בכל מקרה,  אחרי 2 קיסריים כדאי לקחת רופא פרטי ללידה\ניתוח

אז תבררי כבר עכשיו על רופא טוב ותתיעצי איתו לגבי הלידה

ממליצה לך בחום לשאול רופא/ה אחר/ת.

נשמע שהרופאה שלך לא מתאימה לך, וחבל

היא עוד חייבת לנו סיפור לידה

אבל ב-2 מילים היא סיפרה שהלידה שלה היתה וגינלית אחרי 2 קיסריים.

ולמרות שקודם היא סיפרה לנו שכל הרופאים שהיא הלכה לא מוכנים לאפשר לה לידה טבעית.

שעברו לידה וגינאלית אחרי 2 קיסרים,ממליצה לך להתייעץ עם ד' אילן הלוי-או לחפש ג'הרה דולה.

עם דר' שיפטן ודר' ברדה.

בהצלחה!

שרצתה ללדת רגיל אחרי ניתוח אחד וכמה לידות וגינליות אחריו.. חששו לאפשר לה שוב וגינלי אבל היא רצתה ולקחה רופא פרטי.. ו..בלידה נהיה לה קרע ברחם, כמובן שהיא ילדה בניתוח והיא סבלה מאוד מאוד מאוד.. לא בטוחה שאחרי דבר כזה מותר להיכנס להיריון שוב..

אני לא אומרת לך מה לעשות, תבררי טוב.. אבל מה שהרופאה שלך אמרה זה דעת הרוב, ברוב הבתי חולים לא מיילדים אחרי 2 קיסרי ,אז תבררי אבל צריך לדעת שזה לקיחת סיכון..

בהצלחה!

בודאי שאברר עוד.

לגבי הרופאה שלי - היא מקסימה. רק מכסה את עצמה כמו כל רופא אחר שדיבר איתי על קיסרי לפניה...

הבעיה היא שהרופאים מדברים בסטטיסטיקות, ואני רוצה לשמוע באמת על כאלו שהסתבכו (ל"ע), כי אני שומעת רק על הצלחות ב"ה כמו שיוקטנה אמרה.

לגבי האישה ששכבה ליד מילכה - זה נשמע לי מקרה ממש קיצוני, כי דווקא כל הנתונים היו לטובתה: עברה רק ניתוח אחד... עברה בדרך עוד כמה טבעיים... במקרה כזה ללא ספק הייתי מנסה טבעי.

תודה!

גם אני ילדתי לצערי בקיסרי.. וכמובן שאני מקווה שהלידות הבאות יהיו רגילות.. אבל ביקשת לשמוע על נשים שהסתבכו אז אני מראה לך שזה קיים..

מקרע ברחם בניסיון ללדת וגינאלי אחרי קיסרי חירום .

דווקא כל הרופאים המליצו לה ללדת טבעי

ומכירה אחת נוספת שילדה  לידה רגילה אחרי 2 קיסרי והכאבים היו ממש בלתי נסבלים היא הרגישה ממש רע והתחננה לרופאים לקיסרי- והם אמרו לה בא ננסה עוד קצת. ברגע שכמעט אחרי האחרון כשההכרה שלה כבר התחילה להתערפל הם תפסו שהמצב לא בסדר והריצו אותה לניתוח. התינוקת כבר היתה בחלל הבטן והאמא על סף מוות. בנס שתיהן ניצלו.

עברו מאז 5 שנים ועדיין לא מתירים לה להרות - למרות שיש לרופאים תקוות שאולי היא תוכל להרות שוב.

אז תבררי ותתעמקי ותדברי לא רק עם רופאים טבעיים אלא גם עם רופאים קונבנציונליים - לפני שאת לוקחת החלטה.

תמיד עדיף שבסופו של דבר תהיה אמא בריאה ותינוק בריא - גם אם הדרך לא טבעית בכלל. בשביל זה היא קיימת.

אוף לא יודעת מה להחליט...

נראה לי שאחרי שאבדוק עם בי"ח ספציפי, אשאל איזה רב גדול, ונראה מה הוא אומר.

ה' יעזור לי...

יש לי שכנת ילדות שהרופאים אמרו לה שתלד בניתוח ולידה לגינלית תסכן אותה (לא יודעת מה הסיבה)

והיא התעקשה לחפש רופאה שתיילד אותה רגיל למרות הסיכון

במהלך הלידה התפוצץ לה עורק והניתוח היה כל כך חירום והסטרי שלא חיכו אפילו להשפעה של ההרדמה המלאה

(3 שניות) אלא התחילו את הניתוח במקביל להרדמה 

כך ש.... עדיף כבר להגיע בנחת לניתוח קיסרי מוזמן מאשר חוויות מפוקפקות כאלו

אני גם לא מהמתעקשים...

מתפללת שה' יכוון אותנו להחלטה הנכונה.

לי לידה אחרונה לפני חודשיים אמרו לי קיסרי  בבתי חולים אחרים ובסוף פניתי למעייני הישועה וילדתי רגיל

מעייני הישועה מעודדת לידה רגילה ושם אמרו לי גם אחרי 2 קיסרי הם מנסים אבל זה תלוי בדוח של הניתוח הקסרי שזה אפשר לקבל רק ע"י הזמנה  מבית החולים מסתכלים אם הכל היה בסדר וגם כמה זמן עבר מלידה קודמת בקיצור

כדאי לך ללכת שם ולשאול אותם רוב הסיכויים שיענו לך בחיוב אם אין בעיות מהניתוחים הקודמים

בהצלחה

אף אחת לא תרוץ ותספר על סיבוכים שהיו לה כי לקחה סיכון.

ונכון שאת הסיבוכים תשמעי מהרופאים ואת ההצלחות תשמעי בפורום או מחברות כי זה טבע העולם.

יכולה לספר לך על כמה מקרים של חברות שמאוד רצו אחרי 2 קיסרי ללדת רגיל ועשו הכל כדי ללדת רגיל ואחת מהן אף היה עכוז ועשתה היפוך בדיקור סיני והגיעה לשבוע 40+ ואז עשתה הערכת משקל ויצא 4400 וגם הבי"ח שאיפשר לה ללדת רגיל כבר לא נתן לה וניתחו אותה בו במקום והצילו לה גם את הילד וגם את הרחם שהיה על סף קריעה. והילד נולד 4400+ הצילו אותה מהסיכון שאותו לא תשמעי.

כך שלא כאן המקום לחפש נשים שהסתבכו וקרעו את הרחם והיו צריכות לא עלינו כריתת רחם ועוד סיבוכים ששמעת.

אם את מאוד רוצה ללדת רגיל, תבררי איפה מאפשרים ותראי שזה באמת מתאים לך לקחת את הסיכון והמתח הנפשי מול הסיכוי הצלחה שאת שומעת כאן.

והעיקר שתהי אמא בריאה לילדים בריאים-כי הם גם צריכים אותך אחרי הלידה ולא משנה איך הלידה תהיה העיקר שאת תהי בריאה והתינוק יהיה בריא.

במעייני ישועה לא לוקחים סיכון  אלא בודקים זה לעומק כל זה בתנאי שאת מדברת איתם קודם ולא ברגע האחרון כדי שיכלו לבדוק אם אפשר לי הדוח ניתוח וההפרש זמן מלידה קודמת ועוד דברים מין הסתם שווה לנסות אם זה חשוב לך

אם לא הסיכון שלך גובר על הסיכויי הצלחה.

מי שכבר הוכיחה שהאגן שלה יכול ללדת ותלוי במשקל שילדת ובהערכת משקל העתידית, הסיכוי שלה ללדת רגיל גובר על מי שמנסה פעם ראשונה ללדת אחרי שני קייסרי.

לא נראה לי שיש בי"ח שנותן ללדת לידה ראשונה וגינאלית אחרי שני קיסרי

ילדתי בין הניתוח הראשון לאחרון - 3 טבעיים, ב"ה.

והמשקלים נעו בין 2400-3500

שלא כדאי לך ללדת בבית

זה ממש אבסורד!

יש בתי חולים שנותנים-מעייני, לניאדו בלידה פרטית, ובירושלים גם לידה פרטית.

מעבר לזה אם את מגיעה לבית חולים בלידה פעילה אין להם ברירה אלא לקבל את הלידה.

צריך להבדיל בין סיכון בלידה ובין סיכוי.

הסיכון הוא פחות מ1%!

לגבי הסיכוי, זה מורכב גם מנתונים רפואיים וגם מהמצב הנפשי של היולדת. 

אני ילדתי 2 קיסרי , ובפעם השנייה היה לי קרע ברחם תוך כדי שאני מנסה רגיל... הצוות הרפואי הציל לי ולתינוק את החיים!!!

בנוסף, יש לי חברה שהתאבדה על זה ממש והתינוק יצא כולו לחלל הרחם תוך כדי הלידה הוגינלית... היא היתה בסכנת חיים ואיבד'ה את הסיכוי ללדת שוב....

מסקנה: להפסיק להתעקש ללדת רגיל, הכל מלמעלה!

אם צריך קיסרי עושים קיסרי ולא מסכנים את החיים שלכן ושל העובר

ולגבי מה שמשהי כתבה כאן בפורום:

"הסיכון גדול, הסיכוי קטן"

פעם במקרים של אכוז או מקרים כמו שמוזכרים פה נשים ותינוקות היו מתים...

שאחרי 2 קייסרי בחרה בלידה טבעית והתפוצץ לה הרחם (לא יודעת אם זה ההגדרה המקצועית אבל משהו כזה)

היא והתינוקת ניצלו בנס.

כמובן שאי בלי רחם היום.

לא באה להפחיד. ביקשת- אז סיפרתי, אולי להגביר את המודעות לעשות את זה במקום מספיק מקצועי עם ליווי מתאים. לא לזלזל

ונשארה צלקת, ואז יכול להיות קרע מהלחץ של הצירים.

אני אחרי ניתוח קיסרי אחד והם לא נותנים באופן אוטומטי לנסות לידה רגילה. מבקשים דוח ניתוח- שם בודקים מה היתה סיבת הניתוח ואיזה סוג של תפר נעשה (מסתבר שגם בזה יש הבדלים בין בתי החולים).

כמו כן מצב האם והעובר משנים גם הם להחלטה- מיעוט מי שפיר וכד'

שני ניתוחים כמובן מעלים מאוד את האפשרות של ניתוח נוסף אבל לא בהכרח...

בהצלחה ושתצאי בידיים מלאות!

בדרך כלל מדברים על הפרימה של הצלקת. 

יש לזה סימנים.

קרע ברחם יכול גם להתרחש בלידה ראשונה שהאישה מקבלת פיטוצין.

ממליצה בחום! כמובן שיש משמעות להיסטוריה המילדותית שלך  ולסיבות לניתוחים אבל את זה כבר תשאלי אותו...

אני חושבת שהפחידו אותך יתר על המידה הסיכון הוא קטן, צריך השגחה וגם תפילה אבל זה אפשרי

מצרפת סיפור לידה מרנין שאולי ייתן חשק לפחות לברר ולנסות....20131112214303.docx

את מוזמנת לאתר http://www.vbac-israel.co.il

וגם לקבוצת התמיכה באינטרנט באותו שם. https://www.facebook.com/groups/VbacIsrael/

מבחינת הסיכון הוא פחות מאחוז! 

סיבוך יכול להיות גם בלידה ראשונה. לקרוא סיפורי לידה שהסתיימו בקיסרי לא יחזק אותך ללדת רגיל. 

במידה ומהלך הניתוח היה תקין, אז אין סיבה לא ללדת טבעי. ארגון הגניקולוגים בארה"ב ממליץ אחרי 2 קיסרי לבדוק את האפשרות. כל מקרה לגופו. 

אם את מתכוונת ללדת בבית חולים אז כדאי לנסות את מעייני.

כי בעז"ה אני רוצה עוד ילדים וגם כי ב"ה יש כבר ילדים ולא פשוט לתפקד אחרי ניתוח עם עוד ילדים קטנים בבית.

אבל כמובן זה לא שווה את זה אם ח"ו יקרה משהו.

מעבר לאלו שילדת טבעי... קחי את זה בחשבון...

מכירה 9 מקרוב ו 11 משמועה 

יש לי חברה כזו שילדה 8 לידות בניתוחים.

אבל... עם כל זה, זה סיכון. זה ברור שהתערבות בגוף זה לא דבר שהוא טוב לגוף - וככל שזה חוזר על עצמו, הגוף נהיה חלש יותר. זה ברור.

יש גם את כל הקטע של ההידבקויות.

וכמובן ההחלמה שאחרי הלידה. אצל כל אחת זה משהו אחר. אצלי בפעם האחרונה זה היה ממש קשה (טוב, היה לי קשה גם נפשית, אז זה מן הסתם "תרם" לכאב הפיזי).

תודה על העידוד

כל התערבות בגוף עדיפה על פני סיכון חיים. הן חייך שלך והן חיי העובר.

זה הדבר הראשון שצריך לעמוד לך ממול לראש.

תשנני לעצמך "אני רוצה ללדת טבעי - אך ורק בצורה כזו בטוחה שלא תסכן את חיי וחיי העובר שלי." ככה לא תגיעי לידיים של רופאים כמו ד"ר שיפטן שלוקחים על עצמם עודף סיכונים--

כי אחרי הכל ההתערבויות הללו פחות בריאות מטבעי בסתם ככה. אבל הן מצילות ממוות.

אפשר ללדת הרבה בקיסרי, ואחרי 2 ניתוחים זה הרבה יותר בטוח מנסיון של לידה רגילה

קחי בחשבון שיעוץ פרטי, דולות וכו' עולים אלפים....

בניתוח יש סיכון של זיהום, פגיעה באיברים, מאבדים יותר דם, הדבקויות שמביאות לבעיות פוריות.

גם לתינוק עדיף לא לצאת בניתוח כי הסיכוי לבעיות נשימה יותר גדול, אפשר לחתוך אותו בטעות וכו'.

נכון שזה עולה כסף, אך מדובר כאן בבריאות של האם והעובר.

הוא מקסים ונעים, וכך גם הדולות שמלוות את הלידה.

צריך לקחת בחשבון שזה קצת יקר- משהו כמו  12,000ש"ח אם אני לא טועה.

נכון שיש הרבה שילדו לידות רבות בניתוח, אבל כמו שאמרה שני, גם בניתוח יש לא מעט סיכונים. ויש מקרים שהניתוחים מגבילים את כמות הלידות. לי יש חברה שילדה בקיסריים ובשלישי אמרו לה שהבא הוא האחרון, והיא לא תוכל יותר ללדת משום שהרחם לא התאחה כמו שצריך.

אני הלכתי לד"ר הלוי אחרי שני ניתוחים ולידה רגילה אחת (האמצעית) מתוך תחושה שאני רוצה לעשות את המקסימום

ללדת רגיל אבל בצורה אחראית. אחרי שד"ר הלוי מקבל את הפרטים על הניתוחים הקודמים הוא מקבל אישור ממנהל המחלקה בלניאדו לנסות לילד רגיל. הכל מתבצע בזהירות ובאחריות מלאה בבי"ח.

בסופו של דבר ילדתי בניתוח קיסרי משום שהגברת הקטנה החליטה לעבור למצג רוחב ולא הסכימה בשום פנים ואופן להתהפך... בכל זאת היתה לנו חוויה מיוחדת וטובה, הרגשנו שעשינו את שלנו וה' רצה אחרת.

הרבה הצלחה!!

הכל לטובה!

בעלי כל הזמן אומר לי שהוא מתפלל שהקב"ה יסובב ככה שלא אנחנו נצטרך להחליט... אלא הקב"ה בדרכו שלו יחליט בשבילנו...

תודה!

גם אם עושים את זה בבית חולים זה עולה כל כך הרבה??

חשוב לי מאוד לכתוב...  אני רואה את הדו שיח כאן בפורום, ואת הדיון הער....   וחשוב לי להדגיש שמדובר על החלטה מאוד גורלית. החלטה שמשפיעה על בריאות האם והתינוק, החלטה של דיני נפשות!!!

ילדתי את הבן הבכור שלי בניתוח לאחר שניסיתי 20 שעות לידה רגילה. היתה לי ירידת מיים ללא פתיחה, קיבלתי פיטוצין.... והתינוקי לא נכנס נכון לתעלה ולכן למרות שלחצתי 3 שעות הובלתי לניתוח חירום....

לאחר הלידה הרופאה שלי אמרה שכדאי לי לשמור מניעה כמו שצריך כדי שהרחם תתאחה טוב ואני ינסה לידה שניה רגילה.

שמרנו שנה וחצי... אחר כך נכנסתי להריון מיד עם הפלה... אחר כך חיכינו וברוך השם הגיע הריון (כאשר הגדול בן 3)

הגעתי עם צירים לבית חולים בשבוע 40 ובקשתי ללדת רגיל. ישב שם רופא נחמד שהסביר לי את הסיכונים בלידה וגינלית אחרי קיסרי (המכונה ויבק) ואת הסיכונים בניתוח קיסרי חוזר.... התבקשתי לחתום על טפסים ועשיתי זאת בלב שקט כי ידעתי שכ"כ הרבה עושות את זה... ומה הסיכוי שיקרה משהו... ואולי הרופאים סתם מפחידים בשביל לכסות את עצמם... וכל המחשבות הרגילות שאני מאמינה שהרבה חושבות... (בסוגריים אגיד שכל הריון כמובן התפללתי ללדת רגיל, ועשיתי סגולות, קברי צדיקים וכו' וכו'.....)

התחילה הלידה ושוב רואים שהתינוקי נתקע בתעלה לאחר 2 שעות של לחיצות...אני לוחצת שוב ואז נכנס רופא שבודק אותי ומתחיל לצרוח "ניתוח חירום" "עכשיו" , מאז אני כבר לא כ"כ זוכרת כי הרדימו אותיי שוב הרדמה מלאה כמו בניתוח הראשון (אויש... זה כ"כ מפחיד...)  ועד שהתעוררתי והבנתי מה קורה....

למחרת הגיע אלי צוות של הרופאים שטיפלו בי בחדר לידה ובניתוח והם הסבירו לי שחיי נצלו וגם חיי הביבי שלי.  הרחם שלי נפתחה עקב הצירים והלחיצות (וכן.... למרות שעברו 3 וכמה שנים מהניתוח הקודם) התינוקי שלי התחיל להגיח לחלל הבטן... אני אפילו לא רוצה לחשוב מה היה יכול לקרות...  אבל אני יודעת, קרה בדיוק מה שחתמתי עליו לפני הלידה!!!!!!!!

ואני יודעת שכל אחת אומרת לעצמה:"לי זה לא יקרה...." "מה הסיכוי שזה יקרה לי???"

מה אני רוצה להגיד בזה? שכל אחת תיקח את חייה וחיי עוברה בצורה רצינית ותבדוק אצל מומחים מה הסיכוי, מה הסיכון....   זה משתנה מגוף לגוף... זה משתנה מלידה ללידה... והכי חשוב לא להשען על סיפורים של הצלחות וכו'          כי לפעמים את הכואב, והמפחיד אף אחד לא יספר לכן....

שיהיה לכולם בהצלחה!!! בריאות ונחת!!!

כדאי לנסות ללדת טבעי - אך רק בידיים אמונות.

ולא חס ושלום מחוץ לבית חולים אצל כל מיני רופאים שאולי עוד יום אחד ישבו בכלא על נטילת עודף סיכונים---

ב"ה שהכל נגמר טוב בסופו של דבר.

ורציתי לומר שהשרשור תורם לי הרבה.  תודה!

מתכננת לידת בית עם דולה או ניתוח מוזמן?

סתם, עוד לא החלטנו. והלבטים קשים.

ואני מרגישה שמאחר שעד שלא אהיה בעצמי גניקולוגית מדופלמת,

למעשה כל המידע שיהיה בידי, וכל החלטה שלי - תנבע מסיפורים. אשכרה סיפורים!

יש סיפורים נפלאים, ומחרידים, ומרגיעים ומלחיצים - בשני עברי המתרס!!

ושרק משוגעים לדבר - לכל אופציה שהיא - יכולים להיות בטוחים והחלטיים בעניין.

ממני, שילדה פעמיים טבעי ואח"כ בניתוח

שהיה לה קשה בלידות נורא, וההתאוששות מהן גם היא לא היתה קלה, אך הניתוח אף הוא כמובן לא פיס אוף קייק...

ועדיין לא יודעת אנה תלך....

את רוצה ברכה של רב גדול? דברי איתי באישי....

ואת כ"כ צודקת 'שרק משוגעים לדבר - לכל אופציה שהיא - יכולים להיות בטוחים והחלטיים בעניין.'  יש בזה אמת גדולה!

וכמובן חיבוק!!! החלטה לא פשוטה בכלל....

אבל מה לבקש בברכה?!?! הרי עדיין לא ידוע מה יהיה....

למשל...

כנסי לאתר של ויבק ישראל.

בתוך בית חולים ובמסגרת תומכת - הסיכונים של ניתוח קיסרי מפחידים יותר מסיכוני לידה טבעי.

אחרי ניתוח אחד בלבד - ממש מומלץ לנסות ללדת טבעי.

זה בריא לרחם זה מפחית הרבה סיכונים - ואם את תחת ידיים אמונות של רופאים (לכי לכאלו שלא מעדיפים ניתוח כי זה קל להם ולא דורש מהם השגחה צמודה על יולדת...) זה גם בטוח לחלוטין.

ברור שבאתר של ויב"ק ישראל תומכים בלידות.

ברור לי שניתוח הוא פעולה כירורגית התערבותית ובהגדרה מסוכנת.

ברור לי שאני רוצה לידה חלומית נטולת התערבויות....

וגם אני נפעמתי מהמרכז ללידה טבעית שדיברו עליו כאן (חלום ללדת במים.....)

א ב ל

הניתוח היה בגלל סיבה עוברית - הערכת משקל מטורפת - עד 4.700.... בסוף הוא היה "רק" 4 ק"ג וקצת.

שני הקודמים היו ג"כ במשקלים גדולים - השני כמעט 4.300

הלידות היו קשות. זוועה. התינוקות לא ירדו בכלל במעבר והלידות נתקעו לאחר פתיחה מלאה. היו לי צירי לחץ של כמה שעות. סבלתי נורא.

הגוף שלי, הרגשתי אח"כ, כמעט התפרק בלידות. העצמות, האגן, הכאיבו לי המון זמן. כל הפנים והחזה שלי היו מלאים נימי דם שהתפוצצו מרוב מאמץ. היו תפרים מזעזעים. לקח לי זמן להחלים.

אם:

הלידות היו קלות יותר.

וסיבת הניתוח היתה אחרת - שיליית פתח \ מנח עכוז, רוחבי וכו' \ מצוקה עוברית

והסיבה לא הייתה משתחזרת הפעם -

חושבת שלא היה לי הרבה מה להתלבט.  למה לא ללדת טבעי??!?!? ברור!!!!

אבל הסיבה היתה הגודל. וקשה לי ללדת, זה כבר הוכח  (ובאתי, אגב, בראש הכי מאמין ואופטימי ללידות ההן)

והסיבה, כך נראה, בהחלט חוזרת על עצמה, כי העובר כבר גדול לשבוע (אומדן, כן, אני יודעת ).

וגם:

ע"פ הכללים, לא יתנו לי בקלות ללדת עובר שמוערך במעל 4 ק"ג

ע"פ הכללים, לא יתנו זירוז לאישה אחרי ניתוח, ולכן ליזום לידה בשבוע מוקדם יותר כדי להקדים את המשקל המקסימלי - נראה לא שייך.

ע"פ הכללים, גם אם בעז"ה תתפתח לידה טבעית, אבל היא תתקע כמו קודמותיה, או באופן אחר  - לא יקחו שום ריזיקה ולא יתנו זמן, אלא יטיסו ישר לניתוח חירום

אז מה הסיכויים....??

גילוי נאות:

אני עוד לפני חו"ד מסודרת מהמרפאה הטרום ניתוחית

אני מהרהרת באפשרות של ניסיון ליזום לידה אצל רופא פרטי, בשבוע מוקדם יותר - הבנתי שיש כאלו שכן עושים את זה (מחכה קודם לחוו"ד).

אני סבורה שללכת על לידה אבל לגמור אותה בניתוח חירום - זה להפסיד מכל הבחינות (וללכת על כל הסיכונים) וזאת למרות המעלה של להרגיש שניסיתי הכל כדי ללדת, שיש בזה משהו מאד מפתה.

אני לא מרגישה שאני מסוגלת ללכת בכל מחיר ללידה.

אני חוששת מהסיבוכים הן בזה והן בזה.

וכן...  שוב... הייתי מאד, מאד מאד מאד שמחה ללדת במים, באופן רגוע, בלי סיכון מיוחד ובהרבה שלווה....

"רק עבודת עיבוד נתונים בצורה הבסיסית ביותר, ווטסון ידידי.... זו הלא המסקנה המתבקשת!"

ח"ח יקירתי!

אני אחרי ניתוח חרום אחד שהגיע אחרי לידה ס-י-ו-ט-י-ת שלא התקדמה כשהייתי כבר כמה שעות עם פתיחה מלאה וצירי לחץ. התנוק נולד 4200 וסבלתי כ"כ! ובסוף ניתוח.. אני מאוד רוצה ללדת רגיל בהמשך בעז"ה אבל אם יהיה שוב משקל גבוה.. לא יודעת מה אעשה.. 

הסיכון בניתוח חירום גבוהים יותר מאשר בניתוח מוזמן

ולגבי ניתוחים בכלל בבקשה:

נתונים משנות ה-90 מראים שבימינו אחת מכל 2,500 נשים שילדו בלידה קיסרית מתה, לעומת אחת מ-10,000 בלידה נרתיקית. נתונים אלו אינם מצביעים בהכרח על סיכון גדול יותר בניתוח לעומת לידה, משום שנשים הנמצאות מלכתחילה בסיכון גבוה יולדות כמעט תמיד בניתוח קיסרי.

אירגון הבריאות העולמי ממליץ שאחוז ניתוחי הקיסרי יהיה 10% מכלל הלידות.

(ואחרי קיסרי: 75% לידה רגילה)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4453863,00.html

20 אחוז (!!) מהלידות בארץ בניתוח קיסרי מחציתם בלידות ראשונות.

נתוני ויבק - כ-60 אחוז מהנשים מנסות ללדת טבעי אחרי קיסרי. לכ-73 אחוז מתוכם - זה גם מצליח.

אבל עדיין בתי החולים שמאפשרים את זה - הם בדרך כלל בתי חולים שאפשר לקחת בהם רופא פרטי ועל דעת זה הם מסכימים - שיש רופא פרטי הצמוד וקשוב אלייך ואל גופך. ויזהה את הסיכון מהר.

זה אומנם לא עולה 12000 אלא חצי ומטה - אבל עדיין לא בחינם.

אם אין לך אפשרות ללידה פרטית, אז את יכולה לגשת לבית חולים שבו את רוצה ללדת ולבקש להפגש עם מנהל המחלקה או הסגן ולהסביר להם שזה חשוב לך. אולי הם יסכימו. למי כדאי לפנות בכל בית חולים? תכהסי ל https://www.facebook.com/groups/VbacIsrael/ ויוכלו לעזור לך.

אצל ד"ר אילן הלוי-מוזמנת לדבר בפרטי.

כנסי לאתר שלו בשם ג'הארה דולה. אשתו הידרותרפיסטית ומיילדת וישל לו צוות דולות מדהים ומרכז לידה יפהפה

לכי על זה לפחות דברי איתו. תראי מה יגיד לך....

כולן פה מלחיצות אותך בסיפורי זוועה וחבל!

אני יכולה לפתוח שרשור שלם בסיפורי זוועה אחרי קיסרי.... לא עלינו!

רק בריאות

המחודש שלהם. וזה עשה לי חשק יש שם סרט מקסים

אילן אומר שההצלחה של ויב"ק 2 אצלו זה 90% והוא עשה למעלה ממאתיים לידות...

בהצלחה!

http://www.jaharadula.com/

הוא בהחלט עושה שם רושם של רופא אחראי ואמין.

רק שימי לב שמדובר בעצם באופציה של לקחת רופא פרטי בתוך בית חולים.

לידות ויב"ק 2 הוא מבצע אך ורק בבית החולים לניאדו ולא במרכז הטבעי שלו.

.

צריך לבדוק כל מקרה לגופו. וכמו שפלוסי אמרה אפשר לפתוח פה מגה שירשור על זוועות שקרו בניתוח קיסרי,

או בסתם לידה רגילה.

היא ציינה שהיא שמעה רק חוויות חיוביות ולא שומעת על סיבוכים

ונוצר לה הרושם שאין סיבוכים...

אך טבעי הוא שהצפנו אותה בסיפורים על סיבוכים כדי לאזן---

אין ספק שלידה טבעית זה בריא ומהמם וניתוח קיסרי הוא בכלל לא משחק ילדים.

אבל במצבה של פותחת השירשור - יתכנו סיכונים גדולים בניסיון ללדת טבעי ללא הסכמת רופאים ובית חולים מתאים שהם כאין וכאפס לעומת סיכוני ניתוח קיסרי.

והיא צריכה להיות מאוזנת ולדעת גם אותם - כדי להגיע להחלטה הבריאה והנכונה.

אין צורך שתספרי על זוועות ניתוח קיסרי כי אין לך פה מה לאזן. בניגוד לגישות הטבעיות יש לניתוח מציל החיים כפשוטו - יחסי ציבור גרועים. והרופאים עצמם לא משווקים אותו תוך כדי טאטוא מתחת לשטיח של הסיכונים כמו שנוהגים הטבעיים למיניהם על השיטות שלהם.

(וכן אני גם יודעת שהרופאים ידם קלה על ההדק לאשר אותו בלי צורך מספק וממשיכה לכתוב את הנ"ל).

צריך לפעמים לאזן את כל חוויות הטבעיות הפנטסטיות - כשהמידע על סיכוניהם והסיבוכים שלהם מטואטא מתחת לשטיח.

אם הניתוחים היו תקינים, אז אין שום סיבה לא ללדת וגינאלי. הסיכון בלידה אחרי 2 ניתוחים הוא פחות מ% אחד!

אפשר ללדת עם אילן הלוי אם מנהל בית החולים מאשר.

במילים אחרות, אם יש אישור ללדת בלניאדו, אז לפותחת השרשור זה לא מסוכן ללדת אחרי 2 קיסרים!

אף רופא מיילד לא יסכן את שמו בעבור שום הון שבעולם על עצמו ליילד אישה אחרי 2 קיסרים אם זה מסוכן בשבילה!

בירושלים יש רופאים בשר"פ שאפשר ללדת איתם אחרי 2 קיסרי. 

ואני לא חוזבת שהמטרה היא להפחיד אלא לקחת אחריות.

יש הרבה נשים במצבים שונים שנכנסות לפורום וכל סיפור/דעה משפיעה עליהן.... צריך להביא את כל הצדדים

אכן יש הצלחות אך גם סיכונים

או ההפך, אכן יש סיכונים אך גם הצלחות...

ילדתי את בני הבכור בלידה רגילה ובלידה השניה, לאחר אין סוף לחיצות, נולדה הבת שלי בניתוח חירום. מנעתי הריון לפי הוראות הרופאים לאחר הניתוח. לפני כשמונה חודשים הגעתי ללידה רגילה שבמהלכה היה לי קרע ברחם וכבר לא מצאו דופק לתינוקת... ב"ה הוציאו לי אותה במלקחיים (!!!) ללא אפידורל כיוון שלא היה אפילו זמן לניתוח חירום... אני עדיין משתקמת מהקרע הנרתיקי המאסיבי. לאחר לידת המלקחיים ניתחו אותי כדי לתפור את הקרע ברחם. נולדה לי בת מהממת, מודה לקב"ה על כל הניסים וממליצה מאוד לחשוב פעמיים לפני שמתעקשים ללדת רגיל.

אגב, אשמח לשאול את האנונימית שמעלי שאלה אם זה בסדר..

הלידה התפתחה באופן טבעי, מעצמה, או באופן יזום?

לידות ויב"ק 2 אצל ד"ר אילן  הלוי כן מתחילות במרכז הלידה הטבעי. כולל המים וההידרותרפיה והדולות והכל ובהמשך כשהלידה מתקדמת נוסעים לבית חולים ושם הלידה מתרחשת. המרכז נמצא 5 דקות מלניאדו.

כתבתי שאשתו היא מיילדת וטעיתי. היא כן דולה מוסמכת, וכן אחות מוסמכת וכן מטפלת בשיטת ג'הארה והידרותרפיסטית - נראה לי שזה גם מספיק כשיש לה בעל ד"ר גניקולוג מומחה לידה.

כתבתי שם גם נתונים אני רק רוצה לעשות סדר. במרכז לידה ג'הארה דולה של ד"ר אילן הלוי התרחשו 200+ לידות מאז יולי 2007 שזה הוקם. לא כולן היו ויב"ק 2. חלקן לידות רגילות, לידות מים, לידות עכוז, תאומים, ויב"ק 1 וויב"ק 2.

הוא הוסיף שיש לו 90% הצלחה בלידות וגינאליות לאחר קיסרי אחד או שניים.

סתם שתדענה...

זה נראה חויה מדהימה בטירוף!!!

ואין לי שום סיכוי לזה 

גם כי אני גרה רחוק 

וגם כי אין לי שום סיכוי להשיג 15000 עד הלידה

אני לא בטוחה אפילו שאצליח לחסוך בשביל רופא פרטי ודולה בבית חולים 

מה יקרה אם תחסכי כסף או תלווי ובסוף לא עלינו תסיימי בניתוח?

כל החיים יהיו לך רגשות אשמות והאשמות הדדיות בין המשפחה על בזבוז הכסף שאין לך.

זה לא שווה סיכסוכים במשפחה וכסף בהחלט יכול להביא למתחים נוראיים כשזה לא בא בקלות.

את בוחרת עם מי ללדת. אף אחד לא מלחיץ אותך ומאפשר לך לעשות מה שמרגיש לך נכון.

מצד שני, את במעקב צמוד למקרה שצריך להתפנות או שאת צריכה עזרה מקצועית אחרת.

תחשבי על זה.

לא מתאים לי משהו זורם כזה.

במיוחד כשיש חשש לניתוח, אבל גם בלי קשר...

אני מקובעת קצת בעניינים האלו...

מעקב צמוד - זה לא מספיק אם זה בבית שלי, כי אם מתפתחת לידה במהירות (וזה קורה), ואז ח"ו  יש בעיה, זה ממש מסוכן.

אבל תודה!

על מנת לשמור על בריאותך ובריאות התינוק. להיפך, שיש משהו שיכול בכל שניה לבדוק אותך ואת התינוק זה המצב באידיאלי. את לא צריכה לשלוח את בעלך לקרוא למיילדת כי את צריכה עזרה.

אף רופא מיילד לא יקבל אותך בעד שום הון שבעולם אם זה מסוכן בשבילך ללדת במצב שלך!

זאת החלטה שלך איפה את מרגישה הכי בטוח ללדת. מה שחשוב זה שתיהיה שלמה עם ההחלטה שלך, שתדעי שיש לך אנשים מקצוע שתומכים בויבק2 ואת יכולה להתייעץ איתם חינם אין כסף. 

בהצלחה בכל אשר תחליטי!

אבל זה נראה שיש לו המון אינטרסים.... ולא כל המידע שהוא נותן מדויק!

מאיפה אתה/את יודע/ת איזה סיכון יש לאחר 2 קיסרי? לפי מה שאמרו לי זה תלוי בכל ההסטוריה הרפואית של האישה כמו מספר הריונות, הפלות, ניתוחים אחרים, התפתחות הלידות הוגינליות, קרעים קודמים ברחם וכו וכו

למה אתה סתם כותב הצהרות ומנסה לשכנע?

בכל צד יש סיכון גדול.

מבחינת הכסף - גם לי ממש אין את ה-15000 שח האלו.

זה ממש לא בא בחשבון (המיוחד שבאמת לא בטוח שזה יסתיים בזה).

הסתכלתי גם על האתר של גהרה דולה - זה לא בשבילי.

אני רק רוצה את הרופא, לא את כל המסביב (אם אחליט שאלך על טבעי).

(למה הכל צריך בסופו של דבר להיות תלוי בכסף??)

אבל דבר אחד בטוח - אם לפני השרשור הזה הייתי בטוחה שאני הולכת לנסות לידה טבעית, עכשיו זה ממש לא בטוח, ואני אפילו אולי נוטה שללכת על ניתוח.

רק עם רופא. זאת החלטה שלך.

את יכולה ללדת בבית חולים ולבוא עם מיילדת שהיא גם דולה. היא תלווה אותך בבית עד שאת בשלב מתקדם ואז תעברי לבית חולים והם יקבלו את הלידה. זה כמו שקורה אצל אילן הלוי רק יותר זול. הרבה יותר זול! 

בהצלחה.

אל תשכחי שאחרי 3 ניתוחים כמעט ולא יהיה מי שיסכים לעזור לך ללדת טבעי.

על ניתוח נוסף, מעלה את הסיכון של למות בלידה, זיהומים ופגיעה באיברים פנימיים. גם לתינוק זה הרבה יותר בריא.

מה שחשוב זה שתלמדי את הנושא ותחליטי מה הכי טוב בשבילך.

אבל אם אפשר לבוא עם מיילדת לבי"ח זו אופציה.

כמה זה עולה בערך? סדר גודל.

ואיפה אני מבררת על מיילדת טובה?

ברור לי שאם אני יולדת הפעם ניתוח, אז הבאים יהיו ניתוחים (בעז"ה שאזכה לעוד!).

תודה!

עניין אותי איך הגעת למצב של לידה.

נשמע שהלידה התפתחה בדיוק כשהיה צריך.... 

רק נחת ובריאות!!

רק בגלל שהתלבטתם על קיסרי ושבוע אחרי שהחלטת לטבעי - זה התחיל מעצמו (ולפני התאריך, אם הבנתי) חשבתי שהתזמון מוצלח.....

עכשיו זו בהחלט נראית טעות מצחיקה.....

בבתי חולים אחרים אין אפשרות.

נראה לי שכתבתי זאת כבר קודם.

מה שאת יכולה לעשות זה לבקש ממיילדת שתיהיה איתך בבית עד שאת צריכה להגיע לבית חולים. אז בשלב מאוד מתקדם תעברי והם יקבלו את הלידה.

תראי, ניתוח קיסרי זה ניתוח בטן גדול. זה יכול להיות מסוכן הרבה יותר מלידה רגילה. זאת החלטה שלך.

הכי חשוב שתלמדי את העובדות כמו שהן ואז תוכלי להחליט מה לעשות.

בהצלחה.

אחרי גיל 30 וגם אין סטטיסטיקות משמעותיות סביב הגיל הזה.

(בד"כ יותר מדובר על הריונות אחרי גיל 35 או 40)

גיל 31 לא נחשב "מבוגר" להריון.

מה הבסיס שאת עושה?

כמה את רוצה להוסיף?

עושה שקיפות וסקירות ומה יש בסוף אני לא זוכרת, את הבסיס...

להמליץ על מי שפיר (ואז זה גם ממומן). לגיל 30 אין המלצות ספציפיות בגלל הגיל. אני בגיל 32 אז עשיתי ניפט במקום מי שפיר פשוט שתהיה לי עוד מידה מסויימת של וודאות.

לגבי מי שפיר- ממליצים מגיל 32.

שאר הבדיקות לא תלויות בגיל.

דברים שלפני לא עשיתי.

שקיפות, סקירה מוקדמת. וגם את הסקר גנטי המורחב.

(בגלל שזה היה הריון תאומים, אז יש בדיקות שלא עושים. או שיש יותר סיכון.)

החשיבות לבדיקה זה לא רק אם לא נפיל, אלא גם לדעת איך להתכונן לאחרי הלידה. והטיפול.

למשל אם יש בעיה שמצריכה ניתוח. או אישפוז ממושך. להתכונן גם נפשית, וגם פיזית ומה לעשות בימים האלה וכו'

אבל יש כאלו שמאוד רגישות אז יותר כואב

הפעולה עצמה זה כמה שניות

לפני מכניסים ספקולום ומחטאים את האזור

תקחי משכך כאבים לפני

ולגבי סיבוכים.. זה נדיר אבל הרופאה מחוייבת ליידע אותך בסיבוכים האלו

אבל אני רגישה אוף ולא באלי גלולות עם הורמונים

מקרה מומלץ לקחת משככי כאבים לפני ההתקנה

מה את לוקחת לכאבי מחזור למשל?

הייתי בול במצב כמו שלך אני גם רגישה נורא באזור אפילו בבדיקה רגילה..

יכולה להגיד לך שלא הרגשתי כאב שמו לי התקן נובה טי הרגשתי צביטה קטנה ברחם שהיא סיימה

היו לי אחר כך רק כאבי מחזור כאלה קלים הלכתי לרופאה שאני סומכת עליה שהיא עדינה וזהו עבר ממש בסדר..

בנושא אקרא שוב

הלוואי ולא יכאב לי קניתי את ההתקן.

לגבי הרופאה זו רופאה אחרת שמתקינה ולא מכירה אותה הלוואי ותהיה עדינה

כואב, אבל לא ברמה קשה וממילא מדובר בכמה דקות...

אישית לא לקחתי משכך כאבים, הרגיש לי מיותר בשביל כאב של כמה דקות (( ועוד כמה שעות של אי נוחות)

אבל הכאב הוא בעיקר מהספקולום באמת וזה קצר.

לי המליצו לקחת משכך כאבים מספיק מראש וזה עזר, וגם הרופא נתן לי תרופה לריכוך צוואר הרחם אבל לא תמיד נותנים..

הוא בעיקר בעיקר מהספקולום.

אם את זה עברת כבר, את די יודעת איך זה מרגיש (בנוסף יש גם צביטה קטנה לשבריר שניה).

(התקנתי 4 פעמים...)

(פתחתי משתמש חדש)

אז אין לי כרגע

ממליצה פשוט לכתוב שמלות צנועות בנות

הזמנתי לה אחת של anwesta יש להן מלא יפות וחגיגיות

ועוד 2 שזה שמלה עם גקט חיפשתי שמלה עם קרדיגן ילדות

וגם חולצות יש מלא יפות לילדות גם מכותנה רשמתי בחיפוש חולצה אלגנטית בנות

לק"י

אבל בגזרה רחבה?

זוכרת שראיתי משהו. אבל לאחרונה לא מצאתי.

אני מדברת על המכנסיים שיש בכל מיני צבעים, לא השחורים המבריקים כמו של חליפות.

יש גם גזרה רפויה אין לי מושג איך זה נראה.

חושבת שאני ניסיתי בעבר את הסקיני שבאמת היה מאוד צמוד, ואת הגזרה הרגילה שבעיני גם יחסית צרה אבל יפה. שתיהן לא ישבו ממש טוב על הבן שלי, נראה לי שבלי קשר לרוחב, אבל היה בסדר (למשל מכנסיים מקסטרו ומקידישיק ישבו עליו הרבה יותר יפה )

מדברת על המכנסיים האלה

https://www.next.co.il/he/style/st017062/a83212

https://www.next.co.il/he/style/ST017062/625745

יש פה אפשרות לבחור צבע, גזרה ומידה.

לק"י

מתלבטת איזו גזרה לנסות.

לא יודעת מה עושים ילדים בני 12 אבל שלי קרע אותם בקצב מהיר עד שאבא שלי פים אחת האיר לי שהמכנס צמוד מדי למטה ולכן נקרע יותר..

עברתי מאז למכנסיים של בזאר שטראוס שהם הרבה יותר מתאימים (וגם לא כאלה זולים) אבל עדיין נקרעים🙂

הכי זולות יחסית ויפות ויש מבפנים כפתורים כאלה שניתן להתאים בדיוק למידה במותן

אבל כל המכנסיים מכל החנויות שניסיתי

כולם נקרעות ..ככה זה בנים...

לק"י

הבן שלי שמנמן, לכן ההתלבטות.

הוא דוקא לא בן של כדורגל וכאלה.

ואני מחפשת לו גם מכנסי שבת עד אחרי הברך, וגם לא מוצאת.

לאחרונה קניתי לו מלידר ארוכים. החזיקו יפה, אבל מידה 16 כבר קצת צפוף. היום קניתי לו 18, וזה באורך שלי🤭 ואני גבוהה ממנו ב-10 ס"מ.

לק"י

מכירה את עצמי.

או שננסה לקפל, או שאם דודה שלי תוכל לתקן- אני אבקש ממנה.

דיברתי על אנשים אחרים כמובן

אני חושבת שכדאי לך לנסות.

מה שכיף אצלם, שהמידה היא אורך המכנס, ולרוחב יש 3 אופציות.

לק"י

אז אני אזמין 2 אותו צבע, כי זה מה יש.

כרגע יש לו 3 מכנסי שבת קצרים.

ויש גם ארוכים.

בעיקרון זה מספיק, אבל הוא הגמילה אז יכולים להיות פספוסים.

מתלבטת אם לקנות עוד קצר, ואז זה יספיק רק לתקופה קצרה.

ארוך אני לא אקנה עכשיו, כי יש לנו. ואחרי החגים יהיו אירועים שאז אני אקנה לו.

חוץ מזה, לא נראה לי שאני צריכה משהו חדש.

אולי מכנסיים ארוכים לגדול. אני צריכה לראות אם נשאר משהו משנה שעברה או שהכל נקרע.

בעיקר באשמתי

קודם כל יש לי בן ובת וכל סנטימטר של גדילה זה בגד חדש בערך🤣

לבן נגיד אני לא קונה,כי יש לו הרבה חולצות לבנות ולאחרונה קיבל גם חליפה. מכנסיים "רגילים" הוא תמיד צריך בנוסף קונה 2 בחודש

לבת שלי אין בכלל שמלות שעולות עליה,אני קונה פעמיים בשנה - ראש השנה ופסח

ולי אני תמיד קונה

הרגל מהבית שלי להתחדש לפני חג

גם בפיגמה ומצעים האמת אבל השנה לא כזה צריך

אבל מצעים זו חתיכת הוצאה

יחד עם בגדים החדשים לכולם זה ושאר הוצאות החג איכשהו הפסקנו עם זה.

לבנים והקטנים קונה, למתבגרות שלי קשה מאוד מאוד למצוא בגדים לטעמן לצערי למרות שבאמת הכל יפה עליהן. ננעלו על סגנון אחד וזהו.

לעצמי גם לא מוצאת לצערי, למרות שממש צריכה להתחדש ליום חול ושבת

יש 2 בנים ו 2 בנות. אז לגדולים יותר צריך לקנות, והקטנים מקבלים הרבה בגדים, אבל לפעמים צריך גם השלמות.

כרגע הם בשלב שלא גדלים בקצב מהיר, אז אני לא צריכה כל רגע להחליף מידה.

אני לא רגילה שצריך לקנות בגדים חדשים לכל חג. לפעמים אני מנצלת את החג כדי לקנות בגדי שבת, אבל לא דווקא.

והרבה פעמים זה יוצא לא נח עם העונות. בתשרי לרוב עדיין חם, אבל אם אני קונה קייצי זה רק לתקופה קצרה. ובפסח עוד לא תמיד מספיק חם. יוצא שאני קונה לפעמים לשבועות.

כרגע לגדולה יש בגדים מפסח.

לשני יש מספיק בגדי קיץ. לחורף אני צריכה לבדוק.

שלישית גם יש בגדים, אני צריכה לראות אם יש חולצות בסיס לבנות שנשארו מהגדולה, או לקנות רק את זה.

לקטן כדאי לקנות עוד חולצה, כי כשהגדול היה במידה שלו הוא לבש גם חולצות עם תיקתקים למטה וזה לא מתאים לילד גמול.

ועל מכנסיים אני מתלבטת.

לעצמי אני לא קונה יותר מידי.

נקנה אחרי החגים לחתונה של אחותי.

בהצלחה

השאלה מה יהיה עוד חודש בראש השנה.

גם ככה 3 מכנסיים ליומיים זה בדיוק.

השאלה איך הוא יהיה עד אז מבחינת פספוסים.

זה שאפשר להלביש מכנסיים ארוכים בלילות וקצרים ביום

זה נותן מרחב תמרון.

אצלכם עוד ממש חם?

ולרוב אני משאירה לבוקר את אותו בגד של הערב.

בשנים האחרונות החורף מגיע מאוחר.

יש לי תמונות של הילדים עם קצר גם מנובמבר.

יש גם את סוכות ושמחת תורה..

לק"י

ובסוכות לרוב צריך גם מאווררים בערב.

אבל אני בדרך כלל קונה בגדים קצרים קצת יותר גדולים, שיתאימו גם לאזור פסח והלאה.

או קונה ארוך ולא מלבישה בסוף😂

קצת שמנמנה אשמח.

וגם בגדי שבת יפים לילד בן שנתיים

יש דרך לחפש את המוצר אשני רוצה אבל עם משלוח חינם

מעולם לא הזמנתי ואני רוצה לדעת איך זה עובד, האם המחירים זולים משמעותית מהארץ ואיך הסחורה? האם המידות מדוייקות? האם הכותנה היא אכן כותנה?

למה בכלל להכין רשימה של הדברים שבעלך עושה בבית? השאלה היא האם את עומדת בעומס ומה הפתרונות שעומדים לרשותך. העומס של הבעל זה גם שיקול, אבל נשמע שיש כאן התנצחות מיותרת.

נקודה שבלטה לי: למה הילדים לא יכולים לעזור בבית?

ילד בן 5 יכול לאסוף משחקים, ילד בן 7 יכול לטאטא, ילד בן 10 לגמרי יכול לשטוף כלים.

מה זה משנה שהם בנים? ככה מגדלים בסוף גברים שגם אחרי החתונה לא יעשו מטלות בבית (-:

וכשהם בבית הם עוזרים במידה מסוימת, רק שלהפעיל אותם זה מטלה מפני עצמה

הרשימה היא כדי לבדוק אם מה שאני מבקשת הוא נורמלי או שאני מצפה ליותר מדי

זה השקעה עכשיו שתקצרי את הפירות בהמשך .

יש מגוון משימות שילדים יכולים לעשות - קיפול כביסה, הדחת כלים או הכנסה למדיח, פינוי מדיח, תליית כביסה, סידור חדרים, טאטוא, העברת שואב שוטף ובטח יש עוד.

אם כל ילד יעשה משימה אחת זה כבר יקל עליך, או אפשרות אחרת, אצלנו עושים 5 דקות שכולם עסוקים בלסדר את המרחב ואחרי 5 דק' שזה זמן לא ארוך הבית נראה נעים יותר.

הפרס הוא להעביר שואב שוטף במטבח

אבל ברור שאם כל שאר מטלות הבית עליך- בעיני זה הרבה הרבה מעבר.

כמות העבודה שלו בבית מן הסתם תלויה גם בכמה הוא עמוס. אבל אם הוא לא מסוגל להיות יותר שותף, אז שידאג להכניס עזרה חיצונית.

ואם את רוצה תשובה יבשה- אז בעלי עשה בבית הרבה הרבה יותר כשהייתי בחל''ד. ספציפית בזמנים שכתבת- בבוקר הוא הכין כריכים כשאני הלבשתי, ובחודשים הראשונים הקשים הוא גם הלביש ואני נשארתי לישון עם התינוקת. בהשכבות אני קילחתי את התינוקת והוא את השאר, והכניס למיטות (ארוחות ערב היו עלי כי הוא היה עדיין בעבודה).

כאילו אם אני דורשת את העזרה הזאת מעבר למה שהוא כן עושה האם זה לא הגיוני?

לעשות רשימת מטלות שהוא עושה

לדבר בשפה של דרישה

להתדיין אם זה הגיוני לבקש

הכל נשמע דינמיקה לא בריאה

כדאי להתמקד בלהחזיר את השיח לשיתוף כמה ופשוט על התחושות שלך בשלב זה אחרי לידה ושאת תשמחי לעזרה נוספת ב,..

או שתמקדי את דברים ספציפיים שאת מרגישה שיעזרו לך.

או שתשאלי אותו איזה דברים הוא ישמח להוריד ממך לתקופה הקרובה.. וגם אז כדאי איסה מיקוד כדי שלא יציע דברים שלך הם לא משמעותיים.

במקביל לזה

כדאי להוסיף לדינמיקה בינכם

הכרת הטוב על מה שכן קורה.

ולשדר את זה.

משיח מתנצח השני מרגיש לא מוערך ואפילו ביקורת ואז הוא מתגונן ומתנצח.

פתחתי מולו שאני צריכה יותר עזרה, פירטטי מתי ומה ספציפית.. זה לא חדש לו

אבל יש לנו ויכוח על רמת העיקרון - האם זה נורמלי שבעל שעושה כך וכך וכשמבקשים ממנו להוסיף זה יותר מדי

זה רק חלק מהשיח

היתי מחזירה אותו לרמה האישית.

אומרת לו לא נח לי לדבר על עקרונות

כי הז לא עוזר למה שאני מרגישה.

אני זקוקה ליותר ערזה ממך. ומה לשא יסתדר אולי בתלשום.

ואשמח לשמוע מה אתה יכל להוריד ממני -למשל- לקחת אחריות על הכביסות או על שטיפה וכו

עקרונות הז בריחה משיח

ואגב

בעלי בלי קשר ללידה עושה פי כמה וכמה ממה שכתבת אם זה עוזר לך.. לא כי עוזר לי

כי רואים בבית שותפות משותפת וכל אחד עוזר בכל מה שיכל.

אבל הוא גדל ככה ורגיל לעוזר בבית הרבה

ומניחה אשם בעלך ראה ציור אחר ומורגל בחשיבה מסגנון ושנה

צריך לפתוח את הז במהות ולא כהתנצחות והאשמה ודרישה

להבין ולהכיר שיש בינכם שוני

וללמוד איך ךעבוד יחד במרחב ההז

אין לזה שום משמעות.

מה שנורמלי זה למצוא מה טוב לכם ולבית שלכם.

אנחנו שנינו מול המשימות של הבית, איך אנחנו שנינו ביחד מתמודדים.

הבית הוא של שניכם העומס הוא של שניכם וצריך למצוא פתרונות, יכול להיות שהפתרון הוא מיקור חוץ, אולי יש פתרון אחר, אבל זה לא כמה אתה עושה וכמה אני עושה ויש מריבה אלא איך שנינו ביחד פותרים את המשימה הזו שנקראת ניהול הבית.

ועוד משהו- לכל אחד יש משימות שהן משימות עיוורות שהשני עושה והוא אפילו לא מודע אליהן יש מצב שבעלך עושה דברים נוספים שאת אפילו לא יודעת

ולבקש ממנו שיעזור לך למצוא פיתרון.

אני לא דורשת עזרה מבעלי פשוט כי הבית הוא אחריות של שנינו.

בעבר היה לי קשה אפילו להגדיר מה המטלות שלו ומה שלי כי מבחינתי שנינו מסדרים יחד עד שמסיימים. בהמשך הבנתי שיש סטנדרטים שלי וסטנדרטים שלו ולכן כן חלוקה כללית מתבקשת במקרה שלנו. אבל עדיין- שנינו רוצים לסיים את הערב בבית מאופס, אז שנינו מארגנים (לדוגמא..).

עדיין אני קצת יותר לוקחת אחריות ממנו (מישהו צריך להיות יותר ''על'' הדברים), אבל זה כמו שבעלי יותר מתעסק בהעברת כספים להשקעות וכו' ואני שותפה מלאה (גם עובדת ומכניסה כסף, וגם מעודכנת על מיקומי הכסף שותפה בהחלטות) אז ככה אני יותר על הבית והוא שותף מלא.

(אגב, כדי להיות שותף מלא לא חייבים לבצע את מטלות הבית באופן ישיר, אפשר להיות אחראי על מיקור חוץ).

אבל כדי כן לענות על שאלתך...

אם אני אשנה קצת את השאלה- האם זה הגיוני שבעל יעשה בבית יותר מהרשימה שתארת- אז לדעתי כן (או שידאג למיקור חוץ, אבל יקח על זה אחריות).

למען האמת,

אם את שואלת אותי, אם הבנתי נכון כל הבישולים, שטיפת כלים, שטיפת רצפה, כביסות- עלייך. אז, זה המון ממש. ובוודאי שהייתי רוצה עוד עזרה מצידו או אם לא יכול מאיזה סיבה, מצד עוזרת בית.

פעם בשבוע וזה לא מספיק

לי זה נשמע מעט. אבל תלוי בכוחות שלכם. אם הוא כזה שמתעייף ממש בקלות ואת עם מלא אנרגיה אז יכול להיות שזה יעבוד לכם ומדי פעם שאת צריכה יותר אפשר שהוא יתגייס או להביא עוזרת.

אם שניכם ממוצעים אז נראה לי הגיוני לצפות ליותר שוויון בנטל הבית. להיות עם תינוק זה מתיש ומעייף ממש כמו יום עבודה ולהיות עם ילדים קטנים בנוסף זה ממש לא קל.

גם העובדה שאין איוורור ושינוי אווירה ותפאורה כמו ביום עבודה שיש גיוון בין העבודה לבית לא ממש מקלה.

לצפות שתעשי בנוסף לזה את כל הבישולים, נקיונות, כביסות, ואולי גם סידורים (רופאים, טלפונים וכו) זה בעיניי המון.

את כנראה ממש חזקה וסופר וומן בעיניו וזה חמוד, אבל אני מניחה שלא פתחת את השרשור רק כדי לספר כמה הגיוניות הציפיות של בעלך, אז כן זה הרבה.

בלי קשר, מצטרפת למי שכתבה שעדיף לשנות את השיח.

זה גם לא כזה משנה איזה ציפיות הגיוניות ואיזה מוגזמות. אם כולנו היינו אומרות שהמחשבה שלו סבירה אז מה? אז הוא היה מרגיש בנוח להשאיר אותך לקרוס?

יכול להיות שכל החברים שלו לא עושים כלום בבית, אז מה? ואם הנשים שלהם שמחות וקל להן, זה אומר שגם לך? או שאולי הם פשוט כולם מזלזלים בקושי של הנשים שלהם, אז גם הוא רוצה לזלזל בך כי זה מה שהם עושים?

כי כמות זה משהו שקשור גם לעוד משתנים

אם למשל הוא עובד כל יום מהבוקר עד הערב

אז האפשרויות שלו לעזור יהיו בהתאם

ואם ככה אז מה שהוא עושה זה המון בשביל מישהו שנמצא שעות רבות מחוץ לבית..

אבל בסופו של דבר

אישה צריכה להרגיש שהיא לא נושאת את כל עול הבית על כתפיה

שיש שם עוד מישהו איתה

כל אחד עושה מה שהוא יכול ואם עדיין צריך עוד עזרה, מביאים אותה מבחוץ.

תעשי רשימה של כל מה שאת עושה,

תמרקרי את מה שאף אחד לא יכול לעשות במקומך (להניק), ואת מה שאת לא רוצה שאף אחד יעשה במקומך (לקום לתינוק בלילה אולי? לספר סיפור לפני השינה?).

ומתוך שאר המטלות תבדקי מה בכוחות, בזמן, ביכולת, ובחשק שלך, ומה לא.

ולמה שלא צריך למצוא פתרון. אם לבעל אין כוח וחשק, צריך לדבר ולמצוא פתרון אחר. אפשר לקנות מדיח ושואב שוטף. מייבש אני מקווה שלכל אמא לקטנים יש. אפשר לשלוח בגדים לגיהוץ, לקנות אוכל מוכן, להביא בייביסיטר ועוד ועוד.

לא לכל דבר אפשר למצוא תחליף תמורת תשלום, אבל להרבה דברים כן, ואז ירד ממך מטלות אחרות.

לגבי השאלה הפותחת שלך,

המון גברים שאני מכירה עושים יותר מזה.

אבל לדעתי מותר שלבן אדם לא יהיה חשק או כוח, והרבה פעמים אנחנו הנשים קובעות סטנדרטים מסוימים (כי בטוחות שככה צריך להיות ואין שום אפשרות אחרת), ומצפות שהבעל יתיישר לפי הסטנדרטים האלו ויקח בהם חלק.

דברים שצריך לעשות והאחריות היא על שנינו

סבבה לקנות מדיח שואב ולקחת עוזרת הכל טוב

אבל מהשו בגישה הזאת שמרחמת על הבעל

מסכן שרק לא יהיה לו קשה משגעת אותי

אחרי מאות ימי מילואים שאני לבד על הכל.

יומיים או יום אחד נסעתי לבד לעצמי והוא נשאר עם הילדים

וכל מי שפוגשת אותי- וואי מה הוא לבד עם הילדים ?! כל הכבוד לו! הוא מסוגל? יפה לו!"

וזה מרתיח לי את העצבים

למההההה אני יכולה לומר שיש לי כח להיות אם חד הורית 1/3 שנה? לי זה קל?

אז אני מעריכה את הפרגון שלו. ביננו הכל בסדר.

אבל התגובות האלו מוציאות לי את המיץ.

כאילו גבר עשוי מסוכר ויכל לעשות רק מה שנחמד לו והאישה מובן שתתאמץ כי היא יכולה הכל

(זה לא קשור אליך אישית ולא קשור לפותחת!! זה באמת לא מופנה לאף תגובה מסוימת

פשוט משהו שלאחרונה מציף אותי כל פעם מחדש

רק אומרת שהרבה פעמים לנשים יש סטנדרטים יותר גבוהים מלגבר, וציפיה שהוא יעמוד בהם כאילו זה חובה.

נגיד לי חשוב שבסוף יום הבית יראה מסודר ברמה מסוימת, אבל מבחינת בעלי בכיף אפשר לוותר על זה- זה לא שבבוקר לילדים לא יהיה מה ללבוש או כלים לאכול. אז למדתי להפריד מה הסטנדרטים שלי (שזה יפה מצידו כשהוא עומד בהם, אבל באמת אין חובה) לדברים שהם ההתנהלות השוטפת של הבית, שזה באמת משותף לשנינו.

(ובאמת אם אני אסע ליומיים הבית לא יהיה בסטנדרטים שלי, וזה בסדר. ככה זה כשהוא מנהל).

במינימום

ועדיין גם לי קורה שחוזרת וכהשוא איתם הבית הפוך בקטע היסטרי

ואני ישר אומרת וואי אם אני היתי במילואים היתה פה קטסטרופה חח

אבל האמת שעדיין משתדלת אף פעם לא להעיר לו במצבים כאלה ולשחרר וזהו

אבל נכון זה מהשו שיכל לקרות וצריך לשים לב

וגם אבא נחשב כמו עוד ילד לגדל לרוב

גם בעלי עושה הרבה דברים לא "סטנדרטיים"

אני פשוט לא משתפת וכך נמנעת מהתגובות🤭

כן שטף כלים

אבל בישולים כביסות שטיפה סדר זה רק אמא שלי

ובטח שלא לטפל בתינוקות עד היום הוא לא יודע להחזיק תינוק קטן🫣

אבל בעלי ב''ה הורגל ממש לעזור מגיל קטן והוא לימד אותי להכין עוף ולקלח את התינוקת הבכורה שלנו ותכלס הכל כמעט

אני אולי רגישה לזה במיוחד לא רק בגלל המילואים

אלא כי אני עצמי ממש לא מרגישה האישה הסטנדרטית שבא לה בקלות לסדר לנקות לבשל לעבוד

אני מתאמצת בשביל זה.. מתגברת כדי לעמוד בקצב הזה של החיים..בוחרת בהז בשמחה כמובן

אבל עדיין

אף אחד לא מתפעל כי הז כאילו מובן מאליו

והוא רק עושה משהו קטן וכולם ושרקים בהתפעלות

ועם המילואים זה בכלל הועצם

זה באמת רגישות שלי

אני מודעת לזה שהעולם רגיל אחרת

אבל באמת שזה גם קצת תעלומה בעיני חחלמה הז ככה מלכתחילה שבנים לא בנויים לזה טבעי כמו נשים

ברור לי למה בעבר הרחוק

אבל בא לי שזה ישתנה

יותר ממה שאת חושבת אפילו

גם לי קשה להחזיק הכל לפעמים ובגלל זה אני הרבה פעמים משחררת

נעזרת בתשלום במה שמתאים לי

או לא עושה פשוט

הבן שלי אגב יודע לעשות הכל

אצל בעלי זה משו אחר כי הוא עם קשב ובבית נתנו לו הרגשה שהוא לא "טוב" בדברים האלה, אבל עם השנים הוא יותר ויותר מעורב ועושה ביחס לנק ההתחלה (ולא ביחס ישיר לציפייה שלי🤭)

והוא גם עובד המון שעות

אז מדי פעם זה עולה

אבל שוב, בגלל שהוא באמת נותן לי תחושת חופש לעשות מה שאני רוצה מתי שאני רוצה רוב הזמן - זה מתקזז

לאישה הסטנדרטית בא בקלות לנקות לסדר לבשל?!

אם כן אז אני מכירה המון נשים לא סטנדרטיות...

( אני ביניהן כמובן)

אני בהחלט עושה את הדברים האלה אבל לא בקלות ועם הרבה מאמץ

מילואים זה הדבר הכי מייגע מהבחינה הזו, כי אין אפילו מי שיראה את מה שעשית, או מישהו להשאיר לו משהו.

אני אכן חושבת שאישה גם כן לא צריכה לעשות מתוך תחושת הכרח. ואם אין לה כוח, שלא תכריח את עצמה אלא תעשה מתוך בחירה. יכול להיות שמתוך תחושת בחירה, יהיה לה קל יותר לעשות את אותה משימה שעכשיו אין לה כוח, יכול להיות שהיא תבחר להוריד סטנדרטים או להיעזר. לעשות כי מישהו אחר חושב שאתה חייב, זה ממש תחושה גרועה. אפשר כמובן שהבעל ייקח על עצמו יותר! אבל הדרך לשם היא לא לדרוש ממנו או לומר לו שגם אני עושה משימות למרות שלא מתחשק לי ואין לי כוח.

זה לא שאני חיה ככה ביום יום... אני בהחלט מזדהה איתך וגם עם הפותחת, אבל משתדלת כן להיות בכיוון הזה.

גברים נבראו ככה שהם מכוונים להקשיב לעצמם ולכוחות שלהם, ונשים נבראו שהן מוכוונות לתת ולהתמסר. וכל אחד צריך לעבוד כדי לצאת מהמצב הטבעי שלו וללמוד לראות גם את הסביבה / להקשיב לעצמך.

שלדעתי גם אישה שמטפלת לבד בכל ענייני הרכב (טסט, ביטוחים, תדלוק, מוסך וכו') תקבל תגובות דומות ומתפעלות.

כי כן, יש גם צפייה שונה מהחברה, וגם הבדלים מולדים, וגם כשעמ"י היה במצרים - המדרש אומר שעבודת פרך היתה לתת לנשים לעשות עבודות של גברים, ולגברים עבודות של נשים.

אני כן חושבת שבדור שלנו דברים צריכים להשתנות מבחינת חלוקת התפקידים בבית. כי ברגע שאישה גם עובדת, אז לא רלוונטי שכל העול של הבית יהיה רק עליה. וזה אכן קורה, אבל יש עוד דרך לעבור ולהתקדם בזה.

ואני ללא ספק מעריכה מאוד מאוד כל אישה שבעלה במילואים, וצריכה לתפקד ולנהל את הבית כולל הכל.

אבל אני עדיין רואה בשביל בעלי - להישאר לבד עם הילדים זה הרבה יותר קשה מאשר לי. כמו שלי יהיה הרבה יותר קשה לקחת אחריות על הרכב (לתדלק כבר למדתי, אבל לא מעיזה לחשוב על לקחת את הרכב לטקסט או למוסך. וכשאני שומעת על נשים שעושות את זה - זה מרשים בעיני...)

עם הילדים פשוט כי הוא זורם על זה מצד האופי.. וגם זה קורה פחות ממני בהרבה כמובן

אבל מבינה ומסכימה עם מה שכתבת שזה נכון שיש נורמות וציפיות שונות

בתחילת נישואינו לבעלי לא היה רשיון ואני טיפלתי בכל מה שקשור לרכב. היו פעמים שהוא ליווה אותי כי באמת מרתיע להגיע לסביבה גברית, נגיד בטסט, אבל עדיין היו הרבה פעמים שעשיתי טסט לרכב לבד (גם אחרי שהיה לו רשיון- אם זה היה יותר נח פרקטית, אני עשיתי). (דרך אגב, לא זכורות לי תגובות מתפעלות במיוחד... אולי כי זה היה פשוט החיים ומובן מאליו)

גם בענייני תיקונים בבית, כל עוד זה לא משהו שדורש כח פיזי שאין לי, אני מאמינה שגם אני צריכה לדעת ולעשות, ולאחרונה התחלנו שאני עושה דברים כשהוא מלמד אותי.

לבעלי לא יותר קשה להשאר עם הילדים ממני (חוץ מהתינוקת שדבק אלי ברמות- אבל בתכלס גם איתה קשה לשנינו). זה כנראה כתוצאה מזה שהוא נשאר איתם הרבה בשגרה במהלך השנים, לדוגמא בשבוע שלנו היו ימים שאני סיימתי מאוחר וימים שהוא סיים מאוחר.

לדעתי זה פשוט עניין של הרגל וניסיון.

זה הכל ענין של הרגלים. אין משהו מהותי יותר קל לגברים בלטפל ברכב, או לנשים בלהיות עם הילדים.

יש הבדלים פיזיולוגיים - גברים עם יותר כוח פיזי אז דברים שצריכים כוח יהיו להם יותר קלים למשל, אבל זה פרט טכני

לבעלי הרבה זמן לא היה רישיון ואני עשיתי הכל עם הרכב, כולל טסטים, ומוסך, ולהחליף צמיגים עם כל הילדים.

ולא קיבלתי שום תגובה מתפעלת, בעיקר תגובות של הרמת גבה של, מה את עושה, למה את לא נותנת לבעלך להתעסק עם זה, את עובדת קשה לחינם ופראיירית. וכל פעם הייתי צריכה להצדיק את בעלי שאין לו רישיון

אין כזה דבר ''יותר מדי בשבילו''

אתה בנאדם בוגר, קח אחריות על החיים שלך, על המשפחה והילדים והבית שלך.

זאת אחריותו להבין שאם את בתקופה קשה ועמוסה (חופשת לידה פלוס ילדים בחופש בבית זה מטורף!!) הוא אמור לקחת על עצמו יותר.

במקביל אני חושבת שכדאי לנסות לראות איך אתם מורידים ממכם עומס בדברים כמו בייביסיטר, אוכל קנוי, עוד ימים לעוזרת וכו'

שזה לא משנה הכמות שהבעל עושה

אלא ההבנה והתקשורת ביניכם.

אני יודעת שאצלי זה קיצוני, הדבר היחידי שזה התפקיד של בעלי ביום יום זה לזרוק את הזבל (האמת בשבילי זה באמת עזרה ענקית! אחרת צריכה להוציא את כל הילדים איתי, ועם עגלה כפולה אין לי ידיים לשקית חחח), פעמיים בשבוע מוציא את הילדים בבוקר ודברים בבית כמו להחליף נורה/סתימה בכיור וכו'

אבל - הוא עובד מאוד קשה כדי לפרנס אותנו. מבחינתי זה אותו דבר כמו עבודות הבית.

מה שלי היה מאוד קשה בשינוי שעשינו זה שהרגשתי שכל אחד לבד, ולא היה מספיק ביחד וההערכה אחד לשני.

אני דרשתי את זה לא מעט - והוא למד.

למד לומר תודה על כל דבר בערך.

אתמול חזר עם שוקולד קטן כדי להראות שהוא רואה אותי.

ואני בחזרה אליו. הוא אמר לי מה הוא צריך. בסוף זה גם לא פשוט להיות ימים שלמים בחוץ לחזור אחרי שהילדים ישנים.

זה היה תהליך מאוד ארוך!! ובע"ה שהגענו למקום הזה

יצאה לי מגילה חחח

🙈

אבל תלוי בכל מיני דברים. אם הוא עובד רחוק , אולי לא מתאים לו לצאת מהעבודה באמצע היום.

לגבי עניינים פיננסיים , גם תלוי מה הרקע שלו ועד כמה הוא מבין בזה.

ילד בן עשר גם יכול לקפוץ למכולת לקנות לחם וחלב ולזרוק זבל.

לאחד הילדים שלי זה עזר והיתה מבקשת חיתול גם שנה אחרי שנגמלה.

הייתי מביאה עם תחתונים אם אין לו פספוסים כדי לא לבלבל אותו עוד יותר.

צריך הרבה סבלנות

להתפלל על זה

ולתת לו לשבת עם סיפור או סרט או משחק, משהו שיגרום לו מתישהו להרפות ולהירגע ואז לשחרר...

מודה שעם הגדולים סיפרתי סיפורים עם ספר או בלי ועם הקטנים יותר עברתי לסרטים 🫣

אפשר גם להציע בועות סבון כשהוא יושב בשירותים, זה עוזר לשחרר

לגבי המעון- זה מעון חדש? כי אם כן הייתי מחכה

אם לא הייתי מתייעצת עם המטפלות שלו לדעתם... אבל אולי בכללי עדיף לחכות קצת גם כדי שהוא יתבסס יותר וגם כי תחילת שנה זה זמן יותר לחוץ במעון ולא בטוח שכדאי להכניס גם את זה למטפלות...

לתת נורמלקס כדי שהיציאות יהיו רכות ולא יכאיבו לו

לתת לו לשבת שם סתם ככה.

לספר לו סיפור

לעשות מזה חוויה חיובית

הוא מאד חא רוצה לשים טיטול. בקושי בלילה אנחנו מצליחים לשים לו. והוא מבין. ממש. הסברנו לו שהוא יכול לתת לגדולים לצאת בטיטול. ובוא פשוט לא רוצה. כי הור החליט שהוא רוצה לעשות בשירותים. אז בשירותים הוא מפחד ולא מצליח לשחחר. ובטיטול הוא בוכה בוכה שיוצא לו והוא רוצה לעשות בשירותים והוא מנסה להתאפק. ואז גם נהיה לו עצירות וזה לא נגמר.

וגם, מה ההיתם עושות בלילה. אחרי שהולך לישון עם טיטול. כל פעם שיש לו להתפנות הוא צועק שרוצה לעשות בשירותים. ואז זה נגרר שעות. כי הוא לא נרדם כשהוא כל פעם קם לשירותים.

בלילות האחרונים הוא נרדם ב12 בלילה. ופשוט כבר איןאותנו. הבית נראה כמו מזבלה. ואני לא מגיעה לתחזק בו כלום כשאני עם 2 קטנים מחורפנים.

הוא כן קם בבוקר הרבה פעמים עם טיטול מלא

א. לא לשים לו טיטול בלילה, רק אחרי שנרדם.

ב. למנוע עצירות- לתת לו אבטיח, לתת לו (במחילה מכולם) מיץ פטל עם הרבה מים תוך כדי שיושב בטבלה עם קשית, ויש לו התעסקות בשירותים , לאט לאט הוא מרפה ומשחרר. הכי חשוב לגרום לו להירגע, לשיר איתו, לדבר בנחת, לא לדבר על הקקי שיצא כבר, לדבר על נושאים אחרים, נשיפות , בועות סבון, זה משחרר את הסוגרים . הכי חשוב בנחת , זה מאוד משפיע.

א. אני מפחדת שיתעורר כשננסה לשים ללו טיטול. ואז בהצלחה לנוץ

ב. יפה. תודנ

יתכן שירגיש יותר בטוח על סיר וגם התנוחה יותר נוחה ויעזור לו לשחרר.

לתת לו להתעסק עם חמר או פלסטלינה חומה

אני לקחתי טיפול לחרדות כמה חודשים

דווקא זה עזר לישון אבל עשה חולשה ועייפות

שינה זה דבר בסיסי ואם כדור מפריע לישון אז שווה לקחת משהו בשביל השינה

ובאופן כללי

הבסיס לטיפול בדכאון/ חרדה מתחיל מהפחתת העומס בחיים ומהדברים ש'חייבים' לעשות

תסתכלי על זה כמו מחלה פיזית

בלי לתת לגוף ולנפש לנוח

ולצבור חוויות טובות יותר

אי אפשר להחלים

שרק בשיחה עם הפסיכיאטר אמרה שהתופעות לוואי של הכדור הזה דיכאון/חרדה וכל מה שאני חווה. במבט לאחור זה התחיל ממש במקביל

עשיתי הפסקה לשבועיים בערך עם הכדור ובאמת הייתי טוב יותר, אבל חיבת לקחת אותו ואין תחליף

לא יכולה לקחת כל כדור בגלל בעיה לבבית (גם זה בעייתי ולכן נתבקשתי לעשות הולטר לב בהמשך) , מעי רגיש ושילשולים ואני עייפה ממש ממש ממש אז רוב הכדורים גורמים לעייפות ולכן נתנו לי כדור מעורר אבל מזה לא ישנה בלילה. כבר מיום שישי אני לא מצליחה לישון כמעט בכלל אתמול זה היה השיא

אז אני מוגבלת במה שאפשר לתת לי

וזה עזר

אל תהססי לבקש

אאלט מורידים את השני בהדרגה

חיבוק♥️

חוששת מאוד מכל הכדורים האלה, הגוף שלי רגיש מאוד מאוד

צריך לזה מרשם

והוא עזר לי מאוד בתקופות לחוצות שלא נרדמתי לילות על גבי לילות

האפקט שלו מצטבר ולא מידי

אבל תבררי על זה עם הרופא

קסם של כדור. ב"ה לקחתי וגם סיימתי איתו. החיסרון משמין אבל זה כל התרופות . וגם בזה טיפלתי. אל יאוש!

בדקנו את זה. זנ גורם לעייפות ואצלי הבעיה בן הייתר עיפות קיצונית אז הרופאה שללה את זה. עכשיו בגלל הכדור החדש אני עדיין עיפה אבל לא מצליחה לישון

השאלה ממה נגרמת העייפות. לפי מה שתיארת הכדור הזה יכול להפוך את הכל ולשפר את כל המצב. מנסיון הייתי שם!

זה חלק מהתסמינים של דיכאון וחרדה, נמנעתי מהטיפול תקופה ארוכה אבל הרגשתי כבר בקצה אז התחלתי לקחת

יש עוד דברים לא רק מה שציינתי פה, קשוח ממש ממש 😔

מאווווד. הכדור הזה הציל אותי. זה בדיוק לזה. כל כך!!!

בלי הכדור אני הייתי נרדמת בעמידה חלשה ותשושה מכלום, טרודה ממחשבות אינסופיות, גם בלילות היה קשה כן אבל הצלחתי לישון

וגם 0 אנרגיות, לא מצליחה לעשות כלום רק מלחשוב מה יש לי לעשות בערב/למחרת הייתי נכנסת לדיכאון

קשה לי ברמות, מחר אתייעץ עם הרופאה אני בעצמי כבר לא יודעת מה אני רוצה

אולי רק לישון בכלל שכמה ימים לא מצליחה לישון בלילה כמעט בכלל

כמו חוסר באוכל

בן אדם לא יכול לתפקד גם רגשית

הגוף חייב את הניתוק הזה

מקווה שתמצאי פיתרון מהיר

הלילה לפני השינה תשתי תה קמומיל, אם יש לך שמן לבנדר שימי כמה טיפות על הכרית אולי זה יעזור לך

לפעמים המצב חמור והדברים הטבעיים האלו לא מזיזים

אבל שווה לנסות עד שתצליחי להשיג את הרופאה

רופא משפחה או פסיכיאטר?

אם רופא משפחה, למצוא פסיכיאטר. זה התחום שלו.

ופעם שמעתי שיכול לקחת לפעמים שנתיים למצוא תרופה ומינון מתאים.

על תרופות? הייתי דרך הקופה וגם בפרטי , לא נראלי לא יודעת, קיבלתי כדור אחר לקחת אבל לא נראלי

הגוף שלי רגיש מאוד מאוד לתופעות לוואי ואני מפחדת כבר לקחת

02-6515050 ייעוץ רבני/רפואי

או ללכת לאחר.

קשה לי כרגע

מצד שני אני כבר מותשת מזה, מרגיש לי שנכנסתי לדרך ללא מוצא

בריאות ושמחה.

כהמשך לביקור ששלמת עליו

אולי הוא יוכל לעזור טלפונית

לפחות מהניסיון שלי

איזה תסכול 😪

כי כל הנושא הזה של תרופות ותופעות לוואי זה משהו שחייב להיות מעקב והתייעצות דחופה

גם נוירולוגים זמינים כשנותנים תרופות לקשב וריכוז

אז בטח שלתרופות פסיכיאטריות

באחד ממעקבי האחות של ההריון... לא קובעת במיוחד

הריון ראשון לא עשיתי

הריון שני היתה לי אחת מעצבנתתת הביאה לי את הקריז

אז עכשיו לא עשיתי

מן הסתם קובעים תור לאחות.. כמו לכל דבר אצל האחיות

זה לא חיסון

לפני ההריון הראשון בכלל לא ידעתי שצריך חומצה פולית, וגם אחר-כך לא תמיד הקפדתי.

תתחילי לקחת, ואם יהיה הריון מהר את יכולה לבדוק בבדיקת דם אם החומצה פולית תקינה, ואולי לקחת מינון יותר גדול בהתחלה.

כי חוסר משמעותי עלול להשפיע באחוזים גבוהים מאוד שה' ישמור, ואני מניחה שילד בריא ושלם גובר על הרצון שלך להביא ילד עם פער של עד שנתיים...

אמרה שאין צורך לחכות בשביל זה, כמובן להתחיל לקחת כבר עכשיי

לא תתגבר על זה תוך כמה שבועות בודדים..

ואיך אפשר לדעת את זה בלי בדיקת דם??

בעיני פשוט סיכון מיותר.

לכל הפחות לבצע בדיקת דם לפני החלטה כזאת

תבדקי עם רופא משפחה.

אגב, לאחרונה הבנתי שנותנים 5 מ"ג גם במשקל עודף.