נשמע שיש בך עומק ואתה מבין את משמעות הדברים.

הייתי ממליצה לך (מה לעשות) קודם כל להרגע ולהבין שמה שקרה קרה וזו הזדמנות טובה לצמיחה , לבניה, להתקדמות

כן, דווקא במישור המהותי.

הצעה שלי זה לדבר איתה על מה שהיה (לא להתעלם ולנסות לשכח)

ולהגיע למסקנות למה זה קרה? איך ניתן למנוע בפעם הבאה?

למה חשוב למנוע את זה בפעם הבאה וכו'..

אם תעשו שיחה כזו זה יחייב את שניכם לעמוד בכללים וברף שתמציאו לעצמכם. 

יש לך עכשיו הזדמנות פז .. ממש פרפר בידך הדבר 

כאגב - אם בעז"ה אתם מכוונים לחתונה אתה צריך להיות זהיר ולבדוק שבאמת היא בראש שלך מבחינת טהרת המשפחה וכו' (מאחר וכבר יש הזדמנות לברר וכן פירצה שנפתחה)

בהצלחה רבה .

שבת שלום

דבר ראשון, מבט קדימה: קבעו לעצמכם גבולות ברורים, שלא תגיעו למצבים שיש בהם חשש להגיע לדברים האלה. תשתמשו ביומיים האלה, תסתכלו על המצבים שהייתם בהם שאפשרו לכם ליפול, ותגדירו בצורה חדה צורת התנהלות שלא תגיעו שוב למצבים האלה.

שנית, ויותר חשוב: איך מסתכלים על מה שהיה:

דבר ראשון, בתוך הנפילה תמצאו את הטוב. קשה לפעמים לדוסים להפנים את זה, אבל המעשים האלה כשלעצמם טובים, כשהם באים בזמן ובמקום הנכון. תשמחו שהכוחות החיוביים האלה קיימים בכם, גם אם כעת עשיתם בהם שימוש לא נכון, אפילו חמור. בעז"ה תשתמשו בכוחות האלה בהמשך בצורה חיובית וטובה.

שנית, זה שניתבתם את הכוח החיובי הזה למקום רע, לא אומר שאתם אנשים שליליים ורעים. אם היו לכם ספקות עד עכשיו, מסתבר ששניכם בני אדם. ובני אדם נופלים, ונופלים קשה, ובמיוחד בתחום הזה. יותר חשוב ממה שעשיתם זה מה אתם מרגישים כלפי זה. אם הייתם בשוויון נפש - זה היה מצביע על בעיה. זה שאתם מרגישים כפי שאתה מתאר אומר שהשאיפות שלכם טהורות ונכונות וגם נשארו כך, אבל לא עמדתם בפיתוי. קחו את התחושות הקשות, ומתוך כך תבינו כמה שניכם אנשים טהורים וטובים שרוצים באמת להקים בית של קדושה. התובנה הזאת תעזור לכם להפוך את זה ממשבר לנקודת צמיחה של הקשר ביניכם.

והכי חשוב - את כל מה שכתבתי, תגיד לה! תגיד לה שאתה כואב את מה שקרה, תגיד לה שאתה ממש לא רואה אותה כפחות טהורה, ושההרגשה שלה עכשיו מצביע דווקא מראה עד כמה הקדושה בנושא הזה חשוב לה, וכמה שאתה שמח בעובדה הזאת.

בעז"ה עוד תצאו מחוזקים מהסיפור הזה...

הרבה הצלחה!!

מתחתנים!! וככה עושים תשובה! אדם חושב שאם הוא טעה אז זהו, מת העולם. לא ככה,

הקב"ה רוצה שנתקדם ונתקן ושלא נתקע בעבר!

ביום שאדם מתחתן כל החטאים נמחלים לו...

וזה שאתם כ"כ מתחרטים זה כבר מראה על התחלה של תשובה, קודם חרטה, אח"כ עזיבת החטא.

ויאלה לא ליפול יותר בזה עד החתונה, אתם מסוגלים!

בהצלחה! 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?