לא סובלת

זה עניין אישי, איך אפשר לצאת בקריאה גורפת לבנים שזקן זה יפה, אז שיגדלו? (או בקריאה לבנות שזקן זה יפה, אז שיאהבו?)

החבר'ה הדוסים בד"כ ע"פ מגדלים זקן

והפחות דוסים לא.

ה"ה לגבי בנות דוסיות שאוהבות זקן

הם פשוט פחות אוהבים את זה, והם ממש דוסים!!

וכו' (אם כי גם לגבי תסרוקת לבת יש יותר מזה), ולכן כתבתי "מזכיר קצת".

בכל אופן, מה העניין לקרוא לבנים לעשות כך? אולי הכוונה שלא יחשוש שמא בנות לא ירצו בו מכיוון שמגדל זקן? זה שיקול לבחור אם לגדל או לא? (ממ. יכול להיות.)

בכל אופן, נראה לי שבעיקר הפריעה לי הפניה שמנוסחת קצת כאילו מכלל הבנות:

"כן, כן זקן זה סמל לגבריות, ליהדות, לצדיקות. אנחנו מחפשות גבר!"

(למרות ההסתייגויות של "לפחות אני", ובהתחלה של "בנות - תעריכו")

כי יש לפחות בת אחת (עכשיו אני יודעת ששתיים) שלא כ"כ אוהבת את זה..

אבל כשהולכים להתחתן עם בן-אדם לא צריך רמזים. הוא פה.

סיכוי סטטיסטי ותו לא, אף אחד לא מתחתן עם הסטטיסטיקה.

לא זקן ארוך ,( אולי כשנזדקן?!)

זקן בקטנה זה הכי יפה (לפחות לדעתי)

אבל לפי מה שידוע לי יש בקבלה עניין גדול לא לגלח

אבל זקן קצר, מוקפד ומסודר זה דווקא יפה ויכול מאד להתאים, תלוי במראה.

יש בזה עניין הלכתי.

אך לצערי אני שומע על הרבה חבר'ה שלא מאריכים כי הם אינם יודעים איך זה יתקבל אצליכן.

והרי, ידוע שדבריו של רב עם זקן מתקבלים  אחרת מאותו רב (בדיוק!) כשהוא בלי זקן.

נשים, יש לכן כח עצום! תנצלו אותו לחיוב.

"שבזכות נשים צדקניות..."

רק עניין קבלי.

אני מבינה שהרב ליכטינשטיין לא דוס? לא מקפיד על הלכה? הוא סתם ראש של אחת הישיבות הגדולות בארץ..

ואני מבינה שפפה אללו (יו"ר מר"צ בי-ם) ממש דוס, ראית איזה זקן ענק יש לו?

וגם הרצל, סופר דוס!!

ואפילו אחמניג'אד..

(סתם סיפור- בעלי מכיר מישהו שלמד לדיינות, ולא עבר את המבחן- רק כי היה לו זקן קצר. אחרי הבחינה ניגש אליו אחד הרבנים ואמר לו "פעם הבאה תבוא עם זקן וחליפה" הוא שמע בקולו- ועבר. ממש מה שמלמד מי יהיה דיין טוב או לא..)

ואני מקשיבה לרב בלי קשר לאם יש לו זקן או אין לו זקן.

ויש המון רבנים בעלי זקן ארוך שאני לא הולכת לפיהם..

שונאת את המד דוסיות הזו לפי חיצוניות.. בעעעעעעעעעעע 

ובעניין פאות ארוכות, לא נראה לי שזה היה מקובל על לפני 200-300 שנה. ככה שזה ממש חדש. (חוץ מאצל התימנים)

וזקן זה לא מסורת יהודית. אבל יש בזה עניין יהודי כמובן, עניין קבלי.

אבל יש הרבה דברים נוספים שצריך לעשות על פי הקבלה.

אתה יודע מה העונש של מי שלא קם לתיקון חצות לפי הקבלה? 

לעניות דעתי זה הרבה יותר חשוב מזקן...

ויש גם ערך ביהדות להראות מכובד ולא מוזנח. 

לא כל זקן נראה מוזנח, אבל צריך לשים לב. 

בלי חס וחלילה לפגוע בכבודו של הרב ליכטנשטיין שליט"א, דווקא בגלל שהבאת אותו, את צריכה לראות שזה יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. רוב רובם המוחלט מוחלט של רבנים - ואני מדבר קודם כל על גדולי הרבנים, הם כאלו שמגדלים זקנים. בודדים בודדים הרבנים בגדולים שאין להם זקן. מה זה נראה לך אומר? שרב כשהוא נהיה רב רציני אז זה כאילו חובה בשבילו לגדל זקן בשביל הרשמיות? לא, זה יותר מכך - כן יש עניין בזקן,, זה כן משהו יהודי - כשזה בא מתוך תורה. ח

ילוני שמגדל זקן (ודברים אלו נסובים על מה שכתבת על אלא הלא דתיים שמגדלים זקן) זה לא יהודי ירא שמיים שמגדל זקן מתוך תורה. ממש א. וזה קצת מעליב גם ההשוואות האלו שאת עושה. 

הרי במידה שאת מביאה את הרב ליכטנשטיין אני יכול להביא לך על כל רב גדול בתורה שאין לו זקן, 150 רבנים גדולים אחרים שכן יש להם זקן. האם זה לא אומר לך כלום?

זה לא אומר חלילה שרב גדול בלי זקן הוא לא מספיק גדול בתור. מה פתאום. קטונתי מלהעיז לחשוב על דבר כזה כאילו - אבל זה כן אומר שבוודאי ובוודאי שיש בזה גם עניין הלכתי ולא רק קבלי. כי תסכימי איתי שלא הגיוני ש99% מהרבנים הגדולים ינהגו בעניין הזה רק בגלל שהקבלה אומרת ככה...

זה לא אומר שמודדים דוסיות על פי החיצוניות - זה אבל בהחלט אומר שדוסיות בסופו של דבר כן תשפיע על החיצוניות, אין אפס. 

זה מו מהצד השני, שאני אראה בחורה שהולכת עם חצאית ארוכה ארוכה עד הרגליים, לבושה בלי מחשוף בכלל, שרוולים ארוכים וכו' - צנועה וחסודה ממש. אז כמובן שיכול להיות שהיא בכלל איזה חילוניה פרוצה (ולא, אני ל-א אומר כאן שחילוניות הן פרוצות בהגדרה, זה רק לצורך המקרה, ובמקרה ספציפי, נא ל-א להשליך...) שסתם ככה החליטה היום ללבוש ככה - אבל אין ספק שזה כבר ייתן לבחורה נקודת זכות בעיניי אם, נגיד, חבר שלי יציע לי אותה וגם יגיד שהיא בחורה תורנית וכו' - הבגדים שראיתי שהיא לובשת,, כבר מרמזים לי משהו על אישיות אפשרית שלה.

כן, אני לא מתבייש להגיד - החיצוניות היא לא מי שעושה את האדם, אבל מהצד השני - האדם בהחלט בהחלט עושה את החיצוניות על פי הפנימיות שלו.

ומצטער אם הייתי טיפה חריף, פשוט נגעת בנושא שמאוד בדמי...

מקווה שהובנתי נכון.

שהיה לנו מישהו בישיבה שהגיע לראיון לדיינות עם כיפה קטנה וג'ינס

והבחור כנראה שלט טוב מאד בחומר

כך שהם ניסו להפסיל אותו ולא הצליחו 

זה גם זה לא בטוח שמעיד על אדם משהו. כלומר - אומנם זה שהוא עם כיפה קטנה וג'ינס, לא בהכרח אומר שהוא לא ירא שמיים (אם כי, אתה חייב להסכים איתי, כן יש לבוש שמוכר בגדול כ"לבוש בן תורה", וזה כבר אומר משהו, עם כל ה"חיצוניות" שבזה...) - אבל גם זה שהוא שולט היטב ממש ממש בחומר לדיינות, לא אומר שהוא ירא שמיים... כלומר, זה בסך הכל חומר, שעד כמה שהוא קשה, לא חייבים להיות ייראי שמיים כדי לדעת אותו ברמה הטכנית...

הרב שלנו סיפר לנו על ראש מחלקה אחת לתלמוד בא

חד מהמוסדות האקדמיים בארץ, שאתה נכנס למשרד שלו אתה מרגיש שהגעת מינימום ללשכת הרב עובדיה - חדר מלא מלא ספרי גמרא, פרשנים, תנ"ך, משנה, ראשונים ואחרונים. ה\ראש המחלקה הזה נראה כמו רב אורגינל, זקן לבן ארוך ופנים נעימות - ואין ספק שהוא יכול לקרוע בלימוד מפולפל הרבה הרבה מטובי הבחורים בפוניב'ז ובהר המור גם יחד - אדם בעל שיעור קומה בידיעות תורניות ללא ספק. גאון. אבל, וזה הקט'ש - ללא כיפה על ראשו. וכדי שיהיה ברור יותר - ראש המחלקה הזה,הפרופסור הזה שיכול ללמוד בחברותא עם רבנים גדולים בלי להביך את עצמו ואת ידיעותיו - חילוני גמור.

אז מה זה אומר?

שאכן, צריך במקביל לבדוק גם זה וגם זה - אבל אין ספק שפעמים רבות, אם הפנים חזק ותורני, זה לרוב לרוב, יופיע גם כלפי חוץ בדרכים שונות. וגם להיפך.

יש יוצאי דופן - אבל כאמור, הם יוצאי דופן.

סתם באתי לספר סיפור עסיסי...

לגבי החלק הראשון של דברייך, שתי השורות הראשונות.

זה מתסכל כמה שזה נכון לעיתים.

השיפוט הרדוד והילדותי הזה - מי שיש לו זקן סימן שהוא צדיק,

הוא כל כך מגוחך!

לכי לישיבות,

תראי כמה חבר'ה שרק הגיעו לישיבה וכבר מתחילים לגדל זקן.

זה לא מעיד לרגע על רמתם הרוחנית,

אלא על כך שהם נתפסים לצדדים החיצוניים של בייני"שים.

מי שמגדל זקן - שיערב לו.

מי שלא מגדל זקן - שיערב גם לו.

שניהם אינם מעידים על צדיקותם או על יושרם (לכי תראי את דניאל מעוז שרצח את שני הוריו...).

ומי ששומע פחות לרב שאינו מזוקן,

עליו לעשות בדק בית אצלו ולא להיתלות בזקנו של הרב.

(או כמו שאומרים הערבים: "בחיי זקנו של מוחמד")

תשובה מרעננת לנפש עייפה מה******* שרצות פה

ורק אחרי איזה שנייה שתיים ירד לי האסימון וקלטתי שזה לא זה

ולגופו של עניין - איזה כיף לשמוע דעה כזאת, באמת.

שתדעו שיש באמת חשש גדול בקרב בנים בישיבות האם לגדל זקן או לו, כשעיקר החשש באמת לצערנו פעמים רבות נובע ביודעין ובלא יודעין מהנורמה החברתית המקובלת זה שנים רבות שזקן זה דבר לא יפה, שמעיד על רישול, ושזה יכול לפגוע בשידוכים. ואל תיתממו בנות, ברור לי שזה מרתיע המון פעמים בנות מקשרים שהיו יכולים להיות טובים.

ותרשו לי רק להגיד משהו על זקן מסודר/לא מסודר - בנות, כמעט בטוח שמי שמאריך זקן בלי חשבון ולא מסדר אותו,, זה לא בגלל שהוא בחור מרושל מעיקרו, אלא בגלל שיש לו עניין מיוחד בזה, מתוך החלטה הלכתית/אמונית/התחזקותית שקיבל על עצמו - ולא בגלל שהוא סופר עצלן או בן אדם מוזנח...ממש לא. אז תנסו לראות את זה ככה בנות... מי שמגדל זקן לא מסודר מתוך אידיאל, ולא מתוך הזנחה - זה דבר יפה כשלעצמו שמחפה על אולי קצת אי סידור הזקן. כן, אז הוא לא קטן ומסודר בדקדקנות - אבל הוא יהודי, ותזכרו שזה יכול להעיד ברמה כלשהי על האדם (רק לטובה, ולא לרעה - כלומר, זה יכול רק אולי להעיד שאדם ע-ם זקן כזה הוא רציני, אבל לא להעיד שאדם בלי זקן כזה הוא לא רציני - ברור? רק לטובה) שהוא רציני תורנית וכו' - ובינינו, זה דבר הרבה יותר חשוב לחיי הנישואין ולהקמת בית, מהמראה החיצוני שאולי הוא לא בשמיים. כן, אז הוא לא חתיך אולי יותר מידי כי הזקן ישר משווה לו מראה של איזה חיזבאלוני שלא מגלח לעולם - אבל תזכרו שישנם רבנים גדולים מאוד שלא מגלחים ולא מסדרים כמעט בכלל, או בכלל לא - ובכל זאת גדלותם בתורה גורמת לך לא להתייחס לזה בכלל, ולפעמים להיפך - הזקן והתורה שבאדם משוות לו מראה יהודי ומתוק כל כך, ממש הדרת קודש.

זה לא אומר שכל שיעור א' שמתחיל לגדל זקן הוא גדול הדור - אבל זה אומר, אולי, שיש לו שאיפות גבוהות - וזה כבר טוב

ועוד לא סרגתי די - שוב תודה לך. חיממת את ליבי, באמת 

ועוד בייניש' (נכון? ) מזוקן!? בכלל..

אשריכם, כל השרשורים שלכם רק גורמים לי יותר ויותר לרצות להישתדל בצניעות!

כמה הערכה יש לי אליכם!

שניכם בעלי חיבה לזקנים, בעלי השקפת עולם קרובה, זאת נראית לי נקודת פתיחה מעולה! מזל וברכה!

הנושא גלש לשיעור שלם

שאת המסר שלו אפשר לסכם ב-2 משפטים:

"בנות,זקני ישראל בידיים שלכן

בקשה תסכימו לצאת עם בחורים בעלי זקן!"

זה העלה בי נקודה למחשבה

אבל עוד לא גיבשתי דעה בנושא

(בכל אופן,ברור שאני לא פוסלת בחיים על דבר כזה)

לבדוק מה באמת הולך שם במדרשות האלה..

מסתבר שלא טעיתי!

(רצה להגן על המדרשות שבכל אתר ואתר..)

זה לא שככה הרבנים מדברים במדרשות

זאת רק הפרשנות המוקצנת שלי

זקן וגם פאות זה מהמם!

טוב, אז למרות שלמראה שירשור זה בעיקר עולות אמירות מצחיקות וציניות,

והיות וחלק מהבנים פה כותבים שנמנעים מלגדל זקן,

כי אולי זה לא יימצא חן בעיני הבנות- זה באמת מוגזם.

א. אני חושבת שזה במובהק קשור לאותו שירשור של ביטחון מול השתדלות...

שם הביאו מקורות על כך שאדם לא צריך להשתדל למצוא חן יותר מידי וכ', ובמיוחד בדבר כזה!

שבחור יחשוב שהידור בהלכה זה מה שימנע את הזיווג הטוב עבורו??

ולכל המתפלספים למיניהם - לא שופטים על פי זקן בלבד, אך גם ברור שיש בזה הידור.

וגם אם זה רק לפי קבלה, זה עדיין הידור, המון הידורים מגיעים דווקא מצד הסוד שבתורה.

ב. אם כל בחור שמבין ומאמיןשכך צריך לנהוג ילך עם זקן, בנות יתרגלו לכך, כנורמה, ויבינו שזה חלק מהמכלול בחור תורני+

ג היופי בעיני המתבונן(נת).. אם יש מישהי ספציפית שזה מפריע לה, תלמדו איתה את העניין, תסבירו.

ברגע שמבינים את היופי הפנימי שבזה, כל ההסתכלות אחרת.

ושיהיה לכם בהצלחה.

הם לא מגדלים זקן בגלל הצדיקות שבדבר, אלא בגלל הפטור מהגילוח. כנ"ל חילונים שמגדלים זקן חודש-חודש וחצי לפני הגיוס כדי להצטלם עם זקן בחוגר.

אומרים שצינורות בני חיי ומזוני נמצאים בזקן, וגידול זקן ממשיך שפע...

אפילו פעם שמעתי מחברה שאחיין שלה משך לאבא שלה בזקן והוא חייך אליו ואמר לו תמשוך תמשוך...זה טוב,זה ממשיך שפע-כידוע הענין של "הריני רוצה לדעת זה התינוק" שהתינוק רוצה את הקב"ה בל סיבה וטעם,הוא עדיין לא קשור לעניני העולם וכל כולו זה הקב"ה בצורה הכי פשוטה שיש ללא כל צורך בהסברים וכו'

אמנם אצל חלקם זה קשה,אבל לדעתי זה זכות ומעלה ומי שמיועדת לכם אף אחד לא יקח לכם אותה והיא תקבל אותכם כמו שאתם גם עם הזקן שיש לכם.

גם מהקושי שיש בזה ניתן לראות על המעלה הגדולה שקיימת בזה!

כל מה שדיברו פה על זקן ופיאות סתם שיהיה ברור (ובדקתי את זה אני לא סתם מעלה השערות):

לזקן יש ענייין הלכתי ברור, שקשה מאד למצוא מכונת גילוח כשרה לכל הדיעות, וגם אז איך לגלח (לא צמוד מידי וכו')

ע"פ הקבלה יש עניין גדול מאד ללכת עם זקן, וזה לא סתם, זה מופיע כמעט בכל הנושאי כלים על השו"ע בסימן שמדבר על איסור גילוח הזקן. כנ"ל פיאות. על זקן לא צריך להגיד שתמיד יהודים הלכו עם זקן, וגם מי שטען פה שפיאות זה דבר חדש- ממש לא נכון. ליהודים, בכל הגלויות, היה פיאות. זה מופיע נראה לי הכי קדום בזהר וגם בגמרא יש הוכחות שהיו פיאות.

ואגב תחשבו בצורה הגיונית- התורה כתבה "ולא תשחית את פאת זקנך" אז מה הכוונה? שנחפש טריקים הלכתיים כדי לא להשחית, או שפשוט לא נשחית??

ומי שטען שע"פ הקבלה יש עונש גדול למי שלא עושה תיקון חצות, נכון, אבל סתכלו כמה דברים אנחנו עושים ע"פ הקבלה- צורת הנחת המזוזה, קשירת התפילין, סדר התפילות, קבלת שבת, חזרת הש"ץ בימינו ועוד ועוד....

להיפך, זה מה שתמיד חיפשתי. (וגם מצאתי).

בעלי מעולם לא גילח את הזקן שלו (והתחיל לצמוח לו בערך בגיל 15-14) בגלל העניין שבזה (משהו בקבלה...).

[אבל אני לא בטוחה שאם הייתי פוגשת אותו בגיל 15 הייתי מוכנה להסתכל עליו ועל הזקן שלו...]

שכל אחד יהיה איך שבא לו,

שיגדל זקן בארוך מטר,

ומצידי גם שפם עד האוזניים-

זה לא אומר שאני חייבת להיפגש איתו...

יש כאלו שבשבילן זה סמל לגבריות, קדושה ודוסיות,

ויש כאלו שלא אוהבות...

בעיני זה לא אסטטי, משדר מבוגרות, בלגן... כבדות...

זכותי לחשוב ככה,

אני רוצה בחור דוס, ומכירה גם מלא דוסים שלא מאריכים זקן (זקן- זיפים לא נחשב..),

רק הדבר האחרון שארצה זה שמישהו יוריד בגללי זקן.

שכל אחד יהיה איך שנראה לו מתאים,

ובע"ה ימצא גם מישהי שתאהב ותרצה את זה!

*אני צריכה להיזהר, כי תמיד אומרים שמה שלא רוצים- מגיע בסוף..

*זה לא שלא נפגשתי עם בעלי זקנים, נפגשתי ועוד איך, אבל.. 

*יש מעט בחורים שראיתי שאמרתי- וואוו, יש לו זקן וזה יפה, אז ישמצב שבסוף זה לא יפריע לי, אנל'א נעולה על זה...

ואין בזה שום עניין הלכתי.

סלח לי אבל כל פרט ממה שכתבת ממש ממש או טעות מושלמת או נתון להחלטת כל אדם לעצמו וממש לא נחרץ כמו שאתה כתבת כאילו זה מוחלט וברור אצל כל אחד.

מציק - ממש רק בהתחלה הזקן מעט מציק, בהמשך הוא לא מפריע כמעט בכלל, להיפך - מי שצריך להתגלח כל יום, לא הכל מציק, הזיפים ועצם הצורך להתגלח. זקן ארוך, אפילו רק קצת - כמעט שלא זוכרים לפעמים שהוא קיים.

דוחה - אינדיבידואלי, ממש לא כמו שאתה הצגת את זה בנחרצות. יש כאלה שבשבילם זה המראה הכי יפה בעולם. האם באמת אתה סובר שמראם של רוב רוב רבני היהודים, הוא דוחה בגלל שיש להם זקן???איתמהה

מגעיל - שוב חזרנו לעניין הדוחה, ע"ע. טעות לחלוטין.

וגם לגבי מה שכתבת על הקטע ההלכתי - ממש לא נכון, אין לי כאן המקום להאריך אבל אתה ממש ממש טועה בזה.

רק במטותא ממך, אם אין לזה שום שום שום עניין הלכתי, הסבר נא לי למה רובם המוחלט הכמעט טוטאלי של רבנים, בארץ ובחול, הם בעליי זקנים? וכי זו אופנה כשאר אופנות העולם, שרב חייב שיהיה לו זקן אחרת אינו רב, כי אין לו "מראה של רב"? שטות והבל ורעות רוח. ברור שרבנים מגדלים זקן כי יש לזה עניין הלכתי, אמוני, יהודי ודתי - גדולים מאוד.

אז אנא ממך, פעם הבאה השתמש בקביעות קצת פחות נחרצות, כתוב - לדדעתי האישית הוא דוחה ומגעיל וכו'" - אחרת אתה פוגע ומשמיץ כאן אוכלוסייה ענקית של בעליי זקנים...

תודה, אחי, ושבת שלום

"דוחה - אינדיבידואלי, ממש לא כמו שאתה הצגת את זה בנחרצות. יש כאלה שבשבילם זה המראה הכי יפה בעולם. האם באמת אתה סובר שמראם של רוב רוב רבני היהודים, הוא דוחה בגלל שיש להם זקן???איתמהה".

עיין תשובת רבי יהושע בן חנניה לבת הקיסר.

"וגם לגבי מה שכתבת על הקטע ההלכתי - ממש לא נכון, אין לי כאן המקום להאריך אבל אתה ממש ממש טועה בזה."

לי דווקא נראה שאתה זה שממש ממש טועה. אין שום עניין הלכתי בלגדל זקן, כל עוד מסירים אותו בצורה המותרת לפי ההלכה. לפי הקבלה אכן יש עניין, ומי שמחזיק מהקבלה בתור מקור [הלכתי] מחייב אכן תימה עליו שהוא נוגע בזקן שלו שהרי הזוהר מחמיר בעניין. ומי שלא? אז לא. אני לא. קים לי כגישת הירושלמי (מובא גם בטור אאל"ט) שלא ממש עולה בקנה אחד עם דעת הזוהר:

"ר' חמא בי ר' חנינה ור' הושעיה חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא אבל ישרראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפן לבנים ומגלחין זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים" (ירושלמי ראש השנה פ"א ה"ג)

וזה לא המקור היחיד.

לא הבנת אותי. התכוונתי לומר שאילו היו בלי הזקן אז המראה החיצוני שלהם היה יותר טוב. (פרפארזה על "אילו היו מכוערים").

זה לא נראה לי "הפשט". מה שנראה לי שיש כאן עניין ליישב את דברי הירושלמי כדי שלא יסתרו את דברי הזוהר, אז מנסים לפשר כאילו מדובר רק בלסדר. אבל בפשט אכן מדובר בפשטות *גם* על להסיר לגמרי.

פעם לא היו מכונות גילוח, ואתה רואה שפעם גם אצל הגויים היה מקובל לגדל זקן.

"לפי הגר"א ור' חיים מוואלוזין, אין שום ענין שהזקן יהיה ארוך לפי הקבלה, הם מסבירים אחרת את הזוהר, אבל לפי שיטתם צריך שיהיה זקן ע"פ הקבלה.".

ויש דעות אחרות. אאל"ט יש דעות שמבינות את "ואי ליה למאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירה..." (הקטע שהספרדים אומרים בתשליך) כמדבר בפשטות גם על הזקן של האדם. (הבא"ח למשל?).

ויש כאלה גם היום שחושבים שזה יפה. זכותם. לדעתי במקרה הטוב זה פוגם ובמקרה הרע זה דוחה ומגעיל. אני מקווה שאין לך הווא אמינא לומר שבגלל שהגמרא חושבת שזה יפה שגם אני צריך לחשוב כך.

"אם באמת כוונת הירושלמי היה גם לגילוח גמור, היינו צריכים למצוא יותר איורים של מגולחים בארץ ישראל בתקופה הביזנטית. לא נראה לי, שיש איור אחד כזה. אם יש תמצא לי.".

קודם כל, המוציא מחבירו עליו הראיה. אני בכלל לא יודע על איורים כאלה, אתה שטוען שיש אדרבא, תביא אתה דוגמאות לאיורים שמהם עולה כטענתך. (אגב, זה מעניין שאתה מוכן לקבל איורים כאלה כראיה לפירוש, מעניין אם הגישה "המחקרית" הזאת תהיה מקובלת עליך בעוד כמה וכמה מקומות?).

חוץ מזה, שבכל מקרה מה שאתה אומר זה לא קצה של ראיה. שהרי אני תמיד יכול לטעון שדברי הירושלמי נאמרו דווקא ביחס לראש השנה שצריך להשתדל להתגלח לפני, אבל בסתם ימות השנה לא עשו זאת תדיר כמו שרואים בציורים, פשוט כי טכנית זה לא היה הכי נוח. אבל הראיה שלי שהירושלמי מתיר ומעודד גילוח הזקן במקומה עומדת.

היא חסרת משמעות. אין מכאן שום ראיה.

"הראיה שלך מהירושלמי, לא מתחיל, כי ברגע שאתה מודה שכלול בזה קיצוץ, אז אין שום סיבה לפרש שזה גילוח גמור.".

ועוד איך מתחיל. אם אני מודה שכלול בזה גם קיצוץ הרי שאין שום סיבה לפרש גילוח גמור?! איזה מין לוגיקה כזאת? הסיבה היחידה שאתה רוצה לומר כך היא כדי לא לסתור את דברי הקבלה. זאת הסיבה היחידה. אחרת מהכתוב עצמו אין לך שום ראיה לומר שדברי הירושלמי אינם כוללים גילוח גמור.

לך אולי לא נוח שדברי הירושלמי אינם עולים כל כך בקנה אחד עם דברי הזוהר, לי זה לא ממש מפריע.

אגב, אני תוהה איך היית נכנסת להתפתלויות ודחקים למיניהם אם היית צריך להתמודד עם שיטת הירושלמי לפיה מניחים תפילין בחול המועד בסתירה לדברי הזוהר, שמחמיר  אאל"ט עדי כדי מיתה בעניין.

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

יש את אסף זולדן הוא תותח

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר