לא יודע אם כל היום ממש, אבל הוא כן מסתובב עם תפילין בזמן הלימוד. אז לדעתי יש בנות כאלה יקבלו גם אותך.

מי שם בשקיק?

אשמח לתגובות..

סורי על ההקפצה..

כאן אם שנייה לא עונים לך

אתה מוצא ת'צמך אי שם למטה..

אז לא כ"כ יוצא "לקנות חלב" - אבל אם כן אז כן.

כשמתפנים - חולץ ולאחר מכן מניח שוב.

גולש עם תפילין

(השאלה במקומה, אך נא לא להפוך לדיון על תפילין כל היום)

יכול להיות שזה ירתיע בהתחלה, והשאלה פשוט איך אתה מציג את זה, ואיך אתה מסביר את עצמך (החלטה, התמודדות, הצד ההלכתי וכו').

ואחרי זה- כמו עוד הרבה דברים אחרים- השאלה איך זה משתלב עם השקפת העולם של הבחורה (אחרי שהסברת, וגם בכללי...).

דוגמה ללמה זה אולי לא יסתדר- כי זו חומרה. למשל- דודים שלי לא סומכים על העירוב ברוב המקומות, אבל אחרי שלדוד שלי נולדה הבת הבכורה הוא הבין שזה לא משתלב ועשה התרת נדרים.

זהו, כי ביקשת לא להפוך את זה לדיון על למה עושים ככה...

האמת שהייתי בטוחה שזו בדיחה.. עכשיו אני מתחילה לקלוט שזה רציני...

יכול להיות אולי שהמבחר מצטמצם אבל בעזרת ה' תמצא אותה.

אני חושבת שזה היה מרתיע אותי בפגישות.

אם בעלי היה אומר לי שרוצה לנהוג כך אחרי החתונה (ויש דברים בסגנון הזה שהוא התחיל אחרי החתונה) - אני חושבת שהייתי מסכימה, לאחר מחשבה.

לק"י

ויש מצב שזה היה גורם לי לצחוק (אולי סתם ממבוכה, לא מזלזול חלילה).

עד שהייתי מתרגלת.

בכל מקרה- כדאי שהבחורה תדע מראש שאתה מתכוון לבוא ככה לפגישה, שלא יהיה אי הבנות או מבוכה מיותרת.

ויכול להיות שהיה אפילו משמח אותי.

אבל, זה לא אומר שאני רוצה בעל מחמיר בכללי או על אחרים או על חשבון דברים אחרים.

תורת ארץ ישראל 

נראלי שזה לא מתאים לי...

אני חשבתי שמדובר שבחייו הפרטיים בבית מדרש.. בבית הוא ככה.

וכשיוצאים אז כרגיל.

אבל לא.

אז נראה לי שזה לא הכי יתאים לי.

בחור קדוש.

ויש מקומות שכך זה מנהג המקום-- כמו ברובע היהודי.

כשאני הולכת שם ורואה תמקומיים עם התפילין, הולכים בסימטאות ירושלים העתיקה, אני מרגישה גאולה!!

האם לא לזה חיכנו יותר מ2000 שנה?!?! עוד מזמן הרומאים ששלטו בירושלים ותקפו את התנאים ע״כ שהניחו תפילין

אנחנו מחכים ללכת עם העטרה הזו על הראש...

מי שזוכה ויכול, אשריו!

ללכת עם תפילין, אם תפתחו כזה שרשור אענה בע"ה.

|מחזיק בשיניים לא לענות|

לי זאת נראה גאווה

להשיג על הרב שלי

ועל כל הראשונים והאחרונים,

אם מי שאינו מצוי בעולם לימוד התורה

מתיימר לחלוק על גדולי עולם..

אז..

הוא מצחיק.(ביטוי עדין, הלא כן?)

האם את יודעת בכלל

מה ההבדל בחיוב שחירות

ברצועות התפילין לבתים?

אינטואיציה הלכתית

(שמישהו אומר "נראה לי כך" - והוא בטוח צודק, עקב השפעת התורה על מוחו)

אפילו לרוב הגדולים אין.

 ולכן   מחקתי את "עולם התורה"

ותיקנתי ל"עולם לימוד התורה"

והכוונה היא למי שהלימוד הוא עיסוקו

"שיהא עיקר תלמודך ועיסוקך בהם"

לצורך העניין:

אני,או בחורים מהשיעור שלי בישיבה, ולא מחזיק מעצמי איזה צדיק, בכלל לא,

(אני מביא את זה בשיא הזהירות ורק לצורך ההמחשה)

לומד כ16 שעות תורה ביום,

ואני בקושי מרשה לעצמי לומר

שאני חלק מהעולם הזה.

מי נכנס לשם בשופי?

רבנים שכל מעייניהם בתורה

את כל חיים הקדישו ומקדישים ללימודה.

ומכיוון שאמרת לי שאת לא משיגה

על מו"ר שליט"א, אין לי בעיה.

כט"ס.

 סחטיין!!!!

(מה זה כט"ס?)

כל טוב סלה

ברצינות, אם אתה לומד 16 שעות סביר להניח שתצטרך אישה מתאימה.

כך שמסתמא מי שתתאים לך לא תהיה לה בעיה שאתה מניח תפילין.

סליחה, תרצה שאתה תניח תפילין.

חזק ואמץ!

כשלמד בוולוז'ין.  מה שהוא כותב זה שלצדיקים גדולים יש תשוקה להניח תפילין כל היום, לא יצר הרע חס וחלילה.

חשוב ביותר.

ומאיפה החתימה??

שאני מסתובבת עם תפילין. 

(ותרגיעו. אני לא.)

(אני מניחה רק בק"ש.)

סתם, סתם. אני חוששת שאנשים יקחו אותי ברצינות...

ואם היא מניחה תפילין ממקום טהור -

א. לא מגלה את זה לאף אחד.

ב. לא מתוך רצון להראות שהיא כמו גבר.

ג. כי זה מה שהיא חושבת שה' רוצה ממנה.

ד.למדה וביררה את זה אצל הרב,  וכך הודרכה  (לא, לא בפורום לנ"ו).

ולמה אני אסכים - כי אני עובד את ה'.

ואני רוצה שגם אשתי תהיה כזו בע"ה. ב-אמת.

מי שהנחת תפילין מתאימה להן.

ולמה?

מכיוון שבאופן גורף זה לא אמור להיות כך.

מי שאמר/ה קודם "תורת ארץ ישראל" - קלעה בול.

אין הגדרה טובה מזו.

ולמה ללכת עם תפילין כל היום מהצד שלך זה עבודת ה' אמיתית, ואם היא תלך כך אז לא?

(אתה בוחן כליות ולב? שיודע שהיא לא עושה את זה מתוך יראת שמיים וכו?(

אמרתי שצריך שיבוא ממקום טהור.

ומאיפה אני יודע?

אני יכול לשאול אותה מאיפה זה בא.

(על אשתי אני אסמוך, בע"ה).

אבל שוב, הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי,

ולכן אין טעם לדוש בעניין.

|מחזיר לשאלת הפתיחה|

במי שהולך עם תפילין כל היום שזה לא בא ממקום טהור.

זהו.

ולו רק בגלל כי מתפילין כל היום אצל גברים אין רתיעה, וזה לא מעצבן, אז למה למהר לחשוד.

ובכלל.. זה לא קשור, גם אם גבר הולך ממניעים לא טהורים - עדין לא סביר שהם יהיו מניעים זוועתיים.

באסה.

התכוונתי כבר להציע לך לצאת איתי

ולמרות זאת מתחתנים..

הרבה מהם עם בנות ממדרשת טהר (גם כן ביד בנימין..)

אם מעניין אותך המס של השדכן שם תנסה באישי.. 

(נ.ב. סביר להניח שיקח הרבה זמן עד שאראה את זה, אז אתה יכול לשלוח סמס לנייד 0542223499)

בעלי רוב היום עם תפילין,

אבל הוא לא יילך ככה לקניות

ובודאי שלא לדייט...

בעיניי זה לא שייך,

אבל זו דעתי האישית

אולי זה פיצול אישיות? |מנחש|

עכשיו כבר אחרי שקיעה...

אני לומד..

ובא מדי פעם.

ולא הולכים עם תפילין בלילה כפי שציינו..

ככה לא תסתבך

- אני לא רוצה להשלות או לשקר,

זה נראה לי לא מוסרי.

בכ"מ הערה חכמה:

אני שואל ת'כלס-

זה יהיה בסדר?

יפריע?

יוסיף?

יוסיף סיפור לאוסף?

אם נגיד תיפגש איתה ביום, אז גם תבוא עם תפילין?

אני שואלת לא כי זה מפריע... אלא כי לפי מה שהבנתי יש עניין להיות עם תפילין כשעסוקים בקודש...

לא שדייט זה לא קודש... אבל זה סוג אחר של קודש...

כך כתוב בשו"ע אבל לא עושים את זה כי צריך להימנע מהיסח הדעת וקלות ראש

כיום יש מח' לאדם שחושב שהוא יכול לעמוד בזה האם יש בזה משום יוהרה או לא

לגבי של יד או שתיהן - לא זה המקום.

זה פשוט קשה לשבת מול אדם עם תפילין.

אם אתה רוצה שהפגישה תזרום בטוב, תבוא בלי.

תספר לה כמובן שביום אתה הולך עם...

אני אומרת את זה מנסיון-

בעלי הולך עם תפילין במשך היום.

אבל אם הוא היה מגיע ככה לפגישה, ועוד פגישה ראשונה-

זה פשוט לא היה עובר...

יתרון

(תורת החיים, הרב זילברמן, רמבמיסטים). ויכול להיות שחלק גדול מאלה שזה מפריע להן, לא יסתדרו גם עם דברים אחרים שקשורים לסגנון.

(אבל אולי בכל זאת התפילין זו נקודה בולטת יותר).

אז - צדקת בני.

מה עושים?

או שאפשר לצפות מהן להיות יותר פתוחות לסגנון הזה.

להביא בדיחה שעלתה לי בנושא הזה: (אוף, לא נכנסה לי כל הכותרת....)

בחור אחד פוגש את חברו בחול המועד, מניח תפילין ל"ע.

ושואל אותו "מה אתה עושה?? חול המועד היום!"

אז עונה לו החבר "כן, אבל לא להניח תפילין בחוה"מ זה איסור דרבנן, ואני לא כזה מקפיד...."   ("מקפיד" במלעיל כמובן, למי שצריך הסבר לבדיחה)

(האמת שעלתה לי בדיחה אחרת אבל עוד לא החלטתי אם ראוי לספר אותה פה, אז נסתפק בדברים האלה)

הייתי חותכת.

לא מתאים לי לצאת לדייט 

כשיש למישו תפילין על הראש...

לא רגילה,

אני לא אצליח לזרום-

מבחינתי הולכים ככה בתפילה, וזהו

חשבתי שאת הולכת לחתוך לו את התפילין...

זה באמת סיטואציה קצת מצחיקה אם באמצע הדייט הוא ישאל אותך "תגידי, התפילין שלי באמצע הראש?"

95% שהוא סתם תמהוני. מי שתניח כך לגביך יש לה על מה לסמוך. תגיע בלי. אם הקשר יתחזק, תשאל אותה לדעתה ותלך לפי זה.

השאלה אמיתית?

אם אתה מתכוון ללכת ככה-

וודאי שאצל הרבה זה יהי עוד סיפור לאוסף,

אז הייתי ממליצה לך לומר את זה בשלב ההצעה,

שכך אתה בכוונתך לבא לדייט הראשון...

סתם כדי למנוע דייטים מיותרים

או, שתצא בלילה, ואחרי כמ פגישות תעלה את זה,

ותראה איך היא מגיבה.

בהצלחה

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

/forum/f76

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!