משום מהפריסבי

לא יודע כמה זה נכון, אבל אני ועוד כמה חבר'ה נתקלים בזה. חלק מהדרישות של בנות זה שהבעל יהיה גם תורני ויקבע עיתים לתורה (לא רק שניים מקרא ושיעורים בין מנחה לערבית) וגם יהיה משכיל עם תואר טוב. לא חושבות שזה טיפה מוגזם? לדעתי רוב החבר'ה שהולכים לאקדמיה לא יוצא להם ללמוד הרבה גמרא כמו בישיבה ורוב הזמן מושקע בשיעורי בית ויש זמן ללמוד בין-לבין ובשבתות (במידה ולא עייפים) וככה אני גם מעיד על עצמי. נכון, אומנם זה תלוי בהשקעה של הבנאדם בכמה הוא קשור לתורה אבל עדיין אני לא מבין מה הדרישה הזאת (ואני מכיר אחד באופן אישי שהוא באמת לומד גמרות ולומד מקצוע טוב וזה נדיר בין כל החבר'ה שאני מכיר).

 

אז למה זה ככה?

בישיבת הר ברכה יש את השילוב הזה..יעלי_א
זה די נדיר אבל לא מוגזם לדעתי.
מי שזה באמת חשוב לה כאידיאל, שלא תתפשר רק כי זה לא מאוד מצוי.
הדרישה הזאת לאו דווקא מדברת על סדר גמרא בעיוןאריק מהדרום
הרבה יהיו מוכנות להסתפק בקביעת עיתים של דף יומי או סדר הלכה, שמו"ת זה בסיס של הבסיס בדרך כלל, בלי לזלזל (אני יודע שהלימודים שלך אינטנסיביים מאוד יחסית לשלי אבל אם יש לך עוד כמה דקות נסה ללמוד עוד קצת נגיד דף יומי עם שטינזלץ וכדו')
מבינה מה אתה אומרמעיין חתום

...זה באמת קשה לשלב תורה ולימודים.

(לא שהתנסתי בכך אבל אני בינתיים "רק" עם לימודים ואני לא רואה איך אפשר להכניס עוד משו ללו"ז היומי..)

 

הארה חשובה וטובה!

 

ובשבילך, אל תתעסק בזה ברמה הפרטית, תעשה מה שנכון וטוב לך.

חשוב להדגיש גם שאיפותאני והוא

בס''ד

 

כשהנושא עולה חשוב מאוד להגיד איפה השאיפות שלך.

אם אתה כרגע בלימודים מאוד אינטנסיבים ואתה היית מאוד רוצה ללמוד עוד תורה וגם שבעז"ה בעתיד כשיהיה לך יותר זמן אתה בעז"ה תקדיש זמן ללמוד תורה בצורה יותר מסודרת.

הגיוני שהלימודים זה זמני וזה אינטנסיבי ולכן חשוב לדעת איפה אתה רואה את עצמך בקשר ללימוד תורה אחרי הלימודים גם..

ב"הצלחה

ברוך מחיה המתיםטנגענס
יובלות לא ראינוך בין כותלי פורומינו...
היא שולחת את העוגי שלהנפשי תערוג
אל דאגהנפשי תערוג

רובן לא ידעו מה אתה בדיוק לומד

בשביל רובן לימוד גמרא בקיאות במסכת תענית זה יהיה כמו לימוד גמרא עיון בסדר יבמות

 

"הוא לומד גמרא"

 

לא באמת משנה להם מה הוא לומד

העיקר שיהיה בו רצון ללמוד גם דברים שהוא לא חייב (כמו שתיים מקרא ואחד תרגום)

תסכימי איתי שאת בעמדת מיעוטנפשי תערוג

לפחות מהבנות שאני מכיר

בפורום כן בחוץ לא ממש-משה ר-

היום גם באוניברסיטה וגם במדרשיות שונות לא חסרות בנות שלומדות..

גם אם הייתי מבינה בזה, זה לא ממש משנה לי..יעל מהדרום
ובכן,קשת=)

בס"ד

 

אני דוקא מכירה כמה כאלה.

ונכון, זה קשה.

 

אבל בתור מישהי שלומדת מקצוע עמוס ועדיין מתאמצת ללמוד (גם אם לא יבמות), אני מצפה מהבחור להתאמצות דומה, לפחות.

 

וזה בכלל לא עניין של "דרישה", זו שאלה של איך אני רוצה שהבית שלי יראה. אני לא אכעס על אף אחד שירדם על הגמרא (קרה לי כמה פעמים..), אבל לוותר מראש על לפתוח, מראה כן על איזשהו ריחוק וניתוק.

זה מרגיש לי שאת הישיבה, הבחור השאיר בישיבה,

ובהכרעה מה יותר חשוב פרנסה או יראת שמים הוא בחר אחרת ממני.

אני לא חושבת שצריך לחיות בעולם "אוטופי" שבו פרנסה זה לחלשים, ממש לא. אבל גם לא בעולם שבו לימודים דוחים הכל..

 

וכמו שאמרו מעלי- השאלה היא איפה הלב שלך (אבל אי אפשר רק לדבר...).

כיסופים לקדושהאור שבעת הימים

קשה להן להשלים עם המציאות... עם הפער שיש אולי בין הציפיות של ההורים שלהן, הציפיות של עצמן ל"ביטחון" כלכלי, ומצד שני החינוך התורני שהן קיבלו.... הן רוצות "גם וגם"...

באמת הכי יפה וטהור להקים בית מתוך יומיום תורני. זה יפה שהבעל בשנה הראשונה לנישואין לומד תורה רוב היום. זה לא אומר שהוא רק ילמד כל החיים, אבל זה חזק כשמניחים את היסודות לבית החדש באוירה של קדושה. להרבה בנות יש כיסופים למקום הזה

בדיוק בגלל מה שאת אומרת יש כ"כ הרבה רווקות!מילכה

כי הן מחפשות את ה"שנה ראשונה" הזאת ולא מוכנות לצאת עם כאלה שבדיוק גמרו את הישיבה והולכים ללמוד מקצוע- ולא משנה כמה הבחור למד לפני כן- העיקר שהוא ע-כ-ש-י-ו בישיבה.

 

ואם בחור הוא בן 25 ועוד לא התחתן? הוא כבר לא בישיבה... אז מה? משיעור א' הוא היה הרבה שנים בישיבה וזה שהכרת אותו אחרי זה לא מוריד ממנו כלום! זה אותו בנאדם, פשוט בשלב אחר בחיים.

 

אני חושבת שבגלל שהרבה בנות רוצות להיות "אברכיות" יש את הקטע הזה של שנה ראשונה וזה גורם לפסילת בחורים צדיקים ויקרים, וחבל!

זה לא עניין של פסילההדס אור

איפה הוא לומד מקצוע? באוניברסיטה? רק באוניברסיטה? אז הוא באמת בחר באוירה אחרת. ובחורה יכולה להחליט שזה לא מתאים לה. זה אולי שונה אם הוא משלב לימודים בכולל עם לימודי מקצוע, או לומד במקום שמשלב לימודי קדש משמעותיים.

 

ראיתי בחורים רבים מגיעים לאוניברסיטה אחרי ההסדר או אפילו אחרי שיעור ו' ויותר מזה - והאוניברסיטה השפיעה... אין מה לעשות זה עולם אחר. חילוני. מוקף בנות. מורים ומרצים חילוניים. אוירה שונה.לעיתים פרוצה ממש. אלה שנשארו רווקים באוניברסיטה.... נו, אחרי שנתיים שלוש כבר היו משהו אחר מכפי שהיו בישיבה... ראיתי לא פעם נפילה ביראת שמים....

 

 יש גם המלצה של הרבי מליובאוויטש שהבעל ילמד בכולל בשנה הראשונה לנישואים. גם לאנשים שאחר כך פונים ללימודים גבוהים או לעבודה, בשנה הראשונה לנישואים מומלץ ללמוד בכולל.

 

אז אם בחור רווק רוצה להישאר תורני, שיקח את כל זה בחשבון.... אני לא חושבת שרווק תורני צריך ללמוד באוניברסיטת תל אביב למשל... ואם כן שידע שמבחינה רוחנית זו סכנת נפשות. כפשוטו ממש.

בכלל היה יותר טוב אם היו עוזרים לכולם, לבנים ולבנות, להתחתן בשלבים יותר מוקדמים.... לתשומת לב הנוגעים בדבר

 

 

את מוזמנת לומר את מה שכתבתפריסבי

לכל הבני״שים שאני לומד איתם כרגע. בגלל שאני ועוד מלא חבר׳ה לא לומדים במכון לב/שילוב ביצהר*, זה עושה אותנו פחות יראי שמיים? אני וכמו כל החבר׳ה למדנו בישיבה והשקענו בדרך שאנחנו רוצים לחיות, חיים תורניים, וכן, לא כל החיים נחיה בישיבה, אלא מתמודדים בחוץ. חבר שנתיים מעליי שלמד איתי בישיבה אמר שהוא בחיים (כמעט) לא ייצא מדרשיסטיות. למה? כי חלקן לא מבינות מה זה אדם שנמצא מחוץ לישיבה, שתתאכזב למה הוא לא שורק משפטים של הרב קוק.

 

כפי שאמרת, אנחנו צריכים לקחת בחשבון איפה אנחנו לומדים ולדעת שהחיים מחוץ לישיבה כבר לא כפי שהם היו עד עתה ושצריך להתמודד, ולפעמים כשמתמודדים, לא תמיד מצליחים, אבל יודעים מה צריך לעשות ולאן להתקדם ותמיד אפשר לחזור לישיבה כשרוצים. לגבי פריצות? אין הבדל ברחוב לבין אוניברסיטה.

 

*השילוב לימודים בבית מדרש ביצהר הוא מאוד קשה ואולי אפילו בלתי אפשרי ללמוד תואר עם רף שעות גבוה+ לימוד לתואר עם כומתה שיעורי בית. אז לכן לא הלכתי לתוכנית הזו.

לגבי התמודדותהדס אור

אני לא חושבת שכל התמודדות הכרחית או ראויה בכל שלב. למשל, ברור שאם אתה והחבר'ה שלומדים איתך הייתם מגיעים לשלב הנוכחי נשואים, כל ה"התמודדות" היתה שונה לגמרי . ואם בנאדם משלם מחיר כה ברור ביראת שמים שלו, אז זו שאלה האם ה"התמודדות" הזו מותרת לו בכלל. 

 

זו אחת הבעיות במסרים הסותרים שהציבור הדת"ל מעביר לבניו. הוא זורק אותם להתמודדויות קשות בלי כלים מתאימים ואחר כך מקונן על התוצאות... כביכול "אין ברירה אחרת" אבל תמיד יש ברירה, זו רק שאלה של סדר עדיפויות.

 

בכלל לימודים אקדמיים יש איתם בעיות מגוונות, וזה שהציבור הדת"ל מקדש את ה"השכלה" זו עוד קליפה לא מבוררת...

 

 

 

אנחנו לא מקדשים שום השכלהפריסבי

וכן בישיבה מסבירים לנו (לפחות בישיבה שאני למדתי) מה יש בחוץ ושכדאי לבוא לקראת, שזה לדעת להציב גבולות מה כן ומה לא ויש גם גבולות אפורים. אני לא חושב שיש הרבה הבדל אם אדם הוא נשוי או לא לבין התמודדויות לגבי פריצות (נשואים, תקנו אותי אם אני טועה) וכאילו במגזרים "יותר" שמרניים אין בכלל בעיות... בסופו של דבר אדם בוחר איפה ללכת וגם אם הוא הולך למקום פחות בעייתי, זה לא אומר שאין לא התמודדויות, זה אומר ששם הוא לא מתמודד.

אנחנו בעד קידוש ההשכלה!!שיר ידידת

אנחנו חושבים שצריך לעבוד את ה' בכל מה שאתה עושה כולל בלימודים, במדע, בכל מקצוע שתעבוד בו וכו'

 

אני יודעת שהתכוונת לזה במשמעות אחרת אבל ההבנה שאנחנו חושבים שכל עבודה וכל דבר צריך להיות עבודת ה'  עומדת בבסיס  ההבנה של הציבור שלנו...

 

ונכון - לפעמים יש פער גדול בין השאיפה למה שקורה בשטח... בשביל זה אנחנו פה בעולם- כדי לעבוד על עצמנו ולהתאמץ ולגלות את ה' בכל דבר.

הדס אור יקרה.. למה לפסול ככה?מייכאחרונה
למה להגיד שאסור ללכת לת"א למשל?
אנשים בוגרים, הם מחליטים החלטות..
וחוצמיזה זה מאוד גישה בחיים, האם להיסגר לגטו ולדאוג רק לעצמי, או להיפתח לכולם, ולחזק תאמת הפנימית, ואם אפשר גם להאיר לסביבה..

אסיים בציטוט )חחחח)
הצדיקים האמיתיים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים אורה.. (הראיה(
קוראים לך הדס אור..
לא מוגזםבלי מקוריות

במכון לב ובבר אילן זה נראה לי שיחסית קל להגיע לכזה שילוב.

 

אבל לא חושבת שבנות מתכוונות שילמד כמו בישיבה- שיהיה לו חברותא פעם-פעמיים בשבוע. ילך לשיעור פעם בשבוע. ילמד כל יום משהו. וכמובן שבשבתות הרבה יותר.

ב״ה בגלל שיש בנות שחיות בלהלה לנד metorafi
יכול להיותאור שבעת הימים

יכול להיות שאלו בנות שעדיין לא עשו הכרעה מציאותית.

 

אם את רוצה בית תורני - לכי על זה, ותעשי עבודה פנימית על התחזקות באמונה וביטחון, כדי לקבל את זה שבעלך לא יביא משכורת של מהנדס הייטק. זה מקום של בירור רוחני - מה חשוב, למה אנחנו כאן, מה היעד, מה השליחות. מי באמת זן ומפרנס לכל חי.  באיזו אוירה את רוצה לגדל את ילדייך. מה סדר העדיפויות.

 

מאידך, אם האיש שלך למד "מקצוע נחשב", ואת בוחרת בו בגלל שהוא מתאים לך מסיבות מהותיות, אז תשלימי עם זה שהוא לא "רב", יש לו התמודדויות עם "העולם" ולחציו השונים, והיום הצלחה במקצוע נחשב דורשת השקעה טוטאלית... ואדרבא דוקא בגלל זה הוא זקוק לאשה צדיקה, כדי שהרוחות החיצוניות לא יסחפו את שניכם.

 

בכל מקרה כדי לבנות בית תורני, זו עבודה משותפת שדורשת מסירות נפש של שניכם. שדורשת בעיקר וקודם כל את ה"חכמות נשים בנתה ביתה", בין אם את נשואה לאברך כולל או למהנדס הייטק. הבית לא יהיה תורני רק מפני  שלבעלך יש קביעות עיתים לתורה. זה לא מספיק. הוא יהיה תורני גם בזכות התפילה והאמונה שלך.

 

לכן בשידוכים צריך לבדוק עניינים מהותיים כמו יראת שמים ומידות. ואחר כך צריך לקחת אחריות על הבחירה ולשנס מותניים בעצמך

 

אתה יודע מה?מייכ
זה כי לא התנסו בזה.. באמת ככה אני חושבת..

אם חושבים טוב ומבינים תדרישה הזו רואים שהיא דרישה גדולה המתאימה ליחדי סגולה באופן טוטאלי, ולשאר באופן חלקי..

העיקר זה מה הן הבן אדם, מה הא מעריך, מה הוא עושה בפנאי שלו- שם האדם נבחן..
האםנחלת

אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?

הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....

באתר "השדכן" מובאים טיפים טובים. כדאי לעיין. (ולא חשוב חרדים דת"ל....לכולם).

אינטואיציה היא כלי מדהיםאביעד מילוא

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

יש לה משקלארץ השוקולד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

hashadchan.co.il 0527157767נחלת

הם עונים בין 11.00-14.00 ויש להמתין בסבלנות.נחלתאחרונה

גם לי יש ילדים בשידוכים. ילדים גדולים....לכן אני בודקת באתרים הנראים לי מתאימים. זה הכל.

מאודהפי

זו פרסומת סמויה?ברוקולי

נראלי גלויה חחהפי

#שיווק ופרסוםאביעד מילוא

לא. אין לי שום נגיעות. פשוט רוצה לעזור.נחלת

יועץ/מאמןאיזו

מישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..

אני מכיר כמהאביעד מילוא

יש את אסף זולדן הוא תותח

ממליצה לך להבין למה אתה הולךברוקולי

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

ברור לי למה אני הולךאיזו

אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..

דווקא מי שמכוון לחתונה?advfb

רצוי. בסוף זו המטרה העיקריתאיזואחרונה

לרצות - זה דבר נפלאadvfb

למה, מה רע בלרצות?

לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.

זה דבר טוב, לא?

תאמת, שכן.

זה טוב, השאלה מה המניע לכך.

אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.

כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,

מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?

הבעיה בריצויoo

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

כמה השקעת?שנונימי

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

מזדהה מאודadvfb

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

כשמדברים על המונח 'ריצוי' לא מדברים על נתינה.מדרשיסטית20

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיףadvfb

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

לא, לרצות זה לא לגרום שהשני יהיה מרוצהנעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

מי אמר?advfb

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

אפשר לשאול את עצמך כמה שאלותנעמי28

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

את לוקחת את זה למקום אחרadvfb

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

בריצוי באמת יש אלמנט של שליטהנעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך י"ט באב תשפ"ו 6:45

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

ככה נוהגים העולם להגדירadvfb

אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.

זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.

מה דעתך על המילה "סיפוק"?חתול זמני

לגרוםoo

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

יפהadvfb

העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.

זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.

אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.

בדיוק זה. קרבן של "משא ומתן" שהצד השני לא הסכים לואנוני.מית

אבל הוא כולו בראש שלי.

ואם ממשיכים לעסוק ברצוןadvfb

רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).

אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.

לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.

ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.

רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.

ככלooאחרונה

שאדם מפתח יכולות

(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת

ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)

הסטנדרטים שלו עולים

(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)

במערכת יחסים זוגית

זה חייב לבוא משני הצדדים

פיתוח יכולת דומה

ואז הסטנדרטים דומים

אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף

שדכנים.. :)

אשמח להמלצות לשדכנים מומלצים,

עדיף שלוקחים כסף על פגישת היכרות איתם או על הצעות רלוונטיות

כאלו שנעים לתקשר איתם ולא צריך לרדוף אחריהם ולהזכיר את עצמך כל כמה זמן, ושרוצים לשמוע מה אני באמת מחפשת ולא רק סתם לשלוף הצעות רנדומליות..

תודה!!

אני מכיר אחת או שתיים שעושות פגישת היכרותאביעד מילואאחרונה

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

אולם ממילא, המלצות/דיס המלצות? הערות?ארץ השוקולד

בעיקר מההיבט האנושי, ניקיון והאוכל.

מקפיץארץ השוקולדאחרונה

הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

ואו לגמרי אמןהפי

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

שוב, איך מה שכתבת מתקשר דווקא לתגובה שלי?חושבת בקופסא

גם מה שכתבת על כיסוי ראש בתגובה מתחת: מישהו הזכיר את הנושא הזה? זה קשור לתגובה שהגבת לה?

זה יפה מאוד מה שכתבת, אבל זה לא נוח שכמה אנשים מדברים על משהו אחד, וקופץ אדם לא קשור שמעלה נושא לא קשור.

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפת

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

נע אני סך הכל בן 20.5אביעד מילוא

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפת

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

היית קרובאביעד מילוא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לדעת עד מתי המסע שלי, היה מרגיע אותי מאודמחפשת111אחרונה

אולי יעניין אותך