רצה הקב"ה ובשבוע שעבר הייתי בכנס ענק שהגיעו אליו נשים מכל רחבי הארץ לעילוי נשמתו של מרן זצ"ל.
בשביל לסבר את האוזן, רק מהעיר שלי יצאו שלושה אוטובוסים מלאים. 
בסוף הכנס דודה שלי ואני יוצאות, וכל הזמן שמות לב איפה נמצאת הקבוצה שלנו. בשלב מסוים איבדנו את דרכנו ואת מיקום הקבוצה.
יצאנו החוצה - ומה הסיכוי למצוא מישהי אחת שאני מכירה שנסעה איתנו (והכרתי רק שלוש מהנוסעות, את השאר פגשתי בפעם הראשונה בדרך לכנס) מתוך עשרות אלפי נשים, ולגלות את מיקום האוטובוס מתוך עשרות אוטובוסים?

כדי להבין את גודל הנס צריך להזכיר שלא היה לנו את המספר של האחראית על האוטובוס (כי תמיד היינו יחד עם כולם, ולרגע לא חשבנו על אפשרות של איבוד הקבוצה)

אמרתי שני פרקי תהלים.

עוד אני אומרת את הפסוק האחרון ואחת משלוש הנוסעות שאני מכירה באה מולי, גם היא לבדה ועם המספר של האחראית...

מותר לציין שאנו גם מצאנו את האוטובוס בחסדי ה', והיינו הראשונות שעלו עליו...

צריך רק לפקוח את העיניים, הם סביבנו!

אומנם זה נס שיצא לאוויר העולם (תרתי משמע) כבר לפני כמעט ארבעה וחצי חודשים, אבל כל יום מחדש כשאני רואה את אחותי הקטנה מול העיניים (לא כל יום יוצא לי לראות אותה, לצערי...) - אני נזכר מחדש בנס הזה שה' עשה לי ולמשפחתי, ולהוריי בעיקר. כי הלידה שלה לא הייתה מובנת מאליה, וזוהי זכות גדולה שהיום אנחנו מסוגלים לחבק אותה ולהודות לה' על כך שהיא נולדה, נולדה בריאה ושלמה! (לידה בגיל מבוגר יחסית...).

לק"י

הקפצתי את אחותי לחברה שלה להביא לה משו.

התברברנו בדרך..אבל ב"ה החברה הבינה איפה אנחנו, והסבירה לנו איך להגיע אליה בדיוק.

ככה שהגענו אליה בריאות בנפשינו ב"ה

בכל שבוע... לא רק בחודש מתוייג

איזה נס קרה לי בכסליו?

המכבים ניצחו את היוונים, והחזירו את המלכות לישראל. 

קיבלתי את אמא שלי במתנה לפני יותר משנה היא עברה ניתוח קשה ולא צפוי בכלל וב"ה יצאה ממנו בריאה ושלמה....כל רגע של החלמה שלה היה ממש נס צרוף ב"ה. ויש עוד הרבה אבל זה מה שהכי מהבהב לי בראש כרגע.....

אני לא יודע אנגלית

קיבלתי נכשל בקורס אנגלית עסקית ומשדום מה המרצה החליט שרק הכיתה שלנו מקבלת 5 או 10 נקודות נוספות ועברתי

לא יודע אם בצורה אחרת זה היה קורה

אני הנס הקטן של ההורים שלי ..חחחח

דודי ודודתי עומדים ללדת ילד/ה ראשון/ה בגיל יחסית מאוד מבוגר. זה כשלעצמו נס, וכאשר בעז"ה הלידה תעבור בקלות וללא בעיות, זה יהיה נס עצום נוסף.

אתמול נפל לי הגלאקסי מהאוטו ולא שמתי לב,

כשקלטתי שהוא איננו חזרתי

וראיתי אותו על הכביש עם סימני דריסה..

ב"ה שמצאתי אותו כי הוא בערך גם הארנק שלי

וגם לא קרה לו כלום 

ב"ה 

אני יושבת בסלון עם אחי ואני מריחה ריח מוזר, טוב עדיין לא זיהיתי שהריח המוזר הוא ריח הגז ואני ממשיכה לשבת דקות רבות עד שהריח היה בלתי נסבל והמוח שלי התחיל לגלות שהריח מקורו מהגז..,

נראה שפתחתי את הגז מבלי לשים לב והלכתי לסלון, איזה ב"ה איתרתי מאיפה הדליפה של הגז וכיביתי את הגז לפני שמישו היה מדליק משו והיה פיצוץ או שהיה לנו איזה היזק משאיפת הגז ..

פשוט השגחה פרטית .. 

אחותי ילדה תאומות.

ב"ה כולן בריאות

"כל הבלתי מתוכנן שלנו הוא המתוכנן של הקב"ה" (שם,שם)

היכולת לאלתר ברגע את מה שמתאים לקבוצה, למרות שהדברים מוכנים הרבה לפני...
אחד הניסים הגדולים...
קרה אתמול והיום..

כשניגשים לילדים חייבים שה' יהיה איתנו - אחרת איך נצליח לעשות את מה שטוב להם?

ועוד אחד - כשמצליחים לגרום למישהו לחייך למרות הקושי בו הוא נמצא, זה נס. 
תודה לכל העוסקים במלאכה.

איזה נס!

תן לאותו אחד מתנה רצינית...

וזה נס בפני עצמו...
זה לא דבר שזוכים לראות כל יום!!!

ילדון קטן בן 3 ניצל את זה שמישהו גדול פתח מעט את הדלת הכבדה של בית הכנסת (והלך כבר) וניסה לחמוק פנימה. אלא שהדלת כמעט נסגרה עליו. עמדתי במרחק 2 מטר משם כשראיתי את זה, ופשוט רציתי לזנק על הילד ולעצור את הדלת/הילד, אבל למזלי ולמזל הילד (כי הייתי רחוק מידי בדיעבד) מישהו שהיה טיפה יותר קרוב ממני גם ראה את זה בזמן והציל את הילדון.

לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הדלת הייתה נסגרת עליו. אימאל'ה. (זאת דלת מסיבית ביותר!).

נס ענק. (מה גם שאני מכיר את הילדון אישית ומאוהב בו, אז בכלל התרגשתי...)

אחרי 2 כספומטים שלא היו ידידותיים אליי, הכספומט השלישי הואיל בטובו לחלק לי קצת כסף, עשיתי קניות, ועוד הספקתי לתפילת ערבית במרכז 

חברה טובה ילדה בת בשעה טובה ומוצלחת!!!

הסיפור המלא על ההצלה מהפיגוע

בלי נדר.

עוד - 

הרופאים אמרו להורים שלי שלא יהיו להם ילדים לעולם והם צריכים להשלים עם זה..

מממ.. שאני אעלה תמונה משפחתית? 

ובעקבות אירוע מסויים נתנו להורים שלי  כמה שעות להיפרד לנצח מתינוקת קטנה וחמודה ממש ממש 

היום היא גדולה מאוד והיא כותבת בשעות לא שעות בצמ"ע..

כל הישראלים מאיזור האסון בפיליפינים - נמצאו בריאים ושלמים. (לפחות לפי מה שידוע לי).

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו!!!

קמנו הבוקר - הלכתי לעבודה והצלחתי ללמד (ולגלות שהתלמידות כן קולטות משהו ממה שאני מלמדת, ושהן מחכות לשיעורים בקוצר רוח) למרות העובדה שאני מרגישה לא טוב...

המנהלת שיחררה אותי מישיבה, כדי ללכת לראות מישהי יקרה.

והנס - היא הצליחה להתיישב!!!

כמה משמח לראות את זה!

וכמה הדברים האלו לא מובנים מאליהם - לשבת, מה שכל תלמיד עושה שעות על גבי שעות בכתה ומתפלל שזה יגמר כבר...

תעריכו את הזכות לשבת!

מחכות לשיעורים בקוצר רוח?!

בא עט - הייתי חייב ו- שתרגישי טוב במהרה. רפואה שלמה!

דווקא היום העבדתי אותן קשה...לכתוב!!!

ואמן!

כל עם ישראל!

זה לא התחום שהתמחתי בו אבל מסתבר שיש לי חיבור לזה...

כל יום הולך כך בדיוק - 

"המורה, את מלמדת אותנו היום?"

|תשובה כלשהי, תלוי ביום|

"המורה אני רוה שתלמדי רק את הכתה שלנו" או "איזה כיף שיעור מדעיםםםםם!"

אחרי שנים של ציפייה ותקווה. בת בכורה להוריה.

נס משפחתי מדהים במתיקותו!!!

בבית שני כשמלכה מלכות יון, גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידיהם בממונם ובנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו את הטהרות, וצר להם לישראל מאד בפניהם ולחצום לחץ גדול, עד שרחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות ישראל יתר על מאתים שנה עד החרבן השני. וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ"ה כסלו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו החכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שמתחילין כ"ה כסלו ימי שמחה והלל, ומדליקין בהם הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה בשמונה עלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו נקראים חנוכה רצונו לומר "חנו כ"ה" שביום כ"ה חנו מאויביהם, ועוד מפני שבימים אלו עשו חנוכת הבית שהצוררים טמאוהו,

החודש עדיין לא נגמר, וניתן להשאיר את השרשור הזה רלוונטי גם הרבה אחריו.

ניתן לכתוב כמובן גם ניסים שבכל יום, ניסים שנראים קטנים וחלק מטבע העולם - אך בראייה שלכם הם נס :.

ואכתוב עוד נס קטן כזה מהיום - התעוררתי בזמן לאוטובוס שיצא בשעה יחסית מוקדמת בדרך לבית שלי, שאם הייתי מפספס אותו, הייתי מפספס עוד כמה דברים חשובים. תודה ה' (ובמיוחד כשהשעון מעורר שלי די מעפאן, אז בכלל...)

אז לכולנו יש ניסים כאלו וכמובן גם יותר גדולים - יאללה, לעבודה...

יש לי כל כך הרבה,

אבל באמת אחד עוצמתי עבורי, ועבור מה שהוא מסמל לי.

לפני כמה שנים בהיותי סטודנטית עניה (רואים חבר'ה? הכל התחיל משם ) הסתובבתי לי בשוק מחנה יהודה וקניתי עגבניה, שזה בערך מה שיכלתי לקנות עם מה שהיה לי. יום אחרי זה הייתי צריכה לחזור להורים שלי , שזו חתיכת נסיעה. וכסף -אין.

אני מסתובבת לי בשוק, ופעם ראשונה בחיי שמעיזה לדבר עם הקב"ה באופן מוחלט, בידיעה ברורה שרק הוא יכול לעזור לי.

ואני אומרת לו כך:

ריבונו של עולם, לא מגיע לי ניסים, לא מצפה ממך שתוריד לי עכשיו כסף מהשמיים, אבל אני חייבת מחר לחזור הבייתה, ואין לי איך. אין עלי כלום. אז בבקשה בבקשה, תשלח לי איזה השתדלות מעשית , ביביסיטר, מלצרות, משהו... שיהיה לי כסף לסוע מחר.. אני מתחננת..

אני רק מסיימת לדבר איתו,

מכירים את זה שיש בסרטים שפתאום נופל כסף משמיים כזה בצורה מעגלית, והופ.. לרצפה?

אז, בסיום המשפט האחרון שאמרתי באמת מעמקי ליבי להקב"ה, באמונה ובפשטות מיוחדת והתחלתית כזאת, אני רואה שטר של חמישים ש"ח נוחת בצורה מעגלית על הרצפה..

מיותר לציין שהייתי נראית ככה?

ומרוב בהלה שאלתי את כללללללל מי שהיה ברדיוס שלי האם השטר הזה שייך לו.. רדפתי אחרי אנשים להחזיר להם את הכסף שחשבתי שנפל להם מהכיס.. וכלום, אף אחד לא מתוודה

ואז יהודי מבוגר אחד אמר לי שעל פי ההלכה הכסף הזה עכשיו שלי.

היו לי עוד הרבה ניסים בחיים, הייתי קרובה למוות כל כך הרבה פעמים..

אבל זה נס שלימד אותי תפילה, אמונה ופשטות.

ותמיד כשאני מרגישה שהוא לא עונה לי, ומתעלם ממני, אני נזכרת בגילוי המדהים הזה שלו. ומחכה לראות את אורו זורח עלי שוב..

שהגעתי לתחנה. אחרת הייתי מאחרת והיה לי מאוד לא נעים. (קמתי יותר מחצי שעה אחרי שהתכוונתי)

מזכיר לי ששנה שעברה, גם כן בחנוכה - היה לי שיעור בשעה שמונה ורבע, ולפעמים איחרתי אליו*. ראיתי את האוטובוס עובר! אבל תפילתי נענתה, ומייד אחריו הגיע עוד אוטובוס! התדירות שלו היא פעם בעשרים דקות, זה לא היה אמור להיות כך - זה היה נס חנוכה. נראה לי שאפילו באותו יום אני הייתי צריכה להעביר את הסמינר? או שסתם אחרת הייתי מאחרת מאוד. בכל אופן - עובדה שאני זוכרת את זה עד עכשיו, אז זה היה חשוב

קרה לקרוב משפחה קרוב שלי

הוא נסע בכביש המהיר ואיבד את הבלמים והשליטה על הרכב, הרכב טס בטיל לכיוון קיר בטון ונעצר 5 ס"מ לפני הקיר

ב"ה לנוסעים שלום

אומנם עברו כמה וכמה שנים, אבל בתור התאונה הראשונה שהשתתתי בה (ואני מקווה גם האחרונה) - היא חרוטה לי בזכרון. אנחנו עולים בעליות לירושלים, ובאחד הרמזורים שם, אבא שלי רואה שמתחלף לצהוב, ואנחנו ועוד מכונית לפנינו ממש קרובים והוא מניח בטבעיות שהמכונית שלפנינו תמשיך, כי זה מה שרוב האנשים עושים בזמן שמתחלף לצהוב. מסתבר שהנהג שלפנינו לא. (הוא היה נהג די צעיר וחשן, הסתבר בדיעבד9. אנחנו המשכנו, ועד שקלטנו שהוא עצר, ואבא שלי בלם, נכנסנו בו מאחורה.

כולנו היטלטלנו, אבל ברוך ה' היינו חגורים ולא קרה שום דבר משמעותי לנו. רק שני הרכבים די ניזוקו מהעניין, והנהג שלפנינו די חטף קריזה עלינו...

אבל ברוך ה' בריאים ושלמים

ג' באלול – ויקיפדיה

כאשר א' באלול יוצא ביום שישי

איזה רעיון מתוק! חנויות סטוק הן מכרה זהב למתנות קטנות, חמודות ושנונות שמביאות המון חיוך בלי לשבור את הכינס.

הנה רשימה של רעיונות למתנות קטנות, כולל החפץ, הרעיון מאחוריו, והמשפט השנון שאפשר לכתוב על הברכה:

🍳 למטבח ולבית

• תרפד / מערוך עץ

  • המשפט: "למקרה שיהיו ויכוחים... (סתם, שתמיד תרדדו את הבעיות)" או "שהחיים שלכם יהיו מתוקיםכמו בצק שמרים!"

• זוג ספלים תואמים

  • המשפט: "שתוציאו אחד מהשני את המיטב (והקפאין)."

• מלחיה ופלפליה חמודות

  • המשפט: "כי אתם התבלין אחד של השנייה."

• קרש חיתוך איכותי מעץ

  • המשפט: "כי אתם פשוט חתיכה אחת של אושר."

• תבנית סיליקון לקרח (בצורת לבבות או צורות מצחיקות)

  • המשפט: "שתדעו תמיד לשבור את הקרח!"

🧹 לחיים המשותפים והשגרה

• מטאטא פנסי / כף אשפה חמודה

  • המשפט: "שתדעו תמיד לטאטא את הריבים מתחת לשטיח."

• זוג זוגות גרביים חמימות

  • המשפט: "כי מעכשיו אתם הזוג הכי תואם בסלון!"

• פנס קטן או נר ריחני

  • המשפט: "שתמיד תהיו האור אחד של השנייה (גם כשהחשמל נופל)."

• מנעול קטן (כמו מנעול מזוודות)

  • המשפט: "שיהיה לכם קשר נעול וחזק לתמיד."

🍿 לערב זוגי ומפנק

• קערת פופקורן גדולה + שקית פופקורן

  • המשפט: "כי החיים שלכם הולכים להיות סרט מטורף (במובן הטוב!)."

• מסכה לפנים / ערכת טיפוח קטנה

  • המשפט: "לרגעים שצריך לקחת אוויר ולזכור הכל פשוט טיפ-טופ."

• מסגרת לתמונה (עם פתק ריק בפנים)

  • המשפט: "שמורה למעצר הראשון שלכם... סתם, לתמונה מהירח דבש!"

☕ לבוקר ולפינוק היומיומי

• מקציף חלב חשמלי (או ידני איכותי)

  • המשפט: "שהאהבה שלכם תמיד תהיה מוקצפת ועשירה!"

• בקבוק תרמי איכותי / כוס טרמית יפה

  • המשפט: "שתמיד תדעו לשמור על החום ביניכם (גם בימים קרים)."

• סלסילת מתכת/קש מעוצבת למטבח (לפירות/לחם)

  • המשפט: "שיהיה לכם תמיד בית מלא בכל טוב!"

🧺 לסדר, לאווירה ולנוחות בבית

• מפיץ ריח מושקע / מקלות ריח לבית

  • המשפט: "שתמיד יריח לכם כמו בית (ועם אפס ריחות של ריבים)."

• זוג מגבות ידיים רכות ומעוצבות

  • המשפט: "שתדעו תמיד לנגב את הדמעות... מרוב צחוק!"

• כף עץ גדולה לסלט / מלקחיים מעוצבים

  • המשפט: "כי אתם השילוב הכי מוצלח בסלט של החיים."

• שטיחון כניסה לבית עם כיתוב חמוד

  • המשפט: "צעד ראשון בדרך לחיים משותפים (רק לא לשכוח לחלוץ נעליים!)."

🍳 למטבח הפרקטי (אבל בסטייל)

• טיימר דיגיטלי לבישול

  • המשפט: "לזכור שהזמן שטסים כשנהנים... רק אל תשרפו את האוכל."

• משטח סיליקון לסיר חם

  • המשפט: "לרגעים שהעניינים ביניכם מתחילים להתלהט."

• פותחן יין מעוצב / פקק ואקום ליין

  • המשפט: "כי כל יום איתכם הוא סיבה למסיבה (ולכוס יין טוב)."

לדעתי השיטה שהצעת לא יעילה ואף מסוכן מאוד לסמוך עליה, כי יש בה שני פגמים מהותיים:

א. היא דורשת שההורה יזכור לעשות אותה, ואם הוא לא יזכור אז במה הועילו ניקים בתקנתם? כלומר כדי שההורה לא ישכח את התינוק, הוא צריך לא לשכוח להוריד נעל. אוקיי, אבל מה לעשות אם הוא שוכח להוריד נעל?

ב. יש עוד שיטות עם הפגם מסעיף א', כמו למשל להניח את השלט של האוטו ליד התינוק וכו', אבל פגם נוסף שיש בשיטה שלך ולא קיים באחרות הוא שזה פשוט מסובך ולכן לא יקרה. להוריד נעל זאת פעולה מעצבנת, לנעול בחזרה זאת פעולה עוד יותר מעצבנת, ולכן זה פשוט לא ישים ולא יקרה.

הפתרון האמיתי היחיד הוא לשלם כמה עשרות שקלים על טכנולוגיה שיודעת לזהות שכחת ילדים ברכב בלי שההורה צריך להפעיל או לזכור כלום.

לנו למשל יש טיפי, מערכת אוטומטית שלא דורשת שום התערבות מצידי, החיסרון היחיד הוא שחייבים שלהורה יהיה סמארטפון ולכן לא לכולם זה יתאים.

אבל מי שיש לו סמארטפון, יכול בהחלט לסמוך על המערכת הזאת.

לפעמים אני יוצא מהרכב ואשתי נשארת עם התינוק (למשל כשאני נכנס לחנות נוחות בתחנת דלק לשתי דקות), ואין שמח ממני לשמוע את הטלפון מתחיל לצפצף ולהבהב בעצבנות כשהוא חושב ששכחתי את התינוק ברכב. אני שמח כי אני יודע שהמערכת הזאת פשוט גאונית, וגם כי יש לי מן תחושת ניצחון של ''לא באמת תפסת אותי, אשתי עדיין באוטו...''

לגבי פתיחת חלון או דלת - פשוט לא רלוונטי לפתוח חלון אם הרכב נעול, אבל בהחלט אפשר ללמד ילדים לצפור בצופר של הרכב עד שכל הרחוב יבוא לבדוק מה קרה.

וראיתי שלא חייבים סמארטפון. יש לטיפי התקן נפרד שאפשר להשתמש בו. לחבר למחזיק מפתחות, וזה יעבוד בצורה דומה.

גם די זול. הופתעתי לטובה מהמחיר. חשבתי שיהיה הרבה יותר יקר.

האם אפשר לסמוך 100% על מערכות טכנולוגיות שלא יזייפו או יתקלקלו?

אמנם מעצבן להוריד נעל, לי - נראה הרעיון הטוב ביותר. שימו פתק על החלון

לגבי תזכורת, כך שתראו אותו כל הזמן..... אבל עם הנעל, הכי טוב. לדעתי,

יותר ממעצבן, חס וחלילה, לשכוח את הילד ברכב....

מאשר לסמוך על עצמך שתוריד את הנעל כל פעם

מלפני מאות בשנים או משהו כזה....? (וזה קרה)

אז אפשר גם לא לסגור את הרכב.....הילד יותר חשוב.

זה כשהולכים שניה ומתכוונים לחזור

לפעמים לא זוכרים שהילד שם בכלל

ויוצאים ונועלים

לא משאירים ילד קטן ברכב, נעול או סגור, גם לא לדקה אחת.

ובוודאי שטכנולוגיה עדיפה על הורדת נעל, שזה פשוט קשה ומסורבל ולכן תוך יומיים ייזנח, וכאמור דורש פעולה אקטיבית שצריך לזכור אותה, ולכן לא יכול לפתור בעייה שמראש נוצרת על ידי שיכחה וטרדה ולחץ וכו'.

אבל לפעמים זה פשוט נוח וטוב יותר.

לדוג' לעשות פיזורים בבוקר.

יש לך כמה ילדים לפזר אני לא רואה בעיה להשאיר לדקה ילד (לא משנה הגיל) ברכב. כל עוד יש לך קשר עין עם הרכב/ילד.

אתה חוזר הביתה ועוצר לתדלק את הרכב.

ואז אתה מגלה שאתה חייב להכנס לחנות פיזית (מכל סיבה) והתינוק שלך נרדם ברכב.

תעיר אותו בשביל דקה בחנות?

זה אחד הדברים הכי לא אחראיים שאפשר לעשות, ולא בגלל החום של הרכב

או כי אתה חושש שיחטפו לך את הילד? (מתי לאחרונה זה קרה בישראל? יותר סביר שתדרסו יחד בדרך לחנות נחות)

ובכל זאת אני לא אשאיר תינוק באמבטיה בלי השגחה...

להגיד ''כמה פעמים זה קרה'' זה לא רלוונטי,

גם כי מבחינת המתודה אתה לא יכול לשאול כמה פעמים זה קרה ולהתעלם מזה שאנחנו כלל לא יודעים מה גודל המדגם של אנשים שהשאירו ילד לבד ברכב בתחנת דלק, וגם כי אפילו פעם אחת זה פעם אחת יותר מדי כאשר מדובר במעשה חסר אחריות שקל מאוד מאוד למנוע מראש.

הרי לפי המתודה הזאת,

יותר מסוכן לחצות כביש מאשר להשאיר תינוק לבד באמבטיה מלאה במים, עובדה שיותר ילדים נהרגים על הכביש מאשר באמבטיה...

אבל העובדות הן שאוכלוסיית חוצי הכבישים גדולה פי אינסוף מאוכלוסיית התינוקות שמושארים באמבטיה ולכן כל השוואה לא תהיה רלוונטית, ובנוסף לחצות כביש זה הכרחי ולהישאר לבד באמבטיה - לא.

סעיף 361 לחוק העונשין:

המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן ברשלנות, דינו – מאסר שנה.

ללכת לחנות כשהילד ברכב לבד, זה בשום פנים ואופן לא ''השגחה ראויה''..

לדעתי להשאיר ילד באוטו שיש לך קשר עין עם הילד/אוטו זה השגחה ראויה.

"ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו,"

אני לא רופא.

אבל לא חושב שיש איזה סכנה בריאותית בכך שאני נכנס לחנות לדקה כדי לשלם תוך כדי שאני מסתכל על הילד.

איזה סכנה יש לילד או לבריאותו?

רגע.

תענה לי בכנות

עצרת לתדלק. יש לך רק מזומן ביד

הבן/בת שלך נרדמו בסלקל

אתה מעיר אותם כדי להכנס לחנות נוחות בשביל לבקש לפתוח את המשאבה?

לעולם לא אשאיר ילד ללא השגחה. לעולם.

ובחנות הנוחות העין לא באמת תמיד על האוטו. וגם אם כן, אנשים רעים יכולים לעשות מעשה זריז ואתה תתחיל לרוץ אחרי רכב שנוסע על 140 קמ''ש, וכנראה הרכב יהיה מהיר יותר.

וסכנה בריאותית זה לא רק דלקת גרון, זה גם סכנה של פגיעה מאנשים זרים, ולכן הכתובת לשאלה הזאת היא לא רופא

כי גם שם לעיתים הילד נמצא חצי דקה במתקן למעלה בלי קשר עין.

ויכול להיות שם זר מטריד למעלה למעלה מגלשה

בגיל המתאים אני הולך איתם לגני שעשושים, ובגיל המתאים אני גם אשאיר ברכב. כל נושא והגיל שלו

ברור שהטיעון ''זאת השגחה ראויה'' לא יתפוס בפני אף פורום שיפוטי, ספק אם יש עורך דין מספיק נואש בשביל להעלות בכלל את הטיעון הזה.

בכל מקרה, במדינה שלנו לא מאשימים הורים שהזניחו את ילדיהם בטעות, גם אם הילד נפטר. אז כנראה שזה רלוונטי רק אם זה יהיה נהג הסעות או בייביסיטר וכו' שהשאיר את הילד, ולא ההורה.

מסכימה עם פשוט אני. נכון שיותר קל להשאיר, אבל הבעיה היא ששוכחים. עובדה שאנשים שלא הבינו

איך קורה כזה דבר, שכחו את הילד שלהם, עוד באותו שבוע , אם אני לא טועה. כן.

אז שוב, או שרוכשים את המכשיר הזה, עליו דיברת קודם, או עושים משהו שאין ספק

שלא נוכל לשכוח או להסיח את הדעת ממנו.

תשמעו, עדיף לדדות לחנות עם נעל אחת מאשר.... ואף אחד לא יצחק אחרי שנסביר לו

למה....במקרה שמישהו ישאל...להיפך, בטוח שיגידו: כל הכבוד!

היה מקרה שהאם שהיתה מפקחת (משהו כזה) על גנים, דיברה על זה והזכירה

לכל הגננות והסייעות וכל מי שהיה שם, ושלא נדע, היא עצמה שכחה את הפעוט

ברכב. נורא.

הבעיה שלנו, הי שראלים, זה ה"יהיה בסדר, אחי. סמוך!"

באמת, רק בשורות ט ובות. רק!

גם אם המזגן אומר שאין סכנת מוות בתוכו.

ואף ילד לא ימות מזה שהוא דקה ברכב לא מונע.

בתחנות דלק בדרך כלל יש צל על העמדות אז החום לא עולה כל כך מהר.

אחרת מחירי הביטוח היו הרבה יותר נמוכים

לא מעוניין לגנוב תינוק כי זה יגרום למשטרה להתייחס למקרה ביתר רצינות = סיכוי גבוה יותר לתפיסה שלו

ומי שרוצה לחטוף ילד. לא יתעכב בלגנוב רכב בשביל זה.

אלא יחטוף ילד שהולך ברחוב ליד אמא שלו ירים אותו. יכניס למכונית של משת"פ ויברח משם. ברכב של הבעלים יש סיכוי שיש מערכת איתור שתקל על איתור הילד

צריך להיות מציאותיים. איך אני זוכר את הילד שהשארתי, בצורה הכי טובה ויעילה שיש.

אבל זה לא תחליף להרגל להסתכל לבד ולוודא.

זה עזרה אבל לא תחליף

כי במקרה של טיפי לדוגמה. גם הוא לא חף מבעיות

א. יש לו בטריה? היא יכולה להגמר?

ב. החיישן יכול להתקלקל

ג. הוא יכול במקרה לא להתחבר לבלוטוס

ד. אם אתה נוסע ברכב יחד עם אשתך. הוא יכול להתחבר לבלוטוס שלך. היא תוריד אותך בעבודה ותמשיך הלאה. זה יצפצף אצלך אבל תדע שהיא עדיין איתו. בנתיים זה לא יתחבר למכשיר שלה ו...

ואפשר כמובן להמשיך עוד ועוד פגמים שיכולים להיות בטכנולוגיה.

כמובן שזה מבורך ועוזר

אבל לא תחליף

אבל בהשוואה לנעל, זה נוקאאוט...

בקשר לבעיות שכתבת, לרובן יש פתרון פשוט:

א. הסוללה מחזיקה מעמד שנים רבות, והיא מתריעה לפני שנגמרת

ג. לא קרה לי, כל עוד הבלוטות' דולק כמובן, והוא תמיד דולק כשאני ברכב בשביל אנדרואיד אוטו.

ד. זה מתחבר לטלפון השני אם הטלפון הראשון מתנתק.

אבל עם המסקנה אני בהחלט מסכים - זה מכשיר עזר, לא תחליף לאחריות אישית.

תלאות הדרך היום היו מרובות ב"ה

אפילו משלוח מנות של שוקולדים עם פתק יכול ממש לחמם את הלב

ואם אפשר אל תכתוב רק ממך אלא משניכם.

פשוט כי האישה פה כאובה עוד יותר מהבעל ששיתף.

ולא , אני לא נשוי..

אז מתאים שיתייחס לכאב שלו.

ששלחו לי פינוקים

אחרי אזור שבי שומרון וצפונה הוא עובר ליד כמה כפרים וגם בתוך ג'נין עצמה

את הדרך, נסענו, חופשי.

צפונה משם לא נסעתי אישית, אבל להבנתי עד מבוא דותן והלאה לכיוון חריש אין בעיה. לא יודע לכיוון עפולה.

יום יבוא בעזרת ה'

חוקית מותר ליסוע. פרקטית זה בעייתי כי אין באמת כביש שעוקף את ג'נין. יש מחסום נפרד בגלבוע לכל היישובים החדשים של צפון השומרון ממש (גנים כדים ואלה).

צריך פשוט לנסוע שם יותר כדי שיהיה מסודר.

תודה

גם אני צריכה להגיע לעפולה השבוע. אבל מירושלים.

פשוט מעניין אותי איפה אנחנו עומדים בגאולת הארץ

כמו שכתבו אפשר לסוע דרך חומש-שאנור-מבוא דותן-ואדי ערה-עפולה, משבי שומרון וחומש והאזור יותר קצר משם, אבל מבנימין ירושלים וכדו, יותר ארוך, מתכונן כביש עוקף ג'נין שיחבר את האזורים ויקצר הרבה את הדרך.

בקרוב ממש!

משיח נאו!

אתה ממגדל העמק?

איך שמת לב?

חחח

כמעט כמו מנחם מנדל

הגאוגרפי

והרוחני.

הישיבה הזו 'נחלת ישראל' היתה פעם בכפר חסידים ואז עברה למגדל העמק

הרב שניאור קץ היה ראש הישיבה ובעל החזון הגדול

אבל זה מכפר חסידים ולדעתי הוא כבר איננו.

(פעם הוא שלח לי פקס)

אפשר לשאול על מה הוא שלח לך פקס?

שהוא ביקש שנסגור אותו. נדמה לי שניסה לדבר איתי או לא היה. אז זה נגמר בפקס שהוא שלח למערכת. עם לוגו של הישיבה. בדיעבד חבל שלא שמרתי את זה.

הוא הקים ישיבה בכפר חסידים שעברה בהמשך למגדל העמק

נפטר לפני פחות משנה

והוא באמת היה קשור לחבד

אפילו צה"ל לא נכנס לשם ברכב אחד

אלא בשיירה עם תיאום של החמ"ל ותוכנית חילוץ למקרה הצורך.

לאזרח פרטי (גם אם חמוש) זה משחק בחיים לכל דבר ועניין

אפשר מסביב.

אני לא בטוח שמעבר ג'למה ידע לטפל בך כמו שאתה חושב. זה לא המעברים של השומרון שיש בהם אוטוסטרדות ורבע בידוק.

בג'למה (נכון ללפני עשור פלוס שהייתי בצבא) זה בעיקר מעבר סחורות וזה.