האלה היו מעולם

ומכירת חמץ גם היתה מעולם רק עברה פורמליזציה והפכו אותה למשהו שיטתי

אבל אכן יש דברים שנאסרו למרות שהיו מותרים או משום חששות או משום שגם מצד התורה הם אינם ראויים אבל מותרים וחז"ל ראו לנכון לחזקם

ברגע ששומרים על המבנה הפורמאלי, זה כבר לא משנה דאורייתא או דרבנן, הסיבה שהלל תיקן את הפרוזבול הייתה מציאות קימת ללא קשר למעמדה ההלכתי של השמיטה בדורו, לו הייתה שמיטה מדאורייתא בתקופה ההיא, סביר להניח שהיה נמצא פתרון תואם, נכון שלא הכל אפשרי כשרוצים לשמור על מסגרת פורמאלית, אבל הרבה מאוד אפשרי. (התרת עגונות, התרת ממזרים, הוצאה מרשות לרשות בשבת (השיטה שנפסקה ברמ"א לגבי רה"ר די מעלימה גם אותה) וכו'), כל זה לגבי הדברים שאחרי חתימת המשנה.

לגבי בן "סורר ומורה" ודומיו, אם אתה מוכן להתעלם מקיומה של פרשנות יוצרת במדרשי חז"ל הקדומים שיבוסם לך, אני ממש לא מסוגל להתעלם..

ובסופו של דבר, הכל עניין אחד ברמות שונות של חומרה, יש התאמה לפחות מסוימת של התורה להשתנות של המציאות.

הלל הזקן תיקן את הפרוזבול במציאות של שמיטה דרבנן, ובהתאם לה. ואם השמיטה הייתה דאורייתא? אז הוא לא היה מתקן, והיו מסתדרים עם מה שיש, כמו הרבה הלכות אחרות שאף אחד לא ההין לשנות, גם כשחלקים נרחבים מעמ"י לא הקפידו עליהם. אולי אפילו הפוך: היו מתקנים תקנה הפוכה כדי שיקיימו את דין התורה (כגון סנקציות בבתי דין נגד המסרבים להלוות או משהו כזה).

באותה שיטה אתה יכול להעלות ספקולציות להבטל את כל התורה כולה.

היא החלה להיות דבר משמעותי בתקופת הראשונים, וגם אז היא נעשתה בצורה אחרת לחלוטין מזו של היום.

היתר מכירה הוא גם קולא מאוד בעייתית, מהרבה הרבה בחינות, חלקן גם ברמת הדאורייתא (כגון: לא תחנם).

איסור הנאה מחמץ שעבר עליו הפסח הוא דרבנני

אז הם יצרו פיתרון לתקנה.

ה"ה לשמיטת כספים. שלפי איך שזכור לי א"א לעשות פרוזבול בזמן מדאורייתא

גם היתר מכירה הוא רק בגלל דרבנן. כשתהיה שמיטה מהתורה לא נצטרך כי יהיה לנו פי3 מהיבול

חוץ מזה שאין מצווה לישא שתי נשים, זו רק מציאות מותרת. שבוודאי יכולה להישתנות

ולא הבנתי למה מיתות ב"ד לא רלוונטי? ברור שבמציאות מתוקנת שכל עמ"י שומר שבת

ומישהו קורע את הכביש עם אופנוע ומוריד את כל האוירה של הקדושה, אני תופס אותו וסוקל..

דאורייתא גמור. חמץ שעבר עליו הפסח הוא אכן דרבנן, וזו הבעיה שלנו בתוך צרכנים, אבל זו בהחלט הבעיה הקטנה מבחינה הלכתית.

היתר מכירה בא להתיר איסור דרבנן, אבל כאמור הוא נצרך בדרך גם לעניינים של דאורייתא, כהיתר מכירת קרקעות לגויים בארץ ישראל (ע"פ גירסא של הצנזורה הנוצרית בב"ח, ואכמ"ל).

אבל עדיין מכירה לגוי מותרת מהתורה. ובוודאי לא תלויה בתקופות.

א"כ ברור שהאיסור לא 'מוסמס'.

דבר נוסף, לגבי כל העניין הזה, ברור שמהתורה יש עניין גדול לכל המצוות והעבירות

גם מה שאנחנו לא מבינים.

ולכן דברים שהפסיקו לקיים סביר להניח שבאיזשהו שלב יחזרו כמו שכותב הרמב"ם על יובל.

פשוט אנחנו הקטנים. ואנחנו לא מבינים דברים מסויימים.

אנחנו לא מבינים למה בכור יורש פי 2. ובת לא יורשת. ברור שבמציאות מתוקנת זה מה שיהיה.

רק עכשיו קשה לנו לקבל את זה.

מכירה על מנת לקנות אחרי הפסח היא כבר יותר בעייתית. מכירה כשהחמץ נשאר בבית שלי - היא הרבה יותר בעייתית. מכירה שבה משולמת רק מקדמה, שברור לגמרי לשני הצדדים שהחמץ לא הולך לשום מקום, שמוכרים בה גם חמץ בלוע בכלים, ושהמכירה "פוקעת" מאליה מיד בצאת החג, גם אם מדובר בליל שבת, ושאני, לצורך העניין חילוני בעל מפעל גדול - לא מעניין אותי שום דבר בכל הסיפור חוץ מהתעודה שאקבל - היא רחוקה מאוד מאוד מאוד מדינא דגמרא, מדברי התוספתא ואף מדברי הראשונים.

היתה מאז ומעולם מה שהשתנה שהתחילו לעשות את זה עם גוי שאפשר לסמוך עליו שיחזיר

ולכן כל עוד בן אדם באמת מוכר את החמץ אין בזה שום בעיה אולי יש בזה הערמה

והערמה מותרת בכל מיני מקרים (לכאורה גם מתנה ע"מ להחזיר אמורה להועיל כאן אבל אם הוא לא יחזיר אכלת אותה)  

היתר מכירה היא אכן קולא בעייתית שנוסדה בעיקרון לשעת הדחק (הרב קוק סבר שיש לנהוג 

בקדושת שביעית בפירות היתר מכירה) והיא אכן בונה על זה ששמיטה דרבנן ולחלק מהדעות מנהג

הקדמה לפירוש המשנה של הרמב״ם. כמה טוב שלמדתי את זה

ומיתות בית דין מעולם לא הפכו ללא רלוונטיות. הכל בראש שלך (ולצערנו, של הרבה אנשים).

אבל זה לא נהפך ללא רלוונטי!

בפועל, יש לדון גם בדין תינוק שנשבה. בכל מקרה, זה רק שאין סנהדרין. "משרבו המנאפים בטלו מי סוטה". אי אפשר להוציא היום להורג מחללי שבת מכל כיון שלא נסתכל על זה, אבל צריך לזכור שזה רק חלק מהמציאות המעוותת שאנו נמצאים בה, אחרי 2000 שנות גלות.

גם הם שאפילו בתקופת הסנהדרין מיתות בי"ד היו נדירות עד בלתי קיימות. 

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה