הראשון שלכם...סוג של סקר..נפתלי הדג

אני רוצה לחלק את הסקר הזה לשניים-

לכולנו יש את הפעם הראשונה שכתבנו- באמת, לא איזה קטע בחרוזים או כמה שורות, משהו שאנחנו מגדירים בנינו לבין עצמנו כיצירה הראשונה שלנו, משהו שלמרות שהוא קצת מביך כי קצת השתננו והשתפרנו מאז עדיין תופס אצלנו פינה בלב.

 

אז-

1. מה גרם לכם להתחיל לכתוב? זה היה בכוונה או שזה פשוט בא? היה טריגר מסוים? סיפור\אירוע? מישהו שהציע לכם\השפיע עליכם?

 

2. פרסמו כאן את הראשון שלכם..בלי פדיחות כי כולנו יודעים שזה הראשון- וזה משו מיוחד כי הוא הראשון..אותי מאוד מעניין ואני גם מאוד רוצה לפרסם..

1. אירוע מסויים לצערי. 2. אני צריכה לחפש את זה cookie_monster
אמממרב.
בעיקרון כתבתי מלא זמן לפני שהתחלתי לכתוב רציני כי ניסיתי לחקות מישו.
אבל התחלתי לכתוב רציני בכיתה י"א, במגמת ספרות. סדנאות כתיבה יוצרת.
והנה הראשון-

גן נעול אנוכי.
בעברי הייתי גן פתוח. שמח. פורח.
עד אשר הגיעו עננים ושינו את פניי.
מאותה תקופה-
גן נעול אנוכי.
מתבייש אני בפניי העגומות. השחורות.
ועל כן, אסיים את דבריי ואחזור לשגרתי-
בלי לומר מילה.


דווקא אני אוהבת אותו.
הוא מזכיר לי תקופה שהייתה ונגמרה.
ממ..חרותיק
1. זה היה לפני כניסה לקבר יוסף.
באמצע השביעית.
אחרי איזה משבר קטן שעברתי.
הוא יצא, בעל כרחי.
לקחתי את הפלאפון וכתבתי,
ושלחתי לחברה, בלי לחשוב פעמיים..

‏2. זה השיר שמופיע לי בכרטיס האישי.
אין לי איך להעתיק אותו..
אני חושבת שאני יודעת אותו בע"פ,
אבל לא בטוחה ב100%.
תורינפתלי הדג

אז האמת היא שהתחלתי לכתוב בכיתה ח' (שזה כבר המון זמן...) אחרי שנתקלתי בפורום של אנשים שכתבו דברים, התלהבתי והתאהבתי. השיר הראשון שלי כרונולוגית היה על ספר שרציתי לכתוב ואני ממש לא מגדיר אותו כשיר הראשון שלי. השיר הראשון שלי שאני מגדיר ככזה קרה לא הרבה אחרי, נסענו באוטו ושמענו תחנה של מוזיקה קלאסית, פתאום הופיעה לי תמונה של ירח ענק, זוהר בתוך הראש ואיתו צפו מילים. תלשתי דף וכתבתי אותן. אני לא יודע האם השיר הזה היה ראשון כרונולוגית אבל בשבילי הוא תמיד הראשון ומסמל את התחלת הכתיבה שלי-

 

אני רוצה לגעת

בירח

לפענח,

את צפונותיו.

אני רוצה לדעת

את הירח,

את הצפייה ממרחקיו.

אני רוצה לצפות,

סתם כך,

בירח

ולדעת

את סודותיו.

לחכות באפלה

של הירח

לשמש שתזרח עליו

(ועליי).

אני רוצה להיות

הירח

מרוחק,

אך גם קרוב.

אני רוצה לדעת

את הירח

בעולם לצפות

ולאהוב.

 

אני רוצה לגעת בירח.

פדיחות עולם!!כישוף כושל

כתבתי כשהייתי בכיתה ה'

זה ממש מטומטם אבל אתם תסלחו לי נכון?

 

גיליתי את המתכון

לחיים שלווים לחיים יפים

גיליתי את המתכון

כן...

גיליתי את המתכון

האמונה שיהיה רק טוב 

הידיעה שאין לדאוג

כי יש משהו מעליך שדואג לכל צריכך

שרוצה בטובתך 

 

(ואז זה חוזר)

 

יש לזה אפילו מנגינה

|מסמיק|

 

משעשע להיזכר בזה

הראשון שלי היה בכיתה ד'נועם ה
ביקשו מאיתנו לכתוב משהו על המדבר, על התופעות שם וכאלה...
חח זה משהו פדחני ברמות.
"במדבר
רוחות סער
סופות חול
במחול
גוועים
שם מצמא
כי הדרך לבאר ארוכה
נחשים
שם לרוב
ועל גמלים נרכוב (לא ידעתי דקדוק חחח)
עד שנגיע
לבאר
שום טיפת מים
לא תישאר..."

אל תשאלו אותי מה ההגיון בו כי אין. אבל אז בזמנו כולם התלהבו...
(אולי אעיז לתת לכם כאן טעימה בשביל שתמצאו את ההבדלים בין אז לעכשיו... )


אני חייבת לציין..מרב.
שגם אם תכלס כתבת את זה על המדבר ומה שיש בו-
זה יכול להיות שיר ממש עמוק
ובשביל כיתה ד' זה מממשש יפה!!!
חח תכלס.. לא חשבתי על זה אפילונועם ה
אבל הכי עמוק זה ה"נרכוב" תודי
זאת עמיקות שאין כדוגמתה מרב.

באלי לנתח את זה יומאחד

אצלי זה היה ממש לא צפוי...nermerאחרונה

1. פשוט מאוד - אבחון אצל פסיכולוגית בתחילת כתה ב'. היא ביקשה כחלק מהאבחון שאבחר תמונה מסדרת תמונות ואכתוב עליה סיפור. התמונה שבחרתי היתה אדם שמטפס על בנין בעזרת חבל.

 

2. אני הולך להגזים בילדותיות של הדבר הזה, אבל זה בערך היה ככה:

אדם הגיע הביתה, וגילה שהאינטרקום (כן, ידעתי לאיית את המילה) למטה נעול, ולא היה לו איך להכנס. אז הוא צלצל לשכנים, ואז הם פתחו לו, והוא עלה למעלה. כשהוא הגיע למעלה, הוא גילה שהוא שכח את המפתח, והוא לא ידע איך להכנס הביתה. אז הוא ירד למטה, וחיפש חבל. ואז הוא מצא חבל, ואז הוא זרק אותו למעלה עד לקומה שלישית כי הוא היה גר בקומה שניה. ואז הוא התחיל לטפס, והרבה קהל התאסף מלמטה. הוא הגיע כמעט עד הקומה השניה, ואז הוא איבד את התפיסה שלו בחבל, ואז הוא נפל. ואת הסוף כולכם יכולים לנחש... (נכתב במקור...)

אזהרת טריגרזכרושיצאנולרקוד

הַשֵּׁדִים שֶׁלָּהּ

חוֹזְרִים בַּלַּיְלָה

מְיַלְּלִים אֶת צַעֲקוֹת

אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה


הַכְּלָבִים שֶׁבָּהּ

נוֹבְחִים בַּלַּיְלָה

עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר דָּבָר

מִלְּבַד הַצְּעָקָה


הַחֲתָכִים שֶׁלָּהּ

מְדַמְּמִים שֵׁנִית

מַזְכִּירִים לָהּ שׁוּב

אֶת אוֹתוֹ יוֹם אָרוּר


הָעֵינַיִם נֶעֱצָמוֹת

הַשְּׂפָתַיִם מְלַחֲשׁוֹת

כְּמוֹ נוֹשְׂאוֹת מִזְמוֹר

כֹּה נוֹרָא וּבָרוּר


אַךְ תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַיּוֹם

וְסוֹפָם שֶׁל חַיֶּיהָ

מִי יָכוֹל, מִי יָהִין לְמוֹלֵל

מִי יָבִין לְלִבָּהּ הַשָּׁחֹר

שֶׁנִּשְׁאַר לְבַדּוֹ

מְרֻסָּק וּמִסְכֵּן


בְּשַׁלְהֲבוֹת שֶׁל זַעַם

וְסַכִּין שֶׁחוֹתֶכֶת

בְּדִמְעוֹת שֶׁל אֵשׁ

קוֹדַחַת

מִבַּעַד לַצַּלָּקוֹת

נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם

מִבַּעַד לַכְּאֵב

הִיא צוֹרַחַת


וְיִלְלוֹת הָאֵימִים

בְּתוֹךְ זַעַם כָּבוּשׁ

עַל כְּאֵב

לֹא נִתְפָּס

לֹא מוּבָן


אֶת אֲשֶׁר אָבַד

נָמוֹג וְאֵינֶנּוּ

אֶת אֲשֶׁר נִלְקַח

בְּתוֹךְ נַחַל אַכְזָב


וְגוּפָה מְרֻטֶּשֶׁת

עוֹד תּוֹסִיף לְקוֹנֵן

לְהַזְכִּיר תַּחַת כָּל

נִיעַ וָשִׂיחַ

אֲרוּרִים יִהְיוּ

אֲרוּרִים לָעַד

אוֹתָם שֶׁהָפְכוּ

שַׁלְהֶבֶת

לְפִיחַ.

לקראת פורים הבעל"טהולך דרכים

לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf

וואו, זה ממש יפההתמימלה..?
הסיפורים מצחיקים, ההערות למטה עוד יותר והמסקנות אמיתיות ונכונות, מי שכתב את זה פשוט גאון!!
אתה כתבת?אשת מקצוע
כן, ברוך ה'הולך דרכים

לא מושלם, ממש לא. אבל בהחלט חביב פלוס.
כמובן, @אני הנני כאינני עזר לא מעט אז מגיע לו שאפו.

🤎🤎אני הנני כאינניאחרונה
15 שנה. וכמו אתמולנערת טבע

 רצח בני משפחת פוגל


ואת היי לי לפה ילדתי

בעת אשר ייאלם קולי מדמעה

וגופך הקטון הוא יישאר זעקתי

עת ירווה בדמך רגבי אדמה


ועיניך אשר לא האריכו לראות

הנה בם נשקף כאבי

ופעיותייך, הרכות הקטועות

הנה בם תבכי את בכיי.


וקולך שנדם שנגדע

לעולם יהא הוא קולי

ובכייך ילדתי שגווע

יהא לעולם אות אבלי


ועת עלית למרום ילדתי

ותעל עימך שוועתי

וכאשר מול אל עליון התייצבת

ואתייצב שם איתך גם אני


והנה ילדתי אלחש לך עכשיו

כי תיגשי נא אליו ללא פחד

ולמשמע קולך אזי שוב אכאב

ושנית יאחזני הרעד


ואמרי לפניו

הן הקרבתי הכל

ולכבודך אלוהיי

הקרבתי חיי


הנני אבי

על מזבחך נעקדתי

ועתה אלוהיי

עד מתי עד מתי.


*התפרסם לראשונה בפסיפס תחת הניק "טל אוריה"


מקפיצהנערת טבע
נורא נוגע. ועצוב כל כך. כל כך.נחלת
מצמררתמימלה..?

חרוזים מדוייקים שנבלעים בכאב שיש בשורות...

זוכר שפרסמת בהתחלה עם ניקודזכרושיצאנולרקודאחרונה

צימרר את נשמתי, מאז ועד היום

תלוי לי על דלת הבית ליד תמונות שלהם.


 

לא נשכח ולא נסלח.

 

עריכה: עכשיו אני רואה שגם המילים מעט שונו

 

אגב לא יודע אם אמרתי לך, אבל כל הזמן מרגיש לי

שהיה צריך להיכתב ואת ולא ועת

דחפורליפא העגלון

אֲנִי דַּחְפּוֹר

שֶׁגָּנְבוּ אוֹתוֹ שׁוֹדְדֵי לַיְלָה

עָשִׂיתִי הַכֹּל, בֶּאֱמֶת עָשִׂיתִי

וּבְכָל זֹאת

וּמֵאָז אֲנִי חוֹפֵר בְּאַדְמַת טְרָשִׁים

לֹא לִי

וּמְסַקֵּל מֵאֲבָנִים זָרוֹת

וְחוֹפֵר וּמְפַנֶּה

וּמְתֻדְלָק בְּסוֹלֶר

וְנוֹבֵר בִּפְסֹלֶת

וְלֹא שֶׁלִּי


אֶשָּׂא כַּף

לְפֻרְקָן מִן שְׁמַיָּא

אופיוםאני הנני כאינני

אכזבה,

מעצמי, מאחרים

זה ליפול שוב חזרה, אל התהו, הרגלים

לאבד כך את המוח, להשתטות בלי להחלים

במקום לברוח עד אליך

שזה אותו דבר, רק שמשלים.


נפלאות הסח הדעת

היא הראשונה שמבקשים

המאמין אוחז בספר

מכורים לא חוקרים.


למעשה חולה שליטה

זה לא נעשה כרצוני

קורא קדושה אני מבקש

קורה שכמעט כל יום נופלים.


הלוואי יפול האסימון

תהליך פותח תהליך

לחיות בדרך, חכם, לא נכון

לפתור בנפש עוד תסביך

וואו, כתבת אותי!!תמימלה..?

אין לי מילים, פשוט כתבת מה שאני מרגישה...

עזרת מאוד, חיזקת, המון תודות🙏

מוצא חן בעיני!נחלתאחרונה
על סַפַּת הַיָםליפא העגלון

עַל סַפַּת הַיָּם

כָּל הַיָּם הַגָּדוֹל פָּרוּס לְפָנַי

לַהֲקוֹת דָּגִים וְאַלְמֻגֵּי פֶּרֶא

וּבְרִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁבִּמְצוּלוֹת

(אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ דָּג אֶחָד

מוּזָר, עִם פָּנָס

שֶׁיָּאִיר לְפָנָיו אֶת הַתְּהוֹמוֹת)


עַד שֶׁהַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים מְטִילִים עָלַי חִתָּתָם

וַאֲנִי עוֹבֵר לַמִּטָּה

אממתמימלה..?

בכוונה זה ספת עם ס ולא שפת עם ש? כאילו בקטע של ספה?

בהחלט, כך גם מנוקדליפא העגלון
נחמד.נחלתאחרונה
קליעליפא העגלון

קָלִיעַ טָס אֶת טִיסַת חַיָּיו

בּוֹקֵעַ מִגֹּלֶם תַּרְמִילוֹ

נִבְעָט, מְגֹרָשׁ

בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים

וְעָנָן


נִמְרַח עַל מַטָּרָה

מִקַּרְטוֹן

וְטוֹב לוֹ

שֶׁסְּתָם טָס

וּסְתָם בָּקַע וְנִבְעַט וְגֹרַשׁ

וּבִלְבַד שֶׁקַּרְטוֹן

וּבִלְבַד שֶׁסְּתָם


וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ יוֹרֶה

"אכן חילנו הוא נשא "סוידריגאילוב

השיר הזה ,יותר מסוכן ממשחק ,המיליםוהאירוניה

מי שיבין לעומקיקפא.

מרד מטאפ יזי

יפה.נחלתאחרונה
ץףסוידריגאילוב

אחד החברים התלונן שיוצאים לו עכבישים מהלחם. השיער שלו גלי והעיניים שחורות ועגולות, הוא מסרק באצבעות קשות את שיערו לאחור ומסתכל במראה. החדר חשוך הקירות אפורים


יש אגם אחד לא רחוק


באמת בלחם יש עכבישים! קרא נדהם. הם קטנים והם יוצאים מהחורים והם מטפסים ויורדים ועולים.

עמוק בתוך הבצעים יש קורים דקים ומבריקים


באצבעות הקשות הסורקות את השיער הציפורניים מתמלאות אדמה ולכלוך

לשיר ליופי וחיים -הוא רוצה אבל עיניו שחורות מאוד

אם אי אפשר לשיר ליופי וחיים נשיר לעכבישים!

הם זללו את כל הלחם ונותרה רק פקעת קורים

לכרוע אל ארבעות ולזמר להם


יש אגם אחד לא רחוק

נשיר לעכבישים

עוד!בין הבור למים

[הרבה פעמים כשאני מגיבה כך מהבטן 

איני יודעת מה מצבו של הכותב

המילים משלהבות ומעוררות חלחלה 

בדרך שהיא כל כך מושכת ופרועה

ולצעוק עוד אולי חסר טקט

כשחושבים על כמה זה כואב]

--

 

והחתימה מהיכן?

https://eretzhemdah.org/newsletterArticle.asp?langסוידריגאילוב

https://eretzhemdah.org/newsletterArticle.asp?lang=en&pageid=53&cat=2&newsletter=051&article=141


איך יד עת שכואב  ?   זה שיר על עכבישים ,

ארכנופוביה...ליפא העגלון

פרוע בקטע טוב לגמרי

אהבתי את הרפרנס לרב קוק.


 

כתבתי בעבר הרחוק שיר על שיחות עם חיפושית אז יהיה מעניין לזמר לעכביש....

ןםסוידריגאילובאחרונה

אל תילך לעכביש

אל תילך אליו, תביא לי כסף לצדקה

זה יציל אותך ממוות. אין לך כסף? אז אל תבזבז לי את הזמן

אני הלכתי לעכביש, ואני אומר לך אל תילך

אבל תילך לי מהעיניים עכשיו, אני עסוק

העכביש אומר דברים רעים מאוד ילד

אל תילך אליו

אני רעב מאוד ילד

בגלל העכביש הלך הכסף, הלך

עכשיו אני רעב ושוכב על האבן הכואבת

ומתחנן לאנשים לכסף

אל תילך


פתאום הוא פצח בשיר רעוע, בגרונו המודלק:

מה קורה בחושך

יש לשרוק!

אנשים רכונים למילוי תאוות

כמה חיוכים שנשטף מהם חושך

מול מראה, רענון הבעות


יצר האדם טוב מנעוריו, טוב

אבל יש עכביש! יש עכביש!


כמה תחנונים מתחנן גבר להוט

לאישה רכה עם עיניים אטומות

היא של העכביש כבר, לא שלך!

שכב עלוב בספה ושתוק! תחלום אחרות


יצר האדם טוב מנעוריו, טוב!

אבל יש עכביש! יש עכביש!


אז אני אומר לך (כאב לו וחדל לשיר)

אל תילך לעכביש

אני הלכתי והכל נגמר לי

תביא לי כסף לצדקה

תהיה נחמד אל האישה ואל תתחנן כשהיא של העכביש

העכביש שר שירים רעים מאוד ילד

אז אל תחשוב על עכביש

תתעלם ממנו כמו שמתעלמים ממשהו נורא

תתעלם ממנו כמו שמתעלמים ממני

עכשיו לך, או יש לך מה לאכול?

אתה ילד טוב, אל תילך לעכביש

בחושך צריך לשתוק

לכופף את כל הראש

אולי יעניין אותך