דרושה הסתכלות חיובית לכוחות המושקעים בקשר שלא צלחחסדי הים
מה אתם אומרים לעצמכם אחרי קשר שלא הצליח? הרי השקעתם כוחות, זמן, ולכאורה הם הלכו סתם. גם לא נעים שפיתחתם קשר נפשי ורגשי עם בת, שלא תהיה אשתך.

נכון שזה רצון ה', שתשקיע את הכוחות האלו והזמן הזה, ואנחנו מתבטלים לרצונו. אבל עדיין אולי אפשר לראות את זה באור חיובי. גם תמיד עולים לך הרהורים, שאם היית חושב או פועל אחרת, לא היית נכנס לקשר הזה, ואולי באיזה מקום זה היה אשמתך.

[אני רוצה להעיר בסוף, שכל הבנות שפיתחתי איתן את הקשרים היו בנות מעולות וטובות, וקבלתי מהם חכמת חיים, ועדיין עולים לי המחשבות שכתבתי לעיל]
כנ"ל לגמריטנגענס
באמת זה עבודה גדולה מאד. אני רואה את התקופה הזו בתור הזדמנות להתחזק המון באמונה וביטחון.
יש בזה משהו מתסכלבת-שבע77

בכל קשר כזה משקיעים כוחות נפש.

 לפעמים יש תקווה מתנפצת,חיתוך חד

ואתה שוב מוצא את עצמך עומד שם,לבד.

 

כשרוצים להסתכל על זה בהסתכלות חיובית

אפשר לראות יש פה תהליך של השתלמות

מניסיון, מכל קשר אפשר ללמוד

מהמידות הטובות,מתהליך הבנייה

לחזק את הרצון,להתחיל לטעום מה זאת אהבה

לחדד לעצמך את התכונות שחשובות לך

ואפילו בדייטים הכי מאכזבים: לגלות שאימון וכימיה בין אנשים-זה ממש לא אוטומט!

האכזבות האלה יקלו עליך לזהות את האחת

בהצלחה

 

משתדלת בעז"ה~nhykb~
לראות את הטוב שהיו בקשרים ובאמת ללמוד מכל אחד על עצמי ועל החיים.

מאמינה באמת שהכל לטובה וכך גם כניסה לקשר ויציאה ממנו..
לא חשבתי על זהמעיין חתום

למרות שהיה לי קשר ארוך..

ואולי טוב שכך?

לא לשאול שאלות, לא לחשוב מה היה קורה אילו, לא להתעסק בעבר?

 

(וברור שזה כואב וזה לוקח הרבה כוחות נפש)

תשמעי,זה תלוי אופיבת-שבע77

יש כאלה שיכולים פשוט להמשיך הלאה שזה אחלה

(אם אני זוכרת נכון,כתבת לי פעם שאת לא חופרתחופר)

ויש כאלה שנוטים להעמיק ולחשוב,לאסוף תובנות מהדרך

שגם בזה יש יתרון (כל עוד לא מגזימים בנבירה ומתרחקים ממצב של הלקאה עצמיתפטיש על טעויות וכו)

כל אחד והסגנון שלו

העיקר שמצליחים להמשיך ללכתקורץ

 

אכן, לא פשוט.כתר הרימון

וברור שמלכתחילה לא הייתי רוצה את זה...

 

אבל אני מאמינה שבשביל להגיע לאיש שלי הייתי חייבת לעבור דברים -

לעבור מסלול כדי להגיע לשלמות שלי.

וזה המסלול שלי... ובלי זה לא הייתי מגיעה למקום שאליו הגעתי.

 

ראייה חיובית שראיתי אצל אישה מקסימה:

היא התחילה לצאת בגיל 18 והתחתנה בגיל 28 - 10 שנים... (!)

והיא אמרה לי: ב"ה שהתחלתי לצאת מוקדם! הייתי צריכה לעבור את כל זה - אז טוב שהתחלתי עם זה מוקדם...

נכון, זה מה שאני אומרת. כלומר,הלליש

אין לי הסתכלות חיובית יותר מזה שזה רצון ה'.

גם לי הרבה פעמים עולות מחשבותבעזרת ה'!!

שקשה לי לפתח קשר עם בחור כי אני מפחדת שבסוף זה לא ילך ואני אשאר עם לב שבור..

כפרת עוונות.שום וחניכה

כל קצה קצהו של צער או כל תחושה אחרת נלקחו בחשבון

על ידי נורא עלילה.

אין איתנו מי שיכול לרדת לעומק מזימותיו (במובן של מחשבה.

כך אצל הראשונים).

"כל גל וגל שבא עליי נענעתי לו בראשי" (יבמות קכא.).

 

אני לא מאלו שמחטטים בכל דבר שעובר על מנת למצוא

בו בכל זאת את מה שטוב לי. די לי במה שאני מאמין שברמת-

העל הכל לטובה ואני לא אמור בהכרח להבין איך כמה ולמה. וכמדומני

שכרוח הדברים הללו כתב החזו"א בספר אמונה וביטחון. אמנם

אם התובנה עולה מאליה, אדרבה, אני לוקח אותה בשמחה,

אך נזהר שלא לקבוע בה מסמרות ולא לראות בה את חזות הכל.

 

לענ"ד כל הצדדים החיוביים שמעלים כאן מדי פעם שקוראים להסתכל

על צד פלוני או לשים לב לצד אלמוני, הם רק כתרופת הרגעה לנפש

המיוסרת והנבוכה. מוצאים לה נקודת אור שתבליח באפילה.

אך צריכים להיות מאוד זהירים מן היומרה לומר ש"עלינו" על התכנית

האלוקית. 

מסכימה חלקיתבת-שבע77

נכון שאני צריכה להאמין שהכל לטובה ונכון שקטונתי מלהבין חשבונות שמים

ועדיין,אני לא רואה בעיה בלנסות לחפש את הטוב האלוקי שמסתתר מאחורי הדייטים המאכזבים

אפשר לעשות את זה בדיוק כמו שמנסים לראות את הטוב האלוקי גם בתחומים אחרים בחיים

לא עולה לי עכשיו דוגמא אבל אני חושבת שהובנתימוציא לשון

הובנת. אך דומני שאני לא.שום וחניכה

לא שללתי את הנסיון כל עוד הוא נשאר בגדר נסיון.

עם זאת, לא כ"כ התלהבתי מחתירה קדחתנית לתור

אחר איך זה טוב בשבילי. לפעמים זה בא בהברקות

והארות, וזה מספיק לענ"ד.

לפעמים יש תחושה שאונסים את המציאות לחייך אליי, גם

אם היא לא כ"כ מעוניינת. ברובד האלוקי וודאי שזה כך,

אך לא צריך להתעקש לראות את זה גם בעיננו (אמנם,

להתפלל אפשר, וכמו שכתוב: "הראנו ה' חסדך").

אם אדם מרגיל את עצמו באופן קיצוני לדרך הזאת, יתכן

שהוא ימצא את עצמו נבוך במציאות שחורה משחור

שלא יימצא בה אף חלקיק אור אחד.

אמנם אם הוא מרגיל את עצמו לחשיבה על תכנית

כוללת שמגמתה ואפילו מציאותה בהווה היא טוב לכולם,

הוא ילמד לחשוב בצורה קצת מופשטת מעבר למה שרואות

עיניו ומשיגים חושיו בפועל.

וחקירה פילוסופית קטנה:שום וחניכה
עבר עריכה על ידי שום וחניכה בתאריך כ"ג בכסלו תשע"ד 01:35
עבר עריכה על ידי שום וחניכה בתאריך כ"ג בכסלו תשע"ד 01:27
עבר עריכה על ידי שום וחניכה בתאריך כ"ג בכסלו תשע"ד 01:26
עבר עריכה על ידי שום וחניכה בתאריך כ"ג בכסלו תשע"ד 01:25

לכאורה לא יתכן ש"נדע" באמת מאומה, והרי ההסבר:

 

ידועים דברי הרמב"ם בהל' יסוה"ת שלגבי הקב"ה הכל אחד- 

הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה. נמצא א"כ שהמידע ("הידוע"

בלשון הרמב"ם) הוא חלק בלתי נפרד מהקב"ה, ואיננו נטפל

אליו כבני אדם. ועל דרך זו אמר החכם ר"י אלבו בספר העיקרים:

"אילו ידעתיו - הייתיו".

 

נוסיף עוד נדבך:

 

מכיוון שהשאיפה לאחד את שלושת ה"מרכיבים"

הנ"ל לגבי הבורא נובעת מתוך הכרת אחדותו, שלא יתכן שכלפיו

יתפרדו שלושת היסודות הללו משום שא"כ לא יהיה אחוד באמת,

א"כ כל שכן שלא נוכל לומר במידע עצמו שהוא חלוק לכמה חלקים,

כלומר שניתן להפריד ידיעה מידיעה, שהרי המידע הוא חלק ממנו,

ואם במידע ימצא פירוד וחיבור, נמצא שגם בו עצמו שייכים אותם

מושגים.

 

 

נעבור הלאה:

 

לאור האמור לעיל לכאורה נגזרת המסקנה שלא יתכן שבן אנוש

יבין וישיג וידע השגה אמיתית כלשהי מהמציאות על אמיתתה,

שהרי אותה השגה היא בהכרח חלק מהמידע אותו הקב"ה יודע,

וכבר אמרנו  שאם משיג מקצת המידע בהכרח הוא שמשיג כולו,

ואם משיג כולו נמצא שהוא עצמו הקב"ה. והרי הכשל עומד לפנינו

כחומה בצורה.

 

ואם תרצו אפשר גם להתקדם הלאה:

 

גם התובנה הזאת שלא ניתן להבין כלום בכל זאת מוגדרת 

כ"תובנה". לאור התובנה הזאת עצמה - איך ניתן להבין או לידע

אותה עצמה?

 

וסליחה אם Messenger - Emoticons - 1507123 למישהו,

או שהוא Hmmm Emoticonsמה אני רוצה ממנו...

כל פעם אני מתבאסת מחדש שאני לא מבינהעלות-השחר
מילה ממה שאתה כותב..

:'(
אם כן, כנראה שהחסרון הוא בי.שום וחניכה

אשתדל בעז"ה להיות יותר ברור.

 

אבל אבל אבל!

Messenger - Emoticons - 1507120

עם זאת יצויין שלעיתים אני כותב בכוונה תחילה ובאופן

יזום בסיגנון אזוטרי על מנת לסנן את קהל הקוראים לסיבת

סיבות שונות ומגוונות.

חחח אז אותידניאל55

הצלחת לסנן...צוחק

קשה לעשות פילפולים לוגיים על אלוקיםמופים

אתה מבין את כל העסק הזה שה' וידעתו אחד, ולא יכול להיות בו שום שינוי?

לפי זה הקב"ה לא שמח במצוות שלנו, לא עצוב מהעבירות שלנו, לא רוצה שנעשה מצוות והוא כמו סלע שלא משתנה בכלל.

 

וכתוב שם שהקב"ה "כביכול" רוצה, ו"כביכול" שמח. מה זה "כביכול?

 

אני מזמן התייאשתי להבין את המושג אלוקים בעצמותו, אלוקים הוא משהו לא מובן מעצם היותו דבר שלא היה צריך בריאה.

 

זה נכון. אך תיתי לי שאני לא החלוץ בזה.שום וחניכה

קשה, אך לא תמיד בלתי אפשרי.

 

ולגבי מענך:

 

בעצם מה אמרת?

"שאלת שאלה? בא ואוסיף לך עוד שאלה. כמו שלשאלתי אין תשובה -

כך לשאלתך".

 

ובכן,

בעיקרון אינני נבהל משאלה ללא תשובה, אך לשאלתך הספיציפית

הזאת כנראה שיש תשובה. בעצם לא ממש תשובה. יתכן ששאלתך

או ליתר דיוק - תמיהתך, היא היא התשובה. כלומר, יתכן שאתה די

צודק למרות שלא כ"כ נראה לך. "די צודק" - בבחינה מסויימת.

בהתגלות -לא, אך בעצמות - כן. יש דרגה (אין הכוונה ל'דירוג' ח"ו

באלוקות אלא יותר במובן של 'בחינה'. ואכמ"ל) עליה נאמר: "אם חטאת מה

תפעל בו וכו' ואם צדקת מה תתן לו" (איוב לה). ועליה גם נאמר:

"הלא אח עשו ליעקב" (עובדיה א) - ששם, שניהם שווים לפניו רע כטוב,

וטוב כרע.

 

ועוד בטרם תתקפני על "החילוק" הזה שחילקתי (למרות שאם תדייק

זו לא בדיוק המילה הנכונה), שים לב שאתה צריך להתמודד עם מקראות

מפורשים כאלו ואחרים המצביעים על הנקודה הזאת שהנחת כמושכל

ראשונה שאיננה נכונה.

 

אני יודע, אני יודעמופים

זה בעצם כל הקבלה, אחרת איך יש עשר ספירות.

 

מדברים על התגלות ועל מה שאנחנו רואים שהוא פועל.

בקיצור כל הזמן מדברים על האינטראקציה שלו איתנו ולא עליו בעצמו.

 

אבל זה לא קשור לדבריך. אתה דיברת על עצמותו יתברך, שהוא וידיעתו אחד, וזה מה שניסיתי להעביר - אין לנו שום מושג בעצמותו ית', וקשה לבנות טיעונים לוגיים על דברים שלא מבינים

 

(לא אמרו לך פעם שאתה חופר על?חופר, כי לי אמרו...חושף שיניים)

לאו דווקא קבלה.שום וחניכה

החילוק הזה מופיע כמה פעמים כבר אצל הראשונים.

 

אך שים לב שלא ניסית ללבן סוגיות בעצמותו גופה, אלא ביחסינו

אנו אליה וכלפיה, וחושבני שזה די לגיטימי.

 

 

בנוגע לסוגריים:

 

שאלה טובה שאלת בני. 

קודם כל - "חופר" <> "על" - הילכו שניהם יחדיו?

שנית, אינני זוכר אם אמרו לי בעבר או לא, אך מה שבטוח שעכשיו

אמרו (ואגב, למה התכוונת ב"כי לי אמרו"? זה סובל שתי משמעויות

לפחות).

ברוב זמני אינני כזה, אלא אם כן כאשר נחה עליי הרוח. אבל מה יש? דווקא כיף.

כי לי אמרומופיםאחרונה

היינו שאמרו לי שאני כזה (כשהייתי צעיר ושיגעתי את כולם, עדיין לא קראו לזה חפירה, וקראו לזה שאני מתפלסף)

*כמושכל ראשון.שום וחניכה
עכשיו הובנת!בת-שבע77

התכוונת להגיד שאין בעיה בהארות האלה של התגלות הטוב האלוקי (יותר נכון,מה שאנחנו בשכלנו הפשוט חושבים שזה אולי  קצה קצהו של הטוב האלוקי..)

אך צריך להזהר מחיפושים קדחניים של חיפוש האור במצבי חשיכה כי זה עלול להוביל לייאוש

כך שבמצבים כאלה כבר עדיף להסתפק באמונה הפשוטה שהטוב האלוקי קיים גם כשהוא לגמרי נסתר מאיתנו

במילים אחרות: אם יש הארה-יש!

וכשאין הארה-אוחזים באמונה

 

*במחשבה שניה,מבחינה מסויימת האפשרות השניה יותר גבוהה מהראשונה בגלל שהיא דורשת ממך להסתכל מעבר למה שאתה רואה (מלך האריות,שם שם) ולהאמין במקום שבו שבו השכל נגמר והראות מיטשטשת.

עם כל אחת שפגשתעדידפ

היה לך תיקון כלשהו
ב"ה שזה נגמר בטוב, ועכשיו יש מעכב אחד פחות בדרך לחופה

צריך באמת לחשוב- מה קיבלת, איזה כוחות חדשים גילית בעצמך?
מה הפתיע אותך? משהו שדווקא זרם לך כשחשבת שאין סיכוי?
מה המכנה המשותף בין קשרים שהסתיימו? האם יש דפוס שחוזר על עצמו?

בשורות טובות בקרוב ממשהדס אור

הייתי מציעה לך קודם כל להחליף את המילה "קשר" במילה שידוך... למה? ובכן, קודם כל כדי להיות יותר ממוקד. "קשר" יכול להימשך גם זמן רב, חודשים... לכאורה הכל "כשר" אבל משהו עמוק יכול להיות מפוספס ולחרוץ את גורל ה"קשר"...

 

יש הכרויות שמתחילות נהדר ונכון. מבררים, שומעים דברים טובים, נפגשים, יש "כימיה" ואפילו התלהבות. זה השלב שבו "שידוך" היה פשוט נסגר - היו אומרים לחיים ושוברים צלחת!  (כן, כן, אחרי שלוש או חמש פגישות בלבד. כמובן שלפגישות הללו קדם בירור מעמיק)

אבל "קשר" עלול לחשוב שהוא רק בתחילת הדרך וצריך להמשיך להיבחן מאלף זויות לאורך תקופה.... מוכרחים "לצאת" ולהכיר עוד ועוד ועוד... כך או כך שטות כזו או אחרת יכולה פשוט להפיל אותו.

לאנשים יש מצבי רוח, משפחות לא מושלמות, רגישויות, טראומות... כשהוא לא צולח, כהגדרתך, לא חושבים שזה שטות אלא דבר מהותי ושהוא לא צלח "בצדק". אבל האמת היא, שאין שלמות בעולם. במילים פשוטות, כל אדם שהתלהבת ממנו בהתחלה, לאורך זמן תמצא אצלו גם חסרונות ואפילו מהותיים...

 

בשביל להתחתן לא צריך למצוא אדם חסר חסרונות כי אין כזה. אלא לראות שהדברים העיקריים הם בסדר (יראת שמים, טוב לב) ומרגישים טוב ביחד ויש הערכה הדדית ורצון טוב ומשיכה, וזהו. לקפוץ למים. בכל מקרה יצוצו חסרונות, בכל מקרה תהיה עבודה משותפת, בכל מקרה החיים זה התמודדות.

 

הרבה הכרויות מוצלחות נגמרות בכלום, (ותמיד בגלל סיבות לכאורה מוצדקות) בשעה שאותן הכרויות ממש בתור שידוכים ממוקדים היו נגמרות בחתונה... בשורות טובות והצלחה רבה

בע"ה תמצא מהרה בשמחהאדם771

 

 

למרות שעדיין יהיה חוסר בהבנה  מדוע ולמה למה דוקא היא  , 

האם לא היתה לקב"ה דרך אחרת להביא אותי להיכן שאני רק באמצעותה  ועוד שאלות ...

בל נשכח שגם הצד השני עבר דרך לא קלה עם שאלות לא פחות משלך בסופה 

בגדול נראה לי שאם תתחיל עם השאלות יהי לך קשה להבין וגם השאלות רק יתחילו להצטבר 

תשובות לכל השאלות סביר להניח שתמצא רק אחרי  120

 

אבל אתה לא צריך תשובות , אתה צריך הבנה ובהירות שמה שלא היה טוב שלא היה ,

ולחכות לטוב שבע"ה יבוא וישאר תמיד , 
בע"ה כשתפגוש את האחת הכל יהיה מאיר ובהיר וכל השאלות יעלמו ברגע עם סייעתא דשמיא .

 

יהי רצון שנזכה כל אחד מאיתנו לחוש זאת מהרה עם זיווגו בשמחה !

האחזות במערכת יחסים *טריגר בריאות נפש*advfb

 

מעורר מחשבות ביחס להפרעה נפשית, זוגיות, משפחה, חלומות. ממליץ לראות למי נשמע לו מעניין.

עצם האחזות הגדולה שלו בזוגיות הקיימת זה פשוט מפליא. קשה לתפוס את זה.

 

סיפור כואב ממשזיויק
טוב בשעה מאוחרת צפיתי עד הסוףאריק מהדרוםאחרונה
למרות שאני חייב לקום מוקדם מחר.


אני כמתמודד עם הפרעת מצבי רוח לא אהבתי את הראיון כי כביכול הוא מציג שנישואיו עם אשתו המתמודדת פירקה אותו ואת משפחתו.


זה לא המצב שלי וחשוב היה אולי לציין את זה בראיון שיש מתמודדים, גם עם הפרעות מצבי רוח שכן מקימים משפחות ומביאים ילדים וחיים לצד המחלה.


במיוחד שהבאת את זה דווקא בפורום לנ"ו, המודעות היא דבר מאוד חשוב כשלעצמו וחשוב לדבר על זה אבל חשוב גם שלא לגרום נזק ולהפוך את כלל אוכלוסיית המתמודדים בהפרעות מצבי רוח לפסולי חיתון.

היי, אני בת 22 יוצאת עם בחור בגילימחפשת עצה...

בקשר יחסית רציני..


בתחילת הקשר (תקופה של חודש+) הרגשתי חיבור חזק, משיכה, עניין.. אבל לאחרונה מרגישה ש'ירד' לי ממנו ולא מצליחה להבין איך זה קרה ומתי.

הוא מצידו מתכונן כבר להציע..

מצד אחד אני מבינה שיש כאן קשר עם הרבה פוטנציאל,

אבל מצד שני מרגישה שלא נכון להמשיך ככה, אבל גם לא רוצה לשקף לו את המצב שלי כי אני בעצמי לא יודעת מה הסיבה שאני נרתעת פתאום

אני אשמח לעצות, או אם למישהו קרה דבר דומה..


תודה מראש..

ממליץ להתייעץ בהקדם עם מאמנת לחתונה.היום הוא היום
יש לך פה משהו חשוב ביד אבל מצד שני יש פה בירור משמעותי וחשוב לא לצער אותו וגם לא להחליט סתם ללכת על זה. בהצלחה
תודהמחפשת עצה...
אם מכירין המלצות למאמנות כאלו אשמח
כמה זמן שאתם בזוגיות?נייקיי
בקשר קצת יותר מחודשייםמחפשת עצה...
חודשיים זה לא הרבה, אבל גם לא קצת. איפה שהוא באמצענייקיי

מצב מאוד מתסכל ומבלבל, אבל חשוב שתדעי שזה קורה להרבה מאוד אנשים.  אתם אחרי השלב הראשוני. התחושה הזו ש"ירד לך" יכולה להיות פשוט ירידה במתח הרגשי אחרי שיא ההתאהבות.


ציינת שאת מרגישה באויר שהוא כבר מתכונן להציע נישואין.


בקשר של חודשיים בסהכ, זה קצב מהיר מאוד. כשצד אחד "רץ" קדימה והצד השני עוד בתהליך בחינה, נוצר פער שיוצר לחץ פנימי.

את צריכה לשאול את עצמך - האם ה"רתיעה" היא ממנו, או מהמחויבות הכבדה שפתאום מונחת על הכתפיים שלך?

אולי הגוף מגיב בנסיגה כדי להגן עלייך מהמהירות בה הדברים מתגלגלים.

בחודש הראשון אנחנו מאוהבים ב"דמות" שבנינו לעצמנו. כשהערפל מתפזר, מתחילים לראות את האדם האמיתי.

האם יש משהו ספציפי (התנהגות, ריח, צורת דיבור, משהו באופי, בדמות, אולי במחשבות על העתיד המשותף, על האחריות והתמודדות עם החיים האמיתיים, פרנסה, בית) שמפריע לך?


מה אפשר לעשות עכשיו?

1) קחי מרחק של יומיים-שלושה: אל תיפגשו. תראי אם את מתגעגעת או מרגישה הקלה. הריחוק עוזר להבין מה חסר.

2) בדיקת ערכים: תשאלי את עצמך – מעבר ל"משיכה", האם הוא אדם שאת מעריכה? האם טוב לכם ביחד ביומיום?

3) אל תמהרי להחליט: את בת 22, אין שום סיבה לקבל החלטות גורליות (כמו חתונה) אחרי חודשיים כשאת בספק. מותר לך לקחת את הזמן.

לא כ"כ מסכימהשלומית.

זה מאוד תלוי אישיות ותרבות, אבל יש מקומות שחודשיים זה לגמרי הסטנדרט לפגישות. כמובן אם מרגישים שצריך עוד זמן אז סבבה, אבל בעיניי לא נכון להציג את זה כתקופה קצרצרה.

לפותחת- הייתי ממליצה לשתף אותו שאת לא ממש בקצב שלו. כמובן לא צריך לומר ש"ירד לך" ממנו, אבל כן שיבין שאתם לא באותו קצב.

וכן לעשות פגישה, אפילו ח"פ (יש מקרים שזה לגמרי מספיק) שתעזור לך לזקק את התחושות שלך.

תכתבי אזור בארץ, מאמינה שיהיו כאן המלצות 

בהצלחה!

בטח תודה!מחפשת עצה...

לגבי הצעה אסביר לו שצריכה עוד קצת זמן

השאלה היא מה אני עושה עם עצמי בזמן הזה..

ותודה, אני מאזור הצפון 

תודה רבה!מחפשת עצה...
פגעת בדיוק בנקודות צריכה לשבת לענות על השאלות האלו בכנות.. 
מצטרפת להמלצות - לנסות לבררלגיטימי?

האם הרתיעה היא ספציפית ממנו, מהקשר הזה,

או משהו כללי יותר.

זה בהחלט משהו שיכול לקרות.

ואגב

 אני לא בטוחה שנכון לא לשקף לו את זה. אם זה מה שאת מרגישה, את כנראה מבטאת את זה בצורה לא מודעת. לדעתי, קשר אמור להיות מקום של פתיחות, של כנות - שבו מרגישים בנוח להגיד - אני מרגישה שיש הרבה פוטנציאל בקשר שלנו, אבל פתאום אני מוצאת את עצמי בחששות, שאני לא יודעת בדיוק מה הם ואיך להתמודד איתם, ושזה שלב שאת צריכה לעבור לפני שאת מוכנה לעשות את הצעד הבא.

הוא לא חייב לתת לך פתרון, אבל עצם השיתוף יוצר איזשהו אינטימיות.

 

לגבי המלצות - את צריכה למצוא מישהי שמתאימה לך. 

נכון מאוד, תודה!מחפשת עצה...
מצטרףפצל"פ

קודם כל לשקף לו את זה

שאת שמחה בקשר שלכם ואת רוצה להמשיך טוב לך איתו

אבל את מרגישה שאת לא בקצב שלו ושאת לא יודעת למה

ואת צריכה עוד זמן לעבור תהליך/בירור עם עצמך


 

הרבה פעמים עצם זה שאת לא מפחדת מלומר לו את זה זה כבר פותח משהו בנפש ואת אולי תביני יותר מה קרה


 

ואם לא אז באמת שווה פגישה עם מישהו חכם בתחום או איש מקצוע

לנסות להבין אותך ומה חסום לך או חסר לך


 

המון בהצלחה

תודה!מחפשת עצה...

יש סיכוי שאני מפחדת לפתוח איתו את זה דווקא בגלל שזה יקרב ביננו.

צריכה כאן בירור רציני עם עצמי..

מעניין ממשפצל"פאחרונה
מה בעצם מפחיד אותך בזה שזה יקרב ביניכם?
לגיטימי ממשזיויק

פשוט לומר שצריכה עוד זמן.

בהצלחה!

זה מה שעולה ממה שאמרו כאןמחפשת עצה...
תודה לך, ותודה לכולכם!
לי קרה משהו דומה 3 פעמיםהאופטימי

ובכל מקרה ומקרה זה הוביל למסקנה אחרת.


 

הרבה פעמים כשמגיעים לשלב ההחלטות אחד מבני הזוג (או שניהם) יוצר משבר בתת-מודע, והתוצאות של המשבר מובילות להכרעה לכאן או לכאן.


 

 

בפעם הראשונה, ארוסתי דאז יצרה משבר שלאחריו יצאנו להפסקה בקשר ונפרדנו.


 

בפעם השניה, התכוונתי להציע נישואין וכשהיא הבינה את זה היא יצרה משבר שהוביל כל אחד מאיתנו לכיוון ההפוך.

שלאחריו היא התחרטה על המשבר ומאד רצתה להתחתן ואני נכנסתי למומנטום שלילי ביחס לקשר שהוביל בסוף לפרידה.


 

בפעם השלישית (אשתי כיום), חשבתי שהיא יוצרת משבר ובדיעבד התברר שאני זה שיצרתי משבר מדומיין, אבל זה עזר לאשתי להוריד את החסמים האחרונים שהיו לה, ובסוף אותו היום הגענו להכרעה חיובית.


 

 

אז ההמלצה שלי היא לעצור ולחשוב עם עצמך מה גורם לך להרגיש כך, ואפשר גם להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך טוב ושאת סומכת על דעתם.

עצם השיתוףadvfb

הוא יכול לעזור לבנות עוד קומה בקשר.

דווקא שיוצאים מהפוצימוצי הכיפי של הקשר ואומרים דברים טיפה פחות נעימים אז זה באמת קשה, אבל לטווח טיפה יותר ארוך - זה בדיוק מה יכול לבנות את הקשר.

 

 

מעניין..דרייב

את יודעת להצביע על נקודת זמן בה התשוקה ירדה?


ייתכן שזה פחד מהעמקת הקשר כמו שכתבו פה, וייתכן שהיה מאורע ספיציפי שהשפיע. אולי התנהגות מסויימת מצידו? 'וידוי' שלו שהוריד לך וכו'. משהו ששיתפת והרגשת שהוא לא מבין אותך?

או שזה דווקא בגלל דריכה במקום וחוסר העמקה רגשית שאת מצפה לה והיא לא מגיעה, ואת מרגישה קשר תקוע מבחינתך למרות שמצידו זה לא מפריע להתקדם...

אני סתם זורק פה השערות.

תנסי לנתח בעצמך מה ומתי השתנה. כך או כך זה יקדם אותך. אפשר ללמוד מזה המון על עצמינו ועל הדינמיקה עם האחר. 

איזה סוג שדכנית עדיףאביעד מילוא

אחת שהיא מחפשת לך בחורה שתואמת 1 ל1 למה שאתה מחפש  או אחת שגם אם זה לא תואם לכל מה שכתבתם אבל בגדול יש את אותה רוח  ולפחות כמה מכנים משותפים היא תציע את זה?

האחרונהadvfb
^מסכימה. אם אתה יוצא לדייטיםלגיטימי?

אתה כנראה בוגר מספיק כדי להבין שאנשים לא תמיד נכנסים לתבניות, ותוכל להפעיל את שיקול הדעת שלך כדי להחליט האם החריגה מההגדרות שלך זה משהו שאתה מוכן לנסות או לא, לפי הנתונים הספציפיים. אם השדכן נדבק אך ורק להגדרות היבשות, מה אנחנו מרוויחים מזה שיש בן אדם שעומד מאחורי זה?

צודקתאביעד מילואאחרונה

פשוט  אני מרגיש שהשדכנית שפניתי לה מחפשת משהו שאחד לאחד תואם את מה שאמרתי וזו שיטת עבודה שאני לא בהכרח חושב שבאמת היא הכי נכונה והיא גם לא מזמנת הצעות רבות

 

why not both?פצל"פ

לא מכיר שיש בלעדיות אצל שדכנים...

אבל בהנחה שצריך לבחור אז

לרוב באמת עדיף השניה, כי שידוכים מוצלחים הם לא תמיד (או אפילו לרוב לא) זוג שמתאימים בול, אלא זוג שפשוט יש התאמה וטוב להם ביחד

אבל יש פעמים שאתה בלי יותר מידי כוח ללצאת לדייטים, ואתה מעדיף רק לקבל הצעות שהם ממש מתאימות ומדוייקות, כי אז יש כביכול יותר סיכוי שהקשר יצליח לחתונה וגם אם לא לפחות הוא יהיה טוב ופחות דורש...

לא יודע אבל אם הייתי אומר התאמה דווקא מבחינת רשימה או פרטים שכתבת, אלא יש פשוט שדכנים כאלה שיש להם חוש חזק והם מצליחים לקלוט טוב אנשים ולקלוע להצעות שממש מתאימות להם

עישון בזוגיותחגית 222

שלום 

אני בחורה דתיה תורנית בת 22, נפגשתי עם בחור מקסים דתי בן 24  והתפתחה בינינו אהבה וחברות מדהימה . כולל מחשבות כעל חתונה . 

אחרי כחודש הבנתי שהבחור מעשן גראס אחת לשבוע .

 

מה דעתכם ? כדאי להמשיך את הקשר הזה ? 

אני לא בונה על כך שהוא מסוגל להפסיק עם העישון .

תודה לעונים .

תלוי אם זה בפיקוח רפואי או לאintuscrepidam

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.


ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

שאלה מורכבתפתית שלג

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

לא כתבת מה דעתך האישית בענייןהאופטימי

אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.


 

אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.


 

עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.


 

השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?

אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..


 

לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.

ברור שלפסולבא בימים

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

מסכים עם הטענה, אבל יותר אנשים מתים מהשמנת יתרintuscrepidam
האם היית אומר את זה גם על זה?
לדעתי לפסולבתאל1

ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.

סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.

..שפלות רוח

יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..

יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.

ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.

זה צריך להיות החלטה שלך.לגיטימי?אחרונה

אם את שואלת כאן שאלה רפואית, מה ההשפעות של העישון עליו ועל סביבתו - זה לא המקום הנכון.

אם את שואלת איך זה משפיע על הזוגיות - זה כבר תלוי בך.

כמו שכל דבר אצלו יכול להשפיע -

איך הוא נראה, מה הוא עשה\עושה בחייו, מה התוכניות שלו לעתיד וכו' וכו' -

יכול להיות שאלה דברים טובים ומקסימים בעינייך, אבל בעיני זה ממש לא מה שאני מחפשת.

[ורק רוצה להעיר לעניין האהבה: האם זה האדם הראשון שכלפיו את מרגישה כך? איך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלך?]

עצה שידוכיםתודהלכם

שבוע טוב לכולם.

אני בוחר להתייעץ כאן, בתקווה למצוא תשובה ועזרה.

אני בחור בן 23 (צעיר יחסית אני יודע) ובאמת דיי מתקשה בעולם השידוכים, לא חסר לי משהו, אני נראה טוב יחסית, וגם בשאר הקריטריונים אני בסך הכל עונה על הדרישות.

הבעיה היא למצוא מישהי שמתאימה.

אני בעל תשובה כבר שלוש וחצי שנים, בא ממשפחה דתית, ההשקפה שלי קרובה להשקפה חרדית אבל אני לא ממש מוגדר, אני לומד ימים ולילות, היתה עכשיו תקופה שגם עבדתי במשך ארבע שעות כל יום, אני נותן שיעורי תורה פעם בשבוע לחברה בגילי, וגם כותב חידושי תורה ובדרך להוציא ספר בעזרת ה', עם באמת חידושים מתוקים.

משפחה נפלאה, ובאמת בסך הכל לא חסר כלום, הבעיה היא ההסתכלות של בחורות ואני מבין אותם.

אני מצד אחד לא נמצא בישיבה( זה באמת לא מתאים למי שאני) יש לי רב, ומה שקשור לתורה באמת שאני לא נופל מהמון בחורי ישיבה, אבל ברגע שאני ניגש לשידוכים אך אחת לא רוצה להסתכל עלי, גם בעל תשובה, וגם בלי עבר של ישיבה, לא נראה מזמין...

אני רוצה להקים בית של תורה,בית של קירוב לבבות, ומצד שני הרבה מהבחורות שכן נמצאות בעולם השידוכים לא בראש שלי בכלל.

אני לא רוצה לשנות את מי שאני בשביל למצוא זיווג, זה לא אני, וגם בסופו של דבר הקב"ה מזווג זיווגים אנחנו פשוט צריכים לעשות את השתדלות.

אבל אני באמת שואל מה לעשות? איך לנסות? ניסיתי דרך שדכנים, או שאין הצעות או שהם לא בראש שלי, אני שלוש שנים בעולם השידוכים היו מעט פגישות, ומתוכם היו אולי שתים שזה באמת היה בכיוון של מה שאני מחפש, אבל בסוף לא התאים, או להן, או לי... נסיתי שבע ברכות לא ממש מצליח שם, שליש גן עדן ממה שראיתי לא מתאים גם כן. ואני נשאר באוויר ובאמת שואל מה לעשות? איפה לנסות?

אני לא מחפש שלמות, מחפש בעלת תשובה או מישהי מבית חרדי, שרוצה להקים בית מתוך רצון אמיתי לעשות נחת רוח להקב"ה, מישהי שרואה קודם כל את הקב"ה.

חשבתי לפנות לרבנית ממדרשה עם הפרטים שלי, אבל לא נראה לי מתאים, ובדרך כלל במדרשות יש שדכנית שהקשר עם איזה ישיבה במקביל...

אני לא מחפש הגדרות בדיוק כמו שאני לא הכי מוגדר, פשוט מחפש מישהי עובדת ה' באמת, שמכוונת לבית בסגנון חרדי. מאוד אשמח לעצות בנושא, ותודה רבה לעוזרים.

אתה מודע לעובדהפצל"פ

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

לא מודע... לא מכיר את הערוץ הזה יותר מדיתודהלכם
לירות לכל הכיווניםadvfb

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

כן צודק, זה מה שאני מנסה עד עכשיו חחחתודהלכם
היה חשוב לי להגידadvfb

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אנסה תודהתודהלכם
סע לחו"ל תמצא מלא.בנות רבות עלי
הנה משהו:דרייב

עוד קבוצות של סגנון תורנידרייב

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

 

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜


 

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.


 

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

תודה רבה אח, מחמם את הלב לראות אנשים שאכפתתודהלכם
להם ואוהבים לעזור
בשמחה😃דרייב
ישSeven

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

שלחתי בפרטי תודה 🙏תודהלכם
..שפלות רוח
אני לא יודע אם זה תמיד היה ככה או שרק ממש בתקופה האחרונה יש התעוררות לזה, של אני לא שם ולא שם אבל מחפש אמת, מכיר המון כאלו, וזאת אחת הסיבות שאני לא בעד שדכנים כי להם יש תבנית הם רוצים הגדרה-מה אתה? ואין לי הגדרה(ואגב לא רק לי ולך, מכיר הרבה בלי הגדרה וגם לא מחפשים כזו) יש לי פשוט רצון למשהו אמיתי שיעשה נחת רוח להשם, וזה נראה לי משהו שמתעורר בזמן האחרון אצל הרבה חברה, ואולי זה גם חלק מתהליך הגאולה אין לדעת.
אמת וזה מכל המגזריםתודהלכםאחרונה
בהצלחה!לגיטימי?

יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך - 

אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.

לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.

לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -

התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.

יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).

למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?

אין מה להתבייש. 

אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?

אני גם לא חרדי...תודהלכם
פשוט יש דברים ההשקפה שאני יותר בכיוון חרדי, למשל אני לא הולך שחור לבן וכו' זה יותר בהקשר לחינוך ולבית שאני רוצה להקים
אולי במיזם של אתר הידברותזיויק
מה שאני צריך VS מה שאני רוצהארץ חדשה

שלום חברים

אשמח להתייעצות

האם אדם צריך לחפש בחורה לפי מה שהוא רוצה, או מה שהוא צריך?

למשל, אם אני בהייטק, האם נכון לי לחפש דווקא מורה או אישה שתעבוד במקצוע פחות תובעני?

מציאת חן, חיבור רגשי ונפשי, השקפה ואמונה דומיםנייקיי

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

 

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

 

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

אני לא בטוח שהנחת היסוד נכונהנוגע, לא נוגע

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

 

צריך לרצות את מה שצריךintuscrepidam
בקושי יודע מה אני רוצה אז אתה שואל מה אני צריך??😅דרייב
אולילגיטימי?

השרשור הזה יוכל לעזור:

https://www.inn.co.il/forum/t1362853#14778819

 

צריך שיהיה את מה שרוצים ורצוי שיהיה את מה שצריךהאופטימי
והמבין יבין..


ולגבי מקצוע, כאחד שעובד בהייטק זה נראה לי יחסית מהמקצועות שהן פחות תובעניים מהממוצע (כמובן תלוי בחברה ובגבולות שמציבים לבוס).


ולענ"ד יש מספיק מכשולים בדרך לזוגיות, ולא כדאי להוסיף מכשולים שאינם הכרחיים עבורך.

כדאי לחפש מה שיעשה לאדם טוב לטווח הארוךadvfb

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

 

 

שילוב המקצועות נשמע לי ממש ממש טכניזיויקאחרונה
ושיקול נמוך יחסית לעומת דברים חשובים
מיזם חדשלגיטימי?

נתקלתי השבוע בפרסום למיזם שידוכים חדש.

לא מכירה באופן אישי, לא יודעת מי היוזם והמארגן.

ממה שאני קוראת בין השורות באתר שלהם (שנראה שהם עוד עובדים עליו, נניח נראה שהוא מתאים יותר לקריאה במחשב מאשר בטלפון) - זה נראה שהם מנסים לקחת את הרעיון של שגרירים ולקחת אותו למקום בוגר ומקצועי יותר. זה לא חבר מייצג חבר, אלא שדכני קהילות\ישיבות\אולפנות\מדרשות.

מוזמנים להתרשם בעצמכם:

מפה לחופה - מיזם שידוכים למגזר הדתי לאומי

[לפי הפרסום שראיתי, 500 הנרשמים הראשונים יכולים להירשם בחינם, ולכן משתמע שאח"כ יהיה תשלום.]

 

זה מה שכתבו על עצמם באתר:
מפה לחופה - מחברים עולמות, ברגישות ובמקצועיות

"מפה לחופה" הוא מיזם חברתי-ערכי שנועד ללוות צעירים וצעירות מהציבור הדתי-לאומי במסע האישי והעדין אל הקמת בית נאמן בישראל. אנחנו לא עוד שירות שידוכים קלאסי, אלא מערכת מקצועית שמובילה תהליך היכרות מדויק, אישי – שאתה או את שולטים בו.

המיזם נולד מתוך ההבנה שרווקים ורווקות רבים מחפשים זוגיות, אך מעוניינים להימנע ממסגרות לוחצות או פורמליות מדי. המטרה שלנו היא לאפשר לכל אחד ואחת למצוא את החצי השני בקצב שלו, בלי לחץ ובלי מחויבות, תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה וכבוד לעולם הרגשי שלכם.

 

איך זה עובד? השיטה הייחודית שלנו

במקום להסתמך על תחושות בטן או "הצעות על הדרך", פיתחנו מודל עבודה המשלב כלים מקצועיים עם ליווי אנושי חם:

מקצועיות ועומק: אנו משתמשים בשאלוני עומק ובניתוח נתוני אישיות שפותחו על ידי אנשי מקצוע מובילים כדי להבין אתכם באמת. כל התאמה נבחנת לפי שכבות רבות של נתונים: התאמה ערכית, סגנון תקשורת, צרכים רגשיים ושלבי מוכנות. בלי השאלון זה כמו ללכת בלי מפה - איתו, הדרך ברורה הרבה יותר.

ליווי אישי וצמוד: אתם לא לבד בתהליך. לכל משתתף מוצמד שדכן או שדכנית שעברו אצלנו קורס במשך מספר חודשים שמלווים אותו מהרגע הראשון ומייעצים לאורך הדרך.

בלי לחץ: "מפה לחופה" לא עובד עם דד-ליינים. אתם מנהלים את הקצב, יכולים לקחת הפסקה מתי שצריך, ובוחרים מתי ואיך להתקדם.

 

האני מאמין שלנו

אנו מאמינים ששידוך טוב לא מתחיל במזל - אלא בהבנה עמוקה. השאלון והתהליך שלנו הם הלב המקצועי שמאפשר לנו לראות מעבר לנתונים היבשים ולחבר בין אנשים על בסיס ערכים, אישיות וחיבור רגשי אמיתי.

עם הלב הנכון, הכלים המקצועיים והכוונה המדויקת - אפשר להגיע הביתה.

 

המיזם הוקם לעילוי נשמת הלל דחבש ז"ל, בן אהוב ואח יקר, שחייו הקצרים היו מלאים באור, עומק, אמת וצניעות. הלל נשא בליבו חלום גדול - להקים בית של אהבה וקדושה מתוך חיבור של אמת ולב פתוח. "מפה לחופה" ממשיך את דרכו ומורשתו, מתוך תחושת שליחות להעניק ליווי אמפתי שמכבד את הקצב והעומק של כל אדם.

די כברבחור עצוב

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

האם האלטנרנטיבה עדיפה בעיניך?לגיטימי?
לדעתי - א. אי הקמה ותחזוק מיזמיםלגיטימי?

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

כאמור - לא רואה תועלת בעוד מיזםבחור עצוב

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

לא מסכימהלגיטימי?

כסף הוא מניע. ותחרות בעיני יכולה להיטיב - וכן, אנחנו סוג של מוצר. בין שתרצה ובין אם לא.

אני מאמינה שהם הקימו מיזם כי הם מאמינים שיש להם משהו שונה, שהם לא עוד מאותו הדבר.

את לא חייבת להסכיםבחור עצוב

אוי ואבוי למי שמתייחס לבן אדם כמוצר. מה שבטוח - לא טובתך היא שעומדת לעיניו.


אביא לך דוגמא - שדכן שדורש שתירשם אצלו בתשלום כדי שיעביר את ההצעה שלך משודכת שלו.

הבן אדם פוגע באופן אקטיבי המשודכת שלו. היא משלמת לו כסף כדי שיביא לה הצעות והוא מונע ממנה כי הוא מנסה לסחוט את הצד השני.


וזה בלי לדבר על תופעה חדשה של שדכנים שלוקחים כרטיסים שמסתובבים, שמים את המספר שלהם ודורשים כסף ממי שפונה. 

בהחלט שילמתי לשדכנים כאלה.לגיטימי?

ובסה"כ,

יש הרבה מיזמים\אתרים\אפליקציות וכו' בשוק.

חלקם עולות כסף.

ואני בוחרת למי מהם אני רוצה לשלם, וממי מהם אני נמנעת.

יש גם משהו נעים במחשבה שאני משלמת על שירות, מאשר מתחננת לחסדיו של מישהו.

את מתייחסת לחצי מהדברים שליבחור עצוב

אין בעיה לשלם לשדכן על הצלחה, יש בעיה לשלם לשדכן שמנסה לסחוט את הצד השני ובדרך לא מעביר לך הצעות!

הבן אדם פוגע בך אקטיבית ואת עוד משלמת לו! 

יש שמשלמים רק על אירוסין בע"המרגול

ואז גם השדכן, האינטרס שלו הוא להביא לידי זיווג מוצלח ולקצר את זמן החיפוש


ובכללי, חושבת שמי שלא עוסק בזה כמקצוע, מעוניין שימצאו את שאהבה נפשם…

חברה פעם העלתה לסטטוס בווצאפ (שיש בו רק חברות שלה) שהיא מעוניינת ומחפשת, ואם למישהי יש רעיון היא תשמח שתציע

היה לי ממש כיף לקרוא את זה וגם זה עורר בי מחשבה אקטיבית על הבנים בסביבתי שעשויים להיות רלוונטיים (כולל חברים של אחי וכו)


ב"ה כבר התארסה. אבל זה אדיר בעיניי לבוא ולהגיד את זה לסביבה הקרובה. 

הפסימיות שלך היא לא רציונליתadvfb

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

הפוךבחור עצוב

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

אז תתייחס בצורה ענייניתadvfb

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

 

אני לא עובד אצלךבחור עצוב
את דעתי כבר כתבתי. הבנות אותן בנות והבנים אותם בנים. עוד מיזם מאותו הדבר לא ישנה יותר מדי. גם אם הכותרות מפוצצות. 
חבל שאתה מכניס אגו לשיחהadvfb
למה אתה הורס את הדרמה צדיקבנות רבות עלי
מתוך סקרנות- את מרגישה שזה עניין של דיוק?מרגול

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.


לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…


הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.


(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)


^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

תראי,לגיטימי?

אם הייתי יודעת מה העניין, הכל היה נראה אחרת, לא?

אין נראה לי תשובה אחת נכונה לשאלה שלך.

אני חושבת שמיזם 252 פנה לכיוון הזה - לא שידוכים, אלא ליווי והדרכה בתהליך. הם טוענים שמאות זוגות התחתנו בזכותם - לא הכירו בזכותם, אלא התחתנו בגלל הליווי.

באופן אישי, רוב האנשים שיצאתי איתם (ויצאתי עם לא מעט) - הקשר נגמר מהר (פחות משלוש פגישות). ואני די מדויקת, ומבררת, ולא יוצאת עם כל אחד. 

מצד שני, יש אנשים שיצאתי איתם, ונגיד הפריע לי משהו מסוים. אם כעבור שנה-שנתיים-שלוש הייתי יודעת שזה השתנה - יכול מאוד להיות שניסיון נוסף יוביל לתוצאה שונה. (בעיקר עניינים של בגרות ובשלות). גם אני כמובן עברתי מסע עד לנקודה הזאת, ובהחלט ייתכן שמשהו שפעם לא התאים בכלל היום יהיה יותר מוצלח.

בהסתכלות אחורה, מהחוויה האישית שלי, אין מישהו שאני נפרדתי ממנו (הפוך יש) והיום אני מתבאסת על זה.

השאלה שלי היא ברמת הכללמרגול

כלומר, האם יכול להיות שברמת הכלל, מה שחסר זה פחות העניין של הדיוק ויותר העניין של לצאת יותר.

(אם יצאת יותר יש יותר סיכוי שתמצאי איש שמתאים לך וטוב לך איתו, מצד שני, חבל לצאת עם גברים שזה בכלל לא רלוונטי).


מבינה?

ממש לא התכוונתי שתדעי להגיד מה הבעיה, כי כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של תכונה בבן אדם. (לכולנו יש תכונות שהן פחות, אבל היופי זה שזה אצל כולנו, אז זו אולי התמודדות אבל לא בהכרח חסם)

לענ"ד דיוק יותר מידי רק פוגע ביכולת להתחתןintuscrepidam
לא מבינה אותךלגיטימי?

את שואלת אם אני מעדיפה לצאת עם כמות או עם איכות?

 

לדעתי רוב האנשים פה לא נהנים במיוחד לצאת שוב ושוב לדייטים.

אם אסתכל על העולם בצורה כזו, יש אלפי אנשים בטווח הרלוונטי שלי מכל מיני בחינות, ואם אנסה לצאת עם נניח מאה כדי למצוא את ההתאמה הטובה ביותר - דווקא אז הסיכויים נמוכים מאוד בעיני, וזה זמן מבוזבז (צריך זמן כדי לצאת עם כ"כ הרבה). ובכלל, זה יגרום לזה שתמיד בראש יכולה להיות המחשבה - אולי אם הייתי בודקת עוד הייתי מוצאת מישהו יותר מתאים. מבחינתי, יש אדם אחד שקיים בעולם שרלוונטי לי כרגע - זה שאני יוצאת איתו, ואני צריכה להחליט אם כן או לא. כל שאר האנשים בעולם לא מעניינים אותי. לא אכפת לי אם יש מישהו עם סיכויים יותר גבוהים - האם הקשר הזה מתפתח טוב או לא?

 

ברור שנרצה להיפגש עם מישהו שרלוונטי לצרכים ולרצונות שלנו, לא?

בוודאימרגול

בעיניי גם אין דבר כזה "האחד"  

כלומר, בוודאי שבסוף אני רוצה אחד, אבל זה לא שיש את ה-

הרעיון שלי זה לא לצאת עם כמה שיותר ולברור. הרעיון הוא שבסוף רוצים זוגיות שתמשיך לנישואים, לא?

ושהרבה מהרווקים רווקות שאני רואה סביבי זה לא עובד עוד בשלבים יחסית ראשוניים.

ואז צריך הצעה חדשה, נכון? כאילו אם לא עבד

ואז השאלה שלי היא כמה צריך עוד בשלב ההצעות לדייק. כי אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של דיוק של התכונות שאני מחפשת, כמו שזה עניין של איזשהו חיבור שלא בהכרח אפשר להגדיר בפרמטרים.

שתהיה כימיה טובה, משיכה, הערכה, הנאה מהמפגשים המשותפים.

והרבה מהזוגות שאני רואה (כולל אותי עצמי), שהכירו בצורה שהיא לא הצעה/שידוך, לא היו יוצאים מראש עם מי שבסוף הם התחתנו איתו.

וזה ממש לא אומר לוותר ולהסתפק בבינוני. בכלל לא. כמו שזה אומר שחיבור וקשר טוב יכול להתקיים גם בלי התאמה של המון פרמטרים. מבינה?


ואז אני אומרת, מדובר פה על מיזם שידוכים, כן? אני מצפה שמי שפונה אליו הוא לא יוצא כרגע עם מישהו. ואז השאלה האם בשביל ההצעה הבאה צריך סופר לדייק? או אולי הדיוק מיותר, ומספיק הכמה דברים בסיסיים (נניח רמה דתית דומה)

אף אחד לא רוצה לצאת עם כמותמרגול

כשיוצאים לדייט, זה מתוך משאלה ורצון שהאדם שאני פוגשת עכשיו, איתו זה יעבוד ובע"ה בהמשך נישואים.

אממה, לא קלים שידוכינו (עובדה שיש המון רווקים רווקות שמעוניינים בזוגיות וזה לא בא בקלות בכלל)

אין פלא שאת חותכת על דברים כאלהintuscrepidam
יש מחקר שמראה שנשים חושבות שהבן הזוג שלהם בוגר רק באזור גיל 43. יש התנהגויות של גברים שנשים מתרגמות לחוסר בגרות וזו טעות די חמורה…


באופן אישי אני חושב שרוב החברים הרווקים שלי ואני יחסית בוגרים מאוד ביחס לחברים הנשואים. ההבדל המשמעותי הוא שלהם יש אחריות ובגרות מהסוג החשוב שלא ניתנה לנו עדיין האפשרות להתפתח אילו.


ובאופן כללי על המיזם: הרושם שלי הוא שבכל המיזמים האלה מדובר באותם אנשים ובגלל זה הם מיותרים. אפשר להסתכל על המיזמים בתור הקרחון שמעל פני המים, בעוד רוב האנשים הרלוונטיים לא נמצאים באף מיזם. ולכן כל המיזמים האלה נכשלים, כי זה אותו דבר מאותו דבר…

לא בטוחה שהבנת אותי כמו שצריךלגיטימי?

לא התכוונתי לכך שרוב הקשרים שלי נגמרו בגלל חוסר בגרות.

לא אמרתי שום דבר על מידת הבגרות של רווקים לעומת נשואים. לא אמרתי שצריך להגיע לרמת בגרות של 10\10 כדי להתחתן.

אמרתי שהיו לי קשרים - שנמשכו יותר מכמה פגישות בודדות - ומה שהפריע לי בהם זה תכונה שבעיני יכולה לעבור שינוי - בגרות - ולכן אם כעבור זמן הייתי פוגשת את אותו אדם, יש מצב שהקשר היה נגמר בצורה אחרת.

(אם ניקח לדוגמה משהו אחר: אם היה מפריע לי שהוא מאוד גבוה, גם כעבור זמן פער הגובה עדיין קיים).

אז מה את מתכוונת בתכונה הזו?intuscrepidamאחרונה
ואשמח להתייחסות למה שכתבתי על המיזם בכללי
נשמע מעניין. תודה.advfb

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

"מספר של חברה" - המנהג הכי טיפשי שהמצאנואנונימית·

מספר של חברה אומר לי יותר עליך - שכנראה יצאת עם מלא בחורות ואתה כבר מיואש ותשאל שאלות ותשפוט אותי יתר על המידה ע"פ ניסיון קודם.


אולי אולי במקרים נורא ספציפיים זה יעזור , אבל החברה לא תגיד לך משהו שבאמת ישנה או יעזור לך להחליט בדרך כלל.

ובדרך כלל - את/ה משאיר רושם רע על החברה(לא יודעת איך זה אצל גברים, אבל השאלות שלך בדרך כלל יגיעו אלי חחח) .

בתור מי שהייתה החברה שהתקשרו אליה לברר , וגם זו שביררו עליה - אף פעם לא שאלו אותי או עלי שאלה באמת קריטית, שאלו אם אני אוהבת טיולים או לצייר, או איך הקשר שלי עם המשפחה (ב"ה מצויין, אבל מה נראלך שחברה שלי תגיד? גרוע? ) ,שאלו אותי אם חברה שלי פמיניסטית (תגדיר פמיניסטית…, שאלו את זה גם עלי פעם וחברה שלי , כפרה עליה, אמרה שאני כן עושה תואר ריאלי חחחח) , שאלו אם אני מפונקת, אם אני פלפלית, מה נראה לך שחברה תענה לשאלות האלה? אמיתי .

אני עוד איכשהו מבינה אם אתם שואלים על אופי , אם היא שקטה או צעקנית, אבל בדרך כלל אפשר פשוט לשאול את מי שהעביר לך. (גם אני בדרך כלל מעדיפה חברותיות ופתיחות, אבל בכל זאת) למרות שזה גם קצת חבל,  ברור שאם חסר פרטים בכרטיס זה מבאס, אבל לא משנה כמה פרטים, בסופו של דבר לא תדעו כלום עד שתיפגשו, אם הפגישה רחוקה לכם - אז מילא, אבל עוד לא שמעתי על שיחת בירורים שהועילה למשהו.


תם טקס העצבים, אני בטוחה שיש דעות שונות, אבל בעיני אתם לא מרוויחים כלום,

בדיוק החודש דיברו איתי בחור ובחורה לבירוריםSeven

השידוך של הבחור נפל כי הוא הבין שהוא והבחורה ממש לא מחפשים אותו דבר

של הבחורה בדיוק ההפך היא הבינה שזה בדיוק מה שהיא חיפשה ושווה לה להשקיע...

תחשבי שהבחור לא היה מברר ויוצא לפגישה מיותרת ...חבל על הזמן

אולי יעניין אותך