גיל שבו בנאדם מסכם את כל מה שהתחנך לתוכו עד אז,מפרק את האישיות שלו ומחליט מה הוא לוקח,מה לא,מה הוא מוסיף ולאן הוא רוצה להמשיך...זה לפחות התהליך שאני עובר

ד"א גם אני יחסית חדש..בן כמה אתה?

זה גיל שאתה מתחיל לגלות את העולם לגלות במיוחד את עצמך-לגבש דעות וכו ...

אני עוד בגיל הזה ,באמת גיל נפלא

גיל בו אתה מתבגר(פשוטו כמשמעו )

גיל בו אתה מברר על עצמך ועל הכל בעצם....

ובעיקר-גיל דיכאוני ברמות....

גיל מדהים!! הגיל שבו מגבשים ת'אישיות..!! הגיל הכי חשוב!!

אבל..זה מלווה בהרבה התפרצויות, כעסים, מריבות, פתיל קצר, פיוזים וכו'...(אצל רובינו נראה לי..)

יש לך אפשרות טכנית לעשות המון דברים, להגשים חלומות, לעשות שטויות, ולנצל את מרחבי הזמן שיש לך לדברים טובים. 

הזמן שהחברה שבה אתה נמצא משפיעה על האישיות.

הזמן שאתה מכיר אנשים, מקומות, ומושגים חדשים בקצה שילד בן שנתיים לומד מילים.

הזמן שמותר להשתנות בו כל יומיים..

חיי חברה.

עבודת ה' דרך אמונה ולא רק קיום מצוות.

באמת לא מבינה למה אנשים רואים בזה דבר שלילי.

צריך לדאוג שהעוצמות שיש בגיל הזה לא יתפוגגו. הלוואי.

גיל ההתבגרות, פשוטו כמשמעו, גיל שבו מתבגרים = גיל שהופכים בו מאנשים קטנים בהתנהגות לאנשים גדולים...

מעבר בין שלבים, בכל תחום בחיים, אינו פשוט, ומלווה בהמון משברים וקשיים, אדם ללא קשיים ומשברים לדעתי הוא לא עובר את התהליך בצורה טובה. נרצה או לא, אנחנו חייבים לעבור את זה וא"א לדלג הזה.

למרות כל הקשיים, יש בגיל הזה המון דברים מיוחדים, והעיקרי שבניהם זה הכוחות החזקים שאתה מקבל, אם אתה לומד לנצל לטובה את כל הכוחות שיש לך, אז אפשר להגיע רחוק....

גיל ההתבגרות ללא ספק גיל קשה שעוברים בו לא מעט דברים אבל הוא גיל יפה זה גיל שאתה לומד להכיר את הכולם ואת עצמך !

עוד דבר חשוב על הקשיים -

חד וחלק ,ללא הקשאיים אתה ואני לא אנחנו !

אדם לא יכול לצמוח ללא קשיים שיפתחו וילמדו איתו דרך הקשיים אדם לומד כיצד להתמודד עם זה ודברים אחרים מה שיוצא שהוא מתפתח ! ללא זה אין לאדם אישיות ....

צודק?

סתם כי הוא גיל שבא לך לפרוץ ולפרוץ בלי סוף,מלא במשברים ועצבים שאין...!!!!!

תראה את ההודעה שלי פה עם הכותרת "נכון מאוד ! זה גיל נפלא אני רוצה לחזק את מה שאמרת "

אשמח לדבר איתך על זה.

גיל שבו אדם מחפש את עצמו, מי הוא, מה האופי שלו, הדעות, הרצונות...

שנה שעברה לדוג'-- אין לי רצון לחזור לשם.. במיוחד לא ליומולדת שלי

בעע..

אבל!! מצד שני זה היה מחשל והתבגרתי. אני מרגישה את זה.

אני עכשיו בוחרת ומעצבת לי דרך חיים.

לא לפי מה שכולם אומרים, אלא לפי מה שאני חושבת..

לפני מה שאת חשובת הממ נשמע קצת מוזר ...

בגיל הזה עולים הרבה מחשבות מפגרות

בכול מקרה , האדם הוא מושפע מהסביבה שלו ומשם הוא לומד

אני לא לומדת מהחברה שסביבי.

אלא אם כן אני בוחרת ללמוד ממנה.

הכל תלוי בי,

ומה אם אני אעצב לי דרך חיים לפי החברה??

כשאני אתחתן, אז גם כן אציץ לבית של השכנה לראות איך היא מחנכת את הילדים שלה?

לא נראלי. זה נשמע מוזר לדעתי.

וכ-מובן שאני עוד צריכה לעבוד על זה.

אבל בגדול, אם אתה עושה משו רק כי החברה

שלך משדרת כך- יש לך בעיה.

ואני לא חושבת שזו מחשבה מפגרת, אם תסלח לי.

אני לא הולכת לפי הכללים של החברה אלא לפי הכללים שלי.

יש אנשים שגיל ההתבגרות שלהם נגמר בתיכון ויש כאלה שהוא מתחיל אצלם רק בגיל 20....

קיצר.. אין לזה הגדרה מבחינתי. כל אחד עובר תהליך מסוים של התבגרות אבל כל אחד עובר את זה בזמן שונה..

בכ"א- שיהיה לך בהצלחה בגיל ההתבגרות

ודרך אגב- דרך אגב כותבים עם א ולא עם ה!

בהצלחה בנאדם.

משמעות גיל ההתבגר זה שהאדם מתחיל לגלות את העולם ואת עצמו תוך כדי כך הוא מגבש דעה משלו .

גיל ההתבגרות יכול להתחיל בן 11 עד 14 ויכול להפסיק עד התחונה .

להתחיל רק בגיל עשרים זה קצת מוגזם ...

לא חשוב שיש דבר כזה

אבל בהחלט יכול להיות שעד גיל 20 +

27 זה קצת מוגזם .

שירו של מתבגר/כפיר גולן

מבעד לחלון נשקפה מולי, השקיעה

לא ידעתי לאן לא ידעתי היכן, רק שתיקה

כה בודד כך מרגיש מיואש, ונפחד

כי בעצם הכל הוא רק שקר גדול, מיוחד

לא יודע הכל לא מנסה כבר לשאול, מדוכדך

ומין גוויעה איטית ללא סיבה תכליתית, מאידך

וממשיך שוב ליפול בלי תקוה ובלי חום, מבואס

החיים פה קשים וכולם שקרנים, כבר נמאס

ופתאום כמו משום מקום, היא באה

מביאה אהבה מביאה הגנה, כך היא שרה

ואני שוב מוצא עצמי, שם למטה

מתבונן בעצמי מסתכל מי אני, הלאה הלאה

אך גם בעודי כאן נמצא, ליבי יודע

גם בחושך העמוק ביותר, אור יפציע

מבלי פחד בלי מורא אהבה שוב אדע, במפתיע

לא אביט לאחור שוב אדע לחזור, שוב אגיע

ורק תפילה אחת אז נישאת, על שפתי

שלא אפול שוב שלא אשכח, מי מעלי

ואתה ילדי הקט, אל תירא

עוד יבוא יום עוד תצליח לישון, בשלווה

קשה ויפיפה!
באמת באמת יפיפה!

שאתה הכי לא מוגדר ומפוצל אישיות אבל זה גם התקופה שהכי שווה בחיים !!!!!

גיל עם עוצמות מטורפות! מ ט ו ר פ ו ת!
שצריך לדעת לנתב אותם למקומות הנכונים...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...