הרבה חום, ורגיעה, ותשומת לב אישית.

אם עברתם ונולדה תינוקת - יתכן שהיא מרגישה קצת חוסר-יציבות, אולי קצת יותר צורך בשימת לב.

אפשר לשבת ולשוחח בנחת, "לשחזר" את מעבר הדירה, ואיך אח"כ נולדה תינוקת.. ותוך כדי הזכרת הדברים, לתת לה להתבטא, להביע את הרגשותיה - אולי אפשר יהיה "לתקן" מושגים שנתפסו לא נכון, אם יש, להוסיף רוגע, ללמוד מה חסר לה וכו'.

כמו כן, לשוחח על הגן, לשמוע מה קורה שם.

דבר ראשון - שמבחינה נפשית היא חשה טוב.

ולהשתדל שיהיה כל יום זמן מסוים "רק איתה".

אחרי זמן מה, אפשר ביחד לחשוב איך מפחיתים את כמות היציאות הללו וכו'.

ענ"ד.

כמו קטע רגשי, למרות שכמו שכתבתי קודם זה היה גם לפני מעבר הדירה והלידה, אבל זו ילדה שצריכה תשומת לב יותר מרגיל(אוהבת צומי נקרא לזה) ,ובהתחשב בעובדה שדי היה קשה ללהגיע לזמן של "רק איתה " ב- 10 חודשים האחרונים ,אז לא היה לה קל, השאלה שלי :האם יש מה לבדוק נושא פיזי בגיל הזה ,כמו למשל שלפוחית קטנה וכדו' (דרך אגב האם זה תורשתי? כי לי היה ולכן אני הולכת לכיוון הזה) האם יש מה לגשת איתה למומחה לבדיקה?

לגשת למומחה לבדיקה - זה דבר אפשרי. אבל יש רבים ש"בורח" להם בגיל הזה, גם בלי בעיה כזו. והרי את אומרת שזה קורה גם עם הצואה.

אז ה"עזרה הראשונה" היא קודם כל בצד הרגשי, באהבה רבה, בתשומת לב נינוחה. זמן איתה וכו' - כמו שאמרנו. גם לבדוק היטב מה קורה בגן.

10 חודשים - זה המון זמן בשבילה..  אז קודם כל לסדר את זה. אפילו אם היה מתברר שהכל "רפואי" - היית צריכה להודות לה' שהיה משהו שעורר על הענין הרגשי.  קל-וחומר שכנראה הדברים אינם מנותקים.

אז מה שהכי חשוב כעת לענ"ד, זה לא מה ש"יוצא ממנה", אלא שימת הלב, החום והאיזון שנכנסים אליה.. וגם הדיבורים שיוצאים ממנה. מה היא אומרת.

אח"כ - בדברים האחרים. או כבדרך אגב. לא להתרכז בהם ע"ח העיקר. 

אצל הבת הגדולה שלי, מה שעזר זה טבלה. עכשיו אני עובדת גם עם הבן שלי (בן 4) עם טבלה. אצלו זה פחות עוזר, אבל בהחלט יש שיפור.

אני פשוט מציירת טבלה, ואומרת לו שבכל פעם שהוא ישמור על התחתונים יפה, נצייר חייכן (סמיילי בלעז) בריבוע אחד. ואחרי שכל הטבלה תהיה מלאה בחייכנים, נקנה לו הפתעה.

אני משתדלת לעודד אותו גם אם הוא קצת מפספס, למשל אם הוא שמר מאד יפה כמעט כל היום, ורק לקראת הערב הוא פיספס, אז אני אומרת לו "מה נעשה, כל היום שמרת יפה, ופתאום ברח. יש לי רעיון, בו נצייר רק עיניים, ואת הפה נשלים מחר כששוב תשמור יפה."

מידי פעם אני מדברת איתו על הטבלה, ומדברת איתו על איזו הפתעה הוא רוצה (לא משהו רציני, שטויות שעולות שקל. גם זה משמח ילדים).

כמו שאמרתי, אצל הבת הגדולה זה ממש עזר. מהרגע שהתחלנו את הטבלה, נגמרו הפספוסים. אצל הבן שלי שאני מתמודדת איתו עכשיו, זה עוזר יום כן יום לא, אבל השיפור בהחלט מורגש.

בהצלחה (לך וגם לי ).

דוקא ניסיתי מבצעים וכאלה עם טבלה מול העיניים ואפילו עשינו לימים ספורים כדי שישר תוכל לקבל את הפרס ולא למתוח אותה יותר מדי לא במיוחד עזר אהבתי את הרעיון של חלק מהסמיילי ביום כמעט מושלם 

היא מנסה להיות תינוקית בעוד תחומים? זה קורה גם בגן?

רוב הרטבות הלילה עם זאת, הן רק איחור התפתחותי, לא בעיה רגשית או מחלה גופנית. רק אחוז קטן, כ 10%-5% ממקרי ההרטבה הלילית נגרמים בגלל בעיה רפואית ספציפית. יש שני סוגים של מקרים: 

1. הרטבה לילית ראשונית שהיא למעשה המצב בו מעולם לא הושגה שליטה על השלפוחית 

2. הרטבת לילה שניונית, כשהילד או המבוגר מתחילים להרטיב שוב לאחר תקופה בה כבר הושגה שליטה על השלפוחית. 

למרות שישנו קשר בין גורמים פסיכולוגיים להרטבת לילה חשוב להפריד בין ההרטבה הראשונית לשניונית. במקרה של הרטבת לילה ראשונית הסיכויים שמדובר בהפרעה פסיכולוגית או התפתחותית הם קלושים, בעוד הרטבה שניונית לעומת זאת היא בעלת קשר חזק לקשיים פסיכולוגיים כגון מצוקה או לחץ נפשי שנגרמו בעקבות לחצים או פחדים שונים, טראומה וכן הלאה. כלומר אם הילד כבר נגמל לגמרי וחזר לכך, יש יסוד סביר לקחת אותו לטיפול. במקרה הזה ההרטבה אינה הבעיה אלא הסימפטום שלה.

אפשרויות לטיפול והתמודדות:

מיותר לומר כי להרטבת לילה, ראשונית או שניונית, ישנה השפעה עצומה על התפתחות ההערכה העצמית של הילד וכי היא מגבילה אותו מאוד. למעשה, התגלה כי לילדים שעדיין מרטיבים יש יותר בעיות התנהגות. בגלל שמיעוט מקרי ההרטבה בשינה נגרמים מבעיות רפואיות והרטבת לילה ראשונית אינה מקושרת לבעיות רגשיות, רוב הטיפולים מסתכמים בניסיון להגן על התפתחות הערכה העצמית של הילד ולהקל על ההתמודדות של הסביבה שלו.  במקרה זה רצוי לקבל סיוע שניתן על ידי צוות מקצועי הכולל גם פסיכולוג ילדים מנוסה, שיקנה לכם את הכלים המתאימים להתמודדות עם המצב.

בברכה, צוות מכון חיבורים 

לאור כחול : מה זה נקרא עוד תחומים ? 

היא בוכה הרבה מדברים שהיית מצפה מילדה בגילה לעבור עליהם בשקט,

היא גם משגעת מאד את אחד האחים שאחריה, לא זה שמיד אחריה אחד אחרי ,(בקיצור את הרביעי והיא השניה)

מצד שני אני יודעת מהגננות שלה, שתי אלה של שנה שעברה (עברנו דירה לעיר אחרת באמצע שנה) וגם זאת של השנה שבגן היא מתנהגת בבגרות מעבר לגילה.

לצוות מכון חיבורים תודה על התשובה המפורטת, אבל הדגשתי שאני מדברת על הרטבות יום, בלילה הילדה עם טיטול, פשוט כדי להוריד לה ולי חלק מהעול. (כל בוקר מצעים ופיזמה למכונה )

שאת מרגישה שהיא מנסה להיות תינוקת בכוונה.

למשל דיבור בצורה תינוקית, פתאום זוחלת הרבה על הרצפה, תמיד במשחק היא רוצה להיות התינוקת... כל מיני כאלה.

בכי לא מעיד, אלא אם כן את מרגישה שזה לא בכי "אמיתי". 

בכל אופן זה מה שהיה לבת שלי, והפסיכולוגית של הגן אמרה לי לשחק איתה הרבה משחקי דמיון כאילו היא התינוקת, ומצד שני להציב לה גבולות. שהיא תדע מתי נגמר המשחק ומצפים ממנה להיות בוגרת.

מה שעוד יכול לעזור זה להטיל עליה את הצורך להתלבש. למשל - אם היא מפספסת להכניס אותה לחדר עם בגדים נקיים ולומר לה שהיא תוכל לצאת כשהיא תהיה נקיה. רק קחי בחשבון שזה יכול להגביר את התופעה של הצואה בגלל ששם היא לא לגמרי יכולה לטפל בזה בעצמה...

בכל אופן שיהיה בהצלחה.

עכשיו כשהגדרת, זה ברור יותר, אבל היא בכלל לא בכיוון, לא בדיבור, לא בהתנהגות ולהיפך במשחקי כאילו, היא תמיד האמא, ויש לה מלא תינוקות.

וברור שכשצריך להחליף את הבגדים הרטובים זה תפקיד שלה (היא מתלבשת לבד לגמרי כבר שנה וחצי כולל גרביונים) כשזה מגיע לקטע של צואה, אני פשוט מקלחת אותה שיהיה לה נעים .

לא נראה לי שמגיע לה עונש על זה, להשאר מסריחה ומלוכלכת זה נראה לי מוגזם.

אגב, לא התכוונתי להשאיר מלוכלכת עם צואה. בלי להכנס לזה אם מגיע עונש או לא, להשאיר מלוכלכת זה בעיקר עונש בשבילך....

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות