בכל מקרה,  אחרי 2 קיסריים כדאי לקחת רופא פרטי ללידה\ניתוח

אז תבררי כבר עכשיו על רופא טוב ותתיעצי איתו לגבי הלידה

ממליצה לך בחום לשאול רופא/ה אחר/ת.

נשמע שהרופאה שלך לא מתאימה לך, וחבל

היא עוד חייבת לנו סיפור לידה

אבל ב-2 מילים היא סיפרה שהלידה שלה היתה וגינלית אחרי 2 קיסריים.

ולמרות שקודם היא סיפרה לנו שכל הרופאים שהיא הלכה לא מוכנים לאפשר לה לידה טבעית.

שעברו לידה וגינאלית אחרי 2 קיסרים,ממליצה לך להתייעץ עם ד' אילן הלוי-או לחפש ג'הרה דולה.

עם דר' שיפטן ודר' ברדה.

בהצלחה!

שרצתה ללדת רגיל אחרי ניתוח אחד וכמה לידות וגינליות אחריו.. חששו לאפשר לה שוב וגינלי אבל היא רצתה ולקחה רופא פרטי.. ו..בלידה נהיה לה קרע ברחם, כמובן שהיא ילדה בניתוח והיא סבלה מאוד מאוד מאוד.. לא בטוחה שאחרי דבר כזה מותר להיכנס להיריון שוב..

אני לא אומרת לך מה לעשות, תבררי טוב.. אבל מה שהרופאה שלך אמרה זה דעת הרוב, ברוב הבתי חולים לא מיילדים אחרי 2 קיסרי ,אז תבררי אבל צריך לדעת שזה לקיחת סיכון..

בהצלחה!

בודאי שאברר עוד.

לגבי הרופאה שלי - היא מקסימה. רק מכסה את עצמה כמו כל רופא אחר שדיבר איתי על קיסרי לפניה...

הבעיה היא שהרופאים מדברים בסטטיסטיקות, ואני רוצה לשמוע באמת על כאלו שהסתבכו (ל"ע), כי אני שומעת רק על הצלחות ב"ה כמו שיוקטנה אמרה.

לגבי האישה ששכבה ליד מילכה - זה נשמע לי מקרה ממש קיצוני, כי דווקא כל הנתונים היו לטובתה: עברה רק ניתוח אחד... עברה בדרך עוד כמה טבעיים... במקרה כזה ללא ספק הייתי מנסה טבעי.

תודה!

גם אני ילדתי לצערי בקיסרי.. וכמובן שאני מקווה שהלידות הבאות יהיו רגילות.. אבל ביקשת לשמוע על נשים שהסתבכו אז אני מראה לך שזה קיים..

מקרע ברחם בניסיון ללדת וגינאלי אחרי קיסרי חירום .

דווקא כל הרופאים המליצו לה ללדת טבעי

ומכירה אחת נוספת שילדה  לידה רגילה אחרי 2 קיסרי והכאבים היו ממש בלתי נסבלים היא הרגישה ממש רע והתחננה לרופאים לקיסרי- והם אמרו לה בא ננסה עוד קצת. ברגע שכמעט אחרי האחרון כשההכרה שלה כבר התחילה להתערפל הם תפסו שהמצב לא בסדר והריצו אותה לניתוח. התינוקת כבר היתה בחלל הבטן והאמא על סף מוות. בנס שתיהן ניצלו.

עברו מאז 5 שנים ועדיין לא מתירים לה להרות - למרות שיש לרופאים תקוות שאולי היא תוכל להרות שוב.

אז תבררי ותתעמקי ותדברי לא רק עם רופאים טבעיים אלא גם עם רופאים קונבנציונליים - לפני שאת לוקחת החלטה.

תמיד עדיף שבסופו של דבר תהיה אמא בריאה ותינוק בריא - גם אם הדרך לא טבעית בכלל. בשביל זה היא קיימת.

אוף לא יודעת מה להחליט...

נראה לי שאחרי שאבדוק עם בי"ח ספציפי, אשאל איזה רב גדול, ונראה מה הוא אומר.

ה' יעזור לי...

יש לי שכנת ילדות שהרופאים אמרו לה שתלד בניתוח ולידה לגינלית תסכן אותה (לא יודעת מה הסיבה)

והיא התעקשה לחפש רופאה שתיילד אותה רגיל למרות הסיכון

במהלך הלידה התפוצץ לה עורק והניתוח היה כל כך חירום והסטרי שלא חיכו אפילו להשפעה של ההרדמה המלאה

(3 שניות) אלא התחילו את הניתוח במקביל להרדמה 

כך ש.... עדיף כבר להגיע בנחת לניתוח קיסרי מוזמן מאשר חוויות מפוקפקות כאלו

אני גם לא מהמתעקשים...

מתפללת שה' יכוון אותנו להחלטה הנכונה.

לי לידה אחרונה לפני חודשיים אמרו לי קיסרי  בבתי חולים אחרים ובסוף פניתי למעייני הישועה וילדתי רגיל

מעייני הישועה מעודדת לידה רגילה ושם אמרו לי גם אחרי 2 קיסרי הם מנסים אבל זה תלוי בדוח של הניתוח הקסרי שזה אפשר לקבל רק ע"י הזמנה  מבית החולים מסתכלים אם הכל היה בסדר וגם כמה זמן עבר מלידה קודמת בקיצור

כדאי לך ללכת שם ולשאול אותם רוב הסיכויים שיענו לך בחיוב אם אין בעיות מהניתוחים הקודמים

בהצלחה

אף אחת לא תרוץ ותספר על סיבוכים שהיו לה כי לקחה סיכון.

ונכון שאת הסיבוכים תשמעי מהרופאים ואת ההצלחות תשמעי בפורום או מחברות כי זה טבע העולם.

יכולה לספר לך על כמה מקרים של חברות שמאוד רצו אחרי 2 קיסרי ללדת רגיל ועשו הכל כדי ללדת רגיל ואחת מהן אף היה עכוז ועשתה היפוך בדיקור סיני והגיעה לשבוע 40+ ואז עשתה הערכת משקל ויצא 4400 וגם הבי"ח שאיפשר לה ללדת רגיל כבר לא נתן לה וניתחו אותה בו במקום והצילו לה גם את הילד וגם את הרחם שהיה על סף קריעה. והילד נולד 4400+ הצילו אותה מהסיכון שאותו לא תשמעי.

כך שלא כאן המקום לחפש נשים שהסתבכו וקרעו את הרחם והיו צריכות לא עלינו כריתת רחם ועוד סיבוכים ששמעת.

אם את מאוד רוצה ללדת רגיל, תבררי איפה מאפשרים ותראי שזה באמת מתאים לך לקחת את הסיכון והמתח הנפשי מול הסיכוי הצלחה שאת שומעת כאן.

והעיקר שתהי אמא בריאה לילדים בריאים-כי הם גם צריכים אותך אחרי הלידה ולא משנה איך הלידה תהיה העיקר שאת תהי בריאה והתינוק יהיה בריא.

במעייני ישועה לא לוקחים סיכון  אלא בודקים זה לעומק כל זה בתנאי שאת מדברת איתם קודם ולא ברגע האחרון כדי שיכלו לבדוק אם אפשר לי הדוח ניתוח וההפרש זמן מלידה קודמת ועוד דברים מין הסתם שווה לנסות אם זה חשוב לך

אם לא הסיכון שלך גובר על הסיכויי הצלחה.

מי שכבר הוכיחה שהאגן שלה יכול ללדת ותלוי במשקל שילדת ובהערכת משקל העתידית, הסיכוי שלה ללדת רגיל גובר על מי שמנסה פעם ראשונה ללדת אחרי שני קייסרי.

לא נראה לי שיש בי"ח שנותן ללדת לידה ראשונה וגינאלית אחרי שני קיסרי

ילדתי בין הניתוח הראשון לאחרון - 3 טבעיים, ב"ה.

והמשקלים נעו בין 2400-3500

שלא כדאי לך ללדת בבית

זה ממש אבסורד!

יש בתי חולים שנותנים-מעייני, לניאדו בלידה פרטית, ובירושלים גם לידה פרטית.

מעבר לזה אם את מגיעה לבית חולים בלידה פעילה אין להם ברירה אלא לקבל את הלידה.

צריך להבדיל בין סיכון בלידה ובין סיכוי.

הסיכון הוא פחות מ1%!

לגבי הסיכוי, זה מורכב גם מנתונים רפואיים וגם מהמצב הנפשי של היולדת. 

אני ילדתי 2 קיסרי , ובפעם השנייה היה לי קרע ברחם תוך כדי שאני מנסה רגיל... הצוות הרפואי הציל לי ולתינוק את החיים!!!

בנוסף, יש לי חברה שהתאבדה על זה ממש והתינוק יצא כולו לחלל הרחם תוך כדי הלידה הוגינלית... היא היתה בסכנת חיים ואיבד'ה את הסיכוי ללדת שוב....

מסקנה: להפסיק להתעקש ללדת רגיל, הכל מלמעלה!

אם צריך קיסרי עושים קיסרי ולא מסכנים את החיים שלכן ושל העובר

ולגבי מה שמשהי כתבה כאן בפורום:

"הסיכון גדול, הסיכוי קטן"

פעם במקרים של אכוז או מקרים כמו שמוזכרים פה נשים ותינוקות היו מתים...

שאחרי 2 קייסרי בחרה בלידה טבעית והתפוצץ לה הרחם (לא יודעת אם זה ההגדרה המקצועית אבל משהו כזה)

היא והתינוקת ניצלו בנס.

כמובן שאי בלי רחם היום.

לא באה להפחיד. ביקשת- אז סיפרתי, אולי להגביר את המודעות לעשות את זה במקום מספיק מקצועי עם ליווי מתאים. לא לזלזל

ונשארה צלקת, ואז יכול להיות קרע מהלחץ של הצירים.

אני אחרי ניתוח קיסרי אחד והם לא נותנים באופן אוטומטי לנסות לידה רגילה. מבקשים דוח ניתוח- שם בודקים מה היתה סיבת הניתוח ואיזה סוג של תפר נעשה (מסתבר שגם בזה יש הבדלים בין בתי החולים).

כמו כן מצב האם והעובר משנים גם הם להחלטה- מיעוט מי שפיר וכד'

שני ניתוחים כמובן מעלים מאוד את האפשרות של ניתוח נוסף אבל לא בהכרח...

בהצלחה ושתצאי בידיים מלאות!

בדרך כלל מדברים על הפרימה של הצלקת. 

יש לזה סימנים.

קרע ברחם יכול גם להתרחש בלידה ראשונה שהאישה מקבלת פיטוצין.

ממליצה בחום! כמובן שיש משמעות להיסטוריה המילדותית שלך  ולסיבות לניתוחים אבל את זה כבר תשאלי אותו...

אני חושבת שהפחידו אותך יתר על המידה הסיכון הוא קטן, צריך השגחה וגם תפילה אבל זה אפשרי

מצרפת סיפור לידה מרנין שאולי ייתן חשק לפחות לברר ולנסות....20131112214303.docx

את מוזמנת לאתר http://www.vbac-israel.co.il

וגם לקבוצת התמיכה באינטרנט באותו שם. https://www.facebook.com/groups/VbacIsrael/

מבחינת הסיכון הוא פחות מאחוז! 

סיבוך יכול להיות גם בלידה ראשונה. לקרוא סיפורי לידה שהסתיימו בקיסרי לא יחזק אותך ללדת רגיל. 

במידה ומהלך הניתוח היה תקין, אז אין סיבה לא ללדת טבעי. ארגון הגניקולוגים בארה"ב ממליץ אחרי 2 קיסרי לבדוק את האפשרות. כל מקרה לגופו. 

אם את מתכוונת ללדת בבית חולים אז כדאי לנסות את מעייני.

כי בעז"ה אני רוצה עוד ילדים וגם כי ב"ה יש כבר ילדים ולא פשוט לתפקד אחרי ניתוח עם עוד ילדים קטנים בבית.

אבל כמובן זה לא שווה את זה אם ח"ו יקרה משהו.

מעבר לאלו שילדת טבעי... קחי את זה בחשבון...

מכירה 9 מקרוב ו 11 משמועה 

יש לי חברה כזו שילדה 8 לידות בניתוחים.

אבל... עם כל זה, זה סיכון. זה ברור שהתערבות בגוף זה לא דבר שהוא טוב לגוף - וככל שזה חוזר על עצמו, הגוף נהיה חלש יותר. זה ברור.

יש גם את כל הקטע של ההידבקויות.

וכמובן ההחלמה שאחרי הלידה. אצל כל אחת זה משהו אחר. אצלי בפעם האחרונה זה היה ממש קשה (טוב, היה לי קשה גם נפשית, אז זה מן הסתם "תרם" לכאב הפיזי).

תודה על העידוד

כל התערבות בגוף עדיפה על פני סיכון חיים. הן חייך שלך והן חיי העובר.

זה הדבר הראשון שצריך לעמוד לך ממול לראש.

תשנני לעצמך "אני רוצה ללדת טבעי - אך ורק בצורה כזו בטוחה שלא תסכן את חיי וחיי העובר שלי." ככה לא תגיעי לידיים של רופאים כמו ד"ר שיפטן שלוקחים על עצמם עודף סיכונים--

כי אחרי הכל ההתערבויות הללו פחות בריאות מטבעי בסתם ככה. אבל הן מצילות ממוות.

אפשר ללדת הרבה בקיסרי, ואחרי 2 ניתוחים זה הרבה יותר בטוח מנסיון של לידה רגילה

קחי בחשבון שיעוץ פרטי, דולות וכו' עולים אלפים....

בניתוח יש סיכון של זיהום, פגיעה באיברים, מאבדים יותר דם, הדבקויות שמביאות לבעיות פוריות.

גם לתינוק עדיף לא לצאת בניתוח כי הסיכוי לבעיות נשימה יותר גדול, אפשר לחתוך אותו בטעות וכו'.

נכון שזה עולה כסף, אך מדובר כאן בבריאות של האם והעובר.

הוא מקסים ונעים, וכך גם הדולות שמלוות את הלידה.

צריך לקחת בחשבון שזה קצת יקר- משהו כמו  12,000ש"ח אם אני לא טועה.

נכון שיש הרבה שילדו לידות רבות בניתוח, אבל כמו שאמרה שני, גם בניתוח יש לא מעט סיכונים. ויש מקרים שהניתוחים מגבילים את כמות הלידות. לי יש חברה שילדה בקיסריים ובשלישי אמרו לה שהבא הוא האחרון, והיא לא תוכל יותר ללדת משום שהרחם לא התאחה כמו שצריך.

אני הלכתי לד"ר הלוי אחרי שני ניתוחים ולידה רגילה אחת (האמצעית) מתוך תחושה שאני רוצה לעשות את המקסימום

ללדת רגיל אבל בצורה אחראית. אחרי שד"ר הלוי מקבל את הפרטים על הניתוחים הקודמים הוא מקבל אישור ממנהל המחלקה בלניאדו לנסות לילד רגיל. הכל מתבצע בזהירות ובאחריות מלאה בבי"ח.

בסופו של דבר ילדתי בניתוח קיסרי משום שהגברת הקטנה החליטה לעבור למצג רוחב ולא הסכימה בשום פנים ואופן להתהפך... בכל זאת היתה לנו חוויה מיוחדת וטובה, הרגשנו שעשינו את שלנו וה' רצה אחרת.

הרבה הצלחה!!

הכל לטובה!

בעלי כל הזמן אומר לי שהוא מתפלל שהקב"ה יסובב ככה שלא אנחנו נצטרך להחליט... אלא הקב"ה בדרכו שלו יחליט בשבילנו...

תודה!

גם אם עושים את זה בבית חולים זה עולה כל כך הרבה??

חשוב לי מאוד לכתוב...  אני רואה את הדו שיח כאן בפורום, ואת הדיון הער....   וחשוב לי להדגיש שמדובר על החלטה מאוד גורלית. החלטה שמשפיעה על בריאות האם והתינוק, החלטה של דיני נפשות!!!

ילדתי את הבן הבכור שלי בניתוח לאחר שניסיתי 20 שעות לידה רגילה. היתה לי ירידת מיים ללא פתיחה, קיבלתי פיטוצין.... והתינוקי לא נכנס נכון לתעלה ולכן למרות שלחצתי 3 שעות הובלתי לניתוח חירום....

לאחר הלידה הרופאה שלי אמרה שכדאי לי לשמור מניעה כמו שצריך כדי שהרחם תתאחה טוב ואני ינסה לידה שניה רגילה.

שמרנו שנה וחצי... אחר כך נכנסתי להריון מיד עם הפלה... אחר כך חיכינו וברוך השם הגיע הריון (כאשר הגדול בן 3)

הגעתי עם צירים לבית חולים בשבוע 40 ובקשתי ללדת רגיל. ישב שם רופא נחמד שהסביר לי את הסיכונים בלידה וגינלית אחרי קיסרי (המכונה ויבק) ואת הסיכונים בניתוח קיסרי חוזר.... התבקשתי לחתום על טפסים ועשיתי זאת בלב שקט כי ידעתי שכ"כ הרבה עושות את זה... ומה הסיכוי שיקרה משהו... ואולי הרופאים סתם מפחידים בשביל לכסות את עצמם... וכל המחשבות הרגילות שאני מאמינה שהרבה חושבות... (בסוגריים אגיד שכל הריון כמובן התפללתי ללדת רגיל, ועשיתי סגולות, קברי צדיקים וכו' וכו'.....)

התחילה הלידה ושוב רואים שהתינוקי נתקע בתעלה לאחר 2 שעות של לחיצות...אני לוחצת שוב ואז נכנס רופא שבודק אותי ומתחיל לצרוח "ניתוח חירום" "עכשיו" , מאז אני כבר לא כ"כ זוכרת כי הרדימו אותיי שוב הרדמה מלאה כמו בניתוח הראשון (אויש... זה כ"כ מפחיד...)  ועד שהתעוררתי והבנתי מה קורה....

למחרת הגיע אלי צוות של הרופאים שטיפלו בי בחדר לידה ובניתוח והם הסבירו לי שחיי נצלו וגם חיי הביבי שלי.  הרחם שלי נפתחה עקב הצירים והלחיצות (וכן.... למרות שעברו 3 וכמה שנים מהניתוח הקודם) התינוקי שלי התחיל להגיח לחלל הבטן... אני אפילו לא רוצה לחשוב מה היה יכול לקרות...  אבל אני יודעת, קרה בדיוק מה שחתמתי עליו לפני הלידה!!!!!!!!

ואני יודעת שכל אחת אומרת לעצמה:"לי זה לא יקרה...." "מה הסיכוי שזה יקרה לי???"

מה אני רוצה להגיד בזה? שכל אחת תיקח את חייה וחיי עוברה בצורה רצינית ותבדוק אצל מומחים מה הסיכוי, מה הסיכון....   זה משתנה מגוף לגוף... זה משתנה מלידה ללידה... והכי חשוב לא להשען על סיפורים של הצלחות וכו'          כי לפעמים את הכואב, והמפחיד אף אחד לא יספר לכן....

שיהיה לכולם בהצלחה!!! בריאות ונחת!!!

כדאי לנסות ללדת טבעי - אך רק בידיים אמונות.

ולא חס ושלום מחוץ לבית חולים אצל כל מיני רופאים שאולי עוד יום אחד ישבו בכלא על נטילת עודף סיכונים---

ב"ה שהכל נגמר טוב בסופו של דבר.

ורציתי לומר שהשרשור תורם לי הרבה.  תודה!

מתכננת לידת בית עם דולה או ניתוח מוזמן?

סתם, עוד לא החלטנו. והלבטים קשים.

ואני מרגישה שמאחר שעד שלא אהיה בעצמי גניקולוגית מדופלמת,

למעשה כל המידע שיהיה בידי, וכל החלטה שלי - תנבע מסיפורים. אשכרה סיפורים!

יש סיפורים נפלאים, ומחרידים, ומרגיעים ומלחיצים - בשני עברי המתרס!!

ושרק משוגעים לדבר - לכל אופציה שהיא - יכולים להיות בטוחים והחלטיים בעניין.

ממני, שילדה פעמיים טבעי ואח"כ בניתוח

שהיה לה קשה בלידות נורא, וההתאוששות מהן גם היא לא היתה קלה, אך הניתוח אף הוא כמובן לא פיס אוף קייק...

ועדיין לא יודעת אנה תלך....

את רוצה ברכה של רב גדול? דברי איתי באישי....

ואת כ"כ צודקת 'שרק משוגעים לדבר - לכל אופציה שהיא - יכולים להיות בטוחים והחלטיים בעניין.'  יש בזה אמת גדולה!

וכמובן חיבוק!!! החלטה לא פשוטה בכלל....

אבל מה לבקש בברכה?!?! הרי עדיין לא ידוע מה יהיה....

למשל...

כנסי לאתר של ויבק ישראל.

בתוך בית חולים ובמסגרת תומכת - הסיכונים של ניתוח קיסרי מפחידים יותר מסיכוני לידה טבעי.

אחרי ניתוח אחד בלבד - ממש מומלץ לנסות ללדת טבעי.

זה בריא לרחם זה מפחית הרבה סיכונים - ואם את תחת ידיים אמונות של רופאים (לכי לכאלו שלא מעדיפים ניתוח כי זה קל להם ולא דורש מהם השגחה צמודה על יולדת...) זה גם בטוח לחלוטין.

ברור שבאתר של ויב"ק ישראל תומכים בלידות.

ברור לי שניתוח הוא פעולה כירורגית התערבותית ובהגדרה מסוכנת.

ברור לי שאני רוצה לידה חלומית נטולת התערבויות....

וגם אני נפעמתי מהמרכז ללידה טבעית שדיברו עליו כאן (חלום ללדת במים.....)

א ב ל

הניתוח היה בגלל סיבה עוברית - הערכת משקל מטורפת - עד 4.700.... בסוף הוא היה "רק" 4 ק"ג וקצת.

שני הקודמים היו ג"כ במשקלים גדולים - השני כמעט 4.300

הלידות היו קשות. זוועה. התינוקות לא ירדו בכלל במעבר והלידות נתקעו לאחר פתיחה מלאה. היו לי צירי לחץ של כמה שעות. סבלתי נורא.

הגוף שלי, הרגשתי אח"כ, כמעט התפרק בלידות. העצמות, האגן, הכאיבו לי המון זמן. כל הפנים והחזה שלי היו מלאים נימי דם שהתפוצצו מרוב מאמץ. היו תפרים מזעזעים. לקח לי זמן להחלים.

אם:

הלידות היו קלות יותר.

וסיבת הניתוח היתה אחרת - שיליית פתח \ מנח עכוז, רוחבי וכו' \ מצוקה עוברית

והסיבה לא הייתה משתחזרת הפעם -

חושבת שלא היה לי הרבה מה להתלבט.  למה לא ללדת טבעי??!?!? ברור!!!!

אבל הסיבה היתה הגודל. וקשה לי ללדת, זה כבר הוכח  (ובאתי, אגב, בראש הכי מאמין ואופטימי ללידות ההן)

והסיבה, כך נראה, בהחלט חוזרת על עצמה, כי העובר כבר גדול לשבוע (אומדן, כן, אני יודעת ).

וגם:

ע"פ הכללים, לא יתנו לי בקלות ללדת עובר שמוערך במעל 4 ק"ג

ע"פ הכללים, לא יתנו זירוז לאישה אחרי ניתוח, ולכן ליזום לידה בשבוע מוקדם יותר כדי להקדים את המשקל המקסימלי - נראה לא שייך.

ע"פ הכללים, גם אם בעז"ה תתפתח לידה טבעית, אבל היא תתקע כמו קודמותיה, או באופן אחר  - לא יקחו שום ריזיקה ולא יתנו זמן, אלא יטיסו ישר לניתוח חירום

אז מה הסיכויים....??

גילוי נאות:

אני עוד לפני חו"ד מסודרת מהמרפאה הטרום ניתוחית

אני מהרהרת באפשרות של ניסיון ליזום לידה אצל רופא פרטי, בשבוע מוקדם יותר - הבנתי שיש כאלו שכן עושים את זה (מחכה קודם לחוו"ד).

אני סבורה שללכת על לידה אבל לגמור אותה בניתוח חירום - זה להפסיד מכל הבחינות (וללכת על כל הסיכונים) וזאת למרות המעלה של להרגיש שניסיתי הכל כדי ללדת, שיש בזה משהו מאד מפתה.

אני לא מרגישה שאני מסוגלת ללכת בכל מחיר ללידה.

אני חוששת מהסיבוכים הן בזה והן בזה.

וכן...  שוב... הייתי מאד, מאד מאד מאד שמחה ללדת במים, באופן רגוע, בלי סיכון מיוחד ובהרבה שלווה....

"רק עבודת עיבוד נתונים בצורה הבסיסית ביותר, ווטסון ידידי.... זו הלא המסקנה המתבקשת!"

ח"ח יקירתי!

אני אחרי ניתוח חרום אחד שהגיע אחרי לידה ס-י-ו-ט-י-ת שלא התקדמה כשהייתי כבר כמה שעות עם פתיחה מלאה וצירי לחץ. התנוק נולד 4200 וסבלתי כ"כ! ובסוף ניתוח.. אני מאוד רוצה ללדת רגיל בהמשך בעז"ה אבל אם יהיה שוב משקל גבוה.. לא יודעת מה אעשה.. 

הסיכון בניתוח חירום גבוהים יותר מאשר בניתוח מוזמן

ולגבי ניתוחים בכלל בבקשה:

נתונים משנות ה-90 מראים שבימינו אחת מכל 2,500 נשים שילדו בלידה קיסרית מתה, לעומת אחת מ-10,000 בלידה נרתיקית. נתונים אלו אינם מצביעים בהכרח על סיכון גדול יותר בניתוח לעומת לידה, משום שנשים הנמצאות מלכתחילה בסיכון גבוה יולדות כמעט תמיד בניתוח קיסרי.

אירגון הבריאות העולמי ממליץ שאחוז ניתוחי הקיסרי יהיה 10% מכלל הלידות.

(ואחרי קיסרי: 75% לידה רגילה)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4453863,00.html

20 אחוז (!!) מהלידות בארץ בניתוח קיסרי מחציתם בלידות ראשונות.

נתוני ויבק - כ-60 אחוז מהנשים מנסות ללדת טבעי אחרי קיסרי. לכ-73 אחוז מתוכם - זה גם מצליח.

אבל עדיין בתי החולים שמאפשרים את זה - הם בדרך כלל בתי חולים שאפשר לקחת בהם רופא פרטי ועל דעת זה הם מסכימים - שיש רופא פרטי הצמוד וקשוב אלייך ואל גופך. ויזהה את הסיכון מהר.

זה אומנם לא עולה 12000 אלא חצי ומטה - אבל עדיין לא בחינם.

אם אין לך אפשרות ללידה פרטית, אז את יכולה לגשת לבית חולים שבו את רוצה ללדת ולבקש להפגש עם מנהל המחלקה או הסגן ולהסביר להם שזה חשוב לך. אולי הם יסכימו. למי כדאי לפנות בכל בית חולים? תכהסי ל https://www.facebook.com/groups/VbacIsrael/ ויוכלו לעזור לך.

אצל ד"ר אילן הלוי-מוזמנת לדבר בפרטי.

כנסי לאתר שלו בשם ג'הארה דולה. אשתו הידרותרפיסטית ומיילדת וישל לו צוות דולות מדהים ומרכז לידה יפהפה

לכי על זה לפחות דברי איתו. תראי מה יגיד לך....

כולן פה מלחיצות אותך בסיפורי זוועה וחבל!

אני יכולה לפתוח שרשור שלם בסיפורי זוועה אחרי קיסרי.... לא עלינו!

רק בריאות

המחודש שלהם. וזה עשה לי חשק יש שם סרט מקסים

אילן אומר שההצלחה של ויב"ק 2 אצלו זה 90% והוא עשה למעלה ממאתיים לידות...

בהצלחה!

http://www.jaharadula.com/

הוא בהחלט עושה שם רושם של רופא אחראי ואמין.

רק שימי לב שמדובר בעצם באופציה של לקחת רופא פרטי בתוך בית חולים.

לידות ויב"ק 2 הוא מבצע אך ורק בבית החולים לניאדו ולא במרכז הטבעי שלו.

.

צריך לבדוק כל מקרה לגופו. וכמו שפלוסי אמרה אפשר לפתוח פה מגה שירשור על זוועות שקרו בניתוח קיסרי,

או בסתם לידה רגילה.

היא ציינה שהיא שמעה רק חוויות חיוביות ולא שומעת על סיבוכים

ונוצר לה הרושם שאין סיבוכים...

אך טבעי הוא שהצפנו אותה בסיפורים על סיבוכים כדי לאזן---

אין ספק שלידה טבעית זה בריא ומהמם וניתוח קיסרי הוא בכלל לא משחק ילדים.

אבל במצבה של פותחת השירשור - יתכנו סיכונים גדולים בניסיון ללדת טבעי ללא הסכמת רופאים ובית חולים מתאים שהם כאין וכאפס לעומת סיכוני ניתוח קיסרי.

והיא צריכה להיות מאוזנת ולדעת גם אותם - כדי להגיע להחלטה הבריאה והנכונה.

אין צורך שתספרי על זוועות ניתוח קיסרי כי אין לך פה מה לאזן. בניגוד לגישות הטבעיות יש לניתוח מציל החיים כפשוטו - יחסי ציבור גרועים. והרופאים עצמם לא משווקים אותו תוך כדי טאטוא מתחת לשטיח של הסיכונים כמו שנוהגים הטבעיים למיניהם על השיטות שלהם.

(וכן אני גם יודעת שהרופאים ידם קלה על ההדק לאשר אותו בלי צורך מספק וממשיכה לכתוב את הנ"ל).

צריך לפעמים לאזן את כל חוויות הטבעיות הפנטסטיות - כשהמידע על סיכוניהם והסיבוכים שלהם מטואטא מתחת לשטיח.

אם הניתוחים היו תקינים, אז אין שום סיבה לא ללדת וגינאלי. הסיכון בלידה אחרי 2 ניתוחים הוא פחות מ% אחד!

אפשר ללדת עם אילן הלוי אם מנהל בית החולים מאשר.

במילים אחרות, אם יש אישור ללדת בלניאדו, אז לפותחת השרשור זה לא מסוכן ללדת אחרי 2 קיסרים!

אף רופא מיילד לא יסכן את שמו בעבור שום הון שבעולם על עצמו ליילד אישה אחרי 2 קיסרים אם זה מסוכן בשבילה!

בירושלים יש רופאים בשר"פ שאפשר ללדת איתם אחרי 2 קיסרי. 

ואני לא חוזבת שהמטרה היא להפחיד אלא לקחת אחריות.

יש הרבה נשים במצבים שונים שנכנסות לפורום וכל סיפור/דעה משפיעה עליהן.... צריך להביא את כל הצדדים

אכן יש הצלחות אך גם סיכונים

או ההפך, אכן יש סיכונים אך גם הצלחות...

ילדתי את בני הבכור בלידה רגילה ובלידה השניה, לאחר אין סוף לחיצות, נולדה הבת שלי בניתוח חירום. מנעתי הריון לפי הוראות הרופאים לאחר הניתוח. לפני כשמונה חודשים הגעתי ללידה רגילה שבמהלכה היה לי קרע ברחם וכבר לא מצאו דופק לתינוקת... ב"ה הוציאו לי אותה במלקחיים (!!!) ללא אפידורל כיוון שלא היה אפילו זמן לניתוח חירום... אני עדיין משתקמת מהקרע הנרתיקי המאסיבי. לאחר לידת המלקחיים ניתחו אותי כדי לתפור את הקרע ברחם. נולדה לי בת מהממת, מודה לקב"ה על כל הניסים וממליצה מאוד לחשוב פעמיים לפני שמתעקשים ללדת רגיל.

אגב, אשמח לשאול את האנונימית שמעלי שאלה אם זה בסדר..

הלידה התפתחה באופן טבעי, מעצמה, או באופן יזום?

לידות ויב"ק 2 אצל ד"ר אילן  הלוי כן מתחילות במרכז הלידה הטבעי. כולל המים וההידרותרפיה והדולות והכל ובהמשך כשהלידה מתקדמת נוסעים לבית חולים ושם הלידה מתרחשת. המרכז נמצא 5 דקות מלניאדו.

כתבתי שאשתו היא מיילדת וטעיתי. היא כן דולה מוסמכת, וכן אחות מוסמכת וכן מטפלת בשיטת ג'הארה והידרותרפיסטית - נראה לי שזה גם מספיק כשיש לה בעל ד"ר גניקולוג מומחה לידה.

כתבתי שם גם נתונים אני רק רוצה לעשות סדר. במרכז לידה ג'הארה דולה של ד"ר אילן הלוי התרחשו 200+ לידות מאז יולי 2007 שזה הוקם. לא כולן היו ויב"ק 2. חלקן לידות רגילות, לידות מים, לידות עכוז, תאומים, ויב"ק 1 וויב"ק 2.

הוא הוסיף שיש לו 90% הצלחה בלידות וגינאליות לאחר קיסרי אחד או שניים.

סתם שתדענה...

זה נראה חויה מדהימה בטירוף!!!

ואין לי שום סיכוי לזה 

גם כי אני גרה רחוק 

וגם כי אין לי שום סיכוי להשיג 15000 עד הלידה

אני לא בטוחה אפילו שאצליח לחסוך בשביל רופא פרטי ודולה בבית חולים 

מה יקרה אם תחסכי כסף או תלווי ובסוף לא עלינו תסיימי בניתוח?

כל החיים יהיו לך רגשות אשמות והאשמות הדדיות בין המשפחה על בזבוז הכסף שאין לך.

זה לא שווה סיכסוכים במשפחה וכסף בהחלט יכול להביא למתחים נוראיים כשזה לא בא בקלות.

את בוחרת עם מי ללדת. אף אחד לא מלחיץ אותך ומאפשר לך לעשות מה שמרגיש לך נכון.

מצד שני, את במעקב צמוד למקרה שצריך להתפנות או שאת צריכה עזרה מקצועית אחרת.

תחשבי על זה.

לא מתאים לי משהו זורם כזה.

במיוחד כשיש חשש לניתוח, אבל גם בלי קשר...

אני מקובעת קצת בעניינים האלו...

מעקב צמוד - זה לא מספיק אם זה בבית שלי, כי אם מתפתחת לידה במהירות (וזה קורה), ואז ח"ו  יש בעיה, זה ממש מסוכן.

אבל תודה!

על מנת לשמור על בריאותך ובריאות התינוק. להיפך, שיש משהו שיכול בכל שניה לבדוק אותך ואת התינוק זה המצב באידיאלי. את לא צריכה לשלוח את בעלך לקרוא למיילדת כי את צריכה עזרה.

אף רופא מיילד לא יקבל אותך בעד שום הון שבעולם אם זה מסוכן בשבילך ללדת במצב שלך!

זאת החלטה שלך איפה את מרגישה הכי בטוח ללדת. מה שחשוב זה שתיהיה שלמה עם ההחלטה שלך, שתדעי שיש לך אנשים מקצוע שתומכים בויבק2 ואת יכולה להתייעץ איתם חינם אין כסף. 

בהצלחה בכל אשר תחליטי!

אבל זה נראה שיש לו המון אינטרסים.... ולא כל המידע שהוא נותן מדויק!

מאיפה אתה/את יודע/ת איזה סיכון יש לאחר 2 קיסרי? לפי מה שאמרו לי זה תלוי בכל ההסטוריה הרפואית של האישה כמו מספר הריונות, הפלות, ניתוחים אחרים, התפתחות הלידות הוגינליות, קרעים קודמים ברחם וכו וכו

למה אתה סתם כותב הצהרות ומנסה לשכנע?

בכל צד יש סיכון גדול.

מבחינת הכסף - גם לי ממש אין את ה-15000 שח האלו.

זה ממש לא בא בחשבון (המיוחד שבאמת לא בטוח שזה יסתיים בזה).

הסתכלתי גם על האתר של גהרה דולה - זה לא בשבילי.

אני רק רוצה את הרופא, לא את כל המסביב (אם אחליט שאלך על טבעי).

(למה הכל צריך בסופו של דבר להיות תלוי בכסף??)

אבל דבר אחד בטוח - אם לפני השרשור הזה הייתי בטוחה שאני הולכת לנסות לידה טבעית, עכשיו זה ממש לא בטוח, ואני אפילו אולי נוטה שללכת על ניתוח.

רק עם רופא. זאת החלטה שלך.

את יכולה ללדת בבית חולים ולבוא עם מיילדת שהיא גם דולה. היא תלווה אותך בבית עד שאת בשלב מתקדם ואז תעברי לבית חולים והם יקבלו את הלידה. זה כמו שקורה אצל אילן הלוי רק יותר זול. הרבה יותר זול! 

בהצלחה.

אל תשכחי שאחרי 3 ניתוחים כמעט ולא יהיה מי שיסכים לעזור לך ללדת טבעי.

על ניתוח נוסף, מעלה את הסיכון של למות בלידה, זיהומים ופגיעה באיברים פנימיים. גם לתינוק זה הרבה יותר בריא.

מה שחשוב זה שתלמדי את הנושא ותחליטי מה הכי טוב בשבילך.

אבל אם אפשר לבוא עם מיילדת לבי"ח זו אופציה.

כמה זה עולה בערך? סדר גודל.

ואיפה אני מבררת על מיילדת טובה?

ברור לי שאם אני יולדת הפעם ניתוח, אז הבאים יהיו ניתוחים (בעז"ה שאזכה לעוד!).

תודה!

עניין אותי איך הגעת למצב של לידה.

נשמע שהלידה התפתחה בדיוק כשהיה צריך.... 

רק נחת ובריאות!!

רק בגלל שהתלבטתם על קיסרי ושבוע אחרי שהחלטת לטבעי - זה התחיל מעצמו (ולפני התאריך, אם הבנתי) חשבתי שהתזמון מוצלח.....

עכשיו זו בהחלט נראית טעות מצחיקה.....

בבתי חולים אחרים אין אפשרות.

נראה לי שכתבתי זאת כבר קודם.

מה שאת יכולה לעשות זה לבקש ממיילדת שתיהיה איתך בבית עד שאת צריכה להגיע לבית חולים. אז בשלב מאוד מתקדם תעברי והם יקבלו את הלידה.

תראי, ניתוח קיסרי זה ניתוח בטן גדול. זה יכול להיות מסוכן הרבה יותר מלידה רגילה. זאת החלטה שלך.

הכי חשוב שתלמדי את העובדות כמו שהן ואז תוכלי להחליט מה לעשות.

בהצלחה.

לא צריך הרבה כדי שיסריח

אז מה? להחליף נעלי בית?

ולמה יש תקופות שיש יותר ריח או פחות?

ואיזה נעלי בית כדאי לקנות בשביל להמנע מהזיעה ו.או הריח?

וקנינו לו משחה שנקראת רעננה. זה מיועד לנטרל ריח רע מהרגליים.

מורחים את זה פעם בשבוע ואין יותר ריח!!

קנינו בעדיקא בשלושים שח .

מומלץ בחום!!

איזה סוג נעליים?

ובלי גרביים בבית

בעלי עבר לנעלי עור אמיתי וממש שיפר את המצב, לא יודעת לגבי נעלי בית. אולי שווה לנסות טבע נאות.

טבע נאות יקר לי... אבל תודה!

שזה הבדל כזה משמעותי

אהל האמת בתק הזו של השנה שולחת אותם עם קצר וקפוצון

חיפשתי עכשיו בשיין חולצות פולו לבנים, הציע לי פריטים נראים אחלה ב-20 שח. אז כן יש הבדל..

ברור שאין מה להשוות באיכות.

ובתכלס עם קצב המשלוח, אם צריך ממש לעכשיו הייתי קונה פשוט בארץ וזהו

ברור שיש הבדל, אבל המחיר כשלעצמו לא בשמיים לעומת הרשתות פה בארץ בכל אופן והמשלוח יגיע יותר מהר משיין לדעתי

וגם - בשיין צריך לדעת שלא כל מה שנראה הוא טוב. צריך לוודא בתגובות. יצא לי לקנות שם מוצרים טובים לילדים, אבל בנקסט לעומתם אין הימור על איכות

צריך את זה כבר עכשיו

עד שיגיע משלוח כבר אפשר להלביש קצר לגמרי

אם אני אמצא אני אעדכן אותך איפה

גם פריטי מעבר (לא הרבה)

5 ב100

אולי יעזור לך...

וגם פחות סיכוי שמכניסים כמויות מוגזמות של כימיקלים

גם בקיץ אני שמה מכנס ארוך בגן ולרוב גם חולצות ארוכות, מקסימום מקפלים להם בשרוולים. בגן מקפיאים לכן אני צריכה כמות

יש לי לעכשיו קצת אבל אחרי שעשיתי סדר רואה שזה הרבה פחות משחשבתי

תודה רבה , נחשוב על מה שכתבתן פה 

כן הצלחנו לסדר הנשה שבעלי מפזר ב7 בבוקר, מקל ילי מאוד ונותן לו זמן משמעותי עם הילדים

עבדתי בעבודות בחצי משרה ו/או בשכר נמוך. זה היה יותר השלמת הכנסה לבית מאשר פרנסה משמעותית.

כי זה לא רק השעות, זה גם להיות זמינה אם קורה משהו וקוראים לך, והייתי יותר זמינה אם ילד חולה או יש חופש. במקרים של חופש או מחלה גם הוא לקח ימים אבל מלכתחילה עבודה תובענית היא פחות גמישה מעבודה כזאת.

את יכולה להיות -

סייעת בבית ספר

מזכירה בחצי משרה או במקום גמיש

עבודה בחנות - אבל אז בדכ צריך לתת משמרות צהריים או שישי

עבודה מהבית - מגייסת למשרות, מתאמת פגישות וכו

עצמאית - אם יש לך רעיון ורצון לעסק

עד מתי נשארים לעבוד בעבודות כאלה...

ואם רוצים לעבוד בעבודה אחרת אחרי שנים, זה יעבוד?

כל זוג ומציאות החיים שלו והצפי לאיך החיים יראו בהמשך, כמובן בהתאם לשאיפות. אם השאיפה שלו להמשיך במצב הנתון ולך אין בעיה עם זה - זה לא ישתנה עד שהילדים יהיו עצמאיים. אם מבחינתכם זו מציאות זמנית אז נושמים עמוק וקובעים דד ליין.

אני חושבת שאם אתם יודעים שזו מציאות לשנה שנתיים זה לא משנה ככ. קשה לי להאמין שלא תצליחי חזור לשוק העבודה אחכ. אולי גם תלוי מה המקצוע המקורי שלך.

אם המציאות הזו הולכת להימשך יותר זמן, אז הייתי בונה את זה באופן אסטרטגי - חושבת במה אני רוצה לעבוד אחרי, כשאשתלב חזרה בשוק העבודה ושואפת למצוא משרות חלקיות שיקדמו אותי לשם.

אם את רוצה להיות מחנכת בביס, אז תמצאי עכשיו משרה חלקית של מורה מקצועית נגיד.

גם משרות מזכירות יכולות לקדם אותך לעבר משהו. כל משרה זוטרה היא בעצם מתחת למשהו גדול ואחראי יותר, ואז זה פשוט עניין של לאן את רוצה להתקדם. 

שיום אחד הוא יוציא את הילדים ויחזור יותר מאוחר?

ואת תביאי בייביסיטר יומיים שתפזר ותוכלי לצאת מוקדם?

ואז עוד יומיים חופשיים.

מורה, אחות, עוס- זה בטוח מתאפשר

ואת זו שחייבת להתגמש?

הסידור הזה מתאים לך שהכל עלייך?

גם בלי קשר לעבודה שלך, מה עם המעבר? זמן זוגי/ פנאי לעצמו / זמן עם הילדים כו

אני חושבת שאם זה מתאים לך אז משרה חלקית של חצי יום, והייתי רושמת לצהרונים אם אפשר כדי לחסוך א. צהריים שחייב להכין כל יום וישאר לך גם קצת זמן לעצמך בין לבין

כי שנינו עובדי חינוך

אבל חמי וחמותי שניהם עבדו כל השנים בעבודות משרדיות עמוסות ומטבע העולם והדברים חמותי הייתה זו שאוספת את הילדים. עד שהיא קלטה שלאח הגרוש של חמי יש יומיים קבועים בשבוע שהוא חייב לצאת מהעבודה מוקדם כדי להיות עם הילדים כי זו המשמורת שלו והפלא ופלא הוא מצליח לצאת בימים האלה מוקדם מהעבודה.

אז היא פנתה לחמי וביקשה ממנו שהילדים יזכו לזמן איתו גם בלי שהם יתגרשו. ובאמת חמי החליט על יום קבוע שבו הוא יוצא מוקדם מהעבודה, אוסף את הילדים ונמצא איתם אחהצ

בקיצור, מה שאני רוצה להגיד, זה שאפשר לבחון מחדש הנחות יסוד. 

אני מרגישה שלאט לאט זה נהיה פחות ברור מאליו שמי שיאסוף את הילדים תהיה האישה.

אני למשל כנראה אצטרך ההפך (בואי נראה איך יסתדר גם עם העבודה שלו חחח)

אבל כן, שמעתי כמה וכמה שאמרו- גברים גרושים מוצאים יומיים בשבוע להגיע בזמן לאסוף את הילדים. אז בוא נעשה את זה *לפני* הגירושים😂

שזה צריך להיות בדיבור ביניכם.

זה מאוד משתנה ממשפחה למשפחה.

אם אחד מבני הזוג חוזר כל יום ב20:00, נראה לי די הכרח שהשני נמצא יותר בבית.

אבל השאלה היא אם זה מתאים לך, ואם את מרגישה שזה חונק / מגביל שווה לדבר על זה ולראות אם יש עוד אפשרויות בשבילכם.

בעלי חוזר בדר"כ בחמש וחצי

והעבודה שלי הרבה יותר גמישה

אז אני מפזרת ואוספת.

מגיעה לעבודה בשמונה וחצי ויוצאת בשלוש ורבע.

אבל עובדת מלא פעמים בשעות הערב (נגיד עכשיו פתחתי מחשב כדי לעבוד)

לדעתי זה שבעלך חוזר קבוע כ"כ מאוחר זה ממש מקשה.

אין לו אפשרות לעבוד פחות או שזה אילוץ של פרנסה?

בישראל המס מחושב בנפרד לכל אחד מבני הזוג, ללא תלות בהכנסה של השני.

ובגלל מדרגות המס, עדיף בהחלט שניים שמרוויחים 15 כל אחד מאשר אחד שמרוויח 30. (ברוטו זהה, נטו שונה).

בנוסף, אם מתוכננים עוד ילדים אז חופשות לידה וכו.

אבל כן, יש משרות שזה הכל או כלום. שלא יתנו לו לעבוד בהיקף מצומצם יותר. ואז זה סיפור אחר.

הערה חשובה לפותחת- חייב חייב שיעשה ביטוח אובדן כושר עבודה. הוא המפרנס היחיד, אם חלילה יקרה משהו שמונע ממנו להמשיך לעבוד- אתם תהיו חייבים את זה. 

כי הבית צריך את הכסף הזה או בגלל שזה דרישות המשרה.

אם זה בגלל כסף אז כנראה שעדיף שהוא יוריד אחוזי משרה וגם אשתו תעבוד.

שואלת ברצינות

אם הוא עובד כל כך הרבה שעות וזה עדיין לא מספיק- זה מעלה סימן שאלה

או שהמשכורת לא גבוהה 

או שהוא מבזבז הרבה זמן על נסיעות

ואם זה מספיק- אז לכי תמצאי משהו שממלא אותך

בלי שעות התיצבות (זה יכול ואולי צריך להיות בתשלום... אבל לא השיקול )

במה את טובה?

ואין לי מושג מה ממלא אותי...

הלוואי וידעתי

לא יודעת מה המצב הכלכלי שלכם ומה הצורך הכלכלי. אבל אולי זה יותר עניין של לעשות משהו שאת טובה בו, נהנית ממנו, מסופקת ממנו?

כלומר מעבר לאימהות.

ואז אולי אפילו משרה חלקית מאוד בתחום שמעניין אותך, תהיה עדיפה בהרבה על משרה מלאה במשהו שאין לך תשוקה אליו. 

אני עושה הרבה שעות נוספות.

כל אחד עובד יום או יומיים מהבית, סה"כ שנינו ביחד 3 ימים מהבית בד"כ.

כשהיו לי רק קטנים נעזרתי בבייביסיטר,

עכשיו הגדולים אוספים את הקטנים ככה שגם כשעובדים מהבית יש רצף.

כששנינו מהמשרד בד"כ אחד מפזר והשני אוסף וימים אחרים מתחלפים.

שעות העבודה גמישות.

יש המון משרות כאלו שאמנם יש הספקים אבל יש גמישות מסויימת ואפשר להמשיך בערב.

בעיני מציאות של "אבא של שבת" זה פספוס. השאלה אם זה זמני/ קבוע ואם אתם רוצים לעשות משהו לגבי זה.

יש משרות חלקיות אם את רוצה.

לא עבדתי כמה שנים שאני בעיקר הייתי איתם

והשנה התחלתי משהו כעצמאית ואז זה ממש סבבה כי אני זמינה תמיד בתקופות עמוסות שלו אני עובדת הרבה פחות ברמת היום בשבוע 

אלא שיש כאלה שבכל זאת לא מבינים, למרות שאמורים להבין🥴

אולי יועצת ג' אמור להיות בכלל יועצת ז' (הרי בכתב עגול אלה אותיות מראה), ואז זה יועצת זוגיות?

אז יועצת גניקולוגיה?

לא יודעת

כי לא שמעתי על מקצוע כזה- יועצת גניקולוגית.

זה משעשע לנסות להבין😂

יועצת גוף?

חחח הרמזים האלה מצחיקים

וענייני אישות

זה מנוסח קצת בקודים, נראה לי יותר חרדי לפי הנוסח האמת

אבל זה לא מסתדר עם שאר המודעה.

1. לא נשמע שהוא נחנק ביישוב שלכם, שהוא לא מוצא את עצמו, שאין לו מקום, אלא שהוא מחפש משימה. אם היה נחנק, וכל מה שהיה מנסה לא היה עוזר,  אני חושבת שזאת סיטואציה שאין ברירה אלא לעבור. אבל זה לא נשמע המצב. אנחנו באמת עברנו דירה במצב כזה, כשלי היה מעולה ולבעלי מחנק מכל כיוון.

2. בשביל ללכת על משימה צריך שלשניכם יהיה את האידאלים, את המוכנות להקריב ואת השמחה במשימה. או לכל הפחות שתירצי ללכת איתו על המשימה הזאת

3. נשמע שהמשימה תהיה בעיקר עלייך כי את נמצאת במהלך היום בבית, ומבחינתו זה בעיקר ישנה לו את בית הכנסת בשבת ואת אורך הדרך הביתה...

מה שבעיקר מפריע לו שאין קשר עם השכנים, אבל לצערי היה כך בעוד מקומות שגרנו.

ולא בטוחה שזה שנעבור זה יפתור את הבעיה

מה יש לו לחפש בגבעות?

את עניין הנהיגה אפשר לפתור בקלות.

מעבר דירה יצריך להוציא את הילדים מבי"ס?

אם לא, אולי שווה לנסות באופן זמני בלי למכור את הבית כדי להבין יותר טוב מקרוב את ההבדלים.

אם כי מבינה אותך שבא לך להשתקע ולא לשנות סתם.

ולעבוד

זה נותן נוכחות וממלא בתושבים

בגבעות זה לא רק רעיית צאן

זה בעצם יישובים בתחילת דרכם

איפה מחפשים

אני כן מכירה אנשים שגרים בכאלה מקומות

ועובדים מחוץ לגבעה

אלא גבעות

יש הבדל בין חווה לגבעה

חווה זה בדרך כלל חקלאי ועם צאן או בקר 

ורק קצת משפחות

וגבעה זה יישוב בהקמה בעצם ככה שצריך משפחות

אבל יותר סגנון ספציפי תורני

בשביל זוג שכבר ביסס את חייו

אני גם נשואה 15 שנים עם 4 ילדים.

גרה בדירה הנוכחית 8 שנים.

אם בעלי היה בא עם יציאה כזאת הייתי חושבת שנפל מהירח. לפני 10 שנים אולי הייתי פתוחה יותר.

עבור זוגות צעירים אולי זה מתאים.

לדעתי נדרש בירור נוסף מה הוא מנסה להשיג מהמעבר.

ואולי הוא בכלל סתם משתף במחשבות ולא באמת רוצה לעבור.

אנחנו גם כל הזמן מספרים לעצמנו שנעבור לצפון מטעמים אידיאולוגיים ואז נוחתים חזרה למציאות..

בעבר לבעלי היו מחשבות כאלו, אנחנו בערך במצב כמו שלכם ,רק עם יותר ילדים

אמרתי לו שמבחינתי הוא מוזמן לעבור לירח. אבל לבד , הוא העדיף שלא...

אישה היא עיקר הבית, ואישה מרוצה זה הכי הכי חשוב. לגור בגבעה בלי רכב ובלי יכולת לנהוג נשמע לי סיוט. בטח כשהבעל לא בבית רוב היום.

אבל, לא הייתי מבטלת לגמרי את הרצון של הבעל. אפשר לנסות לחשוב איך לעזור להתיישבות הצעירה בלי לעבור בפועל (נגיד- שיתנדב שם בשירות או בעזרה בבנייה). אבל לעבור דירה כשאת עיקר המחיר את זו שמשלמת- נשמע לי ממש שלא הגיוני.

אנחנו לא עוברים.

את פשוט תהיי כלואה בגבעה ותלויה בחסדי טרמפים

אולי תנסי לשקף את זה לבעלך... טכנית אין אפשרות בעיני לנהל בית משפחה וילדים כשאת גרה בגבעה ולא נוהגת

היה להן מאוד קשה ללמוד

(זה משנה גם איפה את גרה ביחס לעיר שבה לומדים)

כבר שנתיים וחצי במקום בלי תחבורה

וזה באמת קשה נורא

ועושה עכשיו רישיון

זה מאתגר אבל אפשרי

גם בגבעות?

כי באמת גבעה זה מעבר למקום מגורים, זה אורח חיים שלם שכנראה פחות רלוונטי למי שעובד ככ הרבה שעות מחוץ לבית

שגם ככה הוא לא נמצא רוב היום?

מה שמפריע לו ביישוב לא יפריע לו איפה שהוא כן רוצה?

הוא רוצה לעבור מתוך אידיאל או כדי לגור לי האחים שלו?

הייתי מנסה להבין כמה ומה חשוב לכל אחד ממכם

ולפי זה להבין לאן להתקדם

בגדול שנה זה לא הרבה זמן

ואם קניתם בית זה ממש פרוייקט לקום ולעזוב אותו אחרי שנה

אבל השאלה כמה הוא סובל שם ולמה

ומה באמת עומד מאחורי הרצון שלו לעבור

מה שבטוח שאם עוברים לגבעה

הדבר הראשון שאת צריכה זה רישיון

נשמע שכבר עברתם מספר מקומות אז כבר עברתם תהליך בתוך המקום הזה.

כן חשוב לשמוע ושלשני בני הזוג יהיה טוב

אולי בדיבור רציני שיורד לפרטים הוא יבין שמעבר/גבעה לא רלוונטי אבל יוכל לדייק מה חסר לו ותוכלו לחשוב ביחד איך לגרום לזה לקרות ולאפשר את זה.

ולפעמים אחד מוותר בשביל השני, וזה אפשרי לשני הכיוונים.. 

האמת שבשבת הוא דיבר איתי דווקא דיבר על יישובים אחרים אפילו לא ביהודה ושומרון, לא דווקא גבעות,

כשלפני זה זה מה שתמיד הוא דיבר.

אני לא יכולה לפרט את השמות של המקומות שהאחים גרים כי אתן אולי תזהו אבל אני חושבת שאחד מהם נחשב כבר יישוב רק שאין שם סופר, בית ספר, מרפאה וגם סתם לא מתחברת לסגנון שם.

באופן כללי מפריע לו שאין קשר עם השכנים

גם היו שכנים שהיה ממש עניין שגרם לבעלי להתעצבן איך שהם התנהלו, אני לא אפרט בגלל אאוטינג.

וגם שכחתי לציין שהיינו גרים בבית אחר ביישוב, ששם בעלי יותר נהנה, כי הרגיש יותר בקשר עם השכנים וכשעברנו דירה אני חושבת שהוא מאוד התבאס שכל אחד בתוך עצמו, ניסנו פעם להזמין שכנים בשבת והם לא שיתפו פעולה.

נשמע כמו קשיי הסתגלות.

לדעתי תשקפי לו את המחירים שאת והילדים תשלמו ואת הטרחה הכרוכה במעבר ותבקשי ממנו עוד שנה לנסות להסתגל לפני שמדברים על זה שוב.

אם חשוב לו הקשר עם האחים אפשר להזמין או להתארח קצת יותר.

אולי לסבלט את הבית.

לא הייתי עוברת ומשנה הכל מאפס בטח לא במקום שאין את כל השירותים שהתרגלת אליהם.

אם האזורים בתוך הישוב שונים מאוד מבחינת הסגנון אולי שווה לשקול מעבר בתוך הישוב.

וכדאי לך להתאמן על נהיגה לפחות בתוך הישוב אין את המגבלה הבטחונית וזה יעזור לך לפחות בתול הישוב אם האיזור שהוא יותר אוהב יותר רחוק מכל השירותים שציינת.

אם אחרי שנה תראי שאין מנוס, לפחות את תהיי יותר שלמה עם זה.

של הביצית המופרית (העובר בימיו הראשונים) שנצמדת לרירית הרחם ונקשרת לכלי הדם שם.  

שיהיה לך הריון בבריאות שלמה וטובה, ובידיים מלאות!

ובמיון אמרו לי שזה כנראה דימום השתרשות קטן וזה יכול לקרות גם בשלב הזה.

אני בדיוק יושבת בספה , בעלי קרס מעייפות עם הילדים, הבית שקט והמחשבות מתרוצצות. הפיתוי לראות סדרה או לקרוא איזה ספר קורצים ומצד שני באלי פשוט ראש ריק … ולתת לדברים לצוף. יש משהו בתרבות הפנאי שלא משאיר לנו פנאי לחשבון נפש, מצד שני מרגישה שעולות בי גם מחשבות שיכולות לגרור אותי לעצבות (דאגות מיותרות

כמו מה יהיה כשאחזור מחופשת

הלידה, האם אני אמא מספיק טובה, מה התכלית פה וכו'). השורש של המחשבות האלו טוב אבל הגבול בין לתהות כדי להשתפר לבין לתהות ולשקוע הוא דק נורא 

אבל כן מדברת עם חברה או כותבת פה

גם תוך כדי סדר ערב בבית עם עצמי

באמת חשוב

לאורך היום

מתי שיש לי צורך

בכתיבה

עם גיפיטי

לפעמים בדיבור עם אנשים

לפעמים קמה עם תובנות בבוקר ממחשבות בלילה

לא מחכה לסוף יום או להצטברות

הכי בסיסי בעיניי

לחשוב על דברים

לנתח

מסקנות

לשפר דברים

להסתכל על הדרך

אבל הייתה תקופה שכתבתי כל יום שלוש תודות על מה שהיה היום (לפעמים הייתי צריכה להכריח את עצמי למצוא משהו... ולפעמים הייתי צריכה דווקא להגביל את עצמי ולא להוסיף עוד

זה סיכם את היום גם מבחינה טכנית וגם מבחינה נפשית...

עכשיו בימים אלו של ספירת העומר אני לומדת על הספירות מתוך ספר שמסכם אותן בקצרה.

אבל לפעמים גם זה שאני מסדרת את הבית ושומעת תוך כדי משהו מעניין - גם יוצר לי סגירה של היום...

(אבל ייקח עוד זמן עד שאגיע לזה היום - יותר מחצי בית ער🤦‍♀️)

מיועד לילדות, אבל ראיתי אותו והתלהבתי. יש עמוד לכל יום עם שאלות מכוונות כמו - על מה אני רוצה להודות היום? למה אני מצפה? מה היה מאתגר? משהו שהאיר לי את היום, משהו טוב שעשיתי היום וכדומה. השאלות משתנות קצת כל יום אז זה מעניין. בנוסף יש שם שני משפטי השראה כל יום ואיך שהוא זה תמיד המשפט המדויק בשבילי לאותו רגע. הייתי שולחת תמונה או קישור, אם זה לא היה מניו יורק, אז לא רלוונטי. אבל מאמינה שיש כל מיני סוגים דומים שאפשר למצוא.

אני בשאיפה לכתוב שם כל יום, בפועל זה יוצא בסביבות פעם בשבוע-שבועיים, אבל כשאני מצליחה להתיישב לכתוב זה עושה לי הרגשה ממש טובה לראות את הטוב בחיים שלי, לזהות צעדים של התקדמות, לפרוק את מה שהיה פחות נעים.

ודש ❤️